אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני ואח' נ' עיריית בית שמש ואח'

פלוני ואח' נ' עיריית בית שמש ואח'

תאריך פרסום : 30/04/2019 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום ירושלים
32188-12-13
08/04/2019
בפני השופט:
מוחמד חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד שמעון ביטון
הנתבעים:
1. עיריית בית שמש
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

עו"ד עופר קורנגוט
עו"ד ארמון אברג'יל
פסק דין
 

 

צד ג': אשר ואזאנא

ע"י ב"כ עו"ד ארמון אברג'יל

 

  1. מונחת לפניי תביעת נזק גוף, שבה עותר התובע לחייב את הנתבעים - שהם עיריית בית שמש (להלן גם: "העירייה") והמבטחת שלה - לפצות אותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב נפילתו בקטע דרך משובשת, ברחוב הוותיקים לכיוון רחוב רמב"ם בעיר בית שמש (להלן: "הרחוב" או "הדרך"), ביום 23.10.2012 (להלן: "התאונה").

     

  2. הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי נגד אחד השכנים, מר א' ואזאנא, שמתגורר סמוך לרחוב האמור וכפי שנטען על-ידי הנתבעים, בזמנים הרלבנטיים לתביעה הוא ביצע שם עבודות בניה שלא כדין ומנע מהקבלן מטעם הנתבעים, חברת גשר בע"מ (להלן: "הקבלן") לבצע עבודות, דבר שגרם לשיבושים ברחוב.

     

    תמצית טענות הצדדים

     

  3. התובע, יליד שנת 1939, טוען בתביעתו בין השאר, כי ביום התאונה, סמוך לשעה 17:00, בעת הליכתו לכיוון ביתו חזרה מבית הכנסת, הוא הלך בדרך העלייה ברחוב הוותיקים וכי אז נפל ונחבל כתוצאה מדרך משובשת שלא טופלה כראוי על-ידי העירייה. כתוצאה מהתאונה, הוא נפגע ביד ימין ובגב. התובע אובחן כסובל משבר ברדיוס המרוחק שטופל בגבס, וגם ממספר שברים בחוליות בגב.

     

  4. הנתבעים טוענים מנגד, כי אין להטיל עליהם כל אחריות שכן לא הוכח קיומו של מפגע. אין עדות ישירה כלשהי כיצד אירעה התאונה. בנוסף, בשל מצבו הרפואי, התובע לא היה כשיר להעיד במשפט ולהיחקר על תצהירו ועל נסיבות התאונה הנטענות בו. בכל מקרה, טענות התובע ביחס לגובה הנזק, הן מופרכות ומופרזות. בחודש אוקטובר 2014 עבר התובע אירוע מוחי קשה ומאז הוא אדם סיעודי, תלותי, ונדרש לעזרה וסיעוד במשך כל שעות היממה זאת ללא קשר לתאונה. זאת ועוד, ככל שיש מקום לקבל את התביעה נגדם, יש להשית את החוב הפסוק על הצד השלישי, שביצע ברחוב עבודות בניה שלא כדין וגם מנע מהקבלן להשלים את עבודותיו.

     

  5. הצד השלישי טוען מצדו, כי דין ההודעה שהוגשה נגדו, להידחות. העירייה היא זו שגרמה לרחוב להיות משובש עת החלה לבצע בו עבודות מבלי שתתבצע הפקעה כדין. בכל מקרה, לא ברור היכן נפל התובע ונחבל, וגם לפי ראיותיו, הוא נפל רחוק משטח ביתו של הצד השלישי כך שאין כל זיקה בין התאונה לבינו. הצד השלישי מצטרף לטענות הנתבעים בנוגע לרכיבי הנזק, עצם קיומם ואומדנם.

     

    ראיות הצדדים והנכות הרפואית

     

  6. מטעם התובע הוגשו, בין היתר, תצהיר עדות ראשית שלו, של בתו, של בנו וגם של אשתו. למעט התובע עצמו, יתר עדיו העידו במשפט. בדיון מיום 11.7.2016, ניכר היה שהתובע - אשר התנייד באמצעות כיסא גלגלים - אינו יכול לדבר בשל מצבו הרפואי. מכאן, לא היה ניתן להעיד את התובע ולחקור אותו.

     

  7. לתמיכה בטענותיו הרפואיות בתחום האורתופדיה, הוגשה מטעם התובע חוות דעת רפואית מיום 17.11.2013, של ד"ר מ' יצחקי, לפיה נקבעו לו נכויות צמיתות בשיעור 10% בגין פגיעה בשורש כף היד, וגם 5% בגין כל חולייה מבין שלוש החוליות שנפגעו בגב.

     

  8. מטעם הנתבעים הוגשו, בין היתר, תצהירי עדות ראשית של היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד מ' גסטווירט (להלן: "יועמ"ש העירייה"), של מר ש' פוקס - ראש אגף שיפור פני העיר (להלן: "עד הנתבעים"). שני העדים העידו במשפט. בנוסף העיד הפקח מטעם העירייה אשר חתום על תצהיר לתמיכה בבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי (להלן: "הפקח") וגם העיד מפקח העבודה מטעם העירייה שפיקח בזמנים הרלבנטיים לתובענה על העבודות ברחוב (להלן: "מפקח העבודה").

