1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה) בתיק רע"צ 40647-07-19 מיום 03/11/19, אשר ניתן במסגרת ערעור שהוגש על ידי מר אחמד חדור (להלן: "המבקש") על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל סאלם ג'דעון בתיק הוצל"פ 505951-03-17 מיום 11/07/19, במסגרתה הורה כב' רשם ההוצאה לפועל על פינויו של המבקש מדירת המגורים בה הוא מתגורר.
כן מופנית בקשת רשות הערעור נגד החלטה שניתנה ביום 25/08/19 אשר דחתה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פינויו מדירת מגוריו עד להכרעה סופית בערעור.
2.בקשת רשות הערעור הועברה לתגובת המשיבים. הגם שחלף המועד הוגשה בשלב זה תגובתו של עו"ד ויקטור מנסור (להלן: "כונס הנכסים"), בלבד.
תמצית התשתית העובדתית
3.כונס הנכסים אשר מונה בתיק הוצאה לפועל מס' 1301092972 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל") לצורך מימוש עיקול על זכויותיהם של בעלי חלק מהזכויות בנכס הידוע כחלקה 1 בגוש 11112 (להלן: "הנכס") הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ואשר התבררה בבית משפט השלום בקריות בת"א 43390-10-10.
4.שטח החלקה לגביו הוגשה התביעה לפירוק שיתוף הינו 637 מ"ר ועליה ניצב מבנה בן שלוש קומות שיש בו שלוש דירות מגורים ושני מבנים נפרדים המשמשים דירת מגורים וחנות.
5.החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו חוב כספי שסכומו עולה על שני מיליון ₪ ומקורו בהלוואה שנטלו חדר ומחמוד ח'דור מהזוכה, אשר להבטחת תשלומה ערבה האם המנוחה הגב' אמינה ח'דור ז"ל. במסגרת הליכי הגבייה באותו תיק הוטלו צווי עיקול על זכויותיהם של האם המנוחה ושל חדר ומחמוד ח'דור ובשל הליכי פשיטת רגל שנקטו שני האחרונים, חל צו כינוס נכסים על חלקה של המנוחה הרשומה כבעלים של 8/16.
6.המבקש רשום כבעלים של 2/16 חלקים מהזכויות בחלקה ויתר בעלי הזכויות בחלקה, מלבד המנוחה, ששה אחרים, רשומים כבעלים של 1/16 מהזכויות כל אחד. בפועל, מחזיק המבקש בשלוש מתוך 5 יחידות בנכס: דירה בקומת הקרקע, חנות בקומת הקרקע ודירה בקומה א'.
7.בית משפט השלום בקריות בפסק דינו בת"א 43390-10-10 מיום 11/07/18 (להלן: "פסק הדין של בית משפט השלום בקריות") קיבל את תביעת כונס הנכסים, הורה על פירוק השיתוף בחלקה בדרך של מכירתה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. נקבע כי המבנה בין שלוש הקומות יימכר כפנוי, לרבות היחידות בהן מחזיק המבקש, כאשר המבקש והנתבעת 9 יפנו את הדירות אותן הם מחזיקים בנכס בעת מכירתו, ויהיו זכאים לדיור חלוף בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), כפי שייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל.
8.ערעור שהוגש על ידי המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בקריות נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 4824-09-16 מיום 06/12/16.
9.ביום 11/07/19 ניתנה במסגרת תיק ההוצאה לפועל החלטה על ידי רשם ההוצאה לפועל אשר הורה על פינויו של המבקש מדירת המגורים בה הוא מתגורר וזאת במסגרת ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר הורה על פירוק שיתוף בנכס בדרך של מכירתו כפנוי, וזאת בטרם הסתיימו הליכי המכר.
10.המבקש הגיש ערעור וכן בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו לבית משפט השלום בקריות עד למתן הכרעה בערעור. ביום 25/08/19 ניתנה החלטה מפורטת על ידי בית משפט קמא במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, אשר דנה במחלוקת שבין הצדדים בכל הנוגע למועד הפינוי והשלכתו על זכויותיהם של הצדדים. בית משפט קמא בהחלטתו סבר כי בנסיבות העניין, שעה שבפסק דינו של בית משפט השלום בקריות נקבע כי הנכס יימכר כפנוי, ושעה שהמבקש הינו הבעלים של 1/6 מהזכויות בחלקה, כשהוא מחזיק בפועל יותר ממחצית הזכויות, וקבלת עמדתו תטרפד את הליכי המכר ותאריכם שלא לצורך, אינה מצדיקה היעתרות לבקשת המבקש לעיכוב ההליכים.
