-
בפניי תביעה כספית בגין שיק מס' xxxx בסך 80,000 ₪ (בערכי קרן), זמן פירעון 30.9.14, המשוך מחשבון הבנק של הנתבע בבנק הפועלים סניף שפרעם שמספרו xxxx (להלן: "השיק"). השיק הוגש לביצוע בלשכת הוצל"פ עכו. בהסכמת הצדדים ניתנה רשות להגן, ונפתח התיק האזרחי נשוא הדיון.
-
הנפרעת על פי השיק הינה התובעת, חב' "וליד מזגנים בע"מ". הנתבע הינו בעל עסק עצמאי בשם "סעדי הסעות וטיולים", ובמועד הרלבנטי לתביעה היה לקוחה של התובעת (מתקן מזגני רכבים). השיק סורב עקב הוראת ביטול.
מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש (בהסכמה)
-
הצדדים ההסכימו כי ימונה מומחה להשוואת כתבי יד אשר חוות דעתו תהיה חלק מסל הראיות בתיק. בהמשך לכך, מונתה גב' אורית שלף, מומחית להשוואת כתבי יד.
המומחית הגישה את חוות דעתה המקצועית, במסגרתה קבעה ברמת ביטחון גבוהה (4.5 מתוך 5) כי הנתבע לא חתם על השיק נשוא התביעה.
טענות התובעת
-
כעולה מתצהיר עדות ראשית וליד גאליה (מנהל התובעת), הוא קיבל את השיק מאחיו של הנתבע בשם איברהים, תמורת מכירת רכב מסוג פולקסוואגן ראפטר שנת 2008 (מס' לוחית רישוי xxx). טרם ביצוע העסקה הנ"ל, יצר וליד קשר טלפוני עם הנתבע בנוכחות מנהלת המשרד גב' סיהאם ח'ליאלה, ומסר לנתבע כי בידיו שיקים מאחיו איברהים (ובכללם השיק נשוא התביעה) והוא קונה ממנו שני רכבים, וכי יש בידו עוד שיקים אחרים, והנתבע אישר שהוא יודע על העסקה. התובעת קיבלה את השיקים מאיברהים כשהם מלאים וחתומים. וליד מכיר את הנתבע ואת אחיו איברהים, אשר התנהלו מולו כגוף אחד, העובדים ביחד עם אביהם בעסק של הסעות, ותיקנו אצלו כל הזמן מזגנים ושילמו מחשבון הנתבע, ואלמלא היכרות זו והבירור הנ"ל שערך מול הנתבע, כלל לא היה מבצע את העסקה.
-
עוד עולה מתצהיר מנהל התובעת כי יומיים – שלושה לאחר ביצוע העסקה מיום 1.10.14 היה חג אל אדחא. וליד פגש את הנתבע במסעדה בטבריה ואמר לו "מברוק על הרכבים" שלקח ממנו איברהים והנתבע השיב: "ראיתי אותן הן יפות תודה רבה אין עליך אתה". ועוד הוסיף לעניין פירעון השיק כי "השיק שלי דולר".
-
לטענת התובעת למרות שידוע לנתבע כבר יותר מ- 4 שנים כי מי שמסר את השיק לתובעת היה אחיו איברהים, ולמרות שלגרסת הנתבע מדובר בשיק גנוב, הוא לא הגיש עד היום במשטרה תלונה נגד אחיו איברהים.
-
לאור האמור, טוענת התובעת כי היא זכאית לקבלת מלוא סכום השיק מהנתבע, וכי מדובר במעשה מרמה מצד הנתבע ואחיו אשר קיבלו ממנה רכבים ולא שילמו תמורתם.
הגנת הנתבע
-
הנתבע טען כי מדובר בשיק גנוב אשר כלל לא נחתם על ידו. גם המלל המופיע על השיק בכתב יד אינו כתב ידו. החתימה הנחזית על השיק כחתימתו היא חתימה מזויפת.
-
לטענת הנתבע כאשר נודע לו אודות גניבת שני השיקים מפנקסו הוא פנה למשטרה ביום 20.7.14 והגיש תלונה בגין הגניבה, וכן מסר לבנק בו מתנהל חשבונו הוראת ביטול על אותם שני שיקים גנובים.
-
לגבי נסיבות גילוי גניבת שני השיקים, טוען הנתבע כי נודע לו באקראי על גניבתם בחודש 07/14 עת רצה לשלם לחנות חומרי בנין ואז שם לב כי חסרים בפנקסו שני שיקים, וכי אין רצף במספרי ספחי השיקים מאחר ושני השיקים נתלשו מהפנקס, יחד עם הספח.
