פס"ד בשתי תביעות הדדיות לשינוי דמי המזונות שנקבעו במסגרת פסק דין

עניינו של פסק דין זה שתי תביעות הדדיות לשינוי דמי המזונות שנקבעו במסגרת פסק דין. הראשונה תלה"מ 39803-08-23 תביעה שהגיש האב להפחתת המזונות והשנייה תלה"מ 76981-05-23 תביעה שהגישה האם להגדלת מזונות.

הצדדים יהודים נישאו זל"ז בשנת 2004 והתגרשו זמ"ז בשנת 2007. במהלך חייהם המשותפים נולדו לצדדים שלושה ילדים : הבן הבכור יליד 2004 , הבן האמצעי יליד 2007 והבן הצעיר יליד 2012 ( להלן: "הילדים ").

סקירת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעבר בין הצדדים הנוגעים לחיוב בדמי מזונות,

1. תמ"ש 21459-11-14, ביום 11.11.2014 פתחה האם בהליכים נגד האב. בין היתר הגישה תביעה למזונות ומדור ותביעה למשמורת. ביום 23.12.2014 ניתנה החלטה בבקשה למזונות זמניים ע"י המותב הקודם. בין היתר נקבע "אני מחייב את הנתבע בתשלום דמי מזונות טרום זמניים בסך 3,600 ₪ לחודש מהם 1,600 ₪ לבן הצעיר ו- 1,000 ₪ לכ"א מהקטינים האחרים. החיוב הנו החל מיום 11/11/14 ובכל 1 לחודש.". ביום 18.5.2015 ניתן פסק דין בתביעת המזונות בהעדר התייצבות האב, הכל כדלקמן: " ... 4. בנסיבות אלה אני מורה כי החל מיוני 2015 ואילך יעמוד חיוב המזונות על סך כולל של 4,000 ₪ מהם 1600 ₪ לבן הצעיר , ו1200 ₪ לכל אחד מהקטינים הנוספים וכן יצטרף לחיוב, חיוב במחצית הוצאות חינוך בעלות מסגרת ציבורית – לפי דרישת משרד החינוך, וכן קייטנת קיץ מחזור אחד. 5. הצמדה למדד כמקובל, שליש בתקופת צבא. ב"כ התובעת תיטול פסיקתה." בהמשך האב עתר לביטול פסק הדין אך הבקשה נדחתה ע"י המותב הקודם וזאת כאמור בהחלטה מיום 16.12.2015.

    

2. תמ"ש 27861-07-16, ביום 13.7.2016 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות . ביום 14.8.2016 ובהעדר תגובת האם, ניתנה החלטה בה נקבע " ...א. מזונות הבן הצעיר יפחתו לסך של 1,200 ₪. מזונות הילדים האחרים יעמדו ע"ס 600 ₪ לכל קטין (לאור השהות במסגרת חוץ ביתית) וסה"כ 2,400 ₪ לשלושה הקטינים וזאת החל מיום 1/8/16...". ביום 13.11.2016 התקיים דיון. בגמר הדיון ניתנה החלטה המתייחסת גם לחיוב האב במזונות ובה נקבע " ...אני מורה כי החל מ- 12/16 ואילך ישוב חיוב המזונות עבור הבן הצעיר על כנו, אלא אם תינתן החלטה אחרת (1,333 ₪)". ביום 2.7.2017 התקיים דיון בתביעה. הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביחס לזמני השהות וביחס לדמי מזונות כמפורט להלן "... הסדרי הביקור יהיו כאמור בפרוטוקול מיום 13/11/16. הסדרי המזונות יהיו כאמור בפרוטוקול 13/11/16 ובהחלטה מיום 14/8/16...".

    

3. תלה"מ 31971-09-20, ביום 14.9.2020 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות. האם לא הגישה כתב הגנה במועד וזאת על אף שזומנה לדיון אשר התקיים ביום 21.3.2021 אשר גם אליו היא לא טרחה להתייצב. באותו מועד ניתן פסק דין שבו נקבע בין היתר כדלקמן: "חרף האמור, מצאתי לנכון להורות על הפחתה מינורית כך שמזונות הקטינים הבן הבכור והבן האמצעי השוהים בפנימייה יופחתו מ- 750 ₪ לשני הקטינים ל- 600 ₪ לשני הקטינים (300 ₪ עבור כל קטין). הפחתה זו נעשית גם בשל העובדה כי בחירת הנתבעת שלא להתגונן ולא להתייצב לדיון מבטאת הסכמה לטענות של התובע. עוד לקחתי בחשבון כי קטינים אלה שוהים בפנימייה ועיקרי צרכיהם מסופקים בפנימייה. לגבי הבן הצעיר , נוכח הטענה שלא נסתרה לפיה הוא שוהה בפנימיית יום ומגיע לבית האם רק לצרכי לינה, מצאתי לנכון להפחית את גובה החיוב במזונות מ- 1,200 ₪ ל- 1,000 ₪. נוכח נסיבות העניין וכדי שלא לייצר לאם חוב מזונות כלפי המל"ל, מצאתי לנכון להורות כי הפחתת המזונות כפי שנקבעה בפס"ד זה תיכנס לתוקף ביום 1/4/21.".

    

4. מטעם האם הוגשה בקשה לבטל את פסק הדין. בהחלטה מיום 30.5.2021 קיבלתי ( במקור נכתב "דחיתי" אך מדובר בטעות הקלדה גלויה נוכח המשך המשפט – נ.ז. ) את בקשת האם אך הותרתי על כנה את תוצאת פסק הדין כהחלטה זמנית שתעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת. ביום 1.7.2021 הגישה הנתבעת כתב הגנה. לאחר שהצדדים סיכמו בכתב את טענותיהם, ביום 28.2.2022 ניתן פסק דין בתביעת המזונות לפיו נדחתה תביעת האב להפחתת מזונות. במסגרת הדיון אביא את עיקרי הדברים שנקבעו בפסק הדין והרלוונטיים להכרעה דנן.

    

5. שני ההליכים הנוספים שבכותרת אשר בהן נדרשת ההכרעה דנן [תלה"מ 76981-05-23 ותלה"מ 39803-08-23].

    

6. תלה"מ 76981-05-23, ביום 31.5.2023 הגישה האם תביעה להגדלת מזונות מסך של 375 ₪ לסך של 1,500 ₪ בעקבות סיום שהיית הבן האמצעי בפנימייה ביום 31.8.22. ביום 15.7.2023 הגיש האב כתב הגנה. ביום 16.7.2023 ניתנה החלטה בה נקבע התיק לישיבת קדם משפט. עוד נקבע בזהירות הראויה כי ראוי לבחון הסכמה להגדלת דמי המזונות לסך של 750 ₪. ביום 28.3.2024 התקיים דיון. בגמר הדיון ניתנה החלטה בהתאם למוסכם בין הצדדים לפיה " בהתאם למוסכם בימ"ש יכריע בשתי התביעות, התביעה בתיק שבכותרת והתביעה בתיק 39803-08-23 על בסיס סיכומים אליהם יצורפו מסמכים עדכניים".

