פלונית נ' א.מ.נ.ג אירועים בע"מ ואח'

צדדי ג'                 יבגני גורמן

                            יניב אלישע 

פסק דין

רקע עובדתי

1. פסק דין זה עניינו טענה לנזקי גוף שנגרמו לתובעת, אשר במועד התאונה הייתה תלמידת כיתה י"ב, כבת 18, בעת שהשתתפה בנשף סיום בית הספר (להלן: "האירוע"), שחגגו התלמידים באולם האירועים Leo (לאו), בראשון לציון (להלן: "אולם האירועים").

    

2. הנתבעת 1, הייתה בזמנים הרלוונטים לתביעה הבעלים, המחזיקה והמפעילה של אולם האירועים.

   הנתבעת 2, חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1, בפוליסת ביטוח הכוללת חבות צד שלישיים.

    

3. הנתבעות 1-2 הגישו הודעה לצדדים שלישיים, כנגד צד שלישי 1, יבגני גורמן, איש אטרקציות אשר הוזמן לאירוע, וכן, כנגד צד שלישי 2, יניב אלישע, אשר שרותיו נשכרו ע"י התלמידים להפקת האירוע.

    

   טענות התובעת

    

4. ביום 29.6.2019 התובעת השתתפה בנשף סיום בית הספר באולם האירועים, במסגרתו הוקרנו סרטונים, נופחו בלונים, הוזמן די.גי, שדאג למוזיקה והתקיימה מסיבת ריקודים.

    

5. בשעה 1:00 לפנות בוקר של יום 30.6.2019 התובעת התיישבה על כיסא בר גבוה על מנת להחליף את נעלי העקב לסנדלים, תוך כדי שהיא מתכופפת לחלוץ את הנעליים, בלון גז גדול בגובה 1.5 מטר, הועף בחוזקה לכיוונה, פגע בכיסא עליו ישבה והפיל אותה ארצה מהכיסא. הבלון המשיך להסתובב במרכז רחבת הריקודים. כתוצאה מהמכה הכיסא נשבר והתובעת כתוצאה מהנפילה החזקה, נפגעה בגופה, חשה כאב חד בגב תחתון, ברגל שמאל וביד. (להלן: "התאונה").

    

6. חברים עזרו לתובעת לקום, הושיבו אותה בחדר מנהל האולם והתקשרו לאימה על מנת שתבוא לקחת אותה.

    

7. בבוקר 30.6.19 נוכח הכאבים הקשים פנתה התובעת למחלקת טראומה של קופת החולים, נבדקה ושוחררה עם המלצות לחבישה אלסטית, מתלה יד והמשך מעקב אורתופד. על פי הנטען, בשל כאבים חזקים בגב וברגל שמאל, פנתה ביום 4.7.19 לחדר מיון של בית החולים וולפסון, נבדקה, עברה בדיקת CT של עמוד השדרה בה נמצאו בלטי דיסק בחוליות, ושוחררה עם המלצה לנטילת משככי כאבים, מנוחה ומעקב אורתופד.

   בהמשך, ומשהמשיכה לסבול מכאבי גב וברך שמאל, פנתה עוד מספר פעמים לבתי חולים עם תלונות בנדון, עברה טיפולי פיזיותרפיה והידרו תרפיה אשר לא עזרו לה.

    

8. ביום 14.6.2020 עברה התובעת ניתוח ארתרוסקופיה של ברך שמאל במהלכו אובחן קרע של המיניסקוס הפנימי ונעשתה הטריה של פליקה מידיאלית.

    

9. התובעת טוענת כי הנתבעת 1, אולם האירועים, אליו הגיעה כל השכבה, על מנת לחגוג את נשף סיום בית הספר, היה אמור לדאוג לשלומם של כל המשתתפים באירוע. נטען כי, בלון גז בגובה של 1.5 מטר, לא היה אמור להסתובב באמצע רחבת הריקודים ולהפיל אותה מהכיסא.

    

10. תובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות אותה היא חבה לדאוג לשלומם ובטיחותם של האורחים שהשתתפו במועד האירוע באולם האירועים שבבעלותה וכתוצאה מכך יש לחייבה בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה שנגרמה עקב התרשלות זו.

     

    טענות הנתבעות 1-2

     

11. הנתבעת טוענת כי במועד האירוע התקיימה הופעה של איש אטרקציות יבגני גורמן (צד ג'1) אשר היה אמון ו/או בשליטתו ו/או האחראי על בלון הגז המדובר. הבלון תוחזק ו/או הופעל על ידי איש האטרקציות והוא זה שהיה האחראי הבלעדי עליו. על כן, נטען כי אין כל יריבות ונסיבות האירוע אינן מקימות עילה כלפי הנתבעות.

     

12. הנתבעות לא הפרו את חובת הזהירות ו/או כי לא התרשלו, לא במעשה ולא במחדל, כלפי התובעת. הנתבעות פעלו כפי שכל מפעיל אולם אירועים סביר היה פועל בנסיבות העניין, דאגו לשמור על כל כללי הבטיחות במקרקעין ו/או במתחם ו/או כי סיפקו לכל האורחים באולם תנאים בטוחים מסיכונים צפויים ו/או סיכונים בלתי סבירים.

     

13. הנתבעת דאגה להעמיד באולם האירועים תנאים בטוחים הנקיים מכל מפגע ו/או סיכון שניתן לצפותו מראש ובסבירות, כאשר התאונה הינה תוצאה של אירוע פתאומי, אשר ניתן היה לצפותו מראש.

     

14. הנתבעות טוענות כי ככל שבית המשפט ימצא לחייבן, יש להטיל את מלוא האחריות על צדדים השלישיים. על צד ג'1, יבגני גורמן, אשר הבלון הגז היה שייך לו, בבעלותו ו/או בחזקתו ובאחריותו בעת התאונה. התאונה ארעה בשל רשלנותו בהחזקת הבלון, השתמש בבלון הגז באופן מסוכן, לא נקט באמצעי זהירות מספיקים ו/או מתאימים למניעת סיכונים מהסוג שאירע. יצר מפגע וסיכון ברשות הרבים. כמו כן, לטענת נושא באחריות גם צד ג'2, יניב אלישע, מפיק האירוע אשר הזמין את איש האטרקציות (צד ג'), ואחראי על האירוע 1.

     

    טענות צד ג'1 - איש האטרקציות

     

15. התאונה ארעה בעת שצד ג'1, יבגני גורמן, איש האטרקציות (להלן:"איש האטרקציות") נשא בידיו בלון גז על מנת להעבירו ממקום למקום כשלפתע מעד והחליק על רצפה שהייתה רטובה, איבד את שווי המשקל ונפל ארצה. עקב הנפילה, הבלון נשמט ונפל מידיו, פגע ברצפה, ומשם קיבל תאוצה ופגע בכיסא עליו ישבה התובעת והיא נפלה. מדובר בארוע תאונה לא צפוי אשר נגרם בשל רשלנות הנתבעת 1, אשר לא דאגה לניקיון וסילוק מפגע רטיבות ברצפת האולם.

     

16. הנתבעת 1 וצד ג'2, הם שניהלו את האירוע מראשיתו ועד סופו והיו אחראים על כל המתרחש במקום, איש האטרקציות מילא אחר הוראות שקיבל מהם באשר למקום ומועד מילוי חלקו בארוע.

     

17. צד ג'1 לא התחייב לדאוג לקיומו של ביטוח כלשהו לטובת המודיעה ולא חתם על המסמך הנושא את הכותרת "הסכם ספקים פרוייקט נשפים 2019".

     

    טענות צד ג'2 – מפיק האירוע

     

    18. צד ג'2, יניב אלישע, שימש כנציג חברת "prom event" ומי שהתקשר עם תלמידי כיתה י"ב בבית הספר אורט מלטון בת ים, על מנת לפעול בשמם להפקת האירוע בו התרחשה התאונה (להלן: "מפיק האירוע").