     

  9. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה, מיום 27.5.2014, של ד"ר ו' ז'טלני. הנתבעים צירפו גם חוות רפואית נוירולוגית, מיום 18.1.2016 של ד"ר א' איתן, לעניין נכותו הרפואית של התובע שאינה קשורה לתאונה. ד"ר איתן העיד במשפט.

     

  10. מטעם הצד השלישי הוגש, בין היתר, תצהיר עדות ראשית שלו והעיד במשפט. לבקשתו (ראו החלטה מיום 5.3.2018) זומן נציג הקבלן למתן עדות (להלן: "נציג הקבלן").

     

  11. לנוכח הפער בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדיה, פרופ' מ' ליברגל, שנתן את חוות דעתו הרפואית ביום 20.4.2015. המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו כי היה קיים קושי בהערכת מצבו הרפואי של התובע בשל האירוע המוחי המשמעותי שעבר לפני הבדיקה.

     

  12. המומחה הרפואי, לאחר שבדק את התובע ובחן את החומר שהועבר אליו על-ידי הצדדים, קבע כי התובע סובל ממצב לאחר שבר עם עיוות מבני קל והגבלה בתפקוד היד וכושר הפעולה הכללי (יד דומיננטית). אשר לפגיעה בגב, סבור המומחה כי מדובר בשילוב של תחלואה שחיקתית וחבלתית. ההבדל בין גובה הפגיעה בבדיקת ה-CT/צילום קשור לאופן הספירה. לדבריו, אין ספק כי ב-12D יש עדות ברורה, בחוליות הסמוכות לאסימטריה של לוחיות עליונות. מוקד במיפוי אינו שבר, והאסימטריה ב-CT בחלקה לא נראית חדשה.

     

  13. המומחה העריך את נכותו הצמיתה של התובע בגין הפגיעה בשורש כף היד בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)(ב) בתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. כמו כן, הוא העריך את נכותו הצמיתה בגין הפגיעה בגבו בשיעור 5% לפי סעיף 37(8)(א) בתקנות המוזכרות.

     

    דיון והכרעה

     

  14. לאחר שבחנתי את מכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות עדי הצדדים והתרשמתי מהן, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, וכך גם דין ההודעה לצד שלישי, הכל כפי שיפורט להלן.

     

    שאלת החבות - מסגרת נורמטיבית

     

  15. התביעה מבוססת בעיקר, על עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). בין השאר, נטען על-ידי התובע, כי הייתה קיימת דרך משובשת וכי העירייה לא הציבה גידור סביב דרך זו, לא הזהירה את הולכי הרגל מפני הסכנות הנשקפות ממנה, לא הציבה שילוט סביר, יצרה מפגעים מסוכנים, נמנעה מלסלקם, לא דאגה למעבר חלופי, ועוד.

     

  16. עוולת הרשלנות מוסדרת בסעיפים 35 ו-36 בפקודה והיא מורכבת מיסודות אלה: חובת זהירות, התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

     

  17. בבחינת חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית) - על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית שמצדיקים, במקרה נתון, את צמצום היקף האחריות הנזיקית. יסוד ההתרשלות דן בשאלה אם הופרה חובת הזהירות. גם יסוד זה אינו נבחן באמת מידה פיסית בלבד, אלא במסגרתו על בית המשפט לבחון, בין היתר, מה היא העמדה הערכית הראויה שיש לנקוט כלפי מעשה או מחדל של הפרט. בנוסף, יש להוכיח גם קיומו של קשר סיבתי בין יסוד ההתרשלות לבין יסוד הנזק [ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982); ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985)].

     

  18. בפסיקה מאוחרת, הוצע מודל שונה לסדר בחינת יסודות עוולת הרשלנות, כאשר לפי מודל זה, במקרים שהם בליבת דיני הנזיקין, מניחים קיומה של חובת זהירות כללית ובוחנים תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, את ההתרשלות עצמה, ורק לאחר מכן את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות ששוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות [ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני, מיום 15.7.2013, חוות דעתו של כבוד השופט י' עמית; השוו עם פסק הדין בעניין ע"א 3521/11 דניאל וגנר נ' מזל עבדי, מיום 22.6.2014, חוות דעתו של כבוד השופט נ' הנדל].

     

  19. עוולת הפרת חובה חקוקה מוסדרת בסעיף 63 בפקודה, והוא מיוסדת על חמישה: חובה המוטלת מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק.

     

  20. אחריותה של רשות מוניציפלית על תקינות הרחובות והמדרכות שבתחומה המוניציפאלי מוסדרת בהוראות פקודת העיריות [נוסח חדש] - ראו סעיף 235: סעיפים קטנים 2, 3 ו-5; בסעיף קטן (3) נקבע כי העירייה "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב".

     

  21. העירייה, אם כן, אחראית לבטיחות העוברים והשבים שבתחום שיפוטה, ולכן חבה היא בחובת הזהירות המושגית [ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343 (1989)].

