אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין המכריע בסכסוך בין אם לבנה, בנוגע לזכויות במשק

פסק דין המכריע בסכסוך בין אם לבנה, בנוגע לזכויות במשק

תאריך פרסום : 24/06/2021 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
62079-02-16
25/04/2021
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
תובעים:
א. ב.
נתבעים:
1. א. ב. 3. מנהל מקרקעי ישראל
פסק דין
 
     

 

לפניי תביעה לפסק דין הצהרתי.

 

התביעה הוגשה על ידי הגב' --- --- (להלן: "התובעת" או "האם"), כנגד בנה מר --- --- (להלן: "הנתבע" או "הבן"), רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ובנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק").

 

רקע עובדתי רלוונטי

 

  1. התובעת הינה בעלת זכויות "בר רשות" במשק מס' --- במושב --- (להלן: "המושב או "האגודה") הרשום ברישומי רמ"י בתיק --- (להלן: "המשק").

 

  1. התובעת הסכימה כי הנתבע יבנה במשק בית עבורו ועבור משפחתו.

 

  1. לאחר שקיבל הנתבע את הסכמת התובעת לבנייה במשק וביקש להתחיל בבנייה, התברר כי אין לנתבע את היכולת הכספית לעשות כן.

 

  1. הנתבע ביקש מרמ"י לרשום לטובתו משכנתה לצורך מימון עלויות הבנייה, אך התברר כי מכיוון שאין לנתבע זכויות במשק, הוא אינו יכול לרשום את המשכנתה על שמו.

 

  1. בנסיבות אשר נוצרו ולצורך הסדרת האפשרות המעניקה לנתבע את היכולת ליטול משכנתה, חתמה התובעת על מסמכים שונים לרבות הסכמה למינויו כבן ממשיך.

 

  1. על יסוד מסמכים אלה, נרשם הנתבע כבן ממשיך בספרי האגודה וניתנה לו הלוואת משכנתה בסך של 900,000 ₪ (להלן: "המשכנתה").
  2. לאור האמור, הגישה התובעת תביעה לפסק דין הצהרתי, בגדרה עתרה לסעדים כדלהלן:

 

  • להצהיר כי התובעת הינה בעלת הזכויות היחידה והבלעדית במשק.

 

  • להצהיר כי האישור או המינוי שניתן לנתבע על ידי המושב להירשם כ"בן ממשיך" במשק בטל מעיקרו.

 

  • להצהיר כי לתובעת קיימת הזכות להעביר את זכויותיה במשק כולו או חלקו, לרבות הבית שבנה הנתבע, למי שתחפוץ, בין בחייה ובין לאחר מותה בדרך צוואה או ירושה, בהתאם לנהלים ולהסכם הדו צדדי.

 

  • להורות לנתבע לפדות את המשכנתה.

 

מתווה דיוני

 

  1. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 29.02.16 וההליך נדון תחילה לפני כב' השופט (בדימוס) מנחם הכהן. עם פרישתו של כב' השופט (בדימוס) מנחם הכהן, ההליך הועבר לטיפולו של מותב זה והוא נדון לפניו.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 17.12.17 נקבע מתווה דיוני לשמיעת הראיות והצדדים הסכימו, בין היתר כי "התובעת תיחקר פעם נוספת ע"י ב"כ הנתבע כאילו היא לא נחקרה" (בדיון שהתקיים לפני כב' השופט (בדימוס) מנחם הכהן – פ.ג.) ראו: פרוט' עמ' 50 ש' 25. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה ראו: פרוט' עמ' 54 ש' 11-12.

 

  1. ביום 29.10.18 התקיים דיון הוכחות, בהתאם למתווה הדיוני שנקבע בדיון שהתקיים ביום 17.12.17 ובסיומו הסכימו הצדדים לנסות ולהגיע להסכמה במסגרת הליך גישור. כפועל יוצא, בוטל דיון הוכחות נוסף שהיה קבוע ליום 4.11.18.

 

  1. ביום 13.5.19 הודיעה התובעת כי הליך הגישור לא הניב פרי ועתרה למתן הוראות להמשך ניהול ההליך ולמתן צו להגשת סיכומים.

 

  1. לאחר הגשת תגובת הנתבע, ניתן צו להגשת סיכומים בהחלטה מיום 15.5.19. בעקבות החלטה זו הגיש הנתבע הודעת הבהרה, לפיה חלק מעדיו לא נחקרו. לאור הודעת הבהרה זו בוטל הצו להגשת הסיכומים ונקבע מועד לדיון הוכחות נוסף, לשמיעת העדויות של עדי הנתבע.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 25.9.19, לאחר דין ודברים והפניית תשומת הלב של התובעת לקשיים העולים מהתשתית העובדתית והראייתית, ביקש ב"כ התובעת לבחון את הדרך בה ימשיך להתברר הליך זה. כפועל יוצא, לא נשמעו העדויות של עדי הנתבע וניתנה לתובעת שהות בת 30 ימים להגשת הודעתה.

 

  1. לאחר בחינת צעדיה הודיעה התובעת כי היא מבקשת לתקן את כתב התביעה. לאחר הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה – תיקון אשר כלל 15 סעדים שונים - וקבלת תגובת הצדדים, ניתנה ביום 7.2.20 החלטה בה נדרשה התובעת להבהיר את הצורך בחלק מהסעדים המבוקשים. לאחר הגשת הודעת ההבהרה ומשלא היה בה כדי להניח את דעתו של בית המשפט כי קיים צורך בכל הסעדים המבוקשים, נקבע מועד לדיון במעמד ב"כ הצדדים.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 1.3.20 הצדדים הגיעו להסכמה לפיה: "...כתב התביעה יתוקן באופן בו תעתור התובעת לביטול ההסכם ולסעד הצהרתי לפיו בטל המינוי בן ממשיך בכל מקום בו נרשם הנתבע בן ממשיך מכוח אותו הסכם" ראו: פרוט' עמ' 25 ש' 16-17. לאור הסכמה זו ניתנה החלטה המורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 20 יום.

 

  1. לאור הסכמת התובעת ובנק מזרחי טפחות, התביעה כנגד הבנק נמחקה.

 

  1. לאור הסכמת התובעת, התביעה כנגד האגודה נמחקה.

 

  1. ביום 3.11.20 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, בו חרף ההסכמה הדיונית לגבי צמצום המחלוקת, עתרה לסעדים כדלהלן:

 

  • להצהיר כי התובעת הינה בעלת זכות החכירה היחידה והבלעדית כ"בר רשות" במשק.

 

  • להצהיר כי האישור ו/או המינוי אשר נתן המושב לנתבע ו/או לכל אחד אחר בדבר מינויו כ"בן ממשיך" במשק, בטל מעיקרו ו/או ניתן לביטול ו/או חסר בסיס משפטי ו/או הסכמי ו/או אינו תקף.

 

  • להצהיר כי לתובעת קיימת הזכות להעביר את זכויותיה במשק כולן או חלקן, לרבות את הבית שבנה הנתבע, למי שתחפוץ, בחייה או לאחר מותה, בדרך של צוואה או ירושה ו/או כל דרך חוקית קיימת, מכוח חוק ו/או מכוח ההסכם הדו צדדי ככל אשר תחפוץ בהתאם לנהלים ולהוראות רמ"י.

 

  • להצהיר כי בפועל לא בוצעה העברת זכויות במשק ו/או מינוי של בן ממשיך ו/או לא הוגשה בקשה כלשהיא בעניין העברת זכויות בין מי מהצדדים ומשכך גם בהתאם לעמדת רמ"י לא קיימת העברת זכויות במשק ו/או מינוי בן ממשיך במשק.

 

  • להצהיר כי פרוטוקול שנחתם ע"י המושב מיום 12.--.-- לא נחתם כדין ו/או נוגד את ההסכם הדו צדדי ו/או בטל מעיקרו ו/או נוגד את הוראות רמ"י/או חסר בסיס משפטי ו/או חוקי.