    

7. ביום 1.4.2024 הגיש האב בקשה במסגרתה עתר לחייב את האם לצרף מסמכים תומכים. בהחלטה מיום 1.4.2024 נקבע " הבקשה הוגשה בהתעלם מהמתווה הדיוני המוסכם. ברי כי במסגרת הסיכומים על שני הצדדים לצרף מסמכים בנוגע לשנה האחרונה הכוללים אישורי הכנסות מכל מקום ופירוט תנועות בחשבון העו"ש". ביום 3.4.2024 הגיש האב בקשת הבהרה ובאותו יום ניתנה החלטה בה קבעתי "לא מצאתי הצדקה להוסיף על האמור בהחלטה מיום 1.4.24. חזקה על ב"כ הצדדים כי ידוע להן מהם המסמכים אותם יש לצרף במסגרת תביעת מזונות. צד שלא יצרף מסמכים שצירופם נדרש לסיכומים, הדבר יזקף לחובתו". בתיק זה הגיש האב סיכומיו ביום 2.6.2024. סיכומי האם הוגשו ביום 23.6.2024. לאב ניתנה רשות להשיב לסיכומי האם עד ליום 14.7.2024 וזאת בהתאם להחלטה מיום 24.6.2024. מטעם האב לא הוגשו סיכומי תשובה.

    

    

8. תלה"מ 39803-08-23, ביום 15.8.2023 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות. ביום 7.9.2023 הגישה האם כתב הגנה. נוכח הנטען בכתב ההגנה, ביום 11.9.2023 ניתנה החלטה בה נקבע " ב"כ התובע תגיב עד 11.10.23 לטענות הנתבעת בכתב ההגנה לפיהן יש לסלק את התביעה על הסף נוכח קיומו של פסק דין קודם באותו עניין ובהעדר מסמכים נדרשים להוכחת שינוי נסיבות מהותי. לעיוני...". ביום 21.9.2023 הוגשה תגובת האב. לאחר שנקבע מועד דיון, ביום 11.10.2023 הגישה האם בקשה מוסכמת לאיחוד שני ההליכים שבכותרת. כאמור, ביום 28.3.2024 התקיים דיון בשני ההליכים. בגמר הדיון ניתנה החלטה בה נקבעו מועדים להגשת סיכומים. כך נקבע בהחלטה " בהתאם למוסכם בימ"ש יכריע בשתי התביעות, התביעה בתיק שבכותרת והתביעה והתביעה בתיק 39803-08-23 על בסיס סיכומים אליהם יצורפו מסמכים עדכניים. הסיכומים יוגשו לא יאוחר מיום 30.5.24. כל צד יוכל להשיב לסיכומי הצד האחר ללא מסמכים לא יאוחר מיום 20.6.24. התיק יובא לעיוני לכתיבת פס"ד עם קבלת אחרון סיכומי התשובה או ביום 24.6.24".

9. כאמור, ביום 2.6.2024 הוגשו סיכומי האב. סיכומי האם הוגשו ביום 23.6.2024. מטעם האב הוגשו סיכומי תשובה ביום 15.7.2024. מכאן, נדרשת ההכרעה דנן.

    

   תמצית טענות האב,

10. הצדדים גרושים ולהם 3 ילדים משותפים , כאשר הבן האמצעי ( במקור נכתב שמו של הבן הבכור אך מדובר בטעות סופר גלויה לאור המשך הפסקה – נ.ז. ) שוהה בפנימיית ב . בגין העובדה כי בעבר גם הבן האמצעי וגם הבן הבכור היו בפנימייה והיו מגיעים לביתם פעם בשבועיים, נקבעו להם דמי מזונות מופחתים על סך 750 ₪. הבן הצעיר נמצא תחת צו השגחה בקהילה בפנימיית יום ובצהרון ארוך, ובעבורו נקבעו דמי מזונות על סך 1,200 ₪. אכן מיום 31.8.22 הבן האמצעי יצא מפנימיית ושב הביתה. לא חל כל שינוי נסיבות מהותי אשר מצריך העלאת דמי המזונות. יתרה מכך, מאחר והאב הוא אדם במצב רפואי קשה ומצבו הולך ונעשה רע , ובהלימה אף מצבו הכלכלי, שינוי הנסיבות המהותי היחידי שהתרחש הוא מצבו של האב אשר הורע, ואף מצריך הפחתת דמי המזונות. השתכרות האב והוצאותיו, האב אינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הבריאותי, הוא נכנס ויוצא מבית חולים בשל מצבו הבריאותי והוא זכאי לקצבה והבטחת הכנסה בלבד, בסך של כ – 6,047 ₪. למעשה היום האב נשאר ללא כלום, כאשר כל הקצבה שלו מועברת להוצאה לפועל לתשלום המזונות בעוד שעל חשבונו רובצים עיקולים בגין פעולותיה הבלתי פוסקות של האם . האם אורבת לאב, אדם חולה , ואינה מאפשרת לו אף למשוך כספים לטובת רכישה של תרופות. לא רק שסכום המזונות השוטף יורד מקצבת האב אלא כלל הסכום . בכך האב אינו מקבל שקל מקצבת הנכות לה הוא זכאי על מנת להתקיים ולרכוש תרופות. האב אף מתקשה מאוד לעמוד בתשלום המזונות הנוכחי לאור מצבו הרפואי הקשה וחוסר יכולתו להתפרנס וזאת בשל התאונה שעבר לפני כ- 4 שנים. לאחרונה, הוא נפל בביתו , חווה והוא במצב רפואי מורכב . לאור מצבו הכלכלי הוא איננו מסוגל אף לרכוש תרופות.

