שבל(המנוח) ואח' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

1.המנוח, שבל ח'אלד, קיפח את חייו בתאונת דרכים מיום 4/11/15, עת נהג בקטנוע ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

2.בפניי תביעת תלוייו של המנוח לפיצויים מאת קרנית. בנוסף, הצטרף המוסד לביטוח לאומי כתובע בתיק ודרש שיפוי לגמלאות ששילם לאלמנה או ילדיה.

3.אין מחלוקת כי יש לחשב את הפיצויים המגיעים לתלויים בהתאם לשיטת הידות. יחד עם זאת, שלוש מחלוקות התעוררו בין הצדדים: הכנסותיו של המנוח לפני אירוע התאונה; קיצור תוחלת החיים; שעור ההיוון שיש להתחשב בו בגין הפסדי העתיד.

4.בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום והוגשו סיכומים בכתב. מטעם התובעים העידו אלמנתו של המנוח וכן שלושה עדים נוספים כדלקמן: מר אסדי יחיא, שהוא בעל חנות בכפר מגוריו של המנוח ואשר על פי הנטען המנוח נהג לרכוש אצלו מצרכים למשפחה ושילם תמורתם במזומן. מר הוואש ואאיל אשר על פי הנטען נהג המנוח לרכוש אצלו ירקות ופירות ושילם תמורתם במזומן. העד האחרון הוא מר אשרף מלחם, אשר נטען כי המנוח ביצע עבורו עבודות טיח ושילם למנוח את שכרו בכסף מזומן.

5.ב"כ התובעים פירט בסיכומיו כי יש לבסס את חישובי הפיצויים על בסיס הכנסה "בשחור" בסך 6,000 ₪ אשר הוכחו בראיות שהובאו מטעם התביעה וכן בגין הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין הבטחת הכנסה בסך 2,897 ₪.

6.ב"כ הנתבעת טען כי אין כל בסיס לטענת התובעים כי המנוח עבד והשתכר בשחור סכום כלשהו. מדובר בטענה ללא כל ביסוס ראייתי, כאשר הרף הנדרש על פי הפסיקה להוכחת הכנסה "בשחור" הינו רף גבוה והתובעים לא עמדו בו.

7.בכל הקשור לשיעור ההיוון טען ב"כ התובעים כי יש להתחשב בשיעור היוון של 2% בלבד ואילו קרנית טענה כי יש לנהוג על פי הפסיקה ולפיה שיעור ההיוון הינו 3%. כבר אסיר מכשול בעניין זה ואציין כי על פי פסק דין של ביהמ"ש העליון שניתן לאחרונה ביום 8/8/19 פסק ביהמ"ש העליון כי יש להמשיך ולחשב את הפיצויים כפי שנעשה משך עשרות שנים על פי שיעור 3% (ע"א 3751/17 המאגר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני).

8.בכל הקשור לקיצור תוחלת החיים, מיניתי מטעם ביהמ"ש שני מומחים: בתחום הפנימי מיניתי את פרופ' ביטרמן, אשר הגיש חוות דעת מפורטת ולפיה נוכח מצבו של המנוח לפני אירוע התאונה יש לקבוע כי חייו קוצרו ב-15 שנים לעומת אדם בגילו ללא תחלואות. בתחום הנוירולוגי מיניתי את פרופ' אוריאל, אשר קבע בחוות דעתו כי מצבו הקוגניטיבי/שכלי של המנוח לפני אירוע התאונה הקטלנית מצדיק קביעת נכות צמיתה בשיעור 40%. בכל הקשור לקיצור תוחלת החיים, הרי יש לקבוע קיצור תוחלת חיים בשיעור של שנתיים. המומחים הנ"ל לא נחקרו וגם לא ראיתי שנשלחו שאלות הבהרה כלשהן, והלכה למעשה יש לקבל את קביעותיהם.

9.בשים לב להכרעה לעיל בעניין שיעור ההיוון בגין הפיצוי לעתיד וכן קיצור תוחלת החיים של המנוח, נותרה המחלוקת היחידה לעניין רמת ההשתכרות של המנוח לפני התאונה.

