וידר נ' מלכה ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 1,157,000 ₪ בטענה לתרמית בקשר עם הסכם מכר נכס מקרקעין ולהשבה של סכומי כסף שנמסרו בנאמנות.

רקע

1. התובע, מיכאל וידר (להלן: "התובע" או "וידר") התקשר ביום 6.6.18 בהסכם מכר (להלן: "ההסכם", נספח 3 לתצהיר התובע) עם הנתבעת 3 חברת אי"כ מצליח יזמות בע"מ (להלן: "חב' מצליח").

    

2. ב"הואיל" הראשון בהסכם צויין שחב' מצליח רכשה מהגב' אמנדה אליאן אברבנאל (להלן: "האזרחית התורכייה") 2 חלקות המצויות בגוש 7184 חלקות 82,83 בשטח רשום של 507 מ"ר ברחוב חיים הרצוג, קרית אונו (להלן: ה"קרקע").

    

3. עוד צוין שלטובת חב' מצליח נרשמה הערת אזהרה ושהיא שילמה לאזרחית התורכייה את מלוא התמורה המוסכמת ביניהן כפי שגם צויין במכתב מיום 10.5.18 חתום ע"י עו"ד אלעזר בשארי, הוא הנתבע 5 בתביעה שלפניי (להלן: "עו"ד בשארי"). עו"ד בשארי ייצג את האזרחית התורכייה בהסכם המכר לחב' מצליח.

    

4. התמורה המוסכמת בגין העסקה בין התובע לבין חב' מצליח הועמדה על 4.5 מיליון ₪ והוסכם שתשלום ראשון ע"ס 400,000 ₪ יוחזק בנאמנות בידי ב"כ חב' מצליח – עו"ד מיכאל מלכה – הוא הנתבע 1 בתביעה שלפניי (להלן: "הנאמן"). כן נכתב שמוסכם על הצדדים ש"בחתימה על הסכם זה מסר הקונה לנאמנות הנאמן את התשלום הראשון".

    

5. להסכם צורף נספח רישום נסח טאבו של הקרקע מיום 5.6.18 לפיו הקרקע רשומה ע"ש האזרחית התורכייה עם הערת אזהרה מיום 12.4.18 לטובת חב' מצליח.

    

6. ביום 11.6.18 הגישה האזרחית התורכייה תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א בה עתרה לסעד הצהרתי שהקרקע מעולם לא נמכרה על ידה (ת.א. 11777-06-18) (להלן: "התביעה בביהמ"ש המחוזי"). התביעה הוגשה נגד חב' מצליח, נגד הבעלים של חב' מצליח מר משה קקזנוב – הוא הנתבע 2 בתביעה שלפניי (להלן: "קקזנוב"), נגד עו"ד בשארי ונגד מדינת ישראל לשכת רישום מקרקעין.

    

7. בכתב התביעה בבימה"ש המחוזי טענה האזרחית התורכייה שהיא מעולם לא התקשרה עם מי מהנתבעים בהסכם כלשהו וכי מדובר בתרגיל עוקץ במסגרתו מנסים לגנוב את המקרקעין שבבעלותה. עוד נטען שבעל חלקה סמוכה כבר הגיש נגד הנתבעים תביעה בגין עוקץ זהה שנדונה בתובענה ב- ת.א 46544-10-17.

    

8. ביום 21.6.18 התקיים דיון בתביעה בביהמ"ש המחוזי. לדיון התייצבו הנתבעים חב' מצליח וקקזנוב כשהם מיוצגים ע"י הנאמן, אשר טען בשמם שהם רכשו מהאזרחית התורכייה את המקרקעין.

    

9. לדיון הנ"ל התייצבו גם וידר ובא כוחו, למרות שלא היו צדדים לתובענה ולמרות שלא קיבלו הזמנה, וזאת לאחר שבמשרדי הטאבו נמסר להם שלא ניתן לרשום הערת אזהרה בשל מניעה משפטית, ולאחר בירור שערכו התברר דבר הדיון בבימה"ש המחוזי.

    

10. בסמוך ומיד לאחר הדיון בתביעה בביהמ"ש המחוזי, ביום 24.6.18, נחתם הסכם ביטול הסכם בין התובע לבין חב' מצליח (להלן: "הסכם הביטול"), בו נקבע שהקונה, קרי: וידר, מבקש לבטל את ההסכם בשל מניעה משפטית לקיימו, וכי הוא יהיה זכאי להשבה מלאה של התמורה שמסר לפי ההסכם המקורי. עוד נקבע שהצדדים לא יגבו פיצויים עקב ביטול ההסכם.

     

11. בסעיף 12 להסכם הביטול נקבע ש"למען הסר ספק, הודעת הביטול תיכנס לתוקף אך ורק אם המוכר יחתום על הודעת ביטול זו עד ליום 27.6.18 ורק אם כספי הנאמנות הוחזרו לקונה באותה דרך שמסר. ככל שלא ימולאו שני תנאים הללו – הודעת הביטול מבוטלת מראש וההסכם המקורי יישאר בתוקף".

     

12. ביום 4.7.18 הוגשה התביעה שלפניי, אשר הוגשה תחילה לביהמ"ש המחוזי בת"א, ושבמסגרתה גם התקיים ביום 10.7.18 דיון בבקשה לסעדים זמניים (מתן צו עיכוב יציאה מהארץ).

