|
כללי
- 3 ערעורי משפחה על פסקי דין/החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב יפו (כבוד השופטת תמר סנונית פורר).
- ערעור אחד הוגש על ידי המערערות: המערערת 1 (להלן: המערערת ו/או האם) ואמה – המערערת 2 (עמ"ש 50968-04-17 להלן: התביעה הרכושית).
ערעור שני הוגש רק ע"י המערערת (להלן: תביעת המזונות) (עמ"ש 51037-04-17) וערעור שלישי הוגש ע"י המשיב (עמ"ש 39971-07-17) (להלן: תביעת המשמורת).
- ערעורה של המערערת הינו על פסק הדין של בית המשפט קמא מיום 7/3/17 בתמ"ש 26081-03-13 שעניינו תביעת מזונות אישה וילדים שהגישה כנגד המשיב.
ערעורן של המערערות הינו על פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 7/3/17 בתמ"ש 2303-03-13 שעניינו תביעה רכושית שהגיש המשיב כנגדן.
ערעורו של המשיב הינו על פסק הדין של בית משפט קמא מיום 21/5/17 בתמ"ש 3732-05-17 הקובע כי התיק (תביעת משמורת על הבנות) ייסגר.
- בטרם נדון בערעורים, אנו מתנצלים בפני הצדדים על כי פסק הדין לא ניתן קודם לכן שכן עקב תקלה במזכירות התיק לא הועבר לכתיבה עד עתה.
- מבחינת הנפשות הפועלות, מדובר במערערת ובמשיב בבני זוג שנישאו ב-22/6/11 ולהם שתי בנות משותפות קטינות, א' ילידת 6/12 (כיום כבת 6.5) וא' ילידת 3/14 (כיום כבת 4.5) המנהלים ביניהם הליכים רבים וקשים.
פסקי הדין של בית משפט קמא
פסק הדין בתביעת המזונות שהגישה המערערת
- בתביעת המזונות בה תבעה המערערת את המשיב דן בית המשפט בהשתכרויות הצדדים וקבע כי האם – המערערת העובדת כXXX בחצי משרה בXXX, משתכרת 2,700 ₪ נטו בחודש. לגבי האב – המשיב, העוסק בXXX והינו XXX בית המשפט שהכנסתו הממוצעת לחודש הינו בסך 14,000 ₪ נטו.
- בית המשפט קבע את מזונותיהן השוטפים של כ"א מהקטינות ע"ס 1,700 ₪ כשסכום זה כולל גם הוצאות עבור חוגים של הקטינות וגם הוצאות עבור קייטנות שאינן בחופשת הפסח או בחופשת הקיץ וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוכיות.
לגבי המדור, קבע בית המשפט שהמערערת לא הוכיחה שהיא משלמת דמי שכירות לאמה בסך 5,500 ₪ לחודש (בדירה הרשומה ע"ש המערערת 2 ומוחזקת בנאמנות עבור המערערת שבו היא גרה עם הקטינות) ולכן לא נפסק תשלום דמי מדור, אך נפסק תשלום הוצאת מדור בסך 300 ₪ עבור כל קטינה כשהצדדים יישאו במשותף בהוצאות החינוך של הקטינות, ולגבי צהרון, אם הקטינות יירשמו לצהרון ע"י האם יישא המשיב במחצית הוצאותיו עד כיתה ג' (כולל). כן חוייב המשיב בתשלום דמי טיפול בסך 2,750 ₪ (סכום חד פעמי).
- בית המשפט דחה את תביעת המערערת למזונות האישה.
פסק הדין בתביעה הרכושית שהגיש המשיב
- בית המשפט מציין כי ב-5/11 נחתם הסכם ממון בין הצדדים שאושר ע"י נוטריון ביום 15/6/11 וביום 20/7/12 נחתם הסכם בין המשיב להוריו. כך גם ביום 22/8/12 נרכשה הדירה בXXX (להלן: הדירה) בהסכם שנערך עם המערערת 2 (אמה של המערערת) וביום 5/9/12 נשלחה הודעה לרשויות המס בדבר רכישת הדירה על ידי המערערת 2 בנאמנות עבור בתה – המערערת, כאשר הדירה רשומה על שם המערערת 2 והצדדים עברו לגור בדירה ב-10/12 כשב-4/7/13 עזב המשיב את הדירה.