     

11. היעדר הקשר של האב עם הקטין, אין עוררין על כך שהבן האמצעי אכן מתגורר עם האם אולם מוכחש בזאת כי כל נטל גידולו נופל על כתפיה שעה שהאב חב במזונות הקטין. האב אף איננו זוכה לראות את ילדיו. במקרה דנן, אף ראוי היה לפסוק כי מבוטלים דמי המזונות כליל . האב משווע לקשר רציף ותקין עם ילדיו. האם היא זו שיצרה נתק בין הקטינים לבין האב. האם אף הגישה לבית המשפט תביעה לחתימה בלעדית ובמסגרתה הגישה בקשה לפי הוראות נוהל הנשיאה לאור החשש למוגנות הקשר של הבן האמצעי עם האב. משכך פני הדברים, הרי שקשר בין האב לבן האמצעי נותק לא בשל נסיבות סובייקטיביות שתלויות ברצונו של האב. ההיפך הוא הנכון. הנתק בין הבן האמצעי לאב הוא תולדה של מעשיה של האם עצמה, אשר חתרה ולמצער עודדה את הנתק כאמור, מתוך אינטרס אישי. בהתייחס לסעיפים 9-10 לכתב התביעה מטעם האם, נדמה כי על האם מוטל הנטל להוכיח כי אינה מקבלת את קצבת הילדים מהמל"ל בשל החוב . לעניין זה לא הוגשה כל אסמכתא מטעם האם.

     

12. הנטל שעל כתפי האם, בכתב התביעה הוצגו רק חשבונות חשמל, מים , בזק וריכוז תשלומים שנתי של שנת 2022 מהמוסד לביטוח לאומי. אין המדובר בהיקף סביר והגיוני של מסמכים כלכליים אשר מעידים באופן יסודי ומעמיק על מצבה הכלכלי של האם. לא הוצגו כל המסמכים אשר היה ראוי לבסס עליהם את כתב התביעה ואת ההצדקה לשינוי נסיבות מהותי לשינוי סכומי המזונות כפי שכבר נקבעו. האם הייתה אמורה לצרף אישורים על מיצוי זכויות של התובעת כמו סיוע בשכר דירה, כל ההנחות שהתובעת מקבלת כאדם נכה וכאישה גרושה בכל הרשויות, סיוע מטעם לשכת הרווחה וכן כל אישור של מיצוי זכויות של האם מכל גוף וארגון שהוא. כמו כן, היה על האם להציג אישורי תדפיסי עו"ש מכל חשבונותיה לשנה האחרונה ואישור קצבאות עדכני לשנה האחרונה מהמוסד לביטוח לאומי. לסיכום, האב חב במזונות הקטין ומשתתף בפרנסתו. האב איננו יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי הקשה. לא חל כל שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את העלאת דמי המזונות אולם חל שינוי נסיבות מהותי ביכולתו של האב לעמוד אף בדמי המזונות הנוכחיים. אשר על כן, יש מקום לדחות את תביעת האם ולחייבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

     

13. בסיכומי תגובה שהוגשו מטעם האב ביום 15.7.2024 נטען כי האם מסיתה את ילדי הצדדים כנגדו באופן כזה שהילדים אינם מוכנים כלל להיות עם האב בקשר. כאשר האב ביקר את הבן הצעיר בפנימייה, האחרון אף אמר לאב באופן מפורש שהאם אמרה לילדים שאם יהיו בקשר עם האב, היא לא תהיה אמא שלהם יותר ולא תכיר בהם יותר. למעשה מדובר בילדים שהם סרבני קשר עם אביהם, כתוצאה מהסתה ברורה וקבועה . רק בשל כך אין הצדקה לחיוב האב במזונות ילדיו . בהתייחס לדברי האם בסיכומיה, נטען כי האב מעולם לא עסק בשום עיסוק שקשור לצימרים . האב חוזר על עמדתו לפיה הוא מתקיים אך ורק על קצבת נכות ומצבו הכלכלי בכי רע. הדירה בה הוא מתגורר שייכת לאחיו והוא עצמו איננו משלם לו דבר . נכון הדבר כי בעבר הרחוק, האב כן שילם לאחיו סכום קטן בעד שהותו בדירה, אולם דבר זה אינו מתקיים זמן רב. האב כיום חי במצב שבו אין לו כסף אפילו לשלם על תרופות וטיפולים רפואיים שהוא זקוק להם עד מאוד. האב קיבל כבר התראה על ניתוק של זרם החשמל המים והגז בדירה. מצב הדברים שנוצר הוא כזה שאף אחיו של האב רמז כי היה רוצה שהאב ייצא מהדירה על מנת שאחיו יוכל להשכיר אותה ולקבל דמי שכירות. האב איננו יודע לאור מצבו הקשה איך יתמודד עם כל החובות שנצברו לו עד לנקודה זו על הוצאות הבית.

     

     

     

    תמצית טענות האם,

14. בסיכומים שהגישה האם הן בתביעה להגדלת מזונות והן בתביעה להפחתת מזונות, נטען כי דמי מזונות הבן הצעיר הינם בסך של 1,200 ₪ ומזונות הילדים האחרים אשר שוהים בפנימייה הינם בסך של 750 ₪ ובסה"כ דמי המזונות לשלושת הילדים עומדים על סך של 1,950 ₪. דמי מזונות הבן האמצעי נקבעו על הצד הנמוך לאור העובדה כי הוא שוהה בפנימייה. ביום 31.8.2023 הבן האמצעי עזב את הפנימייה לאור אי רצונו להמשיך לשהות בפנימייה ומאז מתגורר במחיצת אמו ונמצאת במסגרת חינוכית במקום מגוריו. נטל גידול הקטין נופל על כתפיה של האם אשר מספקת את מלוא צרכיו של הקטין ולא כפי ששהה בפנימייה. על כן הוגשה התביעה להגדלת דמי מזונות הקטין. הקטין אינו נמצא בסדר עדיפויותיו של האב, אינו שוהה במחיצתו, לא לוקח חלק בטיפול ובגידול הקטין ואף מזה מספר שנים לא נפגש עמו. לו חפץ האב לפגוש בקטין היה עושה כל שלאל ידו על מנת לפגוש בו ובין היתר ליזום מפגש ולחילופין להגיש תביעה לקביעת זמני שהות הקטין עמו ו/או לחידוש הקשר . אולם לנתבע אין כל אינטרס להיות שותף בגידול ובטיפול הקטין תוך שהוא מתנער מהחובה לטפל בו ולזון אותו. התובעת זכאית לקצבת נכות ושירותים מיוחדים מהמל"ל בסך של 5,600 ₪ בלבד ואין באפשרותה לעבוד לאור 100% אי כושר עבודה. בנוסף לכך, התובעת אינה זכאית לקצבת ילדים לאור חוב למל"ל בסך של 50,000 ₪.

