פס"ד בתביעה לביטול פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים

1. על הפרק בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.
2. הצדדים נישאו בשנת ---- ונולדו להם ארבעה ילדים.
3. בשנת ----- יחסי הצדדים עלו על שרטון והאשה הגישה תביעה למזונות אישה, תביעה למזונות קטין, תביעה למשמורת קטין ותביעה רכושית לאיזון משאבים (תלה"מ 42848-03-17, תלה"מ 42924-03-17, תלה"מ 56457-03-17, תלה"מ 62243-03-17).
4. מנגד, הגבר הגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים ברח' --------- (להלן – "דירת המגורים") ותביעה לחיוב האישה בדמי שימוש בעבור התקופה בה האישה התגוררה בדירת המגורים לאחר הפירוד (תלה"מ 42446-09-17, תלה"מ 42482-09-17).
5. ביום 19.9.17 התקיים דיון קדם משפט מאוחד במלוא ההליכים בעניינם של הצדדים. הצדדים הסכימו לנסות להידבר ביניהם על מנת להגיע להסכמות כוללות ועל כן, בכדי לאפשר לצדדים שהות לנהל מו"מ, נקבע דיון קדם משפט נוסף ליום 6.11.17 בתיאום מול יומני ב"כ הצדדים.
6. לדיון קדם המשפט השני ביום 6.11.17 הגיעה האישה כשהיא מלווה בבאת כוחה, עו"ד יפית ברדיס רוקח, באחותה הגב' ------- ובבתה ------ אשר היתה באותה העת בת כ--- שנים, נשואה ואם לשניים.
7. כבר בפתח הדיון הודיעה ב"כ האישה כי האישה מוכנה לפירוק שיתוף בדירת המגורים לאחר חוו"ד אקטואר, על מנת לבחון את האפשרות שהאישה תרכוש את חלקו של הגבר הדירה. ב"כ הגבר הסכים למתווה שהציעה ב"כ האישה לפירוק השיתוף ובהתאם, ניתן פסק דין המורה כי לאחר שתתקבלנה חוו"ד שמאי ואקטואר, תינתן לצדדים שהות בת 60 ימים לצורך גיבוש הסכמות לפירוק השיתוף בדרך של העברת הבעלות המלאה לצד אחד, תוך ביצוע תשלומי איזון (להלן – "פסק הדין").
8. כן נפסק כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות לפירוק השיתוף בדירת המגורים בתוך פרק הזמן האמור, יודיעו ב"כ הצדדים האם הם מבקשים מינוי ככונסי נכסים (סעיפים 5(ו)-(ח) לפסק הדין מיום 6.11.17).
9. ביום 22.3.18 הוגשה חוו"ד שמאי; ביום 19.12.18 הוגשה חוו"ד אקטואר.
10. ביום 21.2.2019, משחלפה התקופה בת 60 הימים אשר הוקצתה לצדדים לצורך גיבוש הסכמות פנימיות לפירוק השיתוף, הגישו ב"כ הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת למנותם ככונסי נכסים ובית המשפט נעתר כמבוקש.
11. ביום 13.11.19 הגישו ב"כ הצדדים בכובעם ככונסים בקשה משותפת להורות לאישה להימנע מלפעול לסיכול מכר דירת המגורים. הכונסים הודיעו כי האישה מסרבת לאפשר להם להיכנס לדירה על מנת להציג אותה למתעניינים ועתרו לצו אשר יורה לה לשתף פעולה עם הליכי הכינוס.
12. נוכח האמור בבקשה המשותפת, הוריתי לאישה ביום 17.11.19 להימנע מסיכול הכינוס ולאפשר לכונסים לתאם מועדים להצגת דירת המגורים למתעניינים.
13. ביום 5.12.19 הודיעה האישה על שינוי ייצוג.
14. ביום 11.12.19 הודיעו כונסי הנכסים כי האישה ממשיכה לסכל את הליכי המכר ומסרבת לאפשר כל כניסה לדירת המגורים. לאור האמור, עתרו הכונסים למתן צו לפינוי האישה מדירת המגורים, על מנת לאפשר את הליכי המכר.
15. ביום 9.1.2020 הגישה האישה תשובה לבקשת הכונסים, באמצעות ב"כ החדש, עו"ד יגאל וייס, בה טענה כי היא חרשת בשיעור של 65%, נטולת השכלה ועבדה במהלך השנים במשק הבית המשותף. האישה טענה כי פסק הדין שגוי וכי באת כוחה הקודמת פעלה ברשלנות ובמרמה, שכן האישה הסכימה אך ורק לפירוק שיתוף בדרך של רכישת חלקו של הגבר בדירת המגורים על ידה, ובשום פנים לא על דרך של מכירת דירת המגורים לצד שלישי.
16. תשובת האישה הועברה לתגובה משלימה של הכונסים ולאחר הגשתה, ניתנה ביום 19.1.2020 החלטתי כדלקמן:

...

