האם יש להצהיר שהנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעת ועליו להשיב סך של 3,267423 ₪ לתובעת?
א.תמצית טענות התובעת
1.הנתבע הוא בנה של הגב' סטפני מולאי שהיא אחיינית של התובעת.
2.התובעת הייתה בעלים של דירה בנתניה (להלן: הדירה). התובעת מתגוררת בארצות הברית והדירה נרכשה על ידה ועל ידי בעלה המנוח עוד בשנת 1995. התובעת רצתה למכור את הדירה ולהשקיע את הכספים שהתקבלו ממכירתה בנכס נדל"ן אחר אשר יניב לה תשואה למחייתה. לאחר שנודע לאחייניתה הגב' מולאי, אמו של הנתבע, שבכוונתה של התובעת למכור את הדירה, היא המליצה לתובעת לפנות לבן שלה על מנת שיסייע לה במכירת הדירה. התובעת נענתה להצעה וחתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הנתבע, על מנת שיוכל למכור את הדירה.
3.ביום 23.3.17 חתם הנתבע בשם התובעת על הסכם למכירת הדירה בתמורה לסך של 2,050,000 ₪.
4.לאחר שהדירה נמכרה, הסתיר ממנה הנתבע מידע אודות מה נעשה בכספי תמורת הדירה. לאחר שהתובעת לא קיבלה עדכונים בקשר לתמורה למרות דרישות חוזרות ונשנות שלה, היא ביקשה מהנתבע שישלח לחתנה מר דארן עובד (להלן: עובד) את המסמכים בקשר לדירה. בתגובה לכך שלח הנתבע לעובד ביום 28.1.18 העתק של בקשה להצטרפות לפרויקט פרי הורייזן בבת ים עליו חתם הנתבע לדבריו ביום 20.7.17 ולפי טענת הנתבע, רכישת הדירה בבת ים נעשתה עבור התובעת.
5.מאחר שעובד חשש שהנתבע רכש את הדירה על שמו, העביר לו עובד נוסח של התחייבות על מנת שלתובעת יהיה מסמך כתוב שמאשר שהיא הבעלים של הדירה בפרויקט פרי הורייזן. הנתבע סרב לחתום על הנוסח ששלח אליו עובד ובמקום זאת ניסח הנתבע כתב התחייבות שנחתם על ידו ביום 12.4.18 ושבו נאמר בין היתר ביחס לדירה בפרויקט פרי הורייזן:
"הדירה נרכשה על שם אלרועי מולאי אך ידוע מראש שהדירה היא עבור רחל שרם ובבעלותה ... הדירה נרכשה בידיעת רחל שם ולאלרועי מולאי אין שום זכות בנכס הנ"ל. אלרועי מולאי מתחייב בעת קבלת הדירה ובסיום הפרויקט להעביר את זכויותיו בדירה לרחל שרם בעלת הנכס האמיתי כהעברה ללא תמורה".
6.במהלך השנים, טען הנתבע בפני התובעת שהכל כשורה ושהדירה כמעט מוכנה ובתוך זמן קצר היא תקבל את הדירה לחזקתה ולבעלותה. במהלך ביקור של התובעת בארץ בשנת 2022 הנתבע אפילו לקח את התובעת לסיור בבת ים והציג לה את הבניין בו נמצאת לטענתו הדירה שרכש עבור התובעת.
7.במהלך חודש 02/2023 נתקלה משפחתה של התובעת בכתבה שפורסמה על אלדד פרי מקבוצת נדל"ן פרי שיזמה את הפרויקט פרי הורייזן ובכתבה נאמר שאלדד פרי נרצח. בעקבות הכתבה, החלה משפחתה של התובעת לחשוש שמא כל הכספים של התובעת ירדו לטמיון ולחשוד גם בתום ליבו של הנתבע שלא עדכן אותם על כך בכלל. לכן, במספר שיחות שקיימו בני משפחתה של התובעת עם הנתבע הם ביקשו לקבל מידע ומסמכים אודות מה נעשה בכספי המכירה של הדירה ואולם הנתבע המשיך בסירובו להעביר מידע ומסמכים.