החלטת בית משפט קמא
11.בית משפט קמא בפסק דינו הפנה לסקירה העובדתית, לסקירת טענות הצדדים ולנימוקי הכרעתו שהובאו בהרחבה בהחלטתו מיום 25/08/19 והבהיר כי נימוקים אלה שהביאו לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי הם אף הנימוקים לדחיית הערעור.
12. בית משפט קמא ציין כי במסגרת פסק דינו של בית משפט השלום בקריות נקבע כי הפירוק יעשה על דרך של מכירת הנכס וכי זה יימכר כפנוי, ומשהורה על המשך ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ברור כי הפינוי יעשה בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל. עוד נקבע כי הקביעה כי הפינוי יעשה בעת המכירה באה להבהיר כי הפינוי אינו מידי עם מתן פסק הדין אלא רק בקשר ובזיקה למכירת הנכס. כך, שאם לא ינקטו הליכי מכירה לצורך פירוק השיתוף, הוראת הפינוי הכלולה בפסק הדין אינה יכולה לעמוד כהוראה עצמאית שניתן לבצעה בלשכת ההוצאה אל הפועל.
13.בית משפט קמא הוסיף וציין כי בפסק הדין שניתן בתביעה לפירוק השיתוף לא קבע בית משפט השלום בקריות, מועד לפינויו של הנכס, ועל כן ממכלול השיקולים העניינים המקובלים ככלל והמתחייבים במקרה זה בפרט, יש לפעול לפינויו של המערער קודם להתמחרות כפי שקבע כב' רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו, וזאת מן הנימוקים שפורטו בהחלטה מיום 25/08/19.
14.עוד ציין בת משפט קמא כי בכל הנוגע לטענות המבקש ביחס לזכות קדימה ולהתמחרות בהליכי מכרז, אלה זכו להתייחסות ולהכרעה ולפיכך אין צורך לשוב ולהיזקק להן. ביחס לטענות המבקש כנגד חיובו בהוצאות, סבר בית משפט קמא כי אין מקום להתערב בהם, אדרבא הסכום שנפסק הינו מתון.
15.לבסוף, ציין בית משפט קמא כי לטעמו אין זכות ערעור על החלטת הרשם מיום 11/07/19 ולדחיית מועד הפינוי עד לאחר ההתמחרות. בית משפט קמא ציין כי גם סעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל אינו מקנה למבקש זכות זו, שכן עניינה הגנת דירת המגורים והוראתה בעניין קביעת דיור חלוף לחייב, שאלה שכבר הוכרעה על ידי כב' רשם ההוצאה לפועל. לנוכח האמור ציין בית משפט קמא כי החלטת הרשם נוגעת לאופן ביצוע פסק הדין ולאור מהותה ותכליתה ניתן לערער עליה רק ברשות.
תמצית טענות הצדדים
16.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור ארוכה ומפורטת במסגרתה ערער על כל אחד מקביעותיו של בית משפט קמא. לעמדתו, הקביעה כי אין זכות ערעור על החלטת כב' הרשם הינה מוטעית; וגם אם נכונה הייתה קביעת בית המשפט קמא היה על בית המשפט ממילא לדון בטענות המבקש במסגרת בקשת רשות ערעור, שהוגשה כחלופה לערעור.
17.לגוף העניין, טען המבקש כי טעה בית משפט קמא משלא ראה לעכב את פינוי המבקש עד למועד מכירת הנכס הכולל את הדירה. לעמדת המבקש הפרשנות של הרשם ושל בית משפט קמא אינה הולמת את פסק דינו של בית המשפט השלום בקריות כעולה מסעיף 38 בפסק הדין. לעמדת המבקש בית משפט השלום בקריות בפסק דינו החליט ליצור זיקה בין הפינוי לבין המכירה, בין היתר מהטעמים של מניעת מצב בו יוותר המבקש ללא מקום מגורים. משכך, טען המבקש כי היה על בית משפט קמא לקבל את ערעורו ולקבוע כי פסק הדין של בית משפט השלום בקריות הציב מגבלות ותנאים לביצוע הפינוי אשר בעקבותם סמכותו של הרשם נסוגה. עוד ובנוסף נטען כי טעה בית משפט קמא עת קבע כי קביעת סכום במסגרת דיור חלוף היא שמצדיקה את החלטת הרשם בעניין מועד הפינוי.