- כן יש לציין לגבי הדירה כי ביום 1/10/12 נחתם הסכם שכירות בין המערערת והמשיב לבין המערערת 2 לפיו הם ישכרו את הדירה מהמערערת 2 תמורת 5,500 ₪ דמי שכירות לחודש וההחזרים של תשלומי המשכנתא יבוצעו ע"י המערערת והמשיב ויקוזזו מדמי השכירות.
ואכן המערערת 2 משכנה את הדירה ב-10/12 כנגד הלוואת משכנתא שנטלו המערערת והמשיב ביום 31/10/12 בסך 750,000 ₪ למימון יתרת רכישת הדירה.
- המחלוקת בין הצדדים הייתה האם הזכויות בדירה משותפות למערערת ולמשיב כפי שטען ותבע המשיב או אינה משותפת ומוחזקת בנאמנות עבור המערערת ע"י אמה – המערערת 2.
בית המשפט קבע כי המשיב לא זכאי לזכויות בדירה, אך זכאי להחזר כספי בדבר הוצאות שהוציא הקשורות לדירה.
- בית המשפט קיבל את טענות המערערות הנוגעות להסכם הממון בין הצדדים שנערך באמצעות אחיו של המשיב ועורך הדין הקשור עמם ואושר בפני נוטריון שנקבעה בו הפרדה רכושית, למעט אם ירכשו דירה שתירשם על שם שניהם.
כן הסתמך בית המשפט על הסכם שנערך בין המשיב להוריו מיום 20/7/12 שהסתמך על הסכם הממון שאמנם לא יצא לפועל אך מעיד על כוונת הצדדים להפרדת הרכוש שקיבלו טרם הנישואין ואף רכוש שיתקבל במתנה במהלך הנישואין.
- בית המשפט קבע שהמשיב העביר ישירות למוכר הדירה 100,000 ₪ עבור רכישת הדירה בעוד המערערת העבירה כ-1 מיליון ₪ לרכישת הדירה מכספים ששייכים לה עוד לפני הנישואין.
בית המשפט דן בשאר טענות המשיב לגבי כספים ששילם לרכישת הדירה וקבע כי שילם עוד 20,000 ₪ במזומן ישירות למוכר הדירה ודחה את שאר טענותיו לגבי תשלומים נוספים.
- בית המשפט דחה את טענות המשיב כי בשל החזרי תשלומי המשכנתא על ידו יש ליתן לו מחצית מהזכויות בדירה וקיבל את טענתו ששילם עבור תשלום המשכנתא סך של 72,000 ₪ (3 שנים מ-10/12 עד 9/15 לפי 2,000 ₪ לחודש) ולכן יש להחזיר לו סכום זה כשהוא אינו זכאי להחזר נוסף (בכפל) של דמי השכירות ששולמו למערערת 2.
- לגבי כספים שהמשיב טען שהשקיע בשיפוץ הדירה קבע בית המשפט כי הוא זכאי להחזר של 74,150 ₪ בגין השיפוץ וכן 2,500 ₪ בגין שיש וכלים סניטריים וכן להחזר דמי תיווך בסך 19,250 ₪ ו-6,695 ₪ בגין מטבח.
- סה"כ קבע בית המשפט כי המשיב זכאי לתשלום כספי בסך של 295,264 ₪ מהמערערת.
פסקי הדין/החלטות בתביעות המשמורת
- בית המשפט קמא קבע ביום 21/5/17 שהתיק ייסגר במצבו הנוכחי לאחר שלא חל שינוי מהותי מההחלטה הקודמת מיום 6/11/16 ולא הייתה התייחסות להחלטה מיום 27/4/17 להסביר מדוע התיק לא ייסגר.
