בעניין: גב' א' XXX
מתן מענה טיפולי לקשיש בביתו חלף הוצאתו לבית אבות בניגוד לרצונו – אפשר גם אחרת !
- תחילתו של התיק שבפניי בבקשה מיום 01.08.17 כי בית המשפט יורה על העברתה של גב' א', קשישה כבת 95 שנים, מביתה למסגרת חוץ ביתית וזאת בניגוד לרצונה, וסיומו כעבור כשנתיים עת גב' א' ממשיכה להתגורר בביתה תוך שנמצא לה מענה הולם בביתה – מטפל סיעודי זר.
- גב' א' כיום כבת 97 שנים, אזרחית ותיקה , ערירית , אלמנה המתגוררת לבדה בשכירות בשוק החופשי בעיר באר שבע.
- ביום 10.08.17 מונתה הקרן לטיפול בחסויים כאפוט' לגופה ורכושה של גב' א', תוך שבצו המינוי ציין בית המשפט כי "כל שינוי במקום מגורה של גב' א' XXX ובכלל זאת אפשרות לשלבה במסגרת סידור מוסדי, יחייב את האפוט' לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט ולקבל החלטה בעניין זה".
- כאמור ביום 01.08.17 הוגשה בקשה דחופה להורות על העברתה של גב' א' מביתה למסגרת חוץ ביתית וזאת בשל מצבה ומאחר והאפוט' אינה יכולה להבטיח את שלומה עת היא נמצאת לבדה בדירתה.
עוד נטען בבקשה כי גב' א' נעזרת במטפלת מטעם חוק הסיעוד, ארבע שעות בימי חול בלבד ומטופלת בהתנדבות בידי שכנתה אשר מבקרת אותה פעמיים ביום בהתאם ליכולתה. במהלך השבתות נותרת גב' א' לבדה ללא כל עזרה והשגחה .
- עו"ד שיינפלד אשר מונתה על ידי בית המשפט כעו"ד מייצגת לגב' א' על ידי הסיוע המשפטי ציינה בתגובתה, בין היתר, כי גב' א' מתנגדת נחרצות להשמתה במסגרת חוץ ביתית וכי היא רוצה לחיות בביתה.
- בא כוח היועמ"ש ציין כי כעולה מבקשת האפוט' – הקרן, נראה כי בלא השגחה מתאימה קיים חשש לשלומה ולרווחתה של גב' א', וככל שלא יעלה בידי הקרן ובידי באת כוחה של גב' א' למצוא אופציות אחריות אשר יאפשרו את המשך שהותה של גב' א' בביתה, יש לקיים דיון בעניינה.
- בדיון אשר התקיים ביום 03.10.17 ביקשתי לבחון את ההיתכנות הכלכלית של אפשרויות נוספות לטיפול בגב' א' בביתה, לרבות עובד סיעודי זר. מהנתונים שהציגה האפוט' עלה כי אין בכלל הכנסותיה של גב' א' כדי לממן עובד זר וכי הבאת עובד סיעודי זר לטיפול בגב' א' יהא כרוך בגירעון כספי חודשי למעלה מהסך של 5,000 ₪ בחודש ועל כן אינו אפשרי.
עוד באותו דיון הביעה עורכת הדין שיינפלד את תמיהתה לכך כי המדינה מוכנה לשאת בעלות השמתה של גב' א' במסגרת חוץ ביתית – מוסד סיעודי וזאת בעלות הגבוהה בהרבה מעלות מימון עובד זר.
- בהחלטתי מיום 04.10.17 (פורסם במאגרים) ציינתי כי:
"...להבנתי המדינה צריכה לתת מענה חקיקתי הולם וייחודי לאותם קשישים עריריים שאין להם בני משפחה אשר יממנו את יתרת עלות העסקת העובד הסיעוד הזר, ובאופן שמטרת חוק הסיעוד שכאמור מבקש לעודד המשך שהותו של הקשיש בביתו, תמומש גם ביחס לאוכלוסייה ייחודית זו.
מענה כזה לקשיש הערירי כאמור ייתכן ואף יחסוך כסף לקופה הציבורית".
וכן ציינתי כי:
"... ואני אינני סומך, במצב הקיים, על אופן הפיקוח של גורמי המדינה השונים על בתי האבות, ובתחום זה על המדינה לעשות עוד רבות. בל נשלה את עצמנו, במקרה של קשיש חסר אמצעי אין מדובר בבתי אבות השמורים רק לבעלי הממון והמוצגים בפרסומות כבתי מלון ונופש, ושעלותם החודשית יכולה להגיע לעשרות אלפי ₪ בחודש".
וכי:
"ההכרעה הקשה עת מוצא עצמו בית המשפט במציאות נטולת חלופות כמפורט לעיל, שאז הוא צריך להכריע בין רצונו של אותו קשיש לבין פעולה מנוגדת לרצונו של הקשיש, אך נתפסת על ידי בית המשפט כפעולה הכרחית לשמירה על שלומו. על בית המשפט לבדוק עד כמה ינהג בגישה פטרונית כאילו יודע טוב יותר מאותו קשיש מה יותר טוב ולא ומה לא. וגם אם בית המשפט משתכנע כי אכן הוא יודע טוב יותר מאותו קשיש מה טוב לו, עליו לשאול את עצמו אם די בכך בכדי שהוא יכפה את רצונו על אותו קשיש.
הוצאת קשיש מביתו – מבצרו, למוסד חוץ ביתי – בית אבות, הנה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לדעתו ולרצונו של הקשיש. הוצאת קשיש מביתו בניגוד לרצונו, יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך שנים. במציאות הקיימת ובהעדר פיקוח מספק על בתי אבות, מדובר לעיתים אך בפגיעה בכבודו של הקשיש".
משהתרשמתי כי ניתן לכבד את רצונה של גב' א' ולהותירה בביתה תוך בניית מערך טיפולי והשגחה חרף מגבלות השעות הניתנות על ידי המל"ל ונוכח העזרה לה היא זוכה משכנותיה, לא נעתרתי בסופו של דבר בהחלטתי מיום 04.10.17 לבקשה להעבירה בניגוד לרצונה לבית אבות, והוריתי לאפוט', לעו"ס לסדרי דין ולבאת כוחה – עו"ד שיינפלד, לבחון חלופות נוספות עבור גב' א'.
- בהתאם לתסקיר העו"ס לסדרי דין מיום 19.11.17 ומיום 09.01.18, נעשה ניסיון לשלב את גב' א' במרכז יום לתשושי נפש וזאת באופן הדרגתי ולמספר שעות בשבוע. אולם נוכח הקשיים שפורטו בתסקיר, הופסקו ביקוריה של גב' א' במרכז היום.
כן נבחנה אפשרות לשלב את גב' א' בתוכנית "כאן גרים" – דיור סטודנטים עם קשישים, אך זו, כך נטען, אינה מאפשרת מגורים עם קשישים תשושי נפש.
- ביום 15.01.18 זימנתי ללשכתי את עורכת הדין מינה קלמן, חברת מועצת עירית באר שבע המשמשת כיו"ר ועדת מתנדבים בעירית באר שבע. ביקשתי מעורכת הדין קלמן לבחון אפשרות ליתן מענה התנדבותי לגב' א'.
- נוכח דיווחים אודות החמרה במצבה של גב' א' ובקשות חוזרות ונישנות מצד האפוט' ומצד המדינה לבחון שוב את השמתה במסגרת חוץ ביתית, ביקרתי ביום 07.02.18 את גב' א' בביתה וזאת כדי שאוכל להתרשם באופן ישיר מרצונה וממצבה.
- בהחלטתי מיום 08.02.18 (פורסם במאגרים) ציינתי כי:
"לאחר פגישתי עם גב' א' בביתה, ובשים לב לתגובתה עת העליתי בפניה את אפשרות הסידור החוץ ביתי, אבקש להוסיף כי הוצאת קשיש מביתו בניגוד לרצונו, נחווה על ידו בפעולה כוחנית ואלימה.
ומשכך, הוצאת קשיש מביתו לבית אבות, בניגוד לרצונו, צריכה להיות אלטרנטיבה אחרונה, וחובה על בית המשפט בבחינת "כיבוד אב ואם" לבחון תחילה את כל החלופות הקיימות (ואף ליצור בעצמו חלופות) כדי להתירו בביתו ולכבד את רצונו".
עוד ציינתי באותה החלטה כי:
"אכן וכדברי נעמי שמר ז"ל בשירה זוכה גב' א' 'לאנשים טובים באמצע הדרך', אך לדידי אין הם צריכים לבוא במקום המדינה, והיא זו אשר צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם לאותם קשישים עריריים שיכולים להמשיך ולהתגורר בביתם בסיוע מטפל סיעודי זר, קל וחומר עת מענה זה זול יותר מהמענה הניתן כיום והממומן על ידי המדינה, הוצאה לבית אבות".
בסיום החלטתי מיום 08.02.18 קבעתי כי בנסיבות המקרה שבפניי, ובהמשך לביקורי בביתה של גב' א', ונוכח המענה שניתן לה (הגם שהוא חלקי), יש לכבד את רצונה של גב' א' ולהותירה בביתה. כן נתתי מספר הנחיות וביניהן קיום פגישת עבודה בנוכחות עורכת הדין שיינפלד, האפוט', ועו"ד חדד-קלמן וזאת לצורך בניית תוכנית טיפול והשגחה בשילוב המערכת של עירית באר שבע, התקנת לחצן מצוקה, התקנת גלאי אש ומניעת נעילה לא רצונית של דלת הבית.
- בין לבין נקבע התיק לתזכורות פנימיות של בית המשפט וזאת כדי לקבל עדכונים בדבר מצבה של גב' א'.
- ביום 28.02.19 הודיע האפוט' כי ביום 17.02.19 , נבדקה גב' א' על ידי רופאה גריאטרית , כשבסיכום הביקור כתבה הרופאה כי גב' א' אינה יכולה לגור לבד אלא זקוקה לעובדת זרה או למסגרת לתשושי נפש.
כן ציינה האפו' כי שעות הסיעוד להן זכאית גב' א' הינן במימון חוק הסיעוד וקרן ניצולי שואה, וכי שעות אלו ניתן לממש בימי חול בלבד. שעת מטפלת בשבת ממומנת מהכנסתה הנמוכה של גב' א' מגמלת אזרח ותיק של המוסד לביטוח לאומי, ועלותה 140 ₪ לשעה.
- ביום 31.03.19 הודיע האפו' כי תואם לגב' א' ביקור התרשמות בלבד בבית אבות, גב' א' סירבה וטענה כי מבחינתה מעבר לבית אבות משמעותו "סיום החיים".
- ביום 12.05.19 הודיעה האפו' כי לאור סיפורה הייחודי של גב' א', ורצון עובדי האפו' לכבד את משאלתה להמשיך ולהתגורר ביתה, פעל האפו' בדרך של גיוס תקציבים באמצעות פרוייקט מימון המונים לצורך העסקת מטפלת אשר תתגורר עם גב' א' ותבטיח לה ההשגחה והטיפול להם היא זקוקה, וכי האפו' פועל להסדרת האישורים להעסקת מטפל עוזר זר.
- ביום 27.05.19 הודיעה האפו' כי ביום 23.05.19 נקלטה מטפלת זרה עבור גב' א', וכי עובדי האפוט' מלווים אותה בהליך קליטתה אצל גב' א'.
- משניתן מענה טיפולי ראוי לגב' א' בביתה חלף הוצאתה מביתה בניגוד לרצונה, וטרם נעילה, אבקש להוסיף מספר הערות.
במהלך השנתיים בהן התנהל התיק בפני, דחיתי פעם אחר פעם, שלא בלא חשש, את הבקשות החוזרות והנשנות להעברת גב' א' לבית אבות נוכח מצבה המתדרדר. לאורך כל התקופה שחלפה עד להסדרת העובדת הזרה, היה ברור כי המענה הטיפולי שניתן לגב' א' בביתה הינו מענה חלקי בלבד, ואין בו כדי להבטיח את שלומה בצורה מוחלטת. יחד עם זאת, וכאמור שלא בלא חשש, העדפתי לכבד את רצונה של גב' א' להישאר בביתה על פני הוצאתה בכוח מביתה והשמתה בבית אבות, שכן סברתי כי רצונה של גב' א' להישאר בביתה חרף מצבה הינו רצון מדעת, והוצאתה מביתה בניגוד לרצונה תהא משום פגיעה בזכויות יסוד שלה – פגיעה בכבודה, בחירותה ובזכותה לכתוב בעצמה את גורלה במהלך זקנתה.
במהלך שמיעת התיק, ומחומר הראיות אליו נחשפתי, עלה כי המדינה משלמת בגין השמתו של קשיש חסר אמצעים בבית אבות, סכום הגבוה בהרבה מהסכום אותו היתה משלמת עבור עובד סעודי זר שיטפל בקשיש בביתו . סבורני כי הגיע העת שהמחוקק יבחן את המצב החקיקתי הקיים, ויבצע התאמות שעולות בקנה אחד עם רצונו וזכויות היסוד של הקשיש והזולות יותר לקופה הציבורית. לטעמי המענה לגב' א' ולאחרים במצבה, לא צריך להיעשות באמצעות פרויקט גיוס מימון המונים.
כן אבקש להביע את הערכתי הרבה לגורמים הרבים אשר טיפלו בגב' א' ואשר תוך כדי גישה חדשנית " ומחוץ לקופסה " הגשימו את רצונה להישאר בביתה.
פסק דין זה מסיים את הדיון בתיק זה והמזכירות תמציא העתקו לצדדים וכן לעו"ס לסדרי דין אשר תגיש תסדיר משלים אודות מצבה של גב' א' לא יאוחר מיום 1/1/20120.
המזכירות תסגור את התיק.
אני מתיר פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ט, 02 יולי 2019, בהעדר הצדדים.