אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה לביטול התחייבות ליתן מתנה

פס"ד בתביעה לביטול התחייבות ליתן מתנה

תאריך פרסום : 14/07/2020 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
21659-12-12
25/04/2020
בפני השופטת:
הילה גורביץ שינפלד

- נגד -
התובעת:
ע.ה.פ.
עו"ד ניצן בר אילן
הנתבעים:
נ.נ.
עו"ד דן נובהארי
פסק דין
 

 

תביעה לביטול התחייבות ליתן מתנה.

 

הצדדים וטענותיהם:

 

1.התובעת והנתבעת אחיות.

 

2.התובעת בעלים של נכס מקרקעין המצוי בקומת קרקע ברחוב ----- והידוע כגוש ------ (להלן: "החנות") והנתבעת הבעלים של חנות הגובלת בקיר משותף וצמודה לחנות התובעת.

 

3.חנות התובעת יחד עם חלק מחנות הנתבעת, הושכרו יחדיו לצד ג' – בית קפה "קפה ל'".

 

4.ביום 21.04.2010 חתמה התובעת על תצהיר מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר לשם העברת הזכויות בחנות במתנה לנתבעת. המסמכים נחתמו בפני קונסול ישראל בבוסטון, ארה"ב (להלן: "מסמכי המתנה").

 

5.במועד החתימה על מסמכי המתנה, התובעת התגוררה בארה"ב. בהמשך, העתיקה את מגוריה לקנדה כשהיא מותירה אחריה כמעט מיליון $ ארה"ב חובות למס הכנסה האמריקאי (לגרסתה בכתב התביעה).

 

6.בכתב התביעה נטען כי בשלהי שנת 2009, כאשר עִסקה של התובעת ובעלה נקלע לקשיים והחלה התדרדרות מצבם הכלכלי, ניצלה הנתבעת את מצוקתם הנפשית והכלכלית וזאת לאחר שהציגה לתובעת שוכר שמוכן היה לשכור את החנות, תמורת תשלום מראש של דמי שכירות למשך חמש שנים. נטען כי הנתבעת הציגה לתובעת מצג לפיו סכום דמי השכירות למשך 5 שנים, אלו משקפים את שווי החנות ועל כן, בהסכמה הועברו דמי שכירות אלו במלואם לתובעת והתובעת חתמה על מסמכי מתנה המעברים לנתבעת את הזכויות בחנות. נטען כי התובעת "נוצלה, נעשקה, הוטעתה ורומתה על ידי בשר מבשרה לחשוב שהיא מקבלת את התמורה לנכס-המקרקעין תוך חיסכון במיסוי...". נטען כי התובעת חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר ותצהיר מתנה כשהיא מאמינה שעו"ד פנחס ולר מייצג את האינטרסים של שני הצדדים כב"כ גם.

 

עוד נטען כי כחודש לפני הגשת התביעה פנה לתובעת עו"ד ולר וביקש כי תחתום על מסמכי המתנה בשנית, ובעקבות פניה זו, בררה התובעת אודות "הצעתה האטרקטיבית" של הנתבעת וגילתה כי הוטעתה באשר לשווי החנות ואשר להחתמתה על מסמכי מתנה תמורת תמורה שממילא הייתה שלה (דמי השכירות).

 

התובעת טענה גם כי, לאחר החתימה על מסמכי המתנה מאחר שקשייה הכלכליים העצימו, סברה כי הנתבעת ויתרה על המתנה.

 

נטען כי מאחר והמתנה לא נרשמה התובעת רשאית חזור בה מהמתנה. עוד נטען כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר נחתם תחת מצג שווא, לפיו מדובר ייפוי כוח סטנדרטי לצורך ייצוג התובעת, לא הוסברה לתובעת משמעותו ולא הייתה לתובעת גמירות דעת לגביו או לגבי ויתור על זכות החזרה. נטען גם כי הנתבעת לא שינתה מצבה לרעה והנתבעת התנהגה כלפי התובעת בהתנהגות מחפירה כאשר הטעתה אותה ובעת שאינה מתחשבת במצבה הכלכלי.

 

התובעת טענה כי מסמכי המתנה חסרי תוקף ודינם להתבטל גם בשל שיקולי צדק, חוסר תום לב, עוולות, הפרת חובות חקוקות או חוזיות או מכללא, אחריות שילוחית, טעות, תרמית, מצג כוזב, קלות ראש, הפרת חובות אמון או נאמנות, בניגוד לנוהל, התנהגות שלא כאדם סביר, ניצול שליחת יד חוסר תום לב במו"מ או בקיום התחייבות, תקנת הציבור, עשיית עושר, גזל וחוק יסוד האדם וחירותו.

7.בכתב ההגנה הוכחשו כל טענות כתב התביעה. נטען כי בין הצדדים יחד עם 2 אחיות נוספות ובין אלמנת אביהן המנוח, התנהל בשנת 2007 מאבק ירושה בסופו קיבלו הצדדים כאן, כל אחת, חנות הצמודה לחנות אחותה בשדרות מוריה 58 חיפה.

 

נטען כי שוכר ששכר את חנות התובעת לא שילם את דמי השכירות ובהמשך, בשנת 2008 נטש את החנות והשאירה הרוסה וכחורבה. לאור כך ולאחר שהתובעת מאסה במלחמות עם השוכר, היא פנתה לנתבעת וביקשה כי תימצא קונה לחנות תמורת סך של 340,000 ₪. נטען כי השווי נקבע על ידי התובעת לאחר שנועצה עם יועצים מטעמה. הנתבעת מתוך דאגתה לאחותה, מצאה שוכר שהסכים לשלם דמי שכירות מראש בסכום כולל של 393,000 ₪. בהתאמה נחתם הסכם שכירות בין התובעת ובין השוכר ביום 30.11.2008. בהמשך, באפריל 2010, לאחר שגמלה מצד התובעת ההחלטה להיפטר מהחנות וכל דמי השכירות שולמו מראש לידיה של התובעת, כאות תודה והוקרה לנתבעת שעזרה לתובעת בטיפול בחנות והשכרתה, העניקה התובעת לנתבעת את הזכויות בחנות במתנה.

 

נטען כי מסמכי המתנה הוכנו לפי בקשתה והנחיותיה של התובעת כעולה מתכתובת דוא"ל בין התובעת ובין מעו"ד ולר מיום 22.9.2009, מיום 24.9.2009, מיום 9.11.2009 ומיום 10.11.2009. נטען כי עו"ד ולר היה עוה"ד של המשפחה שנים רבות. מסמכי המתנה נחתמו בפני קונסול ישראל בבוסטון ארה"ב ביום 21.4.2010.

 

הנתבעת טענה כי נוצרה אצלה ציפייה והסתמכות, לקבלת מתנה באופן סופי, בלתי הדיר ובלתי חוזר. עוד טענה הנתבעת כי בשל התעסקותה במאבק הירושה וחלוקת העיזבון לא השלימה את רישום הזכויות ובהיות המתנה סופית ובלתי חוזרת, לא חששה מפני אי השלמת רישום הזכויות שסברה שהוא אקט טכני בלבד.

 

בהמשך על מנת להימנע מקנסות, הואיל ועסקת המתנה לא דווחה במועד לשלטונות מס שבח, פנתה הנתבעת לתובעת בבקשה לחתום על המסמכים שוב. התובעת הסכימה אולם לא עשתה כן בפועל. הנתבעת הפנתה לתכתובת רלוונטית מיום 8.2.2011, מיום 23.8.2011, מיום 7.12.2011, מיום 4.6.2012 ומיום 17.6.2012. הנתבעת הדגישה כי התובעת החזיקה במסמכי המתנה אצלה, כחצי שנה לפני שחתמה עליהם - ועובדה זו שוללת את טענתה לעושק או ניצול.

נטען גם כי טענות התובעת נטענו "פתאום וכרעם ביום בהיר", בחוסר תום לב בהסתמך על טענות מפוברקות שלא נטענו מעולם קודם לכן.

 

אשר למצב הכלכלי של התובעת נטען כי לאחר שהתובעת מכרה נכסיה בארה"ב היא שלשלה לכיסה 2.2. מיליון דולר ארה"ב והיא גם בעלים של מקרקעין בישראל.

 

עוד נטען כי התובעת היא עבריינית מס נמלטת, התביעה הוגשה בשיהוי ונטענות בה טענות עובדתיות סותרות – מצד אחד טענות כי גילתה בשנת 2012, כי נוצלה בשנים 2009-2010 ומצד שני טענה להרעה במצבה הכלכלי. בית המשפט התבקש לדחות את התביעה.

 

8.יוער כי תביעת התובעת הוגשה בתחילה כנגד נתבעים נוספים: עו"ד פנחס וולר, עו"ד ערן קרפנר ולשכת רישום המקרקעין, על פי החלטות מיום 26.2.2013 ומיום 7.1.2014, נתבעים אלו נמחקו.

 

9.הוגשו תצהירי עדות ראשית.

מטעם התובעת הוגשו תצהירה מת/1, תצהיר מכרה של על של התובעת, גב' רינה אטינגר מת/2 ותצהיר בעלה של התובעת מר ברוך פלטנר מת/4.

 

מטעם הנתבעת הוגשו תצהיר הנתבעת נ/11(1) ותצהיר משלים נ/11(2) ותצהיר עו"ד ולר נ/12.

 

נוסף על כך הוגשו חוות דעת אשר למצב הכלכלי של התובעת. מטעם התובעת הוגשה חוות דעת רו"ח חיים כהן ח/1 ומטעם הנתבעת חוות דעת רו"ח חנן פרישקולניק ח/2. המומחים נחקרו על חוות דעתם.

