בג"צ
בית המשפט העליון
|
5168-93
17/11/1996
|
בפני השופט:
1. הנשיא א' ברק 2. א' גולדברג 3. צ' א' טל
|
- נגד - |
התובע:
שמואל מור עו"ד חיים ברנזון עו"ד ד' שמואלביץ
|
הנתבע:
1. בית הדין הארצי לעבודה 2. גדעון אנגל
|
פסק-דין |
השופט צ' א' טל:
העותר (להלן - גם מור) הוא בעל משרד לניהול חקירות פרטיות. באוקטובר 1980התחיל המשיב 2(להלן - גם אנגל - או המשיב) לעבוד כחוקר פרטי במשרדו של מור. בתקופת עבודתו היה אנגל רשום כעצמאי במס הכנסה, בביטוח לאומי ובמע"מ. אנגל קיבל את שכרו מן העותר על בסיס קבלני. בעבור כל תיק שביצע בו חקירה, היה אנגל מקבל % 35מן התשלום שמור גבה מהלקוח; את התשלומים קיבל אנגל כנגד חשבוניות מס שהנפיק למור. מאידך גיסא, לא היה קשר ישיר בין מזמין החקירה ובין אנגל, שלטענתו לא היה רשאי לעבוד כחוקר עצמאי. אנגל עבד כך יותר משבע שנים, עד אשר בחודש ינואר 1988הודיע מור לאנגל כי לא יעביר אליו עוד תיקים לחקירה.
בחודש מאי 1988הגיש המשיב תביעה נגד העותר בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ובה תבע תשלומים שונים בשל תקופת עבודתו, ובהם פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ועוד. בית הדין האזרחי לעבודה קיבל את עמדת הנתבע, הוא העותר שלפנינו, שלפיה לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד.
בית הדין האזורי קבע מספר קביעות עובדתיות, רובן באין חולק, ומקצתן על סמך אמון שנתן בעדותו של מור שאותה העדיף במובהק על פני עדותו של אנגל. קביעות אלה חשובות בעיניי, ולכן אביא אותן כאן בהרחבה (בהשמטות):
" .7שילוב העדויות שהובאו בפנינו - לרבות עדויות עדי התובע - מצביע בפנינו על נסיבות עבודת החוקרים והתובע בכללם במשרד הנתבע כפי שתפורטנה להלן: א. (1) הנתבע, המנהל משרד חקירות, נוהג להעסיק חוקרים על בסיס של חלוקה באחוזים של ההכנסה מתיקי החקירות שנמסרים לטיפולם.
...
עפ"י עדות הנתבע, בחקירתו הנגדית, כל האנשים שמבצעים אצלו את העבודה עובדים עפ"י בסיס זה, דהיינו אין לו חוקרים פנימיים אלא כולם עצמאיים, חוקרים חיצוניים.
...
ג. הוצאות רכב וכלכלה מוטלות על החוקר...
ד. במס הכנסה, בביטוח לאומי, במס ערך מוסף נרשמו החוקרים כעצמאיים.
ה. לא נקבעו שעות עבודה, וימי עבודה קבועים...
ו. החוקר יכול לסדר לעצמו את תוכנית עבודתו ובהתאם לכך יכול היה להפחית הוצאותיו בכך שאם מבצע הוא חקירות בכמה תיקים באותה עיר היה מקבל הוצאות נסיעה במכפלת מס' התיקים למרות שנסיעה היתה אחת.
ז. הוצאות לגופים שמספקים מידע, צילומים העתקת מסמכים וגם הוצאות מיוחדות (כגון לינה) - לא היה החוקר משלם אלא הנתבע, אשר היה מצידו מחייב בהם את הלקוח. הוא הדין בניירות לכתיבת הדוחות וציוד משרדי.
ח. לתובע כיתר החוקרים היה תא במשרד. במשרד, שהיה קטן, היה גם שולחן בו היו החוקרים יכולים להשתמש לכתיבת דוחות, כמו כן אם צריכים היו מסרטת וידאו היה לנתבע צוות על בסיס קבלני, אולם טייפרקורדר יכול היה התובע לקחת לשימוש בחקירות.
ט. אשר לחלוקת התיקים לחוקרים: הנתבע מודה שהוא היה מחלקם אולם אם החוקר לא רצה לבצע את החקירה בתיק מסויים הנתבע לא היה כופה אותו עליו.
י. התובע לא העיד שהייתה התערבות בביצוע החקירות (היתה בתחילה פגישה שבועית אולם לאחר מכן הוא הפסיק להשתתף בה) ואילו הנתבע העיד שהוא לא קצב זמן לבצוע החקירות אלא החוקר היה צריך לבצעה בזמן סביר. הוא אינו יודע איך החוקר עובד בחוץ, אילו הוצאות יש לו וכמה תיקים הוא עושה ביום, איך הוא מתאם עם הנחקרים וכיו"ב. על החוקר להביא לו מוצר מוגמר.
...
יב. התובע מודה שעד מרץ 1988הוא לא העלה בפני הנתבע את טענתו בדבר קיום יחסי עובד ומעביד.
יג. התובע מודה שהוא נתן לנתבע עבור כל תשלום חשבונית מס ואת התשלומים לביטוח לאומי, למס הכנסה ולמע"מ הוא בצע בעצמו תוך שהוא מנכה הוצאות טלפון והוצאות המכונית מהכנסותיו.