פס"ד לעניין מתן צו הורות פסיקתי

בפני בקשת המבקשים למתן צו הורות פסיקתי למבקשת כלפי הקטין *****, יליד 3.23.** (להלן: "הקטין"). ב"כ היועמ"ש מתנגדת לבקשה, נוכח קשיים שהתגלו בתפקוד ההורי של המבקשת כלפי הקטין.

רקע כללי:

1. המבקשים הינם זוג נשוי משנת ****. המבקש הינו כבן 58 והמבקשת כבת 61. 

    

2. הקטין נולד בעקבות הליך פונדקאות שביצעו המבקשים בגאורגיה. ההפריה בוצעה מזרעו של המבקש ומתרומת ביצית, דהיינו, המבקש הינו אביו הביולוגי של הקטין והמבקשת איננה בעלת קשר גנטי לקטין.

    

3. ביום 25.4.23, לאחר שהוכחה הזיקה הגנטית של המבקש כלפי הקטין, ניתן פסק-דין הצהרתי ובו נקבעה אבהותו של המבקש על הקטין (תמ"ש 8108-02-23). ביום 23.5.23 הגישו המבקשים את ההליך דנא, בו עתרו למתן צו הורות פסיקתי למבקשת כלפי הקטין. 

    

4. ב"כ היועמ"ר מתנגדת למתן צו ההורות הפסיקתי, בשל קשיים שנתגלו בתפקוד ההורי של המבקשת כלפי הקטין, כעולה ממספר תסקירים שהוגשו לתיק.

    

5. בהתאם למידע שהונח בפני בית המשפט, בסמוך ללידת הקטין הגיעו המבקשים לבית החולים, שם התרשמו מהתנהלות הורית מדאיגה, הן שיתוף פעולה חלקי בביצוע בדיקות לקטין והן קושי בתפקוד הבסיסי כהורים. בוצעה פניה לעו"ס לחוק הנוער. דיווחים מבית החולים הוגשו באופן חסוי לבית המשפט.

    

6. לתיק בית המשפט הוגשו מספר תסקירים על ידי העובדים הסוציאלים. בתסקיר מיום 11.9.23 פורט כי להתרשמות גורמי הרווחה מדובר בקטין המצוי בסיכון על רקע קשיים משמעותיים בתפקוד ההורי, בעיקר של המבקשת, והתנגדות האב והמבקשת למתן מענה רפואי ופרא – רפואי מותאם לקטין. עו"ס חוק האימוץ ביקשה לדחות את מתן ההמלצה לעניין צו ההורות הפסיקתי בשנה, על מנת לאפשר זמן לטיפול והדרכה הורית על ידי המחלקה לשירותים חברתיים בקרית עקרון ושיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטים בתחום הרפואה והתפתחות הילד.

    

7. ביום 15.1.24 הוגש לבית המשפט תסקיר ובו צויין כי הוגש הליך לבית המשפט לנוער בבקשת ביניים. ההליך נסגר לאחר שבית המשפט לנוער התרשם כי בהתאם למסמכים עדכניים ישנו מעקב וטיפול בקטין וכן לאחר שהאפוטרופא לדין שמונתה לקטין התרשמה כי אין צורך בהתערבות לאור מצבו של הקטין והממצאים שעלו מביקור הבית שערכה.

    

8. עו"ס חוק האימוץ ציינה, לאחר ביקור בית, כי דאגותיה לגבי הקטין נותרו כפי שהיו, שהורות המבקשים מעוררת דאגה. יחד עם זאת, ציינה כי היא מבינה שהדמות ההורית האימהית בפועל היא המבקשת ונכון שהמעמד החוקי של ההורה הפסיכולוגי יוסדר. העו"ס  ציינה כי היא מצויה בדילמה בשאלת ההורות וסברה שטרם בשלו התנאים לגיבוש המלצה.

    

9. ביום 30.1.24 התקיים דיון. בסיום הדיון ניתנה בהחלטה שהות בת שישה חודשים לרשויות הרווחה לצורך העמקת הבחינה וגיבוש עמדה לעניין הבקשה למתן צו הורות.