- יש לציין כי המשמורת של הקטינות הינה מאז הולדתן במשמורת המערערת. לכתחילה (2013) נקבעו הסדרי שהות זמניים, ב-2014 הועברו המפגשים למרכז הקשר ובעקבות חוו"ד מכון מ-4/13 ותסקירים מ-2015 החליט בימ"ש ב-10/15 על הסדרי שהות מחוץ למרכז הקשר וזאת עד להחלטה ב-6/11/16 שהחזירה חזרה את המצב הקודם של מפגשים במרכז הקשר, כפי שיפורט להלן.
- יש לציין כי ביום 21/9/15 ניתנה החלטת בית משפט קמא לגבי המשך הסדרי השהות של המשיב עם הקטינות והמשך ההליכים בתיקי המשמורת ולאחר בקשות רבות של הצדדים החליט בית המשפט ביום 16/2/16 כי יש לבצע בחינה מחודשת של ההסדרים על ידי גורם מקצועי ומינתה את מכון טריאסט שריג לבדיקה זו (בדיקה שלא צלחה בסופו של דבר) זאת לאחר שביום 27/4/15 ניתנה חוות דעת מטעם מכון שלם שהמליץ על המשמורת אצל האם והסדרי שהות (בליווי בן משפחה או גורם אחר).
- ביום 6/11/16 נתן בית המשפט את החלטתו בה הוא מציין שהיא ניתנת לאחר שנים של התדיינות ולאחר מאות בקשות והחלטות ודיונים רבים המעידים על מורכבות התיק ועוצמת הסכסוך.
בית המשפט מציין כי שוכנע גם מדיווחי אנשי המקצוע כי טובת הקטינות דורשת את שינוי המצב הקיים והחזרת המפגשים למרכז הקשר ושהניסיון שנעשה לפני כשנה בהוצאת המפגשים ממרכז הקשר ומתן אפשרות פז למשיב להוכיח את יכולתו ומסוגלותו לא צלח והמצב אף הסלים ונהיה משברי עוד יותר.
- בית המשפט קבע כי האב מחליף את ייצוגו פעם אחר פעם, לא מתייצב לעיתים לדיונים, ניתק קשרים עם רשויות הרווחה, לא משתף פעולה עמם ולמרות החלטות בית המשפט לא דיווח כי הוא הולך להדרכה הורית מסודרת ועקבית ולטיפול בשליטה בכעסים כפי שהומלץ.
- בית המשפט מציין כי האב אינו רואה את תרומתו לסכסוך בין הצדדים ומאשים את כל הצדדים כאחראים למשבר: האם, בני משפחתה, המסגרות החינוכיות, רשויות הרווחה, מרכז הקשר, מכון XXX, בית החולים, המכונים הטיפוליים, בית המשפט ועוד ועוד, כשהוא גם הגיש תביעות נזיקיות נגד גורמים שונים הקשורים לטיפול בבנות (מכון שלם, רשויות הרווחה, בית חולים XXX ועוד).
- בית המשפט מציין כי לו היה המשיב משתף פעולה עם רשויות הרווחה ניתן היה לבחון את טענותיו כלפי האם ואת מסוגלותו ויכולותיו.
- בית המשפט מציין גם שני אירועים חמורים שקרו. האחד - פרסום ברשות החברתית של תמונה שצולמה ע"י המלווה מטעם האב בה צולם האב רוחץ באמבטיה עם שתי בנותיו כשהן שוכבות עליו ערומות המדברת בעד עצמה ומראה גם את כישלונו המוחץ של הליווי והאירוע השני, תספורת של הבת ע"י המשיב ללא ידיעת האם.
- בית המשפט מציין כי חלפו מעל 3 שנים מאז פרוץ הסכסוך ולא רק שלא חלה רגיעה אלא חלה הסלמה קשה ביותר על גבן של הקטינות שנפגעות כל פעם ומצב זה יש למנוע עד אשר יתקבל דיווח מקצועי מהימן ועדכני על מצבן והקשר שלהן עם ההורים וקובע שלאחר שבחן את התסקירים שכן ניתנו ואת חקירת ד"ר שרי ודו"ח מכון שלם מלפני שנה אין מנוס מהשבת המפגשים עם המשיב למרכז הקשר.
