אם שמינתה את בנה כבן ממשיך ביקשה לבטל את המינוי אך נדחתה. מכיוון שההסכם הדו צדדי לא מאפשר מתווה של ״בן ממשיך״ נפסק כי לבן יש זכות שימוש בלתי מוגבלת בחלק מהמשק
בבית המשפט למשפחה בירושלים הוכרע לאחרונה סכסוך בין אם לבנה. האם מינתה את בנה כבן ממשיך והוא בנה במשק בית. בהמשך היא חזרה בה וביקשה לבטל את המינוי בשל התנהגות מחפירה. השופט פליקס גורודצקי דחה את טענותיה וקבע כי מכיוון שהמינוי נעשה בניגוד להסכמים עליהם חתום המושב, לבן יש רישיון להשתמש בשטח לתקופה בלתי מוגבלת.
לאם זכויות במשק באחד המושבים בארץ וארבעה ילדים (בן נוסף נפטר). היא הסכימה כי אחד מבניה יבנה במשק בית עבורו ועבור משפחתו. כשהבן ביקש להתחיל בבנייה התברר כי אין לו את היכולת הכספית לעשות כן.
בנסיבות אלה ביקש הבן מרשות מקרקעי ישראל לרשום לטובתו משכנתה לצורך מימון עלויות הבנייה. לצורך קבלת המשכנתה חתמה האם על מינוי הבן כ״בן ממשיך״ וניתנה לו הלוואה של 900,000 שקל.
בתביעה דרשה האם להצהיר כי המינוי כבן ממשיך בטל כך שהיא זכאית להעביר את הזכויות במשק למי שתחפוץ, בין בחייה ובין לאחר מותה בדרך של צוואה או ירושה.
האם הבהירה כי לא התכוונה להעניק לבנה זכויות במשק מעבר לזכויות שהעניקה לכל יתר ילדיה.
לטענתה, הבן החתים אותה בעורמה על מסמכי המשכנתה ועל המסמכים המעידים על הסכמה מטעמה למנותו כבן ממשיך, מבלי שהוסברו לה השלכות הפעולה.
רק בשלב מאוחר יותר התברר לה על אילו מסמכים חתמה. היא ביקשה לשוחח עם הנתבע אך הוא מסרב לדבר איתה ומתנהג אליה בצורה מחפירה. לטענתה, הנתבע מתכוון לסלק אותה ואת ילדיה האחרים מהמשק.
הבן טען מנגד כי אמו נתנה לו ״מתנה״ במינויו כבן ממשיך. המתנה הושלמה ונרשמה בספרי האגודה השיתופית לפני כ-10 שנים.
לטענתו, מאחורי התביעה עומד אחיו המבקש להיכנס לנעליו ולהחליפו כ"בן ממשיך".
לדבריו, הוא חפץ מאוד ביחסים טובים עם אמו ואולם היא מסרבת לדבר איתו ככל הנראה עקב הוראה שקיבלה מאחיו.
שינה את מצבו לרעה
השופט פליקס גורודצקי דחה את התביעה. הוא כתב כי לא ניתן לקבל את טענת האם כי חתמה על מסמכים מבלי להבין את משמעותם. האם יודעת קרוא וכתוב ויש להניח כי ידעה לקרוא ולהבין את האמור בתצהיר הכולל שלושה סעיפים תמציתיים בלבד. לפיכך, הוכחה כוונת האם להעניק לבנה זכויות במשק.
עוד צוין כי התובעת לא הוכיחה כי היא רשאית לבטל את הענקת הזכויות על רקע התנהגות מחפירה של הנתבע.
כמו כן, הנתבע נטל משכנתה לשם בניית הבית ובכך הוא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על התחייבות אמו להעניק לו את הזכויות במשק. משלא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של התנהגות מחפירה מצד הנתבע, אין כל עילה לבטל את הענקת הזכות.
עם זאת, כתב השופט, בהסכם הדו צדדי בין האגודה השותפית לבין רמ״י לא קיימת אפשרות להעביר את הזכויות במשק במתווה של ״בן ממשיך״.
בנסיבות אלה ועל בסיס פסיקה במקרה דומה קבע השופט שהזכויות שניתנו לנתבע ולרעייתו במשק על ידי התובעת, הן רישיון לחזקה ייחודית בחלק משטח המשק, לבניית הבית בשטח זה ולמגורים בו לתקופה בלתי מוגבלת.
האם חויבה בהוצאות בסך 70,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עירן שושני עוסק/ת ב- נחלות ומשקים במושבים, קיבוצים ואגודות שיתופיות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.