     

13. בדיון שהתקיים לפני כב' השופט נפתלי שילה, הוגש לתיק ביהמ"ש הסכם ביטול עסקה מיום שנושא תאריך מאוחר בשלושה ימים המסכם הביטול שפורט לעיל – 27.6.18 במקום 24.6.18. הסכם זה יכונה להלן: "ההסכם המאוחר".

     

14. תנאי הביטול בהסכם המאוחר שונו כך שבמקום השבה מלאה כפי שנקבע בהסכם הביטול בהסכם המאוחר נקבע ש"ההסכם המקורי מיום 6.6.18 בטל ומבוטל ואין לו כל נפקות וכי מלוא התשלום הראשון ששולם בגין הסכם המכר יינתן לחברה ו/או למר אבי חסון כהלוואה בריבית של 12% שנתי תוך שהינם מתחייבים להחזיר את כספי ההלוואה בתוך 30 יום מיום שיידרשו לכך".

     

15. התובע הכחיש את ההסכם המאוחר וטען שחתימתו עליו זויפה. בתמיכה לטענתו הגיש חוו"ד גרפולוגית מיום 19.7.18 מאת ד"ר אדוה וינרמן (להלן: "חווה"ד הגרפולוגית", נספח 15 לתצהירו).

     

16. ע"פ האמור בחווה"ד הגרפולוגית, חתימת התובע על ההסכם המאוחר זויפה באופן שחתימתו הועתקה מהסכם הביטול, דבר שנלמד מהעובדה שמדובר בשתי חתימות זהות לחלוטין, דבר שאינו אפשרי אלא אם החתימה המאוחרת הועתקה כפי שקרה עפ"י חו"ד המומחית במקרה דנן.

     

17. בתביעה של האזרחית התורכייה ניתן לבקשתה ביום 23.10.18 פס"ד בהעדר הגנה (שכן אף אחד מהנתבעים לא התגונן כולל חב' מצליח וקקזנוב שהיו יחד עם הנאמן בדיון), בו נקבע שלא היה הסכם מכר ביחס למקרקעין וכן ניתנה הוראה למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת חב' מצליח.

     

18. בחזרה לתובענה שלפניי - ביום 28.10.18 הוגש כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה") ובשל הסמכות העניינית התביעה עברה מביהמ"ש המחוזי לבימ"ש השלום והועברה לבירור לפניי. ביום 5.1.20 ניתן פס"ד נגד בשארי על מלוא סכום התביעה. ביום 18.4.21 ניתן פס"ד נגד מצליח יזמות על מלוא סכום התביעה אולם פס"ד זה בוטל.

     

19. יוער שחסון ז"ל היה מצוי בהליך פש"ר עוד מדצמבר 2010 (תיק פש"ר 32087-12-10) ושביום 14.9.19 הלך לבית עולמו. משכך, ביום 16.9.19 נמחקה התביעה נגד הנתבע 4 אבי חסון ז"ל.

     

20. נותר לדון אפוא בתביעה נגד הנאמן ונגד קקזנוב וחב' מצליח.

    עיקר טענות התובע בכתב התביעה

21. התובע טוען כי הסכם מכר שהתגבש בינו ובין הצדדים הופר ומשכך הוא זכאי להשבת המקדמה ששילם בהתאם להסכם בסך 400,000 ₪ וכן לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך 600,000 ₪, וכן סכומים נוספים בגין רכיבים שונים.

     

22. בכתב התביעה התובע פירט את עיקר השתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל תוך הדגשה שהיה מכתב של עוה"ד בשארי, שלכאורה ייצג את האזרחית התורכייה בהסכם המכר לחב' מצליח, שאישר שכל התמורה בהתאם לאותו הסכם מכר, בסך 4,000,000 ₪, שולמה בהתאם להסכם והועברה לאזרחית התורכייה.

     

23. נטען לגבי הרקע לעסקה שבחודש אפריל של אותה שנה החל מו"מ ולפיו התובע ילווה כספים לקקזנוב עבור חסון ז"ל ושהנכס ישועבד לטובת התובע. הסכם ההלוואה לבסוף לא יצא לפועל והוחלט כי במקום שחב' מצליח תשעבד את הקרקע כבטוחה להלוואה, חב' מצליח תמכור לתובע את הקרקע בהסכם מכר, ובהתאם ביום 6.6.2018 נחתם ההסכם.

     

24. בהתאם לסעיף 5.1 להסכם המכר התובע שילם סך של 400,000 ₪ במועד החתימה, כאשר 290,000 ₪ מתוכם שולמו באמצעות שיק וסך של 110,000 ₪ שולם במזומן לנאמן. התובע הוסיף כי הוסכם כי הסך של 400,000 ₪ (כמופיע בלשון ההסכם: התשלום הראשון), יוחזק בנאמנות בידי הנאמן וזאת עד לרישום הערת אזהרה ע"ש הרוכש.

     

25. הערת האזהרה לא נרשמה, וע"פ הנטען בכתב התביעה הנאמן טען בפני התובע כי הסיבה לכך היא הקפאה מנהלית שהוחלה על כל הגוש. התובע גילה בהמשך כי על הנכס נרשמה הערה בדבר צו מניעה בגין הליך התביעה בביהמ"ש המחוזי כמפורט לעיל, ובבואו לאותו דיון ביום 21.6.2018 גילה כי הבעלים המקורית של המקרקעין, האזרחית התורכייה, לא ביצעה עסקה עם חב' מצליח ולפיכך הערת האזהרה שנרשמה לטובת חב' מצליח נרשמה שלא כדין. או אז טוען התובע שהבין כי חב' מצליח מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם וכי למעשה נפל קורבן למעשה הונאה ותרמית.