         

    19. ספקי האירוע לא נבחרו על ידי צד ג'2, אלא על ידי וועד התלמידים שארגן את האירוע, מאחר ותלמידי תיכון אינם יכולים לספק בטוחות להפקת אירוע בסדר גודל של נשף סיום י"ב.

         

    20. ביום 5.12.2018 נחתם הסכם למתן שירותים מול וועד התלמידים לארגון הנשף ביום 29.6.19. על פי הסכם זה התחייב צד ג'2, לדאוג לאבטחת הנשף, מתן טיפול ראשוני, ולשמש נציג התלמידים בכל הקשור לחתימה על הסכמי התקשרות עם ספקי האירוע שיבחרו התלמידים.

         

    21. ביום 6.3.2019 התקשר צד ג'2, בשם התלמידים עם צד ג'1, בהסכם למתן שירותים הכולל הפעלת בובת ענק, רובוט לדים ורובה קור לנשף.

         

    22. החבות לפיצוי התובעת רובצת על הנתבעת 1, א.מ.נ.ג אירועים בע"מ, אשר בשטחה אירעה התאונה, אשר הציבה מנהל אירועים מטעמה ביום האירוע והיא האחראית בעצמה ו/או שלוחיה לבטיחות הבאים בשעריה. לחילופין, החבות רובצת על כתפי צד ג'1, איש האטרקציות אשר במו ידיו גרם להתרחשות התאונה אשר בכוחו היה למנוע התרחשותה.

         

    23. צד ג'2, שימש כנציג ועד התלמידים, פעל בשמם בהתקשרות מול הספקים שנבחרו על ידי וועד התלמידים עצמו, כאשר צד ג'2 לא ניהל את האירוע, כאשר בינו לבין הנתבעת 1, לא נקשר חוזה מכל סוג, ואין עילה לשפות את שולחת ההודעה.

         

    24. במסגרת דיון שמיעת הראיות העידו התובעת ואמה, הגב' XXX. מטעם הנתבעים 1-2, העיד שחר לחמי, מנהל האירוע מטעם האולם. מטעם צד ג'1, העידו יבגני גורמן, אישר האטרקציות ומר יניב פודלובני, וצד ג'2, יניב אלישע.

         

        הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

         

        דיון ומסקנות

         

        אירוע התאונה

         

    25. התובעת בתצהיר עדותה הראשית מעידה כי ביום 29.6.2019 השתתפה התובעת בנשף סיום כיתה י"ב אשר התקיים באולם אירועים "לאו" בראשון לציון.

        בעיצומו של האירוע בסמוך לשעה 1:00 לפנות בוקר של יום 30.6.2019 עת שישבה התובעת עם חברים מסביב לשולחן על כיסא בר גבוה ורצתה להחליף נעלי עקב לסנדלים, התכופפה כדי לחלוץ את הנעלים, כאשר בלון גז גדול שהועף בחוזקה לכיוונה פגע בכיסא עליו ישבה, נפלה התובעת ארצה. בלון הגז המשיך להסתובב במרכז רחבת הריקודים. כתוצאה מהנפילה התובעת חשה בכאב חד בגב תחתון, רגל שמאל וביד. (סעיפים 3-5 לתצהיר התובעת).

         

    26. מטעם הנתבעת 1, אולם האירועים בו ארעה התאונה, העיד מר שחר לחמי, אשר עבד בנתבעת כמנהל אירועים של המקום ושימש כמנהל האירוע נשוא התביעה. על פי עדותו בחקירה הנגדית, הוא לא היה עד ראיה לתאונה עצמה.

         

    27. צד ג'1, יבגני גורמן, מעיד בתצהירו כי הוא עובד כמפעיל אטרקציות באירועים כ-8 שנים והוזמן לאירוע נשף סיום בית ספר שהתקיים באולם האירועים.

        ביום האירוע הגיע לאולם יחד עם מר יניב פודלובני שעובד עימו מספר שנים, הם התארגנו במקום, הביאו את כל הציוד מהרכב והניחו אותו ליד עמדת ה- DJ. יבגני חיפש מקום להציב את בלון הגז וכאשר לקח אותו בידיים כדי להעבירו למקום שבו אמור להיות במהלך הפעילות, החליק על רצפה שהיתה רטובה, איבד שווי משקל ונפל ארצה, כאשר בלון הגז נשמט מידיו, פגע ברצפה, קיבל תאוצה ופגע בכיסא עליו ישבה התובעת והיא נפלה. (סעיף 5 לתצהירו).

         

        העיד כי האולם היה חשוך , תאורה היתה מעומעמת ולכן, לא הבחין שהרצפה רטובה לפני שהחליק.(סעיף 6 לתצהיר).

         

    28. מטעמו של צד ג'1, איש האטרקציות הוגש תצהיר עדותו של יניב פודלובני, המעיד כי שימש כעוזרו של צד ג'1 באירוע, כפי שעשה באירועים קודמים. על פי תצהירו, בסביבות השעה 1:00 אחרי חצות, הוא ויבגני הביאו את הציוד שלהם מהרכב לאולם, מיקמו את כל הציוד בצד עמדת ה- DJ. יבגני רצה להזיז את בלון הגז ולהעביר אותו למקום שבו היה צריך להיות בהפעלה- ליד הרובוט. על פי עדותו, ראה את יבגני מרים את הבלון ומתחיל ללכת איתו ופתאום ראה שהרגל של יבגני מחליקה על הרצפה והוא מאבד שווי משקל ונופל, אז הבלון נפל מידיו, פגע ברצפה ומשם המשיך ופגע בכיסא עליו ישבה בחורה והיא נפלה אל הרצפה.

         

         

         

         

         

        שאלת האחריות

         

        אחריות הנתבעת – מחזיקה ומפעילת אולם האירועים

         

    29. התובעת טוענת כי הנתבעת, התרשלה כלפיה ועקב התרשלות זו נגרם לה נזק גוף.

         

    30. הנתבעת מפעילה אולם אירועים, בו התארחה התובעת, חבה חובת זהירות מושגית ברורה מכוח היותה מחזיק המקרקעין בהם אירעה התאונה כלפי ציבור האורחים והמבקרים במקום.(לאחריות מחזיק מקרקעין כלפי סיכונים הנובעים מהם ראו ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' עמרם מימוני [פורסם בנבו] (14.12.06)).

         

    31. אשר לחובת זהירות קונקרטית, הרי שבמסגרתה "מתחשב בית המשפט בעובדותיו המיוחדות של המקרה. בית המשפט אינו שואל עצמו, אם בעלים או תופס במקרקעין חבים חובה כלפי מבקר. על כך ניתנה כבר תשובה חיובית.

         

        בית המשפט שואל עצמו, אם בעלים פלוני או תופס פלוני במקרקעין חבים חובה כלפי מבקר אלמוני" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

         

        לצורך הכרעה בשאלת חובת הזהירות הקונקרטית, בודק בית המשפט לא רק את קיומה של חובה זו כלפי אדם פלוני, אלא גם בשים לב לנסיבות המסוימות בהן אירע הנזק והשאלה הרלוונטית היא אם מדובר היה בסיכון סביר או בלתי סביר, "שכן רק בגין הסכנה האחרונה מוטלת חובת זהירות קונקרטית" (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1), 72).

         

    32. התובעת טוענת בכתב התביעה כי הנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה לבטיחותם של המבלים באולם האירועים, לרבות התובעת, לא נקטה באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע הסיכון הבטיחותי שהיווה בלון הגז. התעלמה מהסכנה הטמונה בהימצאותו של בלון הגז ברחבת הריקודים. לא דאגה לשימוש נאות בבלון הגז, אשר יכול היה למנוע את התאונה.

         

    33. מטעם הנתבעים העיד, שחר לחמי, אשר שימש מנהל האירוע מטעם אולם האירועים (להלן: "מנהל האירוע"), אשר על פי עדותו נכח באולם מתחילת האירוע ועד לסיומו. על פי תצהירו תפקידו כמנהל האירוע היה בין היתר לסדר את האולם ולעמוד לרשות מפיק האירוע (צד ג'2) ומארגני האירוע, ובמתן מענה מידי לכל בעיה שנוצרת באירוע . (סעיף 8 לתצהירו).