 

  • להצהיר כי המכתב שנחתם ע"י המושב מיום 12.--.-- לא נחתם כדין ו/או נוגד את ההסכם הדו צדדי ו/או בטל מעיקרו ו/או נוגד את הוראות המושב ו/או חסר בסיס משפטי ו/או חוקי. בנוסף לקבוע כי בקשתה של התובעת לא נרשמה בספרי המושב וככל שנרשמה יש למחקה.

 

  • להצהיר כי אישור האגודה השיתופית שנחתם ע"י המושב מיום 12.--.-- אינו מקנה לנתבע כל זכות שהיא במשק ו/או לא מקנה לנתבע זכות של בן ממשיך.

 

  • להצהיר כי התצהיר שנחתם ע"י התובעת בפני עו"ד --- --- מיום 12.--.-- (להלן: "התצהיר") מבוטל ו/או לא נחתם כדין ו/או נוגד את ההסכם הדו צדדי ו/או בטל מעיקרו ו/או נוגד את הוראות רמ"י ו/או חסר בסיס משפטי ו/או חוקי.

 

  • להצהיר כי בפועל לא בוצעה העברת זכויות אצל הסוכנות היהודית ו/או אצל רמ"י בנוגע למשק ו/או מינוי של בן ממשיך ו/או לא הוגשה בקשה כלשהיא בעניין העברת זכויות בין מי מהצדדים ומשכך, לא קיימת העברת זכויות במשק ו/או מינוי בן ממשיך במשק.

 

  • להצהיר כי לנתבע אין כל זכויות אצל המושב ו/או זכויות מכוח מניה רשומה אצל המושב ו/או זכויות מכוח בן ממשיך.

 

  • להצהיר כי המושב חתום על הסכם דו צדדי מול רמ"י ו/או רשות הפיתוח ו/או קק"ל מיום 06.--.-- ובהתאם להסכם הדו צדדי, לא ניתן למנות בן ממשיך למשק במושב ---.

 

  • להצהיר כי על אף הותרת השעבוד שנרשם לטובת הנתבע הבנק על המשק, על הנתבע החובה הבלעדית לפדות את המשכנתה כסדרה ואין בכך כדי להעניק לו זכויות במשק של בן ממשיך.

 

  • להצהיר כי התחייבות רמ"י לרישום משכנתה ניתנה על שם התובעת בלבד ולא על שם הנתבע שכן היא ברת הרשות היחידה במשק.

 

  • להצהיר כי אין בפעולות שביצעה התובעת משום הענקת מתנה (בין אם הושלמה ובין אם לא הושלמה) ו/או ככל ויקבע כי יש לראות בפעולות אלה מעיין מתנה (בין אם הושלמה ובין אם לא הושלמה), הרי שזו בטלה ו/או יכולה להתבטל לאור התנהגות מחפירה ו/או אחרת של הנתבע ובני ביתו ו/או כי הנתבע לא יכול להסתמך על כך לעתיד.

 

  • להצהיר כי אין בפעולות שביצעה התובעת משום התחייבות להעניק מתנה (בין אם הושלמה ובין אם לא הושלמה) ו/או ככל ויקבע כי יש לראות בפעולות אלה התחייבות להעניק מתנה (בין אם הושלמה ובין אם לא הושלמה) הרי שזו בטלה ו/או יכולה להתבטל לאור התנהגות מחפירה ו/או אחרת של הנתבע ובני ביתו ו/או כי הנתבע לא יכול להסתמך על כך לעתיד.

 

  1. לאחר הגשת כתבי ההגנה המתוקנים והגשת עמדות נוספות מטעם הצדדים באשר לדרך בה יובא הליך זה לסיומו, הוגשה מטעם רמ"י תעודת עובד ציבור והודעת ההבהרה וניתן צו להגשת הסיכומים.

 

עיקר טענות התובעת

 

  1. התובעת הינה אם הנתבע ובעלת מלוא הזכויות במשק, לאחר שקיבלה את מלוא חלקו (מחצית) של בעלה המנוח, ה"ה --- --- ז"ל שנפטר בטרם עת.

 

  1. המושב היה צד להסכמי משבצת תלת צדדיים בין השנים 2002- --19 שנחתמו בין המושב, רמ"י והסוכנות היהודית (להלן: "הסוכנות") ואשר התחדשו מעת לעת.

 

  1. בשנת 2004 יצאה הסוכנות מההסכם וביום 06.--.-- נחתם הסכם משבצת דו צדדי בין המושב לרמ"י (להלן: "הסכם דו צדדי") והסכם זה ממשיך לחול עד היום.

 

  1. לפני מספר שנים ביקש הנתבע מהתובעת, בכמה הזדמנויות, שתסייע לו ולמשפחתו במגורים במשק.

 

  1. התובעת הסכימה לאפשר לנתבע לבנות בית במשק, במטרה לסייע לו ולמשפחתו במקום מגורים, כפי שסייעה לרוב ילדיה המתגוררים עמה במשק שלא באופן של העברת זכויות למי מהם.

 

  1. התובעת לא התכוונה להעניק לנתבע זכויות במשק מעבר לזכויות שהעניקה לכל יתר ילדיה ואף הודיעה זאת לנתבע.

 

  1. לאחר שקיבל הנתבע את הסכמת התובעת לבנייה במשק התברר כי אין לו את היכולת הכספית לעשות כן. הנתבע ביקש מרמ"י להסכים לרשום לטובתו משכנתה, אך מכיוון שלא היו לנתבע זכויות במשק, לא ניתן היה לרשום משכנתה על שמו אלא על שם התובעת בלבד.

 

  1. הנתבע נרשם כבן ממשיך במשק ברישומי המושב וזאת בניגוד להסכם דו צדדי.

 

  1. הנתבע בעורמה החתים את התובעת על מסמכי משכנתה ובנוסף על מסמכים המעידים על הסכמה מטעמה למינויו כבן ממשיך, וזאת שלא על דעתה של התובעת ומבלי שהוסברה לה מהות הפעולה והשלכותיה.

 

  1. רמ"י סירבה ובצדק לרשום את הנתבע כבן ממשיך בהתאם לנהליה ולהסכם הדו צדדי.

 

  1. התובעת לא ידעה ולא הבינה כי בהתאם להסכם הדו צדדי, לא ניתן למנות בן ממשיך במושב.

 

  1. התובעת גם לא הבינה את משמעות מינוי בן ממשיך, אל מול זכויות יתר ילדיה במשק, לאחר מותה.

 

  1. התובעת חתמה על המסמכים כשזו סומכת על הנתבע לבל יעשה פעולה בניגוד לכוונותיה. הנתבע בגד באמון שנתנה לו התובעת.

 

  1. התובעת סמכה על הנתבע וחתמה על המסמכים מבלי לוודא את משמעותם, תוך שהיא מבהירה בפני הנתבע כי היא מסכימה שהוא יבנה ויתגורר במשק בלבד, מבלי שניתנות לו זכויות נוספות במשק.

 

  1. הנתבע החתים את התובעת על מסמכים שונים לרבות ההסכמה למינויו כבן ממשיך בטופס של המושב וזאת מבלי שהיא הבינה את תוכן המסמכים עליהם היא חותמת ומשמעותם.

 

  1. הנתבע הגיש את המסמכים לרשויות ולבנק ומשך לכיסו את כל כספי המשכנתה.

 

  1. רק בשלב מאוחר יותר התברר לתובעת על אילו מסמכים היא חתמה. מאז שנודע לתובעת משמעות מעשיה היא ביקשה לשוחח עם הנתבע, אך הנתבע מסרב לשוחח עם התובעת.

 

  1. הנתבע מתגורר במשק יחד עם משפחתו כי הוא מתכוון לסלק את כולם מהמשק, מכוח היותו בן ממשיך ואף אינו מדבר עם מי מאחיו.

 

  1. התובעת הינה אישה מבוגרת, אשר איבדה בעל בטרם עת ואיבדה בן בנסיבות טרגיות ביותר, כ--- ---.

 

  1. התובעת אינה אישה מלומדת והבנתה בנושאים נשוא תביעה זו הם מוגבלים ביותר.