- בית המשפט מציין כי מצופה כי הדבר יזכה לביצוע מיידי על מנת שלא יהיה נתק בין המשיב לקטינות תוך תקווה שהמשיב ישתף פעולה בכך דבר שיאפשר אחת ולתמיד לבחון את המצב באופן מקצועי, כאשר אם המשיב ישתף פעולה ויתקבל תסקיר עדכני שהמצב נרגע אפשר להסיר את הפיקוח ולהפחיתו וכך ייעשה, בעוד אם לא ישתף פעולה לא יהיה ניתן להסיר את הפיקוח.
- יש לציין כי המשיב הגיש בר"ע על החלטה זו מיום 6/11/16 שנידונה ע"י כבוד השופט (כתוארו דאז) שוחט ברמ"ש 21608-11-06 בהחלטה מיום 27/12/16 שבה נדחתה הבקשה.
- בית המשפט המחוזי בהחלטה זו מציין כי בתסקיר עו"ס לסדרי דין מיום 26/11/16 דווח שמאז ניתנה החלטה זו, ביום 7/11/16 (למחרת ההחלטה נשוא הבר"ע) התפרץ המשיב למרכז הקשר בת"א ללא רשות והחל לצלם ולהקליט את צוות המרכז ואת עצמו ולא יצא אלא לאחר שהוזמנה משטרה וכך גם קרה במקרים דומים, כך שלא ניתן לחדש את ביקוריו במרכז הקשר בת"א.
- ביום 23/11/16 התקבל תסקיר נוסף שגם במרכזי קשר אחרים אליהם הועברו הפניות נעמד המשיב בחוץ עם מגאפון והפגין בקול רם וגרם לשיבוש קשר בעבודות המרכז.
- בית המשפט המחוזי מציין את חוסר שיתוף הפעולה של המשיב עם רשויות הרווחה והגורמים הטיפוליים וזאת למרות המלצותיהם החד משמעיות שיש לבצע "בלימת חירום" ולקיים את הפגישות במרכז הקשר ושאם האב יסרב לפגישות אלו לא יהיו פגישות (ד"ר שרי בעדותו מיום 18/9/16).
- בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה זו כי המפתח לחידוש הקשר של המשיב עם בנותיו הקטינות בשלב הראשון במרכז הקשר ולאחר שהמצב יירגע גם מחוצה לו היה ונותר תמיד בידי המשיב ודחה את בקשת רשות הערעור.
טענות הצדדים בערעורים
תביעת המזונות
- ערעור המערערת נסב על אי פסיקת תשלומי מדור וגובה הוצאת המדור שנטען שנפסקו על דרך המינימום וכן על גובה המזונות. זאת לאחר שנטען שהמשכנתא משולמת לבנק חודש בחודשו וזאת חלף דמי השכירות שנקבע במסגרת התביעה הרכושית, כשלטענת המערערת הוכח כי תשלומי המשכנתא משולמים באמצעות חסכונות וכספים מלפני נישואי הצדדים ושבהתאם לתוצאת פסק הדין הטיל למעשה בית המשפט חובה אקטיבית על הוריה של המערערת לשלם את תשלומי המדור, בלא שבחן בתביעת המזונות את המסמכים שצורפו לתביעה הרכושית.
- מנגד, טען המשיב שמדובר בהכרעות עובדתיות ולא הוכח שתשלומי המשכנתא משולמים ובוודאי שלא על ידי המערערת.
כן נטען שאין מקום להעלות את גובה המזונות והוצאות המדור.
התביעה הרכושית
- ערעור המערערות הינו על גובה הכספים שחוייבו להשיב למשיב כשנטען שלא הוכח ששילם תשלומי משכנתא בגובה 72,000 ₪ כפי שנפסק לו וכן שבית המשפט התעלם מהחובות המשותפים של בני הזוג ושגה בכך שלא קבע שהמשיב הבריח כספים, וכי בכל מקרה היה מקום לחייב את המערערת, אם בכלל, רק במחצית התשלומים.
- מנגד טען המשיב כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט כאשר הסכום שנפסק לו הינו כאין וכאפס לעומת הזכויות המגיעות לו ושהמערערות מנסות לעשקו ולגזלו.
