אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בנושא הפחתת מזונות

פס"ד בנושא הפחתת מזונות

תאריך פרסום : 02/07/2024 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
45717-03-22
25/06/2024
בפני השופט:
הישאם שבאיטה

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד שלי אדרי
נתבעת:
פלונית
עו"ד אורלי מנע-שני
פסק דין

בפניי תביעה שהגיש התובע (להלן:"האב") כנגד הנתבעת (להלן:"האם") להפחתת מזונות.

  • א. רקע רלבנטי בתמצית
  1. הצדדים הם הורים גרושים לשני קטינים ילידי השנים 2008 ו- 2012.
  2. הצדדים חתמו על הסכם גירושים שאושר בבית משפט ביום X/X/2016 .
  3. האב התחייב בהסכם "לשלם לידי האם מזונות ומדור באופן סדיר עבור הילדים בסך של 1,500 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם וזאת עד לגיל 18 שנה ו/או סיום הלימודים התיכוניים של אותו הילד לפי המאוחר מבין השניים" (ס' 5.1 להסכם).
  4. כמו כן, סוכם שהצדדים יחלקו בחלקים שווים בהוצאות מיוחדות (ס' 6 להסכם).
  5. לטענת האב, מאז ההסכם, חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחדש של החיוב בדמי מזונות.
  6. אין מחלוקת בין הצדדים כי זמני השהות לא השתנו מאז תקופת הסכם והם עומדים על יחס 60%-40% לטובת האם. השינוי הנטען מתייחס למצבם הכלכלי של הצדדים, כפי שיפורט להלן.
  7. ראשית, לטענת האב, מצבו הכלכלי הורע באופן משמעותי הן משום שהכנסתו נותרה ללא שינוי והן משום שהוצאותיו גדלו משמעותית. הגידול בהוצאות נבע מעלייה בצרכי הילדים, עלייה ביוקר המחייה וכן בשינוי במצבו הרפואי. כתוצאה מכך, התובע נקלע לחובות ואלמלא סיוע מקרובי משפחה וחברים, מצבו היה בכי רע.
  8. שנית, ובמקביל, מצבה של האם השתפר משמעותית. שכרה של האם עלה, היא חיה חיי מותרות עם בן זוגה וילדיו ומתגוררת בוילה יוקרתית בXXX.
  9. האם עותרת לדחות את טענות האב.
  10. לטענתה, אין כל בסיס לטענות האב לעניין מצבו הכלכלי, וממילא אין מדובר בשינוי מהותי בנסיבות.
  11. כמו כן, לטענת האם, לא היה כל שינוי מהותי במצבה הכלכלי, שכן ההעלאה בשכרה היא צפויה וסבירה בחלוף השנים. כמו כן, מגוריה עם בן זוג אינם מהווים שינויים במצבה הכלכלי, שכן היא ובן זוגה חולקים יחד את הוצאות מגוריהם המשותפים.
  • ב. מסגרת נורמטיבית
  1. כידוע, פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין ועל כן נקבע כי ניתן לדון בו מחדש בתנאי שחל במצבם של הצדדים "שינוי נסיבות מהותי" ביחס למצב בעבר (סעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 187 (1982). הדבר נכון בין אם מדובר בפסק דין שניתן לאחר בירור עובדתי ובין אם בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל בין הצדדים (ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1) 767 (1984).