ביום 11.12.19 הגישו הכונסים בקשה משותפת נוספות למתן הוראות, בין היתר לפינוי התובעת, לצורך קידום הליכי הכינוס. התובעת הגישה תגובה מתלהמת, הכוללת, בין היתר,  טענות כנגד פסק הדין החלוט של בית משפט זה משנת 2017.

מובן כי תגובה לבקשה של כונסי הנכסים ליתן הוראות, היא איננה מסגרת נאותה לטענות כנגד פסק הדין. למעלה מן הצורך, מדובר בפסק דין אשר ניתן על פי הסכמת הצדדים, במסגרת דיון שהתקיים במעמד שני הצדדים, כאשר התובעת היתה מיוצגת ומלווה במהלך הדיון בבתה ואחותה.

לאור האמור, אני מורה כי הליך הכינוס יתבצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אשר תיתן כל הוראה מתאימה על פי שיקול דעתה על מנת ליישם את פסק הדין ולהוציא את פירוק השיתוף אל הפועל באופן היעיל ביותר".

17. ביום 1.3.2020 הגישה האישה את ההליך שבכותרת, לביטול פסק הדין לפירוק השיתוף.
18. האישה שבה וטענה כי יש לבטל את פסק הדין, שכן באת כוחה הקודמת פעלה ברשלנות ובמרמה וההסכמה שניתנה על ידה הוגבלה אך ורק לפירוק שיתוף על דרך של בחינת האפשרות לרכוש את חלקו של הגבר בדירה, ובשום פנים ואופן שלא על דרך של מכירה לצדדים שלישיים. כן טענה האישה לפגם בפסק הדין, שכן ההסכמות לא אושרו על פי חוק יחסי ממון.
19. בהחלטה מיום 1.3.2020 הוריתי לאישה להודיע מדוע התביעה לא תימחק מחמת העדר עילה, שכן היא לא מציגה כל הגנה כנגד פירוק השיתוף וגם אם פסק הדין יבוטל והתביעה לפירוק שיתוף תנוהל לגופה, התוצאה שתתקבל תהיה זהה.
20. בתגובה, טענה האישה כי "ספק אם לבית המשפט סמכות" להעלות מיוזמתו את הסוגיה של היעדר עילה והגישה בקשה לפסילת מותב זה מלשבת בדין. האישה עתרה בבקשת הפסלות כי כל ההליכים יעוכבו, עד להכרעה חלוטה בבקשה.
21. ביום 5.4.2020 ניתנה החלטתי הדוחה את בקשת הפסלות.
22. האישה הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות וביקשה להמשיך לעכב את הדיון עד שתתקבל החלטת כב' נשיאת בית המשפט העליון.
23. אף שהאישה עצמה היא שעתרה לעכב את כל ההליכים עד לאחר שתתקבל החלטה חלוטה בבקשת הפסלות, הגישה האישה ביום 22.6.2020 בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה, בטענה שהגבר טרם הגיש כתב הגנה בהליך.
24. בתגובה, הודיע הגבר כי באופן שאינו קולגיאלי, ב"כ האישה לא עדכן אותו האם ניתנה החלטת כב' הנשיאה בערעור שהוגש, מתי ומה הוחלט, כך שמדובר בניסיון למחטף מצד האישה והוא עומד על זכותו להגיש כתב הגנה.
25. בהחלטה מיום 24.6.2020 הבהרתי כי לא היה צורך להגיש כתב הגנה כל עוד ההליכים עוכבו לצורך הכרעה בבקשת הפסלות והוריתי לאישה להבהיר האם ניתנה הכרעה בערעור על בקשת הפסלות.
26. רק ביום 1.7.2020 נסרקה לתיק הכרעת כב' הנשיאה מיום 18.6.2020, הדוחה את הערעור וקובעת כי בית המשפט פעל על פי סמכותו שבדין כאשר העלה מיוזמתו את סוגיית היעדר העילה.
27. הגבר הגיש בקשה לסילוק על הסף. הגבר טוען כי טענות כנגד ההליך השיפוטי של אישור ההסכמות ולרשלנות לכאורה של ב"כ האישה, אינן עילה לביטול פסק הדין אלא לכל היותר להגשת ערעור ותביעה אזרחית נגד ב"כ הקודמת. הגבר טוען כי מדובר בניסיון של האישה לדחות את הליך פירוק השיתוף, בנסיבות בהן האישה סילקה את הגבר מהדירה ומתגוררת בה באופן בלעדי מזה כארבע שנים, מבלי לשלם דמי שימוש. כן טוען הגבר לשיהוי בהגשת התביעה לביטול פסק הדין וכי גם אם יבוטל פסק הדין, ממילא אין לאישה הגנה כנגד פירוק השיתוף והתוצאה תהיה אותה תוצאה.
28. מנגד, האישה טוענת כי באת כוחה הקודמת רימתה אותה וחרגה מההרשאה שנתנה לה, שכן היא מעולם לא נתנה הסכמתה לפסק הדין. האישה טוענת כי על פי ההלכה, פסק דין שניתן על בסיס הסכמת הצדדים ניתן לביטול על פי דיני החוזים והחריגה של ב"כ הקודמת מההרשאה שניתנה לה, מקנה לה סעדים גם כנגד הצד עמו בוצעה ההתקשרות. כן טוענת האישה שאין לקחת הלכות מבקשה לביטול פסק דין בהיעדר כתב הגנה ולייחס אותן לבקשה דנא לביטול פסק דין, שכן פסק הדין ניתן על בסיס הסכמה שמעולם לא ניתנה.