 

10.זה המקום לציין כי בפני התנהל הליך נוסף בעניין פירוק שיתוף בנכס מקרקעין אשר בעלי הזכויות בו היו ארבעת האחיות: הצדדים כאן וגם גב' טובה הופמן וגב' אביבה חמי הופמן. התמורה שנתקבלה שם הייתה 11,000,000 ₪ חלקה של כל אחת מבעלת הזכויות היה 25%. הליך 23533-03-13.

 

דיון והכרעה:-

 

טענת התובעת לפגמים ברצון עושק וניצול

 

11.אציין כבר כעת כי מצאתי לדחות כלל טענות התובעת הנוגעות לניצול, ועושק.

 

אמנם, הסכם מתנה הוא הסכם חד-צדדי, וככזה, יש משקל רב לשאלת גמירות הדעת של נותן המתנה. דרוש "חופש מצפון והחלטה מלאים ושלמים יותר מאלו הדרושים בחוזים דו צדדים" - מרדכי אלפרדו ראבילו, חוק המתנה, התשכ"ח-1986 פירוש לחוקי החוזים (מהדורה שנייה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשנ"ז-1996, בעמ' 37-38). אלא שבמקרה כאן מהראיות והמסמכים לא יכול להיות ספק כי במועד הרלוונטי הייתה לתובעת גמירות דעת מלאה ליתן את המתנה.

 

12.המבחן לגמירות דעת הוא מבחן חיצוני-אובייקטיבי ולא מבחן פנימי או הלך רוח סמוי. ראה: ע"א 539/86 קליר נ' אלעד, פ"ד מג (1) 602, 611; ע"א 692/82 בוטקובסקי נ' גת פ"ד מד(1) 57, 67; ע"א 1932/90 פרץ בוני הנגב - אחים פרץ בע"מ נ' יששכר (יצחק) בוחבוט, פ"ד מז(1) 357, 368.

 

15.מסמכי המתנה הועברו לתובעת על ידי עו"ד ולר. המסמכים הועברו לראשונה ביום 22.09.2009, תוקנו והועברו שוב על ידי עו"ד ולר ביום 24.09.2009 .

 

במענה בתאריך 09.11.2009, כחודשיים לאחר שהתקבלו אצלה המסמכים, פונה התובעת לעו"ד ולר ומבקשת תיקון במסמך ייפוי הכוח הבלתי חוזר. פנייתה זו מלמדת כי התובעת שקלה ובחנה את מסמכי המתנה, ללא כל כפייה או עושק או ניצלו כטענתה.

 

זאת ועוד, במענה לפניית התובעת ובקשתה לתיקונים בטיוטת ייפוי הכוח, משיב עו"ד ולר בתאריך 10.11.2009 ומצרף טיוטת ייפוי כוח מתוקנת. למעלה מחמישה חודשים אחר כך, בתאריך 21.04.2010 – התובעת חותמת על מסמכי המתנה המתוקנים.

למעלה מחמישה חודשים היא תקופה שיש בה די והותר זמן לבדיקת המסמכים ותכנם, שקילת רצונה וגמירות דעתה – הדבר מאיין את טענת התובעת לניצול או עושק. ראו גם עדותה של התובעת בעניין זה בעמוד 138 החל משורה 1 ועד עמוד 139 שורה 28.

 

עוד אפנה לכך שעו"ד ולר בחקירתו מציין עד כמה הדבר היה נדיר בעיניו שהתובעת התערבה והעירה הערות ביחס לנוסח ייפוי הכוח הבלתי חוזר. ראו עמוד 245 שורות 9-17.

 

יש להוסיף גם כי מסמכי המתנה נחתמו בפני צד ג', קונסול ישראל בבוסטון שאישר כי נחתמו בפניו מרצון.

 

14.לא זו אף זו אלא שהתובעת העידה כי נודע לה "שרימו אותה" רק לאחר הגשת התביעה – ראו עמוד 141 שורות 2-14 ובהמשך בשורות 15 -32 היא חוזרת בה מטענתה כי הגישה את התביעה בשל פגם ברצון, ומעידה כי הגישה את התביעה בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי.

 

15.נוסף על כך ובהתייחס לטענה כי הנתבעת הציגה מצג בדבר שווי המקרקעין – טענה זו לא הוכחה. הסכם השכירות הקובע תשלום מראש למשך 5 שנים נחתם בשנת 2008, לפני מועד העברת הזכויות במתנה. לא הוכח כל קשר בין הסכם זה והתשלום לפיו ובין מתן המתנה – למעט הסכמת הנתבעת לקבל את המתנה ללא קבלת דמי השכירות, מה גם שמאחר ומדובר במתנה ללא תמורה – הרי שמוטב היה מצד התובעת שלא לטעון כי מדובר בתמורה – שכן במקרה זה ייתכן ותימצא כמי שפעלה להעלים מס.

 

עוד בהקשר זה אציין כי אם בפועל, התובעת העניקה לנתבעת את המתנה, בהסתמך על כך שקיבלה לידה מראש את כל דמי השכירות למשך חמש שנים וסכום זה עלה על שווי המכר (ואעיר בהקשר זה כי מקובלת על הגרסה כי שווי הנכס שנטען נקבע לבקשת התובעת על ידי איש מטעמה – מר סמי מזון, שכן הוכח שטיפל בענייני התובעת ולא הנתבעת), אזי משמעת הדבר שהנתבעת, בהסתמכה על ההתחייבות ליתן מתנה, ויתרה על זכותה לגבות את אותם דמי שכירות – הגם שהייתה הבעלים. ייתכן והסתמכות זו מאיינת את זכות התובעת לחזור בה ממתן המתנה.

 

16.משלא נפל פגם ברצון בעת כריתת הסכם המתנה, יש לדון בשאלה האם עומדת לתובעת הזכות לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה.

 

טענת התובעת כי היא רשאית לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה

17.על הסכם העברת נכס ללא תמורה חל חוק המתנה, התשכ"ח-1968, הקובע בסעיף 1 כי מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה (ההדגשה לא במקור):

 

"בעלות בדבר מתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו או במסירת מסמך לידו, המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל – בהודעת הנותן למקבל על המתנה, והכל כשאין בדין הוראות מיוחדות לעניין הנדון".

 

 

18.מסעיפים 2 ו-6 לחוק המתנה, התשכ"ח – 1968, עולה כי הדין מפריד בין שלב ההסכמה ובין שלב הקניה והעברת הבעלות (אין בכך לסתור מקרים בהם השלבים מוזגו ומדובר במתנה לאלתר). היטיב להסביר זאת מרדכי אלפרדו ראבילו, חוק המתנה, התשכ"ח-1968 פירוש לחוקי החוזים, מהדורה שנייה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשנ"ז-1996, בעמ' 238-239 (ההדגשה לא במקור):

 

"... מפגש הרצונות של הנותן ושל המקבל, ההסכמה, אמנם חסרה צורה פורמלית, אך מצד אחר קיימת פעולה / העברת הנכס... כל עוד לא נמסר החפץ, ניתנת שהות לנותן למהסס לשנות את דעתו ולחזור בו ממתנתו. במשפטנו הסכמה לכשעצמה אינה מעבירה את הבעלות... פעולת ההקניה נפרדת מהחוזה המחייב לתת. עם זאת יש להדגיש, כי גם מתנה לאלתר היא חוזה. ההסכם קיים בכל מקרה, ובמקרים שבהם יש מתנה ומסירה בעת ובעונה אחת, החוזה נוצר ומקוּים בעת ובעונה אחת; אולם ברב המקרים המתנה לא קמה ומתקיימת בעת ובעונה אחת. גם לשון החוק מצביעה על כך: "המתנה נגמרת ב-[...]", ומכאן, שעד לרגע קיום המתנה, רשאי הנותן לחזור בו ממנה – כפי שנקבע בסעיף 5 (ב) לחוק. יש לו שהות לשקול את צעדיו. לאחר שהמתנה נגמרה בהקניה, אין הנותן יכול עוד לחזור בו מהמתנה, והמתנה תהיה בלתי חוזרת כמו כל חוזה אחר."

 

ובהמשך בעמוד 392:

 

"סעיף 2 קובע, כי המתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה על-ידי הנותן למקבל, תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה. סעיף 6 בא לפרט מהן דרכי ההקניה".

 

 

19.הקניית זכויות במקרקעין מוסדרת על פי הוראות חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 והן מהוות הוראות מיוחדות כמִצוות סעיף 6 לחוק המתנה, התשכ"ח – 1968. ראו ע"א 588/81 אריה ציזיק נ' דבורה הורוביץ ואח', פד"י מ(1) 321, 323. ההוראות הרלוונטיות הן סעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 הקובע כי התחייבות במקרקעין טעונה מסמך בכתב (כך גם סעיף 5(א) לחוק המתנה, התשכ"ח – 1968), סעיף 6 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, הקובע כי עסקה במקרקעין היא הקנייה של בעלות, וסעיף 7 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, הקובע כי עסקה במקרקעין טעונה רישום, נגמרת ברישום ושעת הרישום היא השעה בה אושרה לרישום.

 

עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. הוראות אלו הן הוראות מיוחדת לעניין – כמצוות סעיף 6 לחוק המתנה התשכ"ח-1968. ראו ע"א 588/81 אריה ציזיק נ' דבורה הורוביץ ואח', פד"י מ(1) 321, 323.

 

20.במקרה כאן, התביעה הוגשה בטרם נרשמו הזכויות על שם הנתבעת והרישום הושלם לאחר הגשת התביעה. על כן, יש לבחון טענות הצדדים בראי "התחייבות ליתן מתנה".

 

21.על התחייבות לתת מתנה, חלות הוראות סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 הקובעות:

 

"(א)התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.

(ב)כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

(ג)מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן."

 

22.עולה כי כל עוד לא הושלמה המתנה, המחוקק השאיר בידי נותן המתנה את הכוח לחזור בו מהתחייבותו לתת את המתנה – בסייגים הקבועים בסעיף 5(ב)-(ג) לחוק המתנה התשכ"ח-1958.