10.ב"כ התובעים הדגיש בטיעוניו כי הלכה למעשה נהג המנוח לעבוד בשחור ובמקביל לקבל מאת המוסד לביטוח הלאומי קצבת הבטחת הכנסה חודשית. לדידו של ב"כ התובעים, האלמנה העידה עדות אמינה וטענה להכנסה ממוצעת של 10,000 ₪ לחודש. שלושה עדים נוספים תומכים בטענת התובעים ולפיה המנוח עבד בשחור. שני בעלי חנויות (מכולת וכן חנות ירקות) העידו כי המנוח נהג באופן קבוע לרכוש מוצרים לביתו ולשלם את תמורתם במזומן. העד הנוסף שהמנוח ביצע עבורו עבודות טיח העיד כי שילם למנוח בכסף מזומן.

11.מנגד ביקשה קרנית לדחות טענה זו של התובעים בהעדר עמידה ברף הנדרש במשפט אזרחי להוכחת הכנסות כספיות "בשחור". עדות האלמנה לא הייתה עקבית ועלו בה סתירות ותהיות. העדויות של שלושת העדים הנוספים נחזות להיות כבעלות עניין להיטיב עם האלמנה וילדיה ואין בהן כדי לבסס את הנטל הדרוש להוכחת הכנסות בשחור.

12.שקלתי היטב בדעתי בכל הקשור לטענת התובעים בדבר עבודות מזדמנות ובשחור של המנוח וכן נתתי דעתי לראיות שהובאו מטעם התביעה לעניין זה, ובאיזון הראוי של הנתונים הנ"ל נחה דעתי לקבוע כי יש להכיר בהכנסה חודשית בשחור בסכום 2,000 ₪.

13.הערה נוספת בטרם אגש למלאת חישוב הפיצויים בהתאם לשיטת הידות, קשורה לקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,897 ₪. הכנסה זו שולמה למנוח ואשתו בהיותם בני זוג שאינם עובדים ועל כן מן הראוי לייחס לכל אחד מבני הזוג מחצית מהסכום הנ"ל בתור הכנסה אישית. כתוצאה נגזרת מכך החלק שייחשב כהכנסה של המנוח יעמוד על סך 1448.5 ₪.

14.המנוח יליד 3/8/1968 ונהרג בתאונת דרכים שארעה ביום 4/11/15. המנוח לא נפטר במקום אלא בחלוף תקופת אשפוז של חודשיים בביה"ח והוא הלך לעולמו ביום 11/1/16.

15.אלמנתו של התובע, התובעת מס' 2, הינה ילידת 27/8/74. בנו של המנוח, שבל, הינו יליד 5/10/06. בתו של המנוח, מרח, הינה ילידת 30/12/08. בנו של המנוח בשם קרם, הינו יליד 19/1/11. בנו של המנוח, זיין, הינו יליד 31/12/12.

16.בסיס החישוב של השכר יעמוד על הסכום הבא: 2,000 ₪ בגין הכנסה בשחור וכן סך של 1448.5 ₪ בגין הבטחת הכנסה והתוצאה המתקבלת הינה 3,449 ₪, ובעיגול קטן כלפי מעלה סך 3,500 ₪.

17.תקופה ראשונה של הפיצויים:

תקופת העבר ממועד אירוע התאונה ועד היום (46 חודשים):

הכנסת המנוח לצורך חישוב הידות הינה סך של 4,900 ₪ (2,000 ₪ בגין עבודה בשחור וכן הכנסה של הבטחת הכנסה בסך 2,897 ₪, ועם עגול קטן כלפי מעלה). שווי הידה הינה: 4,900 ₪ חלקי 7 ידות והתוצאה הינה 700 ₪. ההפסד החודשי הינו: 3,500 ₪ בניכוי 700 ₪ והתוצאה הינה 2,800 ₪. ההפסד בגין תקופה זו הינו: 2,800 ₪ כפול 46 חודשים והתוצאה המתקבלת הינה 128,800 ₪.

18.תקופה שניה:

מהיום ועד מועד הגעתו של הבן שבל לגיל 18 (5/10/24) מדובר ב-64 חודשים:

ההפסד החודשי בהתאם לחישוב האמור בפסקה הקודמת בגין 7 ידות בנוסף 2,800 ₪. סכום זה כפול מקדם היוון לפי 2% ועבור תקופה של 64 חודשים שהוא 60.77 לפיה התוצאה המתקבלת הינה 170,156 ₪.