תביעת המשמורת
- המשיב בערעורו טוען שיש לחזור להחלטת בית משפט קמא מ-2015 שיש למנות גורם מקצועי אחר ושאין מקום למפגשים במרכז הקשר ויש לבטלם, כאשר מבוקש שערכאת הערעור תמנה מומחה חיצוני לבדיקת האינטרקציה של הקטינות עם ההורים שכן חלף הזמן הרב שחלף ושינוי הנסיבות יש מקום למינוי מומחה כאמור. כן משיג המשיב על כך שבית המשפט הרשה לו לזמן רק עד אחד מטעמו.
- מנגד המערערת טוענת כי נושא מינוי המומחה הנוסף קיבל התייחסות מלאה בהחלטת כבוד השופט שוחט בבר"ע שהגיש המשיב על החלטת בית משפט קמא מיום 6/11/16 שמאז (כשנתיים ימים) המשיב לא רואה את בנותיו ובוחר להיות מנותק מהן ללא קיום כל מפגשים בינו לבנותיו הקטינות שכן הוא מתנגד עקרונית למרכז הקשר והדבר נעשה עקב בחירתו המודעת.
- לטענת המערערת אמנם בית המשפט החליט לפנות למומחה נוסף, עקב הקשיים והטחות הרפש של המשיב במומחים הקודמים, אך כל המכונים סירבו לקבל את המינוי לאור התנהגות המשיב (4 מומחים), כאשר המשיב תובע את כל הגורמים הטיפוליים כתובע סדרתי, כולל מומחה בית משפט, בית חולים XXX ועוד.
- כך גם העדים שזומנו על ידי המערערת היו המומחים עצמם ולא עדים חיצוניים.
- לגבי הסדרי השהות והמפגשים במרכז הקשר אין מנוס מהשארתן על כנה עקב טובת הבנות, שלומן הפיזי, הנפשי והגנה על פרטיותן.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינו בהודעות הערעור ובעיקרי הטיעון ושמענו את הצדדים בפנינו החלטנו לדחות את כל הערעורים למעט קבלה חלקית של תביעת המערערת לגבי חיוב המשיב בתשלום המדור.
הערעור על התביעה הרכושית
- לגבי הערעור של המערערות על התביעה הרכושית, מדובר בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא לגבי הסכומים הכספיים שקבע ששילם המשיב ושיש להחזיר לו וזאת לאחר שדחה את רוב תביעתו של המשיב וצמצם את טענותיו הכספיות וגובה ההחזרים שטען להם.
כך גם המערערות יכלו להראות מהמסמכים שבידן שהמשיב לא שילם משכנתא באופן סדיר ולא עשו כן (כשגם לשיטתם הוא שילם 30,000 ₪).
כך גם אין מקום להתערב בשאר קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא לגבי שאר התשלומים שפסק שמגיעים למשיב בגין השיפוצים, התשלומים ששילם למוכר וכן לגבי אי הוכחת הברחת הנכסים.
כך גם אין להתעלם שחלק מהתשלומים הינם תשלומים "הוניים" שהמערערת "נהנית" מהם ולמעשה המשיב כלל לא היה חב בהם ולכן לא היה מקום לחייבו רק במחציתם. בנוסף, בנושא החובות המשותפים, אם בכלל, לא הגישה המערערת תובענה.
הערעור על תביעת המזונות
- לגבי הערעור של המערערת בנושא המזונות לא מצאנו מקום להתערב בגובה המזונות שנפסקו כולל בגובה הוצאות המדור. לעומת זאת, מצאנו שיש מקום להתערב באי חיוב המשיב בתשלום מדור לקטינות.
- למעשה אין ויכוח שמשולמת משכנתא לדירה, שהמשיב אינו משלמה כבר זמן רב (לפי פסיקת בית משפט בתביעה הרכושית המשיב חדל לשלם משכנתא ב-9/15). לכאורה אין זה משנה אם את המשכנתא משלמת המערערת או שהתשלום מבוצע עבורה ע"י אמה שבאותה מידה יכלה לעזור לה גם בתשלום דמי שכירות לדירה שתשכור המערערת וזאת בזמן שהמשכנתא משולמת במקום דמי שכירות בסך 5,500 ₪ ובמיוחד שהמערערת טוענת שהיא משלמת את כספי המשכנתא מהכספים שלה וממשיכה לעשות כן.