 

  1. המושב פעל בניגוד לדין ובניגוד להסכם הדו צדדי עת רשם את הנתבע ברישומיו כבן ממשיך במשק.

 

  1. התובעת שלחה מכתב לנתבע בתקווה כי זה יואיל בטובו להגיע להבנות ולהדברות אולם לא זכתה לכל התייחסות מטעמו.

 

  1. לתובעת אין כל התנגדות לכך כי הנתבע יתגורר במשק בבית אשר בנה ובלבד שיסיר את שעבוד המשכנתה ויבטל את רישומו כבן ממשיך בספרי האגודה.

 

  1. התובעת רשומה כחוכרת יחידה של המשק וכל עוד לא הושלמה העברת הזכויות ונרשמה אצל רמ"י הזכות של בן ממשיך ו/או העברת זכויות במנהל, עסקינן בשלב של "התחייבות לתת מתנה" בלבד - שלב המאפשר לתובעת לסגת מהתחייבותה ואף לבטלה לפי תנאי חוק המתנה, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המתנה").

 

  1. הנתבע לא יחלוק על העובדה כי מעולם לא שילם כל תמורה בגין המשק וזו מחזקת את הטענה כי מדובר בהתחייבות לתת מתנה בלבד.

 

  1. לפי תנאי חוק המתנה, רשאי נותן המתנה לחזור בו מהמתנה אם הייתה החזרה מוצדקת בשל התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה או כלפי בן משפחתו, או אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו לרעה.

 

  1. הנתבע ומשפחתו מתנהגים כלפי התובעת בצורה מחפירה, מסרבים לדבר איתה והנתבע מאיים בפני צדדים שלישיים כי יוציא אותה ואת אחיו מהמשק.

 

עיקר טענות הנתבע

 

  1. התובעת ממשיכה ומתעלמת מהנחיות בית המשפט, ועותרת לסעדים הצהרתיים שאינם בסמכות בית המשפט אלא בסמכות רשויות מנהליות.

 

  1. לנתבע ניתנה "מתנה" מינויו כבן ממשיך באגודה. מתנה זו הושלמה ונרשמה בספרי האגודה כבר בשנת 2012, לפני כ-10 שנים. כתב התביעה המתוקן הוגש בחודש מרץ שנת 2020 ועילת התביעה התיישנה.

 

  1. משמעות ביטול המתנה הינה ביטול חברות הנתבע באגודה ובית המשפט אינו מוסמך להורות על כך.

 

  1. ניתן למנות בן ממשיך באגודה ללא קשר לסוג הסכם המשבצת (תלת צדדי או דו צדדי) היות ומינוי בן ממשיך הינו אך ורק ביחסים שבין האגודה לבן הממשיך ולא ביחס לזכויות קנייניות.

 

  1. לתובעת אין כל טענה כלפי רמ"י ובית המשפט אינו מוסמך ליתן סעד הצהרתי בשם רמ"י.

 

  1. כתב התביעה אינו כולל את רעיית הנתבע, המחזיקה בזכויות יחד עמו, וחברה באגודה כמוהו. עסקינן בפגם מהותי, שכן לא ניתן ליתן פסק דין הצהרתי ביחס לאחד מבני הזוג בלבד.

 

  1. מאחורי התביעה עומד אחיו של הנתבע, מר --- --- (להלן: "האח") המבקש להיכנס לנעליו, ולהחליפו כ"בן ממשיך". האח הוא זה שמסית את התובעת לנסות לחזור בה ממינוי הבן הממשיך של הנתבע, וגורם לה להוצאות כספיות נכבדות.

 

 

  1. מקובלת על הנתבע עמדת רמ"י כי במושבים בעלי "חוזה משבצת" דו צדדיים, אין רמ"י רושמת מינויי "בן ממשיך", היות ובהסכם המשבצת - בשונה מהסכמים תלת צדדיים - אין אפשרות למנות "בן ממשיך".

 

  1. התובעת לא צרפה לכתב התביעה מסמכי יסוד הכרחיים לברור טענותיה:

 

  • חתימתה מיום --- בפני הנוטריון עו"ד --- למנות את הנתבע "בן ממשיך".

 

  • אישור המושב לפיו על פי בקשת התובעת והצהרתה מיום ---, הוחלט למנות את הנתבע "בן ממשיך" במשק.

 

  • פרוטוקול המושב מיום --- הדן בבקשה זו.

 

  • אישור המושב לבנק מיום ---, לפיו הנתבע ורעייתו הם חברי האגודה.

 

  1. המתנה הושלמה ברישום עם קבלת הנתבע כ"בן ממשיך" וכחבר במושב שבנה בית לפני כ-10 שנים וגר בו עם משפחתו ועם השלמת המתנה, אין התובעת יכולה לחזור בה מכוח חוק המתנה.

 

  1. האגודה רשאית למנות ב"פנקס חבריה" בנים ממשיכים, אשר זכויותיהם הינן על פי התקנות והפסיקה, רק ביחסים שבין האגודה ל"בן הממשיך" וחבר באגודה יכול לבחור ולהשפיע במוסדות האגודה, יכול היבחר למוסדות האגודה וכו'.

 

  1. באופן "מוזר" המושב הושמט כנתבע בכתב התביעה המתוקן.

 

  1. הסכמות לביטול מינוי "בן ממשיך" במושב הינה רק למושב ולא לבית המשפט.

 

  1. המסמכים נחתמו על ידי התובעת ביושר ובהסכמה והתצהיר אומת על ידי עו"ד נוטריון והתובעת הבינה את המשמעות של מינוי "בן ממשיך".

 

  1. התובעת הינה ילידת הארץ ובוגרת בי"ס תיכון.

 

  1. הנתבע חפץ מאוד ביחסים טובים עם התובעת ואולם היא מסרבת לדבר איתו ככל הנראה עקב הוראה שקיבלה כביכול על מנת להצדיק "התנהגות מחפירה". התובעת אינה עונה לשיחות טלפון מהנתבע רק בחודשיים האחרונים. מאידך מקיימת יחסים חמים עם רעיית הנתבע ו--- ---.

 

  1. הנתבע מעולם לא טען כי יסלק את האחים מהמשק. הנתבע מצוי במערכת יחסים טובה מאוד עם האח הצעיר ---. אולם האח והאחות --- עושים נגדו יד אחת כי הם רוצים לקבל את הזכויות במשק.

 

  1. הנתבע הוא זה שמשלם את תשלומי המשכנתה החודשיים.

 

  1. הנתבע שילם את כל ההוצאות בגין הוצאות היתר לבניית הבית וכן בגין הוצאת היתר לבית הישן בו גר האח סך של כ-75,000 ₪ וזאת לבקשת התובעת.

 

עמדת רמ"י

 

  1. מתקיימים שימושים חורגים וחריגות בנייה במשק.

 

  1. לא בוצעה העברת זכויות ו/או מינוי "בן ממשיך" בין התובעת לנתבע ואין בידי רמ"י ממצאים המעידים כי לנתבע קיימת זכות כזו או אחרת במשק.

 

  1. זכויות "בר רשות" במשק רשומות ע"ש התובעת בלבד וכל בחינת העברת הזכויות ו/או כל דיספוזיציה אחרת במשק, תעשה רק לאחר הסדרת ו/או הסרת ו/או פינוי ו/או הריסת חריגות הבנייה והשימושים החורגים וקבלת אישור מהבנק. כמו כן, בחינת העברת הזכויות תעשה בכפוף לתשלום דמי שימוש בגין ההפרות בנחלה ובהתאם להחלטות ולנהלי רמ"י.

 

  1. התחייבות רמ"י לרישום משכנתה היא על שם התובעת בלבד, שכן היא ברת הרשות היחידה במשק.

 

  1. בתביעה לא מתבקש כל סעד כלפי רמ"י והיא מותירה את ההכרעה בעניין לבית המשפט זאת בכפוף לאמור בהסכם המשבצת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל ובנהלי רמ"י.