     

26. לטענתו, העובדה שהנאמן ייצג את קקזנוב, הבעלים של חב' מצליח, מעידה על כך שהוא ידע את סיבת אי רישום הערת האזהרה ואף על פי כן לא דיווח על כך. בהמשך, בפגישה במשרדו של הנאמן שנערכה ביום 24.6.2018, הנאמן טען בפניו כי קיים קושי להשיב לו את הכסף שכן כספי הנאמנות אינם בחזקתו, ואכן, בהמשך, הודיע בנק מרכנתיל כי הסך של 290,000 ₪ של השיק שמסר התובע לנאמן, שהופקדו בחשבון נאמנות כללי המנוהל ע"י הנאמן, אינם בחזקת הבנק שכן הועברו לגורמים שונים.

     

27. נטען כי במעמד הפגישה אצל הנאמן חתמו הצדדים על הסכם הביטול, שכלל הסכמה לוויתור על הפיצוי המוסכם ובלבד ששני התנאים שכתובים בו יתקיימו ובכלל זה השבה מלאה של כספי הנאמנות לתובע.

     

28. בהמשך, טוען התובע כי יום לאחר מכן, הודיע הנאמן שהסכם המכר בוטל וכי כספי הנאמנות הוסבו להלוואה בריבית של 12% בשנה לחסון ז"ל. באשר לכך, התובע טוען כי ההסכם המאוחר חסר תוקף באשר חתימתו עליו מזויפת, כפי שפורט לעיל.

     

     

    עיקר טענות הנאמן בכתב ההגנה

29. בכתב ההגנה של הנאמן נטען כי יש לדחות את הטענה בדבר השבת הכספים על ידו שכן הכספים מצויים אצל חסון ז"ל ולפיכך עילת השבה קיימת לתובע רק נגד חסון.

     

30. הנאמן טוען שהאירועים הינם תולדה של מעשה נוכלות בניצוחו של חסון ז"ל ובשיתוף פעולה עם התובע כנגד הנאמן. לטענתו, בינו לבין חסון ז"ל נתגלע סכסוך ביחס לפרויקט תמ"א 38 ברחוב קידוש השם 20 בראשון לציון (להלן: "פרויקט התמ"א") וחסון רצה שהנאמן ישלם לו כספים בגין אותו פרויקט. לטענת הנאמן תפקידו של התובע היה להגיש את התביעה שבכותרת כדי לאפשר קבלת כספים מהנאמן עבור חסון.

     

31. באשר עסקה נשוא התביעה הנאמן טוען שחסון ז"ל סיפר לו שהוא רכש 2 קרקעות בקרית אונו, ורשם אותן על שם חברה שלו, חברת מצליח שמוחזקת ע"י קקזנוב ושהוא, חסון משעבד את הקרקע לאדם שהוא חברה שלו שתמיד מלווה לו כספים בשם מיכאל וידר, הוא התובע. התנהל מו"מ, הוחלפו טיוטות בין חב' מצליח לבין התובע באמצעות עו"ד ברם, ואז יום או יומיים לפני חתימת הסכם ההלוואה החליטו התובע וחסון ז"ל שהם מכרים וותיקים שהם רוצים לעשות הסכם מכר במקום כסכם הלוואה. עו"ד ברם תמך ברעיון ואכן ביום 6.6.18 נחתם הסכם הלוואה במסווה של הסכם מכר. הצדדים להסכם וחסון עמדו על כך שסך של 400,000 ₪ יוחזקו רק אצל הנאמן בנאמנות ללא מעורבות של עו"ד ברם (סעיף 51 לכתב ההגנה). לפי ההסכם נמסרו לנאמן 110,000 ₪ במזומן, כסף שבדיעבד מתברר שיהיה אצל חסון ז"ל ושיק בסך 290,000 ₪ שיהיו מוחזקים אצל הנאמן עד לרישום הערת הזהרה. בפועל אחר מספר ניסיונות לרשום את הערת האזהרה התברר שלא ניתן לרשום את הערת האזהרה כי הנכס מוקפא מנהלית. אז פנו אל הנאמן התובע וחסון ז"ל וביקשו להעביר את הכסף שהיה מוחזק ע"י הנאמן לחסון ז"ל. הנאמן ביקש שהתובע יגיע ויחתום על כך. התובע וחסון ז"ל הפעילו על הנאמן מסכת לחצים בלתי פוסקת. ביום 4.6.18 התובע חתם על הסכם הביטול. לאחר מכן וכיום מובן שזו הייתה הנחייתו של חסון ז"ל, התובע חזר בו מהסכם הביטול ואז הגיע שוב ב 27.6.18 וחתם על ההסכם המאוחר והסבת הכספים להלוואה. מייד אחרי זה יצר חסון קשר עם הנאמן ואמר לו שאם הוא לא יחתום על כך שכל הבניין בקידוש השם של חסון הוא ידאג שהנאמן יצטער על כך. מאותו רגע התחיל רצף של תביעות נגד הנאמן כולל התובענה שבכותרת.

     

32. נטען כי בניגוד למצג של התובע, כאילו הנאמן ייצג את חב' מצליח וקקזנוב בעסקת רכישת הקרקעות, הרי שהנאמן לא היה קשור לעסקת הרכישה על ידי חב' מצליח ועו"ד בשארי הוא שייצג את כל הצדדים בעסקה ההיא.