         

    34. מר לחמי העיד בחקירתו הנגדית כי הגעת מפעיל אטרקציות לאירוע לא היתה בגדר הפתעה, שכן במסגרת ההיערכות המקדימה לאירוע, מפיק האירוע אומר איזה ספקים ונותני שירותים חיצוניים בכוונתו לשתף באירוע, מנהל האירוע מטעם האולם יודע מה הלו"ז(לוח הזמנים) וספקים חיצוניים שמוזמנים לאירוע, ולא הייתה לו כל הפתעה כשהביא את איש צד ג'1, איש האטרקציות לאירוע לצורך ביצוע הפעלת אטרקציות. (עמ' 48 ש' 1-9 לפרוטוקול).

         

        על פי עדותו, אטרקציה של מפעיל מחופש היורה מאקדח קור עם בלון גז, נעשו באולם האירועים, מספר פעמים קודם התאונה, ולדבריו, הדבר לא דרש היערכות מיוחדת מצד האולם. (עמ' 50 ש' 3-8 לפרוטוקול).

         

    35. מר לחמי העיד בסעיף 8 לתצהיר עדותו כי תפקידו כמנהל האירוע הוא לסדר את האולם, כאשר לפני האירוע הוא נפגש עם מפיק האירוע, על מנת להכין סקיצה של מיקום כל דבר (כיסאות, שולחנות, פינות ישיבה) באולם, על מנת שניתן יהיה לסדר את אולם האירועים בהתאם. (עמ' 53 ש' 5-15 לפרוטוקול).

         

        על פי עדותו סידור האולם מונחה בין היתר משיקולי בטיחות, כך שלא ניתן למקם עמדת הדיג'י באופן שתחסום פתחי מילוט ויציאת חירום.

        על פי עדותו בסקיצה לא ניתן מענה למיקום עמדה בה יעמוד מפעיל האטרקציות לביצוע המופע שלו. (עמ' 53 ש' 32-33 לפרוטוקול).

         

    36. הנתבעת בסיכומיה טוענת כי לא יכלה לצפות כי צד ג'1, איש האטרקציות יעביר את בלון הגז מהנקודה בה הונח בסמוך לעמדת הדיג'י, שכן לטענתה מדובר בהתרחשות בלתי צפויה, אשר אין בה כדי להטיל עליה כל אחריות.

         

        אין בידי לקבל טענה זו.

         

        כפי שהעיד מנהל האירוע, מר לחמי, האטרקציה של רובוט לד יורה קרח מוכרת לנתבעת מאירועים קודמים בהם בוצעה באולם אטרקציה זו.(עמ' 50 ש' 3-8).

         

        מהעדויות שנשמעו עלה כי האטרקציה של רובוט לד יורה קרח מתבצעת באזור רחבת הריקודים ממקום מוגבה, עמידה על רמקול המשמש כמעין במה (על מנת להתיז את הקרח היבש מעל ראשי האורחים מחשש לפגיעה בהם) ולא בנקודת פריקת הציוד וההתארגנות בה מונח הציוד עם הכנסתו לאולם בסמוך לעמדת הדי ג'י. (ראה עדות יבגני עמ'61 ש'6- 15, 65 ש' 13- 34).

         

        בנסיבות אלה מנהל האירוע ידע ו/או היה עליו לדעת כי מפעיל האטרקציות ידרש להזיז את בלון הגז מנקודת הפריקה וההתארגנות שליד עמדת הדי ג'י, הנדרש לביצוע האטרקציה של רובוט לד יורה קרח, ולהעבירו לאזור מוגבה/רמקול שבקרבת הקהל שברחבת הריקודים.

         

        העובדה כי מנהל האירוע מטעם הנתבעת לא דאג לקבוע בסקיצה שנערך טרם האירוע את המיקום בו יעמוד מפעיל האטרקציה בעת ביצועה ויקצה במקום עמדה תפעולית להנחת בלון הגז הנדרש לביצועה משליכה לעניין התרשלות הנתבעת כבר בשלה תכנון סידור האולם.

         

    37. בחקירה הנגדית נשאל מנהל האירוע לגבי הכנסת הציוד לאולם והסביר כי על פי הנוהל על הספקים להכניס את הציוד שלהם לאולם בסמוך לפני תחילת האירוע, לרכז אותו לצד עמדת ה – DJ, על מנת למנוע סיכון בהכנסה והעברת הציוד לאולם בשעה שאורחים פוקדים את האולם. (עמ' 57 ש' 13-29 לפרוטוקול).

         

    38. מעדותו של מנהל האירוע, שחר לחמי, עולה כי הנתבעת היה מודעת לסכנה האפשרית שבהכנסת ציוד לאולם האירועים לאחר תחילת האירוע, ובסכנה שמסתובבים עם הציוד בסמיכות לאורחים, ובהתאם נדרש היה להכניס הציוד לאולם בסמוך לפני תחילת האירוע ולא במהלכו. (עמ' 56-57 ש' 34-35, 1-2 לפרוטוקול).

        מנהל האירוע העיד שעל מפעיל האטרקציות היה להגיע לפני תחילת האירוע על מנת למקם את עצמו ולא להסתובב עם בלון הגז ליד האורחים. (עמ' 53-54 לפרוטוקול).

         

    39. מנהל האירוע, מר לחמי, העיד כי בנשף סיום מקובל ונהוג להזמין מפעילי אטרקציות, כך שלא הייתה לו כל הפתעה שהובא לאירוע נשוא התביעה מפעיל אטרקציות. במיוחד מקום בו על פי עדותו לא נדרשת היערכות ו/או פעולת הכנה מיוחדת של האולם.

        טענת הנתבעת כי הגעתו של איש אטרקציות לאירוע לא תואמה ולא תוכננה עם אולם האירועים (ס' 10 לתצהיר הלחמי) עומדת בסתירה לעדותו של מר הלחמי כי טרם האירוע נפגש עם מפיק האירוע ועברו על הלו"ז של האירוע. (עמ' 48 ש' 1-3, 53 ש' 14-15).

        כך שהנתבעת ידעה שלאירוע יגיע מפעיל אטרקציות, אשר יבצע הפעלה הכוללת אטרקציות מקובלות, כגון, אטרקציה של רובוט לד עם בלון גז CO2 ואקדח קור.

         

    40. על פי הראיות הוכח כי צד ג'1, איש האטרקציות הגיע לאולם בשעה 1:00 לפנות בוקר, והכניס את הציוד המשמש לאטרקציות לרבות בלון הגז, בשעה שהאירוע היה בעיצומו כאשר האורחים נמצאים באולם האירועים כשחלקם רוקדים ברחבת הריקודים.

         

    41. מהראיות שנשמעו הוכח כי הנתבעת התרשלה, באשר לא הקפידה על הנוהל עליו העיד מנהל האירוע, מר לחמי, לפיו איש האטרקציות יגיע לאולם עם הציוד שלו בסמוך לפני תחילת האירוע, כך שלא תידרש הובלת הציוד ובלון הגז, במהלך האירוע כשקהל האורחים נמצא במקום. (עמ' 57 ש' 13 לפרוטוקול).

         

    42. הנתבעת כמחזיקה ומפעילת אולם האירועים היה לוודא כי הכנסת הציוד ובלון הגז לתוך אולם האירועים תעשה בצורה בטיחותית אשר לא תסכן את האורחים.

         

        אין בידי לקבל את טענתו של מנהל האירוע מר לחמי, כי אין לאולם האירועים כל אחריות לגבי איש האטרקציות, בהיותו ספק חיצוני שהוזמן ע"י מפיק האירוע ולא חלק מהשירותים שהוזמנו מהנתבעת.