 

  1. המושב היה צד לחוזי שכירות – הסכמי המשבצת תלת צדדיים בין השנים2002- --19 שנחתמו בינו לבין הרשות והסוכנות ואשר התחדשו מעת לעת לתקופות של שלוש שנים.

 

  1. בהתאם לחוזי השכירות התלת צדדיים, הושכרו מקרקעי המשבצת לסוכנות. הסוכנות מסרה בהסכמת הרשות, את המשבצת לשימושה של האגודה בתור בת רשות בלבד, והאגודה מצידה מסרה לחבריה, בהסכמת הרשות, זכות שימוש בנחלות. לפיכך זכויותיהם של חברי האגודה בנחלות הן זכויות "ברי רשות".

 

  1. בשנת 2004 יצאה הסוכנות מחוזה השכירות וביום 06.--.-- נחתם חוזה שכירות – הסכם משבצת דו צדדי בין הרשות לאגודה באופן ישיר כברת רשות. ההסכם מתייחס לתקופה המתחילה ביום 05.--.-- ומסתיימת ביום 03.--.-- אולם הוראותיו ממשיכות לחול גם כיום.

 

  1. הזכויות במשק היו רשומות על שם --- --- ז"ל, עד להעברת הזכויות בנכס לבנה, --- --- ז"ל (בעלה של התובעת) כ"בן ממשיך" לאחר פטירתה.

 

  1. לאחר פטירתו של --- --- ז"ל ובהסכמת המושב והסוכנות אישרה הרשות ביום --- את העברת כלל הזכויות במשק לתובעת בהיותה היורשת היחידה עפ"י צו ירושה, זאת לאחר שהומצאו כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות.

 

  1. בשלהי שנת 2010 הוגשה בקשה מטעם התובעת לקבלת היתר לבנית יחידת דיור במשק לבן ממשיך ובקשה זו אושרה ביום ---.

 

  1. לשם בניית יחידת הדיור אישרה רמ"י ביום --- את בקשת התובעת למתן התחייבות לרישום המשכנתה על המשק לטובת הבנק על סך 900,000 ₪.

 

  1. על אף שבקשת הבנק נרשמה הן על שמה של התובעת והן על שם הנתבע, רשמה רמ"י במכתב "התחייבות לרישום משכנתא בלשכת רישום המקרקעין" אשר נשלח לבנק, את שמה של התובעת בלבד, זאת לאור העובדה כי הינה ברת הרשות היחידה במשק.

 

  1. בהתאם למצב זכויות אחרון בתיק המשק מיום 14.5.12 התובעת הינה בעלת הזכויות היחידה במשק כברת רשות וקיימת התחייבות לרישום המשכנתה לטובת הבנק.

 

  1. בשנת 2006 נחתם חוזה שכירות – הסכם משבצת דו צדדי, בין הרשות לאגודה באופן ישיר כברת רשות. מאחר והסוכנות אינה צד לחוזה זה (כפי שהייתה בעבר) אזי לא מתקיים המונח "בן ממשיך" והדרך היחידה להעברת זכויות ליורשים/בנים הינה בהתאם להוראת ס' 19 להסכם המשבצת הדו צדדי.

 

  1. לאור כתב ההגנה אשר הוגש מטעם האגודה לכתב התביעה המקורי והנספחים המצורפים אליו, נראה כי התובעת והאגודה נתנו את הסכמתם להענקת זכויות במשק לנתבע בדרך של מינוי "בן ממשיך".

 

  1. מינוי "בן ממשיך" מתקיים רק בעת תוקפו של הסכם משבצת תלת צדדי ובצירוף כתב התחייבות חתום על ידי כלל הצדדים.

 

  1. לפיכך מינוי "בן ממשיך" אינו יכול להתקיים במקרה דנן שכן בשעת "הקניית הזכויות" לנתבע חל הסכם המשבצת הדו צדדי הקובע דרך שונה להעברת זכויות במשק מאשר בהסכם המשבצת התלת צדדית.

 

 

  1. אין בידי רמ"י והסוכנות היהודית מסמכים המעידים על מינוי הנתבע כ"בן ממשיך" בתקופת הסכם המשבצת התלת צדדי, קרי, עד לשנת 2006 והנספחים המצורפים לכתב ההגנה מטעם האגודה, מלבד הבקשה למתן התחייבות לרישום המשכנתה מיום 30.4.12 לא הומצאו לרשות.

 

  1. על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי רמ"י, לא ניתן לפצל זכויות בנחלה וכל רישום העלול להוביל לפיצול נחלה נוגד את המדיניות הקרקעית החקלאית של רמ"י.

 

  1. מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנוגע לאי פיצול נחלות נובעת מהרצון לשמר הן את כושרן החקלאי והן את המבנה החברתי של האגודות השיתופיות. מדיניות זו באה לידי ביטוי עוד בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1, שכותרתה "מדיניות הקרקע בישראל" והיא בתוקף מיום 17.5.1965.
  2. מדיניות זו הוזכרה לא אחת בפסיקה והינה עולה בקנה אחד עם גישת המחוקק אשר הכיר בחשיבות אי פיצול משקים חקלאיים וקבע משום כך את הוראת סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 המהווה הסדר מיוחד לגבי הורשת משק חקלאי.

 

  1. משכך תדחה רמ"י כל הסדר העלול להוביל ולגרום לפיצול היחידה המשקית ונוגד את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. כל הסדר אחר שיוצע יבחן לגופו בהתאם למדיניות הנוהגת, לאחר הסכמת האגודה והסוכנות והסרת/הסדרת השימושים החורגים במשק.

 

עמדת רמ"י בתעודת עובד ציבור ובהודעת ההבהרה

 

  1. ב"שורה התחתונה" לתעודת עובד ציבור מיום 29.10.20, נכתב על ידי נציגת רמ"י כי:

 

" הינה כי כן, לאור כל המובע לעיל, בכל הקשור ברובד היחסים שבין הרשות לבין הבן הממשיך, הרי שהמינוי נעשה שלא בהתאם להוראות ונהלי הרשות.

 

הרשות איננה מתערבת ביחסים שבין האגודה לבן הממשיך, אין זה מעניינה, ואין לה חלק בסכסוך ביניהם ככל וישנו".

 

 

  1. בהודעת ההבהרה נכתב על ידי נציגת רמ"י כי:

 

"במישור יחסים זה (בין רמ"י לבין החוכרים – פ.ג.) לא נעשה מינוי בן ממשיך בהתאם להוראות הרשות. הרשות איננה מתערבת ואיננה מביעה את דעתה במישור היחסים שבין האגודה לבין הבן הממשיך, אין זה מעניינה ואין לה חלק בסכסוך ביניהם כל וישנו".

 

עמדת האגודה

 

  1. האגודה הינה בעלת זכויות בקרקע משבצת האגודה ובכלל זה במשק ולפיכך מתנגדת לבקשה הגורפת שבסעיף א' לכתב התביעה.

 

  1. אם יוחלט כי האישור או המינוי שניתן לנתבע בטל, אזי גם חברותו באגודה בטלה.

 

הכרעה

 

  1. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמלוא התשתית הראייתית, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

 

  1. ראשית יש להעיר כי לאור עמדת רמ"י וההסדר הדיוני לפיו "כתב התביעה יתוקן באופן בו תעתור התובעת לביטול ההסכם ולסעד הצהרתי לפיו בטל המינוי בן ממשיך בכל מקום בו נרשם הנתבע בן ממשיך מכוח אותו הסכם" ראו: פרוט' עמ' 25 ש' 16-17 לא היה מקום לעתור לחלק מהסעדים בכתב התביעה (ולמצער לסעדים א', ג', ד', ט', י"ב, י"ג לכתב התביעה המתוקן).

 

  1. בנוסף, לאור עמדת רמ"י, הסעדים א', ג', ד', ט', י"א, י"ג לכתב התביעה המתוקן הינם סעדים תיאורטיים וכידוע, בית המשפט לא ייתן ולא יידרש לסעדים תיאורטיים ראו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון פ"ד נג(5) 241); ה"פ 40881-05-11 קצב נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז מרכז ואח' (25.5.14) [פורסם בנבו].