     

33. ההסכם וטענת הנאמנות לא חייבה את המצאות הכספים בחשבון בנק אלא רק כמוחזקים בידי הנאמן והם אכן היו מוחזקים בידי הנאמן עד שהתקבלה הוראה מהתובע להעביר אותם. הנאמן היה רשאי להחזיק את הכספים היכן שימצא לנכון.

     

34. הכספים נשמרו בנאמנות עד לביטול ההסכם ביום 27.6.18.

     

35. הכספים שהועברו כהלוואה באישור התובע, הועברו לספקי בניה בגין רכישת חומרים.

     

36. התובע מחזיק בשני הסכמי הביטול המקוריים ויוצר בכוונה כשל ראייתי בכך שלא מאפשר לגרפולוג לבחון את ההסכמים המקוריים (אלא צילום).

     

     

    עיקר טענות קקזנוב וחברת מצליח בכתב ההגנה

37. ע"פ האמור בכתב הגנתם, אין לקקזנוב או לחב' מצליח כל קשר לתובע ולעסקת הרכישה והוא לא קיבל את הכספים וגם לא חב' מצליח.

     

38. לטענתו, חסון ז"ל פתח את חב' מצליח וקקזנוב, שהיה נהגו של חסון ז"ל, נרשם כבעלי החברה, זאת לבקשת חסון ז"ל שהיה בפשיטת רגל ותוך ניצולו של קקזנוב. בכל מקרה, חסון ז"ל עשה בחב' מצליח כבשלו והשתמש בקקזנוב כאיש קש.

     

39. עוד טוען קקזנוב שחתימתו על הסכם הרכישה – זויפה.

     

40. נטען כי יש לדחות את עתירת התובע להרמת מסך ההתאגדות של חב' מצליח, שכן יש צורך להוכיח חוסר תום לב ולא די להוכיח ניהול כושל או לא שקול שלה וכן לא די בכך שחברה לא יכלה לפרוע המחאות שנתנה כדי לבסס הטלת אחריות אישית.

     

41. קקזנוב בכתב הגנתו הכחיש את כלל הטענות כלפיו. לפי גרסתו, מעורבותו מסתכמת בכך שהיה מנהל שכיר של חברת ג.ל. סיטי פארק התחדשות אורבנית בע"מ אשר ביצעה את פרויקט התמ"א ואשר הנאמן רכש את מניותיה. בכך היה האחרון הן מבחינה פורמאלית והן מבחינה מהותית מורשה החתימה ובעל מלוא הסמכויות בחברה. כמו כן, טען כי לא היה מעורב ברכישת המקרקעין ולא ידע דבר בנוגע אליה, למעט מה ששמע מהנאמן. הוא הוסיף כי הקשר שלו אל התובע בעניין העסקה נשוא הדיון החל באשר פנה אליו כדי לבחון אפשרויות השקעה, והסתכם בכך שקישר בין התובע לנאמן.

     

42. לסיכום טען קקזנוב שאף שעבד בצמוד לנאמן בפרויקט התמ"א, לא העביר את הכספים שהופקדו בנאמנות, ולא קיבל לידיו אף מכספים אלו. לטענתו, הכספים "למיטב ידיעתו" הועברו ישירות ע"י הנאמן לספקים שונים ולתשלום חובות הקשורים לביצוע הפרויקט.

     

     

    דיון והכרעה

    חיוב הנאמן מכוח הנאמנות

43. סעיף 2 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות") קובע ש"נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". הפסיקה עמדה על כך שהסכם נאמנות אינו דורש הסכם כתוב דווקא אלא יכול להיעשות בעל פה ובהתנהגות הצדדים (ה"פ (מרכז) 10950-09-10 ליאוניד סוסקין נ' מיכאל סוסקין מיום 19.6.11 פורסם בנבו).

     

44. בעניינו, הסכם הנאמנות קיבל ביטוי כתוב בסעיף 5.1 להסכם המכר שנכרת בין חב' מצליח לבין וידר: "מוסכם כי התשלום הראשון יוחזק בנאמנות בידי ב"כ עו"ד מוכר מיכאל מלכה (להלן: "הנאמן") וזאת עד לרישום הערת אזהרה ע"ש הרוכש, מוסכם בזה על הצדדים כי בחתימה על הסכם זה מסר הקונה לנאמנות הנאמן את התשלום הראשון".

     

45. ההסכם נחתם במשרדו של הנאמן ועם החתימה נמסרו לידי הנאמן כספי המזומן והשיק. על כך העידו עו"ד ברם וכן התובע. הנאמן בכתב ההגנה טוען כי קיבל את כספי הנאמנות אלא שהעביר אותם, לטענתו, לבקשת התובע (טענה שנטל הוכחתה על הנאמן ואשר אותה לא הוכיח). בנוסף, בעדותו בחקירתו הנגדית בביהמ"ש המחוזי אישר הנאמן כי קיבל את כספי הנאמנות בסך 400,000 ₪ (עמ' 7 ש' 9-10 לפרוטוקול הדיון בביהמ"ש המחוזי לפני כב' השופט נ' שילה בה"פ 11033-07-18 מיום 10.7.18). כך גם בסעיף 51 לכתב ההגנה טוען הנאמן כי הצדדים עמדו על כך שדווקא הוא יחזיק ב- 400,000 ₪ בנאמנות ללא מעורבות של עו"ד ברם.