 

 

משמעות הדבר כי התובעת רשאית לחזור מהתחייבותה לתת מתנה – אם והנתבעת לא שינתה מצבה לרעה בהסתמך על ההתחייבות לתת מתנה והתובעת לא ויתרה על זכותה לחזור בה מהתחייבותה ליתן מתנה (שני תנאים מצטברים) או, אם הנתבעת נהגה כלפי התובעת בהתנהגות מחפירה או שלתובעת הרעה ניכרת במצבה הכלכלי. ראו ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פד"י מא (2) 477, 496 ע"א 307/85 מנהל מס שבח נ' זמר, פד"י מא (4) 826, 830, ע"א 493/91 שמעון מזרחי נ' יעקב מזרחי פד"י נ(1) 199, 205, ע"א 954/93 חמאמה חג'בי נ' ברכה בן-יונה, פד"י נ(1) 417, 419, וגם כב' השופט שרעבי בעמ"ש 55156-10-19 פלוני ואח' נ' אלמוני ואח' מיום 22.1.2020, פסקה 23 לפסק הדין.

 

עוד יש להדגיש כי זכותו של נותן המתנה לחזור מהתחייבותו לתת את המתנה – בעת התקיימות התנאים המצטברים שבס"ק (ב), אינה מוגבלת לטעמים מסוימים. יהיו טעמיו של נותן המתנה אשר יהיו, ויהיו הטעמים בשלם לא הושלם הרישום אשר יהיו, ואפילו הם 'פורמאליים' או 'טכניים'. ראו ע"א 2839/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184, 194.

 

23.התובעת טוענת הן כי התקיימו כל תנאי סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 ולמעשה עומדות לה כל העילות האפשריות המתירות חזרה מהתחייבותה לתת מתנה, וכדלקמן:

 

אשר לסעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 טענת התובעת היא כי לא הוסבר לה כי חתימתה על ייפוי כוח בלתי חוזר משמע, כי היא מוותרת על זכת החזרה;

אשר לסעיף 5(ג) טענת התובעת היא הן כי הנתבעת התנהגה כלפיה בהתנהגות מחפירה והן כי חלה הרעה משמעותית במצבה הכלכלי.

 

24.מצאתי ריבוי הטענות, כמו גם שינוי הגרסאות כמפורט להלן, כמה שנועד לכסות על הקושי של התובעת בהוכחת טענותיה.

 

תנאי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958 - הטענה כי התובעת לא ויתרה על זכות החזרה

 

25.הסייגים הקבועים בסעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 השוללים את זכות החזרה של נותן המתנה מהתחייבותו לתת מתנה, הם שניים ומצטברים: כל עוד מקבל המתנה לא שינה מצבו בהסתמך על ההתחייבות ליתן מתנה ונותן המתנה לא ויתר על זכות החזרה.

26.במקרה כאן, חתמה התובעת על ייפוי כוח בלתי חוזר. נספח "י" לכתב ההגנה.

הלכה פסוקה היא כי חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר מהווה ויתור על זכות החזרה. ראו ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא (2) 477, 493:

 

"כרגיל צריך לדעתי לראות ביפוי-כוח בלתי-חוזר הנחתם בפני נוטריון ציבורי ויתור מצד הנותן על זכות החזרה ממתנה בלתי מותנית, לפי סעיף 5(ב) סיפא לחוק המתנה, תשכ"ח-1968. הרשות לבטל מתנה שטרם הושלמה, כל עוד לא שינה המקבל את מצבו לרעה, אינה מתישבת לדעתי עם מתן ייפוי־-כוח בלתי חוזר למי שהמתנה מיועדת לו. הדגש הוא על בהיות ייפוי הכח "בלתי חוזר"... להבדיל מעסקה מסחרית, עם התחייבויות הצופות בחלקן פני העתיד, לא נותר למקבל של מתנה-בלתי-מותנית דבר לעשותו כדי לשכלל את זכותו לקבלה. כאן, להבדיל מהסכם, אין לצפות להפרת התחייבויות שבעטיה תבוטל הזכות. מכאן שהיותו של ייפוי-הכח לגבי מתנה-בלתי-מותנית "בלתי חוזר", מצביע, כרגיל על ויתור מצד הנותן על הרשות שמעניק לו החוק הנ"ל לחזור בו מן המתנה, כל עוד לא שינה המקבל את מצבו לרעה... יתכנו אולי נסיבות יוצאות דופן, או הוראה בגוף ייפוי הכח הבלתי חוזר, שיובילו למסקנה, שאין בו משום ויתור. אולם כרגיל, זו דעתי, פירושו של ייפוי כוח כזה - כאשר המתנה אינה מותנית - הוא ויתור מצד הנותן על זכות-החזרה..."

 

ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה (5) 410 (1991), וגם ע"א 493/91 מזרחי נ' מזרחי, פ"ד נ (1) 199.

 

27.בסיכומיה מתמצה טענת התובעת כי לא ויתרה על זכות החזרה, בטענה כי נוסח ייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתמה הוא פתלתל, ונועד להסתיר ממנה כי בחתימתה עליו היא מוותרת על זכות החזרה ממתנה. איני מקבלת טענה זו.

 

  • נוסח ייפוי הכוח הוא ברור ורגיל.

  • כותרת ייפוי הכוח היא "יפוי כוח בלתי חוזר".

  • בסעיף 6 לייפוי הכוח נכתב "היות ויפוי כוח זה ניתן לטובת צד ג' הנ"ל שממנו קיבלתי/נו את התמורה המלאה עבור הרכוש הנ"ל ושזכויותיו עומדים תלויים ביפוי כוח זה, הוא יהיה בלתי חוזר, לא תהיה לי/לנו רשות לבטלו או לשנותו וכוחו יהיה יפה גם אחרי פטירתי/נו והוא יחייב גם את יורשי/נו, אפוטרופסי/נו, ומנהלי עיזבוני/נו". (ההדגשה שלי).

     

  • הנוסח הנ"ל ברור, התובעת היא אשת עסקים שניהלה ומנהלת עסקים בתחומים שונים והייתה מיוצגת על ידי עו"ד ולר שייצג אותה קודם לכן גם בעניינים אחרים. ראו סעיף 2 בתצהירו נ/12, עדותו בעמוד 256 שורות 25-27 והתובעת בעמוד 133 שורות 1-8.

     

    28.על פי ההלכה הפסוקה ויתור על זכות החזרה אינו צריך להיות מפורש, ודי שיעלה מהכתב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. ראו ע"א 6369/98 גרינברג נ' גרינברג, פ"ד נד (4) 409, 419-420 וגם דברי מ"מ הנשיא בן-פורת בע"א 404/84 סעתי נ' סעתי שהובאו לעיל.

     

    29.יתר על כן התובעת קראה, הבינה וביקשה תיקונים במסמכים. במיוחד התייחסה התובעת לנוסח סעיף 6 לייפוי הכוח הבלתי חוזר. סעיף 6 הוא הסעיף המדגיש את היותו של ייפוי הכוח בלתי חוזר. על פי התכתובת שהוגשה, כך התנהלו הדברים:

     

  • בתאריך 22.09.2009, מסמכי המתנה הועברו לתובעת על ידי עו"ד ולר;

  • בתאריך 24.09.2009, תוקנו והועברו שוב על ידי עו"ד ולר;

  • בתאריך 09.11.2009, כחודשיים לאחר שהתקבלו אצל התובעת המסמכים מבקשת התובעת תיקון בנוסח סעיפים 5+6 של ייפוי הכוח הבלתי חוזר. התובעת פונה בדוא"ל לעו"ד ולר ומבקשת, בין היתר, כי במסמך ייפוי הכוח הבלתי חוזר יימחק המשפט הכתוב בין סעיף 5 לסעיף 6, וגם כל סעיף 6. התובעת מבקשת שם כי יימחקו המשפט "לחתום על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר" שהוא המשפט האחרון בסעיף 5 וכל סעיף 6 שנוסחו באותה עת "להעביר יפוי כוח זה בשלמותו או באופן חלקי לאחר או אחרים. היות ויפוי כוח זה ניתן לטובת צד ג' הנ"ל שממנו קיבלתי/נו את התמורה המלאה עבור הרכוש הנ"ל ושזכויותיו עומדים תלויים ביפוי כוח זה, הוא יהיה בלתי חוזר, לא תהיה לי/לנו רשות לבטלו או לשנותו וכוחו יהיה יפה גם אחרי פטירתי/נו והוא יחייב גם את יורשי/נו, אפוטרופסי/נו, ומנהלי עיזבוני/נו";

  • בתאריך 10.11.2009 מצרף עו"ד ולר מסמכים מתוקנים וכותב לתובעת (עם העתק לנתבעת) נמחקה סייפא סעיף 5 וגם "בוטל המשפט הראשון" של סעיף 6 כבקשתה, אך שאר נוסח הסעיף לא שונה מאחר ו"שאר הסעיף חייב להיות כי אחרת זה לא יהיה ייפוי כוח בלתי חוזר" – ההדגשה שלי. ראו נספח "ח" לכתב ההגנה. היינו נמחק כי מיופה הכוח רשאי "לחתום על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר" וגם "להעביר יפוי כוח זה בשלמותו או באופן חלקי לאחר או אחרים". מעבר לכך, נותר סעיף 6 כנוסחו;

  • התובעת לא הסיגה על הדברים ובהמשך, למעלה מחמישה חודשים לאחר מכן, חתמה מרצון בפני קונסול ישראל, על ייפוי הכוח הבלתי חוזר בנוסח המתוקן.

     

    לאור דברים אלו, הרי שלתובעת היה ידוע היטב כי היא חותמת על ייפוי כוח בלתי חוזר – היינו הוא בלתי חוזר וכשמו כן הוא, אינו ניתן לביטול או חזרה והתובעת אינה יכולה להישמע בטענה כי הנוסח או משמעותו, לא היה ברור לה.