 

  1. לפיכך, ובהתאם להסכמה הדיונית יש לבחון ולהכריע תחילה האם יש לבטל את ההסכם בין התובעת לנתבע בכל הנוגע להענקת זכויות במשק לנתבע.

 

  1. אין מחלוקת כי התובעת חתמה ביום --- על תצהיר וכי התצהיר אומת ע"י עוה"ד --- --- ראו: נספח 1 לסיכומי הנתבע.
  2. בגדרי התצהיר הצהירה התובעת, בין היתר, כי הנתבע הינו "בן ממשיך" במשק וכי מלבדו אין "בן ממשיך" אחר כלשהו.

 

  1. התובעת לא הכחישה את חתימתה והיא טענה כי חתמה על המסמכים מבלי לוודא את משמעותם ראו: ס' 23 לכתב התביעה המתוקן. עוד הוסיפה התובעת כי התצהיר לא הוקרא לה והיא לא הבינה את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו ראו: ס' 24 לתצהיר התובעת, פרוט' עמ' 67 ש' 14-15.

 

  1. טענה זו של התובעת לא ניתן לקבל.

 

  1. ראשית, כפי שציינה כב' השופטת וילנר בעמ"ש 35500-05-16 מ.מ. נ' ג.ש. (6.11.16) [פורסם בנבו]:

 

"הלכה היא מימים ימימה, כי חזקה על אדם החותם על מסמך כי ידע והבין את תוכנו, וכי חתם עליו כאות להסכמתו לאמור במסמך (ראו ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד י"ט(2) 113 (1965)".

 

ראו גם: רע"א 11519/04 לבקוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו], 7.7.05); עמ"ש 2480-11-18 א' נ' ש' ואח' (13.12.20) [פורסם בנבו]; עמ"ש 13858-06-20 פלוני ואח' נ' פלוני (15.11.20) {פורסם בנבו] ורבים אחרים.

 

  1. שנית, התצהיר נחתם בפני עורך הדין --- והיה על התובעת להזמינו לעדות. התובעת לא עשתה כן והדבר פועל לחובתה ראו: רע"א 3489/09 מגדל נ' חברת ציפוי מתכות (11.4.13) [פורסם בנבו]; ע"א 9656/06 שוורץ נ' רמנוף (27.7.08) [פורסם בנבו]; פש"ר 19164-09-18 אסולין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (10.12.20) [פורסם בנבו).

 

  1. שלישית, עסקינן בתובעת ילידת ישראל, אשר סיימה בית ספר יסודי ראו: פרוט' עמ' 55 ש' 18-20 אשר יודעת קרוא וכתוב והדעת נותנת כי התובעת ידעה לקרוא ולהבין את האמור בתצהיר הכולל 3 סעיפים בלבד שנוסחו באופן תמציתי.

 

  1. רביעית, אין לקבל את טענת התובעת כי המסמכים נחתמו אגב ניצול חולשתה ראו: ס' 31-33 לכתב התביעה המתוקן ולו משום שטענה זו לא פורטה כדבעי ראו: תמ"ש 53133-03-19 נ.א. נ' מ.ח. (6.2.20) [פורסם בנבו].

 

  1. חמישית, יש לדחות את הטענות בדבר עושק, טעות, הטעיה ותרמית ראו: פרק בעמ' 4-5 לכתב התביעה המתוקן משום שטענה זו נזנחה בסיכומים ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, 108-107; ע"א 8168/03 ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ (8.11.2009) [פורסם בנבו].

 

  1. שישית, לא ניתן להתעלם מעדות האח אשר העיד כעד מטעם התובעת. האח נשאל בחקירה הנגדית אודות הענקת הזכויות במשק והשיב: "אני אמרתי לה שאני חושב שיש בעייתיות עם ההחלטה שלה ושיכול להיות שהיא עשתה החלטה לא טובה והיא צריכה לבדוק את זה, בוודאי" ראו: פרוט' עמ' 83 ש' 5-6. עדות זו שומטת את הקרקע תחת הטענה כי התובעת לא הבינה את תוכן המסמכים עליהם חתמה וכי בזכות חתימתה על המסמכים, הוענקו לנתבע הזכויות במשק.

 

  1. באופן דומה, לא ניתן להתעלם מעדות הבת הנוספת של התובעת אשר העידה כעדה מטעם התובעת כדלהלן:

 

"ת. אנחנו חייבים לעשות סדר בתוך הבית, אמא שלי מקבלות את ההחלטות, היא אישה בריאה בנפשה ובגופה ואנחנו עכשיו צריכים, היא החליטה שהיא רוצה לשנות את החתימה, את התהליך, היא הבינה שהיא עשתה או לצורך העניין חתמה על משהו שלא היה ברור לה והיא רוצה לשנות את זה וזו זכותה, ומה שהיא תחליט אני פה עומדת מאחוריה, זה הכל".

ש. זאת אומרת גם אם היא טעתה את אומרת זכותה לתקן את הטעות.

ת. חד משמעית, זה שלה, השטח הוא שלה, הבית הוא שלה, היא תחליט מה לעשות איתו"

ראו: פרוט' עמ' 87 ש' 19-24.

 

ובהמשך:

"ש. הבנתי, ואת חושבת שזכותה של אמא גם אם היא מינתה אותו כבן ממשיך, כבעלת המשק היום לבוא ולומר אני בעלת המשק ואני רוצה לשנות.

ת. חד משמעית זכותה המלאה.

ש. זכותה המלאה?

ת. חד משמעית.

ש. גם אם היא אז עשתה את זה במודע.

ת. חד משמעית זכותה לעשות כרצונה."

ראו: פרוט' עמ' 92 ש' 1-7.

 

  1. שביעית, המסמכים נחתמו על ידי התובעת בשנת 2012 והתביעה הוגשה בשנת 2016 מבלי שניתן הסבר ממשי לשיהוי בהגשת התביעה ראו: ס' 28 לכתב התביעה, פרוט' עמ' 82 ש' 1-10.

 

  1. לאור כל אלה אני קובע כי חתימת התובעת על המסמכים היא חתימה בת תוקף. המשמעות של קביעה זו היא כי הוכחה לפניי כוונת התובעת להעניק לנתבע זכויות במשק.

 

  1. לאור מסקנה זו יש לבחון כעת מהן הזכויות שהוענקו לנתבע מכוח המסמכים החתומים על ידי התובעת והאם רשאית התובעת לבטל את הענקת הזכויות.

 

  1. בעניין זה יש להפנות לעמדת רמ"י לפיה, בין היתר:

 

 "... מינוי בן ממשיך מתקיים רק בעת תוקפו של הסכם משבצת תלת צדדי ... לפיכך, "מינוי בן ממשיך אינו יכול להתקיים בעניינינו שכן בשעת "הקניית הזכויות" לנתבע 1  חל הסכם המשבצת הדו צדדי הקובע דרך שונה להעברת הזכויות במשק (בהתאם לנהלי הרשות וללא תמורה כמפורט לעיל, מאשר בהסכם המשבצת התלת צדדים" ראו ס' 34-35 לעמדת רמ"י.