-
הוסיף הנתבע וטען כי בשיחה עם מנהל התובעת טרם שהוגש השיק לביצוע בהוצל"פ, הוא הבהיר לו כי מדובר בשיק גנוב שלא נכתב ו/או נחתם על ידו וכן לא נמסר על ידו לתובעת. עוד נטען כי מספר חודשים לאחר מכן, התקשר אליו מנהל התובעת וטען כי קיבל את השיק נשוא התביעה מאיברהים. הנתבע השיב כי הדבר אינו ידוע לו, ולגרסתו הוא פנה אל אחיו איברהים ושאל אודות העניין ואיברהים השיב כי לא ידוע לו כיצד הגיע שיק זה לתובעת.
-
הנתבע מאשר כי בינו לבין התובעת היו יחסים עסקיים כאשר נהג לתקן מזגנים ברכבים שלו אצלה, אך לטענתו עבור כל התיקונים הוא שילם לתובעת את כל המגיע ממנו, ואין הוא חב לה דבר.
-
לאור האמור, טוען הנתבע כי מדובר בשיק גנוב, אשר לא נמשך ולא נמסר על ידו לתובעת, וכן לא התקבלה בגינו כל תמורה, ועל כן דין התביעה נגדו להידחות.
ראיות הצדדים
-
בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התביעה, העידו שני עדים: מנהל התובעת מר וליד גאליה וגב' סיהאם חלאילה, מזכירת משרד אצל התובעת. מטעם ההגנה העידו שני עדים: מר עזאת שלון, בעל משרד ראיית חשבון בשפרעם המטפל בין היתר בתיק הנתבע, והנתבע בעצמו. כאמור, לתיק ביהמ"ש הוגשה חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט (סומנה ת/1) . הוגשו סיכומים בכתב.
דיון והכרעה
-
עיון בצילום השיק נשוא התביעה מעלה כי מדובר בשיק בסך 80,000 ₪ ז.פ 30.9.14 המשוך מחשבון הבנק של בית עסקו של הנתבע בבנק הפועלים סניף xxx (פרטי הנתבע ותחתיו שם לוגו עסקי "סעדי הסעות וטיולים").
במקום המיועד לחתימת המושך מופיעה חתימה הדומה לחתימת הנתבע ואילו במקום המיועד למילוי פרטי הנפרע הוטבעה חותמת התובעת. על השיק מופיע כיתוב מודפס כי לא כובד ע"י הבנק הנמשך עקב מתן הוראת ביטול.
-
סעיף 22 (א) לפקודת השטרות שכותרתו "אין חבות בלי חתימה", קובע: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". עפ"י ההלכה הפסוקה, חתימה על שטר היא חלק מעילת התביעה וכאשר הנתבע מכחיש את חתימתו על השטר, נטל ההוכחה מוטל על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
-
טענת ההגנה של הנתבע הינה כי מדובר בשיק שנגנב מפנקסו ללא ידיעתו. הוא לא מילא ו/או לא חתם על השיק, ואין השיק נמשך על ידו במסגרת עסקה כלשהי עם התובעת, וגם לא ידוע לו כיצד הגיע השיק לידי התובעת. בנסיבות אלה, הנטל על התובעת להוכיח כי חתימת מושך השיק היא אכן חתימת הנתבע, כתנאי לזכייתה בתביעה.
-
התובעת לא הגישה חוות דעת מומחה לתמיכה בטענתה כי מדובר בחתימת הנתבע על השיק נשוא התביעה. כאמור, בהתאם להסדר הדיוני שהושג מונתה גב' שלף, שהינה בעלת מומחיות בתחום השוואת כתבי יד, כמומחית מטעם ביהמ"ש.
-
עיון בחוות דעת המומחית מעלה כי עמדו לעיונה מספר מסמכים לבחינה והשוואה (בין היתר, טופס חתימות הנתבע שנחתם בנוכחותה, דף A4 חלק עליו חתימות הנתבע שנחתמו בפניה, העתק חשבוניות מס של בית העסק של הנתבע, 3 שיקים ריקים שמולאו ונחתמו בנוכחותה ע"י הנתבע, צילומי 10 שיקים שנמסרו מהבנק).
-
המומחית הגיעה לממצאים ולמסקנות שפורטו בחוות דעתה לאחר שבחנה שלושה מרכיבי כתב מהותיים: מאפייני תנועה וקו, מאפייני צורה, מאפייני ארגון והשוואת מאפיינים אלה בין החתימה המופיעה על השיק נשוא התביעה, לבין יתר חתימות הנתבע על המסמכים הנ"ל.