     

15. האם מתגוררת בשכירות. להלן פירוט הוצאות המדור עבורה - עמיגור 270 ₪, ארנונה 110 ₪, חשמל 500 ₪, מים 200 ₪, כבלים ואינטרנט 240 ₪ ובסה"כ 1,320 ₪. לעומת זאת, האב עבד במהלך השנים בהפעלת צימרים והשתכר באמצעות כסף שאינו מדווח לרשויות כאשר הכנסתו עמדה על סך של 8,000 ₪. לטענת האב וכאמור במסמכים שצירף לסיכומיו, כיום אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות על סך של 6,047 ₪. האב לא טרח לצרף דפי חשבון שיש בהם ללמד על מצבו הכלכלי. בניגוד לאם אשר מתגוררת בשכירות, האב מתגורר בדירה אשר אמו קנתה עבורו ובשל נסיבות שאינן ידועות לאם, הדירה נרשמה על שם אחיו ולמעשה, אינו נושא בדמי שכירות ו/או החזר משכנתא כך שמלוא הכנסתו פנויה לשימושו. להלן הוצאות הקטין הדרושות לאם : מזון 500 ₪. ביגוד והנעלה 300 ₪. פנאי 150 ₪. שונות ו/או הוצאות לא צפויות / מתנות ימי הולדת : 150 ₪. מדור 30% - 400 ובסה"כ 1,500 ₪. המדובר בדמי מזונות שהינם ברף המינימאלי הנמוך של פסיקת המזונות. שעה והאב לא צירף אסמכתאות עדכניות באשר להכנסתו מהמל"ל ושעה ולא פרש בפני בית המשפט כלל המפה הכלכלית שלו, ואף לא התייחס בסיכומיו לטענות האם, כי אמו רכשה לו דירה הרשומה על שם אחיו, לא הצליח לתמוך בטענותיו כי חל שינוי נסיבות מהותי . על כן בית המשפט מתבקש לקבל את התביעה להגדלת דמי מזונות ולהורות על דחיית תביעתו של האב להפחתת דמי המזונות.

     

    דיון והכרעה,

    לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים ולאחר שבחנתי לעומק את כל החומר המונח בפני הגעתי למסקנה כי דין תביעת האם להגדלת דמי המזונות להתקבל באופן חלקי ודין תביעת האב להפחתת דמי המזונות להידחות. מיד יפורטו הנימוקים.

     

    הכלל המשפטי,

16. כידוע, פסק הדין למזונות אינו מהווה מחסום סופי / מעשה בית דין מפני חידוש ההתדיינות . ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בתביעה מתאימה לשינוי המזונות שנפסקו בין אם להגדלה ובין אם להפחתה וזאת בכפוף להוכחת שינוי נסיבות מהותי. על הטוען לשינוי לפרט כבר בכתב התביעה את הנסיבות ששררו אז ואת הנסיבות ששוררות כעת. נטל השכנוע להוכיח את שינוי הנסיבות מוטל במלואו על התובע וכך גם חובת הפירוט וחובת הגילוי. על התובע הפחתת מזונות לנהוג בתום לב ולהציג כבר בכתב התביעה בגילוי מלא את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי. על הטוען לשינוי להצביע על הנסיבות החדשות ולהוכיחן. במסגרת תביעה לשינוי המזונות, בית המשפט אינו בוחן את הסכומים שיש לפסוק , אלא הוא בוחן האם התרחש התנאי של שינוי נסיבות מהותי.

     

17. בהקשר זה אפנה לדברים שנקבעו בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3),187 :

     

    " כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות. ...". [עמ' 189-188]. [ההדגשה אינה במקור - נ.ז.].

     

18. אפנה גם לדברים שנקבעו בבע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    " בעת בחינת שינוי הנסיבות יש להשוות את המצב המקורי בעת ההתקשרות בהסכם למצב הנוכחי, ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב. [בעמ' 18] [ההדגשה אינה במקור - נ.ז.].

     

19. על שלושת התנאים המצטברים שעל הטוען לשינוי מהותי להוכיח, עמד בית המשפט במסגרת תלה"מ (ירושלים) 64065-11-19 האב נ' האם [פורסם במאגרים המקוונים] :

     

    " על מבקש השינוי, בהיותו בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיה", הנטל להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים : שינוי נסיבות מהותי, שהוא בלתי צפוי ההופך את חיוב המזונות הקיים לבלתי צודק ומצדיק דיון מחדש בחיוב המזונות. ראו: מ"א (מחוזי ת"א) 957/93 פלונית נ' אלמוני, פס"מ נד(3) 133, 137 (1994); ..." [ראה סע' 38 לפסק הדין].

     

20. מתאימים לענייננו גם הדברים שצוינו בעמ"ש (חיפה) 53288-03-18 פלונית נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] ואשר אצטט כלשונם:

     

    "מתוך הכללים דלעיל, ובהקשר למקרה דנן, יש להפנות זרקור לשני הדגשים הקשורים זה לזה, בתביעה לדיון מחדש בסכום מזונות פסוק, כדלקמן: .. היינו – התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט; כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונות. האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד; האם מעכב את בירור התביעה הרכושית של בני הזוג, באופן שחלוקת הרכוש המשותף מתעכבת, עובדה שיש לה השפעה מהותית על מצבם הכלכלי שני הצדדים.

     

    בחינת "שינוי נסיבות מהותי" אינה רק לנוכח שינוי בהכנסת בן/בת הזוג בלבד, אלא של המצב הכלכלי בכלל. היינו, האם מצבם הכלכלי הכולל של בני הזוג או מי מהם השתפר או הורע משמעותית מאז פסק הדין למזונות, אותו רוצים לשנות. גם על נקודה זו עמד כב' השופט רובינשטיין בפרשת פלונית בציינו כדלקמן: "..." היינו, המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית." " [סע' 18 לפסק הדין].

     

21. בחינת בית המשפט לשינוי מהותי בנסיבות, הינה מאוד מצומצמת ומוגדרת. בית המשפט אינו שוקל את צרכי הקטינים ואת חלוקת הנטל בין ההורים אלא שוקל אך ורק את השינוי המהותי הנטען [ לעניין זה ראה ספרם של גריידי ושלם מזונות ילדים הלכה למעשה חלק שני בעמ' 285, ראה גם את ההפניות שם: תמ"ש (ת"א) 48694/00 ה.א נ' ה.ו ר. ואח', תמ"ש (ת"א) 52946/97 ג.א נ' ג.ב.א [פורסם במאגרים המקוונים]].