 

  1. במילים אחרות, בהסכם הדו צדדי לא קיימת אפשרות להעביר את הזכויות במשק במתווה של מינוי "בן ממשיך". בתוך כך, מתייתר הצורך לדון בסעדים ב' ה, ו', ז', ט', י', י"א לכתב התביעה המתוקן שכן רישום הנתבע כבן ממשיך בספרי האגודה נעשה בניגוד להסכם הדו צדדי, ואין כל צורך במתן סעד הצהרתי בעניין זה שכן נקבע בע"א 5400/18 דוד מיר נ' יעקב מירון, עו"ד (28.1.19) [פורסם בנבו] כי:

 

" בעל דין איננו זכאי לקבל סעד הצהרתי לשמו, שכן במקרה כזה הסעד ייחשב לאקדמי ולא יינתן (ראו ע"א 226/80 כאהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 463, 469 (1981); זוסמן, בעמ' 530 והאסמכתאות המובאות שם; וכן גורן, בעמ' 780)"

 

  1. הנתבע ביקש "להכשיר" את מינויו כבן ממשיך ביחסים שבינו לבין האגודה ראו: פרוט' עמ' 57 ש' 25, עמ' 58 ש' 1 אגב הפניה לע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס פד"י מט' (2), 419 (18.7.95) [פורסם בנבו] (להלן: "עניין קוגלמס") בו נקבע, בין היתר, כי :

 

"עניינה של תקנה 3א בקביעת מסגרת היחסים שבין הבן הממשיך לבין האגודה בלבד. התקנה מסדירה את חברותו של הבן הממשיך באגודה (תקנות משנה (ב)-(ד)), מסירה מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק אל הבן הממשיך ומבטיחה לבן כי האגודה לא תערים קשיים על דרך רכישת הזכויות (תקנת משנה (ז)) (ראה ע"א 2836/90א' בצר נ' צילקביץ ואח' (להלן - פרשת בצר [3] ), בעמ' 196). למעשה, תקנת משנה (ז) היא שיוצרת את הקשר בין מישור החברות באגודה לבין המישור הקנייני".

 

  1. לא ניתן לקבל טענה זו של הנתבע, מכיוון שפסה"ד בעניין קוגלמס עסק במקרה בו חל הסכם משבצת משולש: "ההסדר המשפטי של אדמות המושב בענייננו הוא מסוג החוזה המשולש" ולא בהסכם דו צדדי, כמו בענייננו.

 

  1. עוד ביקש הנתבע להסתמך על תעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם רמ"י ולפיה היא "איננה מתערבת ואיננה מביעה עמדתה במישור היחסים שבין האגודה לבין הבן הממשיך, אין זה מעניינה ואין לה חלק בסכסוך ביניהם, ככל וישנו".

 

  1. לא ניתן לקבל טענה זו של הנתבע.

 

ראשית, האמור בתעודת עובד הציבור עומד בסתירה מוחלטת אל מול עמדת רמ"י בכתב ההגנה ולפיה  "מינוי בן ממשיך אינו יכול להתקיים בענייננו" ראו: ס' 35 לכתב ההגנה.

 

שנית, אין בעובדה כי רמ"י איננה מביעה עמדה במישור היחסים שבין הנתבע לבין האגודה, כדי להכשיר, באופן פוזיטיבי, מינוי "בן ממשיך" שאין לו אחיזה בהסכם הדו צדדי.

 

  1. שלישית, לא ניתן להתעלם מעמדת האגודה. בכתב ההגנה שהוגש מטעם האגודה לכתב התביעה המקורי והסתכם ב-7 סעיפים בלבד, הכחישה האגודה באופן סתמי ולא מפורט: "האמור בסעיפים 12-36 ככל שהדברים מיוחסים לאגודה" ראו: ס' 4 לכתב ההגנה.

 

  1. לא זו בלבד שהאגודה לא ביקשה "להגן" על מינוי הנתבע כבן ממשיך ברישומיה, אלא היא הסכימה לבטל את המינוי והחברות של הנתבע באגודה, באם יוחלט כי המינוי שניתן לנתבע בטל ראו: ס' 7 לכתב ההגנה.

 

  1. לאור כל אלה, ולאור הוראות ההסכם הדו צדדי, שאיננו מאפשר מינוי "בן ממשיך", אני דוחה את טענת הנתבע כי הוא "בן ממשיך" במישור היחסים הפנימיים בינו לבין האגודה.

 

  1. נשאלת, אפוא השאלה, כיצד ניתן ליישב בין הקביעה כי התובעת העניקה לנתבע זכויות במשק לבין המסקנה כי הנתבע אינו "בן ממשיך".

 

  1. התשובה נמצאת בתמ"ש (ת"א) 023220/99 דנון מרגריטה נ' אשר בתיה ואח' (16.7.2003) [פורסם בנבו] (להלן: "פס"ד דנון") אשר עסק במקרה דומה לזה שלפניי.

 

  1. על מנת להדגיש את הדמיון בין שני המקרים, אצטט את העובדות כפי שאלה פורטו בפס"ד דנון כדלהלן:

 

"3. מושב גאליה (להלן: "המושב" או "האגודה") הינו אגודה שיתופית המסווגת כמושב עובדים ומחזיקה כברת רשות בקרקעות המשבצת של הישוב גאליה בהתאם לחוזי שכירות תלת שנתיים המתחדשים מעת לעת בינה לבין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "החוזה הדו צדדי" או "הסכם המשבצת").

 

  1. ביום 12/5/93 נפטר בעלה של התובעת, סנטו דנון ז"ל.

     בהתאם להסכם המשבצת ולצוואת המנוח, הפכה התובעת לבעלת הזכויות במשק.

 

  1. ביום 20/6/93, הגישה התובעת בקשה למינוי הנתבעים כבנים ממשיכים בזו הלשון:

 

"הנני מבקשת להכניס למשק את בתי בתיה אשד (לבית דנון) את חתני עובד  אשד בנוהל של "בן ממשיך"".

 

הנתבעים הגישו בקשה להתקבל כחברים באגודה (ת/5 ו- ת/6) וביום 18/11/93 אישרה האסיפה הכללית של האגודה את הנתבעים כבנים ממשיכים (ת/4).

 

 

     הנתבעים בנו את ביתם במשק בסמוך לביתה של התובעת. כבעלת הזכויות במשק, חתמה התובעת על בקשה להיתר בניה (ת/7) ועל הסכם עם האגודה והמנהל לבניית יחידת מגורים נוספת לבן משפחה (ת/8), כן התחייבה לרשום משכנתא על זכויותיה לצורך הבטחת החזר הלוואה שנטלו הנתבעים לצורך הבניה (ת/9).

 

  1. בשל סכסוך שנתגלע בין הצדדים, הודיעה התובעת לאגודה במכתב מיום 22/5/97, כי הנתבעים אינם בנים ממשיכים, אין להם זכויות במשק והם אינם נציגי המשק (ת/11).

 

  1. בפס"ד דנון קבעה כב' השופטת צילה צפת, בין היתר, כי:

 

"15. עיננו הרואות, כי עפ"י סע' 19 הנ"ל (להסכם הדו צדדי –פ.ג.), אין בהסכם המשבצת כל רבותא למעמד "בן ממשיך" לא לגבי העברת הזכויות במשק בחיים ולא לגבי העברת הזכויות במשק לאחר המוות.

 

     בשני המצבים העברת הזכות מותנית במילוי תנאים מוקדמים שקיומם נדרש כתנאי לתקפות ההעברה. דא עקא, כי אף לא אחד מהם הוא היות מקבל הזכות "בן ממשיך".

 

ובהמשך:

 

  1. ההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם.

 

     בענייננו, כאמור, לא יכולה כלל לעמוד לדיון השאלה אם מעמד "בן ממשיך" מהווה מתנה של הזכויות במשק לאחר פטירה, כמו גם השאלה אם מתנה זו הושלמה אם לאו, שאלות אלו יכול ויעלו רק כאשר הסכם המשבצת מקנה זכות כלשהי לבן ממשיך. כאמור לעיל, לא כך הדבר בענייננו. במקרה דנן, הסכם המשבצת אינו מזכיר כלל את המושג "בן ממשיך" ומכאן, כי גם אין קשר בין מעמד "בן ממשיך" לבין העברת הזכויות במשק.

 

  1. על יסוד המסקנה כי ההסכם הדו צדדי איננו מאפשר מינוי "בן ממשיך" – מחד גיסא, ועל רקע הענקת הזכויות במשק לנתבעים (בפס"ד דנון – פ.ג.) – מאידך גיסא, קבעה כב' השופטת צפת כי:

 

"22. כפי שציינתי לעיל, ההליך של "בן ממשיך" מסדיר את חברותם של הנתבעים באגודה. אולם על מנת שתתממש צפייתם לקבל את הזכויות במשק יש צורך בהסכם חיצוני בעל תוקף משפטי שיש בו כדי לזכותם בזכויות אלו, קל וחומר שיש צורך במקור כזה כאשר הסכם המשבצת אינו מקנה כל זכות לבן ממשיך. מקור כזה נוסף, לכולי עלמא, לא קיים בענייננו.

