פסק דין בתביעה לשינוי דמי מזונות עקב שינוי נסיבות

רקע והליכים קודמים

1. הצדדים יהודיים, נישאו זל"ז כדת משה וישראל ביום XX.X.2012, מנישואין אלה נולדו הקטינים – א' ת.ז. XXXXXXXXX ת.ל. XX.X.2013 [כבן 11.5]; נ' ת.ז. XXXXXXXXX ת.ל. XX.X.2016 [כבן 8.5]; אר' ת.ז. XXXXXXXXX ת.ל. XX.X.2018 [כבת 6]. יחסי הצדדים עלו על שרטון והצדדים התגרשו ביום XX.X.2020

    

2. ביום 19.4.2021 ניתן פסק דין במסגרת תביעת המזונות ותביעת המשמורת של הצדדים, בין היתר נקבע שהצדדים מקיימים משמורת משותפת בשיעור של 50% לכל הורה, אך בשל פערי ההשתכרות נקבע שהנתבע ישלם מזונות כדלקמן:

    

   " ...

   • האב ישלם עבור דמי המזונות של הקטין א' סכום של 711 ש"ח לחודש, שמורכבים מסכום של 266 ש"ח עבור צרכים תלויי שהות ו- 445 ₪ עבור הצרכים שאינם תלויי שהות. עבור הקטינים נ' ואר' ישלם האב דמי מזונות בסכום של 1262 ₪ לחודש לכל קטין וסה"כ 2,524 ₪ לחודש. ביום שימלאו לכל אחד מהקטינים נ' או אר' 6 שנים, ישלם האב עבורם דמי מזונות בסכום השווה לסכום דמי המזונות של הקטין א'.

      

   • עבור דמי מדור ואחזקתו ישלם האב סכום של 1,411 ₪ (298 ₪ לא' ועוד 1,113 ₪ לנ' ואר'). אולם, בשעה שימלאו לכל קטין 6 שנים יהיה חלקו במדור ואחזקתו בשיעור חלקו של הקטין א' . "

     [סה"כ 3,235 ₪ ט.פ.]

      

      

3. ביום 7.2.24 עתרה התובעת להגדלת דמי המזונות והמדור. בהחלטה שניתנה בבקשה מס' 4 ביום 2.7.24, בהתאם להסכמות הצדדים, נקבע כי פסק הדין יינתן על יסוד החומר בתיק.

    

   טענות התובעת בתמצית

    

4. במועד בו ניתן פסק הדין, הנתבע קיים את זמני השהות ושהה עם הקטינים בהתאם להסכמתו ולהחלטת בית המשפט, אך לאחר תקופת מה, החל להפר את זמני השהות. בעקבות כך עתרה התובעת בתובענה לאכיפת זמני שהות [תלה"מ 27282-10-22]. במסגרת ההליך מונתה לקטינים אפוטרופוס לדין. ביום 12.7.23 ניתנה החלטה המאמצת את ההמלצות ונקבעו זמני שהות כדלקמן:

   

     

5. הנתבע אינו משלם את דמי המזונות בהתאם לפסק הדין. כפועל יוצא התובעת נאלצת לגבות את המזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

    

6. זמני השהות כיום אינם שוויוניים, בפועל, הקטינים מצויים באחריות התובעת באופן משמעותי יותר מהנתבע. בנוסף, גם בימים בהם הנתבע שוהה עם הקטינים, התובעת היא זו שאוספת אותם ממסגרות החינוך, מכינה להם ארוחת צהריים, ושוהה עמם בבית, עד שהנתבע אוסף אותם בשעות אחר הצהריים. התובעת היא זו אשר נושאת בעיקר הנטל, וכאשר למשל הקטינים חולים, היא זו ששוהה עמם ועקב כך, פוטנציאל השתכרותה נמוך ממילא.

    

7. התובעת עובדת כסייעת בבית ספר ומשתכרת סך של 3,600 ₪ לחודש. נוכח הגדלת זמני השהות עם הקטינים, אין ביכולתה להשתכר מעבר להכנסתה זו, מעיסוקיה בבניית ציפורניים.

    

8. התובעת מתגוררת עם הקטינים ובן זוגה בדירה שכורה בעלות של 3,500 ₪ לחודש. הסכם השכירות חודש בע"פ ועל כן אינו מצורף לכתב התביעה.

