רכש קרקע מחברה שאינה הבעלים – ויפוצה במיליון שקלים

המוכרת שיקרה לרוכש שקנתה את הקרקע מאזרחית זרה, והוא העביר לה 400 אלף שקלים כמקדמה. היא חויבה להחזיר את הכסף בתוספת פיצוי על הפרת חוזה

600 אלף שקלים פיצוי על הפרת חוזה ו-400 אלף נוספים בגין השבת מקדמה – אלה הסכומים שנפסקו לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב לאדם שנפל לעוקץ נדל"ן, במסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה. המוכרת ניסתה לחמוק מהשבת המקדמה כשטענה כי התובע העמיד אותה לרשותה כהלוואה, אך השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט התרשמה שחתימתו על הסכם ההלוואה זויפה.

תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתם התובע על הסכם מול חברת "א.י.כ. מצליח יזמות" לרכישת שתי חלקות ברחוב חיים הרצוג שבקרית אונו תמורת 4.5 מיליון שקלים. בהסכם צוין שהחברה רכשה את הקרקע מאישה טורקייה תמורת 4 מיליון שקלים. בתוך כך הוסכם שהתובע ישלם מקדמה בסך 400 אלף שקלים, וכי הסכום יוחזק בנאמנות על ידי עורך דין מטעם החברה עד אשר תירשם הערת אזהרה על-שמו.

אלא שכעבור חמישה ימים בלבד הגישה האזרחית הטורקייה תביעה לבית המשפט, בה טענה כי מעולם לא מכרה את הקרקע לחברה. התובע, המום מהעוקץ אליו נפל, ביקש מיד לבטל את העסקה והצדדים חתמו על הסכם לביטול והשבת המקדמה. החברה לא מילאה אחר ההסכם והרוכש תבע אותה ואת הנאמן, אלא שאז היא הוציאה שפן נוסף מהכובע בדמות הסכם מאוחר עליו חתם כביכול התובע, לפיו המקדמה ששילם תועמד לטובתה כהלוואה.

לטענת התובע, אחרי הדיון בתביעה שהגישה הטורקייה הוא הבין שנפל קורבן למעשה הונאה ותרמית, במסגרתו החברה מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם. לשיטתו במצב זה הוא זכאי לכל הפחות להשבת המקדמה ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בסך 600 אלף שקלים. עוד נטען, שחתימתו על הסכם ההלוואה זויפה כך שהוא נעדר תוקף משפטי.

הגרפולוגית: "זיוף ברור"

תחילה הדפה השופטת פינצ'וק-אלט את טענת החברה לפיה 400 אלף השקלים ששילם התובע הוסבו ממקדמה להלוואה, כך שהם אינם ברשות הנאמן יותר. היא אימצה את חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה מטעם התביעה לפיה חתימת הרוכש זויפה באופן ברור, כשהתוצאה היא למעשה שהסכם ההלוואה נעדר כל תוקף.

השופטת הבהירה שבמצב המשפטי שנוצר, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, היה על הנאמן מטעם החברה לשמור על המקדמה בידיו עד לרישום הערת אזהרה לטובת הרוכש – דבר שבסופו של יום, כאמור, לא נעשה. היא הסבירה שלפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן", ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולשלם לתובע את סכום המקדמה.

השופטת קבעה שהאחריות להשבת המקדמה רובצת אף על החברה, ובנוסף עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם עקב הפרת החוזה. "לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע. יתר על כן, חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח 'ידעה' שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית הטורקייה", כתבה.

בסיכום הדברים השופטת חייבה את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 400 אלף שקלים, ואת החברה לבדה לשלם לתובע פיצוי נוסף בסך 600 אלף שקלים, בשל הפרת ההסכם. בנוסף נפסקו לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 56 אלף שקלים.

• ב"כ הרוכש: עו"ד ערן פלס ועו"ד יהונדב משה
• ב"כ הנאמן: בעצמו (עו"ד מיכאל מלכה) ובאמצעות עורכי הדין יוגב דקל ושי זוהר
• ב"כ החברה ובעליה: עו"ד מיטל אורשלם

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.