     

    30.על כן, התובעת אינה יכולה להישמע בטענה כי לא הבינה שלא תהיה לה זכות לבטל או לחזור בה מהתחייבותה ליתן מתנה ולא הבינה כי מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר.

     

    31.מאחר וסעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 קובע שני תנאים מצטברים, והגעתי למסקנה כי התובעת ויתרה על זכותה לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה, איני דנה בטענת הנתבעת כי שינתה מצבה לרעה בהסתמך על המתנה ויש להגן על אינטרס ההסתמכות באופן המביא לדחיית התביעה (לעניין הסתמכות הנתבעת ראו הערתי בסעיף 15 לעיל).

     

    32.לסיכום חלק זה, התובעת ויתרה על זכותה לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה. על כן, לא מתקיימים שני התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 5(ב) לחוק המתנה התשכ"ח-1958 והתובעת אינה רשאית לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה – אלא אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958.

     

    תנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958

    הטענה כי הנתבעת נהגה כלפי התובעת, בהתנהגות מחפירה

     

    33.התובעת לא חזרה על הטענה בסיכומיה ובעדותה בעמוד 141 שורות 1-30, שם "התעקשה" כי התביעה הוגשה בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי ולא בשל סיבה אחרת. על כן יש לראות התובעת כמי שזנחה את הטענה.

     

    "דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים – אם בשל שגגה, או במכוון – כדין טענה שנזנחה ובית המשפט לא ישעה לה"

     

    ראו ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז (1) 311, 324 וגם ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט, פ"ד מ"ט 102, 107 ו – ח.

    תנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958

    הטענה כי חלה הרעה משמעותית במצבה הכלכלי של התובעת

     

    34.טרם הדיון בשאלה זו, אציין כי טענה זו לא נטענה בכתב התביעה אלא הועלתה על ידי התובעת במהלך ניהול ההליכים. המדובר בהרחבת חזית אסורה בטענה עובדתית ומשפטית מהותית ועיקרית. אלא שהנתבעת לא התנגדה להעלאת הטענה ושני הצדדים הרחיבו רבות טענותיהם בסוגיה זו. בהעדר התנגדות מצד הנתבעת הרי שיש לדון בטענה חרף היותה הרחבת חזית.

     

    35.לשם בחינת טענה זו יש לבחון את מצבה הכלכלי של התובעת במועד מתן המתנה (21.04.2010) ומצבה הכלכלי במועד ביטול המתנה (11.12.12).

     

    36.טרם מענה לשאלה זו לא ניתן להתעלם מהשינויים בגרסת התובעת בקשר לטענתה להרעה ניכרת במצבה הכלכלי.

     

    37.גרסת התובעת בכתב התביעה: היא כי התובעת ובעלה התפרנסו מעסקם בתחום המוליכים למחצה. נטען כי "בשלהי שנת 2009" הלקוח העיקרי שלהם (חברת NIKON) הפסיק את ההתקשרות עימם (סעיף 16 לכתב התביעה) נטען הדבר גרם לקשיי תזרים זמני".

     

    עוד טענה התובעת כי "בתקופה שלאחר החתימה על המסמכים כאמור, בעיית תזרים המזומנים הפכה לבעיית תזרים מזומנים מהותית והתובעת ובעלה נאלצו לממש את כל נכסיהם בארה"ב וגם לאחר מכן נותרו עם חובות כבדים ונאלצו לעזוב לקנדה" (סעיף 25 לכתב התביעה).

     

    וטענה גם כי כתוצאה מכך "התובעת ובעלה החלו לקרוס מבחינה כלכלית" (סעיף 26 לכתב התביעה).

     

    38.בגרסה, כי ההרעה הניכרת במצבה הכלכלי של התובעת היה כתוצאה מהפסקת ההתקשרות עם חברת ניקון, תמכה העדה מטעם התובעת, גברת אטינגר.

     

    העדה הצהירה בתצהירה מת/2 כי כאשר ביקרה את התובעת ומשפחתה בקנדה בקיץ 2011 אמר לה בעלה של התובעת כי לאחר שהחל המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 2008, היפנים עימם עבד, הפסיקו את ההתקשרות עימו (סעיף 32 לתצהיר מת/2 ועדותה בעמוד 149 שורה 30 ואילך וגם בעמוד 152 שורות 1-8). אירוע זה קודם לחתימה על מסמכי המתנה.

     

    39.בעדותה וחקירתה שינתה התובעת גרסתה. לראשונה בתצהיר התובעת הועלתה טענה כי התובעת חוזרת בה מהתחייבותה ליתן מתנה, בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי – כהוראת סעיף 5(ג) לחוק המתנה התשכ"ח-1958.

     

    התובעת הצהירה כי לאור השינוי בתחום המוליכים, התובעת ובעלה פתחו בתחילת שנת 2009, "בר-יין" בעיר מיאמי, ארה"ב ולאחר זמן מה גם מסעדה. התובעת אינה נוקבת במועדים המדויקים אך בין השורות עולה כי מדובר בתקופה שקודמת למתן המתנה (סעיפים 12-13 לתצהירה מת/1) .

     

    התובעת הצהירה גם כי המסעדה פעלה בנכס שהושכר לשנה עם "מתוך הבנה עם בעלי הבית (המקרקעין) כי חוזה השכירות יוארך כל שנה מחדש" ובחודש במאי 2010 משכיר הנכס בו נוהלה המסעדה לא האריך את הסכם השכירות. התובעת העידה כי מאותה עת החלה ההתדרדרות הכלכלית במצבה, והיא ובעלה נאלצו לממש את רכושם ולעבור לגור בחווה מבודדת בקנדה. (סעיפים 14-24).

     

    בעלה של התובעת הצהיר בעניין זה, הצהרות זהות (העתק הדבק של הסעיפים) בתצהירו מת/4 . בעדותו, חזר בו מהגרסה, בחקירתו הנגדית – ראו עמוד 157 שורות 13-14, שם העיד כי ההידרדרות הכלכלית אירעה בגלל חברת ניקון. לאחר מכן בעדותו שוב חזר בו וטען כי בגלל חברת ניקון פנה לתחום המסעדות ובשל תחום המסעדות אירעה הידרדרות כלכלית. שם שורות 18-22.

     

    40.בחקירתה הנגדית עומתה התובעת עם שינויי הגרסאות בין כתב תביעתה לתצהירה מת/1. בעדותה העידה כי השינוי בתחום המוליכים לא גרם לכל שינוי במצבה הכלכלי. ראו עמוד 119 שורות 1-18:

     

    "ש.מה שאת אומרת זה שב-2009, בכתב התביעה, ומאז התחילה ההתדרדרות הכלכלית?

    ת.אמרתי שחל שינוי בתחום המוליכים למחצה.

    ש.ואז מה קרה?

    ת.לא אז הייתה ההתדרדרות.

    ש.אז מתי?

    ת.לאחר החתימה על המסמכים, כי היו שינויים במסעדות במיאמי שלא צפינו. זה היה במאי 2010.

    ש.הסיבה שבגללה חלה התדרדרות במצבכם, הן המסעדות הכושלות? במאי 2010?

    ת.במאי 2010 חשבנו שנחדש את החוזה עם בעל הבית וזה לא יצא, וההתדרדרות קרתה באופן מהיר. אחרי.

    ש.זה לא קשור למה שקרה ב-2009 בתחום המוליכים למחצה?

    ת.לא.

    ש.אני מפנה לכתב התביעה, סעיף 16 (מצטט). נכון?

    ת.אתה שאלת לגבי ההרעה במצב הכלכלי. קשיים בתזרים... זה לא הרעה כלכלית, נאלצנו למצוא מקור אחר להכנסה ולכן עברנו מסעדות.

    ש.מה שאת מסבירה זה שב-2009 שנקלעתם לקשיי תזרים זה לא השפיע על המצב הכלכלי. הוא עדיין היה טוב.

    ת.כן."

     

    מצאתי תשובותיה אלו מתחמקות ונעדרות הסבר מספיק לשינוי הגרסאות. תשובות מתחמקות אלו מעידות על כי שינוי הגרסאות נועד על מנת לעמוד בתנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958 ולטעון כי חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת – במועד המאוחר לחתימתה על ההתחייבות לתת מתנה. על כן לא נתתי בעדותה אמון.

     

    כך גם לגבי עדות התובעת כי בשל טעות אנוש והשמטה, לא נטענה עילת התביעה וגרסתה בקשר עם סעיף 5(ג) לחוק המתנה התשכ"ח-1958 - כמתחמקת ולא מהימנה.

     

    וכך באו הדברים לידי ביטוי בהמשך חקירתה בעמוד 119 שורות 16-32:

     

    "ש.מה שאת מסבירה זה שב-2009 שנקלעתם לקשיי תזרים זה לא השפיע על המצב הכלכלי. הוא עדיין היה טוב.

    ת.כן.

    ש.אבל מה שלא מסתדר עם זה, את מגישה ב-12.12 כתב תביעה ומסבירה שאת חוזרת בך מהמתנה כי חברת ניקון הפסיקה לעבוד איתכם.

    ת.זה לא מה שכתוב.

    ש.כתב התביעה שלך לא מזכיר ולו במילה את המסעדות. פעם אחת אפילו בכתב התביעה אין את המסעדות. אני שואל, את רוצה שנאמין לך שאת מגישה כתב תביעה ב-2012, זה אחרי שלטענתך המסעדות כשלו ומוטטו אתכם, אבל זה לא זוכה לביטוי ולו במילה בכתב התביעה? איך ייתכן? למה את לא מספרת לבית המשפט שאת מבטלת את המתנה כי המסעדות שלך הרסו לך את החיים הכלכליים?