    

9. התובעת אומדת את צרכי הקטין א' בסך של 2,500 ₪ לחודש, את צרכי הקטין נ' בסך של 2,400 ₪ לחודש ואת צרכי הקטין אר' בסך של 2,150 ₪ לחודש. זאת ועוד, התובעת נושאת בהוצאות מדור נוספות כגון: ארנונה – 400 ₪ לחודש, מים – 125 ₪ לחודש, חשמל – 700 ₪ לחודש.

    

10. התובעת עותרת לקבלת הסעדים כדלקמן: להורות על הגדלת מזונות הקטינים זאת מיום הגשת התביעה ועוד הגיע הקטינים לגיל 18 או לסיום י"ב, המאוחר מבין השניים, זאת בסך של 7,050 ₪ לחודש. עם הגיע הקטינים לגיל 18 או סיום י"ב, המאוחר מבין השניים, יעמוד סכום המזונות על שליש, זאת עד גיל 21 או שחרור מהצבא, המאוחר מבין השניים. לפסוק את חיובו של המשיב במדור ואחזקת מדור, בסך של 1,890 ₪ לחודש. להורות כי המזונות ישולמו בהוראת קבע צמוד מדד, שיעודכן אחת ל-3 חודשים, מבלי שמדד שלילי יביא להפחתה בסכום המזונות. לחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד בגין הגשת תביעה זו.

     

    טענות הנתבע בתמצית 

     

11. לאור שינוי נסיבות מהותי שחל לרעתו יש מקום להפחית בדמי המזונות. ממתן פסק הדין, ביום 19.4.21, התובעת צברה וותק ולקוחות, והיא עוסקת באיפור קבוע בנוסף לעבודתה. שכרה של התובעת ממקום עבודתה, ע"פ הצהרתה, הנו סך של כ- 4,000 ₪. התובעת מעלימה את הכנסותיה מעסק של בניית ציפורניים.

     

12. התובעת מנהלת אורח חיים שאינו תואם למצג המפורט בכתב התביעה. לתובעת שני רכבים, היא נוסעת לטיולים בחו"ל ובארץ בכל סופ"ש שני, ועברה שלל של ניתוחים אסתטיים.

     

13. הנתבע פוטר ממקום עבודתו בXXXXX. כיום מתקיים מקצבת נכות בסך של 13,000 ₪. עקב הנכות הנתבע אינו יכול לעבוד בעבודה כלשהי. הנתבע סטודנט, ושאיפתו כי בעתיד, לאחר סיום לימודיו, יוכל להשתלב במעגל העבודה. עד כה החליף הנתבע כ-7 מקומות עבודה בעקבות נכותו.

     

14. לאחר גירושי הצדדים, הנתבע לא הותיר את התובעת להתמודד עם חובות, אלא נטל על עצמו את חובות העבר. חודשים ארוכים הנתבע שילם דמי מזונות בתוספת ריבית של הוצאה לפועל שאף הגדילה את דמי המזונות במאות שקלים בחודש.

     

15. זמני השהות אכן השתנו, אך זאת באופן מזערי ביותר ולא מהותי. הוצאותיו של הנתבע גדלו. הנתבע מבקש להפחית את דמי המדור ואחזקתו. התובעת גרה עם בן זוגה וילדיו, ויש בכך כדי להפחית את הנטל היחסי החל עליה. בנוסף, הנתבעת מפעילה עסק שדורש צריכת חשמל גבוהה.

     

16. דמי המזונות מסתכמים כיום בסך של 4,300 ₪ כולל התוספות. בפועל הנתבע מספק לקטינים את כל צרכיהם ואף לוקח אותם לחופשות אחת לשנה. הנתבע סבור כי התובעת משתכרת יותר ממנו באופן משמעותי: הערכת עסקה של התובעת – 5,000 ₪ לחודש, שכר עבודה – 4,000 ₪, מזונות – 4,500 ₪, מענק עבודה והנחות שונות – 500 ₪, קצבת ילדים ומענקים נוספים – 400 ₪, תרומתו של בן זוגה של התובעת במשק הבית – 3,500 ₪ ע"פ דפי החשבון ומוערך ב-5,000 ₪ [קניות וכיוצ"ב], לסיכום סך ההכנסות הכללי של התובעת מסתכם בסך של 18,000 ₪ לחודש ויתכן שאף יותר.