     

22. באשר למועד שבו בית המשפט בוחן את התרחשותו של השינוי המהותי הנטען בנסיבות, אפנה בשנית לספרם של גריידי ושלם שבו נכתב:

     

    " על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי, שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי – שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע, או שהוטב מצב הנתבע. ... יתר על כן, לא די באירועים זמניים, כדי להצביע על שינוי הנסיבות... נטל ההוכחה, להוכיח את שינוי הנסיבות על ידי המצב דאז מול המצב דהאידנא- של יום הגשת התביעה, הוא על התובע – בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה. המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים. שכן כל עניין שינוי הנסיבות הוא בגדר השוואתו של מצב עובדתי נתון עם מערכת נסיבות חדשה. על כן, כדי להצליח בטענת שינוי נסיבות – יש לתמוך את הטענות בפרטים מלאים ומדויקים אודות השינוי המהותי [שם, בעמ' 283יג'-287].

     

23. על מהותו וטיבו של השינוי המהותי בנסיבות, עמד בית המשפט בבר"ע 305/08 פלוני נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    "פסקי דין למזונות – בקשה לשנותם עקב שינוי נסיבות

    131. פסק דין "רגיל" יוצר בעקבותיו "מעשה בית דין", אשר מונע הגשת תביעה בגין אותה עילה (ראה, באופן כללי, את ספרה של פרופ' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (תל-אביב, תשנ"א-1991).

     

    132. במזונות (וכן בהחזקת ילדים), נקבעו חריג לכלל זה.

     

    133. כפי שמוסבר בספרה של פרופ' זלצמן, נובע הדבר, בין היתר, מכך שפסק למזונות או פסק להחזקת ילדים הינו פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד (שם, בעמ' 284).

     

    134. אם הנסיבות, מאז מתן פסק הדין, השתנו, כי אז, מוצדק לשנות את גובה המזונות (לעיתים - להעלותם , ולעיתים - להקטין אותם, הכול לפי אותן נסיבות, אשר השתנו או התחדשו).

     

    135. וכך מסבירה את הדברים פרופ' זלצמן (שם, שם):

     

    "אומנם קמה, עם שינוי הנסיבות, עילת תביעה חדשה בידי כל אחד מבעלי הדין, אך עילה זו היא לשינוי החיוב שנקבע בפסק הדין, לאמור, היא מעוגנת בטיבו של הפסק, כפסק דין שביצועו הולך ומתמשך לעתיד, ובשינוי שהתחולל בנסיבות האופרטיביות שעל פיהן נקבע שיעור המזונות או נקבע למשמורתו של מי מבעלי הדין יימסר הילד. לפיכך, אין העילה החדשה מנותקת מן העובדות שהיוו תשתית להטלת החיוב או להענקת הצו, אלא היא רק משנה את הרכבן, בהוסיפה להן עובדה או עובדות מטריאליות, שהתרחשו לאחר מכן".

     

    136. ברם, לא כל שינוי יש בכוחו להוות עילה לתביעה חדשה להגדלת המזונות או הקטנתם. השינוי בנסיבות צריך להיות מהותי ומתמשך, ולא זמני.

     

    137. בנוסף לכך, הנסיבות החדשות הן כאלה שלא היו בעת מתן פסק הדין ולא ניתן היה לחזותם מראש, ורק אז, ניתן לפעול על פי הדוקטרינה של "שינוי נסיבות". ..."

     

    מן הכלל אל הפרט,

24. הבסיס לבחינת החיוב מקורו הן בהחלטה שניתנה במעמד הדיון מיום 13.11.2016 והן מהחלטה מיום 14.8.2016 [ ראה את סקירת ההליכים המשפטיים בהקדמת פסק הדין]. ראה גם החלטה מיום 2.7.2017 שניתנה במעמד הדיון במסגרת הליך תמ"ש 27861-7-16. אקדים ואומר כי מטעם הצדדים הוצגו סכומים לחיובו של האב בדמי מזונות שאינם תואמים את סכום החיוב שנקבע במסגרת ההחלטות הקודמות. בסיכומי האב נטען כי " 2. בגין העובדה כי בעבר גם הבן האמצעי וגם הבן הבכור היו בפנימייה, והיו מגיעים לביתם פעם בשבועיים נקבעו להם דמי מזונות מופחתים על סך 750 ₪. 3. הבן הצעיר שלו נמצא תחת צו השגחה בקהילה בפנימיית יום ובצהרון ארוך, ובעבורו נקבעו דמי מזונות על סך 1,200 ₪." ובסיכומי האם נטען בסעיף 3 " נקבעו דמי מזונות הבן הצעיר בסך 1,200 ₪ ובמזונות הקטינים האחרים אשר שוהים בפנימייה בסך של 750 ₪ ובסה"כ דמי המזונות לשלושת הקטינים עמדו על סך של 1,950 ₪".

     

25. תביעת האב להפחתת המזונות, מכתבי טענותיו של האב עולה כי האב מבסס את עילת התביעה ואת השינוי המהותי שחל ברכיבים הבאים - מצבו הבריאותי והרפואי, מצבו הכלכלי, וזמני השהות והעדר קשר עם הקטינים. למשל, בכתב התביעה נטען כי "...הצטרפות הנסיבות של מצבו הרפואי הקשה, העובדה שהקטינים אינם מתגוררים עם האם והעובדה שהאב מנוכר מילדיו, מובילים בהכרח להפחית את דמי המזונות" [ראה סע' 7 לכתב התביעה]. עוד נטען בסעיף 9 לכתב התביעה " התובע אינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הבריאותי שחל עקב תאונה קשה שעבר לפני כ- 4 שנים, הוא נכנס ויוצא מבתי חולים והוא מסתמך אך ורק על קצבת הנכות מהמוסד לביטוח לאומי" [ראה סע' 9 לכתב התביעה]. ראה גם סעיפים 10-11 "10. התובע מתקשה מאוד לעמוד בתשלום המזונות הנוכחי לאור מצבו הרפואי הקשה וחוסר יכולתו להתפרנס. 11. הבן הבכור הוא בקרוב יהיה בן 18 והוא עתיד להתגייס למיטב ידיעתי". עוד נטען כי הבן האמצעי מתגורר אמנם אצל הנתבעת, אולם הבן הצעיר נמצא בפנימייה ואינו מתגורר בביתה של הנתבעת ועל כן, הוצאותיה על הקטין מופחתות והיא למעשה אינה נושאת כמעט בנטל כלכלתו" [ראה סע' 12 לכתב התביעה]. ראה גם טענות התובע כאמור בסיכומיו " יתרה מכך, הנתבע יטען כי מאחר והוא אדם במצב רפואי ומצבו הולך ומרע, ובהלימה אף מצבו הכלכלי, שינוי הנסיבות היחידי שהתרחש הוא מצבו של הנתבע אשר הורע!!! ואף מצריך הפחתת דמי המזונות" [ראה סעיף 6 לסיכומיו]. עוד העלה התובע טענות להיעדר קיומו של הקשר של הקטין עמו [ראה סעיף 13 לסיכומי התובע]. ראה גם סעיף 22 לסיכומיו "הנתבע איננו יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי הקשה".