         

        הנתבעת כמחזיקה ומפעילה של אולם האירועים, באמצעות שלוחיה ובכללם מנהל האירוע, מר לחמי, היתה מודעת לכך שמפעיל אטרקציות יגיע לאירוע ויידרש לפרוק ציוד באולם ולמקמו במקום.

         

        על מנהל האירוע היה לתאם את הגעתו והכנסת הציוד של איש האטרקציות לאולם ובמיוחד מקום בו הגעתו הייתה בשעה שהאירוע באולם היה בעיצומו, כאשר הקהל נמצא באולם ותלמידים רוקדים ברחבת הריקודים.

         

        מהראיות שהובאו מנהל האירוע, מר לחמי לא ליווה ו/או פיקח על הכנסת הציוד ובלון הגז שהוכנס לאולם על ידי צד ג'1, והובל בתוך שטח רחבת הריקודים.

         

        הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות של השגחה ופיקוח על הכנסת הציוד ובלון הגז לאולם ומיקומו באופן שאינו מהווה סכנה לקהל האורחים, מהווה חריגה של הנתבעת מסטנדרט זהירות סביר המוטל על מחזיק ומפעיל אולם אירועים.

         

        מנהל האירוע לא עצר את איש האטרקציות ולא מנע ממנו להסתובב עם מיכל גז גדול וכבד ללא עגלת נשיאה בסמוך לאורחים ובאופן שיש בו משום סכנה לשלומם של האורחים במקום.

         

    43. הנתבעת לא דאגה כי הובלת הציוד ובלון הגז תעשה במרחק סביר מהאורחים הנמצאים באולם ובאזור רחבת הריקודים. לא דאגה שבלון הגז אשר בשל גודלו ומשקלו (1.5 מטר גובה, בעל בסיס צר ולא יציב, ומשקל גבוה יחסית של כ- 14 ק"ג), יובל באמצעות עגלה מתאימה לנשיאת המטען ולחילופין, (בהיעדר עגלה), הרמתו ונשיאתו בידיים תעשה על ידי שני בני אדם, למנוע מצב בו אם חלילה יישמט הבלון מכל סיבה שהיא מידיו של צד ג'1, וניתן יהיה למנוע נפילתו של הבלון ופגיעה פיזית באורחים.

         

    44. על כן, הוכח לבית המשפט כי הנתבעת, המחזיקה והמפעילה של אולם האירועים הפרה חובת הזהירות הקונקרטית והתרשלה בתפקידה לדאוג לבטיחות האורחים ובפרט כלפי התובעת אשר נפגעה בגופה עקב הפרת חובתה זו.

         

        אחריות צד ג'1 – יבגני גורמן, מפעיל האטרקציות

         

    45. מר יבגני גורמן, מפעיל האטרקציות העיד בתצהירו כי התאונה ארעה כתוצאה מנפילת בלון הגז שאחז בידיו בעת שהעביר את הבלון למקום בו הוא אמור היה להימצא במהלך הפעילות. על פי עדותו טרם שהעביר אותו לנקודת ביצוע הפעילות הסיר את נצרת הבטחון המונעת אפשרות פתיחת הפיה ושחרור הגז מהבלון. (עמ' 70 ש' – 29 לפרוטוקול).

         

        על פי עדותו החליק על ריצפה רטובה, איבד שווי משקל ונפל ארצה, כאשר בלון הגז נשמט מידיו הברז של פית פתיחת בלון הגז פגע ברצפה, נפתח והחל לברוח מהבלון גז שגרם לבלון לתפוס להסתחרר בצורת שמיניות ולתפוס תאוצה, וכתוצאה מכך פגע בלון הגז בכיסא עליו ישבה התובעת, והיא נפלה. (עמ' 66 ש' 8-23, עמ' 70 ש' 22-29 לפרוטוקול).

         

    46. כפי שפורט בהרחבה לעיל, העברת בלון גז מתכת גדול וכבד (1.5 מטר גובהו ומשקלו 14 ק"ג), במהלך האירוע כשאורחים נמצאים בסביבה הקרובה ובאזור רחבת הריקודים דורשת נקיטת אמצעי זהירות לשמירה על בטיחות ושלומם של האורחים.

         

        צד ג'1 העיד כי הוא מגיע לאירועים עם עגלה מתאימה בעזרה הוא מוביל את בלון הגז, אולם על פי עדותו לא הגיע לאירוע נשוא התביעה מצויד בעגלה כזו, ועל כן, נאלץ לשאת את בלון הגז במועד האירוע, שלא כפי הנהוג על ידו, באמצעות נשיאתו והרמתו בידיים. (עמ' 65 ש' 1-9 לפרוטוקול).

         

        העובדה כי צד ג'1 על פי עדותו עושה דרך קבע שימוש בעגלה להובלת בלון הגז ואינו מרים אותו בידיים, מלמדת כי מדובר בבלון כבד משקל אשר נשיאתו והובלתו הבטוחה מצריכה שימוש בעגלה.

         

        התובע לא נעזר בנסיבות, בעוזר, יניב פודלובני, אשר על פי עדותו, הגיע עמו לאירוע, על מנת שייסע לו להרים את הבלון, אלא הרים את בלון הגז בשתי ידיו, ולאחר שמעד באזור רחבת הריקודים, הבלון נשמט ונפל מידיו. (עמ' 70 לפרוטוקול, עמ' 90 ש' 31)

         

        התנהלות זו של התובע אשר לא הצטייד בעגלה מתאימה לנשיאת בלון גדול וכבד מחד והימנעותו מלהיעזר באדם נוסף (העוזר או כל אדם אחר) אשר יסייע לו לשאת את בלון הגז, באופן החושף את התובע לסיכון מוגבר כי הבלון הכבד יישמט מידיו ויפול, מהווה סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה של מפעיל אטרקציות ומהווה התנהלות רשלנית.

         

        העובדה כי צד ג'1 לא דאג לוודא קיומו של מרחק בטוח בינו לבין האורחים הנמצאים בקרבתו באזור רחבת הריקודים, בעת שהרים בידיו את בלון הגז, אף היא מהווה חריגה מסטנדרט התנהלות סביר של מפעיל אטרקציות ומהווה התנהלות רשלנית.

         

        פתיחת נצרת הביטחון של בלון הגז ע"י צד ג'1 בטרם שהעביר את בלון הגז לנקודה בה מתבצעת האטרקציה, באופן שנשיאתו של הבלון היתה חשופה לאפשרות שברז פתיחת הבלון יפתח בתנאים לא מבוקרים בשל נפילת הבלון, מהווה אף היא סטייה של צד ג'1 מסטנדרט ההתנהלות סביר של מפעיל אטרקציות, ומהווה התנהלות רשלנית.

         

        רצפה רטובה

         

    47. צד ג'1, טוען להגנתו כי נפילת בלון הגז מידיו נגרמה בשל כך שהחליק על מפגע של רטיבות ברצפה, כאשר האחריות לניקיון מוטל על הנתבעת, ומשלא עמדה בחובה זו, אין להטיל עליו כל חבות כלפיה, והנתבעת אינה זכאית לשיפוי ממנו.

         

    48. נטל השכנוע להוכחת הטענה כי נפילתו של צד ג'1 נגרמה בשל החלקה על רצפה רטובה מוטל על שכמו של צד ג'1, אשר לא הרים נטל זה.

         

    49. צד ג'1, טוען כי הנתבעת, התרשלה בכך שאפשרה לאורחים להסתובב עם כוסות משקה אלכהול בכל המתחם, כך שגם משקאות נשפכו לרצפה מידי פעם, מבלי שהנתבעת דאגה לניקיון הרצפה.

         

    50. מנהל האירוע העיד כי נשף כיתות י"ב כולל בין היתר בר פתוח בו מגישים משקאות לאורך כל האירוע, וכי אין כל הגבלה על האורחים להסתובב עם כוסות משקה בכל האולם. כאשר בכל ארוע ישנם בין 2-3 עובדי ניקיון, כאשר עובד הניקיון מגיע לאולם לנקות מעת לעת, וכן, מגיעים ע"פ קריאה של האורחים. (עמ' 36, 44 לפרוטוקול ).