    ת.כשעשינו את התצהיר היה לנו אולטימטום של 10 ימים ודיברנו על הרבה דברים, היה צריך לארגן את זה תוך זמן קצר, בלחץ הזמנים זה נשמט.

    ש.אני לא יכול לקבל את התשובה שלך. היא נשמעת לא משכנעת. את מגישה תביעה לביטול מתנה...

    ת.אני יודעת שגם לעורכי דין זה קורה. זה נקרא טעות אנוש. דברים נכנסים בטעות או לא נכנסים בטעות.

    ש.את קראת את כתב התביעה?

    ת.כן. אני מבהירה שזה היה תחת לחץ זמנים. מה שהכנסנו היה לב העניין ועמוד השדרה. היה חשוב לי להסביר לבית המשפט את לב העניין. "

     

    41.הסבר התובעת דחוק ולא ניתן לקבלו מקום בו המדובר בעובדות המהותיות - בפרט כאשר אלו הן העובדות היחידות המרכיבות את עילת התביעה מכוח סעיף 3(ג) לחוק המתנה התשכ"ח-1958, ביטול התחייבות לתת מתנה של הרעה ניכרת במצב כלכלי. המדובר בעדות כבושה הנוגעת ללב ליבה של המחלוקת, שלא לומר עילת התביעה העיקרית של התובעת, לא ניתן הסבר מניח את הדעת להעדרה בכתבי הטענות ועל כן, גם בעדות זו, לא נתתי אמון.

     

    42.גם בהמשך עדותה בעמוד 132 שורות 1-26 יחד עם עמוד 133 שורות 25-28, אישרה התובעת כי לא ביקשה לבטל את המתנה, גם לא לאחר שהתבקשה לחתום על מסמכי מתנה חדשים על מנת להימנע מקנסות. וגם עדות התובעת כי למעשה לא טענה לביטול מתנה קודם לכן – עמוד 138 שורות 17-20, עמוד 139 שורות 18-20.

     

    וראו גם עדות הנתבעת בעמוד 200 שורות 2-19, שם תיארה כיצד הודעת התובעת על ביטול המתנה הפתיע אותה ואת עו"ד וולר וראו גם עדות עו"ד ולר בעמוד 257 שורות 17-21, שם העיד כי טענת התובעת "נפלה עליו כמו מים קרים", לא נטען קודם לכן על הידרדרות במצב הכלכלי של התובעת ולא התבקש ביטול ההתחייבות לתת מתנה.

     

    43.הנסיבות המפורטות והעדויות מצביעות על כך שהתובעת סברה שהמתנה הושלמה, ולא היו לה כל טענות בדבר ביטולה. טענות התובעת "נולדו" במהלך ניהול ההליכים.

    הנסיבות והראיות מצביעות גם על כך שהתביעה לא הייתה מוגשת – לא כפי שהוגשה, לא על בסיס טענה להרעה ניכרת במצבה הכלכלי ולא בכלל, אלמלא סכסוך שנתגלה בין הצדדים בקשר עם רצון התובעת לפרק שיתוף בנכס ברחוב היובל (בהמשך גם הוגשה תביעה בהליך 23533-03-13) .

     

    לראייה, התביעה הוגשה אך ורק לאחר שהנתבעת פנתה לתובעת על מנת לחתום על מסמכי מתנה חדשים – על מנת להימנע מקנסות בשל איחור בדיווח לרשויות המס. באותו מועד גם, התעוררה השאלה של השפעת עִסקת המתנה על עִסקת מכר הנכס ברחוב יובל – וכל אותו הזמן, עד פניית הנתבעת לתובעת, התובעת לא עשתה דבר. ראו גם עדותה בעמוד 132 שורות 11-18, שם אישרה כי לא הודיעה לנתבעת על הביטול.

     

    44.אילו אומד דעתה של התובעת היה כי בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי – לאחר אפריל 2010, היא מבקשת לבטל את התחייבותה ליתן מתנה, הרי שהייתה התובעת מגישה תביעתה זה מכבר ולא ממתינה כשנתיים וחצי במהלכם לטענתה סבלה ממצב כלכלי קשה – ומגישה תביעתה רק בעת פרוץ סכסוך אחר, בינה ובין הנתבעת (ושתי אחיות הנוספות).

     

    וראו גם כי בעת שהנתבעת פנתה לתובעת על מנת לחתום על מסמכי המתנה מחדש, התובעת לא התנגדה לבקשת הנתבעת. לא זו אף זו, אלא שהתובעת מסרה לנתבעת כי פנתה לחתום על המסמכים בפני צד ג' – אך היא נדרש על ידי אותו צד ג', לתרגמם מעברית לאנגלית. בהתאמה, הנתבעת שלחה לתובעת את המסמכים מתורגמים . ראו נספח טו לתצהיר הנתבעת נ/2, יחד עם עדות הנתבעת בעמוד 218 שורות 11-22, עדות אשר נתתי בה אמון ולא הוכחשה על ידי התובעת – ראו עדות התובעת בעמוד 138 שורות 13-20.

     

    45.לסיכום, איני מקבלת את טענת התובעת כי היא מבקשת לבטל את התחייבותה לתן מתנה בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי. שיקולי התובעת בתביעתה והמניע לתביעתה ביססם במניעים אחרים – ועל כן לא התקיימו תנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958.

     

    46.משמעות הדבר הוא כי לתובעת לא עומדת הזכות לעתור לביטול ההתחייבות לתת מתנה בשל הרעה ניכרת במצבה כלכלי, שכן לא זהו המניע, שהביאה להגשת התביעה.

     

    47.למרות שלא שוכנעתי כי הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת היא העומדת בבסיס תביעתה, אם בשל שינוי הגרסאות, אם בשל העובדה כי עילת תביעה זו לא נטענה בכתב התביעה ולמעשה המדובר בעדות כבושה וטענה שנולדה במהלך ההליך, אבחן, למעלה מן הדרוש, האם התובעת הוכיחה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי.

     

    האם הוכחה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת

     

    48.נטל הראיה להוכיח, כי חלה הרעה ניכרת במצבו של נותן המתנה, מוטל על נותן המתנה המבקש לחזור בו מהתחייבותו. ראו ג' טדסקי, פירוש לחוקי החוזים, חוק המתנה, תשכ"ח-1968 מאת א"מ ראבילו, מהדורה שניה 1996 עמ' 384-388.

     

    התובעת לא עמדה בנטל שהוטל עליה ופרט להצהרות והשערות, שלא נתמכו במסמכים, לא הונחה בפני תשתית ראייתית להוכחת הטענה בדבר הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת ממועד החתימה על מסמכי המתנה. ואפרט;

     

    49.את טענתה בדבר הרעה ניכרת במצבה הכלכלי תומכת התובעת באמירה חוזרת ונשנית של העובדה כי היא ובעלה מכרו את כל נכסיהם ועברו להתגורר בחווה מבודדת בקנדה. התובעת בעדותה חוזרת פעם אחר פעם שבבוסטון היה לה בית בשווי 1.6 מיליון דולר ולאחר מכירתו כספה הספיק לה רק לרכישת החווה בקנדה (בשטח של 280 דונם – ראו עדותה בעמוד 118 שורות 5-8.

     

    50.אלא שהתובעת לא הביאה בפני בית המשפט את מלוא הפרטים הרלוונטיים בנוגע להלוואות ולמשכנתאות שהיו רשומות על הבית בבוסטון. התובעת לא פירטה את המשכנתאות שהיו רשומות על הבית – בשל מימון רכישתו. לא הוכח כי "בערך נטו" של הבית, חל שינוי לרעה, ממועד החתימה על מסמכי המתנה לעומת מועד ביטול המתנה.

     

    51.בהקשר זה אפנה לכך כי בעלה של התובעת העיד כי לחובתם עמדו הלוואות משכנתא על סך של כ-מיליון דולר ארה"ב והם רכשו את הבית בבוסטון ב-80% מימון מכספי משכנתא. ראו עמוד 162 שורות 14-20 ועמוד 163 שורות 18-22.

     

    דבריו אלו של בעלה של התובעת, הראיות הנוספות שהוגשו והטענה לחובות לרשויות המס, מהווים תימוכין לכך שבארה"ב התובעת ניהלה חיים שמומנו במינוף, הלוואות ויתרות חובה. וראו גם עדות בעלה של התובעת שהעיד על עצמו שהוא מחליף מקומות עבודה/חברות/עיסוק והוא - איש "עסקים קטנים". ראו עמוד 160 שורות 10-16.

     

    52.בהעדר הרעה ניכרת בשווי הבית נטו, אין כל משמעות לטענת התובעת כי ממכר בית ששוויו 1.6 מיליון דולר, נותרה בידה תמורה נטו בסך של 240,000 דולר ארה"ב (מה גם שנתונים אלו לא הוכחו התובעת, התובעת לא הציגה הסכמי מכר והפקדות).

     

    53.עוד יש להוסיף כי אנשים רבים מעתיקים את מגוריהם גם ללא הרעה במצב כלכלי. אנשים לפעמים "חוזרים לפשטות", "חוזרים לטבע" עושים עצירה במרדף החיים. תימוכין לכך שזה היה המניע להעתק מגורי התובעת ניתן למצוא בעדותה של אחות של הצדדים, הגב' אביבה חמי הופמן שהעידה כי בעלה של התובעת ביקש לנוח מקצב החיים, וכך תיארה את הדברים בחקירתה:

     

    "כשהם עברו לקנדה, ברוך הסביר לנו שהוא עייף מקצב החיים שהיה לו והוא לא רוצה להיות יותר בחוג הסילון ולעבוד קשה, הוא רוצה להיות חקלאי ומחובר לאדמה. וע.ה.פ. וברוך מאוד היו גאים בכבשים שלהם, לכל אחת מהן היה שם. שרה ולאה ורבקה. הגדיים שנולדו קיבלתי תמונות במייל. אלה טליים, סליחה. הם היו מאוד גאים במה שעשו. הייתה להם חדווה של התחברות לאדמה." ראו עמוד 184 שורה 29 ואילך.