     

     

26. עיינתי ושקלתי טענותיו של התובע אך אינני סבור כי עלה בידי התובע להוכיח קיומו של שינוי נסיבות המצדיק להיעתר לתביעתו להפחתת דמי המזונות כפי שטען . עיון בתיקים הקשורים לרבות בכתבי טענותיו של התובע בהם עתר להפחתת דמי המזונות, מלמד כי התובע שוב ושוב חוזר על אותן טענות אשר כבר הועלו במסגרת ההליכים הקשורים האחרים שהתנהלו בעבר בין הצדדים.

     

27. אין להתעלם מהפסיקה שהרחבתי בה לעיל בכל הנוגע להגשת תביעות לשינוי דמי מזונות שנפסקו , אך אין להתעלם גם מטיב וממהות הטענות אשר עליהן מבסס האב הן את עילת ההגנה והן את עילת התביעה. הטענות זהות במהותן ובטיבן לטענות אשר כבר הועלו ונידונו בעבר. לא מצאתי כל טענה חדשה בכתבי טענותיו של האב. את האמור לעיל אנו למדים מסיכום טענותיו של התובע כפי שסוכמו במסגרת פסק הדין מיום 28.2.2022 כלהלן " ביום 9.2.2022 הוגשו סיכומי התובע. התובע מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,500 ₪ ואינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הבריאותי לאחר תאונה בעקבותיה הוכר כנכה בשיעור של 100% ע"י המל"ל. התובע גר בשכירות אצל אחיו תמורת 2,400 ₪. לתובע הוצאות בסך של כ 4,700 ₪ היוצרות גרעון חודשי של כ 2,200 ₪. בסעיף 6 נטען כי התובע מנותק קשר מילדיו בשל הסתה מצד האם. בסעיף 15 נטען כי הבן הבכור והבן האמצעי מגיעים לשהות אצל האב זמן מופחת בשל מצבו הבריאותי. בשל שהיית הבן הבכור והבן האמצעי בפנימייה והשהייה של הבן הצעיר בפנימיית יום וצהרון ארוך, גם חיוב המזונות הקיים עולה על צרכי הקטינים ומבוקש להפחיתו. לסיכומים צורף הסכם שכירות קצר (עמוד אחד) לתקופה של חמש שנים בין התובע לבין אחיו ע"ס 2,400 ₪ לחודש."

     

28. במסגרת פסק הדין נבחנו ונידונו טענות התובע הזהות לטענותיו המועלות במסגרת הליך דנן. כך קבעתי בסעיף 32 לפסק הדין " סמוך לקביעות הנ"ל מיום 13.11.16 ובהחלטה מיום 14.8.16 האב טען בתביעתו הראשונה להפחתת דמי מזונות כי הינו מקבל קצבת נכות מטעם המל"ל העומדת על סך 2600 ₪ בערך והיום מוערכת הכנסתו לדבריו על סך כ- 3,000 ₪ ובסכומים ע"ס כ 2,500 ₪, היינו הכנסה דומה. סביר להניח כי הוצאות אישיות היו דומות חרף העובדה כי האב היה בדרגת אי כושר יציבה אז והיום נטען למצב רפואי ללא אסמכתאות כלל וללא הסבר מניח את הדעת לשינוי שחל בקצבאות שמקבל מהמל"ל. הרי מעבר מקבלת קצבת נכות להבטחת הכנסה אומר דרשני. ביחס להוצאה הנטענת בגין דמי שכירות האם טוענת כי המשכיר, הוא קרוב משפחה של האב ולכן מדובר בהסכם שכירות פיקטיבי. עיון בנוסח ההסכם מעורר חשד. מדובר בהסכם שכירות בן עמוד אחד המסדיר שכירות לתקופה לא שגרתית של חמש שנים. כמו כן, חלק מהחשבונות נושאים את שמו של האב (ארנונה, חשמל) לעומת חשבון הגז שהוא על שם המשכיר וחשבון הביוב שהוא ע"ש צד ג' בשם צ' . נוכח הטענה והמסמכים, היה על האב להראות כי מדובר בהסכם שכירות אמיתי ע"י הצגת מסמכים המצויים בשליטתו כגון הסבר האם המשכיר, הנושא את אותו שם משפחה הוא אכן בן משפחתו וכן ראיות בדבר העברת דמי השכירות בפועל. האב לא עשה כן. האב לא טרח להתייחס לתמליל שצורף לסיכומים בו האב מודה בשיחה עם הבן הבכור כי למעשה הבית בו הוא גר שייך לו והוא לא משלם בגינו דמי שכירות. כמו כן, לא נעשה כל ניסיון להוכיח כי הוצאות האב השוטפות גבוהות מאלו שהיו כאשר נפסקו דמי המזונות הקודמים להגשת התביעה" [ראה פס' 22 לפסק הדין]. ובהמשך נקבע בסעיף 33 לפסק הדין " האמור לעיל מראה כי לא חל שינוי משמעותי בהכנסת האב כלל. טענת האם להכנסה לא מדווחת לא הוכחה. ...".

     

29. לא רק שהאב ממשיך להעלות אותן טענות שכבר הועלו בעבר, אלא נמנע מלצרף מסמכים תומכים לביסוס טענותיו. התובע לא הניח בפני תשתית עובדתית וראייתית מקיפה ומלאה התומכת בטענותיו . האב לא טרח לצרף מסמכים שהיה בהם בכדי ללמד על מצבו הכלכלי. ער אני למסמכים שצירף האב לסיכומיו כגון אישור בדבר קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי אך מלבד מסמכים אלה, לא צורפו מסמכים אחרים רלוונטיים וחיוניים שהיה מצופה ואף מתחייב מהאב אשר עליו מוטל נטל ההוכחה, להוכיח את התביעה כגון תדפיסי עו"ש, אישור ריכוז יתרות וחובות או כל מסמך אחר שיכול ללמד על ההרעה המשמעותית במצבו הכלכלי של האב. על כן, מחדליו של האב פועלים לרעתו. עוד אציין כי לא די בהצגת ובצירוף מסמכים רפואיים אלא היה מצופה מהאב לצרף פרוטוקול וועדה רפואית או כל מסמך אחר שממנו ניתן ללמוד אודות מצבו הרפואי של האב כדי לבחון את כושר ההשתכרות של האב. גם כאן, מחדליו של האב פועלים לרעתו.

