פס"ד בתביעה לפירוק שיתוף מקרקעין

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

הצדדים וטענותיהם:

1. התובעת והנתבעת אחיות, בעלות במשותף של הזכויות בדירה הידועה כגוש ----- חלקה --- תת חלקה -, המצויה ברחוב ----, ---, ---. בבעלות התובעת 15/16 מהזכויות ובבעלות הנתבעת 1/16 מהזכויות (להלן: "הדירה").

    

2. ברקע, רכישת מחצית מזכויות הבעלות בדירה על ידי התובעת מאת אחי הצדדים, מר י.נ. ז"ל והנחלת זכויות אימן של הצדדים (המחצית השנייה) לתובעת, לאחר שהאחים הנוספים הסתלקו מעִזבון האֵם לטובת התובעת לפי צו ירושה מיום 27/03/2019.

    

3. התובעת הגישה תביעה לפירוק שיתוף ועתרה לפירוק השיתוף ועתרה כי חלקהּ של הנתבע תעבור לבעלותה כפי הסכמתה להסתלק מעִזבון האֵם המנוחה לפי הסכם, שנטען כי נערך ביום 07/08/1990. נטען כי התובעת מחזיקה בדירה מאז 1981 ועל אחת כמה וכמה משנת 1986 - השנה בה נפטרה אֵם הצדדים, והיא נשאה בתשלום סך 687 ₪ בגין חלקהּ של הנתבעת בהוצאות אחזקת הבית, ארנונה, גז, מים וחשמל לשנים 2014-2020, וגם בחלקהּ בהוצאות שיפוץ ובהוצאת אחזקה. נטען כי "מסירותה של התובעת, עמידתה בתשלומים השוטפים, הם ששימרו את דירת המגורים בבעלותם של הצדדים, שאם לא כן-היו מבוצעים פעולות של מימוש על הדירה".

    

   נטען כי שווין של הזכויות 390,000 ₪ ומשנתבעת לא שילמה עבור אחזקת הדירה דבר, עד כה, יש להעביר את חלקהּ של הנתבע לבעלות התובעת. לחילופין יש לקזז מחלקהּ של הנתבעת בסך 24,375 ₪ (1/16) את החוב לתובעת.

    

   לכתב התביעה צורף הסכם בכתב יד שאינו נושא תאריך ונחזה להיערך בין כל יורשי האֵם המנוחה לבין התובעת. על פי ההסכם, יורשי האֵם המנוחה מוותרים על חלקם בדירה לטובת התובעת (חסרה חתימת האח א.נ.). נטען כי ההסכם נערך ביום 07/08/1990.

    

4. הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי לאחר שעלתה אֵם הצדדים לישראל, בהיותה אלמנה, קיבלה את הזכות להתגורר בדירת "עמידר"; עוד נטען כי על מנת לאפשר קבלת משכנתא נרשמו הזכויות מחצית על האם המנוחה ומחצית על האח המנוח י.נ..