18.המבקש השיג גם על קביעת בית משפט קמא כי אין בזכותו של המבקש להשתתף בהתמחרות כדי להצדיק את מועד הפינוי. ואולם לנוכח גילו ומצב בריאותו של המבקש טען הוא כי מן הראוי להימנע מפינוי בפרט מקום שקיימת הצדקה לאור הליך ההתמחרות.
19.המבקש טען כי טעה בית משפט קמא עת עירב בהחלטתו שיקולים בלתי עניינים לעניין ההכרעה בדבר הקדמת מועד הפינוי לרבות ציון ההליכים המשפטיים הרבים אותם ניהל המבקש.
20.המבקש הוסיף וטען כי טעה בית משפט קמא עת נמנע מלעכב את הפינוי של המבקש עד להכרעה בערעור העיקרי בייחוד בהיותו אדם קשיש וחולה. לטענתו, לכל הפחות ניתן היה להורות כי כב' הרשם יפנה בשאלת הבהרה לבית משפט בעניין מועד הפינוי ככל שניתן היה לסבור כי לשון פסק הדין אינה ברורה.
21.כונס הנכסים הגיש תגובה ארוכה במסגרתה גולל גם את ההליכים שהתנהלו בין הצדדים לאורך שנים ארוכות ואת הקשיים שהציב לעמדתו המבקש אשר בשורה ארוכה של הליכים בהם נקט עיכב את הליכי הפינוי. כונס הנכסים הוסיף וטען כי בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, שכן הסוגיות אותן העלה המבקש בערעור בפני בית משפט קמא אינן מקנות ערעור בזכות אלא רק ערעור ברשות.
22.לעמדת כונס הנכסים הפרשנות שמבקש המבקש לתת למונח "בעת מכירתו" איננה מתיישבת כלל עם קביעות פסק הדין וכן עם הקביעה לדיור חלוף וכן לא עם ההתדיינות הארוכה שהתנהלה בפני רשם ההוצאה לפועל סביב הדיור החלוף והבטחתו. נטען עוד כי בית משפט קמא לא נזקק לשאלת ביצוע הפינוי בפועל והותיר סוגיות אלה לרשם ההוצאה לפועל אשר מנהל ומפקח על הליך רישום הנכס. בהקשר זה ציין כונס הנכסים כי הליך המכירה מורכב משלבים, החל כבר עם הגשת פסק הדין לביצוע ולכל הפחות עם מתן צו הכינוס ומשהוכרע עניין הדיור החלוף לא נותר כל טעם המצדיק את עיכוב פינוי המבקש מהנכס. זאת ועוד צוין כי השארת המבקש בנכס עד לאחר הכרזת זוכה במכירה עלולה להרתיע רוכשים פוטנציאלים מלהשתתף בהליך הכינוס ולסכל את הכינוס לא כל שכן על רקע התנהלותו העקבית של המבקש.
דיון
23.לאחר ששבתי ועיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשת רשות הערעור ובתגובת כונס הנכסים וכן שקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור ואולם דין ערעורו של המבקש להידחות.
24.עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה על המועד שבו על המבקש לפנות את הנכס, ועל הפרשנות הראויה של פסק דינו של בית המשפט השלום בקריות בת"א 43390-10-10 אשר הורה כאמור על פירוק השיתוף על דרך מכירת הנכס כפנוי.
25.ההוראה המהווה סלע המחלוקת בין הצדדים הינה הוראת סעיף 38 לפסק הדין שם נקבע כדלקמן:
"... המכירה תיעשה בתיק ההוצאה לפועל 13-01092-97-2 ותמורת המכירה תחולק בין כל בעלי הזכויות בחלקה, בהתאם לחלקיהם.
תמורת המכירה בגין זכויותיו של הנתבע 2 תועבר לקופת הכינוס בתיק פש"ר 22059-11-11.
הנתבעים 8 ו- 9 יפנו את הדירות אותן הם מחזיקים בנכס, בעת מכירתו, ויהיו זכאים לסידור חלוף בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 כפי שיקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל.
כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 30.6.15 זכות הקדימה של יורשי המנוחה, בעלי הזכויות בחלקה, תוכל למצוא ביטויה בהליך המכירה, אולם אם לא יממשו היורשים את זכותם לרכוש את חלקי החייב במקרקעין, לא ימנע הדבר את מכירת החלקה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לצד שלישי".