    

10. ביום 30.7.24 הוגש תסקיר לבית המשפט בו ניתנה המלצה שלא לכונן הורות. פורט בהרחבה על המשך הקשיים בהורות כפי שנצפו על ידי רשויות הרווחה, לרבות הבנת צרכי הילד לעיתים תוך סיכון התפתחותו התקינה, בידודו, הסתגרותו וחסימת אפיקים לבירורים רפואיים שעשויים לעודד התפתחותו התקינה. צויין כי גם האב זקוק להדרכה הורית ויתכן והיה נענה אליה, אלמלא התנגדות המבקשת. צויין כי בנוסף לחריגות הגיל של המבקשת, עלו סימני שאלה מדאיגים מאוד ביחס למסוגלות ההורית של המבקשת. ניכר כי היא מתקשה בפעולות הוריות פשוטות ונזקקת לעזרה מתמדת. קיימת תובנה מוגבלת ביחס לקשיים של הקטין וצרכיו. ההתרשמות היא שהמבקשת אינה מסוגלת לדאוג לצרכיו ההתפתחותיים של הקטין, אינה מזהה ומבינה את צרכיו ואינה קשובה להנחיות גורמי הטיפול. בהתאם תגובת היועמ"ש מיום 28.8.24 שלא להמליץ על צו הורות במקרה זה.

     

11. ביום 30.9.24 הוגש תסקיר נוסף לאחר כינוס וועדת תכנון טיפול. המבקשים לא התייצבו לוועדה והמבקשת אף סרבה להגיע לשיחה ולקבל את ההמלצות. צויין כי חל שיפור בקשר של האם והתינוק והתפתחותו תקינה יחסית ויחד עם זאת עלו דאגות בנוגע לטיפול בקטין ומתן מענה לצרכיו הפיזיים והרגשיים כפי שעלו מהגורמים הישירים שהיו באינטראקציה עם המשפחה. ניתנו המלצות, בין היתר לגבי פניה בהליך נזקקות.

     

12. ביום 9.10.24 אכן נפתח הליך נזקקות בענין הקטין (תנ"ז 21207-10-24). צויין כי ההורים מתנגדים להתערבות גורמי הטיפול, מתנגדים למרבית ההמלצות הרפואיות, מתקשים להבין את צרכי הקטין, בעיקר הרגשיים וההתפתחותיים. צורף דו"ח ועדת תכנון טיפול ובו המלצות להשמת הקטין במסגרת מעון/משפחתון במסגרת חוק פעוטות בסיכון, מעקב והדרכה התפתחותית של ההורים והתינוק במסגרת טיפת חלב, שילוב שירותי סומכת להדרכה וליווי ופניה לבית המשפט בבקשה לצו נזקקות ועיגון דרכי הטיפול בצו השגחה בקהילה.

     

13. ביום 18.11.24, התקיים דיון נוסף בהליך, בו נשמעו טענות המבקשים והיועמ"ר וכן נכחו עו"ס השירות למען הילד, מרכזת השירות למען הילד, עו"ס חוק הנוער ועו"ס המשפחה.

     

     טענות המבקשים בקצרה:

     

14. המבקשים עומדים על עתירתם להעניק להם צו הורות פסיקתי, טוענים כי רשויות הרווחה לוקות בחוסר הבנה של המנטליות ואורח החיים של המבקשים, והם נותנים הסברים שונים לקשיים שעולים בתסקירים, תוך שלטענתם מטפלים בקטין היטב. המבקשים חוזרים על חוסר רצונם והסכמתם לשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה.

     

    טענות ב"כ היועמ"ר בקצרה:

     

    15. ב"כ היועמ"ר סבורה כי מקום בו קיימים קשיים כה רבים בהורות, בגינם מדובר בקטין המצוי בסיכון, אין מקום למתן צו הורות פסיקתי.

         

    16. ב"כ היועמ"ר מציינת את המלצות הצוות המקצועי אשר מונה בשנת 2018 על ידי שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, לבחינת תנאים למתן צו הורות פסיקתי. המלצות הצוות אומצו על ידי השר ועמדת המדינה משקפת המלצות אלו.

         

    17. צויין כי תסקיר בהליכי צו הורות פסיקתי נדרש מקום בו המבקשים לא עמדו באחד התנאים הנדרשים לצו הורות, ובכלל זה מקרים הנוגעים לחשש בדבר טובת הקטין נוכח רישום פלילי בעבירות חמורות או שהוצאו מהמבקש/ת ילדים קודמים וכן כי המדינה שומרת על הזכות לבחון כל מקרה לגופו ולדרוש תסקיר כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת.