     

  22. עם זאת, כפי שנפסק: "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון" [עניין ועקנין לעיל, עמוד 126]. יוצא אם כן, לא כל סיכון שהתממש מצדיק הטלת אחריות והוא בר-פיצוי [ראו והשוו: ע"א (מחוזי - י-ם) 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן, מיום 21.1.1998].

     

    מן הכלל אל הפרט

     

  23. התובע העיד בתצהירו מיום 24.5.2016 כי עת עשה את דרכו חזרה לביתו מבית הכנסת, "עליתי בעליה נפלתי בגלל אבנים ובורות שהיו שם" (סעיף 2). התובע לא יכל להעיד בעל-פה ולא היה ניתן לחקור אותו על תצהירו. מכאן, לכאורה, יש בסיס לטענות ההגנה (של הנתבעים ושל הצד השלישי) אשר למשקל הראייתי הדל שיש לייחס לתצהיר. ברם, בכך לא תמה המלאכה.

     

  24. שכן, כעולה מעדות בנו של התובע, עת עשה את דרכו בכיוון ההפוך (מהבית לכיוון רחוב רמב"ם) סמוך לאחר התאונה, הוא ראה את אביו "שרוע" על הדרך (סעיף 2 בתצהירו מיום 24.5.2016). הבן העיד בדיון לפניי: "באתי וראיתי אותו שרוע על הרצפה. הוא היה כולו בהלם ומבוהל. הוא נפל אחורה, לכן בנזק רואים גם את היד נפגעה" (שורות 8-7, עמוד 9). הבן הצביע על "אזור שיש בו שקע" (שורה 10, עמוד 9). אשתו של התובע העידה כי כאשר בנה יצא מהבית באותו יום הוא ראה את אביו (שורות 25, עמוד 15), לאחר מכן היא העידה: "אני זוכרת שבעלי נפל וסבל וטיפל בו, הביא אותו לבית, לקחנו אותו לקופת חולים, היה עם חום גבוה והיד שלו, אחר כך לקחנו אותו לטרם ושלחו אותו לעשות גבס. ישב בבית לא יכל לזוז" (שורות 17-16, עמוד 17). יש לציין כי בתצהיר שלה (סעיף 5), העידה אשת התובע כי מיד לאחר שנפגע הוא פונה לטיפול רפואי. עדות הבן וגם עדות האישה, הותירו רושם אמין ולא נסתרו.

     

  25. מהמסמכים הרפואיים שהציג התובע, עולה כי ביום התאונה הוא פונה, ל-"טרם" לשם קבלת טיפול רפואי דחוף. שם אובחן, בין היתר, שבר בכף היד. לפי מסמך קופת חולים מיום 28.10.2012 נרשם: "נפל לפני 5 ימים ונחבל בשורש כף יד ימין ברחוב הוותיקים בבית שמש".

     

  26. בנוסף, הן הנתבעים הן הצד השלישי לא הניחו לפני בית המשפט תשתית ראייתית רפואית משכנעת שיכולה לקשור סיבתית בין מצבו הרפואי שקדם לתאונה לבין אירוע הנפילה. מעדויות עדי התובע, ניתן להתרשם כי התובע שהיה בן כ-73 במועד התאונה, לא הייתה לו כל מגבלה בהליכה. לדברי בתו בתצהירה (סעיף 8): "אבי היה פעיל מאוד היה יוצא לבית הכנסת, לקניות, לסידורים (בערך שש פעמים ביום)". הבת העידה בדיון לפניי: "הוא היה הולך באופן עצמאי, לבד" (שורה 8, עמוד 20; ראו גם: שורות 11-10, עמוד 20). אמנם לתובע היו כאבים בברכיים בעברו, אך לפי עדות אשתו, תלונות התובע בגין כאבים אלה היו כשנתיים לפני התאונה (עמודים 16-15).

     

  27. על כן, אין בידי לקבל את טענת הנתבעים (סעיף 10 בכתב סיכומיהם), לפיה התובע שסבל מבעיות בריאותיות עובר לתאונה, יכול להיות כי נפל עקב איבוד שיווי משקל או בשל שתש כוחו, ללא כל קשר למכשול בדרך.

     

  28. לאחר שהתרשמתי ממהימנות עדי התובע, ועל-יסוד האמור, נקבע בזאת כי עת התהלך התובע ביום 23.10.2012, בקטע העלייה שבדרך, מכיוון רחוב הרמב"ם לרחוב הוותיקים, הוא נפל שלא מטעמים הקשורים למצבו הרפואי אשר קדם לתאונה.