     

17. הנתבע עותר לקבלת הסעדים כדלקמן:

     

      

    המסגרת הנורמטיבית

     

18. הכללים לשינוי דמי מזונות ידועים.  בתמצית יאמר כי פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשה לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.  את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להן, ובין של הצד החייב בהם  [ראה: בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המקוונים,13.6.2007)].

     

19. המצב שהיה קיים בעבר, בעת מתן פסק הדין למזונות, הוא נקודת המוצא המחייבת, ויש לבחון האם מאז חל שינוי מהותי שמצדיק את שינוי פסק הדין [ראה: ע"א 315/78 לוי נ' לוי פ"ד לג(1) 22]. על הנסיבות החדשות המצביעות על השינוי המהותי לרדת לשורשו של פסק הדין שניתן, כדי לאפשר את בחינת שיעור המזונות אשר נפסק [ראה: תמ"א 957/93 פלונית ואח' נ' אלמוני, פ"מ תשנ"ד (3) 133, 137].  אין די להוכיח שינוי כשלעצמו, אלא יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו ושינוי כזה ייעשה במקרים נדירים בלבד ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים: הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי נסיבות, כי מבקש השינוי פעל בתום לב וכי עקב השינוי המהותי בנסיבות לא היה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו  [ראה: ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 761].

     

20. בית המשפט אינו בודק מהו סכום המזונות שהיה פוסק היום, אילו הנתונים דנן הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא יש לבחון האומנם חל שינוי נסיבות מהותי  [ראה: ע"מ  1080/01 י.ש נ' נ.ש ([פורסם במאגרים המקוונים,5.8.2003)].  נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות – חל על התובע, והמבחנים להוכחה הינם עובדתיים. על התובע להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש  [ראה: ע"א 472/78 אשתר נ' אשתר פ"ד לד (1) 57, 60].  העיקרון הניצב מאחורי האפשרות לשינוי פסק דין למזונות הנו שכאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי, המשך קיומו של פסק הדין עלול להפוך לבלתי צודק.  המטרה הנה מניעת עיוות דין  [ראה ספרם של גריידי ושלם, מזונות ילדים, בעמ' 275].

     

21. ביום 19.7.2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים], שניתן בהרכב שופטים מורחב ודן בסוגיית חלוקת נטל דמי המזונות בין הורים לילדים בגיל 6-15 המצויים במשמורת משותפת.  פסק הדין שינה את ההלכה הנוהגת עד כה, ובו נקבעה הלכה חדשה לפיה:  "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" [פסקה אחרונה לפסק הדין].

     

22. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, החלו בתי המשפט למשפחה, ובעקבותיהם בתי המשפט המחוזיים לדון בסוגיית מזונותיהם של ילדים, תוך יישום הכללים שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15 על המקרה הקונקרטי הנדון בפניהם. כאשר המגמה הנראית הינה, כי ניתן ליישם את הכללים שהותוו על ידי בית המשפט העליון גם במקרים בהם אין מדובר במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם אין מדובר בחלוקת זמן שווה. לעניין זה, ראה דברי כבוד השופט שאול שוחט בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 20.12.17 בתיק עמ"ש 14612-10-16 [פורסם במאגרים המקוונים]. כמו כן, ראה דברי כבוד השופט ג'יוסי בעניין עמ"ש (חי') 21269-05-17 [פורסם במאגרים המקוונים], שם נאמרו על ידי כבוד השופט ג'יוסי הדברים הבאים:

    "... לאור הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (19.7.2017), לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

     

     

23. בפסיקה עלתה השאלה האם ניתן לראות בפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 שינוי נסיבות כשלעצמו בגינו ניתן להפחית בדמי המזונות. כמו כן נבחנה השאלה האם תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 היא רטרואקטיבית ביחס לפסקי דין חלוטים למזונות שניתנו קודם אותה הלכה, ורוב רובם של השופטים סבורים כי אין תחולה רטרואקטיבית ואין מדובר בשינוי נסיבות כשלעצמו. קודם לפסק הדין בבע"מ 919/15 הועלתה סוגייה עקרונית דומה בבע"ם 14888-16 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים, 12.7.2016]. במסגרת תיק זה ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט ע' פוגלמן לפיה לאחר פסק הדין בבע"מ 919/15 "...אם יסבור המבקש כי יש בו משום עילה לעיון מחדש בסוגיית המזונות שנפסקו, ומבלי שאביע כל עמדה לגופו של עניין, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבחינה מחודשת של סוגיה זו..."

