לאופר נ' זוטא ואח'

לפניי תביעה כספית במסגרתה טען התובע, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, כי הנתבע המשמש כעורך פטנטים אשר את שירותיו שכר, התרשל כלפיו וגרם לו נזק.

התובע טען כי הגה רעיון חדשני ומקורי בתחום הבתים החכמים, כך שכל מכשיר ביתי פשוט המופעל על ידי שלט רחוק רגיל יהפוך למכשיר חכם. ביום 25.4.2017 פנה התובע אל הנתבע בבקשה לשכור את שירותיו. זאת, על מנת לערוך ולהגיש תגובה לדוח בחינה בבקשת פטנט שהגיש בארצות הברית. ביום 1.5.2017 הנתבע שלח אל התובע הצעת מחיר לביצוע העבודה הנדרשת והתובע שילם בהתאם. ביום 6.8.2017 חלף המועד האחרון להגשת התגובה. ביום 22.8.2017 הונפקה על ידי רשם הפטנטים האמריקאי הודעה ממנה עולה כי הנתבע לא עדכן את משרדו כמייצג בתיק וכי הבקשה נזנחה ועמה אבדו כל הזכויות הפוטנציאליות לקבלת פטנט. לאחר פניות רבות של התובע אל הנתבע, השיב האחרון בדואר אלקטרוני כי הגיש את התגובה אך זו לא נקלטה וכי הוא מטפל בכך וידווח לתובע על ההתקדמות. לאחר זמן נוסף בו פניותיו של התובע לא נענו, הוא פנה באמצעות משרד עורכי דין במכתב בו ביקש מהנתבע ליצור עמו קשר. בשיחות טלפוניות שבוצעו בין התובע או בא כוחו לבין הנתבע, הבהיר האחרון כי הנושא בר תיקון וכי תקלה מהסוג שאירעה מאריכה את חלון ההזדמנויות להחייאת הבקשה. בשלב מאוחר יותר, התברר לתובע כי אינו היחיד שנפגע מהתנהלות הנתבע וכי על פי החלטה ועדת המשמעת שהוקמה מכוח חוק הפטנטים, היה אסור לנתבע לעסוק בעריכת פטנטים. לטענתו, אם היה יודע על פסילת רישיונו, היה פונה לעורך פטנטים אחר על מנת להציל את בקשת הפטנט. התובע טען כי אי הגשת המענה לדוח הבחינה המונפק על ידי משרד הפטנטים האמריקאי מהווה עילה קבועה לאיבוד זכויות בבקשת פטנט. לדבריו, אם המענה היה מוגש במועד אשר לא חורג ממגבלת הזמנים הקבועה בחוק, הבקשה לא הייתה נזנחת. התובע טען כי הפסיד את הכספים שהשקיע בסך של 70,000 ₪ וכי נגרם לו הפסד בגין מאות שעות עבודה שהושקעו על ידו בפיתוח אותן העריך בסך של 100,000 ₪. כן טען כי הפסיד הכנסות עתידיות בסך של 10,000,0000 ₪. זאת, בהתחשב בפונטציאל ההכנסות העתידיות מהפטנט. לצרכי אגרה, העמיד את סכום התביעה על סך של 200,000 ₪.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי ביצע את מה שהתחייב לעשות. לדבריו, הוטל עליו לשלוח תשובה לדוח הבחינה ולהגישה לנציג של התובע בארצות הברית, עורך דין אמריקאי, כאשר על התובע היה לדאוג לשלם לנציג שכר טרחה ואגרה ממשלתית. הוא טען כי התובע הגיע אליו ברגע האחרון ביום 1.5.2017 כאשר המועד האחרון להגשת התשובה היה 6.5.2017, כך שהיה ברור כי הגשת התשובה תהיה אחרי המועד. לטענתו, נציג התובע בארצות הברית לא הגיש את התשובה לרשם הפטנטים, מאחר שכנראה לא קיבל תשלום עבור שכר טרחה ואגרה. עוד טען, כי אין כל יריבות בינו לבין התובע שכן הוא אינו המייצג אלא אותו עורך דין אמריקאי. בנוסף, טען כי התובע הסתיר מבית המשפט כי כל בקשות הפטנט המקבילות שלו בוטלו ונזנחו כנראה לפי הוראתו. לדבריו, חלק מבקשות פטנט לא מאושרות ואין באי רישום להעיד על רשלנות של עורך הפטנטים המייצג, מה גם שהוא עצמו לא ייצג.