 

  1. יחד עם זאת, סבורני כי מן החומר הנמצא לפנינו עולה בבירור, כי התובעת העניקה לנתבעים את זכות החזקה והשימוש בבנין המגורים שבנו ובקרקע שעליו הוא ניצב.

    

ניתן ללמוד זאת הן מטענת התובעת עצמה על כוונה להעניק להם זכויות בכפוף לטיפולם בה ובמשק ומהבקשות להיתר בניה וההסכם שחתמה עם מנהל מקרקעי ישראל לבניית בית מגורים נוסף לבן משפחה.

    

עובר לאותה עת התכוונו הנתבעים לטענתם, לבנות את ביתם בישוב גן יבנה, על תוכנית זו ויתרו לאחר שעלתה על הפרק אפשרות מעמדם כ- "בן ממשיך" במשק.

    

הנתבעים נטלו הלוואות והשקיעו בבניה. מכאן עולה כוונה לחזקה ייחודית של הנתבעים בבית אותו בנו, הזכויות אמנם לא הועברו אך ניתן להבין זאת כהענקת "רישיון משנה" (ראה ע"א 2836/90 פרשת בצר נ' צילביץ הנ"ל), לא יכול להיות ספק כי הם לא היו בונים אלמלא הובטחה להם מראש הזכות לגור ולהשתמש בבית שבנו.

 

ואולם, מאידך, עצם העובדה שהנתבעים אכן הקימו בפועל את הבית על החלק שיועד להם בתוך המשק להתגורר בו, מבלי שהתובעת ויתרה על איזו זכות שיש לה במשק, אינה יכולה להתפרש כמתן רישיון מצד התובעת לגבי המשק כולו.

 

  1. עוד יש לציין, כי הרציונל המונח בבסיס הענקת מעמד של "בן ממשיך" היא המשכיות הקיום החקלאי של המשק.

 

העקרונות הבסיסיים של המדיניות הקרקעית בישראל, עורכות אבחנה בין קרקע חקלאית לקרקע עירונית. ככלל, היעוד והמטרה הנלווים להקצאת נחלת קרקע חקלאית מכוונים לעיסוק בחקלאות, הווי אומר - קרקע חקלאית ומתן זכויות בנחלה, נתונה למתיישב לצורך פרנסה מחקלאות. המושג נחלה קשור רק בקרקע חקלאית שהוחכרה למתיישב לצורך משלח יד בחקלאות ממשק חקלאי.

 

כדי לשמר יעוד ומטרה זו נוסד מעמד "בן ממשיך" שהוא "הבן שבונה את ביתו בחלקה א', ליד בית ההורים, מעבד עמם את המשק ומצפה לכך שעם מותם, בבוא היום יהיה הוא בעל המשק במקומם" (אוטולנגי, שם, 489). 

 

במקרה דנן, הנתבעים אינם עוסקים בחקלאות ואינם מתפרנסים מחקלאות, לא השקיעו בחקלאות ולכן גם לא קיימת ציפיה לזכות בפרי השקעתם בחקלאות לאחר פטירת הורה או לקבל את המשק לצורך המשך העיסוק בחקלאות.

 

הנתבעים עושים שימוש במשק לצורך מגורים בלבד. הענין שיש לנתבעים במשק הוא כבנכס בעל ערך כלכלי - זאת ותו לא - אין בין זה ובין מוסד "הבן ממשיך" שהתפתח על רקע הצורך בהסדרת הזכויות במשק לצורך יצירת המשכיות חקלאית במשק דבר.

 

     המסקנה המתבקשת היא אם כן, כי הנתבעים קיבלו רישיון לתקופה בלתי מוגבלת לחזקה ייחודית בחלק משטח המשק,  לבניית ביתם בשטח זה ולמגורים בו. "

 

  1. במישור האופרטיבי נקבע בפס"ד דנון, בין היתר, כי:

 

"א. התובעת הינה בעלת הזכויות במשק והיא רשאית להעביר את זכויותיה בהתאם להסכם המשבצת ובכפוף לזכויות הנתבעים כמפורט לעיל.

ב. העתירה לביטול מעמד הנתבעים "כבנים ממשיכים" במשמעותו כאמור לעיל - נדחית. התובעת אינה רשאית למנות בן ממשיך אחר."

 

ג.  העתירה לסילוק ידם של הנתבעים נדחית- לנתבעים זכות חזקה ייחודית בלתי הדירה על הבית שבנו במשק ובמגרש שעליו הוא ניצב.

 

  1. נוכח הדמיון בין העובדות בפס"ד דנון לעובדות מקרה שלפניי, אני מאמץ את המסקנה והתוצאה של פס"ד דנון (מלבד הקביעה כי התובעת הינה בעלת הזכויות במשק והיא רשאית להעביר את זכויותיה בהתאם להסכם המשבצת, שכן זהו מצב הזכויות הקיים ולא נדרשת לשם כך קביעה שיפוטית נוספת) וקובע כי הזכויות שניתנו לנתבע ולרעייתו במשק על ידי התובעת, הינן רישיון לחזקה ייחודית בחלק משטח המשק, לבניית הבית בשטח זה ולמגורים בו לתקופה בלתי מוגבלת.

 

  1. ער אני לעובדה כי קביעה זו לא נתבקשה על ידי מי מהצדדים ואולם, בבית המשפט לענייני משפחה יש מקום לאפשר "גמישות דיונית", גם בהתייחס לסעדים שלא נתבעו בתביעה ראו: תמ"ש 11858-07-12 (21.1.14) [פורסם בנבו]; תמ"ש(טב) 6964-11-10 (1.3.11) [פורסם בנבו].

 

  1. הדבר נכון ביתר שאת נוכח הוראת תקנה 2 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 שעניינה "עקרונות יסוד" ושמטרתה, בין היתר, "צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" ונוכח עמדת הצדדים ראו: ס' 40 לתצהיר הנתבע וס' 100 לסיכומי התובעת.

 

  1. נשאלת אפוא השאלה, האם רשאית התובעת לבטל את הענקת הזכויות. שאלה זו נדונה אף היא בפס"ד דנון ונקבע כי:

 

"25.האם זכאית התובעת להביא את זכויותיהם הנ"ל של הנתבעים לידי גמר באופן חד צדדי?

 

     שאלה זו נבחנה בפרשת בצר הנ"ל לאור דיני הרישיון, המסקנה שם בנסיבות הדומות לענייננו, כי במקרה שכזה "מטה הצדק את הכף לעבר אי מתן האפשרות לבטל את הרישיון".

 

     הוא הדין בפרשת קולגמס, גם שם נקבע בנסיבות דומות, כי אמנם זכויות בן ממשיך מסדירות רק את מעמד הבן באגודה וחברותו בה ואינם מקנים לבן זכויות במשק ולפיכך, כל עוד הזכות לא הוקנתה לאחר, נשארת התובעת בעלת הזכויות במשק, יחד עם זאת, נקבע שם, כי נראה שהדין והצדק מחייבים הכרה בזכותו של הבן הממשיך לחזקה ייחודית בחלק משטח המשק לבניית ביתם בחלק זה ולמגורים בו. ציינתי לעיל, כי גם בפרשת קוגלמס כמו בענייננו הסכם המשבצת אינו כולל הוראות להעברת זכויות המתיישב לבין ממשיך.

 

     לא מצאתי בראיות תימוכין לטענת התובעת, כי מעמד בן ממשיך ניתן לנתבעים על תנאי שהם יטפלו בה ובמשק. וגם אם היה תנאי כזה לא מצאתי, כי התובעת הוכיחה את הפרת התנאי או התנהגות מחפירה של הנתבעים כטענתה.

