6 שנים אחרי שנחתם הסכם הגירושין הגיש האב תביעה להפחתת המזונות שהוא משלם על שני ילדיו. הוא טען שמצבו הכלכלי הורע בעוד שמצב האם השתפר. התביעה נדחתה
השופט הישאם שבאיטה דחה לאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשניים נגד האם. האב התחייב בהסכם הגירושין לשלם 1,500 שקל עבור כל אחד מהילדים. הוא טען שהוצאותיו גדלו משמעותית על העלייה ביוקר המחייה, כי שכרה של האם עלה וכי הכספים שהוא משלם עבור ילדיו משמשים להוצאות הווילה שבה היא מתגוררת עם בן זוגה. השופט לא מצא כי התקיים שינוי נסיבות מהותי, והבהיר שיוקר המחייה משפיע על כולם.
הצדדים הם הורים גרושים לשני קטינים, ילידי 2008 ו-2012. בהסכם הגירושים מ-2016 התחייב האב לשלם מזונות בסך 1,500 שקל עבור כל אחד מהילדים.
האב, שיוצג על ידי עו"ד שלי אדרי, טען כי מאז ההסכם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחדש של החיוב במזונות.
לטענת האב, מצבו הכלכלי הורע באופן משמעותי הן משום שהכנסתו נותרה ללא שינוי והן משום שהוצאותיו גדלו. הגידול בהוצאות נבע לדבריו מעלייה בצרכי הילדים, עלייה ביוקר המחייה וכן שינוי במצבו הרפואי. כתוצאה מכך, לטענתו, הוא נקלע לחובות ואלמלא סיוע מקרובי משפחה וחברים, מצבו היה בכי רע.
במקביל, טען האב, מצבה של האם השתפר משמעותית. שכרה עלה מ-11,000 שקל בחודש ל-15,000 שקל, היא חיה חיי מותרות עם בן זוגה וילדיו ומתגוררת בווילה יוקרתית.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד אורלי מנע-שני, טענה מנגד כי אין כל בסיס לטענות האב לעניין מצבו הכלכלי, וממילא לא מדובר בשינוי נסיבות מהותי. כמו כן, לטענת האם, לא היה שינוי משמעותי במצבה הכלכלי, שכן ההעלאה בשכרה הייתה צפויה וסבירה בחלוף השנים. בנוסף, היא ובן זוגה חולקים יחד את הוצאות מגוריהם המשותפים.
איזון עדין
השופט הישאם שבאיטה מבית המשפט למשפחה בראשון לציון הבהיר כי כאשר החיוב במזונות נקבע במסגרת הסכם גירושים כולל, הרי שנושא המזונות אינו עומד בפני עצמו והוא כרוך בנושאים האחרים שבין הצדדים. לפיכך, ישנו קושי אינהרנטי לבודד את מרכיב המזונות ולשנותו, שכן יש בכך כדי להפר את האיזון העדין בין האינטרסים השונים כפי שסוכמו בין הצדדים.
מסקנת השופט הייתה כי במקרה זה גם לא היה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של עניין המזונות. הוא ציין כי טענת האב שמצבו הכלכלי הורע ושהוריו עוזרים לו לא הוכחו. "הראיות שהוצגו על ידי האב עצמו מציירות לכאורה מצב כלכלי טוב ויציב", כתב השופט. הוא הדגיש שתדפיסי הבנק שצורפו על ידי האב מצביעים על יתרת זכות קבועה ויפה.
באשר לטענת האב לשינוי במצבו הכלכלי בשל עלייה ביוקר המחייה, השופט הבהיר שטיעון זה אינו רלבנטי, שכן יוקר המחייה משפיע על כולם, לרבות על האם, באותה מידה.
הוא גם לא מצא שמצבו הרפואי של האב מהווה שינוי נסיבות רלבנטי למזונות. זאת מאחר שאף לגרסת האב, הנכות שנקבעה לו לא פגעה כהוא זה בהכנסתו, שנותרה ללא שינוי לרעה. כמו כן, בגין נכויות אלו האב קיבל פיצוי מביטוח לאומי.
עוד הבהיר השופט שמאז תקופת ההסכם חלפו מספר שנים ואך טבעי וצפוי ששכרה של האם יגדל. כמו כן, אין כל היגיון בטענת האב שמגורי האם עם בן זוג, שאף לו ילדים מקשר קודם, בבית מרווח יותר מהווה שינוי נסיבות.
בסופו של דבר דחה השופט את התביעה.
האב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין