המנהלים המיוחדים:
עו"ד איתי פריימן
עו"ד אביחי ורדי
מונחת בפניי בקשת החייבים להכריז עליהם כפושטי רגל, זאת לאחר שביום 26.4.2018 וביום 19.6.2018 הוריתי על כינוס נכסיהם.
רקע
1.ביום 18.3.2018, הוגשה על ידי החייבים בקשה להכרזתם כפושטי רגל ולמתן צו כינוס. ביום 19.6.2018, הוריתי על מתן צו כינוס נכסיהם של החייבים, מיניתי את עו"ד פריימן איתי ואת עו"ד אביחי ורדי כמנהלים מיוחדים (להלן: "המנהלים המיוחדים") לנכסי החייבים בהתאם לבקשת הכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר"), וקבעתי מועד לדיון בבקשת ההכרזה על החייבים כפושטי רגל.
2.החייבים הם בני זוג ובנם, ונסיבות הסתבכותם הכלכלית של החייבים כרוכות בקריסת חברת צפתמן ארנון בע"מ (להלן: "חברת צפתמן") ובערבויות אישיות והלוואות שנטלו לטובת החברה. חברת צפתמן נמצאת בהליך של הקפאת הליכים במסגרת תיק פר"ק 39170-02-18. מאחר שנסיבות הסתבכותם הכלכלית של שלושת החייבים היא אחת, הוגש דו"ח אחד בעניינם כפי שיפורט להלן.
3.ביום 28.4.2019, הוגש דו"ח מסכם מטעם המנהלים המיוחדים, בו הומלץ על הכרזת החייבים פושטי רגל בצירוף תכנית פירעון (להלן: "הדו"ח"). בהתאם לדו"ח, שוכנעו המנהלים המיוחדים כי ניתן להכריז על החייבים פושטי רגל וזאת בכפוף להצגת אישורי מסירה לנושים שלא הגישו תביעות חוב. המנהלים המיוחדים ציינו, כי גרסתם של החייבים לא נסתרה בכל הנוגע לאופן יצירת החובות, ובכך לא עלתה טענה של חוסר תום-לב נגדם. עוד ציינו המנהלים המיוחדים, כי החייבים עומדים בתשלום החודשי שהושת עליהם וכי הם מגישים דו"חות דו-חודשיים כנדרש. בחלק הדן בתכנית הפרעון, סברו המנהלים המיוחדים כי ככל ויוכרזו החייבים פושטי רגל, ניתן יהיה לאשר בעניינם תכנית פרעון, כפי שפורטה בהרחבה בדו"ח.
4.הדו"ח מפרט את נסיבותיהם האישיות של החייבים, התנהלותם ממועד יצירת החובות ועד לתחילת הליך פשיטת הרגל, בנוסף להתנהלותם ממועד מתן צו הכינוס. בנוסף, פורטו חובות החייבים, תביעות החוב אשר הוגשו נגדם וסכומיהן. לצד זאת, פורטו אף נכסיהם של החייבים, ולבסוף, המלצת המנהלים המיוחדים להכרזה על החייבים כפושטי רגל בצירוף תכנית פירעון.
5.באותו יום, התקיים דיון במעמד הצדדים, לרבות הנושים הבאים: בנק לאומי, בנק אוצר החייל ובנק איגוד וששון יעקב. במעמד הדיון, חזרו המנהלים המיוחדים על האמור בדו"ח, ובעיקר על המלצתם להכרזה על החייבים פושטי רגל, והודיעו על הגעתם להסכמה עם ב"כ החייבים, בכל הנוגע לתכנית הפירעון המוצעת. מנגד, הוגשה התנגדות מטעם בנק אוצר החייל ובנק איגוד בכל הנוגע להתייחסותם של המנהלים המיוחדים לשווי דירת החייבים 2 ו-3, כך שלטענתם יש להתייחס אל שווי הדירה כפנויה ולא כתפוסה. בעניין זה, הפנתה ב"כ הנושה לפסק דינו של השופט עודד מאור בתיק פש"ר 19064-01-15. לטענתם, מאחר שהחייבים פנו מיוזמתם להליך פשיטת רגל, על החייבים להקנות את כל נכסיהם לנאמן שימונה במסגרת ההליך, ויש להתייחס לשווי הדירות כפנויות ולא כתפוסות, ואין להחיל על החייבים הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התש"לב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"). לעמדת הנושה, הצטרפו יתר הנושים שנכחו במעמד הדיון.