אין להתעלם מקביעות בית משפט קמא, במסגרת התביעה הרכושית, כי אמנם הדירה ע"ש המערערת 2 אולם בנאמנות עבור האם, וכפי שאף הוצהר לשלטונות המס.
כך גם שרובצת משכנתא על הדירה שהאם נושאת בתשלומה.
משכך, לכולי עלמא, חב האב בהוצאות מדור שכאלו, וזאת אף אם נתעלם מהסכם השכירות.
על אחת כמה וכמה מעת שקיים הסכם שכירות.
לאמור יש להוסיף כי לגבי קטני קטינים נפסק בעמ"ש (ת"א) 28592-05-13 י.נ נ' י.נ (9/11/14) ובעמ"ש 31745-02-17 פלוני נ' פלונית (5/5/18) כי אין בסיס הלכתי לפטור את האב מלשאת בעלות "דיור בסיסי", אף אם היה מדובר בדירה ע"ש האם וללא חבות במשכנתא.
המשיב לא טען דבר בסיכומיו לגבי חיוב המדור.
- לכל האמור יש להוסיף כי עול גידול הקטינות נופל כולו לפתחה של המערערת וכי האב אינו משלם להן מאומה. בנוסף, פערי ההשתכרות הניכרים בין הצדדים.
משכך יש להטיל את החבות בגין המדור על האם, גם לאחר גיל 6.
מהחומר שהוצג עולה שאמנם בחוזה השכירות נקבע הסכום ל-5,500 ₪ ובעת שמדובר בדירה בתל אביב. עם זאת תשלומי המשכנתא הינם בסך 4,500 ₪.
בהתחשב שמדובר גם על חבות לאחר הגיע הקטינות לגיל 6, נעמיד את החיוב על 40% מהסך של 4,500 ₪, דהיינו 1,800 ₪ עבור שתי הקטינות גם יחד, דהיינו – 900 ₪ מדור כל אחת מהקטינות. חיוב זה יצטרף לחיובים כפי שנפסקו ע"י בימ"ש קמא בסעיף 81 לפסק דינו וכשבמועד החיוב החל מחודש 3/2017 וכשיחולו כל ההוראות שנקבעו לגבי המזונות, כולל השיערוכים והעדכונים, גם לגבי חיוב נוסף זה.
התוספת שנוספה ממועד פסק דינו של בימ"ש קמא ועד היום תשולם ע"י המשיב ב-5 תשלומים שווים ורצופים וככל שלא יעמוד בכך יעמוד החיוב לפירעון מיידי.
הערעור על תביעות המשמורת
- לגבי ערעורו של המשיב, אנו סבורים כי דינו להידחות כאשר המשיב יכול לפנות בקשה לעיון מחדש עקב שינוי הנסיבות שהוא עצמו טוען להם.
- לא ניתן להתעלם מכך שהמשיב אינו בקשר עם בנותיו הקטינות במשך כשנתיים, מאז החלטת בית המשפט קמא מיום 6/11/16 שנתקפה על ידו בבר"ע שנדחתה על ידי כבוד השופט שוחט ולמעשה המשיב מנסה לעקפה באמצעות ערעור כביכול על ההחלטה מיום 21/5/17 שהתיק ייסגר עקב התנגדותו העקבית של המשיב למרכז הקשר ואי שיתוף פעולה עם החלטות בית המשפט.
- בית המשפט קמא שינה בעבר את המפגשים שנקבעו ב-2014 שייעשו במרכז הקשר ובא לקראת המשיב ואיפשר מפגשים עם מלווה חיצוני מחוץ למרכז הקשר.