19.תקופה שלישית:

מהמועד שבו הגיע שבל לגיל 18 ועד המועד שבו תגיע המרה לגיל 18 (30/12/26) מדובר בתקופה של 27 חודשים:

ההפסד החודשי על בסיס 4,900 ₪ ו-6 ידות, כאשר הכנסת המנוח כאמור הינה 3,500 ₪ והתוצאה המתקבלת הינה סך של 2,683 ₪. ההפסד לתלויים בגין התקופה הנ"ל הינו: 2683 ₪ כפול מקדם היוון 26.07 והתוצאה המתקבלת הינה 69,946 ₪.

20.תקופה רביעית: 

הינה מהיום שבו תגיע מרה לגיל 18 ועד המועד שבו יגיע קרם לגיל 18 (19/1/29), תקופה של 25 חודשים:

בתקופה זו מדובר ב-5 ידות, ובהתאם לחישובים שהוסדרו בפסקאות הקודמות מתקבל הפסד חודשי בסך 2,520 ₪. ההפסד של התלויים בגין התקופה הנ"ל הינו: 2,520 ₪ כפול מקדם היוון 24.2 וכן היוון כפול בשיעור 0.813 והתוצאה המתקבלת הינה 49,579 ₪.

21.תקופה חמישית:

מהמועד שבו יגיע קרם לגיל 18 ועד המועד שבו יגיע זיין לגיל 18 (31/12/30) תקופה של 24 חודשים:

מדובר בתקופה עם 4 ידות ובהתאם לחישובים לעיל ההפסד החודשי יעמוד על סך 2,275 ₪. ההפסד לתלויים בגין תקופה זו הינו: 2,275 ₪ כפול מקדם היוון 32.266 כפול היוון כפול בשיעור 0.766 והתוצאה המתקבלת הינה 56,228 ₪.

22.תקופה שישית:

מהמועד שבו יגיע זיין לגיל 18 ועד המועד שבו המנוח היה מגיע לסוף תוחלת חייו בהתאם לחוות דעת המומחים מטעם ביהמ"ש (דהיינו עד הגיעו לגיל 66, ביום 3/8/34):

בתקופה זו מדובר ב-3 ידות ולכן ההפסד החודשי בהתאם לכללים שפורטו לעיל, יעמוד על סך 1,867 ₪. ההפסד לתלויים בגין תקופה זו הינו: 1,867 ₪ כפול היוון בשיעור 40.718 כפול היוון כפול בשיעור 0.57 והתוצאה המתקבלת הינה 43,332 ₪.

23.אובדן שירותי בעל ואב:

קראתי בעיון את טיעוני שני הצדדים בכל הקשור לראש נזק זה. ב"כ התובעים ביקש לפסוק סך של 750,000 ₪ (על בסיס 150,000 ₪ לכל תלוי), ואילו קרנית ביקשה לפסוק לתובעים פיצוי בסך 50,000 ₪ בלבד.

במכלול הנתונים שהובאו בפניי נחה דעתי לפסוק לתובעים פיצוי בסך 100,000 ₪.

24.הוצאות קבורה ומצבה:

אני פוסק לתובעים סכום גלובלי בסך 15,000 ₪.

25.סיכום כל הנתונים:

סך כול הפיצויים שפסקתי לתלויים עומד על סך: 633,041 ₪.

26.תקבולי המל"ל בהתאם למסמך שהגיש התובע מס' 7 עומדים על סך 1,312,150 ₪.

מהנתונים הנ"ל עולה כי תביעת התלויים נבלעת בתקבולי המל"ל.

27.בהתאם לחוק ולפסיקה מגיע במקרה זה לתובעים פיצוי בשיעור 25% מסך כל הנזקים שנפסקו, דהיינו סך של 158,260 ₪, ואילו המל"ל זכאי לקבל 75% מהפיצוי שנפסק, דהיינו סך של 474,781 ₪.

סוף דבר

28.אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 1-6 באמצעות בא כוחם את הסך 158,365 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.2% וכן החזר אגרת משפט.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע מס' 7 את הסך 475,094 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

הסכומים שפסקתי ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.