26.על רקע לשון הסעיף והתיבה "בעת מכירתו" טוען המבקש כי אין להורות על פינויו מן הנכס בטרם יוכרז על קונה בהליך המכר, ועתר לפיכך לדחיית המועד לפינויו עד חלוף 60 ימים מן המועד הנ"ל. עמדתם של כונס הנכסים, כב' רשם ההוצאה לפועל ובית משפט קמא הינה כאמור אחרת, ולפיה על המבקש לפנות את הנכס עם פתיחת הליך מכירת הנכס ולא עם הכרזתו של הקונה, וקביעת המועד מסורה לרשם ההוצאה לפועל. לעמדתם, דרך המלך הינה כי שלב הפינוי קודם לשלב ההתמחרות ולהכרזת הקונה, על מנת שכונס הנכסים יקבל חזקה בנכס, יוכל לנהל את ההליך ביעילות ולמקסם את התמורה בגין הנכס.
27.במחלוקת זו שבין הצדדים סבורני כי עמדתם של כונס הנכסים, כב' רשם ההוצאה לפועל ובית משפט קמא הינה הנכונה. להלן אפרט.
28.מעיון בפסק דינו של בית משפט השלום בקריות ניתן להיווכח כי הסוגיה העיקרית שבה דן בית המשפט הינה אופן פירוק השיתוף, לרבות בשאלה האם המבקש הינו דייר מוגן ביחידות בהן החזיק כטענתו, ואם אלה יימכרו כפנויות או תפוסות. בית משפט השלום בקריות לא התעתד לקבוע הוראות קונקרטיות בפסק דינו לעניין אופן ביצוע הליכי המימוש והמכר של הנכס במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, וההוראה הפוזיטיבית שנתנה על ידי בית משפט השלום, לאחר שדחה את טענת המבקש בדבר זכויותיו לדיירות מוגנת, הינה כי הנכס לרבות יחידות הדיור בהן החזיק המבקש, יימכרו כפנויות.
29.משמעות לשונית של המילים פינוי "בעת המכירה" מעלה שאין הכוונה כטענת המבקש להשלמת הליך המכירה על דרך הכרזתו של הקונה שזכה בהתמחרות טרם הפינוי, אלא כי הפינוי יבוצע במהלך הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים לצורך מימוש הנכס, ואגב הליכים אלה.
30.פרשנות זו מתחזקת על רקע קביעת בית המשפט השלום בהליך פירוק השיתוף כי הנכס ימכר כפנוי. לפיכך, משקבע בית משפט השלום במסגרת פסק דינו כי פירוק השיתוף ייעשה על דרך של מכירת הנכס וכי זה יימכר כפנוי ומשהורה על המשך נקיטתם של הליכי ההוצאה לפועל שהתנהלו בקשר לנכס, פרשנות הגיונית של הוראת בית משפט השלום הינה כי הפינוי ייעשה על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל, במסגרת הסמכויות המוקנות לו בדין. ויצוין כי באשר למועד פינוי הנכס נתון הדבר לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל מכוח הוראות תקנה 97(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979.
31.אוסיף ואומר כי בית משפט השלום בקובעו כי הפינוי ייערך בעת המכירה, ביקש להבהיר כי הפינוי לא ייעשה באופן מידי עם מתן פסק דינו אלא רק בקשר ובזיקה למכירת הנכס, וזאת בכפוף להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל מכוח סמכותו. על כן וככל שלא היו ננקטים הליכים למימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דינו של בית משפט השלום, הוראת הפינוי הקבועה בפסק דינו של בית משפט השלום בסעיף 38 אינה מהווה כשלעצמה הוראות פינוי אופרטיבית, אלא כפופה להליכי פירוק שיתוף ומימוש הנכס במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
32.פרשנות אחרת שמבקש המבקש ליתן לאמור בסעיף 38 לפסק דינו של בית משפט השלום לפיה פינויו יבוצע רק לאחר הכרזת הקונה, יש בה לרוקן מתוכן את קביעת בית משפט השלום כי הנכס, לרבות יחידות הדיור שהמבקש מחזיק בהן, ימכר כפנוי. אין צורך להכביר מילים, כי ככל שהפינוי לא יקדם להליך פרסום המכרז וההתמחרות, הצעת הנכס למכירה, כאשר הוא מאויש על ידי דייר, תרתיע רוכשים פוטנציאליים, עשויה להכשיל את הליך המכר, ובכל מקרה לא תביא למקסום התמורה בגין הנכס. בהקשר זה ראוי להפנות לאמור בספרו של כב' השופט בר אופיר, "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", מהדורה ששית, עמ' 533:
"חשוב שהדירה תהיה פנויה מכל מחזיק בשלב מוקדם של הליכי המימוש, כאשר היא תוצע למכירה לקונים בכוח. רק עבור דירה פנויה מכל מחזיק תוכל להתקבל הצעת מחיר מרבית, שכן רק בדירה פנויה יוכל הקונה לנהוג מנהג בעלים מיד לאחר אישור המכירה ותשלום מלוא התמורה. לעומת זאת: אם החייב יתגורר בנכס בעת שיוצע למכירה לא ניתן יהיה להשיג עבורו מחיר מרבי. הקונה יהסס להציע מחיר מרבי עבור נכס תפוס, מכיוון שהוא עלול לעמוד במקרה כזה בפני מצב מעורפל ואפילו מסוכן, שמא לא יפנה החייב את הדירה כלל או יאחר בפינויה. בנתונים כאלה נתון הקונה לחסדיו של החייב, עד שיסתיימו הליכי הפינוי שמלווים לעתים במאבקים משפטיים עקשניים וממושכים שעולים כסף רב, לבד מעוגמת נפש רב".
