למרות קשיי התפקוד ההוריים של האישה, ביהמ"ש קבע כי נוכח העובדה שהיא משמשת בפועל כאם הפעוט שנולד מזרע של בעלה ומתרומת ביצית, מוצדק להעניק לה צו הורות פסיקתי
דרמה בבית המשפט למשפחה בראשון לציון: בת 61 שבעלה הביא לעולם ילד בפונדקאות באמצעות תרומת ביצית הוכרה לאחרונה כאמו, וזאת למרות עמדת הרווחה שקיים ספק בנוגע למסוגלותה ההורית. השופטת מירית פולוס הדגישה כי שעה שהמבקשת משמשת כאמו בפועל של הפעוט, הרי שטובתו מחייבת להכיר בה במסגרת צו הורות פסיקתי.
המבקשים, בן 58 ובת 61, נשואים מזה כשמונה שנים. בשלב מסוים הם פנו להליך פונדקאות בגאורגיה, כאשר במרץ אשתקד נולד התינוק מזרעו של הבעל ומתרומת ביצית. במלים אחרות, בעוד שהבעל הוא אביו הביולוגי של הפעוט - כיום בן שנה ו-8 חודשים – הרי שלאישה אין קשר גנטי אליו.
סמוך להולדת הפעוט הוכר הבעל כאביו, בעוד שהאישה התקשתה לקבל הכרה על רקע עמדת גורמי הרווחה שקיימים אצלה קשיי תפקוד הוריים משמעותיים.
כך למשל, בתסקיר מיולי האחרון הומלץ שלא לכונן את הורות האישה על הפעוט, בין היתר בשל "סימני שאלה מדאיגים מאוד ביחס למסוגלות ההורית" שלה, והעובדה שהיא מתקשה בפעולות הוריות פשוטות ונזקקת לעזרה מתמדת. בתסקיר אחר שהוגש לבית המשפט נכתב כי "להתרשמות גורמי הרווחה מדובר בקטין המצוי בסיכון על רקע קשיים משמעותיים בתפקוד ההורי, בעיקר של המבקשת".
למרות זאת, בני הזוג ביקשו באמצעות עו"ד אמיר קוזקוב להעניק לאישה צו הורות פסיקתי לצורך הכרה בה כאם הפעוט. לטענתם הם מטפלים בקטין היטב ואין סיבה לשלול מהם את ההכרה.
מנגד טען היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, באמצעות עו"ד חגית מזרחי, כי אין מקום למתן הצו המבוקש לנוכח ההתרשמות השלילית ממסוגלותה ההורית של האישה.
"צו הורות אינו פרס"
אכן, העירה השופטת פולוס בפתח פסק דינה, התסקירים שהוגשו לבית המשפט מציפים קושי ממשי בתפקודה ההורי של האישה. למרות האמור, קבעה, בנסיבות העניין טובת הקטין מחייבת את כינון ההורות בדרך של מתן צו הורות פסיקתי לאישה.
"טובת הקטין היא שהמצב המשפטי יהיה בהלימה למצב העובדתי בפועל", כתבה השופטת והוסיפה: "מקום בו המצב בפועל הוא שהמבקשים כבני זוג מגדלים יחד את הקטין, לאחר שפעלו יחד למען הבאתו לעולם, והמבקשת משמשת בפועל כאמו (גם אם התעוררו קשיים בהורות זו) – אין מקום למנוע את ההכרה המשפטית בהורות, והדבר לא יועיל לקטין במאום".
לעניין זה הדגישה השופטת שמתן צו ההורות אינו סוף פסוק, וכי בית המשפט תמיד יוכל לתת מענה לקטין במידת הצורך אם המבקשת לא תתפקד היטב כאימו, במסגרת הליכים לפי חוק הנוער - בדיוק כמו במצב של הורות ביולוגית.
בהתייחסה להמלצת יועמ"ש הרווחה שלא לכונן את ההורות, הבהירה השופטת כי "צו הורות פסיקתי איננו 'פרס' על הורות טובה, אלא הוא מיועד למתן תוקף משפטי להורות המתקיימת בפועל, מקום בו תנאי הבסיס להכרה בהורות מתקיימים". לדבריה הצו אינו יוצר מציאות, אלא בסך הכול מעניק תוקף משפטי להורות המתקיימת.
חוץ מזה, העירה השופטת, ברוב המקרים שבהם מתבקש צו הורות פסיקתי לא נבחן טיב ההורות, אלא עצם קיומה בפועל. העובדה שבמקרה הגיע לרווחה מידע על תפקודה ההורי הקלוקל כביכול של המבקשת, כך השופטת, לא צריכה לעמוד לה לרועץ.
לפיכך השופטת נתנה את צו ההורות המבוקש, ובכך הכירה במבקשת כאם הפעוט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.