-
המומחית מצאה הבדלים מהותיים בין השיקים שמשך הנתבע לבין השיק נשוא התביעה כגון: תיחום הספרות שנעשה באופן שונה מהותית, רישום הסכום, רישום השנה, רישום החודש, המילה "בלבד" שאינה מופיעה בשיק נשוא התביעה, ואף שוני בצורת האותיות (ראו: עמ' 7 לחוות הדעת).
-
יצוין כי המומחית מטעם ביהמ"ש מצאה גם סימני דמיון בין החתימה נשוא התביעה לבין חתימות הנתבע כגון: היות החתימה חתימה משורבטת בעלת 'צורה' עדינה, המורכבת מאותם אלמנטים (פיתולים בחלק השמאלי וקו ארוך בחלק הימני), אולם חרף האמור הגיע למסקנתה הסופית בדרגת ודאות גבוהה (4.5/ 5) כי הנתבע לא חתם על השיק נשוא התביעה (ההדגשה אינה במקור ג'.נ):
"מכיוון שניכר הבדל משמעותי במאפייני התנועה ובמיוחד בעניין 'כיווניות' נקודת ההתחלה של החתימה שבטיעון לעומת נקודת ההתחלה בחתימות הנוספות שנבדקו, שוני מהותי במובהק המהווה סימן אישי ואותנטי שלא ניתן לזיוף ומכיוון שניכרים גם הבדלים צורניים וארגוניים נוספים הקשורים בטקסט כמו למשל: סימן תיחום הסכום, סימון הפסיק, אופן רישום התאריך ועוד, אני קובעת בדרגה 4.5 (מתוך 5) שמר מוחמד חמדה סעדי לא חתם את החתימה שבטיעון.
החתימה שבטיעון 'קלה' יחסית לזיוף שהרי מדובר בחתימה 'מקושקשת' שלכאורה אינה 'מסובכת' מידי, אולם כשבוחנים את הפרמטרים השונים המרכיבים את החתימה שבטיעון ואת החתימות שנחתמו בפניי או אלו שהובאו לבדיקתי ממסמכים קיימים, נחשפים 'אי דיוקים' שאינם בבחינת 'טווח וריאציות אישיות' האופייני לכל חותם, אלא בבחינת מעשה זיוף".
-
יצוין כי לאחר שהוגשה חוות דעת המומחית מטעם ביהמ"ש, פנה ב"כ התובעת ישירות למומחית וביקש להתייחס לנקודת נוספת בחוות דעתה. למרות שהפנייה נעשתה שלא באמצעות ביהמ"ש וללא אישורו, ניאותה המומחית להתייחס לפניה זו והעבירה חוות דעת מורחבת.
-
לאמור לעיל, יש להוסיף ולציין כי ב"כ התובעת לא עתר לזימון המומחית מטעם ביהמ"ש לחקירה נגדית על חוות דעתה, אלא הסתפק בהפניית שאלות ההבהרה, להן השיבה המומחית, תוך שציינה כי אין בהרחבת הבדיקה לפי בקשת ב"כ התובעת כדי לשנות כהוא זה את מסקנותיה.
-
התובעת העלתה במסגרת סיכומיה טענות שונות בניסיון לקעקע את ממצאי חוות דעת המומחית מטעם ביהמ"ש, אולם טענות אלה יש לדחותן מן הטעם הפשוט כי מדובר בטענות שבמומחיות, זאת ובעיקר לאחר שהתובע לא הגיש חוות דעת מקצועית מטעמו, וכן לאור ההסכמה הדיונית על מינוי מומחה להשוואת כתבי יד כמומחה מטעם ביהמ"ש, אשר חוות דעתו תהווה חלק מסל הראיות בתיק דנן.
הכרעה
-
סיכומו של דבר, ומהטעמים שצוינו לעיל, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי בנכונות גרסת הנתבע כי החתימה המופיעה על השיק נשוא התביעה כחתימת מושך השטר, אינה חתימתו, והינה מזויפת.
-
בכל הקשור לגרסת התובעת כי קיבלה לידיה את השיק נשוא התביעה מאיברהים אחיו של הנתבע במסגרת עסקת מכר רכב, אציין כי גם אם טענה זו נכונה במישור העובדתי, אין בה, כשלעצמה, כדי להביא להדיפת טענת הנתבע כי נפל פגם מהותי בשיק נשוא התביעה המאיין את תוקפו כך שאין הוא מאפשר לאוחז זו כל זכות בו (שטר גנוב שזויף).