         

    51. אין זה סביר ואף לא מעשי למנוע מהתלמידים המשתתפים בנשף הסיום, להסתובב עם כוסות משקה במהלך האירוע, כאשר מהראיות הוכח שמדובר ברכיב מרכזי בנשף מסיבת הסיום של תלמידי כיתות י"ב.

        העובדה שאין הגבלה להסתובב באולם האירועים עם משקאות אינה מהווה חריגה מסטנדרט התנהלות סביר של בעל אולם אירועים, כאשר חובתו של האחרון הינה לדאוג לניקיון ומניעת מפגעים הקשורים בשפיכה של מזון ו/או משקאות.

         

    52. בכתב ההגנה שהגיש צד ג'1, אינו מעלה כל גרסה עובדתית לגבי נסיבות התאונה מלבד הכחשת תיאור התאונה כפי שפורט בהודעה.

         

        בתחשיב הנזק אשר הגיש צד ג'1, טען כי "...נשא בידיו בלון גז......מעד, איבד שווי המשקל, הבלון נשמט מידיו.". (סעיף 1 לתחשיב הנזק). אין בתחשיב כל טענה כי החליק על ריצפה רטובה.

         

        טענה בדבר החלקה על רצפה רטובה עלתה לראשונה מפיו של צד ג'1, במסגרת תצהיר עדותו הראשית מיום 23.3.2023, שנערך למעלה משלוש שנים לאחר התאונה וכ-9 חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה.

         

        הנתבעות טוענות בסיכומיהן כי מדובר בהרחבת חזית אסורה אשר עלתה לראשונה בתצהירו של צד ג'1, ולא נתמכב בכל אסמכתא ו/או עדות ועומדת בניגוד לכתבי הטענות שלו עצמו, וכי הועלתה עוד בעת ניהול ההליך התנגדות להרחבת חזית זו.

         

        צד ג'1, טוען בסיכומיו, כי הנתבעות מנועות מלהעלות טענה להרחבת חזית בשעה שהיא עצמה הגישה כראיה מטעמה את הודעתו של יניב אלישע (צד ג'2) בה ציין פעמיים כי מתחקיר שערך עולה כי יבגני החליק כשהחזיק את הבלון.(הודעה צורפה כמוצג 3 לראיות הנתבעת).

        אכן, טענת צד ג'1 , לפיה החליק על רצפה רטובה הינה טענה חדשה אשר עלתה בהליך לראשונה בתצהיר עדותו הראשית, וככזו מהווה הרחבת חזית אסורה.

        טענת צד ג' 1 כי הנתבעת עצמה הכשירה טענה זו כאשר צרפה לתיק מוצגיה מכתב שערך ג'1, אלישע לעניין האירוע ובו נזכר כי צד ג' 1 החליק ומעד, אין בה כדי להכשיר העלאת הטענה.

        הנתבעת לא התייחסה במישרין ו/או בעקיפין, בתצהיר העדות שניתן מטעמה באמצעות מר לחמי למכתב הנ"ל, למכתב הנ"ל, כך שלא ניתן לקבל הטענה כי הנתבעת עצמה סמכה על טענות צד ג'1 לעניין נסיבות נפילתו. הנתבעת התנגדה באופן ברור ובכתובים לכל הרחבת חזית. (ראה הודעת הנתבעת לבימ"ש מיום 3.5.23).

         

        העלאת הטענה לראשונה בתצהיר העדות הראשית מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן לא נטענה בהזדמנות הראשונה במסגרת כתב ההגנה ואף לא במסגרת תחשיב הנזק בו מצא לפרט את נסיבות נפילתו.

         

    53. יתר על כן, אף לגופו של עניין, לא הוכחה הטענה להחלקה בשל רטיבות ברצפת האולם.

         

        אין ספק כי אילו היה צד ג'1, מחליק על רצפה רטובה ולא "סתם" מאבד שווי משקל ומועד, היה טורח לציין עובדה מהותית זו, בכתב ההגנה, במיוחד מקום שהוא מיוצג על ידי עורך דין, ובחקירתו העיד כי לא ציין הדבר לפני בא כוחו, אף שמדובר בטענה מהותית ומבלי שניתן כל הסבר מדוע שתק בעניין זה. (עמ' 75 ש' 25 לפרוטוקול).

         

    54. צד ג'1 מעיד בתצהירו כי לא ראה שהרצפה רטובה לפני שאיבד שווי משקלו ונפל. (סעיף 6 לתצהיר עדותו).

        בחקירתו הנגדית נשאל צד ג'1, ממה החליק, והשיב שאין לו מושג, ואינו יודע לומר בוודאות אם היה שם נוזל.

         

        "ש. הבנתי, ואתה הסתכלת אתה אומר שהחלקת ממה החלקת ?

        ת. אין לי מושג אני פשוט לוקח אותו והולך ישר, אני לא שמתי לב אם יש שם...

        ש. אז אתה לא יודע להגיד בוודאות שהיה נוזל. 

        ת. לא יודע בוודאות. " עמ' 69 ש' 186-23 לפרוטוקול).

         

        צד ג'1 העיד כי לא התלונן על היעדר ניקיון באולם, לא לפני האירוע, לא במהלכו ולא אחרי האירוע.

         

        מחקירתו הנגדית עולה כי צד ג'1 לא ראה במו עיניו בשום שלב רטיבות באזור בו מעד עם בלון הגז. צד ג'1 לא הציג כל ראיה אחרת לקיומה של רטיבות במקום, לא תעד בצילום את הרטיבות הנטענת ולא נתן כל הסבר מדוע לא עשה כן.

         

        גם העוזר של איש האטרקציות באירוע, יניב פודלובני, אשר תצהירו מעיד כי ראה את התאונה, ומתאר שראה את הרגל של יבגני מחליקה על הרצפה והוא מאבד שווי משקל ונופל. אישר בחקירתו שלא ראה רצפה רטובה. אינו יודע לומר ממה החליק, שכן לא ניגש להסתכל, אלא ניגש לתובעת שנפגעה. (עמ' 95 ש' 2-4 לפרוטוקול).

         

        אשר על כן, צד ג'1 לא עמד בנטל השכנוע להוכחת טענתו לקיומו של מפגע רטיבות ברצפת האולם אשר בעטיו החליק, נפל ארצה ושמט את בלון הגז מידיו.

         

    55. צד ג'1 טוען כי הנתבעת התרשלה כלפיו, באשר האולם היה חשוך באופן שלא יכול היה לראות שהרצפה רטובה לפני שהחליק. 

         

        טענה זו לא הוכחה לבית המשפט.

        צד ג'1 לא הציג במסגרת ראיותיו ראיות כלשהן מהן ניתן ללמוד כי אולם האירועים היה חשוך, במידה שלא אפשרה להבחין בקיומם של מפגעים ברצפה. לא צורפו מטעמו תצלומים המתעדים את תנאי התאורה במקום אף שלא הייתה מניעה מצידו לעשות כן.

         

        בחקירה הנגדית העיד כי במקום הייתה תאורה עמומה של מסיבה אולם לא הייתה חשיכה, ולא התלונן טרם התאונה על חוסר בתאורה או ניקיון.

         

    56. מהמפורט לעיל, הוכח כי צד ג'1, יבגני גורמן, מפעיל האטרקציות, התנהלותו באירוע הייתה רשלנית, חרגה מסטנדרט המקובל והסביר של מפעיל אטרקציות.

         

         

        אחריות צד ג'2, יניב אלישע – מפיק הארוע

         

    57. צד ג'2, מעיד בתצהיר עדותו כי בזמנים הרלוונטיים, שימש כנציג חברת "prom even" אשר התקשר עם תלמידי שכבת י"ב בבית הספר אורט מלטון בת-ים, על מנת לפעול בשמם להפקת אירוע נשף סיום. (סעיף 2 לתצהירו).