    הנאמן אינו יכול להתנער מהכתוב בהסכם המכר אשר נחתם בנוכחותו, כפי שאף הוא העיד בעדותו לפניי (עמ' 26 לפרוטוקול).

46. הנאמן, בהתנהגות, קיבל על עצמו את תפקיד הנאמן על כל המשתמע מכך, בפרט כאשר הכסף נמסר לידיו ואין לעניין זה רלוונטיות לשאלה אם הפקיד את כספי המזומן בחשבון נאמנות ואם הכניס את השיק לחשבון נאמנות ייחודי או חשבון הפיקדונות של משרדו (עמ' 26 לפרוטוקול).

     

47. סעיף 12(א) לחוק הנאמנות קובע "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות חוק השומרים, תשכ"ז–1967; לענין זה יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנים כבעלי הנכסים".

     

48. על הנאמן היה לוודא שהכספים שהופקדו אצלו בנאמנות יועברו הלאה אך ורק בכפוף להוראות הסכם המכר ורק לאחר שהייתה נרשמת הערת אזהרה לטובת התובע.

     

49. הנאמן טוען שהסכם המכר (שגם לגביו הוא טוען שהיה הסכם הלוואה במסווה של הסכם מכר) הוחלף להסכם הלוואה ושהוא פעל בהתאם להוראות התובע להעביר הכסף לחסון.

     

50. טענה זו נטל הוכחתה מוטל על הנאמן, והוא לא נשא בנטל זה.

     

51. אין כל ראיה בכתב להוראה של התובע להעביר את כספי הנאמנות למרות שלא התמלאו התנאים שבהסכם הנאמנות. עדויות התובע ועו"ד ברם מצד אחד סותרות את עדותו של הנאמן. יתר נסיבות וראיות התובענה תומכות בגרסת התובע. ההסכם קובע תנאים להעברת הכספים, תנאים שלא התמלאו. בדיון בביהמ"ש המחוזי סירב התובע לקבל מחסון ז"ל שיקים ולוותר על טענותיו שכן לא סמך על כך שהשיקים ייפרעו. הסכם הביטול קובע תנאים להעברת הכספים ותנאים אלה לא התמלאו אף הם. מה ההיגיון שהתובע שלא הסכים לקבל מחסון שיקים, ויחתום על הסכם הביטול, יחתום יומיים מאוחר יותר שהכסף יהפוך להלוואה לחסון ז"ל ובלי שלתובע יהיו אפילו שיקים.

     

52. הנאמן הציג את ההסכם המאוחר שלטענתו החליף את הסכם הביטול ושהמיר את הסכם הרכישה בהסכם הלוואה. לטענתו, מכוח ההסכם המאוחר הוא העביר את כספי הנאמנות לחסון ז"ל.

     

53. התובע הכחיש מכל וכל את קיומו של ההסכם וטען שמדובר בהסכם מזויף. לצורך הוכחת הזיוף הוא פנה לגרפולוגית מטעמו שכאמור הגישה חוו"ד עם מסקנה חד משמעית ונחרצת: חתימת התובע ע"ג ההסכם המאוחר זויפה במובן זה שהיא הועתקה מהסכם הביטול, דבר שנלמד מהעובדה שמדובר בשתי חתימות זהות לחלוטין - מה שאינו אפשרי אלא אם המאוחרת הועתקה כפי שקרה במקרה דנן.

     

54. חקירתה הנגדית של הגרפולוגית לא הפריכה במאום את מסקנות חווה"ד ומצאתי לאמץ את חווה"ד ואת מסקנות הגרפולוגית. העובדה שהנתונים התבססו על הסכם שאינו מקורי אינה מעלה או מורידה בנסיבות דנן שכן העובדה שמדובר בשתי חתימות זהות לחלוטין הייתה ברורה (עמ' 39-40 לפרוטוקול).

     

55. הנאמן לא הגיש חוו"ד מטעמו והחקירות הנגדיות של הגרפולוגית לא הפריכו את מסקנותיה.

     

56. משכך, יש לקבוע כי ההסכם המאוחר מזויף וחסר תוקף.

     

57. מכאן גם נובעת המסקנה שהנאמן לא היה רשאי לשחרר את כספי הנאמנות, ועל כן הוא מחויב להשיב את ה-400,000 ₪ לתובע.

     

     

    חיוב הנאמן מכוח עילת התרמית

58. לטענת הנאמן, לא רק שהוא לא היה חלק מקנוניה שפעלה בתרמית כלפי התובע, אלא להפך, הוא הקורבן של תרמית שהופעלה כלפיו.

     

59. מהראיות שבאו לפניי עולה כי חלק מטענות הנאמן לא היו אמת. הנאמן טען כי הסכם הביטול וההסכם המאוחר נחתמו לפניו ומכאן שהיה חייב לדעת על הזיוף בהסכם המאוחר.

     

60. אולם, לצורך עילת התביעה נגד הנאמן בגין הסכם המכר יש לבחון אם הייתה תרמית מצד הנאמן לעניין כריתת ההסכם (בהבדל מהסכום שבנאמנות שביחס אליו חויב ממילא בהיותו נאמן שפעל תוך הפרת הוראות הנאמנות.