דיון
6.לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, ואטעים את דבריי.
7.בהתאם לפסיקה, שתי תכליות להליכי פשיטת רגל: "האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בהתאם לנסיבות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (10.02.2004)).
8.השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא האם הוא פעל בתום לב אם לאו. בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריז עליו כפושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (ראו למשל: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009)). הדגש באשר לתום לבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת הבקשה להכריז עליו כפושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו: ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ' 169; וע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).ו בעוד שבתקופה לאחר הגשת הבקשה, על בית המשפט לבחון את התנהגותו של החייב בהליך המשפטי עצמו, לרבות מילוי החלטות בית המשפט, ועמידתו בתשלומים שהושתו עליו. הנטל להוכיח שהחובות נוצרו בתום לב מוטל על שכמו של החייב.
9.אין מחלוקת בין הצדדים כי אופן יצירתם של חובות החייבים אשר הביאו אותם להגיש את הבקשה לא גילה חוסר תום-לב כלשהוא מטעמם. כאמור, חובותיהם נוצרו בעקבות הסתבכות כלכלית של חברת צפתמן, אשר היו ערבים לחלק מחובותיה. כאמור, עובדה זו לא הייתה במחלוקת, והנושים, לרבות אלה שהתנגדו לתכנית הפירעון, לא העלו כל טענה באשר לתום-לבם של החייבים. בכל הנוגע להתנהגותם של החייבים בהליך המשפטי המתנהל בפניי, אין אף מחלוקת כי החייבים אכן עומדים בתשלומים הדו-חודשיים אשר הוטלו עליהם, ולא עלתה כל טענה שיש בה לסתור עובדה זו. אשר על כן, אני בדעה כי החייבים פעלו בתום-לב עת הוגשה בקשתם להכריזם פושטי רגל.
10.אינני מקבל את טענת הנושים, כי יש להתייחס לדירת המגורים בה מתגוררים החייבים כפנויה ולא כתפוסה. סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי הכרזה על חייב כפושט רגל מקנה את נכסיו לנאמן, למעט הנכסים המפורטים בסעיף 86 לפקודה המונה 7 תתי-סעיפים של נכסים שאינם בני חלוקה. דירת המגורים של החייב זכתה להגנה נפרדת בסעיף 86א לפקודה, אשר הקנה לחייב זכות לדיור חלופי במקרה של מכירת דירת המגורים בה הוא מתגורר. בנוסף לזכות לדיור חלופי, הוראת סעיף 86א(ג) קובעת, כי "(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה". סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע, כי הבעלים או החוכר לדורות של נכס שהחזיק בו ערב מכירתו בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל, יהיה "לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש".
בכל הנוגע ליחס שבין סעיף 86א' לפקודה וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, כבר הוכרע לא אחת בפסיקה, כי הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר גוברות, ובמקרה שבו מתקיימים התנאים להחלתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אין בידי בית המשפט להימנע מהענקת ההגנה גם בהליכי פשיטת רגל (רע"א 1159/01 דג'לדטי ואח' נ' הנאמן בפשיטת רגל, עו"ד בנימין רוזן ואח' פ"ד נז (1) 721, 725, פש"ר 4320-07 עו"ד עמיר לבונטין, נאמן על נכסי החייבת נ' טל שמחה לוי ואח', (פורסם בנבו, 3.2.11), פש"ר 591/02 עו"ד נחום פישהנלדר הנאמן לנכסי החייבים נ' חיים צור ואח' (פורסם בנבו, 17.3.2010 פסקה 8).