8.ביום 26.2.23 התקיימה שיחה בין עובד, חתן נוסף של התובעת, והנתבע וכשביקשו מהנתבע לקבל שם משתמש וסיסמא כדי להיכנס לחשבון בו נמצאים כספי תמורת הדירה, טען הנתבע שהכספים התערבבו עם כספים שלו והוא יעביר להם דו"ח. לטענת הנתבע באותה שיחה, לאחר שאלדד פרי נרצח, התחלף הקבלן בפרויקט והיום הפרויקט הוא תחת קבוצת דוידסון. עוד טען הנתבע, שאי אפשר להעביר את הדירה על שמה של התובעת בגלל שבחוזה עם היזם יש סעיף שאוסר על העברה של הדירה.
9.בשיחה נוספת של עובד עם הנתבע, לאחר שהנתבע שוב לא מסר מידע מדויק ומסמכים אודות הדירה שנרכשה בפרויקט, המציא הנתבע תירוץ נוסף ולפיו הוא עומד בפני חקירה של רשות המיסים בישראל ואם במהלך החקירה יתגלה שהוא רכש את הדירה עבור התובעת ולא הצהיר על כך, הדבר יגרום לו נזק.
10.לאחר השיחות והלחצים שהופעלו על הנתבע, העביר הנתבע כתב התחייבות בכתב ידו ובו פירט בין היתר שהדירה נמכרה בסך של 1,950,000 ₪ ולאחר הוצאות נשארו 1,890,000 ₪. לטענתו, לאחר מכן הוא רכש את הדירה בפרויקט פרי הורייזן, ולאחר שהחליט לבטל את רכישת הדירה בפרויקט זה הוא קיבל בחזרה 1,780,000 ₪. בין היתר כתב הנתבע כי:
"אני מתחיל תהליך של החזרת הכספים. תהיו רגועות אני אדאג שאמא תקבל כל שקל שהיא נתנה".
11.הנתבע לא טרח למסור לתובעת מידע ומסמכים על העסקאות בהן הוא התקשר עבור התובעת ולכן התובעת הזמינה דוח ממשרד חקירות פרטי שערך בדיקה ומצא שלא רשומים על שמו של הנתבע נכסי נדל"ן כלל.
12.התובעת הגישה את התביעה כנגד הנתבע והיא עתרה לסעדים אלו:
א.צו הצהרתי המצהיר כי הנתבע הפר את חובות הנאמנות שלו כלפי התובעת ולהורות על ביטול ייפוי הכוח.
ב.מאחר שהנתבע שלח יד בכספי תמורת הדירה של התובעת, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,267,423 ₪. סכום זה כולל הן את התמורה ששולמה עבור מכירת הדירה בתוספת הפרשי הצמדה למדד מחיר הדירות וכן סך של 404,579 ₪ שהוא שערוך סכום שכר הדירה שהיה אמור להתקבל בהתאם להצהרות הנתבע בגין הדירה שרכש כביכול עבור התובעת בפרויקט פרי הורייזן דהיינו, סך של 6,000 ₪ לחודש החל מיום 25.3.18 ועד ליום הגשת התביעה.
ג.צו הצהרתי המצהיר שכל הנכסים שנרכשו בשם התובעת או באמצעות כספיה, יועבר על שם התובעת.
ב.תמצית טענות הנתבע בכתב ההגנה
1.הנתבע מעולם לא שימש כנאמן של התובעת ולא קיבל ממנה כספים כנאמן. אמו של הנתבע היא בת אחות של התובעת והתובעת אהבה מאד כל השנים את הנתבע והיחסים בינו לבינה היו קרובים ביותר והדוקים.