     

    54.לאמור יש להוסיף כי בניגוד למצג שהציגה התובעת, לפיו הותירה אחריה כמעט מיליון דולר חוב למס הכנסה בארה"ב, בעלה של התובעת בעדותו טען כי החוב מקורו בטעות ויש לאפסו או להפחיתו ל-100,000 $ ארה"ב. ראו עמוד 162 שורות 28-32 וגם בעמוד 164, שורות 1-2.

     

    55.נוסף על כך ביקשה התובעת לתמוך טענתה בדבר ההרעה הניכרת במצבה הכלכלי בחוות דעת רו"ח חיים כהן. חוות הדעת הוגשה וסומנה ח/1. לחוות הדעת 3 חלקים רלוונטיים: חלק א מפרט את המסמכים שעמדו לרשות המומחה, חלק ב' מפרט את השינויים בהכנסה נטו וחלק ד' מפרט את הרכוש נטו (חלק ג' אינו רלוונטי שכן לא הובא שווי נטו של הנכסים בניכוי התחייבויות).

    על פי חוות הדעת ההכנסות מזומן נטו קטנו אלא שבחלק השלישי, שענינו שווי הרכוש – מסקנת חוות הדעת היא כי מצבה של תובעת השתפר. על פי חוות הדעת, בחודש אפריל 2010 שווי רכוש התובעת היה גירעון של 467,000 $ ארה"ב ושווי רכוש התובעת בחודש דצמבר 2012 היה סך של 240,000 $ ארה"ב. היינו מצבה ברכיב זה השתפר.

     

    גם נתונים אלו, שהובאו על ידי המומחה מטעם התובעת!, תומכים במסקנה כי התובעת התנהלה במינוף ומימון ולמעשה חלה הטבה במצבה הכלכלי – ולא הרעה, כל שכן לא הרעה ניכרת, כנטען על ידה.

     

    עוד אפנה לכך, כי התובעת בעדותה אישרה כי כיום ידה משגת מסירת החוות, ללא תמורה לצד ג', מימון לימודים ומגורים של ביתה בארה"ב ומימון לימודים עבור ביתה הנוספת בבית ספר פרטי יוקרתי. ראו עמוד 128 שורות 6-14.

     

    56.לאמור יש להוסיף כי המומחה בחקירתו אישר כי ערך את חוות הדעת על בסיס הכנסה נטו ולא הכנסה פנויה (לאחר ניכוי התחייבויות חובה) . הדבר פוגע באמיתות הנתונים והפערים שנטען להם בחוות הדעת. ראו עדות המומחה בעמוד 172 שורה 29 ואילך וגם אינו מאפשר בחינה – בכל הנוגע להכנסות, האם מדובר בהרעה או בהערה ניכרת במובן סעיף 5(ג) לחוק המנתה, התשכ"ח-1958.

     

    57.ועוד בהקשר זה אפנה לחוות דעת מומחה הנתבעת, רו"ח חנן פרישקולניק, ח/2. המומחה הנ"ל מסביר בחוות דעתו בפרק 2, מדוע יש להתייחס להכנסה הפנויה ומסביר כי ההכנסה של התובעת גבוהה משמעותית, בשיעור של כ-13% מטעות שנכללה בחוות דעת רו"ח חיים כהן ומפנה גם לכך, שהמומחה לא ערך תחשיב לפי החלק הרלוונטי של השנה, בשנת 2010.

     

    58.וגם יש להוסיף כי חוות הדעת אינה כוללת יתרות בבנקים ומידע זה כלל לא נמסר לידיעת המומחה ולטעמי אין די בעריכת חוות דעת על סמך שומות – ודאי מקום בו התובעת ובעלה העידו כי הגישו דיווחים לא נכונים או לא מדויקים למס הכנסה. ראו עדות המומחה בעמוד 169 שורות 20-27, עדות התובעת בעמוד 126 שורות 16-23 יחד עם מוצגים נ/2-נ/3. ועדות בעל של התובעת בעמוד 165 שורות 14-22.

    59.וגם, כי חוות הדעת של רו"ח כהן, אינה כוללת שווי מניות/אופציות זכויות בחברות שונות או פטנטים, נכסים שעלה מעדויות התובעת ובעלה כי הם בבעלותם או בשליטתם.

     

    60.וגם יש להוסיף, כי המומחה לא כלל שווי נכסי מקרקעין שלא מומשו ושעדין בבעלות התובעת ובעלה. די אם אזכיר את הנכס ברחוב היובל בחיפה, אשר פירוק השיתוף בו התנהל בפני, במסגרת הליך קשור (תמ"ש 23533-03-13). נכס זה התמורה המוערכת עבורו בתחילת ההליך הייתה 8,500,000 ₪ לפי שומות ואילו התמורה שהתקבלה עלתה במספר מיליוני שקלים – סך של 11,000,000 ₪. כך שגם היה מקום להביא בחשבון שוויו של כל נכס מקרקעין אחר של התובעת ובעלה ששוויו עלה/ירד. זאת לא נעשה. וראו כי על פי עדות גברת אטינגר בבעלותם בית בישוב מצפה טל-אל.

     

    וראו תשובת המומחה בעניין זה בעמוד 173 שורות 26-33 שם אישר שלא הביא בחשבון עליית שווי מקרקעין ובהמשך בעמוד 174, שורות 4-14 מאחר וערך חוות דעתו – כהצהרת הון ולא כחוות דעת המעריכה מצב כלכלי.

     

    61.עוד יש לציין כי בעלה של התובעת הצהיר כי השומות שקיבל המומחה לא כללו את כל החברות שבבעלותם. ראו עמוד 160 שורות 24-30 והמומחה העיד כי לא קיבל מסמכים ונתונים בדבר הכנסות החברות בקנדה אלא נסמך על שומות למסים. ראו עמוד 174 שורה 31 ואילך. משמעות הדבר הוא כי בהכנסות הכלולות בחוות הדעת – ייתכן ואין מידע הנוגע להכנסות התובעת מהחברות.

     

    62.ולבסוף, גם המומחה אישר כי על פי חוות דעתו והמידע שבידו מצבה הכלכלי של התובעת משנת 2010 לשנת 2012 רק השתפר. וכך באו הדברים לידי ביטוי (ההדגשה שלי):

     

    "ש.אם אנו רוצים לבדוק שווי אמיתי שמגלה בתוכו שווי שוק, ובכמה אני יכול למכור את נכסיי, חוות דעתך לא נכונה. לשאלת בית המשפט, אם אני רוצה לבדוק מצבו כלכלי של אדם נהיה טוב או רע יותר, אי אפשר לראות את זה לפי חוות דעתך.

    ת.נכון אני עובד לפי עלות. לגבי ההפסד שלקחתי, מפנה לסעיף ב' , מצטט.

    ש.ב2009 היה הפסד וב2010 היה רווח?

    ת.כן. אבל ב2010 היה רווח 176.

    ש.אתה מגיע למסקנה שבין 2010 ל2012 המצב הכלכלי של המשפחה רק השתפר, מגירעון של 467 שלף דולר בשנת 2010, נכסי המשפחה עברו ליתרה חיובית 240 שלף דולר ב2012.

    ת.כן.

    ש.אתה בעצם אומר שהמשפחה צברה הון, את ההפרש בשנתיים.

    ת.כן.

    ש.בין 2010 ל2012 מצבה הכלכלי של המשפחה השתפר.

    ת.כן. הוא השתפר ב777 אלף דולר.

    ש.האם אתה יודע להסביר מאיפה באו 777 אלף דולר?

    ת.לא יודע להסביר."

     

    63.על כן, לא רק שאין בחוות הדעת להוכיח את טענת התובעת אשר להרעה ניכרת במצב הכלכלי – להבדיל, אולי משינוי בתמהיל הכנסות – אלא שיש בחוות הדעת לסתור את טענות התובעת.

     

    64.מעבר לכך, הביאה התובעת עדות מפי צד ג', גב' אטינגר רינה. עדותה של עדה זו אינה רלוונטית הואיל מתצהירה מת/2 עולה כי לעדה אין כל מידע או ידע הנוגע למועד הרלוונטי – מתן המתנה באפריל 2010. על פי התצהיר היא פגשה את התובעת בשנת 2007 במיאמי בעת חופשה של שתי המשפחות ולאחר מכן בשנת 2011 בשיחת סקייפ, הופתעה לגלות כי עברו להתגורר בקנדה. העדה העידה כי היו שיחות בשנים 2007 עד שנת 2011, בינה ובין התובעת, אך בשיחות אלו לא סיפרה התובעת כי העתיקו את מגוריהם מארה"ב לקנדה.

     

    מעדותה עלה כי גם כיום לא ידעה בזמן אמיתי כי התובעת העתיקה מגוריה מהחווה לעיר על מנת להתגורר ליד בית הספר הפרטי (היוקרתי) של ביתה. ראו עמוד 148 שורות 1-13.

     

    הדבר מעיד על קשר רופף, ולא כנה ולכן איני נותנת משקל לידיעותיה – שמקורן בהשערה של העדה אטינגר, אודות מצבה הכלכלי של התובעת ואם חל בו שינוי. שהרי, כפי שהוסר מעבר המגורים, סביר להניח כי באותה מידה הוסתר המצב הכלכלי האמיתי – היינו מימון והלוואות – התנהלות לגביה העידה גם גב' אטינגר כי כך גם נהגה היא בעת מגוריה בארה"ב –ראו עדותה בעמוד 148 שורות 14-22 . ראו גם כי בעלה של התובעת העיד כי נטלו הלוואות בסך של מיליון דולר שהובטחו במשכנתאות ונכסיהם נרכשו ב-80% מימון. עמוד 162 שורות 14-20, בעמוד 163 שורות 18-22. ועוד ראו עדותו בעמוד 160 שורות 10-16, שם העיד על עצמו כמי שמחליף מקומות עבודה והוא - איש "עסקים קטנים".