     

  29. אשר למצבו של הרחוב נכון לאותה עת, כפי שעולה מחומר הראיות והתמונות שהוצגו, מדובר בקטע דרך, שאינה ארוכה יחסית, אך הייתה משובשת ומסוכנת. מדובר בדרך עפר (אין אספלט או ריצוף אחר כלשהו), לצדה בוצעו עבודות בניה כלשהן ויציקת בטון (בצד הבית של הצד השלישי) ובצדה האחר הושלכה פסולת [ראו מוצגים ת/4-1]. לא היה ניתן להתרשם כי מדובר בדרך שטוחה ומיושרת לחלוטין וגם לא ישרה. כפי שניתן להתרשם מהתמונות ולהבין מחומר הראיות, קטע הרחוב הרלבנטי הוא ירידה תלולה לכיוון רחוב רמב"ם בעיר, כלשון בנו של התובע בעדותו: "מדרון תלול והעלייה היא קשה" (שורה 21, עמוד 11).

     

  30. עובר לתאונה, שכרה העירייה שירותי קבלן לביצוע עבודות ברחוב מושא התובענה, בין השאר, לפתח אותו על מנת שיהיה רחוב "הולנדי" (סעיף 4 בתצהיר של עד הנתבעים מיום 5.9.2016). ברם, כך לטענת העירייה, לאחר שהחלה בביצוע העבודות, הצד השלישי שטען לזכויות בדרך, מנע באופן "גס ובוטה" את המשך ביצוען. כפי שניתן להבין מתצהירו של עד הנתבעים (סעיף 8), שלב "קרצוף" הרחוב החל לאחר סיכום עם הצד השלישי, ואולם מאוחר יותר, הוא מנע את המשך ביצוע העבודות ולכן הן הופסקו. בתצהירו של יועמ"ש העירייה, מיום 31.8.2016, שם בסעיף 9, צוין: "במצב עובר לתאונה היה שחלק הרחוב שקורצף, לאחר הבנות עם מר ווזאנה, נשאר כפי שהוא כשווזאנה מתנגד לעבודות הקבלן, ומנגד הוא חופר ובונה בדרך או בסמוך לדרך ברחוב הוותיקים בניגוד לצו הפסקת עבודה".

     

  31. לפי עדות בנו של התובע במשפט, הקבלן ביצע את העבודות ברחוב על מנת להפוך אותו לרחוב "הולנדי" כאמור, אך השאיר את הקטע האחרון המופיע במוצגים, שהיא דרך העלייה סמוך לביתו של הצד השלישי (שורות 33-26 ו-1, עמודים 8-7).

     

  32. עוד עולה מעדות יועמ"ש העירייה בתצהירו האמור, כי נוכח התנהגות הצד השלישי, נאלצה העירייה לפנות למשטרת ישראל, ביום 6.9.2012, ולהתלונן נגדו. במכתבו המוזכר של יועמ"ש העירייה, הוא מציין כי "הכביש במצבו הקיים מהווה מפגע וסכנה וזאת עוד לפני בא הגשמים". בהקשר זה, העיד בנו של התובע בתצהירו (סעיף 3) כי התמונה שצורפה לתצהיר, ואשר צולמה לאחר התאונה, משקפת את מצב הרחוב כשהוא "טוב" יותר ביחס ליום התאונה. ברחוב היו "בורות ושקעים" ודובר "בתקופה של חורף".

     

  33. הבן העיד בדיון, ועדותו בהקשר דנן הותירה רושם אמין, כלהלן:

     

    "זה אזור שיש בו שקע. אני מסמן באיקס, בשטח היה יותר מדי שקע אז הכביש לא היה ממש כמו שמצולם בתמונה. היו יותר משקעים כי עבר גשם. אחרי שהם ראו שאנשים התלוננו, הם באו ודאגו להביא טרקטור ושטחו את זה , כמו בתמונה שצילמתי"

     

  34. נוכח עבודות בניה שביצע הצד השלישי וצו הפסקה מינהלי שהוציאה נגדו ביום 12.9.2012, הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בבית שמש, ביום 25.10.2012 (יומיים לאחר התאונה), לבית המשפט לעניינים מקומיים בבית שמש, בקשה למתן צו שיפוטי להפסקת שימוש [בב"נ 45054-10-12]. בכתב בקשתה, התייחסה המבקשת שם לעבודות ההכנה שביצע הצד השלישי ליציקת שטח בטון, בציינה בזו הלשון: "העבודות אף מונעות ומקשות את מעבר הציבור במקום" (סעיף 3).

     

  35. בכל אופן, יועמ"ש העירייה תיאר בעדותו במשפט לעניין מצב הרחוב נכון לאותה עת זאת בזיקה לעבודות שביצע הצד השלישי, כי "מדובר בכביש עם שיפוע ומטבע הדברים שיש שיפוע מעבר ואתה חופר מצד אחד יש תזוזות, זה לא דבר סטרילי, אולי הוא בא עם טרקטור, זה כביש ברוחב של 4 מטר, ברגע שעושים עבודות יציקה, היה צריך להביא משאבת בטון"; עוד לדבריו: "ברגע שזה כביש עפר, ברגע שמכוניות עוברות זה לא מחזיק, ולכן היה צריך לבצע את העבודות" (שורות 36-26, עמוד 44). הצד השלישי העיד לפניי כי היו עוברות משאיות משם והוא סבל מבוץ ומאבק (שורות 35-33, עמוד 53).