2.התובעת, בלא שסיפרה על כך לבנותיה ולחתנה, החליטה לתת לנתבע במתנה סך של 1,425,000 ₪ בשלוש העברות בנקאיות שהיא ביצעה בעצמה מחשבונה הפרטי בבנק לאומי אל חשבונו של הנתבע וכן היא חתמה על הסכם מתנה שבו היא הצהירה שנתנה במתנה לנתבע את כספי התמורה. הנתבע צרף לכתב ההגנה הסכם מתנה מיום 30.3.17 שעליו נחזית חתימתה של התובעת ובו נאמר כי התובעת מצהירה כי:
"אני מעבירה ונותנת מרצוני החופשי במתנה את כספי דירתי ... לאלרועי יואב מולאי ... את הכספים אני אעביר מחשבוני בבנק לאומי לחשבון הבנק של אלרועי. אני נותנת לאלרועי מתנה זו מכל ליבי ... שבזכותה הוא יקדם את עצמו ואת עתידו".
3.התובעת כנראה חששה מתגובת בנותיה אם הם יישמעו שנתנה במתנה כספים אלו לנתבע והיא העדיפה שלא לספר לבנותיה ולחתנה על קיום המתנה שנתנה לנתבע וגם ביקשה מהנתבע שישמור על כך בסוד ולא יספר לבנותיה ולחתנה אודות המתנה. התובעת ביקשה מהנתבע לומר לעובד או לבנותיה אם ישאלו אותו אודות הדירה והכספים, שהוא נאמן על הכספים, שאי אפשר להביא את הכספים לארצות הברית משיקולי המס ושהוא ירכוש עבור התובעת דירה. לכן, כל פעם שעובד או בתה של התובעת התקשרו אליו, הוא נאלץ לשקר ולומר שהוא רכש דירה חלופית עבור התובעת ושהוא השקיע את הכספים והוא שומר על הכספים בישראל כדי שהתובעת לא תשלם מיסים בארצות הברית. הנתבע פעל כך בהוראת התובעת.
4.לאחר שבנותיה של התובעת ועובד שמעו על קריסת חברת פרי נדל"ן ורציחת אלדד פרי, התובעת סיפרה להם סיפור שהנתבע שימש נאמן וקיבל את הכספים מרוכש הדירה ובהסתמכם על סיפור זה, הוגשה התביעה והכל בגלל שהתובעת חוששת לומר להם את האמת. התובעת היא לא זו העומדת מאחורי התביעה אלא בנותיה. גם שלושה חודשים לפני הגשת התביעה, הייתה התובעת בישראל ובילתה זמן רב עם הנתבע והכל היה מופלא ולכן ברור שלא התובעת עומדת מאחורי התביעה.
5.הנתבע לא יכול היה לגעת בכספי תמורת מכירת הדירה כיוון שאין לו ולא הייתה לו גישה לחשבונות הבנק של התובעת. התובעת ביצעה את המתנה באמצעות שלוש העברות בנקאיות שהיא ביצעה מחשבון הבנק שלה.
6.התובעת הייתה מיוצגת ע"י עו"ד מאיר שי. לנתבע לא הייתה כל יכולת להגיע אל הכסף. התובעת בעצמה חתמה על הסכם מכר כשהיא מיוצגת ע"י עורך דין והכספים הועברו במלואם ישירות אליה או אל עו"ד שי.
7.כספי התמורה הועברו במתנה לנתבע בשלוש העברות הבנקאיות:
ביום 30.3.17 נתנה התובעת הוראה לבנק לאומי להעביר לנתבע 400 אלף ₪, ביום 20.4.17 נתנה התובעת הוראה לבנק לאומי להעביר מחשבונה לחשבון הנתבע 825 אלף ₪ וביום 25.6.17 נתנה התובעת הוראה לבנק לאומי להעביר מחשבונה לחשבון הנתבע 200 אלף ₪ והכל הועבר במתנה.