     

    וגם ראו כי העדה גב' אטינגר, אישרה כי מעולם לא ביקרה את התובעת ובעלה בבוסטון. ראו עמוד 146 שורות 3-8. ועוד העידה כי אין לה ידיעות אודות עסקיו של בעלה של התובעת. ראו עמוד 149 שורות 12-19, כך שאין לה כל ידיעה אודות מצבה הכלכלי האמיתי של התובעת בכל מועד שהוא, למעט הערכות.

     

    65.יתר על כן, העדה לא ידעה לומר מה היה המצב הכלכלי בעת מתן ההתחייבות לתת מתנה באפריל 2010 בהשוואה למועד ביטל ההתחייבות לתת מתנה.

     

    למעשה מעדותה עלה כי עדותה בדבר הרעה ניכרת במצב הכלכלי – נסמכת על הערכותיה ואמונותיה אישיות של העדה גב' אטינגר – כגון מסקנה בשל המקום בו בחרו לגור בקנדה, העובדה כי גידלו חיות משק ועוד. ראו עמוד 145 שורות 28-31 – ולא על בסיס עובדות וידיעות מידיעה אישית.

     

    מה גם, שסעיף 32 לתצהירה מת/2 סותר את טענות התובעת כי ההידרדרות במצב הכלכלי החלה במאי 2012, ותומך בגרסה, כי ההידרדרות במצב הכלכלי החלה בשנים 2008-2009, לפני מתן המתנה ובשל הפסקת עבודה עם חברת ניקון. וכך גם העידה העדה גב' אטינגר בעמוד 149 שורה 30 ואילך וגם בעמוד 152 שורות 1-8. היינו כי האירוע אירע, קודם למועד מתן ההתחייבות לתת מתנה ואירע בשנים 2008-2009.

     

    66.התובעת זמנה לעדת את אחותה, גברת אביבה חמי הופמן . בחקירתה הראשית – שנחקרה בדרך של חקירה נגדית, העידה האחות כי בעת ביקורה בקנדה אצל התובעת בשנת 2011, התרשמה ממגוריה בחווה ענקית ומדהימה, מכונית גדולה ומפוארת ועוד. וכך באו הדברים לידי ביטוי בעדותה, בעמוד 183 שורות 14-28 :

    "ש.ואיך התרשמת ממצבם בקנדה?

    ת.הם גרו בחווה מדהימה בגודלה, הייתה להם מכונית מאוד מפוארת בה ע.ה.פ. אספה אותי, כיסאות עור מחוממים, מכונית יוקרה. הם סיפרו שהם שיפצו לפני שהם עברו לחווה, הם בנו יחידת הורים מאוד מפוארת.

    ש.את זוכרת מאיזו שנה המכונית?

    ת.אני לא זוכרת. אני זוכרת שביקרתי במאי 2011.

    ש.ביקרת אותם פעם נוספת?

    ת.בקנדה לא.

    ש.ביקרת אותם פעם נוספת במקום אחר אחרי 2011?

    ת.לא.

    ש.למה לא?

    ת.כי למיטב זכרוני ליאור בני חזר ארצה והיו לי פחות סיבות לטוס לארה"ב או לקנדה.

    ש.העדות שלך היום שהבית בקנדה היה מפואר כמו הבית בארה"ב?

    ת.הבית בקנדה אולי מפואר ורחב ידיים יותר מהבית בבוסטון. זו חלקת אדמה שאי אפשר לראותה מקצה לקצה."

     

    בהמשך העידה גם כי לא התרשמה מהרעה ניכרת במצב הכלכלי. ראו עמוד 184 שורות 6-23:

     

    "ש.גם בקנדה לקחו אותך במטוס פרטי?

    ת.לא, אבל הראו לי איפה היאכטה הולכת להיות. לקחו אותי למועדון יאכטות והראו לי היכן היאכטה שבשיפוץ עתידה לעגון.

    ...

    ש. האם התרשמת שהיה שינוי כלשהו במצבם הכלכלי?

    ת.אני אענה בשני אופנים. אותי מצב כלכלי לא מרשים במיוחד. אני אישה פשוטה. כסף לא מסנוור אותי. אבל ממה שראיתי ברוך ישב עם קינדל וקרא ספרים, טלפונים למיטב זכרוני היו חדישים, בקנדה הביאו אותי משדה התעופה ברכב מאוד גדול, כיסאות עור מחוממים, אני מניחה שזה אומר מצב כלכלי טוב. מספר חודשים אחרי שחזרתי...

    ש.היה שינוי?

    ת.אני עונה. להבנתי, לא. ממה שראיתי ואמרתי ויש לי עוד, לא."

     

    67.בהעדרם של מסמכים, אסמכתאות, פרטים ומידע (למצער דפי חשבון ויתרות לפני/אחרי מכר הבית בבוסטון, וגם מהמועדים הרלוונטיים שקודמים להגשת התביעה) – ראו גם עדותו בעמוד 127 שורות 19-30, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי לאחר אפריל 2010.

     

    68.זאת ועוד, גם מחקירת התובעת עלה, כי המצג שהציגה, כי היא נותרה חסרת כל, לא תואם את המציאות כהווייתן. בחקירתה התברר כי התובעת בעלים, ומנהלת עסקים/חברות, ובבעלותה נכסים שלא פורטו – שלא לומר, הוסתרו. תשובות התובעת בנושא זה היו גם הן מתחמקות ולא מספקות. ראו חקירתה הנגדית בעמוד 118 שורות 24- 32 (ההדגשות שלי):

     

    "ש.מה עם עוד ניירות ערך, הכנסות מפטנטים?

    ת.הכנסות מפטנטים לא היו.

    ש.אז ממה כן?

    ת.אתה צריך לשאול את ברוך, הוא המהנדס והוא יידע לענות לך.

    ש.מה שאת מצהירה הוא שלך אין ידע לגבי הכנסות של בעלך מפטנטים בתחום ההנדסי.

    ת.אתה שואל סכומים. אני מהססת כי אני לא רוצה להגיד סכומים סתם. אני אמורה להגיד את האמת ואני לא רוצה סתם לזרוק.

    ש.בסדרי גודל, בערך, לא נתפוס אותך על השקל.

    ת.אני לא רוצה לעשות את זה, אני לא טובה במספרים, אני לא אכניס את עצמי למצב כזה."

    וגם בעמוד 121 שורות 11 ואילך (ההדגשות שלי):

     

    ש.ספרי בבקשה על העיסוקים של ברוך מ-2009 עד היום.

    ת.אני לא אזכור את כולם. הוא עבד בחברת ההנדסה. הוא היה חצי בעלים של החברה. במסעדות.

    ש.מנהל ובעלים?

    ת.כן.

    ש.יש עוד חברות שהוא היה בהן מנהל בכיר?

    ת.יש את סומאטיס, לא קיבלנו מהם שום דבר. ברוך התעסק בזה וצריך לשאול אותו.

    ש.יש עוד?

    ת.היום הוא עושה יעוץ הנדסי.

    ש.לאיזו חברה?

    ת.הוא עצמאי.

    ש.אז איך הוא עובד?

    ת.יש לנו את החברה אינטליג'נס דינאמיקס, זה ברוך יוכל להגיד. יש לנו לקוח אחד.

    ש.מיהו?

    ת.זו חברה שמתעסקת בייצור. אנחנו עובדים כצוות. יש דברים שברוך חזק בהם ויש דברים שאני. בתחום ההנדסה זה ברוך. ברוך מנהל את התכתובת וההתחשבנות.

    ש.אז מה את עושה? את חלק מהחברה הזו?

    ת.לא בחברה שהוא עובד איתה עכשיו.

    ש.דיברת על חברה בשם אינטליג'נט דינמיקס. זו חברה הנדסית. את עובדת בחברה הזו?

    ת.אני בעלים אבל אינני עובדת.

    ש.את יודעת מה קורה בחברה או לא?

    ת.אני מסבירה, אפילו דונלד טראמפ לא יודע את כל מה שקורה בחברה שלו. בשביל זה יש אנשים בתפקידים מסוימים והתפקיד שלהם הוא לדעת.

    ש.שאלתי שאלה פשוטה. אני שאלת אם את יודעת מה קורה בחברה או לא?

    ת.אני כבר הסברתי לך מה קורה בחברה. יש לנו לקוח, הסברתי. יש דברים שאני מודעת אליהם ויש דברים שלא.

    ש.אני מציג תדפיס של רשם החברות בקנדה, לגבי החברה אינטליג'נט דינמיקס. מפנה למנהלים בחברה (מצטט). השם שלך מופיע 3 פעמים. גם דירקטורית, גם מזכירה...

    ת.זה לא מזכירה כמו שאתה מתכוון.

    ש.וגם סוכנת של החברה?

    ת.זה לא סוכנת במובן של סוכן, אני מורשית לקבל דואר.

    ש.את אמרת שאת לא חלק מהחברה.

    ת.אמרתי שאני לא עובדת. לא שאלת אם אני בעלים.

    ש.לא כתוב פה בעלים. כתוב דירקטור. זה מנהל.

    ת.זה עניין... ברוך יודע להסביר את הדברים האלה.

    ש.את לא יודעת להסביר?"

     

     

     

     

     

    ושוב בהמשך חקירתה הנגדית בעמוד 123 שורה 9 ואילך (ההדגשות לא במקור):

     

    "ש.אני מפנה לנספח כב לתצהיר הראשי של נ.נ. מיום 13.7.14. זה תדפיס לינקדאין של ברוך פלטנר. רואים פה שרשרת של תפקידים של ברוך. מנכ"ל, נשיא, דירקטור... את מאשרת שברוך נמצא בתפקידים בכירים בחברות?