11.אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנושה (בנק אוצר החייל ובנק איגוד) שלפיה, מאחר שהחייבים הם שיזמו את הליך פשיטת הרגל, אין הם זכאים ליהנות מההגנה הקבועה בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, וכי בפנייתם לבית המשפט להכריז עליהם פושטי רגל, הם העמידו את כל נכסיהם לנאמן לצורך מימושם ולמעשה וויתרו על ההגנה שחוק הגנת הדייר מעניק להם.
אינני רואה את הקשר בין הפניה היזומה מצד החייבים להליך פשיטת רגל לבין וויתורם הנטען ההגנה שמעניק להם חוק הגנת הדייר. במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו של חייב, מעניקים החוק והפסיקה הגנות שונות לחייב, שמטרתם לאפשר לו להמשיך ולנהל חיים נורמליים בצלם של הליכי הפש"ר. כך למשל, זכויות פנסיוניות שייעודם הוא לשמש מקור מחייה לחייב עם הגיעו לגיל פרישה נהנות מהגנה המוקנית להם מכוח סעיף 85(1א) לפקודה (ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי [פורסם בנבו] (23.1.2019)); דוגמא נוספת היא פיצויי נזק גוף המוענקים לנפגע, שרובם לא נכנסים לקופת פשיטת הרגל, כגון פיצויים בגין כאב וסבל שאינם נזקים ממוניים (למעט שינוי חדש בהלכת ידידיה שנקבע בע"א 10217/16 ב.ת.ב - בניני תעשיה באר-שבע בע"מ נ' רפאל ג'ינר [פורסם בנבו] (17.1.2019) ומתייחס לרכיב אחד ממכלול הפיצויים- הפגיעה בכושר ההשתכרות שכן עובר לקופת פשיטת הרגל). הוא הדין באשר לזכות לדיור חלוף הקבועה בסעיף 86א לפקודה. הגנות אלה מוענקים לחייב בין אם הליך הפשר נפתח לבקשת החייב עצמו ובין אם לבקשת הנושה. אינני רואה כל טעם להחיל דין שונה בכל הנוגע להגנה הקבועה בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר. גם כאן, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 33 לחוק הגנת הדיי, מעניק החוק זכות של דיירות מוגנת לחייב, ללא כל קשר ליוזם הליך ואין כל הצדקה לשלול הגנה זו רק מחמת העובדה שהחייב יזם את ההליך.
12.אשר על כן, הנני דוחה את התנגדות הנושים, מקבל את בקשת החייבים, וקובע כדלקמן:
א.הנני מכריז על החייבים יעקב ארנון ת"ז 300523404, מנשה ארנון ת"ז 010123651 ונעמי ארנון 6768436 כפושטי רגל בהתאם לפקודה. הכרזה זו כפופה בהמצאת אישורי מסירה לנושים שלא הגישו תביעות חוב, וזאת תוך 14 יום מיום קבלת פסק-הדין.
ב.החייב מס' 1, יעקב ארנון, ישלם לקופת פשיטת הרגל סך כולל של 120,000 ₪ בתוך 5 שנים בתשלומים חודשיים בסך 2,000 ₪, וזאת בנוסף לחלקו (בסך כ-443,000 ₪) ממכירת משק מס' 43 במושב רוויה במסגרת תיק הקפאת ההליכים והמצויים בחשבון קופת ההקפאה. בסה"כ ישלם החייב מס' 1 סך 572,000 ₪ (סך 9,000 ₪ הצבורים בקופה, סך 120,000 ₪ לפי תכנית הפירעון וסך 443,000 ₪ חלקו של החייב במשק מס' 43 במושב רוויה).