  1. באשר למהות השינוי הנדרש לצורך פתיחת פסק הדין מחדש, בהתאם לפסיקה, נקבעו מספר תנאים: נדרש שהשינוי יהיה בלתי צפוי ומהותי, קרי שינוי שיש בו כדי להשפיע באופן ממשי ועמוק על היכולת לעמוד בחיוב שנפסק כאשר יש לפרש תנאי זה באופן דווקני. כמו כן, על השינוי להיות כזה שהופך את אכיפת פסק דין לבלתי צודקת (בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני (נבו - 13.09.2016). עוד נדרש כי על מגיש התביעה לנהוג בתום לב ולשחק "בקלפים גלויים" בכל הקשור להכנסותיו ולמצבו הכלכלי (ראו: עניין קם לעיל; עמ"ש (מחוזי חיפה) 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (נבו 13.11.2018).
  2. כמו כן, נקבע כי "שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב ולפנות לערכאות." [ע"א 177/81 רחל גלעדי נ' ד"ר ישראל גלעדי, לו(3) 179 (1982)].
  3. עוד יצוין כי כאשר החיוב במזונות נקבע במסגרת הסכם גירושים כולל, שלרוב מסדיר את כלל המחלוקות בין הצדדים, הרי שנושא המזונות אינו עומד בפני עצמו והוא קשור וכרוך בנושאים האחרים שבין הצדדים. ההנחה היא שכאשר הצדדים גיבשו הסכמות ביניהם, הם שיקללו את צרכיהם ביחס לאפשרויות שעמדו בפניהם ובמקרים רבים ההסכמות בנושא אחד היו כרוכות בוויתורים בנושא אחר וזאת מסיבות שונות ומורכבות המאפיינות דינמיקה של משא ומתן.
  4. לפיכך, במקרה כזה, ישנו קושי אינהרנטי לבודד את מרכיב המזונות ולשנותו, שכן יש בכך כדי להפר את האיזון העדין בין האינטרסים השונים כפי שסוכמו בין הצדדים. על כן, שינוי בחיוב במזונות במקרים כאלה, אף שהוא אפשרי, מחייב משנה זהירות ולא ייעשה בקלות (ראו: ע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין (נבו 13.06.1994)).
  5. לעניין התחולה הרטרואקטיבית של הלכת בע"מ 919/15 ביחס למזונות שנפסקו לפני קביעת ההלכה, נקבע כי הלכה זו אינה מהווה לכשעצמה שינוי נסיבות ואף אין בה כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי הנדרש לעיון מחדש בחיוב במזונות (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (נבו 20.01.2021))
  • ג. דיון והכרעה
  1. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולראיות שהובאו, אני מוצא לדחות את תביעת האב וזאת משום שהגעתי למסקנה כי לא היה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של עניין המזונות בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.
  2. בטרם יפורטו הנימוקים, אקדים בהערה לעניין הוספת נספחים וראיות חדשות לסיכומי האב.
  3. בצדק רב, מחתה האם בסיכומיה על כך שהאב צירף לסיכומיו, ללא רשות ובניגוד לכללי סדר הדין, 76 עמודי נספחים וראיות שלא הובאו כחלק מראיותיו בשלב הבאת הראיות ואף עתרה להסרתם מהתיק.
  4. המדובר בהתנהלות פסולה ובלתי מקובלת שפוגעת בזכויות דיוניות ומהותיות של האם. הוספת מסמכים מהותיים וראיות חדשות, ללא רשות, בשלב זה של ההליך (שלב הסיכומים), אינה מאפשרת לאם למצות את זכותה לחקור את האב לגביהם או להביא ראיות להזמתם.
  5. לפיכך, אני מוצא להתעלם ממסמכים אלה ולהורות על הסרתם מחומר הראיות שבתיק.

