עו"ד ורו"ח שחר פרילינג טוען, שאם רשתות הזכיינות לא ידאגו להעניק לזכיינים עצמאות כלכלית ועסקית אמיתית, יבוא היום שבו ניתן יהיה לקבוע שבפועל הזכיין הוא עובד. לקביעה כזו יהיו השלכות הרות גורל עבור הרשת.
המשפט הישראלי מודע לכך שהמונח "עובד" אינו ניתן להגדרה סטטית אחת ויחידה. יחסי העבודה הם יחסים דינאמיים וכך גם שוק העבודה. הקביעה אם מבצע העבודה הוא עובד או עצמאי חשובה ביותר, שהרי אם יוכר כעובד הוא יהיה זכאי למלוא הזכויות שמקנים לו חוקי העבודה, כגון: חופשה שנתית, פיצויי פיטורים, שעות נוספות וכו'.
השאלה האם זכיין הוא עובד או בעל עסק טרם הוכרעה ע"י בתי הדין לעבודה, אך עם זאת, לדעתי, ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה לקבוע שמעמדו הוא של עובד, כפי שנראה להלן.
הקו הדק שבין עובד לעצמאי
המבחן שלפיו נוהגים בתי הדין לעבודה להכריע בדבר קיומם או היעדרם של יחסי עבודה נקרא "המבחן המעורב". מבחן זה מתייחס למספר רב של משתנים, שמטרתם לתת תמונה שלמה וכוללת על אופי העבודה ומעמדו של מבצע העבודה בחברה. מה יקרה אם ננסה להחיל את המבחנים הללו על היחסים שבין הרשת לזכיין? כאמור, אין לכך תשובה חד-משמעית, אולם כפי שנראה, בהחלט ייתכן, שבמקרים בהם חוזי הזכיינות אינם מנוסחים כראוי או כאשר הרשת המזכה לא "משחררת" את הזכיין – ניתן יהיה לטעון שהוא עובד.
נתחיל במבחן ההשתלבות - מבחן המשנה העיקרי של "המבחן המעורב" - המורכב משני פנים: חיובי ושלילי. במסגרת הפן החיובי נבדוק אם הזכיין השתלב כעובד ברשת. יש לבחון אם אפשר לזהות את הזכיין או את הסניף שלו כחלק ממערך הפעילות הכולל של הרשת.
לדוגמא: רשת זכיינות עוסקת ביבוא ומכירת בגדים. החנויות, שלכאורה בבעלות הזכיינים, מבצעות חלק אינטגרלי מהפעילות של הרשת: הן מוכרות את הבגדים ללקוחות. אלמלא הזכיינים – כיצד תשווק הרשת את סחורתה?
אם הפן החיובי מתקיים יש לעבור לבדיקת הפן השלילי: האם הזכיין מנהל עסק עצמאי ועבודתו מבוצעת במסגרת העסק שלו?
טעות לחשוב שזכיין נחשב בהכרח כבעל עסק עצמאי. ההלכה הפסוקה קובעת כי לעסק עצמאי אין סימני היכרים אחידים, והכל תלוי בראש ובראשונה במהותו, ובהחלט ייתכן, שסימני ההיכר כלל לא מתקיימים במקרה של זכיין ספציפי.
אחד מסימני ההיכר העיקריים של עסק עצמאי הוא כי ההשקעות באמצעי הייצור ובהון החוזר יהיו של בעל העסק. ניתן גם להוסיף סממנים נוספים, כמו:
- יכולת בעל העסק להחליט לגבי אופי וסוג גורמי הייצור שעליו לרכוש. ככל שלזכיין יש יותר חופש פעולה לבחור, כך ניטה לראות בו כעצמאי.
- יכולת הזכיין להחליט ו/או להשפיע על עלות חומרי הגלם, מחיר המכירה של המוצרים או השירותים אותם הוא מעניק.
- היכולת להחליט ו/או להשפיע על כמות העובדים בכל משמרת.
ככל שהסכם הזכיינות מגביל או מצמצם את היכולת של הזכיין להשפיע על שורת הרווח ב"עסק" ועל אופי ועלות אמצעי הייצור, ניתן לטעון שהוא "בעל עסק" למראית עין, והלכה למעשה, יחסים בינו לבין הרשת הם יחסי עובד - מעביד.
כך למשל, כאשר מהזכיין ניטלת היכולת לנהל מו"מ אפקטיבי בכל הקשור לתנאים המסחריים: אם רשת הזכיינות היא שקובעת את מחירי המוצרים הנמכרים בסניפי הזכיינות ומחייבת את הזכיין להשתתף במבצעי הנחות כפי דרישתה, או מחייבת אותו לעבוד עם ספקים מסוימים במחירון שקבעה – במקרים כאלה, בהחלט ניתן לטעון שהזכיין אינו "בעל עסק עצמאי".
מבחני משנה נוספים
- אופן הפיקוח על ביצוע העבודה: האם הרשת מפקחת על שעות העבודה של הזכיין? האם הוא התחייב לעבוד בעצמו?
- הסכמת הצדדים על צורת ההעסקה: האם נכתב בחוזה הזכיינות במפורש שלא מדובר ביחסי עובד-מעביד?
- צורת ההתחשבנות והתשלומים בין הצדדים: האם הזכיין קיבל תלוש שכר או חשבונית מס?
- כפיפות וכוח לשכור עובד או לפטרו: האם הרשת מתערבת בניהול היומיומי של סניף הזכיינות? האם הזכיין רשאי לגייס עובדים ולפטרם על דעת עצמו?
- צורת ההתחשבנות מול הרשויות: האם הזכיין מדווח לרשויות המס כבעל עסק ומשלם בעצמו מס הכנסה, מע"מ ביטוח לאומי ודמי בריאות?
נסכם במספר המלצות:
על מנת שחברות מזכות לא ייחשבו כ"מעסיקות" עליהן לנהוג בתום לב לקראת כריתת חוזה הזכיינות. כמו כן, עליהן לשמור ככל האפשר על היכולת של הזכיין להשפיע על התוצאות הכלכליות של פעילות הסניף. יש לאפשר לזכיין מעורבות מקסימלית בכל הנוגע להתקשרויות עם ספקים, יצרנים, עובדים וכו'.
יש לשמור על כך שגם החלטות רשתיות כמו שיפוץ או התרחבות יותאמו למצבו הכלכלי של סניף הזכיינות הספציפי וליכולת החזר ההשקעה שלו.
רצון החברות המזכות לשמור על שמן ועל איכות השירות והמוצרים שהן מספקות צריך להיעשות תוך שמירת חירותו של הזכיין לנהל את העסק שלו בצורה כלכלית. אחרת, כפי שראינו, ניתן יהיה להגיע למסקנה שלמעשה מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים ולכך, כאמור, יהיו השלכות כספיות.
* עו"ד ורו"ח שחר פרילינג עוסק בתחום הזכיינות והמיסוי.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.