     

24. ברמ"ש (חי') 39577-05-18 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים, 17.5.2018] התייחס לכך כבוד השופט ח' שרעבי וציין כי "...שינוי ההלכה הוא מעין שינוי נסיבות שאולי מצדיק בחינה מחודשת של סוגיית המזונות...".

     

25. כאמור, רוב הפסיקה מתייחסת לכך כי הלכת בע"מ 919/15, כשלעצמה, אינה מהווה שינוי נסיבות. דעה אחרת הושמעה על ידי כבוד השופט ע' אליאס בתמ"ש (פ"ת) 4542-03-16 א. נ' ב. (פורסם במאגרים המקוונים, 1.7.2018) אשר סבר כי הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד, ולדבריו:

     

    "...לא נכון לומר כי "בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] חל על תיקים שהסתיימו" אלא נכון יותר לומר כי "ככל שתיק שהסתיים בו הדיון מגיע לבית המשפט בתביעה לשינוי המזונות בשל שינוי נסיבות של דין חדש שחל, יש להידרש לו ובמקרים מסויימים יכולה נסיבה זו בלבד להביא לשינוי בשיעור המזונות". בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] לא חל איפוא על תיקים שהסתיימו מכח תחולה רטרוספקטיבית של דין חדש על עניינים שהסתיימו, אלא הוא חל מכח היותו, לכשעצמו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי בשיעור המזונות, ועפ"י הכללים הרגילים הנהוגים לעניין שינוי נסיבות."

     

26. ביום 1.8.2018 ניתן פסק דינו של כבוד השופט נ' סילמן בתיק תלה"מ (קריות) 18283-10-17 פלוני נ' אלמונית [פורסם במאגרים המקוונים], בשאלה האם מתן פסק דינו של כבוד בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות המאפשר שינוי גובה המזונות. במסגרת פסק דינו, ציין כבוד השופט סילמן  את הדברים הבאים:

     

    " באיזון בין חשש המדרון החלקלק (מניפולציה), חשש הצפת ההליכים, ובין תחושת הצדק בהפליה בין אבות- שביל הזהב מחייב להותיר את דרישת שינוי הנסיבות על כנה, אם כי להוריד הרף הראייתי הנדרש בשינוי, וגם זאת- במקרה של חלוקה הורית שווה או קרובה.

     

    בעוד עד הלום דרישות הפסיקה היו כי שינוי נסיבות מחייב להיות מהותי (הלכת פייגה- 363/81), היורד לשורש החיוב, שינוי שלא ניתן לצפותו, וכיו"ב, הרי לאור בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית, לגישתי, להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך."

     

27. ביום 6.9.2018 ניתן פסק דינו של כבוד סגן הנשיא השופט א' זגורי בתיק מ(נצ') 10726-05-18 א.ק. נ' ע.ק [פורסם במאגרים המקוונים], הדן בשלוש שאלות המתייחסות ליישום הלכת בע"מ 919/15 או השפעתה: האם הלכה זו חלה למפרע- דהיינו, על הסדרים (חוזיים) או חיובים (שיפוטיים) שנעשו קודם ניתן פסק הדין בבע"מ 919/15? האם די בהילכת בע"מ 919/15 כדי להוות לבדה "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק בחינת היקף החיוב של אב במזונות פסוקים כלפי ילדיו? והאם נדרשים מנגנונים מווסתים לצורך יישום ראוי של הלכת בע"מ 919/15, ומדוע?  במסגרת פסק דינו מתייחס כבוד השופט זגורי לשאלה האם הלכת בע"מ 919/15 מהווה לבדה "שינוי נסיבות מהותי" ומציין את הדברים הבאים:

     

