מהנדס אלקטרוניקה ביקש לרשום פטנט על רעיון שהגה. הוא סיכם עם עורך הפטנטים שיגיש תגובה לדוח של רשם הפטנטים האמריקאי, אך הנתבע לא פעל כמוסכם והמועד לאישור הבקשה חלף
השופט אילן דפדי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש יזם נגד עורך פטנטים שאת שירותיו שכר כדי להשלים רישום פטנט בארה״ב. התובע, שהמציא רעיון בתחום הבתים החכמים, טען כי הנתבע היה אמור להגיש תגובה לדוח בחינה בבקשת פטנט בארצות הברית אך לא עשה זאת. הנתבע הכחיש וניסה לתרץ את המחדל אך גרסתו נדחתה.
בתביעה שהגיש באמצעות עו״ד עומרי סגל סיפר התובע, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, כי הגה רעיון חדשני ומקורי בתחום הבתים החכמים, כך שכל מכשיר ביתי פשוט המופעל על ידי שלט רחוק רגיל יהפוך למכשיר חכם.
באפריל 2017 הוא פנה לנתבע בבקשה לשכור את שירותיו על מנת לערוך ולהגיש תגובה לדוח בחינה בבקשת פטנט שהגיש בארצות הברית. הנתבע שלח לו הצעת מחיר והוא שילם בהתאם כ-5,000 שקל.
באוגוסט 2017 חלף המועד האחרון להגשת התגובה. בהמשך הונפקה על ידי רשם הפטנטים האמריקאי הודעה ממנה עולה כי הנתבע לא עדכן את משרדו כמייצג בתיק וכי הבקשה נזנחה ועמה אבדו כל הזכויות הפוטנציאליות לקבלת פטנט.
התובע הוסיף כי לאחר פניות רבות לנתבע, השיב האחרון בדואר אלקטרוני כי הגיש את התגובה אך זו לא נקלטה וכי הוא מטפל בכך וידווח על ההתקדמות. ואולם, המענה לא הוגש במועד.
התובע טען כי אי הגשת המענה לדוח הבחינה מהווה עילה לאיבוד זכויות בבקשת פטנט. לדבריו, אם המסמך היה מוגש בזמן בקשתו לא הייתה נחשבת כבקשה שנזנחה.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי ביצע את מה שהתחייב לעשות. לדבריו, הוטל עליו לשלוח תשובה לדוח הבחינה ולהגישה לנציג של התובע בארצות הברית, עורך דין אמריקאי, כאשר על התובע היה לדאוג לשלם לנציג שכר טרחה ואגרה ממשלתית.
לטענת הנתבע, נציג התובע בארצות הברית לא הגיש את התשובה לרשם הפטנטים, מאחר שכנראה לא קיבל תשלום עבור שכר טרחה ואגרה.
גרסת בדים
השופט הבכיר אילן דפדי מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה תוך שקבע כי הנתבע לא פעל בהתאם למשימה שנטל על עצמו.
השופט דחה את טענת הנתבע כי הוא היה אמור למסור את המסמך לנציג של התובע בארצות הברית, וקבע כי טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות.
״התרשמתי כי הנתבע מסר גרסת בדים״ כתב השופט והוסיף כי תשובותיו היו בלתי מספקות בלשון המעטה וניכר כי הן נועדו לחפות על מחדלו בכך שלא מילא את ההתחייבות שנטל על עצמו.
השופט ציין כי על פי המסמכים שהוגשו בתיק, התשובה הייתה אמורה להיות מוגשת ישירות לרשם הפטנטים. ״איני מאמין לנתבע כי שלח למשרד עורכי הדין את התשובה כנטען״, כתב.
עם זאת, על התובע הוטל אשם תורם של 20% מכיוון שלדברי השופט, לאחר שזיהה שהנתבע מתחמק ממנו היה צריך לקחת את המושכות ולנסות להציל את המצב מול משרד הפטנטים האמריקאי.
בסופו של דבר חויב הנתבע לפצות את התובע ב-50,400 שקל על השקעותיו בפטנט בתוספת השכר שקיבל (4,780 שקל בתוספת מע״מ). עוד הוא חויב בפיצוי של 20,000 שקל על שעות העבודה האבודות של התובע וכן בהחזר אגרה ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.