כן טוען ב"כ התובע שההחזר הכספי הינו רק בגין הכסף ששילם לנתבע והוחזר לו, אך לא על הנזקים שנגרמו לו. יתירה מזו, הסכם הויתור לא קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט.
בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 25.12.24 ב"כ הצדדים חידדו את טענותיהם, והתרשמתי ישירות מדברי התובע והנתבע שנכחו בדיון וביקשו לומר את דברם בנוסף לטענות עורכי דינם.
דיון והכרעה
בבואנו לדון בבקשות אשר תכליתן היא לסלק את תביעתו של התובע על הסף ומבלי שהיא נדונה לגופו של עניין, עלינו להביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד – כבוד האדם וחירותו (ראו א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280; ש' לוין, "חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים", הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451).
זכות הגישה לערכאות מעוגנת היא אף בדין העברי (ראה רמב"ם, הלכות סנהדרין כ"ד). על הדיין החובה לרדת לעומקו של דין, ובית הדין היהודי לא יסלק תביעה על הסף מבלי שהצדדים הביאו בפניו את טענותיהם (ראו פרופ' א. שוחטמן בספרו "סדר הדין", הוצאת מורשת המשפט בישראל, תשמ"ח 1988, עמ' 164).
וכך גם מקובל בארצות בהם חל המשפט הרומנו-גרמני, שבהן מאבחנים למשל בין PRESCRICAO לבין DECADENCIA ראה : ARTIGOS 189 - 211 CODICO CIVIL BRASILEIRO, 2002 {סעיפים 211-189 לקוד האזרחי הברזילאי, וראו גם סעיף 1.973 לקוד האזרחי הספרדי}.
בתי המשפט במדינת ישראל נוטים שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות. משכך, לא בנקל בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף טרם שמיעת הראיות - פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, בכדי לממש את זכותו החוקתית (ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [20/12/05]; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [26/4/06]).
מידת השימוש בסעד של סילוק על הסף משפיע גם על היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות הדוחות בקשות סילוק על הסף (חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה שלישית) 207 (2012)). הלכה זו תואמת את נטיית ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות המבכרות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד טרם החל ההליך להתברר (ראו רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) נ' פרימיוס קלאס (31.1.11); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, (3.10.11).
לפיכך, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות תובעים, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ראו החלטת כב' השופטת גנות בת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישראגז - גז טבעי בע"מ ואח' (07/01/14).
משעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים בתיק ובפסיקה, אני סבור שרבות מהפלוגתאות הן עובדתיות ובשלב זה של התיק לא ניתן לתת בהן הכרעה.
לדידי למרות האינטרס הציבורי בדבר כיבוד הסכמי פשרה, נראה לי שבשלב זה לא ניתן לדחות את טענותיו של התובע בדבר פגמים בכריתת החוזה, בגלל נסיבות החתימה על כתב הוויתור. לא מדובר בהסכם פשרה קלאסי, אלא טופס סטנדרטי שקיים במרפאה לפי הנוהל הקיים שם להחזיר כסף כשלא מצליחים בטיפול ונועד , בין היתר, לקידום מכירות. אינני בטוח שניתן להצדיק פעילות של החזר כספים ששולמו בשביל לחסום תביעות רשלנות בגין נזקי גוף כשקיימים, לכאורה, נזקים נוספים מעבר לטיפולים או לסכום שהוחזר. מה גם שקיימת מחלוקת של ממש לגבי היחס בין הסכום שהוחזר לסכום ששולם.
עם זאת טענת הנתבע לגבי החזר תשלום במקרה תביעה (עמ' 3 שורה 29 לפרוטוקול) בדין יסודה. סעיף 4 להסכם ברור ולא ניתן לטעון כלפיו שהוא עושק או תנאי מקפח. טול דוגמה אדם שטוען שמכר את דירתו תוך ניצול מצבו הקשה ובמחיר שנמוך מאוד מערך השוק. הוא מבקש לבטל את החוזה מכירה בטענת עושק. ראשית עליו להחזיר את הכספים שקיבל, במיוחד באם הדבר נרשם מפורשות בחוזה.
משכך, הנני מקציב לתובע 45 ימים בכדי שיחזיר לנתבע את הכספים שקיבל ממנו. לאחר מכן אדרש לתביעה לגופה.
בהעדר ביצוע ההחזר, התביעה תימחק.
תז"פ עיון ליום 20/2/025.
בשלב זה – אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בהקדם.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ה, 28 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