     

  36. בהינתן כל אלה, טענת התובע לפיה הוא נפגע בשל מצבו הרעוע של הרחוב - לא רק שהיא מיוסדת בחומר הראיות ולא נסתרה, אלא היא גם הגיונית ומסתברת יותר מהכחשות הצדדים שכנגד.

     

  37. מבלי להידרש בשלב זה לאחריות הצד השלישי למצבו האמור של הרחוב בזמנים הרלבנטיים לתביעה, אך כפי שניתן להתרשם מראיות הנתבעים עצמם, עוד לפני שהתרחשה התאונה וסמוך לאחריה, העירייה הייתה מודעת היטב לסיכונים שנשקפים למשתמשי הרחוב.

     

  38. עתירת הנתבעים אשר לפיה משמנע מהם הצד השלישי באופן בוטה וגס מלהמשיך את ביצוע העבודות ברחוב, ולכן אין להטיל עליהם כל אחריות, בכל הכבוד - אין בידי לקבל.

     

  39. ראשית: גם אם נהג הצד השלישי באופן בוטה ומאיים כלפי הקבלן ועובדיו, דומה כי בהינתן מאזן הסמכויות והכוחות של הצדדים (העירייה מזה והצד השלישי מזה), וכן בשעה שהעירייה הייתה מודעת לסיכונים הנשקפים להולכי הרגל ברחוב המצוי בתחום שיפוטה - היה מצופה ממנה לנקוט בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותה לפי כל דין כדי להסיר, ולמצער להקהות, את רמת הסיכון האמורה.

     

  40. כך למשל, משעה שראתה העירייה כי תלונתה למשטרת ישראל בחודש ספטמבר 2012 לא הניבה פרי, או שהמשטרה לא הייתה אקטיבית בנסיבות העניין, לא ברור מדוע לא פעלה לפנות לבית המשפט, בהליך אזרחי או מינהלי, ולבקש סעד זמני דחוף שיאפשר לה את המשך ביצוע העבודות, תיקון הדרך והסרת הסיכונים הנשקפים ממנה ללא כל הפרעה של הצד השלישי או אחרים, כאשר המשטרה תסייע בביצוע כל צו שיפוטי שיינתן.

     

  41. שנית: על אף שהעירייה הייתה מודעת לסיכונים הנשקפים מתנאי הרחוב כאמור, לא נטען ולא הוכח שהיא התקינה שלטי אזהרה במקום, שגידרה את הרחוב, לא נטען ולא הוכח כי ריצפה או ייעדה חלק מהרחוב כשביל זמני כדי שישמש מעבר בטוח של הולכי רגל. כמו כן, לא נטען כי התקינה העירייה מעקות בטיחות בחלק הרלבנטי ברחוב, וכל זאת עד שימוצה הסכסוך שבין הצד השלישי לבינה. לפי הרושם שעולה מחומר הראיות, משעה שנתקל הקבלן בהתנגדות של הצד השלישי, הוא הפסיק את העבודות במקום ועזב אותו במצבו כפי שהוא.

     

    עד הנתבעים, מר פוקס, העיד בין השאר, כלהלן (שורות 33-13, עמוד 35):

     

    "ש. כל האמירות שלך שהקבלן שמר על הדרך כמו שצריך וצד ג' הפריע לו זה טענות לא מבוססות?

    ת. אני לא יודע תאריכים, אבל אני הייתי נוכח וברגע שהיתה הפרעה אני הייתי בשטח כמעט כל יום, ברגע שהיתה עיכוב של העבודה הקבלן יצא מהשטח. לשאלתך מתי הקבלן יצא מהשטח, אמרתי לך שאני לא זוכר.

    ש. אחרי שהוא יצא מהשטח הוא חזר?

    ת. כן, לקראת סוף השנה 2012.

    ש. ואחרי שהקבלן יצא מהשטח, האם אתם כעירייה דאגתם לעשות משהו כדי שלא יקרו חס וחלילה מקרים כמו שקרו לתובע?

    ת. בנושא תחזוקה לא, בנושא הפיקוח הגיעו לשם כמה וכמה פעמים הפקחים והיה דין ודברים עם צד ג'.

    ש. האם דאגתם או הקבלן ואתם כמעסיקים של הקבלן להציב שוטר בשכר שהרי זה פרקטיקה מקובלת בעבודות שיש בעתיות כדי שימנע מצד ג' את ההפרעה?

    ת. לא.

    ש. ב. ה. לשאלת בית המשפט האם העירייה שוכרת שוטרים במקרים של הפרעה לקבלנים מטעם העירייה?

    ת. העירייה לא שכורת, אבל נותנת הנחייה לקבלן שישכור, בכבישים ראשיים שיש הפרעה לתנועה אז כן. לשאלת בית המשפט אני 22 שנה בעירייה לא נתקלתי במקרה דומה למקרה של צד ג' ולא היו מקרים שהעירייה הנחתה קבלן לשכור שוטר כדי שיגן עליו מפנה תושבים.

    ש. אבל במקרה שלפנינו שהוא מקרה יוצא דופן, לפי מיטב ידיעתך, לא היתה מניעה לשכור או לבקש שוטר בשכר שיעמוד וילווה את הקבלן בעבודה?