     

     

30. לא מצאתי כי התובע העלה טענות אחרות השונות בתכליתן ובטיבן מהטענות שהועלו במסגרת ההליכים הקשורים או הציג מסמכים כלשהם שלא הוגשו במסגרת ההליכים הקשורים. מדובר באותן טענות. אמנם, האב צירף מסמכים עדכניים כגון אישור מהביטוח לאומי, אך מסמכים אלה נועדו לתמוך בטענות שכבר הוזכרו בעבר ואף נידונו במסגרת ההליכים הקודמים. כאן המקום להדגיש כי בחינת טענותיו של התובע ועיון ובחינת החומר המונח בפני אשר צירף האב, אין בו בכדי לשנות את התוצאה מכיוון שלא עלה בידי האב להוכיח קיומו של שינוי נסיבות מהותי במצבו הרפואי או הכלכלי המצדיק הפחתת דמי המזונות.

     

31. לגבי מצבו הרפואי של האב, נתתי את דעתי לכך שעל פי דברי האב עצמו, מצבו הרפואי חל בו שינוי נוכח תאונה שקרתה לו לפני 4 שנים . די בכך כדי להחליש את טענותיו של האב לקיומו של שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו וכהגדרתו בפסיקה כפי שעמדתי בהרחבה על כך לעיל בסקירה המתווה המשפטי.

     

32. אמנם האב העלה טענות במסגרת סיכומיו לפיהן אין מקום לשיטתו להגדיל את דמי המזונות כאשר בין היתר נטען כי חלה הרעה הן במצבו הרפואי והן במצבו הכלכלי, אך לא מצאתי כי במסגרת הסיכומים האב הרחיב בטענות אשר מצדיקות להיעתר לתביעתו להפחתת דמי המזונות. אף בסיכומי התגובה לא מצאתי כי האב התמודד בצורה עניינית ומשכנעת עם טענות האם בכל הנוגע לסיום השהייה בפנימייה חרף העובדה כי הדגיש במסגרת סיכומיו, את רצונו להתייחס למספר סוגיות שעלו בסיכומי האם.

     

33. לגבי השינוי במצב שהיית הקטינים, ראה לעניין זה סעיפים 35-36 לפסק הדין " ג. שינויים בצורכי הקטינים לצד שינויים בהסדרי השהות 35. עיקר המחלוקת סביב רובד זה. ביחס לבן הבכור ולבן האמצעי חרף טענת האב מצבם לא השתנה. החל משנת 2016 הם שוהים במסגרת חוץ ביתית ועל סמך עובדה זו הופחתו דמי המזונות בשנת 2016. לגבי הבן הצעיר המעבר שלו לפנימיית יום הפחית במידה מה את נטל הגידול המוטל על האם שכן חלק מצרכיו מסופקים ע"י הפנימיה. עם זאת, מלכתחילה מדובר בחיוב במזונות בסכום נמוך של 1,200 ₪. כמו כן, האם הראתה שגם במצב הקיים היא מתקשה לספק צרכים בסיסיים שלה ושל ילדיה, כאשר צירפה לכתב ההגנה מכתב מהפנימיה בה שוהים הבן הבכור והבן האמצעי מיום 24.6.21 המלמד על חוב בסך של 1,200 ₪ בגין דמי אחזקת הילדים בפנימיה. 36. נוכח האמור לעיל, אני קובע כי גם ברכיב זה לא הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות. ".

     

34. לא נעלמו מעיני טענות האב לאי קיומו של קשר בינו לבין הקטינים אך טענותיו של האב בעניין זה הינן כלליות שלא נתמכו בכל תימוכין. יש לזכור כי ביום 8.8.2016 הגיש האב תביעה למשמורת על הקטינים וקביעת זמני שהות במסגרת הליך תמ"ש 27836-07-17. ביום 15.6.2017 הגיעו הצדדים להסכמות ביחס לתביעת האב למשמורת וזאת במסגרת תמ"ש 27861-07-16 [ תביעה שהגיש האב להפחתת דמי המזונות]. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין. ביום 2.7.2017 התקיים דיון בהליך 2786107-16 אשר במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות הן בעניין זמני השהות והן בעניין דמי המזונות. ראה הסכמות הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 2.7.2017. אם כן, וככל שיש ממש בטענות האב בדבר סיכול או הפרת זמני השהות אזי לא ברור מדוע לא הוגשה מטעם האב כל תביעה ואף לא ננקט כל הליך שתכליתו חידוש, אכיפת וקיום זמני שהות בינו לבין הקטינים. שתיקת האב ואי נקיטת הליכים כאלה, אין בה אלא להחליש טענותיו בעניין ניתוק הקשר בינו לבין הקטינים באופן המצדיק שלא להיעתר לתביעה להפחתת דמי המזונות.

     

35. על כן, לא שוכנעתי כי עלה בידי האב להוכיח קיומו של שינוי בזמני השהות בינו לבין הקטינים באופן המצדיק להיעתר לתביעתו להפחתת דמי מזונות. מטעם הצדדים הועלו טענות כלליות לפיהן לא מתקיימים זמני השהות וזאת מבלי להבהיר, להרחיב ובטח מבלי להוכיח קיומו של שינוי מהותי בזמני השהות באופן המצדיק שינוי דמי המזונות.

     

36. עיינתי במסמכים שצירף האב לתגובה מיום 21.9.2023 . האב צירף אישור מהמוסד לביטוח לאומי [נספח א] לפיו, לאב משולמת קצבת נכות בשיעור של כ 6,159 ₪ [ברוטו]. עוד צירף האב מסמכים רפואיים [ראה נספח 2]. אך לא די במסמכים שצורפו בכדי להוכיח קיומו של שינוי מהותי בנסיבות. לא מצאתי במסמכים אלה כל הוכחה לקיומו של שינוי נסיבות המצדיק להפחית את דמי המזונות. יודגש כי התובע הסתפק בטענה כללית לפיה יש להורות על הפחתת דמי המזונות בצורה ניכרת מבלי להתייחס להיקף ההפחתה.

     

37. לגבי טענותיו של האב בכל הנוגע למצבו הכלכלי הנטען ולפירוט ההוצאות, יש לזכור כי עסקינן בתביעה לשינוי דמי המזונות ולא בתביעה לקביעת גובה החיוב בדמי מזונות. לא זו אף זו, טענותיו של האב מחלישות את הסעד המבוקש שכן הכנסתו העדכנית של האב כפי שעולה מאישור שצירף לפיו הוא מקבל קצבאות בסך של כ 6,000 ₪ עולה על ההכנסה אשר הייתה לו במועדים הסמוכים להגשת התביעה הקודמת להפחתת דמי המזונות. ראה סעיף 31א לפסק הדין מיום 28.2.2022 "סמוך לקביעות הנ"ל מיום 13.11.16 ובהחלטה מיום 14.8.16 האב טען בתביעתו הראשונה להפחתת דמי מזונות כי הינו מקבל קצבת נכות מטעם המל"ל העומדת על סך 2600 ₪ בערך והיום מוערכת הכנסתו לדבריו על סך כ- 3,000 ₪ ובסיכומים ע"ס כ 2,500 ₪, היינו הכנסה דומה...".