        על פי תצהירו, לבקשת התלמידים התקשר עם מר יבגני גורמן, מפעיל האטרקציות. (סעיף 5 לתצהיר).

         

        על פי עדותו תפקידו כמפיק אירוע הנשף, כלל התקשרות עם ספקים שונים לאירוע אשר נבחרו ונמסרו ע"י התלמידים, לרבות אולם האירועים, איש האטרקציות, ה- DJ.

         

        העיד בחקירתו כי במסגרת תפקידו, כמפיק האירוע, עליו לוודא כי הספקים שהזמין לאירוע יגיעו ויעמדו בלוח הזמנים שסוכם עמם, אולם לא היה זה מתפקידו לומר לאיש האטרקציות היכן לעמוד באולם ואף לא לפקח עליו, שכן לטענתו תפקיד זה מסור למחזיק בעלי אולם האירועים.

         

        לטענתו האחריות לתכנון הנשף הינה על הנתבעת, בכל הנוגע למיקום האטרקציות, מיקומו ותיחומו של צד ג'1, כאשר לצורך זה הציבה הנתבעת, המחזיקה והמפעילה של האולם מנהל אירוע מטעמה לקיום האירוע, כך שאין להטיל עליו כל אחריות.

         

    58. מהראיות והעדויות שהובאו הוכח כי צד ג'2, יניב אלישע, שימש כמפיק של האירוע אשר תפקידו נוכח גילם הצעיר של התלמידים שהינם קטינים, היה להתקשר מטעמם בחוזים עם הספקים השונים (אולם אירועים, DJ, איש אטרקציות וכו'), לתאם עם הספקים את הגעתם לאירוע הנשף, לבצע באמצעותו את התשלום לספקים, ולוודא ביום האירוע כי הספקים מגיעים בזמן ומבצעים חלקם בהתקשרות.

         

    59. המודיעה טוענת כי מאחר והמפיק, צד ג'2, יצר ההתקשרות והזמין את איש האטרקציות אירוע יש להטיל עליו אחריות לתאונה.

         

        אין בידי לקבל טענה זו.

         

    60. תפקידו של מפיק אירוע – נשף מסיבת סיום תלמידי כיתות י"ב, בו מזמיני האירוע הינם תלמידים ובחלקם קטינים שטרם מלאו להם 18, הינה לסייע לתלמידים לבצע את ההתקשרות החוזית מול הספקים, לסייע בבחירת ספקים מקצועיים ומיומנים.

         

        אין חולק כי מפעיל האטרקציות כפי שהעיד בתצהירו בעל ותק של כ-8 שנים, מוכר בענף זה, בעל ניסיון מקצועי נכבד טרם האירוע.

         

        על כן, אין המדובר בבחירה רשלנית של ספק ונותן שירות הנעדר ותק מקצועי וניסיון בתחום הפעלת אטרקציות.

         

        מקובלת על בית המשפט הטענה כי האחריות לדאוג לבטיחות ולשלומם של האורחים מוטלת על המחזיקה והמפעילה של אולם האירועים ושלוחיה באמצעות מנהל האירוע אשר תפקידו היה לכלול בסקיצה שערך טרם האירוע את מיקום עמידתו של איש האטרקציות, לתאם את הכנסת הציוד ומיקומו של איש האטרקציות בהתאם, לפקח ולוודא שנשמרים הנחיות הבטיחות ולעצור מפעיל האטרקציות מלשנע ידנית את בלון הגז בסמוך לקהל האורחים.

         

        על כן, לא מצאתי להטיל כל אחריות לתאונה על צד ג'2, מפיק האירוע, ולפיכך, הודעת צד שלישי שהוגשה כנגדו נדחית.

         

        חלוקת האחריות

         

    61. בהתאם להוראת סעיף 84 (ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], במישור היחסים שבין הנתבעת/המודיעה לבין צד ג'1, חלוקת האחריות תעשה בהתחשב עם מידת אחריותו של צדדים אלה לנזק.

         

        מהראיות שנשמעו הוכח לבית המשפט כי צד ג'1, יבגני גורמן, נושא בעיקרה של האחריות לגרם התאונה והנזק, בהיותו הבעלים והמחזיק של בלון הגז אשר גרם לתאונה. כתוצאה מרשלנותו, הן לגבי האופן בו נשא הבלון בתוך אולם האירועים (הרים בלון גז גדול וכבד, ללא עגלה/ללא סיוע מאדם נוסף) והן, נוכח אי נקיטת אמצעי זהירות ושמירת מרחק ביטחון מהאורחים והתובעת, בעת העברתו של הבלון ממקום למקום, נשמט הבלון מידיו בעת שמעד ואיבד שווי משקל, והן לנוכח פתיחת נצרת הבטחון של בררז פתיחת הבלון בטרם הגיע לנקודה בה תכנן לבצע את האטרקציה.

         

        בעוד שהנתבעת 1 ושולחת הודעת צד ג', נושאת בחלק השיורי של האחריות, כמחזיקה ומפעילת אולם האירועים אשר מתפקידה היה לקבוע בסקיצה סידור האולם מיקום ברור ובטוח לקיום האטרקציה, לפקח ולוודא כי הכנסת בלון הגז לאולם בעת שקהל אורחים נמצא במקום תעשה בצורה בטוחה, אולם התרשלה במילוי תפקיד זה כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין.

         

        הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ, חבה יחד ולחוד עם הנתבעת 1, על פי פוליסת ביטוח שהעתקה צורף לכתב התביעה, המבטחת את חבותה של הנתבעת 1 לתאונה.

         

        בנסיבות, ובהתאם למפורט לעיל, חלוקת האחריות : 70% יוטלו על צד ג' 1, יבגני גורמן ו- 30% יוטלו על הנתבעים 1-2/שולחי הודעת צד שלישי.

         

        הנכות הרפואית

    62. מומחה מטעם התובעת בתחום האורתופדיה, פרופ' יעקב נרובאי, קבע לתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור 30% בגין הגבלה ביישור ברך שמאל לפי סעיף 48(2) ובין (3ל-4).

        מומחה מטעם הנתבעת בתחום האורתופדיה, ד"ר ג. ביאליק, קבע בחוות דעתו כי לא מצא תיעוד רפואי על חבלה בברך שמאל בתאונה נשוא התביעה או בסמוך לה, ועל כן, אינו מוצא קשר סיבתי לתאונה, ולכן, קובע שלא נותרה נכות מהתאונה.

    63. הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה מיום 27.6.2022, לפיה הנכות הרפואית הצמיתה של התובעת כתוצאה מהתאונה תעמוד על שיעור 10%.

         

         

        הנכות התפקודית

         

    64. התובעת טוענת בסיכומיה כי נכותה התפקודית לכל הפחות, זהה לנכותה הרפואית הצמיתה המוסכמת (10%).

         

    65. התובעת נפגעה בתאונה נשוא התביעה בהיותה בת 18, כיום כבת 23.5.

        על פי עדותה בתצהירה כיום תלמידת שנה א' במכללת פרס ברחובות.

         

    66. הנתבעת מעידה בתצהירה כי הפגיעה ברגלה השמאלית קשה, מוגבלת לעבודה רק בישיבה, אינה מצליחה ללכת יותר מ- 15 דקות ונאלצת לשבת ולנוח. (סעיף 22 לתצהיר עדותה).

         

        טענת התובעת לקיומה של מגבלה תפקודית קשה של רגלה השמאלית נסמכת על עדות התובעת שהינה עדות יחידה של בעל דין.

         

        התובעת לא זימנה מטעמה עדים ניטרליים, כגון מעסיקים ו/או עמיתים למקומות העבודה, בהם עבדה לאחר התאונה, על מנת שיעידו ויתמכו בטענתה למגבלות קשות בכושר התעסוקתי בעבודה.

        הימנעות התובעת מזימון עדים אלה, פועלת לחובתה של התובעת.