    ת. לא היתה מניעה"

    (ההדגשות אינן במקור)

     

  42. לטעמי, באחריותה של הרשות המקומית לנקוט בכל אמצעי סביר שעומד לרשותה, ללא לאות, כדי לשמור על בטיחות תושביה ואורחיה עת הם משתמשים במרחבים הציבוריים שתחת אחריותה המוניציפלית, לרבות דרכים, גינות ועוד. מטבע הדברים, אחריות זו כוללת חובתה לפעול כדי להסיר כל סיכון מידי שידוע לה על קיומו.

     

  43. במקרה לפנינו, הגם יש לשבח את העירייה ואת היועמ"ש שעמדו על המשמר בעצם הפנייה למשטרה ביום 6.9.2012 ובפנייה לבית המשפט לעניינים מקומיים ביום 25.10.2012 (ראו והשוו גם: עדות יועמ"ש העירייה, שורות 36-28, עמוד 50), ואולם נראה כי לא היה די בכך. בנסיבות העניין, נשקפו סכנות מידיות מהרחוב המשובש והחפור, ללא כל אמצעי זהירות או בטיחות, דבר שמטיל אחריות על העירייה לפעול בהקדם האפשרי להסרת הסיכון.

     

  44. למרבה הצער, בין מועדי הפניות שיזמה העירייה, התממש אחד הסיכונים הצפויים. אחד מהולכי הרגל (התובע), נפל ונחבל בגופו עקב הדרך הרעועה. בתו של התובע העידה, בין השאר:

     

    "ת. ...יש אנשים מבוגרים ברחוב הזה, יש את גב' ..., מלא שכנים מבוגרים, אי אפשר שהבניה תיעצר אמרו שהבניה נעצרה כי מר וזאנה טוען שהכביש שייך לו.

    ...

    ת. כן הוא אמר הדרך שייכת לי, אני לא מוכן להגיע לשום פשרה, אמרתי לו יש אנשים מבוגרים, מונית ואמבולנס אי אפשר להגיע, נתקעו שם כמה מוניות כבר, אמרתי לו תעשה טובה בתור אדם שמכיר את אבא שלי ומכבד אותו, תגיע לאיזה פשרה עם העיריה למען השכנים הותיקים שנמצאים פה, דיברתי באופן כללי. אחר כך אחותי רחלי דיברה איתו, אחותי אישה עם כיסוי ראש, דיברה אליו בצורה מאוד יפה, אמרה לו תהיה אנושי קצת, הוא אוהב אותך, מכבד אותך, לא בתור משהו אישי"

    (ההדגשות אינן במקור)

     

  45. על כן, בנסיבות אלו, חבה העירייה בנזקי התובע משהוכח כי התרשלה וגם הפרה בכך את הדין, בתחזוקת הרחוב מושא התובענה, וקיים קשר סיבתי ברור בין נזקו של התובע לבין ההתרשלות האמורה.

     

    בין הנתבעים לבין הצד השלישי

     

  46. אשר לאחריות הצד השלישי, לדידי ולאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בנדון, מן הדין לקבל את ההודעה לצד שלישי אף היא באופן חלקי.

     

  47. כאמור, טוענים הנתבעים בין השאר, כי התובע נפל סמוך לביתו של הצד השלישי אשר סמוך למועד התאונה ביצע עבודות להכנת יציקה וחפירת בורות בשטח, זאת בניגוד לחוק. הצד השלישי גם מנע את המשך ביצוע עבודות הפיתוח על-ידי הקבלן בקטע הרחוב שסמוך לביתו. לעירייה אין כוח וסמכות לעצור את הצד השלישי ולפנות אותו מהשטח. ואולם, היא הגישה תלונה במשטרה ביום 6.9.2012, הוציאה צו הפסקה מינהלי ביום 12.9.2012 וביום 25.10.2012 הגישה בקשה לבית המשפט למתן צו הפסקה שיפוטי. למרות הצווים שהוצאו, הצד השלישי המשיך בעבודות ומנע מהקבלן להשלים את עבודותיו. בסוף, הצד השלישי הרס בחודש נובמבר 2012 את היציקה שביצע.

     

  48. הצד השלישי טוען להגנתו מנגד, כי בשנת 1986 הוא רכש את הדירה הסמוכה לרחוב, כאשר בחלק מהמגרש עליו יושב הבניין שבו נמצאת הדירה, היה קיים כביש ציבורי שנסלל על-ידי העירייה ושימש את הציבור הרחב. ביום 3.10.2002 פרסמה העירייה הודעה בדבר הפקדת תוכנית תב"ע שמסדירה את תוואי הרחוב. התוכנית נכנסה לתוקף ביום 23.3.2003. הצד השלישי ותושבים נוספים של השכונה הגישו התנגדויות אשר נדחו על-ידי ועדת התכנון, והתוכנית אושרה. במהלך שנת 2012 ביצעה העירייה עבודות שיפוץ ברחוב הוותיקים בהתאם לתוכנית התב"ע אך זאת לפני שבוצעו הליכי הפקעה פורמאליים. ביום 9.6.2013 הגיש הצד השלישי לבית משפט השלום בבית שמש בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני כנגד העירייה באשר להמשך ביצוע העבודות [בב"נ 17458-06-13 ואזאנא אשר נ' עיריית בית שמש]. בית המשפט דחה ביום 27.6.2013 את הבקשה והעירייה המשיכה בעבודות.

