פס"ד בתיק משפחה

ביום 12/04/21 עתר המבקש 1 (להלן: "המבקש") למתן צו אימוץ על הקטין. המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") הינה אמו הביולוגית של הקטין. המבקש נולד בxxx בשנת 76', עלה ארצה מכוח חוק השבות ביום 02/04/91, רשום כחסר דת.

המבקשים נשואים מיום 19/07/18. המבקשת ילידת XXX, מחזיקה ברישיון מסוג ב/1. מעמדו של הקטין הינו כמעמד האם.

לצדדים בת קטינה משותפת.

ביום 17/07/21 התקיים דיון במעמד הצדדים. המבקשים התייצבו לדיון כשהם אינם מיוצגים ולאור עמדת הפרקליטות אשר התנגדה לבקשה, ניתנה להם שהות על מנת להגיש עמדתם לעניין המשך ניהול ההליך. המבקשים הגישו עמדתם באמצעות עו"ד דונאיביץ ולאחר מכן הוגשה עמדת הפרקליטות בהתייחס לעמדת המבקשים, כאמור. ביום 11/01/22 התקיים דיון נוסף בבקשה ולאחריו שבה ועדכנה עו"ד דונאיביץ בעדכון האחרון שהוגש מטעמה ביום 31/10/22, כי בעניין ההליך שננקט לצורך מעמדה של המבקשת, נקבע שימוע ליום 26/12/22, כאשר בשלב זה המבקשת מחזיקה באשרת שהיה מסוג ב/1. זהו העדכון האחרון שהוגש לבימ"ש לעניין מעמדה של המבקשת.

לעמדת הפרקליטות, אם תתקבל בקשת האימוץ והמבקש שהינו תושב ואזרח מדינת ישראל יאמץ את הקטין, תוענק לקטין אזרחות ישראלית. לכך עלולה להיות השפעה על מעמד המבקשת בארץ, או לחילופין עלול להיווצר מצב אבסורדי שבו תורחק המבקשת מהארץ והקטין ישאר בארץ עם המבקש. לעמדת הפרקליטות, ילד אינו מקנה מעמד להוריו ולכן טובת הקטין לעניין זה היא להיות במעמד מקביל לזה של אמו. היה ויאושר האימוץ, ובמקביל יופסק ההליך המדורג של האם מסיבות שונות, יכול להיות שהיא תורחק ללא בנה, וזאת בשל האימוץ. לפיכך, לעמדת הפרקליטות ראוי לתת את הדעת למקרה שכזה כבר עכשיו וללכת בדרך המלך שהיא הקבלת מעמד האם לקטין הנלווה. לטענת הפרקליטות, אין מקום להמשיך בהליך האימוץ מחמת חשש לעקיפת וקיצור ההליך המדורג בו נמצאים המבקשת והקטין. אין מקום לאפשר אימוץ שמטרתו הקניית מעמד בישראל שכן, אימוץ שכזה, מונע משיקולים זרים ופסולים. בתום ההליך המדורג, ניתן יהיה לשוב ולדון בשאלת האימוץ לגופה.

אשר על כן, עתרה הפרקליטות לדחות הבקשה.

לעמדת המבקשים, אין מקום לדרישת הפרקליטות להסדרת מעמדו של הקטין טרם הסדרת הליך האימוץ. לעמדתם, נוכח שיקולים הקשורים בשאלת טובתו של הקטין, יש מקום להיעתר לבקשה ואין בעובדה שמעמדו של הקטין בארץ טרם הוסדר כדי למנוע מבית המשפט לדון בהליך האימוץ.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, למניעת מצב של היעדר הקבלה בין מעמדו של הקטין לבין מעמד המבקשת, על מנת שלא ליצור מצב שהקניית מעמד בארץ לקטין תקנה מעמד לאם, או לחילופין ליצור מצב אבסורדי בו תורחק המבקשת מהארץ והקטין ישאר בארץ עם המבקש, אני סבורה שיש להמתין עד להשלמת ההליך המדורג של מעמדה של המבקשת בארץ. רואה אני עין בעין עם הפרקליטות את העמדה לפיה אין מקום לאפשר מצב דברים לפיו בקשה למתן צו אימוץ תשמש מעקף להקניית מעמד בישראל למבקשת ולקטין (ראו לעניין זה פסק דין נוסף שניתן על ידי בסוגיה זו בתיק אמצ 32391-11-18. יצויין כי ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק דין הנ"ל נמחק בהסכמה).

נוכח האמור לעיל, בשלב זה, הבקשה נדחית. מובן כי המבקשים יהיו רשאים לפנות שנית לבית המשפט בבקשה למתן צו אימוץ בתום ההליך המדורג. בהיות המבקשת אמו הביולוגית של הקטין, כאפוטרופא על הקטין, מסורות לה כל הסמכויות על מנת לקבל החלטות בעניינו. יחד עם זאת, ככל שהדבר נדרש על מנת להקל על הטיפול היום יומי בעניינו של הקטין, רשאי המבקש לפנות לבית המשפט בענייני משפחה בהליך מתאים בבקשה למנותו כאפוטרופוס נוסף על הקטין, בקשה זו אשר תידון לגופה לאחר שיונח בפני בית המשפט תסקיר עו"ס לסדרי דין בעניין זה.

המזכירות תמציא העתק פסק דין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן והודעה היום, י' שבט תשפ"ג (1 פברואר 2023) במעמד הנוכחים.

______________________

שושנה ברגר,

שופטת בכירה