ג.1.  לא היה שינוי מהותי במצב האב

  • לא היה שינוי לרעה בהכנסת האב
  1. אף האב טוען כי לא היה שינוי לרעה בהכנסתו, שכן לגרסתו שכרו כיום זהה לשכרו בתקופת ההסכם (פיסקה 8 לתצהירי עדות ראשית מטעמו, עמ' 8, ש' 21 לפרוטוקול הדיון). אז וכיום, הנתבע עובד כמהנדס בחברת XXXXX.
  2. מעבר לכך, יש ממש בטענת האם כי שכרו של האב אף השתפר לאורך השנים. כבר אציין כי הגרסאות השונות של האב והיעדר ראיות מספיקות הקשו על קביעת ממצאים ברורים בעניין זה, כאשר עמימות זו נזקפת לחובת האב שהנטל רובץ על כתפיו.
  3. כך, בעוד שהאב טען בתצהיר עדות ראשית כי "מבחינה תעסוקתית המצב שלי לא השתנה בשנים האחרונות אין לי כל העלאה בשכר ומשכורתי עומדת על ממוצע שנתי של 12,230 ₪ לחודש" (ס' 8), ציין בכתב תביעתו כי שכרו בתקופת ההסכם עמד על 11,000 ₪  (ס' 20 לתביעה) בעוד שנכון למועד הגשת התביעה שכרו עמד על 12,000 ₪ , קרי עלייה של 1,000 ₪  (ס' 23 ו- 38 לכתב התביעה).
  4. האם טוענת שאף נתון זה אינו מדויק שכן שכרו הממוצע של האב, לפי תלושי השכר שצורפו לתצהירו, עומד סך של 13,591 ₪ .
  5. עוד הצביעה האם על הטבות רבות במקום עבודת האב שיש להוסיף להכנסתו, כפי שהאב אישר בחקירתו.
  6. מכל מקום, אף שספק אם שאלה זו רלבנטית לטענות האב, לא ניתן לקבוע כאמור ממצאים בעניין זה, שכן בעוד שהאב צירף לתצהירו תלושי שכר עדכניים, הוא נמנע מלצרף תלושי שכר או אסמכתאות לעניין הכנסתו בתקופת ההסכם. כמו כן, האב לא צירף הסכם העסקה עדכני או הסכם העסקה מתקופת ההסכם, ולפיכך לא ניתן להשוות בין תנאי העסקתו היום לעומת העבר.
  • מצבו הכלכלי של האב
  1. האב טען כי "במהלך השנים האחרונות שכרו של התובע לא השתנה והמשבר הגדול במדינה לא תרם למצבו הכלכלי שרק הלך והחריף התובע נקלע לקשיים כלכליים וצבר חובות…" (ס' 25 לכתב התביעה) וכן כי "לולא עזרתם של הוריו ותמיכתם לא יכול התובע לשרוד כיום כלל ועיקר".
  2. גם בחקירתו טען האב כי הוא חייב כספים "לכל המדינה" (עמ' 14, ש' 21 לפרוטוקול).
  3. אין בידי לקבל טענה זו של התובע וזאת משום שלא הובאו לכך כל ראיות, בלשון המעטה. נהפוך הוא, הראיות שהוצגו על ידי האב עצמו מציירות לכאורה מצב כלכלי טוב ויציב, כפי שיפורט.
  4. ראשית, תדפיסי הבנק שצורפו על ידי האב מצביעות על יתרת זכות קבועה ויפה.
  5. כך, מתדפיסי חשבון בנק שצורפו לתביעה (נספח 4) המתייחסים לתקופה שבין מרץ 22 ועד דצמבר 22, עולה כי החשבון עומד לאורך כל התקופה על יתרת זכות שנעה בין 4,300 ₪ ל- 37,000 ₪. 
  6. כמו כן, מדפיסי חשבון בנק XXX שצורפו לתצהיר עדות ראשית, שמתייחסים לתקופה שבין מרץ 23 לאוקטובר 23, עולה כי החשבון עומד לאורך כל התקופה על יתרת זכות שנעה בין 20,000 ₪ ל- 50,000 ₪ .