כל אחד מהצדדים הגיש תצהיר עליו נחקר בחקירה נגדית בדיון ההוכחות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה לאחר שנחה דעתי כי הנתבע לא ביצע את שהתחייב כלפי התובע.

על אתר אומר כי במסגרת טיעוני הנתבע כמו גם במסגרת החקירה הנגדית של התובע, הורחבה היריעה מעבר לנדרש והכל מתוך כוונה להסתיר את העובדה הפשוטה שהנתבע לא פעל בהתאם למשימה שנטל על עצמו תמורתה שילם לו התובע את שכרו.

אשר לטענת התובע כי במועדים הרלוונטיים רישיונו של הנתבע כעורך פטנטים נפסל, מאחר שהנתבע הגיש ערעור על החלטת ועדת המשמעת, הרי שבאותה עת הוא היה עדיין בעל רישיון בתוקף ולכן אין מקום לקבל טענה זו (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 15 שורות 25-27).

במכתב במייל ששלח הנתבע לתובע ביום 1.5.2017 (נספח ה לתצהיר התובע) הוא העלה על הכתב את מסגרת השירות שאמור היה לתת וגובה שכר טרחתו כפי שסוכם בין הצדדים. להלן הדברים:

"אסף שלום, כפי שסיכמנו עלות הכנה והגשה של תשובה למשרד הפטנטים האמריקאי היא 5,593 ₪. המחיר כולל עבודה ומע"מ. לא כולל המשך טיפול אחרי הגשת התשובה, אגרת ארכה אם יהיה עיכוב בתשלום, עלות של עורך פטנטים בארצות הברית וכל הוצאה נוספת. סיכמנו על חצי הסכום בהעברה היום, וחצי בשיק דחוי לחודש, שתביא לי ביום 4.5.2017 בבוקר". יצוין, כי אין מחלוקת שתובע שילם בהתאם למוסכם את שכר טרחתו של הנתבע.

בחשבונית שהנפיק הנתבע לתובע בגין התשלום הראשון בסך של 2,796 ₪ הנושאת את התאריך 1.5.2017 (נספח ג' לתצהיר התובע) כתב הנתבע כדלקמן: "עריכה והגשה של תשובה לבחינה בארצות הברית. כולל תביעות חדשות ומכתב הנמקה לבוחן. לא כולל נושאים נוספים, כגון אגרה ממשלתית, תשלום לעורכי פטנטים אחרים ו/או המשך טיפול. חצי תשלום ראשון, אחד משני תשלומים".

כאמור, הנתבע טען כי את התשובה לבחינה, הוא היה צריך להעביר אל נציג התובע בארצות הברית. טענה זו אינה מתיישבת עם תוכן שני המסמכים שהובאו לעיל ואשר נוסחו על ידי הנתבע. בשני המסמכים לא נכתב כי התשובה תימסר לנציג התובע ומתוכנם עולה כי התשובה הייתה צריכה להיות מוגשת על ידו ישירות למשרד הפטנטים. מאותו טעם אין לקבל גם את הטענה כי אין יריבות בינו לבין התובע, שכן עצם ההתקשרות בינו לבין התובע יצרה יריבות ביניהם.

יתרה מכך, ביום 23.8.2017 פנה התובע אל הנתבע בבקשה לקבל מאת התובע אישור כי הגיש את התשובה. כך כתב: "היי מארק, תוכל בבקשה לשלוח אישור הגשה?". על כך השיב הנתבע: "הגשתי את הבקשה, לא נקלטה, אני מטפל בזה. אדווח לך על התקדמות" (ראו נספח ז' לתצהיר התובע). הנתבע לא כתב כי התשובה שהכין נשלחה אל הנציג של התובע. השימוש במילה "נקלטה" מלמד כי מדובר על קליטה ברישומי משרד הפטנטים האמריקאי ולא במשרד עורכי הדין אשר הנתבע טען כי הוא מייצג את התובע.

לא זאת אף זאת, הנתבע כתב בסיפא לתשובתו (נספח ז' לתצהיר התובע) כי ידווח לתובע על ההתקדמות. דיווח כזה לא ניתן. לא בכדי העיד התובע כי חזר ופנה אל הנתבע פעמים רבות בבקשה לברר האם נשלחה התשובה ולקבל העתק ממנה (ראו סעיף 31-32 לתצהיר התובע). הדבר לא נעשה.