    "כפועל יוצא גם לפי גישתי יש לנקוט "בשביל זהב" (כלשון חברי השופט סילמן בפסק דינו לעיל) ולפיו אמנם אין בהלכת 919/15 כדי להוות לבדה ולכשעצמה בלבד "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק שינוי החיוב במזונות, אך יחד עם זאת, מקום שזמני שהות הינם דומים והאחריות ההורית בפועל אכן משותפת ולא מדובר במניפולציה גרידא של אב המבקש לבטל חיוב במזונות או להפחיתם, הרי שדי יהיה בשינוי נסיבות עובדתי קל יותר מבעבר (מבחינת מצב כלכלי של הצדדים) כדי להתערב בחיוב במזונות. אך בכך איני יכול להסתפק, ושומה עלי להמשיך ולהבחין הבחן היטב ; בין מקרים בהם מדובר על תביעה להפחתת מזונות שמוגשת לאחר כריתת הסכם גירושין/ממון כולל עם איזונים כוללים לבין תביעה להפחתת מזונות לאחר פסק דין או הסכם מזונות גרידא או אף הסכם בין בני זוג שהתגרשו לאחר נישואין קצרים ללא צבירת רכוש. כן יש להיזהר מפני מקרים שבהם האחריות ההורית אינה משותפת אלא "על הנייר" בלבד.

     

    35.9 במקרה של תביעת מזונות לאחר פסק דין שניתן לפני הלכת 919/15, ברי, כי כעת אכן כל שנדרש הוא שינוי נסיבות קל כדי לשנות החיוב במזונות (ובמקרה שכזה ייתכן שיהיה גם די בהלכת 919/15 כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי" הואיל ואז משקל שיקולי הצדק והשוויון גוברים לאין שיעור על כל שיקול אחר כגישת כב' השופט אליאס המקובלת עלי בהקשר זה).

     

    ברם, במקרה של תביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים יש להוסיף "דלת" לפני הכניסה "בשביל הזהב". "דלת תם הלב". להיכנס בדלת זו יוכלו רק אבות תמי לב שאכן מעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין המזונות על בסיס הלכת 919/15 ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה...." (הדגשה לא במקור, ט"פ).

     

28. מקובלת עליי גישתו של  כבוד השופט נ' סילמן בתיק תלה"מ 18283-10-17, המגדירה כדרך ביניים בין דרישה לשינוי נסיבות מחד גיסא [מעבר לבע"מ 919/15 כשלעצמו], שיש להותירה על כנה, לבין הורדת הרף הראייתי הנדרש להוכחת אותו שינוי מאידך גיסא.  כך גם מקובלת עליי גם גישתו של כבוד השופט א' זגורי בתיק תלה"מ 10726-05-18 ביחס לדרישה לתום לב מצד התובע, מבקש השינוי. מקובלים עלי דברי כבוד השופט א' זגורי, כי יש צורך להבחין בין תביעה להפחתת מזונות שמוגשת לאחר כריתת הסכם גירושין או ממון כולל , לבין תביעה להפחתת מזונות לאחר פסק דין.

     

     

29. ביום 13.11.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט ח'  שרעבי  בתיק עמ"ש 53288-03-18 [פורסם במאגרים המקוונים].   במסגרת אותו פסק דין נאמרו על ידי כבוד השופט שרעבי הדברים כדלקמן:

     

    "מתוך הכללים דלעיל, ובהקשר למקרה דנן, יש להפנות זרקור לשני הדגשים הקשורים זה לזה, בתביעה לדיון מחדש בסכום מזונות פסוק, כדלקמן:

    א.  הנקודה הראשונה מוזכרת בדבריו של כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (13.6.07)  - (להלן: "פרשת פלונית"), כדלקמן:

    "אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות...

    ואולם, אין זה השיקול היחיד. במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב (ההדגשות שלי – ח"ש). כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ... ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי)..." (ציטוט מסעיפים ד' עד ו' להחלטה)

    היינו – התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה.

    תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות:

    האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט;

    כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונות. האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד;

    האם מעכב את בירור התביעה הרכושית של בני הזוג, באופן שחלוקת הרכוש המשותף מתעכבת, עובדה שיש לה השפעה מהותית על מצבם הכלכלי שני הצדדים.

    ב.  בחינת "שינוי נסיבות מהותי" אינה רק לנוכח שינוי בהכנסת בן/בת הזוג בלבד, אלא של המצב הכלכלי בכלל. היינו, האם מצבם הכלכלי הכולל של בני הזוג או מי מהם השתפר או הורע משמעותית מאז פסק הדין למזונות, אותו רוצים לשנות.

     

    גם על נקודה זו עמד כב' השופט רובינשטיין בפרשת פלונית בציינו כדלקמן:

    "אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות... פשיטא שמצב כלכלי, היסוד למזונות, עשוי להשתנות לכאן ולכאן, ויש מקום איפוא לשקול מתן ביטוי לשינויים בו, מתוך הוגנות כלפי כולי עלמא..." (ציטוט מסעיף ו' להחלטה, ההדגשה שלי – ח"ש).