29. עוד טוענת האישה כי העובדה שההסכם לא אושר על פי חוק יחסי ממון מחזקת את טענתה לעניין הסכמתה ונטל הראיה וככל שפסק הדין יבוטל, ינוהל ההליך באופן שיאפשר לה לעשות איזון של זכויות הצדדים כך שדירת הצדדים תישאר בבעלותה.
30. לאחר שהאישה הגישה את תשובתה לבקשה לסילוק על הסף, הורה בית המשפט לצדדים להודיע האם מוסכם עליהם שתינתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף על בסיס כתבי הטענות והחומרים המצויים בתיק, או שמתבקש דיון.
31. הגבר הודיע כי אין מניעה שההחלטה תינתן ללא דיון.
32. לעומת זאת, האישה הודיעה כי היא "מסכימה להצעת בית המשפט" לקיים דיון פרונטלי בבקשת המחיקה וכי היא סבורה שהדבר יכול להביא לפתרון המחלוקת כולה.
33. הודעתה של האשה לפיה היא "מסכימה להצעת ביהמ"ש לקיום דיון פרונטלי" לא היתה ברורה כלל שעה שביהמ"ש הציע הכרעה בבקשה לסילוק על הסף ללא קיום דיון והאשה היא זו שביקשה לקיים דיון. אשר על כן, לאור ניסיונה של האישה לסלף את החלטת בית המשפט ובכך לחמוק ממתן הודעה ברורה לעניין רצונה בקיום דיון, הורה בית המשפט לאישה פעם נוספת להודיע האם מוסכם על ידה כי תינתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף ללא צורך בדיון, אולם האישה התעלמה מהחלטת בית המשפט ונמנעה מלהגיב.
34. בנסיבות אלה, לאור התנהלות האישה אשר נמנעה במופגן מלתת הסכמה למתן החלטה ללא דיון, נקבע דיון בבקשה לסילוק על הסף.
35. על פי המועדים המוסכמים שהוגשו על ידי הצדדים ובהתאם ליומן בית המשפט, הדיון בבקשה לסילוק על הסף התקיים בפניי היום.
36. במהלך הדיון ב"כ האישה התרעם על כך שבית המשפט קבע דיון בבקשה לסילוק על הסף – כאשר הדיון נקבע אך ורק מכיוון שהוא עצמו סרב לתת הסכמה למתן החלטה ללא דיון.
37. כן טען ב"כ האישה כי ממילא היה מקום לקבל את הבקשה מיום 22.6.2020 למתן פסק דין בהיעדר הגנה, כך שכל מה שמתרחש לאחר מועד זה בטל – תוך התעלמות מכך שב"כ האישה עצמו הוא שעתר לכך שכל ההליכים יעוכבו עד לאחר שתינתן החלטה חלוטה בבקשת הפסלות ודבר זה כבר הובהר בהחלטה מיום 24.6.2020.
38. לגופו של עניין, ב"כ האישה לא העלה כל עילה לבירור התביעה לביטול פסק הדין ולא השיב לאף אחד מטענות הגבר, לפיהן המסגרת הדיונית הנכונה להשיג על האופן בו אישר בית המשפט את ההסכם היא בהגשת ערעור והמסגרת הדיונית הנכונה לתבוע את באת כוחה הקודמת במרמה היא באמצעות הגשת תביעה בערכאה המוסמכת, ואף אחת מעילות אלה אינה מקימה סעד שניתן לתבוע במסגרת תביעה לביטול פסק הדין.
39. כמו כן, ב"כ האישה לא הסביר כיצד הטענה של האישה לפיה לא הסכימה לפרק את השיתוף על דרך של מכירה לצד ג' יכולה להוות הגנה מפני התביעה לפירוק שיתוף, בשים לב לכך שלגבר יש זכות חוקית לדרוש את פירוק השיתוף ועד כה אף אחד מהצדדים לא הציע לרכוש את חלקו של הצד האחר, אף שחלפו מעל לשנתיים מאז שהתקבלו חוו"ד השמאי וחוו"ד האקטואר.
40. יצוין, כי גם במסגרת הדיון שהתקיים בפניי היום, היה ב"כ הגבר נכון לשמוע הצעות מטעמו של ב"כ האישה לגבי פתרון המחלוקת, אולם ב"כ האישה הודיע שהוא לא מעוניין להציע דבר.
41. בנסיבות אלה, ברור שאין לאישה עילת תביעה וגם אם ההליך יתברר לגופו, התביעה איננה יכולה להתקבל.
42. נוכח האמור, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף.
43. התביעה לביטול פסק הדין נמחקת.
44. האישה תישא בהוצאות הגבר בגין ההליך בסך של 10,000 ₪.
45. המזכירות תודיע ותסגור את התיק.

ניתן היום,  ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.