     

61. עוולת התרמית מוסדרת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין ונטל ההוכחה שמוטל על הטוען לעוולה הוא גבוה מהנטל המוטל ברגיל במשפט האזרחי: "לעניין נטל ההוכחה, הטלת אחריות בגין עוולת תרמית חמורה מהטלת אחריות בגין רשלנות, משום שהאשם המיוחס למי שרימה הינו חמור יותר מזה המיוחס לרשלן. משכך, נקבע כי נטל הוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד, ואין די לשם כך במאזן ההסתברות" (ת.א. (מרכז) 10870-12-08 זהבה רובנר נ' פסי גולדנברג מיום 28.6.12 פורסם בנבו).

     

62. אין מחלוקת כי הנאמן לא ייצג את חב' מצליח בהסכם שבו היא התיימרה לרכוש את המקרקעין מהאזרחית התורכייה. על כך העיד, לא רק הנאמן, אלא גם עו"ד ברם העיד בעמ' 10 לפרוטוקול "הדבר היחיד שאני יכול להגיד לזכותו של עו"ד מיכאל מלכה בעסקה שהוא הדגיש בפניי שהוא לא עשה את עסקת המקור בין הקונה הראשון (חב' מצליח – ר.פ.א) לקונה השני (חב' מצליח – ר.פ.א) הוא הדגיש בפניי את זה 100 פעם.... עו"ד מלכה אמר לי לא, אני מעכשיו מייצג אותו אני קיבלתי לידיי את הייצוג בהשלמה העסקת המקור ואני עושה איתך את העסקת המשך. לכן ביקשתי מעו"ד אלעזר בשרי את האישור הראשון ואחרי זה ביקשתי ממנו אישור נוסף..."

     

63. יוצא שלא הועמדו ראיות מספקות כדי לקבוע שהנאמן היה שותף בקנוניה כלפי האזרחית התורכייה ולכן ידע שאין לחב' מצליח זכויות במקרקעין.

     

64. טענותיו של הנאמן בדבר קנוניה שנעשתה על ידי התובע יחד עם חסון ז"ל לא הוכחו. התובע נחקר חקירה נגדית ארוכה ואינטנסיבית, אולם לא היה בה כדי להוכיח את טענותיו של הנאמן. אף לא הוכחה הטענה שבין התובע לבין חסון ז"ל יש היכרות רבת שנים, ולא הוכח שהתובע היה קשור בעסקאות תמ"א עם חסון ז"ל. להיפך, מחומר הראיות שלפניי עולה שדווקא הנאמן הוא זה שהכיר את חסון ז"ל ושהוא גם היה קשור איתו בכמה עסקאות תמ"א (עמ' 21-23 לפרוטוקול).

     

65. העובדה שהתובע שילם חלק מהכסף במזומן אין בה דבר כדי לפגוע בזכותו להשבת הכספים ששילם, שכן תשלומם ומסירתם לידיו הנאמנות של הנאמן הוכחו.

     

66. אין גם לזקוף לחובתו של התובע את סירובו לקבל שיקים מחסון ז"ל על חשבון ה-400,000 ₪ שנלקחו ממנו "אם הוא היה מביא לי כסף תאמין לי שהייתי לוקח. אבל הוא רצה... שאני גם אחתום לו שאין לי שום תביעה ואין לי שום דבר עליו ברגע שאני מקבל את הניירות האלה" (עמ' 55 לפרוטוקול). התובע העיד שאם היה מקבל העברה בנקאית הוא היה מסתפק בהשבה של הכסף, אבל כל עוד מדובר בשיקים שניתנים ע"י פושט רגל – יש טעם של ממש לסרב לכך.

     

67. העובדה שהתובע לא פתח בהליכי גבייה נגד עו"ד בשארי אין בה כדי לפגוע בזכותו של התובע להשבת כספו. ראשית, תביעתו היא נגד עו"ד בשארי ויתר הנתבעים, יחד ולחוד, והמחסום היחידי הוא שלא ייפרע כמה פעמים אותו סכום. התובע הסביר זאת בייעוץ משפטי שקיבל שאין טעם לפתוח בהליכי גבייה נגד עו" בשארי: "עו"ד בשארי אמרו לי שאין מה לעשות איתו הוא נוכל ידוע יש לו המון תביעות מפה עד אמריקה הוא נוכל עם חותמת ואין ממי לגבות" (עמ' 72 לפרוטוקול).

     

68. העובדה שהתובע לא פתח בהליכים כלשהם נגד יורשיו של חסון ז"ל גם כן אינה פוגעת בזכותו לקבלת השבה של התשלום ששילם. התובע העיד ש"לפי מה שהעו"ד אמר לי שברגע שהוא נפטר ויש לו יורשים וחבל על הזמן לא תראה שום דבר זה מה שאמרו לי תאמין לי שאם אני הייתי מקבל את הכסף ממנו לא היינו פה היום" (עמ' 72 לפרוטוקול).

     

69. בכל מקרה, וידר זכאי לקבל את כספו ביחד ולחוד מכל הנתבעים או מחלקם ואין הדבר מעלה או מוריד מבחינת אחריותו של הנאמן.

     

70. העובדה שהתובע ציפה לקבל תמורה מההשקעה שלו ואף התעקש בשלב מסוים לקבל ריבית שהגיעה לו לדעתו, אין בה כדי להפוך אותו לשותף בתרמית כלשהי כפי שסבר הנאמן (עמ' 34 לפרוטוקול).