    היינו, המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית.""

     

    יצוין כי פסק הדין אמנם התייחס לתנאי של שינוי נסיבות מהותי כתנאי הכרחי, עם זאת, בהתייחס לשאלה האם די בהלכת בע"מ 919/15 כדי להוות שינוי נסיבות מהותי, פסק בית המשפט כי לצורך הכרעה בערעור הנדון, אין לו צורך להביע עמדה במחלוקת והוא הותיר אותה לעת מצוא. 

     

30. ביום 20.5.2019 ניתן פסק דינו של כבוד השופט פ' גורודצקי בתיק תלה"מ (י-ם) 27735-06-17 ע. ע נ' ש.ז [(פורסם במאגרים המקוונים) ובו הביע עמדתו, לפיה "... בתביעות לשינוי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, עדיין יידרש בעל דין להוכיח קיומו של שינוי נסיבות, ואולם, בשונה מהעבר, "אור הזרקורים" יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי..." (הדגשה לא במקור, ט"פ). (ראו גם תלה"מ (ת"א) 29012-05-18 א' פ' נ' צ' פ' (פורסם במאגרים המקוונים, 15.4.2019)).

    מן הכלל אל הפרט

31. לאחר ששקלתי את כל מצבם הכלכלי הכולל של שני הצדדים, את זמני השהות העדכניים והתנהלותם של הצדדים, סבורני כי עלה בידי התובעת להצביע על שינוי נסיבות בהתאם לדרישות הפסיקה. אין כל ספק כי אופן חלוקת זמני שהות בין ההורים משפיע באופן ישיר על נטל המזונות. במקרה זה, מאז ניתן פסק הדין למזונות, בוצע שינוי ממשי בחלוקת הזמנים, כאשר הקטינים שוהים משמעותית יותר אצל התובעת מאשר אצל הנתבע.

     

     

    הכנסות התובעת

     

32. כפי שנאמר לעיל, ממוצע השתכרותה של התובעת לשנת 2023 עמד על סך של 4,170 ₪ נטו, הצדדים לא הניחו תשתית ראייתית באשר לסוגיית ההכנסות הנוספות הנטענות שיש לתובעת מעסק, כך לכאורה. לאחר בדיקה של התשתית הראייתית שהוצגה לפניי, מקובלים עלי דבריו של כבוד השופט ברגר בנושא, כמתואר בסעיף 45 לפסק הדין במסגרת תלה"מ 48716-02-20 מיום 19.4.21, אביא את תמצית הדברים כדלקמן:

     

    "... האם העידה כי סיימה את לימודיה בתחום הציפורניים כבר בשנת 2012. דהיינו שלאם מעל 9 שנות וותק בתחום. (ראו: פרוטוקול דיון מיום 2.12.2020, עמ' 19, ש' 5) כמו כן, כאמור האם עבדה בתחום הציפורניים בצורה מקצועית ממספרה. אף על פי כן, האם לא הצליחה לתת הסבר לשאלה מדוע לא הצליחה להשתכר מעסק הציפורניים סכומים גבוהים יותר, קודם לתקופת "משבר הקורונה" ... הנה כי כן, האם לא הצליחה להסביר מדוע לא עלה בידה להשתכר מעסק הציפורניים סכומים גבוהים יותר. העובדה שלאם חוב בחברת החשמל, וודאי שאינה מוכיחה כי שכרה של האם מעסק הציפורניים הוא כפי שהיא מצהירה. בדומה לכך, העובדה שהאם עבדה בעבר במשק בית, גם היא אינה מעידה בהכרח על גובה הכנסתה מעסק הציפורניים. האם לא הגישה כל ראייה לעבודתה במשק הבית ולא פרטה את הכנסתה מעבודה זו. מעבר לכך, האב טען כי האם עבדה במשק בית פעמים ספורות בלבד וטענתו כאמור לא נסתרה ע"י ראיות מטעם האם. לאור כל האמור, אני מעריך את הכנסתה של האם כ"בונת ציפורניים" בסכום של שכר המינימום לפחות, כ-5000 ₪ לחודש. "

     

33. מאלו הם פני הדברים, אני מעריך את פוטנציאל השתכרותה הכולל של התובעת בסך של 9,500 ₪.

