פס"ד בתובענת חברה לביטוח לחלוקת כספי מנוחה אשר נצברו בקופות החברה

ביום 12.03.2024, הניחה חברת ביטוח, חברת מגדל, תובענה שכל מטרתה לקבל הוראות האם עליה לשלם כספי ביטוח שנצברו אצלה והמגיעים למוטבים עקב הפקדות ופוליסה שהייתה קיימת למנוחה כ. ל. ס. ז"ל.

ההתלבטות היא שעה שילדי המנוחה שהם כבני 6 וחצי ו- 10, הם המוטבים, האם להעביר את הכספים לאפוטרופוס אשר נותר לילדים, קרי אביהם, שמא לשלם אותם למנהל העיזבון, על מנת שזה יעשה בהם כהוראות צוואתה של המנוחה.

התובעת, חברת הביטוח, גם ב"כ היועמ"ש, סבורים, כאמור בס' 10 לתובענה, כי מדובר בכספים על פי חוזה ביטוח שאינם בגדר העיזבון על פי הוראות ס' 147 לחוק הירושה.

כדי שסכומים על פי חוזה ביטוח ייכללו בעיזבון, צריך להיות מותנה, לאמור מותנה עם חברת הביטוח, שהכספים הם חלק מהעיזבון וכך לא אירע.

מנהל העיזבון סבור כי משעה שצוואת המנוחה נתנה הוראות במופרש כיצד יש לנהוג בכספים, כולל תשלומי קצבה לקטינים מתוכם, יש לכבד את הוראות המנוחה אשר סברה כי כספי הביטוח, שהם עיקר העיזבון, הם חלק מן העיזבון.

אם תרצה במילות ב"כ מנהל העיזבון, אזי קבלת עמדת האב וב"כ היועמ"ש, כמוה כריקון הצוואה מתוכן.

סבור אני, ולבי לבי למנוחה ולאחיה, מנהל העיזבון, כי בתנאים הקיימים צודקות ב"כ היועמ"ש והתובעת, כי הכספים אינם חלק מן העיזבון ומשכך, ההוראות אשר נתנה המנוחה לגבי ניהול הכספים, אינן בגדר העיזבון או באחריות מנהל העיזבון.

אלא מאי? שהתובעת התלבטה האם לא חל ס' 31 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר הורה כי מי שהקנה לקטין נכס... בצוואה, תנאו קיים.

איש אינו חולק על כך שערב מותה טרחה המנוחה והחליפה את המוטבים בפוליסה מהאב לילדים.

קל להניח שהמנוחה יכול וסברה, שבכך היא מקנה שליטה לאחיה, מנהל העיזבון, על הכספים ונמצאנו במתקל דינים בין סעיף 147 לחוק הירושה לסעיף 31 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

בטרם אסביר שאני סבור שאפשר ליישב את שתי הוראות החוק במקרה הספציפי כאן, אזכיר כי פתחתי את הדיון בכמה שאלות לאב וסבור אני, כי לאור תשובותיו של האב, יהיה זה בלתי חוקי ליתן לו שליטה בכספים כאוות נפשו.

סיפר לי האב כי הוא פועל על פי עצותיה של אמו ואין אנו יכולים לדעת איזה עצות תיתן האם באשר למה שייעשה בכספים. שמעתי כי בכוונת האב לקנות בכספים דירה יחד עם אמו. במילים אחרות, בגדר זו בעצם יעשה האב שימוש גם בכספים האלה, לא רק למגורי הקטינים, אלא גם למגוריו שלו.

התנהלות כזו בכספי קטינים, כמובן אינה מותרת, בוודאי ללא החלטה שיפוטית ספציפית.

מספרת לי ב"כ האב כי היא זו אשר תדאג למילוי הוראות החוק, אלא שבכך אין די, שכן האב שמא אמו, יסיימו את שירותה בכל רגע שירצו.

שחרור הכספים מחברת הביטוח, משמעו שחייב ביהמ"ש לוודא כי הכספים כולם יישמרו לקטינים בצורה בה הגיעו, קרי, בנכס נזיל הנושא פירות, בבנק סוחר בהשקעה שאיננה בעלת סיכון ומשעה שאין הכספים חלק מן העיזבון, אין גם לשלם קצבה מתוכם, למרות הוראות הצוואה.

בשלב הזה, צריך אני לנאמן אשר ישמור את הכספים על פי הוראותיי לעיל ולא יחלקם לקטינים עד הגיע כל אחד מהם לגיל הבגרות או עד למתן הוראה אחרת.

משכך, ממנה אני את אחיה של המנוחה ואת עוה"ד ועקנין יחדיו, על מנת שיפתחו חשבון נאמנות עבור הקטינים וידאגו לשימור הכספים על פי הוראותיי לעיל.

ניתן היתר לפרסום פסק דין זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים ואני תקווה כי בכך תישמר עיקר כוונת המנוחה להקנות את הכספים לילדיה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תסגור התיק.

<#5#>

ניתן והודע היום כ"ה סיוון תשפ"ד, 01/07/2024 במעמד הנוכחים.