     

71. התובע נשאל מדוע הוא לא תבע את בא כוחו שייצג אותו בקשר עם החתימה על הסכם המכר – עו"ד ברם – והשיב שלדעתו עו"ד ברם עשה "עבודה מצויינת" (עמ' 85 לפרוטוקול). ראשית, כאמור התובע רשאי לתבוע את כל או את חלק ממי שחייבים כלפיו יחד ולחוד. שנית, מחומר הראיות עולה כי עו"ד ברם ייצג את התובע באופן מקצועי וזהיר, והציע לו שלא לחתום על הסכם הלוואה כשהקרקע תהיה בטוחה אלא הסכם מכר, והוא אף פנה לעו"ד בשארי שייצג את האזרחית התורכייה וקיבל ממנו אסמכתא שהיא קיבלה את כל התמורה שהגיעה לה על פי הסכם המכר הראשון. הוא גם וידא שבהסכם המכר התשלום הראשון בסך 400,000 ₪ יוחזק בנאמנות ע"י עו"ד. העובדה שעו"ד בשארי היה מעורב במרמה, והנאמן פעל בניגוד להוראות הנאמנות אין בה כדי ללמד על רשלנות כלשהי מצדו של עו"ד ברם.

     

72. לא ראיתי פגם בכך שבמקרה דנן עו"ד ברם עדיין לא קיבל שכ"ט עבור הטיפול בעסקה, וכי יקבל שכר עבורה, בין היתר לאור עדותו שעשתה רושם מהימן וכן העובדה שהוא המשיך לייצג את התובע בעניינים שונים, ובעניין זה לא ייצג אותו באשר היה ברור שיהיה עליו להעיד.

     

73. יוצא אפוא שכל הטענות שטען הנאמן כנגד התובע הן במקרה הטוב "טענות אווירה" שאין בכוחן להצביע על מרמה כלשהי מצדו של התובע ואינן פוגעות בזכות התביעה שלו.

     

74. לסיכום פרק זה, התובע לא הרים את הנטל לתביעה כנגד הנאמן מכוח עילת התרמית.

     

     

    התביעה נגד חב' מצליח

75. חברת מצליח היא זו שחתמה על הסכם המכר מול התובע והיא זו שגם חתמה על הסכם הביטול. כזכור, בסעיף 12 להסכם הביטול נקבע ש"למען הסר ספק, הודעת הביטול תיכנס לתוקף אך ורק אם המוכר יחתום על הודעת ביטול זו עד ליום 27.6.18 ורק אם כספי הנאמנות הוחזרו לקונה באותה דרך שמסר. ככל שלא ימולאו שני תנאים הללו – הודעת הביטול מבוטלת מראש וההסכם המקורי יישאר בתוקף".

     

76. מכיוון שכספי הנאמנות לא הוחזרו לתובע אזי שהסכם הביטול לא נכנס לתוקף ותחת זאת הסכם המכר עדיין עומד בתוקף. בסעיף 11.1 להסכם המכר נקבע שבגין הפרה יסודית של ההסכם, ישלם הצד המפר סך של 600,000 ₪ פיצוי מוסכם. לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע.

     

77. יתר על כן חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח "ידעה" שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית התורכייה.

     

78. משכך, על חברת מצליח לפצות את התובע בפיצוי מוסכם בסך 600,000 ₪, וזאת ללא קשר לחובתה וחובת הנאמן, יחד ולחוד, להשיב לתובע את התשלום הראשון ששילם בסך 400,000 ₪. שני תנאים מצטברים היו אמורים לקרות ע"מ שהסכם הביטול היה נכנס לתקוף במקום הסכם המכר: חתימה של חברת מצליח על הסכם הביטול עד ליום 27.6.18 והשבה של כספי הנאמנות.

     

79. עיון בהסכם הביטול מעלה שהמוכרת – חב' מצליח – לא חתמה על הסכם הביטול ומשכך הוא לא היה יכול להיכנס לתוקף. חב' מצליח אף לא טענה במסגרת טענותיה שהיא חתמה על הסכם הביטול ושהוא ביטל את הסכמות הצדדים לפיצוי מוסכם.

     

80. למעשה, מלבד אמירה כללית שחב' מצליח לא קשורה לעסקת המכר ושהיא לא קיבלה כספים – אין ניסיון להדוף את התביעה נגדה שכן קקזנוב, כנציגה של חב' מצליח, מיקד את הגנתו בחזית האישית נגדו ובתביעה להרמת המסך, וכן בשל העובדה שקקזנוב, לגרסתו, לא ידע פרטים רבים משום שלמעשה הכל נוהל על ידי חסון ז"ל.

     

81. מכאן שחב' מצליח שהיא ישות משפטית, מחוייבת לקיים את ההסכמים עליהם היא חתומה. אופן הניהול שלה בפועל אינו פוטר את החב' מהתחייבויותיה.

     

82. חב' מצליח העלתה טענות קשות נגד חסון ז"ל כמי שרימה והונה אותה ואת קקזנוב, שלטענתו מי שניהל את החברה בפועל היה חסון ז"ל. בכך כאמור אין כדי לפטור את חב' מצליח מאחריותה עפ"י ההסכם.

     

83. אשר על כן אני קובעת חברת מצליח חבה בתשלום הראשון ששילם התובע בסך 400,000 ₪ וכן בפיצוי המוסכם ע"פ הסכם המכר בסך 600,000 ₪.