- והנה, המשיב, המתנגד עקרונית למפגשים במרכז הקשר ובוחר שלא לבצעם, הוכיח בהתנהגותו, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעת המומחים, תסקירי העו"ס וקביעות בית המשפט כולל האירועים החמורים הנסקרים על ידי בית משפט קמא (כמו הרחצה המשותפת בעירום של המשיב עם הקטינות באמבטיה כשהן שוכבות עליו ערומות והעלאת התמונה לרשתות החברתיות והתספורת שעשה לבת) שיש בסיס לקביעות הגורמים המקצועיים ובית המשפט לחזרה למפגשים במרכז הקשר ולכן יש בסיס לקביעת הגורמים המקצועיים שעליו להוכיח קודם כל שיתוף פעולה ואז אפשר יהיה להתקדם ולהסיר בהדרגה את הפיקוח.
- כך גם המומחה שרי העיד, כפי שסקר כבוד השופט שוחט בהחלטתו בבר"ע, שאם המשיב יסרב לפגישות במרכז הקשר אז לא יהיו פגישות, שיש לבצע "בלימת חירום" ושהמפתח לחידוש הקשר נמצא בידי המשיב.
- המשיב לא יכול לעשות כרצונו, לא לשתף פעולה עם כל הגורמים הטיפוליים, המקצועיים והמשפטיים, להאשים את כולם בניתוק הקשר (המדינה, בתי המשפט, הגורמים המקצועיים) ולנסות להכתיב לכולם את הדרך הטיפולית הנראית מתאימה לו (לשיטתו לא צריך כל הכנה/הדרכה לחידוש הקשר עם בנותיו גם לאחר שנתיים כי הקשר ביניהם מיוחד) ומן הראוי שיפנים שיש צורך בתהליך ושיתוף פעולה ושלפעמים כדי להשיג מטרה נעלה (כמו קשר עם הבנות) צריך לוותר על דברים ולהתמודד עם קשיים.
- מנגד אמנם התיק נסגר ובמקרה זה בדין, אך המצב והמציאות הכואבת נמשך ואף מחריף, הנפשות הפועלות נשארות (ולעיתים משתנות) והנתק בין המשיב לבנותיו מעמיק ומן הראוי לבחון שוב האם יש דרך לתקן ולשנות זאת והאם יש פתרון כזה או אחר שיכול להיות מקובל על כולם או להיות מיושם ומבוצע (גם אם לא מקובל) ולצורך זה מן הראוי שבית המשפט יידרש שוב לעניין, גם אם "נסגר" התיק.
- יחד עם זאת אנו סבורים כי לאור שינוי הנסיבות שהמשיב עצמו טוען לגביו בערעורו עקב חלוף הזמן הרב שעבר, על המשיב לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון מחדש בהחלטה ובמצב שנוצר, כשבית המשפט יבחן בין היתר האם ישנה אפשרות לדוגמא לקביעת מקום אחר למפגשים שלא במרכז הקשר (תוך בחינה האם יש מכון כלשהו לדוגמא שמוכן ומסכים להירתם לעניין) והאם יש מקום לפתרון כזה או אחר לטובת הקטינות, או שמא אין מנוס גם היום מהשארת המצב כפי שהוא והכל לפי שיקול דעתו וחוכמתו של בית משפט קמא, אשר בצדק ציין כי רק טובת הקטינות אמורה לעמוד מול עיניו.
התוצאה
- לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את הערעור לגבי התביעה הרכושית, מקבלים חלקית את הערעור בתביעת המזונות וזאת ביחס לתשלום המדור כמפורט בסעיף 45 לפסק דיננו ודוחים את ערעור המשיב לגבי המשמורת.
בהתחשב בתוצאה אנו מחייבים את המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
מתוך העירבון שהפקיד המשיב במסגרת ערעורו (39971-07-17) יועבר סך של 10,000 ₪ למערערת באמצעות באת כוחה והיתרה תושב למשיב באמצעות בא כוחו (כשבמידה ומדובר בערבות בנקאית היא תמומש ולאחר תשלום ההוצאות שנפסקו למערערת באמצעות באת כוחה היתרה תועבר למשיב באמצעות בא כוחו).
הערבונות שהפקידו המערערות יוחזרו להן באמצעות באת כוחם.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ט, 03 דצמבר 2018.
|
ישעיהו שנלר, סג"נ, שופט- אב"ד
|
|
קובי ורדי, סג"נ,
שופט
|
|
עינת רביד, שופטת
|
|