     

     

38. לגבי סיום שהייתו של הבן האמצעי בפנימייה, נושא זה יזכה לדיון במסגרת תביעתה של האם להגדלת דמי המזונות. אקדים ואומר כי סיום שהייתו של הקטין הבן האמצעי בפנימייה , מצדיק להגדיל את החיוב האב במזונות הקטין בשל יציאתו מהפנימייה וזאת כפי שארחיב בהמשך. על כן ונוכח כל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה כי דין תביעת האב להפחתת מזונות להידחות.

     

39. תביעת האם להגדלת המזונות, לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל באופן חלקי. לתמיכה בטענותיה של האם, היא צירפה כנספח א' לכתב התביעה, אישור מהפנימיה המלמד כי הבן האמצעי סיים את התחנכותו בפנימיה וחזר לביתו . האב אינו חולק על טענה זו. לעניין זה ראה סעיף 4 לכתב ההגנה שהוגש מטעם האב "אכן מיום 31.08.22 הקטין יצא מהפנימיה ושב הביתה".

     

40. עיינתי בסיכומי האב ולא מצאתי כי האב התייחס בצורה עניינית ומשכנעת לטענות האם בעניין זה ואף לא מצאתי כל התייחסות עניינית למה שנקבע בהחלטה מיום 16.7.2023 שבה קבעתי " ... בזהירות הראויה ראוי לבחון הסכמה להגדלת דמי המזונות ל 750 ₪ שכן הכלל הינו הפחתה של 50% מהחיוב בשל יציאה למסגרת חוץ ביתית. כך נעשה בפועל במסגרת ההחלטה מיום 14.8.2016 למרות שזו ניתנה בהעדר הגנה מצד האם". בסיכומים, הרחיב האב בתביעה להגדלת מזונות וזאת מבעלי שהועלו טענות בתביעה להפחתת מזונות.

     

41. מכאן, משאין מחלוקת כי הבן האמצעי סיים את שהייתו בפנימייה כפי שהוכח בפני אזי מוצדק בנסיבות העניין להחזיר את החיוב לסך של 1,200 ₪. [ לעניין זה ראה את החיוב לאחר הפחתה כאמור בהחלטה מיום 13.11.2016]. ער אני לאמור בהחלטה מיום 16.7.2023 שבה צוין יש להחזיר את החיוב מסך של 375 ₪ לסך של 1,500 ₪ אך ככל הנראה נפלה טעות בסכום שצוין שכן בכתב התביעה נטען כי מזונות שני הילדים הגדולים הינם ע"ס 750 ₪.

     

     

42. מכאן, לאחר שהוכח כי הבן האמצעי סיים שהייתו בפנימייה ביום 31.8.2022 ומבלי שהועלתה כל התייחסות עניינית ומשכנעת מצד האב לטענות האם בעניין זה, מן הדין ומן הצדק בנסיבות העניין להעלות את החיוב מסך של 600 ₪ לסך של 1,200 ₪ שכן וכפי שכבר הובהר במסגרת החלטה מיום 16.7.2023, הכלל הינו הפחתה של 50% מהחיוב בשל יציאה למסגרת חוץ ביתית.

     

43. לגבי הוצאותיה של האם וההוצאות השוטפות שהיא משלמת, עיינתי במסמכים שצירפה אך לא די בהצגת מסמכים אלה שכן היא בעצמה מודעת לכך שאין עסקינן בתביעה לפסיקת ולקביעת החיוב בדמי המזונות אלא עסקינן בתביעה לשינוי דמי מזונות. ככל ומטעמה צורפו מסמכים המעידים על ההוצאות אזי היה עליה להבהיר את הוצאותיה במועד הרלוונטי לבחינת דמי המזונות ולהוכיח קיומו של שינוי מהותי בעניין זה כמשמעותו וכהגדרתו בפסיקה . זאת בדגש על שינוי מהותי בנסיבות על מצבה הכלכלי הכולל של האם.

     

44. לגבי טענותיה של האם לפיהן חלה הרעה במצבה הכלכלי, דין טענות אלו להידחות. האם לא הרחיבה את מצבה הכלכלי במועד הרלוונטי לפסיקת דמי המזונות. היה על האם להניח בפני את מלוא הנתונים לגבי מצבה הכלכלי והכנסותיה הן במועד החיוב במזונות והן במועד הגשת התביעה. עוד אציין כי האם לא הרחיבה ממתי נקבעו לה אחוזי הנכות וממתי החלה לקבל קצבת נכות. לא די במסמכים שצירפה האם. ככל והאם החלה לקבל את הקצבה החל מחודש 08/2022 [ ראה תיאור הרכב התשלום בעמוד 30 מתוך 31 לנספחי כתב התביעה] אזי לא ברור מדוע האם לא הגישה את התביעה במועדים הסמוכים למועד שבו נולד שינוי מהותי נטען זה אשר לשיטתה של האם, יש בו בכדי להצדיק קבלת התביעה.

     

45. מועד התחלת החיוב, לא מצאתי בכתבי הטענות התייחסות לעניין זה. מכאן ועל מנת לא להעצים את המחלוקות ובשים לב לכלל בדבר מזונות שנאכלו ומצבו הבריאותי והכלכלי המורכב של האב , אני קובע כי המועד שבו תחול ההגדלה הוא החל מהחודש בו ניתן פסק דין זה.

     

    סיכום ותוצאה,

46. תלה"מ 76981-05-23 [תביעת האם להגדלת מזונות] – דין התביעה להתקבל. יש להגדיל את החיוב במזונות הבן האמצעי מסך של 600 ₪ לסך של 1,200 ₪ החל מחודש 07/2024.

     

47. תלה"מ 39803-08-23 [תביעת האב להפחתת מזונות] – דין התביעה להידחות.

     

48. נוכח התוצאה אליה הגעתי, נוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים ובשים לב כי שני הצדדים מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, איני עושה צו להוצאות.

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

     

    המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת.

     

    פסק הדין המקורי ניתן ביום 21.7.24 .

    ביום 1.8.24 ניתן היתר לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת כל פרט מזהה .

    במסגרת הכנת הנוסח המותר לפרסום של פסק הדין תוקנו טעויות הקלדה בפסק הדין המקורי .

     

     

    ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"ד, 01 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.