8.הנתבע הקשיב להמלצת התובעת וניסה לרכוש דירה בפרי הורייזן בבת ים אולם העסקה בוטלה. הנתבע חתם על כתב ההתחייבות מיום 12.4.18 וזאת לבקשת התובעת שביקשה ממנו לחתום על המסמכים על מנת שבנותיה ועובד לא יציקו לה בשאלות והנתבע חתם על מה שהתובעת ביקשה ממנו מאחר שהיא הייתה אהובה עליו מאד.
9.בסיור בבת ים שאליו לקח הנתבע את התובעת, התובעת ביקשה מהנתבע לצלם בניין על מנת שעובד יירגע ולכן צולם בניין במגרש הסמוך לפרויקט של פרי הורייזן. מאז קבלת המתנה בשנת 2017 ועד הגשת התביעה בשנת 2023, התובעת לא דיברה כלל על המתנה והיחסים ביניהם היו טובים מאד.
10.יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. התובעת נתנה לנתבע שהוא נכד של אחותה האהובה מתנה יקרת ערך ויש לה את היכולת הכלכלית לעשות כן. התובעת עמדה מאחורי המתנה אך הסתירה עובדה זו מבנותיה וחתנה, פן אלה יכעסו עליה שנתנה מתנה יקרת ערך לנתבע במקום לתת לבנותיה את המתנה.
ג.דיון והכרעה
1.לקדם המשפט שהתקיים בפני ביום 30.6.24 לא התייצב הנתבע. יצוין כי הנתבע הגיש כתב הגנה באמצעות עורך דין אולם סמוך לפני הדיון ביקש ב"כ הנתבע להשתחרר מהייצוג לבקשת הנתבע ונעתרתי לבקשתו.
2.למרות שבקשות לדחיית דיון קדם המשפט שהגיש הנתבע נדחו, הנתבע עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון. במסגרת ההחלטה שניתנה בסיום הדיון הוריתי בין היתר לנתבע להעביר בתוך 7 ימים את כתב המתנה המקורי שהוא צרף לכתב ההגנה, על מנת שהתובעת תוכל לבדוק אותו באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד. קבעתי מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וכן שני מועדי הוכחות לימים 5.1.25 ו-7.1.25.
3.הנתבע לא העביר את כתב המתנה המקורי לבדיקת התובעת בהתאם להחלטתי, לא השיב לשאלון ולא השיב לצו גילוי מסמכים. הנתבע אף לא השיב לבקשות שונות שהוגשו מאז קדם המשפט והוא אף לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו.
4.הנתבע גם לא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע להיום.
5.בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אפשרתי לב"כ התובעת לסכם את טענותיה בתביעה. (ראו למשל: ע"א 56701-11-23 חיים אוזן נ' הום-לנד נכסים והשקעות בע"מ [10.10.24] וכן ת.א. 16396-02-22 מוחמד מוסא נ' עומר דבירי [20.11.23].
6.לאחר עיון במוצגים ובתצהירים שהגישה התובעת ולאור סיכומי התובעת, אני סבור שהתובעת הרימה את הנטל להוכחת רוב רכיבי תביעתה.
7.הנתבע צרף רק לכתב ההגנה עותק צילומי לא ברור של הסכם מתנה. משהנתבע לא צרף את הסכם המתנה לבקשה שהגיש לביטול העיקולים ואף לא הזכיר בבקשה שהגיש לביטול העיקולים שקיים מסמך חתום לפיו התובעת העבירה לו את כספי תמורת הדירה במתנה, עולה חשש כבד לאותנטיות של מסמך המתנה. היה מצופה שאם אכן היה קיים הסכם מתנה, הנתבע היה מזכיר זאת בבקשה לביטול העיקולים ואולם העובדה שהמסמך "צץ" רק בעת שהנתבע הגיש כתב הגנה, מעלה חשש כבד בדבר האותנטיות שלו. לכך יש להוסיף שהתובעת בתצהירה הכחישה שהיא חתמה על הסכם מתנה ומשהתובעת לא נחקרה כלל על תצהירה, תצהירה מתקבל.