     

    הכנסות הנתבע

     

34. הנתבע לא צירף אסמכתאות רלוונטיות אשר תומכות בגרסתו. הנתבע טען כי פוטר ממקום עבודתו בXXXXXX. עובר לפיטוריו, הנתבע השתכר סך של כ- 22,000 ₪ ברוטו. לאור תאונה שעבר, החל לקבל קצבת נכות בסך של 13,000 ₪ לחודש, בנוסף להשתכרותו מXXXXXX בסך של 8,500 – 9,000. קרי, השתכרותו האחרונה של הנתבע עובר לפיטוריו עמדה על סך של 21,500 ₪. בכתב ההגנה, הנתבע טען כי הוא מצא עבודה זמנית כאפסנאי, וצירף תלוש שכר לחודש דצמבר שבו השתכר סך של 7,967.77 ₪ נטו [20,967.77 ₪ כולל הקצבה]. בהתאם לסיכומיו, הנתבע סטודנט למשפטים במכללת קריית אונו, אשר מממן את הוצאותיו הלימודיות בכדי להשתלב במעגל העבודה לצד מגבלתו הפיזית. אינני מקבל את טענת הנתבע לפיה כתוצאה ממגבלותיו הפיזיות הוא אינו יכול להשתלב כיום במעגל העבודה. ראשית, הנתבע לא צירף אסמכתאות התומכות בדבריו, שנית, הנתבע יכול לעבוד בעבודה משרדית או בכל עבודה המותאמת למגבלתו ואף להגדיל את השתכרותו באופן משמעותי. שלישית, הנתבע סטודנט למשפטים אשר לומד בהיקף של 14 שעות שבועיות, ואין כל מניעה כי ימצא עבודה במשרה חלקית או לחלופין ללמוד במסלולי הערב. לפיכך, אני מעריך את פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע בסך של 20,000 ₪.

     

35. יחס הכנסות הצדדים: 68% הנתבע לעומת 32% התובעת.

     

36. חלוקת זמני שהות – כאמור לעיל, ביום 12.7.23 ניתנה החלטה לפיה אומצו המלצות העו"ס בתסקיר, וכתוצאה מכך, זמני השהות הצטמצמו, והקטינים לנים אצל האב 3 לילות מתוך 14.

     

37. יחס זמני השהות כ- 75% אצל התובעת ו- 25% אצל הנתבע.

     

     

38. עסקינן בשלושה קטינים, בני 11.5, 8.5, ו-6, לצורך החישוב נתתי דעתי לעקרונות השוויון וטובת הילד, כדלקמן:

     

    "לדידי, על מנת מחד, להביא בחשבון הן את עיקרון השוויון והן את טובת הילד, הרי שיש לאזן בין הכנסותיהם של ההורים, יכולותיהם, וזמני שהייתם עם הקטינים, כך שבתחילתו של כל חודש, יהיה לכל אחד מן ההורים סכום מספק, שיווני, ומאוזן ככל הניתן, באמצעותו יוכלו הקטינים, באמצעות כל אחד מהוריהם, להיטיב את מצבם האישי, הכלכלי והרגשי..." תלה"מ (ראשל"צ) 7531-05-17 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המקוונים, 14.11.2017)

     

39. צורכי הקטינים – באופן כללי, משך שנים רבות התייחסה הפסיקה לדמי מזונות הכרחיים שאינם טעונים הוכחה, עבור ילד אחד, בסך של 1,350-1,400 ₪ לחודש.  בתקופה האחרונה ניתן למצוא יותר ויותר אשר סוברים כי לנוכח השינויים שחלו עם השנים, יש מקום לעדכן סכום זה ולהגדילו באופן מסוים [לעניין זה, ראו דבריו של כב' השופט י' שנלר בתיק עמ"ש 46291-01-16 [פורסם במאגרים המקוונים] ,ראה גם דברי כב' שופטת ח' מטלין בעניין תמ"ש 30397-12-15, [פורסם במאגרים המקוונים]].