ג.החייבים מס' 2 ו-3, מנשה ונעמי ארנון, ישלמו סך כולל של 240,000 ₪ תוך 4 שנים (סך 168,000 ₪ בתיק החייב מס' 2 בתשלומים חודשיים בסך 3,500 ש"ח וסך 72,000 ₪ בתיק החייבת מס' 3 בתשלומים חודשיים בסך 1,500 ש"ח). סכומים אלה הם בנוסף לפדיון זכויותיהם בדירת המגורים בסך כולל של 962,000 ₪. בסה"כ ישלם החייב מס' 2 סך 658,000 ₪ (סך 9,000 ₪ הצבורים בקופה, סך 168,000 ₪ לפי תכנית הפירעון וסך 481,000 ₪ פדיון זכויותיו בדירת המגורים ברח' א.צ. גרינברג 23 בחיפה, ואילו החייבת מס' 3 תשלם בסה"כ סך 558,500 ₪, (סך 5,500 ₪ הצבורים בקופה, סך 72,000 ₪ לפי תכנית הפירעון וסך 481,000 פדיון זכויותיה בדירת המגורים ברח' א.צ. גרינברג 23 בחיפה.
ג.פיגור בתשלום שלושה תשלומים חודשיים יביא להארכת משך תכנית הפירעון בשישה חודשים נוספים מעבר לתקופת תכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה.
ד.פיגור בתשלום שישה תשלומים חודשיים יביא להארכת משך תכנית הפירעון בשנה נוספת מעבר לתקופת תכנית הפירעון המקורית ולהגדלת סכום הפירעון הכולל בהתאמה וכן, להשבת המגבלות שהוסרו, ככל שהוסרו.
ה.פיגור מצטבר של תשעה פיגורים בתשלומים החודשיים יוביל לביטול הליכי הפש"ר, ביטול ההפטר המותנה וביטול ההכרזה על פשיטת הרגל, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה). במקרה זה, לא יוסרו מפושטי הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה ובמידה ויוותרו נכסים לזכות החייב, הם יוקנו לנאמן גם לאחר ביטול ההכרזה, בהתאם להוראות סעיף 55(ד) לפקודה, שיהיה רשאי לפעול למימושם לטובת קופת הנושים.
ו.כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייבים מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחברות ביטוח, זכויות להחזרי מס וכד') ולא דווחו על ידי החייבים במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט.
ז.עם סיום ביצוע תכנית הפירעון יחולק דיבידנד ראשון וסופי לנושים.
ח.הנני ממנה את המנהלים המיוחדים, עו"ד פריימן איתי ועו"ד אביחי ורדי כנאמנים לנכסי החייבים.
ט.הנני מאשר את שכרם כמנהלים מיוחדים בהתאם לקבוע בכתב המינוי מטעם הכנ"ר. שכרם כנאמנים יחושב בהתאם לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) התשמ"ה-1985 (להלן: "תקנות השכר"), בניכוי השכר המגיע להם בתפקידם כמנהלים מיוחדים. בנוסף, יהיו הנאמנים זכאים להחזר הוצאות גלובלי בסך של 500 ש"ח לשנה. על הכנ"ר לחשב את שכרם של הנאמנים לפי תקנות השכר, ולשלמו מהכספים שיתקבלו בקופת פשיטת הרגל בניכוי ההוצאות בפועל. שכר ביניים והחזר הוצאות ישולמו לנאמנים בתום שנה וחצי ממינויים ושכר סופי והחזר הוצאות ישולם להם בסיום תפקידם.
י.הנני מורה לנאמנים לפעול ולחלק דיבידנד ראשון וסופי מיד עם השלמת כל תנאי תכנית הפירעון.
יא.החייבים ימשיכו להגיש דו"חות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות עד לתום ביצוע תכנית הפירעון וסיום הליך פשיטת הרגל, ולדווח לנאמנים באופן מידי על כל רכוש נוסף שיצברו בתקופה זו.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בתיק וכן לב"כ הכנ"ר, לנאמנים ולחייבים.
ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.