-
גרסת הנתבע, לפיה השיק נשוא התביעה הינו שיק שנגנב מפנקסו, נתמכה בתוכנו של טופס אישור על הגשת תלונה במשטרה מיום 20.7.14 (מספר חודשים לפני ביצוע העסקה הנטענת), גרסה אשר לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש.
-
לעניין סוגיית תמורת השיק, לא שוכנעתי כי הנתבע רכש מהתובעת באמצעות אחיו איברהים רכב מסוג פולקסווגן שפרטיו צוינו לעיל, כנטען, ושילם בגינו באמצעות השיק נשוא התביעה, וזאת בידיעה מוקדמת של הנתבע ובאישורו לעסקה, כנטען.
-
זאת ועוד, התובעת לא הציגה ראיות משכנעות כי היה בבעלותה במועד הרלבנטי לתביעה רכב פולקסווגן שנתוניו כנטען, כי מכרה אותו לנתבע באמצעות איברהים בסכום ובמועד הנטען, כי השיק נשוא התביעה נמסר לה ע"י איברהים במסגרת אותה עסקה, וכי הרכב עבר לחזקתו ולבעלותו של הנתבע לאחר ביצוע העסקה.
כך למשל לא הוצגו: צילום רישיון הרכב, הסכם מכר/זיכרון דברים, מסמכי העברת בעלות במשרד הרישוי, עותק מהקבלה בגין קבלת השיק נשוא התביעה. אין בהעתק חשבונית המס הידנית שהגישה התובעת (נספח ב' לתצהיר וליד), כשלעצמה, כדי להוות ראיה מספקת לביצוע עסקת מכר הרכב הנטענת בין התובעת לנתבע, ובעיקר שעולה מגרסת הנתבע, שנתמכה בתצהיר רו"ח שלון, כי חשבונית מס זו מעולם לא נמסרה לו ע"י התובעת וכי אין בנמצא כל רישום בתיק הנה"ח שלו לגבי עסקת הרכב הנטענת ועוד כי חשבונית המס שהוצגה אינה נכללת בתיק הנתבע.
בעניין זה יש להוסיף ולציין כי חרף רלבנטיות עדותו, בחר הנתבע שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם אחיו איברהים כעד מטעמו וגם התובעת לא עתרה לזימונו של איברהים לעדות בביהמ"ש, ואף לא לעתור לצירופו כנתבע נוסף.
-
בהתאם לס' 24 לפקודת השטרות, שולח עשוי להתחייב בחבות שטרית, מתוקף פעולתו של שלוחו, אף אם לא חתם פיסית על השטר, ובלבד שהשלוח לא חרג מהרשאה שניתנה לו מהשולח. במקרה שהשלוח חתם בשם אחר על שטר אך חרג מההרשאה ניתן לחייבו אישית בעילה השטרית (ראו: שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, עמ' 338-339).
-
כאמור, כעולה מתצהיר מנהל התובעת וליד, הוא קיבל לידיו את השיק נשוא התביעה מידי איברהים כשהוא כבר מלא וחתום (למעט פרטי הנפרע), כך שגם לתובעת אין כל ידיעה אישית (ממקור ראשון) לגבי זהות הגורם שמילא ו/או חתם על השיק נשוא התביעה, קודם שנמסר לידיה.
לפיכך, לא ניתן לקיים דיון ענייני בשאלה האם השיק נשוא התביעה נמשך במסגרת שליחות הנתבע, והאם מי שחתם עליו עשה כן במסגרת ההרשאה שניתנה לו או בחריגה ממנה.
-
טענת התובעת כי מדובר בעסק משפחתי לא הוכחה. זאת ועוד, גם אם נכונה הטענה כי במועד הרלבנטי לתביעה עבדו אביו של הנתבע ואחיו איברהים בבית העסק של הנתבע, ואיברהים היה מגיע מדי פעם למשרדי התובעת ומוסר שיקים של הנתבע, אין בכך כדי להסיק על יחסי שותפות עסקית בין הנתבע לבין מי מהם.
-
ברי, כי ככל שהאח איברהים ביצע עם התובעת עסקה לרכישת רכב ללא ששילם את התמורה בגינה, תוך שימוש שלא כדין בשיק הנתבע, הרי שהדבר מקים לתובעת עילת תביעה אישית נגד איברהים בלבד.
סוף דבר
-
מכל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה וסגירת תיק ההוצל"פ. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.
ניתן היום, כ"ב טבת תש"פ, 19 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.