         

    67. התובעת לא הציגה ראיות לגבי תקופות עבודה לאחר התאונה והכנסותיה (אישור מעסיקים ותלושי שכר), אי צירוף מסמכים אלה, כמו גם, אי צירוף מסמכים המצביעים על נסיבות הפסקת עבודה במקומות אלה, פועלת לחובת התובעת הטוענת לקיומם של מגבלות בריאותיות שמנעו ממנה לעבוד בכל עבודה, הוגבלה לעבודה בישיבה ולא הצליחה לעבוד בשנת 2022 יותר משלושה חודשים ברציפות בעבודה בדיוטי פרי בג'יימס ריצרדסון, אשר היתה כרוכה בעמידה.

         

    68. התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה והצליעה הקשה, גיוסה נדחה פעם אחר פעם, עד שהוחלט שלא לגייסה על רקע מגבלותיה הבריאותיות.

         

        התובעת לא הציגה במסגרת ראיותיה מסמכים רפואיים מצה"ל בתמיכה לטענתה בעניין זה. המסמך היחיד שצורף בעניין זה הינו תעודת פטור משרות בטחון שניתנה ביום 29.11.2021, בו לא מפורטים הטעמים לפטור מגיוס.((צורפה כנספח 14 לתיק מוצגים מטעם התובעת).

         

        העידה כי רצתה לשרת בצבא בתחום הרפואה ובעקבות התאונה לא הייתה מוכנה להתגייס ולשרת "סתם בתפקיד" של פקידה.

         

        על פי סיכום ביקור של התובעת במכון הראומטולוגי של אוניברסיטת ת"א מיום 12.9.2021 (נספח 4 לתיק מוצגי התובעת), נרשם כי בהיותה בת 20, נמצאה בזוגיות, בהריון שבוע 35 להריון (חודש שמיני להריון). מכאן, שכבר בתחילת שנת 2021, בשל הריונה, לא הייתה התובעת כשירה להתגייס, ללא כל קשר למצבה הבריאותי, ולכן, סיבת שחרורה מצה"ל והפטור משירות שניתן לה בתאריך 29.11.2021 (נספח 14 למוצגי התובעת), כפי הנראה ניתן ללא קשר לפגיעה /או מגבלה עקב התאונה, אלא בשל היותה של התובעת בהריון.

         

        לאור המפורט לעיל, נראה הנכות האורתופדית המוסכמת בשיעור 10%, בגין הפגיעה ברגלה של התובעת, עומדת בהתאמה ומשקפת בנסיבות המקרה פגיעה קלה בכושרה התעסוקתי של התובעת.

         

        הפסד השתכרות לעבר

         

    69. התאונה ארעה ביום 29.6.2019, בנשף מסיבת הסיום של בוגרי כיתות י"ב שחגגו את סיום בית הספר.

         

    70. על פי תצהיר התובעת עמדה באותה עת לפני גיוס לשירות צבאי בצה"ל, אשר נדחה מעת לעת עד שהוחלט שלא לגייסה.

         

    71. התובעת טוענת כי לאחר התאונה ובמהלך כשנה, התובעת לא הצליחה לעבוד בכל עבודה, היות ונאלצה לערוך בירור לפגיעותיה אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה. אובחן קרע במיניסקוס הפנימי בברך שמאל. ביום 14.6.2020 עברה ניתוח ארתוסקופיה לכריתה של המיניסקוס, שגם לאחריו נזקקה לתקופת שיקום ממושכת. כאשר רק בשנת 2021 החלה התובעת לעבוד כמזכירה במשרד עורכי דין.

         

    72. התובעת עותרת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי בגין הפסד שכר לעבר לפי שיעור נכותה 10%, מגיל 21 (XX.XX.2021) ועד היום, עבור 26 חודשים, לפי השכר הממוצע במשק שהינו 12,860 ₪,שחל בתביעות נזיקין של קטינים ובסה"כ 33,436 ₪.

         

    73. על פי עדותה של התובעת בתצהירה, לאחר התאונה עבדה פרק זמן כמזכירה במשרד עורכי דין, לאחר מכן, עבדה פרק זמן קצר בדיוטי פרי כקופאית, ובהמשך עבדה במלון בראון בת לאביב כפקידה. (ס'23 לתצהיר התובעת).

         

        על פי הפסיקה, הפסד שכר לעבר הינו נזק מיוחד הטעון הוכחה בראיות.

         

        התובעת לא צרפה כל ראיה לגבי תקופת עבודתה ו/או גובה שכרה לאחר התאונה. טוענת כי עבדה בתקופה שלאחר התאונה לפרקים אולם לא פרטה בתצהירה התקופה בה לטענתה לא עבדה בשל מצבה. התובעת לא תמכה טענותיה באסמכתאות, כגון אישור מעסיקים לגבי תקופת עבודה ו/או תדפיס רציפות תעסוקה מהמל"ל.

         

        בסעיף 24 לתצהיר עדותה מעידה התובעת כי כיום היא סטודנטית שנה א' במכללת "פרס" ברחובות ולומדת תואר ראשון במנהל מערכות בריאות ועובדת משרה חלקית כקופאית בחנות חיות. גם טענותיה בעניין זה לא נתמכו בכל ראיה שהיא.

         

        על כן, לא הוכח לבית המשפט כי נגרם לתובעת הפסד שכר לעבר לגבי התקופה שמיום הגיעה לגיל 21 (XX.XX.21 ) ועד למועד מתן פסק הדין.

         

        לפיכך, לא הוכח כי נגרם לתובע הפסד השתכרות בעבר, והתביעה בגין ראש נזק זה – נדחית.

         

         

         

        הפסד השתכרות לעתיד

         

    74. התובעת ילידת XX.XX.2000, ביום התאונה (29.6.2019) היתה בת 18.5 וכיום בת כבת 23.5.

         

    75. על פי הפסיקה קטין וצעיר בתחילת דרכו, ראוי ככלל לקביעת הפסדי שכר בהתאם לשכר ממוצע במשק, אף כי המדובר בחזקה הניתנת לסתירה, בשים לב לגילו של הקטין ונתוניו.

        (ראה: ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא (27/9/05)).

         

        בנסיבות המקרה, במועד התאונה התובעת היתה בחורה צעירה כבת 18, וכיון 23.5, אשר טרם כתבה את סיפור חייה, בתחילת דרכה התעסוקתית, כאשר בהתאם להלכה הפסוקה, יש להחיל לגביה את החזקה לגבי קטינים וצעירים בתחילת דרכם התעסוקתית, לפיו חישוב הפסד ההשתכרות, יעשה על פי השכר הממוצע במשק, שהינו עומד כיום ע"ס 12,860 ₪ לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

         

    76. ככלל ההלכה הנוהגת לגבי קטינים הינה כי בהיעדר אינדיקציה סותרת יש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית כשווה לשיעור הנכות הרפואית או קרוב לכך, באשר הנכות הרפואית הינו כלי לחילוץ הנכות התפקודית בעניינם של קטינים. (ע"א 7548/13, דיווי נ' תורג'מן(27.1.2014)).

         

    77. בהתאם לפסיקה, במקרים בהם מדובר בנכות נמוכה, בשיעור הנע בין 5%-10%, אשר השפעתו התפקודית מועטה, אין מקום לערוך חישוב אקטוארי אלא יש לפסוק פיצוי גלובלי , שכן איש לא תוקע כף לידנו, כי בעתיד, בגיל מבוגר ובמומה, עלולה הנכות להפריע ולהקשות עליה בתפקוד בעבודתה.

         

        "בהתאם לפסיקה יש לפסוק פיצוי גם למי שלא נגרע שכרו לאחר התאונה, מתוך הנחה ויכול ותוצאות התאונה ישפיעו לעתיד לבוא. הדרך הנאותה לפצות את התובע במקרים אלה, היא בקביעת סכום גלובלי, שיקח בחשבון את מומו, את גילו ואת שנות העבודה שנותרו לו ותוך שיקולל העובדה שמומו עלול להפריע לקידומו ולמציאת עבודה דומה לכשיפלט מאותו מקום עבודה (השוו:ע"א 395/81 מנחם ברוק נ' הסנה, חברה ישראלית לביטוח [פורסם בנבו] (5/3/84),ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח נ' ג'ורג' בורבה [פורסם בנבו] (23.11.94))."

