המחוזי אמנם סרב להגדלת המזונות עצמם אך חייב את האב – שמסרב להיפגש עם בנותיו מזה כשנתיים – להשתתף בתשלומי המשכנתה על הדירה בה הן מתגוררות עם אמן.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דן לאחרונה בערעורים שהגישו הורים לשתי בנות בגילאי 4.5 ו-6.5 שנמצאות במשמורת אמן, ולא מתראות עם אביהן מזה כשנתיים כיוון שהוא שמסרב להיפגש עמן במרכז הקשר חרף החלטת בית המשפט.
שלושת שופטי ההרכב דחו את ערעור האם להגדלת מזונות אך נענו לבקשתה לחייב את האב ב-1,800 שקל השתתפות בתשלומי המשכנתה על דירתה. מהצד השני, נדחתה בקשת האב להחיות את תיק המשמורת שנסגר לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצידו, והתעלמותו מהמלצות הגורמים הטיפוליים, המקצועיים והמשפטיים.
בני הזוג נישאו ב-2011, הביאו שתי ילדות לעולם וכשנתיים לאחר מכן פצחו בהליכים משפטיים.
ב-2016 ולאחר שבית המשפט התרשם מהתנהלות לא אחראית מצד האב, שהעלה לפייסבוק תמונה שלו מתרחץ עם בנותיו כשהן ערומות וסיפר את אחת הבנות בעצמו ועל דעת עצמו, הוחלט כי המפגשים בינו לבין בנותיו יתקיימו במרכז הקשר. האב סירב להישמע להחלטה ומאז לא נפגש עם הבנות.
בהמשך, ניתנו פסקי דין נוספים במסגרת הסכסוך בין ההורים, בכלל זה חויב האב במזונות של 1,700 שקל לכל אחת מבנותיו בנוסף ל-300 שקל על הוצאות מגורים (חשמל, מים, כבלים וכיו"ב) והשתתפות במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות הלא מסובסדות.
פסק דין נוסף הורה לסגור את תיק המשמורת עקב התנהלות האב שמסרב לשתף פעולה, ללכת להדרכה הורית או לטיפול בשליטה בכעסים.
דרושה הפנמה
לפני כשנה וחצי הגישו בני הזוג ערעורים על פסקי הדין הללו. האם ביקשה בין היתר להגדיל את המזונות ולחייב את האב להשתתף בהוצאות המשכנתה על דירתה. האב ערער לעומת זאת על סגירת תיק המשמורת.
סגן הנשיא ואב בית הדין השופט ישעיהו שנלר, סגן הנשיא השופט קובי ורדי והשופטת עינת רביד החליטו לדחות את הערעורים למעט חיוב האב בהשתתפות בעלות המגורים של בנותיו.
בעניין זה נקבע כי אין ספק שהאם משלמת לבדה משכנתה של 4,500 שקל בחודש עבור הדירה בה היא מתגוררת עם הבנות, וברור שהאב צריך להשתתף בכך עקב פערי ההכנסות הגבוהים לטובתו, ונוכח העובדה שעול גידול הילדות נופל רובו ככולו על האם.
בסך הכל חויב האב לשלם לכל אחת מהבנות מדור של 900 שקל בנוסף למזונות החל ממועד פסק הדין של בית המשפט למשפחה (הסכום הרטרואקטיבי ישולם בחמישה תשלומים).
לגבי ערעורו של האב, נקבע כי אי אפשר להתעלם מבחירתו שלא להגיע למפגשים במרכז הקשר רק משום שהחלטת בית המשפט לא מצאה חן בעיניו. בתוך כך השופטים ציינו כי להחלטה על העברת המפגשים למרכז הקשר היה בסיס איתן לנוכח הדיווחים על התנהגותו התמוהה של האב.
לסיכום, נכתב כי "המשיב לא יכול לעשות כרצונו, לא לשתף פעולה עם כל הגורמים הטיפוליים, המקצועיים והמשפטיים, להאשים את כולם בניתוק הקשר... ולנסות להכתיב לכולם את הדרך הטיפולית הנראית מתאימה לו... ומן הראוי שיפנים שיש צורך בתהליך ושיתוף פעולה ושלפעמים כדי להשיג מטרה נעלה (כמו קשר עם הבנות) צריך לוותר על דברים ולהתמודד עם קשיים".
עם זאת, השופטים המליצו לאב להגיש לביהמ"ש למשפחה בקשה לבחינה מחודשת של הנושא.
האב חויב ב-10,000 שקל הוצאות משפט.
עו"ד אביטל רבינוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.