     

40. לפיכך, ובהתחשב בנסיבות ובתשתית הראייתית שהוצגה לפניי אני מעריך את צורכי הילדים בסך של 1,400 ₪ לחודש לכל אחד מהילדים הכוללים כלכלה, מזון והיגיינה, ביגוד והנעלה, בילויים ופנאי, ביטוח בריאות, נסיעות והוצאות דלק.   בנוסף, סך של 350 ₪ בגין הוצאות שאינן תלויות שהות. סה"כ 5,250 ₪

     

     

41. מדור – התובעת ובן זוגה משלמים שכר דירה בסך של 3,500 ₪ לחודש. אני מעריך את הוצאות החזקת הדירה בסך של 1000 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים במדור אצל האם 2,250 ₪. הנתבע משלם סך של 5,600 ₪ לחודש עבור שכר דירה. אני מעריך את הוצאות החזקת הדירה בסך של 1000 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים במדור אצל האב 3,300 ₪. אינני מתעלם מטענות הצדדים אודות בני זוג המתגוררים זה בביתו של זה, ואולם דומני כי במכלול הסכומים מתקזזים זה עם זה, ולפיכך, אין מקום לבצע הפחתות נוספות.

     

42. הוצאות הקטינים, כולל אלו שאינן תלויות שהות, כולל דמי מדור סה"כ 10,800 ₪ 

     

    חישוב דמי המזונות

     

43. חישוב דמי המזונות

    א.        חישוב צרכי הקטינים ביחס להכנסות הצדדים:

            10,800 ₪  X 32% =  3,456 ₪ - האם

    10,800 ₪ X 68% = 7,344 ₪ - האב

     

    ב.         חישוב צרכי הקטינים ביחס לזמני השהות:

     

                10,800 ₪ X 75% =  8,100 ₪ אצל האם

     

    10,800  ₪   X  25%= 2,700 ₪ אצל האב

     

     

44. לאור האמור, בהתחשב בכלל הנתונים כמפורט לעיל, בהתאם לנוסחה המוצעת, סכום המזונות שעל האב לשלם לאם סך במעוגל של 4,650 ₪ לחודש. 

     

     

    סוף דבר

     

45. בין יתר השיקולים, הבאתי בחשבון, את הנתונים כדלקמן: הדין האישי החל, משמורתם של הקטינים וחלוקת זמני השהות, הכנסות ההורים ורכושם, ואת כל יתר הנתונים הדרושים. לאחר ששקלתי כלל הנתונים הדרושים ולאחר שעיינתי במסמכים ובכתבי הטענות, וכן בהליכים שהתקיימו בין הצדדים, אני מורה כדלקמן:

     

    • התובע ישלם דמי מזונות עבור כל אחד מהקטינים סך של 1,550 ₪ בחודש [כולל דמי המדור] שישולמו החל ממועד הגשת התביעה ועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים. החל מאותו מועד, ועד לסיום שירות החובה בצה"ל ו/או שירות לאומי, הנתבע ימשיך לשלם דמי מזונות בתקופת השירות, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כפי שיפורט להלן (להלן: "דמי המזונות").

       

    • קצבת הילדים וכן מענקים המשולמים עבור הקטינים יחולקו בין ההורים בהתאם ליחס זמני השהות.

       

       

    • דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, ישירות לחשבון הבנק של התובעת, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה – במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים, וללא עדכון ממדים שליליים.

       

    • שני הצדדים יישאו בהתאם ליחס ההכנסות כמפורט לעיל [68% הנתבע 32% התובעת], בהוצאות רפואיות חריגות שאינן כלולות בסל הבריאות מכל מין וסוג שהוא, עבור הקטינים, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא. כל החלטה על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

       

    • שני הצדדים יישאו בהתאם ליחס ההכנסות כמפורט לעיל [68% הנתבע 32% התובעת], בהוצאות חינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית, עבור הקטינים, לרבות: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למסגרת החינוכית, חוגים [חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ"ס], שיעורי עזר, תנועת נוער, קייטנות [מחזור אחד בחופשת הקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס]. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.

       

    • הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.

       

    • חוב מזונות עבר, בגין התקופה מאז הוגשה התביעה ועד מתן פסק הדין, ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, אשר יתווספו לדמי המזונות השוטפים ויהיו חלק בלתי נפרד מהם כולל לצורכי גביה.

       

       

46. הוצאות – הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך של 7,500 ₪. לנוכח העובדה כי הייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ישולמו ההוצאות לטובת אוצר המדינה.

     

47. זכות ערעור כחוק.

     

48. מותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

     

    המזכירות תמציא פסק הדין ותסגור התיק.

    ניתן היום, י"ט תשרי תשפ"ה, 21 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.