         

    18. המבקשים חרגו מתאי הגיל שנקבע בהמלצות, לפיהן גיל 54 הוא הגיל המקסימלי לחתימה על הסכם פונדקאות. כמו כן, התקבל מידע בדבר התפקוד הלקוי של המבקשים.

         

    19. הרף להמלצה על כינון הורות בצו הורות פסיקתי הוא טובת הקטין, קרי – המבקש להיות הורה צריך להרים את נטל הראיה ולהראות שטובת הקטין בכינון ההורות. בחינת טובת הקטין מחייבת בדיקה מהותית, הן בפן המשפטי והן בפן הטיפולי. תוכן הבדיקה לא נקבע בחקיקה או בפסיקה ומהמלצות הצוות המקצועי עולה כי היא מתייחסת להתנהלות המבקשת ביחס לקטין על מנת להסיק ממנה על טיב ההורות שהיא מציעה לקטין.

         

    20. המבקשת אינה יכולה לקיים את הדרישות להורות כפי שהן מופיעות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיפים 15 ו 17, המחייבים דאגה לצרכי הקטין וקובעים את החובה לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.

         

    21. התסקירים מגלים פער גדול בין תפקוד המבקשת לבין תפקידים חשובים ומשמעותיים המוטלים על הורה, לרבות סירוב של המבקשים לקבל סיוע, הדרכה והכוונה מהגורמים הרפואיים והסוציאליים.

         

    22. ב"כ היועמ"ר התנגדה איפא לכינון ההורות ומתן הצו. 

          

        דיון והכרעה:

         

    23. עסקינן בבקשה לצו להורות פסיקתי, על מנת לכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", כלומר, הורות של המבקשת שנעדרת קשר ביולוגי-גנטי לקטין אך מקיימת קשר זוגי עם המשיב שהינו ההורה הביולוגי, וכן מתפקדת בחיי היום-יום כאמו של הקטין.

         

    24. ביום 22.4.2018 מינה שר הרווחה את הצוות המקצועי לבחינת התנאים לצו הורות פסיקתי. המלצותיו של צוות זה אומצו על ידי שר הרווחה, והיועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי התנאים שנקבעו בו למתן צו הורות פסיקתי ישקפו את עמדת המדינה (להלן: "מתווה משרד הרווחה"). המתווה פורסם ביום 14.10.21 ועודכן ביום 13.8.24 ובו נקבע: "צו הורות פסיקתי נועד לשרת, בראש ובראשונה, את טובת הילד. בבסיסו ההבנה כי טובתו של ילד, שהובא לעולם מתוך תכנון משותף והסכמה של בני זוג להביא ילד לעולם, שתובטח קיומה של התאמה, ככל האפשר, בין מציאות חייו של הילד לבין הסטטוס המשפטי של שני המגדלים אותו וזאת בשלב מוקדם ככל האפשר של חייו" (ראו באתר: https://www.gov.il/he/pages/molsa-foster-adoption-and-surrogacy-parenting-order-outline).

         

    25. אין לכחד, כי התסקירים שהוגשו לבית המשפט מעלים קושי ממשי בהורות המבקשים שניהם והמבקשת בפרט, כלפי הקטין.

         

    26. חרף האמור, לטעמו של בית המשפט, בנסיבות העניין מחייבת טובת הקטין את כינון ההורות בדרך של מתן צו הורות פסיקתי למבקשת.

         

    27. בעניין טובת הקטין בכינון ההורות ראה בדנ"א 1297/20 פלוני נגד היועמ"ש, פורסם בנבו, עמוד 24 לפסק הדין:

         

        "...על כל האמור יש להוסיף כי גם מנקודת המבט של טובת הילד יש משמעות רבה להכרה בהורותו של ההורה הלא ביולוגי: היא יוצרת התאמה בין הסטטוס המשפטי לבין מציאות חייו בפועל, שבה מטפלים בו שני הורים שווים לכל דבר ועניין; היא מעניקה לילד קביעות ויציבות בחייו; והיא מבטיחה את המשך קיום הקשר ההורי גם במקרה של פרידת בני הזוג.."