 

     ודוק! הנטל להוכיח התנהגות מחפירה מוטל על כתפיה של התובעת, וביהמ"ש יבדוק גם אם ההתנהגות המחפירה לא נגרמה כתוצאה מהתנהגותו של הנותן עצמו. שאם אכן כך הוא, לא יהיה הנותן רשאי לחזור בו מהבטחתו (א. ראבילו "חוק המתנה, תשכ"ח-1968" מהדורה שניה, תשנ"ז, 385). להתרשמותי לתובעת היה יד בדבר הנתק והסלמת היחסים שבין הצדדים.

 

  1. עינינו הרואות, כי ביהמ"ש הכיר בפרשת בצר ובפרשת קוגלמס באפשרות לפיצול משפטי של המשק שנובע מהסכמים פנים משפחתיים הגם שלא קיבלו את אישור המוסדות המיישבים (ראה גם ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פד"י נו' (6), 295, גם שם הכיר ביהמ"ש, בנסיבות אחרות בפיצול משפטי של הנחלה על יסוד הסכם פנים משפחתי).

 

     היום, אף יותר מכך, מסכים גם מנהל מקרקעי ישראל לפיצול רישומי פורמלי בהתאם (ת/14 - הוראות אגף מס' 62).

 

  1. גם במקרה שלפניי לא הוכיחה התובעת כי היא רשאית לבטל את הענקת הזכויות על רקע ההתנהגות המחפירה של הנתבע. בס' 51 לכתב התביעה המתוקן הסתפקה התובעת בתיאור כללי של התנהגות המחפירה של הנתבע ומשפחתו ראו גם: ס' 45 לתצהיר התובעת (התובעת אומנם הרחיבה בעניין זה בס' 34-42 לסיכומיה ואולם, הלכה היא כי אין להעלות טענות עובדתיות חדשות בסיכומים ראו: רע"א 496/89 סאלם סלאמה אל-קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב פ"ד מה(4) 343; תמ"ש 32006-04-12 ק' נ' ק'(29.3.14) [פורסם בנבו] שכן  בית המשפט לא יידרש לה ראו: תמ"ש 11627-12-17 (23.8.20) [פורסם בנבו]).

 

  1. הנתבע הכחיש טענה זו בתוקף ראו: ס' נד לכתב ההגנה ובשונה מהתובעת אשר לא הביאה ראיה כלשהי מלבד גרסתה בתמיכה לטענה כי הנתבע ומשפחתו התנהגו כלפיה התנהגות מחפירה, הנתבע הגיש תצהירים מטעם שלושה עדים חיצוניים מטעמו ראו: ס' 18 לתצהיר מטעם מר --- ---, ס' 2-3 לתצהיר מטעם מר --- --- וס' 4 לתצהיר מטעם מר --- ---(להלן: "העדים").

 

  1. העדים התייצבו לעדות ביום 25.9.19 ואולם, בעקבות דין ודברים בדיון ועתירת התובעת לבחון את המשך צעדיה ראו: פרוט' עמ' 54 ש' 35 כמו גם לאור הצהרת הנתבע לזמן את העדים "אם נצטרך" ראו: פרוט' עמ' 55 ש' 9, הוחלט שהעדים לא ייחקרו עד אשר תחליט התובעת האם בכוונתה להמשיך בבירור התובענה ראו: פרוט' עמ' 55 ש' 12-27.

 

  1. לפיכך, משהחליטה התובעת כי בכוונתה להמשיך בבירור התובענה, היה עליה לעתור לזימון העדים. הדבר נכון ביתר שאת לנוכח העובדה כי ביום 29.10.20 ניתנה החלטה בה נקבע כי:

 

"למיטה הבנתי, ובהמשך להחלטה מיום 5.7.20, ניתן ליתן צו להגשת סיכומים. ככל שבתוך 10 ימים לא תוגש בקשה/הודעה כלשהי, יינתן צו לסיכומים"

 

  1. יצוין כי בהחלטה מיום 5.7.20 המאוזכרת בהחלטה מיום 29.10.20 נקבע בין היתר כי:

 

 "ככל שיש בכוונת הצדדים להביא ראיות נוספות/להזמין עדים נוספים יודיעו על כך בתוך 7 ימים. בהעדר הגשת ההודעה  ובחלוף המועד, יינתן צו להגשת סיכומים."

 

  1. בעקבות החלטה זו, מיום 5.7.20, הגישה התובעת הודעה מיום 12.7.20 בה ביקשה לחקור את נציגי רמ"י ולא ביקשה לחקור את עדי הנתבע. בתוך כך, אי זימון העדים לחקירה על ידי התובעת נזקף לחובתה ואני מקבל את האמור בתצהיר כמידע חלוט ראו: ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' לוי פ"ד מ (1) 440.

 

 

 

  1. בנוסף, סעיף 5 לחוק המתנה, מכוחו עותרת התובעת לבטל את המתנה, קובע:

 

(א)          התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.

(ב)          כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

(ג)           מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.

 

  1. הנתבע נטל משכנתה לשם בניית הבית ובכך הוא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על התחייבות התובעת להעניק לו את הזכויות במשק, ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של התנהגות מחפירה מצד הנתבע, אין כל עילה לבטל את הענקת הזכות ראו: עמ"ש 59045-02-20 ר.א נ' ה.א. ואח' (3.21) [פורסם בנבו].

 

  1. התובעת עתרה להצהיר כי על אף הותרת השעבוד שנרשם לטובת הנתבע הבנק על המשק, על הנתבע החובה הבלעדית לפדות את המשכנתה כסדרה. בפועל, כעולה מעדות התובעת, הנתבע הוא זה שמשלם את כל תשלומי המשכנתה ראו: פרוט' עמ' 68 ש' 15-20 ומשכך, לא התגבשה עילת התביעה ביחס לסעד זה השוו: תמ"ש (ת"א) 79071/98 ס.מ. נ' ס.ר. (26.4.06) [פורסם בנבו];  תמ"ש (יר') 015180/07 פלונית נ' אלמונית (15.11.09) [פורסם בנבו] ודין העתירה ביחס לסעד זה להידחות.

 

  1. אני דוחה את טענת הנתבע כי עילת התביעה התיישנה מכיוון שכתב התביעה המתוקן הוגש בשנת 2020 בעוד שהמסמכים נחתמו בשנת 2012 ראו: ס' 6-7 לכתב ההגנה. התביעה הוגשה בשנת 2016 ומועד הגשת כתב התביעה המקורי הוא המועד הקובע לעניין מרוץ תקופת ההתיישנות, שכן הגשתו מפזרת "ריח של ויתור" על קבלת הזכות ראו: ע"א 158/54 דה בוטון ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו]; תמ"ש 44674-03-17 ל. ואח' נ' מ. (המנוח) ואח' (17.11.18) [פורסם בנבו].

 

  1. אני דוחה את טענת הנתבע כי המתנה בדמות של מינויו כ"בן ממשיך" הושלמה. כשם ש"אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו" ראו: בע"ם 612/16 (30.3.16) [פורסם בנבו];  בע"ם 3872/14 פלונית נ' פלוני (8.9.2014) [פורסם בנבו] כך גם לא ניתן להעניק במתנה זכות שאינה קיימת במסגרת ההסכם הדו צדדי.

 

  1. התוצאה היא כי התביעה נדחית על כל סעדיה.

 

  1. יחד עם זאת אני קובע כי לנתבע זכות חזקה ייחודית בלתי הדירה על הבית שבנה במשק ובמגרש שעליו ניצב הבית והתובעת רשאית להעביר את זכויותיה במשק בהתאם להסכם המשבצת ובכפוף לזכויות הנתבע כמפורט לעיל.

 

  1. לאור התוצאה, בשים לב למשך ניהול ההליך והמשאבים שהושקעו בניהולו, כאשר התביעה נדחתה על כל סעדיה ולא היה מקום מלכתחילה לעתור למרבית הסעדים, אני מחייב את התובעת בהוצאות משפט בסך של 70,000 ₪. סך זה ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד למועד התשלום בפועל.

 

  1. אני מתיר את פרסום פסק הדין, לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

 

ניתן היום,  י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