ראו גם:
בר"ע (ת"א) 1688/03 ציונה אלה נ' בנק לאומי למשכנתאות ואח' (12/06/03);
בר"ע (ת"א) 2559/01 בנק המזרחי המאוחד נ' עליזה אלימלך ואח' (09/12/01).
33.דברים אלה מקבלים משנה תוקף בענייננו. מהמסמכים שצורפו לתיק בית המשפט עולה כי בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים ממושכים, כאשר המבקש מחזיק, שלא בהסכמת יתר בעלי הזכויות, בשיעור הגדול משיעור זכויותיו בנכס. דהיינו, ב-3 מתוך 5 יחידות הדיור הקיימות בנכס, ושעה שהוא בעל זכויות ב-1/6 ממנו בלבד. במצב דברים זה, קיימת חשיבות לפינוי הנכס בשלב מוקדם של הליך המכר המבוצע במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שכן ניתן להניח כי מציע או רוכש פוטנציאלי יירתע מרכישת הנכס, על רקע חשש כי המבקש יימנע מלפנות את הנכס במועד ויידרשו הליכים משפטיים נוספים לפינויו.
34.יתר על כן, חשוב לציין כי ההוראה בדבר פינויו של המבקש מן הנכס נתנה לאחר שהוסדרה זכאותו של המבקש לדיור חלוף במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והסכום שנקבע אף הופקד על ידי כונס הנכסים בקופת ההוצאה לפועל.
35.לנוכח כל האמור סבורני כי צדקו כב' רשם ההוצאה לפועל וכן בית משפט קמא עת סברו כי פינויו של הנכס ייעשה בשלב מוקדם של הליכי המכר, לאחר מסירת האזהרה למבקש ולאחר הסדרת זכאותו של המבקש לדיור חלוף, שלב הקודם לפרסום המכרז וההתמחרות.
36.ערה אני לקושי העומד בפני המבקש לפנות את הנכס המשמש אותו בחלקו כדירת מגורים, בגילו ובמצבו הבריאותי. עם זאת, סבורני כי על רקע כל האמור לעיל, אין מנוס מלאמץ את מסקנתן של הערכאות שדנו בעניין. לאחר שבית משפט השלום בקריות חזר והבהיר במסגרת ההבהרות שנתנו לפסק הדין לבקשת רשם ההוצאה לפועל, כי אין למבקש זכות קדימה ברכישת הנכס, טיעוניו של המבקש כי היעדר פינויו יסייע בידו לרכוש את הנכס, אינם טיעונים לגיטימיים, ויש בהם כדי לאמת את החשש כי היעדר פינויו של המבקש מן הנכס יוביל לקושי במימוש הנכס, ובכל מקרה להיעדר מקסום מחירו של הנכס בעת המימוש.
37.לנוכח המסקנה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון ביתר טענות הצדדים, לרבות בסוגיה אם היה על המבקש להשיג על החלטת רשם ההוצאה לפועל בפני בית משפט קמא במסגרת בקשת רשות ערעור ולא בערעור.
סוף דבר
38.לאור כל האמור הנני מורה על דחיית ערעורו של המבקש.
39.עם זאת, ועל רקע מצב החירום בגין נגיף הקורונה ולנוכח צווי החירום הנוהגים, סבורני כי יש להאריך את המועד לפינויו של המבקש מן הנכס ב-60 ימים לאחר תום תוקפם של צווי החירום הנוהגים.
40.בנסיבות העניין ולאחר שכב' השופט באומגרט פטר את המבקש מהפקדת ערובה לנוכח מצבו הכלכלי, יישא כל צד בהוצאותיו.
41.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט אדר תש"פ, 25 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