         

    78. הנכות האורתופדית שנותרה לתובעת הינה נכות קלה בשיעור 10%, כאשר התובעת לא הציגה כל ראיה ו/או עדות חיצונית של עדים/מעסיקים להעיד על המגבלות התפקודיות שנגרמו לטענתה בשל הפגיעה בברך.

         

        מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין ראש נזק של הפסד שכר לעתיד בסך של 260,000 ₪. (סכום העומד בהתאמה לכ-70% מתחשיב אקטוארי, שכר ממוצע במשק 12,862 ₪, מקדם היוון 3%ל- 43.5 שנה עד גיל פנסיה לשכירה 67, ולנכות בשיעור 10%).

    79. הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות מחושב בהתאם לפסיקה על שיעור 12.5% מהפסד הכנסותיו של התובע בעבר ולעתיד ועומד על סך 32,500 ₪.

         

        הוצאות עזרת הזולת

         

    80. התובעת טוענת שבעקבות התאונה היתה באי כושר מלא תקופה ארוכה מאוד ונעזרה בבני משפחתה למשך זמן ארוך יותר. ומבקשת פיצוי בגין העזרה שהושטה לה בעבר וכן, בגין העזרה שתזקק בעתיד כתוצאה מנכותה, ומבקשת לפסוק לה פיצוי גלובלי של 100,000 ₪.

    81. ההלכה היא שפיצויים בשל עזרת בן משפחה לא ייפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקודו הגופני של הנפגע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני בית המשפט (ע"א 151/84 חורי נ' ביה"ח המשפחה הקדושה, פ"ד מב(1) 779, 783 (1988)).

         

    82. לאחר התאונה התובעת לא נזקק לעזרה בשכר.

        בסמוך לאחר התאונה ע"פ התיעוד הרפואי, תועד, מתהלכת עם צליעה וסובלת מכאבים חזקים והומלץ על ידי רופאי קופ"ח על מנוחה עד ליום 22.7.19. (נספח 3 תיק מוצגי התובעת עמ' 14).

        גם לאחר ניתוח ארתרוסקופיה שעברה בברך שמאל ביום 14.6.2020, לאחר שאובחן קרע במיניסקוס, שוחררה עם המלצה למנוחה של חודש מחלה.(עמ' 87 לתיק מוצגי התובעת). בביקורת שערכה לאחר הניתוח ביום 1.7.2020, נמצא שמצבה משתפר, הולכת בצליעה וטווח תנועה כמעט מלא, והמלצה להפסקת מקבע ובהדרגה גם קביים.

         

        אין ספק כי התובעת נזקקה בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ולאחר הניתוח שעברה ב-06/2020, לסיוע ועזרה מוגבר של משפחתה, החורג מעזרה רגילה, המצדיקים פסיקת הוצאות על דרך האומדנה בסכום גלובלי.

        בנסיבות, בהן התובעת לא נזקקה לעזרת הזולת לעבר בתשלום, ספק אם תזקק כלל לעזרת הזולת בעתיד, במיוחד כאשר מדובר בנכות אורתופדית קלה (10%).

         

        אשר על כן, אני פוסק לתובעת פיצוי בגין ראש נזק הוצאות עזרת הזולת לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסכום גלובלי בסך 15,000 ₪.

         

        הוצאות רפואיות ונסיעות

         

    83. התובעת עותרת לפסיקת הוצאות רפואיות ונסיעות בגין הצורך לעבור בדיקות וטיפולים רפואיים שונים, טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי הידרותרפיה וטיפולי רפואה אלטרנטיבית נוספים. צורפו קבלות חלקיות שנשתמרו אצל התובעת (נספח 7 לתצהירה), בגין חלק מהטיפולים שעברה כעבור 5 שנים ממועד התאונה הסתכמו בלא יותר מ- 1,000 ש"ח.

        התובעת עותרת לפסוק לה פיצוי גלובלי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד בסך 50,000 וסכום נוסף של 50,000 ₪ כפיצוי בגין הוצאות התניידות מוגברות, בין היתר במוניות והסעות בני משפחה לצורך טיפולים הרפואיים.

         

    84. הוצאות רפואיות לעבר הינן נזק מיוחד, אשר על התובעת היה להוכיח אותו בראיות.

        עיון בחוות דעת המומחה האורתופדי מטעם התובעת פרופ' נרובאי מעלה כי אינו כולל בה כל המלצה על צורך בקבלת טיפולים רפואיים ו/או פרא -רפואיים, אשר בגינם מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד.

         

    85. בשים לב למסמכים הרפואיים שצירפה התובעת במסגרת ראיותיה, מהם ניתן ללמוד כי בעקבות התאונה, עברה טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, הוציאה הוצאות לצורך קבלת טיפולים אמבולטורים שונים, טיפולים הכרוכים בנסיעות, אשר אפשר שתזקק גם בעתיד להוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים אלה, מעבר לסכומים המכוסים על פי חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 והכלולות בסל הבריאות, מצאתי לפסוק פיצוי גלובלי על דרך האומדנה בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בסכום גלובלי כולל של 5,000 ₪.

         

        כאב וסבל

         

    86. בגין נזק לא ממוני של כאב וסבל מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי בסך 110,000 ₪.

        כתוצאה מהתאונה, נפגעה התובעת מחבלות בגב תחתון, רגל שמאל ויד, סבלה במשך תקופה ארוכה מאז התאונה (29.6.19), מכאבים חזקים ברגלה וצליעה של רגלה השמאלית, עד שנאלצה לעבור ביום 14.6.2020 ניתוח ארתרוסקופיה, אשר לאחריו נזקקה לתקופה מנוחה והחלמה נוספת.

        לאחר שהבאתי בחשבון מכלול הנסיבות הנוגעות בדבר, אני אומד את הפיצוי בגין ראש נזק הלא ממוני של כאב וסבל בסך של 50,000 ₪.

         

        סיכום

         

    87. בהתאם למפורט לעיל, אני מחייב את הנתבעות 1-2 לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לה בתאונה נשוא התביעה נוכח התרשלותה של הנתבעת כלפיה, בסך של 340,000 ₪, ע"פ ראשי הנזק הבאים:

         

        1. הפסד השתכרות לעתיד גלובלי בסך 260,000 ₪.

        2. הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות בסך 32,500 ₪.

        3. הוצאות עזרת צד ג' (גלובלי) בסך 15,000 ש"ח.

        4. הוצאות רפואיות ונסיעות (גלובלי) בסך 5,000 ₪.

        5. נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪.

            

           סה"כ פיצוי בסך 312,500 ש"ח.

            

           כמו כן, מחייב את הנתבעות 1-2 לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 20.5% (כולל מע"מ) מסכום הפיצוי שנפסק בסעיף 87 לעיל, החזר אגרת בית משפט, החזר עלויות חוות דעת רפואית שנערכה מטעמה של התובעת, כפוף להמצאת קבלה בגין הוצאה זו.

            

           הסכומים שנפסקו ישולמו לתובעת ע"י הנתבעות 1-2 תוך 30 ימים, וככל שלא יעשה כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד לתשלום בפועל.

            

           88. כפי שנקבע בפסק הדין, חלוקת האחריות בין הנתבעות 1-2 לבין צד ג'1, תעשה לפי החלוקה שנקבעה לעיל, 70% מהסכומים שנפסקו לתובעת יישא בהן צד ג'1- מר יבגני גורמן וב- 30% תישא הנתבעות 1-2.

                

                

               המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

                

                

                

                

               ניתן היום, י"ח אייר תשפ"ד, 26 מאי 2024, בהעדר הצדדים.