הנתבע חזר ונשאל האם ברשותו אישור כי אכן שלח את המענה למשרד עורכי הדין האמריקאי. על כך השיב כי בזמנו הייתה לו הוכחה וכי כיום אין ברשותו הוכחה כזו (עמוד 19 שורות 13-23). כשבית המשפט הקשה ושאל את הנתבע האם לאור זאת שהוגשה נגדו תביעה, פנה אל משרד עורכי הדין האמריקאי בבקשה לקבל העתק מהתשובה כדי להוכיח כי שלח אליהם, השיב כי פנה אליהם אך מהמשרד סירבו לדבר אתו (עמוד 19 שורות 30-33). על פי גרסתו של הנתבע, הוא עשה זאת טלפונית ולא בכתב.

בהמשך, נשאל הנתבע האם כאשר הכין את התשובה כנטען על ידו, חתם עליה, והשיב כי הוא שלח זאת לנציג התובע כטיוטה לא חתומה (עמוד 20 שורות 5-6). כשנשאל, האם כאשר שלח את התשובה אל משרד עורכי הדין האמריקאי היא נשלחה יחד עם מכתב מלווה, השיב כי היה מכתב כזה אך זה אינו מצוי ברשותו (עמוד 20 שורות 13-15).

זאת ועוד, הנתבע אף לא הציג כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי התשובה אותה צירף כנספח ג לתצהירו אכן הוכנה על ידו במועד הנטען ולא במועד מאוחר יותר בשל התביעה שהוגשה נגדו. יש להניח, כי ניתן היה להראות באמצעים טכנולוגיים מתי נוצר קובץ המחשב שכלל את התשובה. הנתבע נשאל על כך ותשובתו הייתה כי אין בכך משום הוכחה, כיוון שתמיד ניתן לשנות את התאריך ידנית. לדבריו, אי אפשר לדעת כי התשובה אכן הוכנה על ידו במועד הנטען (ראו עמוד 20 שורות 7-11).

הנתבע אף נשאל כיצד ציפה שאותו נציג ממשרד עורכי הדין האמריקאי יתייחס למה ששלח בהעדר ייפוי כוח מטעם התובע המסמיך את הנתבע לפעול בשמו. על כך השיב כי סוכם עם התובע שלאחר משלוח הטיוטה, התובע ייצור קשר עם אותו משרד עורכי דין ומשם ימשיך הלאה (עמוד 20 שורות 16-23). מעבר לכך שהדברים שאמר בתשובתו לא מצאו ביטוי בתכתובת בין הצדדים שהובאה לעיל, הרי שגרסת התובע לא מתיישבת עם דבריו אלה. מעדות התובע עלה כי פנה אל הנתבע לאחר שקודם לכן טופל על ידי משרד עורכי פטנטים אחר. הוא הסביר כי לו עצמו לא היה כל קשר למשרד עורכי הדין האמריקאי והקשר עם אותו משרד התקיים בשעתו באמצעות משרד עורכי הפטנטים הראשון שטיפל בו (ראו עמודים 4 ו-5 וכן עמוד 9 שורות 5-9).

הנתבע גם עומת עם ההתכתבות במייל מיום 4.9.2017 שבו כתב כי יטפל בכל הנושא ולא התובע (נספח ז' לתצהיר התובע). בנוסף, הוא הופנה אל אותה התכתבות בה ביקש התובע ביום 23.8.2017 כי ימציא לו אישור על הגשת התשובה וכי הנכתב על ידו ביום 4.9.2017 היה בתגובה לכך. תשובתו המפתיעה של הנתבע הייתה שחלק זה של התכתובת לא צורף לכתב התביעה וכי לא קיבל חלק זה של ההתכתבות. זאת, על אף שההתכתבות צורפה כאמור כנספח ז' לתצהיר התובע.

לסיכום, התרשמתי כי הנתבע מסר גרסת בדים. תשובותיו היו בלתי מספקות בלשון המעטה וניכר כי הן נועדו לחפות על מחדלו בכך שלא מילא את ההתחייבות אותה נטל על עצמו. כאמור, על פי המסמכים שהובאו לעיל, התשובה הייתה אמורה להיות מוגשת ישירות לרשם הפטנטים. איני מאמין לנתבע כי שלח למשרד עורכי הדין את התשובה כנטען. אי היכולת של הנתבע להציג מסמכים להוכחת גרסתו הינה יותר מתמוהה. מדובר בעורך פטנטים אשר קיבל שכר טרחה עבור שירות חשוב ומצופה היה ממנו כי ישמור מסמכים המתעדים את עבודתו ואת מילוי התחייבותו כלפי התובע. העדרם של מסמכים כאמור, מלמד כי אלה לא היו קיימים מעולם וכי מסמך התשובה שצירף הוכן על ידו מאוחר יותר ולא הועבר כמתחייב ליעדו.