         

    28.  לטעמו של בית המשפט, חרף הקשיים המשמעותיים בהורות המבקשת כפי שעולים מהתסקירים שהוגשו, טובת הקטין היא שהמצב המשפטי יהיה בהלימה למצב העובדתי בפועל. מקום בו המצב בפועל הוא שהמבקשים כבני זוג מגדלים יחד את הקטין, לאחר שפעלו יחד למען הבאתו לעולם, והמבקשת משמשת בפועל כאמו (גם אם התעוררו קשיים בהורות זו), אין מקום למנוע את ההכרה המשפטית בהורות והדבר לא יועיל לקטין במאום.

         

    29. ודוק – יש להדגיש – במסגרת הליכים לפי חוק הנוער, יכול בית המשפט להידרש למכלול הטענות בעניין קשיים בהורות, לבחון את הדברים ולתת את המענה הנדרש עבור הקטין. מתן צו הורות פסיקתי אינו סותם את הגולל על האפשרות של בית המשפט להתערב בהליכים מכח חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך - 1960.

         

    30. הקטין לא יוותר מול שוקת שבורה אם יכונן בית המשפט את ההורות מול המבקשת ויכיר בה. בית המשפט יוכל לתת מענה לקטין, במסגרת הליכים לפי חוק הנוער, ממש כפי שהיה המענה ניתן לו היו מתעוררים קשיים בהורות ביולוגית.

         

    31. צו הורות פסיקתי, איננו "פרס" על הורות טובה, אלא הוא מיועד למתן תוקף משפטי להורות המתקיימת בפועל, מקום בו תנאי הבסיס להכרה בהורות מתקיימים (ובמקרה זה היות המבקשת בת הזוג של ההורה הביולוגי, המטפלת בקטין ביום היוולדו). ההכרה המשפטית בהורות מחויבת מכח טובת הקטין. ודוק – פסק הדין איננו יוצר את המציאות ולפיה המבקשת היא המשמשת בפועל כהורה של הקטין. כל שעושה בית המשפט במקרה זה, הוא כינון ההורות המשפטית, כאשר ההורות העובדתית כבר קיימת בפועל. תהא ההורות טובה ומיטיבה, תהא ההורות מחייבת התערבות, אין בכך בכדי לשנות את העובדות המתקיימות בפועל – היות המבקשת משמשת כדמות אם לקטין.

         

    32. יצוין כי במרבית המקרים בהם מתבקש צו הורות פסיקתי, לא מוזמן תסקיר והיועמ"ש מסתפק בבחינת תנאי הבסיס בלבד. דהיינו – במרבית המקרים, עת ניתן צו ההורות הפסיקתי, אין כל ידיעה לרשויות הרווחה ולבית המשפט, אם מדובר בהורות מיטיבה אם לאו, ולמרות זאת ניתנת הסכמה מצד היועמ"ש למתן הצו. העובדה שבמקרה זה הגיע לידי רשויות הרווחה מידע על קשיים, שאולי קיימים גם במקרים אחרים אך הדבר כלל לא נבדק, איננה מספיקה בכדי להבחין בין מקרה זה למקרים אחרים, בכל הנוגע למתן הצו.

         

    33. במתווה משרד הרווחה נקבע: "מקרים בהם שני בני הזוג אינם עומדים בגיל המקסימאלי – מחייבים בדיקה באמצעות תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק מטעם השירות למען הילד". לצד זאת נקבע גם כי: "במקרים המתאימים על פי התסקיר, גורמי טיפול יוכלו להציע מקורות תמיכה וטיפול".

         

    34. במתווה משרד הרווחה, לא נקבע כי המלצות התסקיר יש בהן כדי לסתום את הגולל על הסכמת המדינה למתן צו ההורות הפסיקתי. לכל היותר, יש בתסקיר על מנת להצביע על הצורך של בני הזוג בקבלת מקורות תמיכה וטיפול והצעת רשויות הרווחה בסיפוק התמיכה הנדרשת. כאמור, בחינה מעמיקה של הקשיים והצורך בהגנה על הקטין, ומתן מענים כפי הנדרש, ניתן לבצע במסגרת הליכים לפי חוק הנוער, ואלו אכן תלויים ועומדים.