     

  49. לדידו של הצד השלישי, החבות והאחריות באשר לנזקי התובע, חלות על העירייה ועל הקבלן שפעל מטעמה. הם לא נקטו בכללי הזהירות והבטיחות על מנת למנוע את התאונה. בכל מקרה, היה על הקבלן לרכוש ביטוח שמכסה כל נזק שייגרם למשתמשי הרחוב. הנתבעים לא הוכיחו את חבות הצד השלישי, שממילא אין לו קשר לתאונה ולא מנע מהקבלן ביצוע עבודות כלשהן. גם לפי עדות בנו של התובע, התובע נפל במקום מרוחק משטחו של הצד השלישי. בכל אופן, ההודעה לצד שלישי הוגשה בחוסר תום לב.

     

  50. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, ממכלול התמונה המצטיירת בהליך, עולה כי הצד השלישי שלא היה שבע רצון מעצם ביצוע העבודות ליד דירתו שכן לטענתו העירייה פלשה לרכוש הפרטי שלו, ביצע עבודות בעצמו ללא היתר כדין (בין היתר: חפירה והכנה ליציקת בטון כמופיע בתמונות, ועוד - ראו גם תצהיר ועדות הפקח) והדבר הביא לעיכוב ושיבוש המשך העבודות של הקבלן ברחוב. מעדות הצד השלישי עולה כי ביצע את העבודות בעצמו (שורות 30-19, עמוד 53).

     

  51. עד הנתבעים, מר פוקס, העיד: "היה מצע, אבל היה טוב, כי הקבלן השגיח שהכל יהיה בסדר שהתחלנו והגענו כמעט לביתו של צד ג', הוא עצר לנו את העבודות ומשטרות והיה תהליך של כמה חודשים" (שורות 32-31, עמוד 33). בהמשך העיד גם (שורות 22-17, עמוד 34):

     

    "ש. תסכים איתי למרות שיש מצע, יש סדקים ומכשולים?

    ת. זה לא היה ככה.

    ש. מתי?

    ת. זה היה שעצרו את העבודות בגלל צד ג', לא המשכנו, ואז היתה משטרה וויכוחים. היציקות שרואים בתמונה ת/2, בוצעו על ידי צד ג', יכול להיות שהוא הכניס טרקטורים ומשאיות, ואז פחות או יותר נפגע המצע"

     

  52. בתו של התובע העידה בדיון, כי היא פנתה לעירייה בבקשה להשלים את העבודות ברחוב, ואולם נאמר לה מפורשות כי העבודות עוכבו בשל בעיה עם הצד השלישי שטען כי הרחוב שייך לו (ראו והשוו: שורות 12-11, עמוד 19; שורות 19-17, עמוד 19; שורות 19-16, עמוד 20). עוד לדבריה (שורות 5-3, עמוד 24):

     

    "אני פניתי בתור חברה כשעליתי להורים, פניתי למר ואזאנא שיש פה שכנים ותיקים כי הבנתי שאתה עוצר את הבנייה, כי העירייה אמרו לי שבגלל שוואזאנא עצר אותה. האשמה זה לא שהוצאתי כתב אישום, אני פשוט אמרתי שבסעיף 13 בעירייה אמרו לי שמר ואזאנא עצר..."

     

  53. עדויות בתו של התובע ושל עד הנתבעים לעניין ההפרעה והעיכוב שגרם הצד השלישי לביצוע העבודות ברחוב, לא נסתרה על-ידי הצד השלישי.

     

  54. בתמיכה לעדויות אלו, העיד גם יועמ"ש העירייה שגם עדותו הותירה רושם אמין, ולפיה בין השאר: "קרו כמה דברים, קודם צד ג' המשיך להפריע בפועל בביצוע עבודות, באמצעות אלימות מכל מיני סוגים כלפי הפועלים ומנע את ביצוע העבודות, המשטרה לא כל כך הסכימה להתערב ולכן היה מצב סטטי מבחינתם..." (שורות 6-3, עמוד 41).

     

  55. היועמ"ש הסביר גם את האופן שבו הפריע הצד השלישי לעבודות: "...מר צד ג' מנע מהעירייה לבצע עבודות, הוא עשה את זה שבפועל ביצע עבודות בכביש בשטח שמנעו גם אם הוא היה מאפשר לקבלן לבנות הקבלן לא יכול היה לבנות כי עשה עבודות..." (שורות 12-10, עמוד 41).