     

    התביעה להרמת מסך נגד קקזנוב

     

84. הרמת מסך ההתאגדות מוסדרת בסעיף 6(א)(1) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") כדלקמן:

    בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

    (א)באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

    (ב)באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,

    ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

    (2)לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

     

     

85. קקזנוב העיד שבזמן אמת הוא סמך באופן מוחלט על חסון ז"ל ועל כן הסכים לפתוח את חב' מצליח על שמו. קקזנוב האמין למצגי השווא שהציג חסון ז"ל והאמין שחסון מבקש לפתוח את החברה על שמו משיקולי מס, הוא לא חשד בדבר והסכים להסדר הנ"ל מכיוון שגם הובטח לו שכר (עמ' 3 לפרוטוקול).

     

86. קקזנוב לא היה יכול לטענתו להבחין בתרמית כלפיו או בתרמית של חסון כלפי אחרים מכיוון שחסון "כל הזמן היה מרדים אותי" (עמ' 8 לפרוטוקול) ומכיוון שהבנתו בזמנים ההם בענייני מס הכנסה וביטוח לאומי היו מוגבלים מאוד עד לא קיימים, הרי שאפילו את חותמת החברה הוא הפקיד בעיניים עצומות בידיו של חסון.

     

87. ממכלול העדויות והראיות עולה שקקנזוב אכן הפקיר את גורל חברת מצליח בידיו של חסון ולא ניתן לומר שהוא חב באופן אישי בחובות החברה: הוא לא פעל כמי שמנסה לקפח או להונות את התובע; הוא לא פגע בתכלית החברה או נטל סיכון בלתי סביר; ובזמן אמת גם לא ניתן לומר שהיה לו יסוד סביר להניח שחסון מרמה אותו או את התובע.

     

88. לא ניתן בנסיבות העניין גם לומר שקקזנוב התרשל באופן כזה שמצדיק את הרמת המסך. הרי רבים וטובים ש"נפלו בפח" ובהם התובע עצמו בא כוחו עו"ד ברם.

     

89. היה אישור של עו"ד בשארי שהעסקה "כשרה", היה ייעוץ משפטי צמוד של הנאמן והיה את חסון עליו קקזנוב סמך בעיניים עצומות. קקזנוב, לפי עדותו חסר השכלה וחסר כישורים מתאימים לרדת לעומקן של הסוגיות המשפטיות הסבוכות שהיו מנת חלקה של העסקה המזוייפת - סמך על חסון ויכול אף היה להיבנות על הייעוץ המשפטי שנתן הנאמן שהיה אמור לייצג את חב' מצליח בהסכם המכר.

     

90. העובדה שקקזנוב לא חשד שהנאמן ידו במעל אינה יכולה להיזקף לחובתו ואינה יכולה להיחשב כהתרשלות שמצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות.

     

91. אשר על כן אני דוחה את התביעה האישית נגד קקזנוב ואני דוחה את התביעה להרמת מסך ההתאגדות של חב' מצליח.

     

     

    נזקי התובע

92. לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות משפט נפרדות בגין הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, אשר לא נפסקו במסגרת הבקשה.

     

93. כן לא ראיתי לנכון לפסוק לתובע בנפרד הוצאות לשם כריתת העסקה כולל הוצאו דמי התיווך שכן כאמור בגין העסקה נפסק לתובע פיצוי מוסכם.

     

94. גם כנגד הנאמן אין לפסוק את הוצאות התיווך מאחר ולא הוכח שהנאמן היה שותף לתרמית בעסקה בה התיימרה חב' מצליח לרכוש את המקרקעין מהאזרחית התורכייה.

     

95. בגדר יציאות משפט, אני מחייבת את הנאמן ואת חב' מצליח, יחד ולחוד, בהוצאות חוות הדעת הגרפולוגית שהתובע נדרש להגיש לשם הוכחת זיופו של ההסכם המאוחר.

     

96. ראיתי לנכון לדחות את התביעה ברכיב של עגמת נפש. מדובר בהסכם עסקי, ובנוסף, חב' מצליח חויבה כאמור בפיצוי המוסכם "הבולע" רכיב נזק של עגמת נפש בחוזה עסקי.

     

97. התובע לא הוכיח את הוצאות ההלוואה שנאלץ ליטול לגרסתו ולפיכך אני דוחה את התביעה ברכיב זה, מה גם שכאמור, חב' מצליח חויב בפיצוי מוסכם.

     

     

    סוף דבר

98. חב' מצליח תשלם לתובע את הסך של 1,000,000 ₪ (סכום התשלום הראשון ששילם התובע והפיצוי המוסכם) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרת ההסכם קרי מיום 24.6.18 ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף התשלום ששילם התובע לגרפולוגית בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (4.7.2018) ועד למועד התשלום בפועל.

     

99. בנוסף תשלם חב' מצליח לתובע הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום ע"י התובע ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

     

100. הנאמן ישלם לתובע את סכום התשלום הראשון ששולם ונמסר לידיו כנאמן בסך 400,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.6.18 ועד למועד התשלום בפועל, סך של 1,000 ₪ בגין חווה"ד הגרפולוגית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובע ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף ישלם הנאמן לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

      

101. סכום התשלום הראשון בסך 400,000 ₪ כאמור לעיל, סכום הוצאות חו"ד גרפולוגית כאמור לעיל, וסכום האגרה ישולמו על ידי הנאמן וחב' מצליח, יחד ולחוד.

      

      

102. הסכומים דלעיל ישולמו תוך 30 יום.

      

      

     ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ד, 24 מאי 2024, בהעדר הצדדים.