         

    35. אין כל חולק כי המבקשים הם המגדלים בפועל את הקטין, המבקש מכח היותו אביו הביולוגי והמבקשת מכל היותה בת זוגו, שיחד עמו התקשרה בהסכם הפונדקאות במטרה להביא ילד משותף לעולם. זו מציאות חייו של הקטין, ושלילת צו ההורות הפסיקתי, לא תביא לשינוי המצב העובדתי הנ"ל ובוודאי לא תשפר את מציאות חייו של הקטין.

         

    36. יתרה מכך – כאמור מעלה, בעניין הקטין נפתח הליך לפי חוק הנוער, כאשר בהתאם להמלצות וועדת תכנון טיפול, הומלץ על מתן מענים לקטין ולמבקשים בקהילה, דהיינו – ללא הוצאת הקטין מחזקת המבקשים.

         

    37. צא ולמד – חרף הקשיים, רשויות הרווחה סבורות כי ניתן יהיה לספק לקטין את הנדרש עבורו תוך הותרתו בידי המבקשים המגדלים אותו, במקביל למתן תמיכה וסיוע מצד רשויות הרווחה. דהיינו – רשויות הרווחה אינן מבקשות (בעת הזו) לעשות שינוי ולקבוע את מקום הימצאו של הקטין מחוץ לבית המבקשים.

         

    38. מקום בו, למצער בשלב זה, אין כל צפי לשינוי מקום הימצאו של הקטין, אין מקום לשלול מהמבקשת צו הורות פסיקתי מהטעם שתפקודה לוקה בחסר. זאת כאשר אין לקטין כל גורם אחר המשמש עבורו כ"דמות אם" לבד מהמבקשת. הקטין, יליד מרץ 23, כבר מכיר את המבקשת כאמו, ובדיון אמרה: "הוא קורא לי אמא". המבקשת היא המשמשת כאמו של הקטין בפועל, הקטין מזהה אותה כאמו, ואין בלתה.

         

    39. טובתו של הקטין מחייבת לטעמי את כינון ההורות, למען יוסדרו זכויותיו של הקטין כלפי המבקשת ולמען יוסדרו חובות המבקשת, המטפלת בפועל בקטין, כלפי הקטין.

         

    40. בדיון שהתקיים ביום 18.11.24, טען ב"כ המבקשים כי אם לא יינתן הצו, יוותר הקטין חסר זכויות משפטיות כלפי המבקשת. טענה זו מקובלת עלי. הסדרת מעמד המבקשת תסדיר גם את הזכויות המשפטיות של הקטין כלפי המבקשת כאמו, וזו טובתו. ראה בהקשר זה בדנ"א 1297/20 הנ"ל , בעמוד 23 לפסק הדין: "ההכרה בהורות מעניקה כשירויות וסמכויות יחודיות, מבססת את החובות כלפי הילד ומשפיעה על היבטים כמו זכות למזונות, ירושה וזכויות כלכליות נוספות...".

         

    41. לא נעלם מעיני כי הפסיקה קבעה את צו ההורות כמכונן את ההורות ולא כצו המצהיר על ההורות הקיימת. על אף האמור, מקום בו אין בשלב זה כוונה מצד המדינה לעתור להוצאת הקטין מחזקת המבקשים המגדלים אותו, יש מקום לכונן ההורות בדרך של מתן הצו, באופן שמציאות חייו של הקטין תקבל גם את המסגרת וההכרה המשפטית המתאימה.

         

    42. נוכח כל שפורט, מצאתי להיעתר לתביעה, וליתן צו הורות פסיקתי למבקשת כלפי הקטין. ב"כ המבקשים יגיש פסיקתא לחתימה.

         

    43. נדחית עמדת המשיבה ולפיה החששות שעלו בדבר קשים בהורות המבקשים כלפי הקטין מובילים למסקנה שיש להימנע ממתן צו הורות פסיקתי.

         

    44. מענה לקשיים במשפחה ינתן במסגרת הליכים לפי חוק הנוער. הליך כאמור תלוי ועומד.

         

    45. התיק יסגר. בנסיבות העניין ובשים לב כי המבקשים מיוצגים בייצוג מטעם הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

         

    46. מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

         

         

        ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ה, 08 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.