8.העובדה שהנתבע חתם על כתב התחייבות ביום 1.4.18 (מוצג 11) שבו הוא מצהיר במפורש שתמורה הדירה שייכת רק לתובעת וכי הוא מתחייב להעביר את הדירה החלופית שרכש בפרויקט פרי הורייזן לתובעת, מהווה הודאת בעל דין מפורשת שהנתבע לא קיבל שום מתנה.
9.גם כתב ההתחייבות הנוסף שעליו חתם הנתבע (מוצג 17), בכתב ידו של הנתבע, שבו הוא כתב שהוא ידאג להשיב "כל שקל" שהתובעת נתנה לו, מלמד שאכן מדובר בכספים השייכים לתובעת בלבד ולא הוענקו במתנה לנתבע. הנתבע שימש כנאמן בלבד
10.התובעת הגישה גם את תצהירו של השליח טל יוריסט שאישר כי ביצע המצאה של פרוטוקול הדיון בית המשפט וההחלטה מיום 30.6.24 לביתו של הנתבע. לדבריו, ביום 1.7.24 הוא הגיע לכתובת מגוריו של הנתבע ברח' XXX והנתבע אמר לו להשאיר את המעטפה ליד דירתו בקומה X דירה X. העד צרף לתצהירו את תכתובת הוואצטפ שלו עם הנתבע וכן תמונות של הדבקת הפרוטוקול וההחלטה על דלת דירתו של הנתבע. מכאן שבוצעה המצאה כדין והנתבע בחר שלא לשתף פעולה עם ההליך ולהתעלם ממנו.
11.לפיכך, ומאחר שהתובעת הוכיחה את תביעתה באמצעות התצהירים והמסמכים שהגישה, יש להעתר לסעד העיקרי של התובעת ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,862,844 ₪ שהינו סכום התמורה ששולם עבור מכירת הדירה של התובעת (2,050,000 ₪) שסכום זה כולל הפרשי הצמדה למדד מחירי הדירות, ממועד המכירה ביום 22.3.17 ועד ליום הגשת התביעה.
12.כמו כן, מוצהר בזאת כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעת ואני מצהיר על ביטול ייפוי הכוח שהתובעת העניקה לנתבע.
13.הסעד בגין שכר הדירה שאמורה הייתה התובעת לקבל בגין הדירה שכביכול רכש הנתבע עבור התובעת בפרויקט פרי הורייזן, לא הוכח כדבעי, מאחר שלא ברור כלל האם אכן בוצעה רכישה זו. בכתב ההתחייבות שעליו חתם הנתבע (נספח 14 לתביעה) נאמר שהוחלט לבטל את הרכישה ולכן כלל לא ברור האם קיימת התחייבות לתשלום שכ"ד. בנוסף, על פי דו"ח החוקר הפרטי שהזמינה התובעת (נספח 15 לתביעה) עולה שעסקה שנערכה בשנת 2017 בוטלה.
14.בכל מקרה, מאחר שסכום מכירת הדירה נושא הצמדה למדד מחירי הדירות, התובעת מקבלת את הפירות של כספי תמורת הדירה באמצעות הצמדתם למדד מחירי הדירות.
15.על הסכום של 2,862,844 ₪ יש לצרף את הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (1.8.23 ועד לתשלום בפועל).
16.כמו כן, על הנתבע לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 150 אלף ₪. סכום זה נקבע לאור העובדה שהיה על התובעת להכין תצהירים לעדים שנמצאים בחו"ל וכן להזמין מערכת הוועדות חזותית באולם בית המשפט. מהיקף המסמכים שהוגש עולה שנעשתה עבודה רבה על ידי התובעת לצורך הכנת התביעה.
17.המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, ה' טבת תשפ"ה, 05 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