איני מקבל גם את טענת הנתבע כי האמור אירע בעקבות אי תשלום שכר טרחה למשרד עורכי הדין האמריקאי ואי תשלום אגרה. התובע לא הכחיש כי עליו לשאת בתשלומים נוספים ככל שיהיה צורך בכך אלא שקודם על הנתבע היה להגיש את התשובה. ככל שהיה צורך בתשלום אגרה כתנאי להגשתה, על הנתבע היה לבקש זאת מהתובע בסמוך לכך. שוכנעתי כי הנתבע לא פעל כך.

על פי הנתבע הייתה עדיין קיימת אפשרות לתובע לחדש את הליכי הרישום של הפטנט. זאת, גם לאחר שבקשתו בהעדר תשובה נזנחה על ידי רשם הפטנטים האמריקאי. הנתבע לא הוכיח כי כך ניתן היה לעשות על פי הדין האמריקאי שהינו דין זר ובאילו תנאים. חשוב לציין כי הנתבע אף לא יעץ לתובע כי הוא יכול לחדש את ההליכים. בחקירתו הנגדית הוא נשאל: "יש לך הוכחה למתי אתה אמרת לתובע שהוא יכול להחיות את הפטנט?" והשיב: "הוא לא ביקש אותי כדי לתת לו ייעוץ. לא ייעצתי לו". לאור מחדלו של הנתבע, אשר כאמור שוכנעתי כי לא ביצע את אשר התחייב, היה ראוי כי לפחות יעשה את המינימום הנדרש ויספק לתובע את הייעוץ האמור. לאור כל האמור על הנתבע לפצות את התובע בגין נזקיו.

חרף זאת, לא מצאתי להטיל את כל האחריות למצב שנוצר על הנתבע לבדו. התובע זיהה במהלך הדרך כי הנתבע מתחמק ממנו, לא עונה לפניותיו הרבות עד כי נאלץ לפנות לעורך דין (ראו סעיפים 31-32). בנסיבות בהן התובע טען להכנסות פוטנציאליות בהיקפים של מיליונים רבים, היה מצופה כי לאחר שזיהה את חוסר הרצינות מצדו של הנתבע כי ייקח את המושכות לידיו וינסה לברר את הדברים באופן ישיר או באמצעות גורמים אחרים. כאמור, התובע יוצג קודם לכן על ידי עורכי פטנטים אחרים ואף היה מיוצג לאורך הדרך על ידי עורך דין. התובע גם לא טען כי ניסה לעשות פעולות כלשהן לתיקון המצב ולאורך כל הדרך סמך על הנתבע. בנסיבות אלה, אני סבור שיהיה זה נכון להטיל רשלנות תורמת על התובע בשיעור של 20%.

גובה הפיצוי

אשר לגובה הפיצוי התובע טען כי נשא בהוצאות בשלבים השונים של רישום הפטנט בסך של כ-63,000 ש"ח (ראו סעיף 3 ונספח א' לתצהירו). בחקירתו הנגדית למעט שתי שאלות בעניין מהות הסכומים ששולמו לא נסתרה טענתו (ראו עמוד 15 שורות 4-13). לפיכך, הוא זכאי לקבלת הסכום האמור בניכוי 20%, קרי סך של 50,400 ₪. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

בנוסף, זכאי התובע להחזרת הסכום ששילם לנתבע בסך של 4,780 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

התובע לא צירף דוחות מהם ניתן ללמוד על היקף שעות העבודה שביצע אותן העריך לטענתו בסך של כ-100,000 ₪. בנוסף, לא צירף כל חוות דעת ממנה ניתן ללמוד על ההכנסות הצפויות מהפטנט. עם זאת, אין ספק שהתובע נדרש לטרוח בעניין הפטנט ולהקדיש לכך זמן. בנסיבות העניין, אני סבור שיש מקום לפסוק לטובתו פיצוי אותו אני מעמיד על סך של 20,000 ₪.

אשר להוצאות משפט: הנתבע ישלם לתובע את סכום האגרה בהתאם לסכום זכייתו וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 15,000 ₪ הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.