  1. גם תדפיסי בנק XXXY מהתקופה שבין דצמבר 22 למרץ 23 מצביעים על יתרת זכות ממוצעת בסך של 40,000 ₪  (צורפו לתצהיר).
  2. אומנם, מהתדפיסים עולה כי התובע נטל הלוואות, אלא שלא ברור לאיזו מטרה ומדוע הן נדרשו נוכח מצב החשבון. כך למשל עולה כי ביוני 23 כאשר יתרת זכות בחשבון עמדה על סך כ- 25,000 ₪,  נטל האב הלוואה בסך 30,000 ₪  באופן שהקפיץ את יתרת הזכות לסכום בסך 60,000 ₪ .
  3. מעבר לאמור לעיל, האב לא צירף הרצאת פרטים, כך שלא ניתן לדעת מה מצבו הכלכלי לאשורו, כאשר יש לזקוף מחדל זה לחובתו של התובע.
  4. שנית, האב טען כאמור שהוא צבר חובות, לרבות בגין תשלומים שוטפים, אלא שהאב לא תמך טענתו זו בראיה כלשהי.
  5. שלישית, בניגוד לטענתו בכתב התביעה כי הוא נעזר בהוריו, האב שלל בחקירתו כי הוריו או חברים מלווים לו כספים או עוזרים לו (עמ' 14, ש' 29 לפרוטוקול הדיון).
  6. רביעית, האב אישר כי הפקיד סך של 80,000 ₪  שקיבל מביטוח לאומי בחיסכון "לטובת העתיד הרפואי" שלו (עמ' 15, ש' 3-4 לפרוטוקול), דבר שמעיד כי מצבו הכלכלי מאפשר לו לשמור כספים ליום סגריר.
  7. חמישית, האב טוען לשינוי במצבו הכלכלי אף בשל עלייה ביוקר המחייה, אלא שטיעון זה אינו רלבנטי, שכן חזקה שיוקר המחייה משפיע על כולם, לרבות על האם, באותה מידה.
  • מצבו הרפואי של האב
  1. האב טען בתצהירו כי הוא "סובל מנכות בXXX כ- 14.5% משנת 2008" וכי לאחרונה הוכרו לו "נכויות נוספות בגובה 10 אחוז בשל כאבים ומוגבלות בXX ועוד 5 אחוז על הXXX כתוצאה משתי תאונות דרכים" (ס' 11-12 לתצהיר עדות ראשית). התובע תמך טענות אלה באישורים מהמל"ל.
  2. עוד נטען כי מצב רפואי זה גורם להוצאות גבוהות בגין טיפולים בסך של 1,200 ₪ .
  3. למרות האמור, לא מצאתי כי מצבו הרפואי של האב מהווה שינוי נסיבות מהותי הרלבנטי למזונות שנפסקו וזאת ממספר טעמים.
  4. ראשית, טענה זו של האב נטענה לראשונה בתצהיר עדות ראשית ונפקדה לחלוטין מכתב התביעה. לכן ומשלא התבקש תיקון כתב התביעה, אני מקבל את התנגדות האם להרחבת חזית אסורה.
  5. עוד יצוין כי תביעת האב הוגשה בשנת 22. עיון באישורי המל"ל שצורפו לתצהיר האב מלמד כי הפגיעה המשמעותית, שהותירה נכות צמיתה בשיעור של 10% הינה מיום שנת 21, קרי יותר משנה לפני הגשת התביעה. על כן, לא הייתה כל הצדקה לאי הכללת טענה זו בכתב התביעה.
  6. שנית, אף לגרסת האב, הנכות לא פגעה כהוא זה בהכנסתו, שנותרה כאמור ללא שינוי לרעה.
  7. שלישית, בגין נכויות אלו, האב קיבל פיצוי מהמל"ל (סך של 21,765 ₪ וסך של 88,193 ₪). סכומים אלה נועדו לשמש את האב, בין היתר, לכיסוי ההוצאות הנוספות שנגרמו לו מהנכויות, כפי שהוא בעצמו מאשר (עמ' 15, ש' 17 לפרוטוקול).