    ת.זה לא תמיד מיתרגם לכסף.

    ש.הוא בעלים, הוא דירקטור...

    ת.הוא אדם אינטליגנטי. אתה מחמיא לי על בחירתי.

    ש.באף אחד מהתצהירים שהגשתם אין איזכור לתפקידים הבכירים של ברוך.

    ת.לא נכון, אמרנו על ניקון ושוב אמרתי שהיה דוחק זמן.

    ש.אבל גם בתצהירים שלך אין אזכור לזה שברוך מחזיק בבעלות של המון חברות...

    ת.לא. היו לו שתי חברות בבעלותו. אין לו בעלות בסומטיקס. בנושאים האלה ברוך הוא הכתובת. אנחנו עובדים כצוות ולכל אחד יש חוזקים וברוך מתעסק בתחום ההנדסה ובחברות האלה והוא שיתף אותי בדברים האלה.

    ש.אני מפנה לתצהיר המשלים של הנתבעת מ-6.10.14. נספח י'. זה עוד תדפיס של בעלך מיולי 2014. בנספח הזה מפורטת עוד חברה. פלטנר אינוביישנז. הוא גם נשיא וגם מנהל תפעול.

    ת.זו חברה שהיא בר מינן וכרגע אנחנו לא מקבלים ממנה דבר. אני לא יודעת סכומים, אני לא זוכרת מספרים. אני מעדיפה שבעלי יענה על השאלות האלה כי הוא מתעסק בזה. אני לא אוהבת סתם לזרוק סכומים.

    ש.עוד כמה חברות ששכחת. ב-2009 עוד היה נשיא של איי פי טריין. אחר כך הוא היה הסמנכ"ל של אטלנטיק מוטור לאבז בע"מ. ב-2010 עד 2014, הוא היה חוואי. יש לו עסק לגידול חיות.

    ת.זה תיאור של מה שהוא עשה.

    ש.זה מלינקדאין. זה אתר שבו אתה מציג ניסיון מקצועי. זה לא פייסבוק. כתוב פה שהוא חוואי ושקוראים לחווה שלכם "חווה שמיימית". את זה לא ידעת לספר לנו?

    ת.אני אמרתי איך קוראים לחווה. בגלל שלא אמרתי את השם? אמרתי את השם.

    ש.שאלתי מה העיסוקים של ברוך ולא ציינת את זה כעיסוק.

    ת.היו הרבה עיסוקים, הוא מנסה לייצר לנו הכנסות ולכן יש את המוטור לאבז, את הפלאט ופלטנר.

    ש.שלא ציינת אותם.

    ת.זה לא הושמט בכוונה, זה הושמט בגלל טעות אנוש. אני לא מכונה. 

    ש.ראינו שברוך הוא לא בעלים ומנכ"ל של חברה או שתיים אלא שרשרת של חברות. את לא יודעת מה ההכנסות מהחברות האלה.

    ת.אני לא רוצה סתם לזרוק מספרים.

    ש.את יודעת להגיד כמה עולה לפתוח את כל החברות האלה?

    ת.ברוך מתעסק בזה.

    ש.אבל את יודעת שכשמנהלים חברה, צריך רואה חשבון, דו"חות כספיים...

    ת.אני יודעת להגיד לך שברוך מתעסק בזה."

     

     

    69.ובהמשך חקירתה הנגדית, אישרה את בעלותה בחברות שקיומן הוסתר בכתב התביעה ותצהירה – ראו עמוד 124 שורות 21-22.

     

    70.מתשובות התובעת בחקירתה הנגדית, עולה כי התובעת לא פרסה בפני בית המשפט את מצבה הכלכלי במלואו, לא במועד מתן המתנה ולא במועד הגשת התביעה. ברור כי מחובתה היה לעשות כן שהרי – הנטל להוכיח הרעה ניכרת במצבה הכלכלי הוא על כתפיה.

     

    לא רק שעלה מחקירת התובעת כי היא "מגלה טפח ומסתירה טפחיים" אלא שהתובעת סירבה להשיב למרבית השאלות שנגעו לרכוש ומצבה הכלכלי והפנתה, באופן מתחמק, את ב"כ הנתבע לבעלה, מבלי להביא את הנתונים בפני בית המשפט.

     

    ראו גם עדות התובעת בעמוד 126 שורות 1-15 שם כאשר נשאלה התובעת מדוע בדיווח לרשויות המס לא דיווחה אמת חרף חובתה לעשות כן, השיבה גם שם בתשובות מתחמקות, כגון, כי בעלה מילא את הטופס, בהמשך עדותה כי לא קראו טוב את הטופס ולבסוף כי התבלבלו וגם כי חלה טעות (כאשר נשאלה אם לא ארה"ב זו מדינה שמחוץ לקנדה ראו שורות 11-15). וגם ראו תשובתה בעניין אי דיווח אמת לרשויות בארה"ב בעמוד 126 שורות 16-23 יחד עם מוצגים נ/2-נ/3. ועדות בעלה שאישר בחקירתו בעמוד 165 שורות 14-22, כי דיווחו, דיווח "לא מדויק" לרשויות המס בקנדה.

     

    71.פי שציינתי לעיל, התובעת גם לא צירפה כל מידע או אסמכתאות המעידים על מצבה הכלכלי – למעט חוו"ד רו"ח חיים כהן, לא צורפו אסמכתאות, דפי בנק, הסכם השכירות של המסעדה או תכתובת הנוגעת אליו, יתרות בנקים, או מסמכים אחרים שיכולים היו לתמוך בגרסתה. דפי חשבון הוגשו רק בתקופה המאוחרת לביטול המתנה והתובעת לא נתנה כל מענה בעניין זה . ראו עמוד 127 שורות 19-30. המדובר במידע, אסמכתאות, ומסמכים שכולם בשליטתה של התובעת.

     

    הלכה פסוקה היא כי כאשר בעל דין נמנע מלהציג ראיה או להביא עד, יש להניח כי המדובר בראיה או עדות הפועלת לרעת ותשמש כנגדו. ראו ע"א 465/88 הבנק למימון מסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו ואח', פד"י מ"ה (4) 651, ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיל פד"י נ"ד (3) 107. הכלל חל כמה וכמה, כשמדובר בראיות שהן בשליטת בעל דין - כבמקרה כאן.

    72.לא זו אף זו אלא שבניגוד לטענת התובעת כי היא העתיקה את מגוריה מארה"ב לקנדה בשל הדרדרות במצבה הכלכלי במאי 2010, התובעת אישרה כי בשנת 2012, מועד ביטול ההתחייבות לתת מתנה, עדיין היה מצבה הכלכלי ללא הרעה ניכרת ממועד מתן ההתחייבות לתת מתנה. ראו עדותה בעמוד 118 שורות 14-25. וכך העידה שם:

     

    "ש.תמני בבקשה את הנכסים שלכם בין השנים 2010-2012. תתייחסי בבקשה גם לחברות, לא רק לנדל"ן.

    ת.הייתה חברה הנדסית, היו לנו שתי מסעדות בבעלותנו, היה לנו בית בבוסטון בשווי 1.6 מיליון, הייתה לנו דירה במיאמי בשווי של כמה מאות אלפי דולרים, שני מרצדסים עד סוף מאי 2012.

    ש.שני מרצדס עד סוף מאי 2012. יאכטה?

    ת.סירה בת 30. משומשת וישנה. זה הבדל בין מאות אלפי דולרים לכמה אלפים.

    ש.ומטוס פרטי?

    ת.היה מטוס. אני לא זוכרת עד מתי.

    ש.ורבע מהבית ביובל?

    ת.כן.

    ש.מה עם עוד ניירות ערך, הכנסות מפטנטים?

    ת.הכנסות מפטנטים לא היו.

    ש.אז ממה כן?

    ת.אתה צריך לשאול את ברוך, הוא המהנדס והוא יידע לענות לך.

    ש.מה שאת מצהירה הוא שלך אין ידע לגבי הכנסות של בעלך מפטנטים בתחום ההנדסי.

    ת.אתה שואל סכומים. אני מהססת כי אני לא רוצה להגיד סכומים סתם. אני אמורה להגיד את האמת ואני לא רוצה סתם לזרוק.

    ש.בסדרי גודל, בערך, לא נתפוס אותך על השקל.

    ת.אני לא רוצה לעשות את זה, אני לא טובה במספרים, אני לא אכניס את עצמי למצב כזה."

     

    73.לאמור יש להוסיף כי התובעת הסתירה מבית המשפט את מסמכי המתנה בעת הגשת תביעתה. מסמכים אלו לא צורפו לכתב התביעה. התנהלות זו מעידה על חוסר תום הלב בהעלאת הטענות או חולשתן.

     

    74.למעשה כלל עדותה של התובעת לא עשתה עלי רושם מהימן. כמפורט לעיל בשאלות מהותיות שהן לב ליבה של המחלוקת התובעת נתנה תשובות מתחמקות ובחרה שלא להשיב עליהן.

     

    75.אשר על כן אני דוחה את טענת התובעת כי עומדת לה זכות לחזור בה מההתחייבות ליתן מתנה בשל הרעה ניכרת במצבה הכלכלי.

     

    נפסק:

     

    76.אני דוחה את תביעת התובעת.

    התובעת ויתרה על זכות לבטל את התחייבותה ליתן מתנה ועל כן לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1958. גם תנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה אינם מתקיימים הואיל והתובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי ואת הטענה להתנהגות מחפירה התובעת זנחה.

     

    77.התובעת תשלם לנתבעת את ההוצאה שהוציאה עבור חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת לפי קבלה, הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 27,000 ₪.

     

    מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.

    המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך.

    ניתן היום, א' אייר תש"פ, 25 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.תמונה 2


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