ג.2 שינוי במצבה של האם

  1. באשר למצבה של האם, האב טוען לשינויים בשני מישורים: ראשית, לטענת האב, האם "מיד לאחר פסק הדין קיבלה העלאה בשכר והינה משתכרת כיום ככל הידוע לתובע שכר של כ- 15,000 ₪  לחודש" (ס' 34 לכתב התביעה).
  2. יצוין כי בתקופת ההסכם, השתכרה האם סך של 11,000 ₪ לחודש וכיום היא משתכרת כ- 15,000 ₪. 
  3. לטענת האם, המדובר בשינוי צפוי שכן "עם הגירושין, קיום הסדרי שהות ופנאי רב יותר לנתבעת, כמו גם הילדים שגדלו, אך ברור היה כי הנתבעת תתקדם בעבודה ותגדיל את שכרה" (ס' 24 לסיכומי הנתבעת).
  4. כמו כן, האם טוענת כי היא אינה זכאית במקום עבודתה להטבות שהאב זכאי להם וכי מקום עבודתה הוא פחות יציב ממקום עבודתו.
  5. שנית, האם חיה עם בן זוג שאף לו ילדים ו"עברה להתגורר בוילה, בXXX באזור יוקרתי, בבית יוקרתי, 3 קומות עם חצר גדולה" (ס' 35 לכתב התביעה), כאשר לטענת האב "חלק מהכנסות המשיבה הינם מזונות החודשיים אשר הולכים לתשלומי הוצאות הבית שבו מתגוררים עם ילדי בן זוגה ובן זוגה קרי כל חודש מתחלקים עם תשלומי המזונות שאני משלם על הילדים שלי גם בן זוגה וילדיו" (ס' 23 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע).
  6. לא מצאתי כי יש בטענות האב כדי להביא לשינוי בחיוב במזונות וזאת מהנימוקים הבאים.
  7. ראשית, אין מחלוקת כי האם עבדה בתקופת ההסכם ועובדת כיום כשכירה באותו תחום (XXXX).
  8. שנית, מאז תקופת ההסכם, חלפו מספר שנים במהלכן האם צברה ותק ואך טבעי וצפוי ששכרה יגדל עם השנים, כאשר ההעלאה במקרה זה היא סבירה וצפויה, ובוודאי שאין מדובר בשינוי מהותי בנסיבות. כמו כן, אף טענתה של האם כי בעקבות פסק הדין וקיומם של זמני שהות מסודרים מפנים יותר זמן להתמקדות בעבודה הינה סבירה ואף מתיישבת עם טענת האב כי העלאת השכר אירעה "מיד לאחר פסק דין".
  9. שלישית, לא מצאתי כל היגיון בטענת האב כי מגורי האם עם בן זוג, שאף לו ילדים מקשר קודם, בבית מרווח יותר מהווה שינוי נסיבות.
  10. מובן מאליו כי מגורי האם עם הילדים עם בן זוג שאף לו ילדים חייב מגורים מרווחים יותר, אלא שאין בכך כדי להביא בהכרח להגדלת הוצאות האם, שכן שכירות הבית מתחלקת בין בני הזוג כפי שהאם העידה, כאשר עדותה לא נסתרה.
  11. כמו כן, אני דוחה את טענת האב כי המזונות שהוא משלם מממנים אף את בן הזוג וילדיו. טענה זו לא הוכחה, הגם שהאם העידה כי קיימת הפרדה מלאה בינה לבין בן זוגה.
  12. להשלמת התמונה, אציין כי האם אף טוענת כי הוכיחה כי היא נושאת בכל הוצאות הקטינים וכי האב לא מממן לקטינים הוצאות שוטפות שונות (ביגוד, הנעלה, מתנות ימי הולדת וכיוב'). אינני רואה צורך להידרש לעניין זה בהיותו חורג ממסגרת הדיון בתביעה זו (שינוי דמי מזונות להבדיל מקביעתם).

לסיכום

  1. נוכח האמור לעיל, תביעת האב נדחית.
  2. אף שניתנו לאב מספר הזדמנויות לשקול את עמדתו בנוגע לתביעה שהגיש, לרבות לאחר הליך ההוכחות, ולאחר ששוקפו לו הקשיים שבתביעה, עמד האב על בירור התביעה עד תום ומתן פסק דין. בכך, גרם האב להגדלת הוצאות האם בגין הליך זה.
  3. האם צירפה לסיכומיה חשבוניות לפיהן היא נשאה עד כה בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 46,800 ₪ ועתרה לחייב את האב במלוא הוצאותיה.
  4. בנסיבות אלה, לאחר שלקחתי בחשבון את מהות התביעה, מספר הדיונים שנערכו וכן התנהלות הצדדים לעומת סכום ההוצאות המבוקש, ומאחר ובהתאם לתקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 יש לפסוק "הוצאות סבירות והוגנות", אני מוצא לחייב את האב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ שישולמו לאם תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תסגור את התיק.

פסק הדין יפורסם לאחר השמטת הפרטים המזהים של הצדדים. 

 

ניתן היום,  י"ט סיוון תשפ"ד, 25 יוני 2024, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