     

  56. כאשר נשאל הצד השלישי לעניין ההפרעות שלו לעבודות הקבלן, אמנם הוא הכחיש את המיוחס לו אך לא הניח תשובות משכנעות שיש בהן להדוף כדבעי את העדויות שכנגדו. עדות הצד השלישי (שורות 36-19, ו-1, עמודים 56-55):

     

    "ש. אתה אף פעם לא הפרעת לעבודות, לא אמרת "אל תתקרבו לכאן, זה שטח שלי, כאן אני בונה"? לא יכול להיות. מה שבנית והרסת אתה הבנת שזה על הכביש?

    ת. עד היום זה מדרכה, זה לא משהו שנעלם, עד היום זה קיים. לא שהם הלכו שמאלה וימינה, פשוט פירקו את הבטון.

    ש. בכוונה אני פונה לעדה נטראלית, גב' סבאג אומרת בתצהיר עדותה, בעמ' 15, שהיא פנתה אליך אישית בזמן שעבדו כמי שמפריע לתיקון הכביש, הפצירה בך, טענת שהדרך היא שלך, למה ענית לה כך?

    ת. היא שקרנית אני לא דיברתי אתה, לא על השטח ולא על השכונה, היא בכלל לא תושבת השכונה היא באה לבקר את ההורים שלה, היא באה ממדרגות אחרות, מדרך אחרת ואין לה שום קשר, לא לפני המקרה ולא אחרי

    ש. גם פוקס אומר כאן, שהיו גם התערבות של פקחים ומשטרה, כולם משקרים?

    ת. משקרים, מה זה משטרה? מתי באה אלי משטרה?

    ש. הגיע אליך שוטר כדי לברר מה קורה פה לראות מדוע אתה מפריע לעבוד?

    ת. כן, משעמם להם ולכן הגיעה משטרה.

    ש. ראית את התלונה מה6.9. של ריקי גסנר ממשטרת בית שמש שאתה מפריע ונוקט באמצעים אלימים, גם הוא משקר?

    ת. כן, אתה יודע מה זה קנאות??

    ש. כלומר סאבג פוקס כולם משקרים.

    ת. אין לי קשר לסבג, ההורים שלה גרים בסוף הרחוב ואני בהתחלה, היא לא גרה שם בכלל"

    (ההדגשות אינן במקור)

     

  57. על כן, לטעמי, קיים קשר סיבתי הדוק בין התנהגות הצד השלישי (שכללה ביצוע עבודות בניה והתנגדות אקטיבית לעבודות הקבלן) לבין הפסקת העבודות ברחוב, דבר שהביא להרעת מצבו הטופוגרפי והעלה את רמת המסוכנות מהשימוש בו. בנדון דנן, מקובלת עליי טענת הנתבעים לפיה, למעשה, כל קטע הרחוב אשר סביב למקום הנפילה של התובע, לא פותח ולא בוצע, בשל התנגדותו של הצד השלישי לביצוע העבודות.

     

  58. עם זאת, כאמור, במאזן הכוחות שבין העירייה לבין הצד השלישי, ובהינתן הסמכויות הניתנות לה לפי כל דין, אין זה סביר כי הרשות המקומית תיטוש או תזנח מרחב ציבורי שמשרת את כלל הציבור אך בשל סכסוך עם אחד השכנים. מצופה היה כי הרשות תנקוט כאמור בכל אמצעי סביר ולאתר כל חלופה סבירה ואפשרית כדי לנטרל את הסיכון שנוצר או למצער, להקהות אותו, זאת עד מיצוי בירור הסכסוך. על כן, לטעמי, במאזן הכולל, אשמה של העירייה מצוי ברמת עוצמה גבוהה יותר מאשמו של הצד השלישי.

     

  59. לאחר כל אלה, נקבע בזאת כי דין ההודעה לצד שלישי להתקבל באופן זה שהצד השלישי ישפה את הנתבעים ויישא במחצית כל סכום שבו הם יישאו כלפי התובע.

     

  60. בשולי פרק זה אעיר כי ניטשת מחלוקת בין הצד השלישי לבין העירייה ביחס ליומני העבודה של הקבלן ומשמעות אי-הצגתם. בנושא זה, טוען הקבלן כי העביר עותק של יומני העבודה לעירייה, וזו טוענת מנגד (בין השאר באמצעות מפקח העבודה מטעמה, מר ש' וקנין) כי לא נתקבלו לידיה יומנים כאמור ובכל מקרה אין בחזקתה יומנים כאלה. ובכן, יש לתהות מדוע לא דאגה העירייה לנוהל עבודה סדור של קבלת יומני עבודה. יומנים כאמור, מלבד שסביר כי יכללו מועדי תחילה וסיום של העבודות ברחוב, אלא שגם, לא מן הנמנע שהיה קיים בהם תיעוד למאורעות שהתרחשו באתר העבודה, ככל שהתרחשו; כגון: מניעת ביצוע העבודות על-ידי מי מהשכנים, תאונות וכו'. נציג הקבלן בעדותו בדיון מיום 12.4.2018, עת נשאל מה כולל יומן עבודה, השיב: "כולל תיעוד של פועלים, כלי עבודה, וכל מה שנעשה בשטח. זה יומן שבועי שמפורט בו כל ימי השבוע" (שורות 2-1, עמוד 71).

     

  61. אכן, הצגת יומני העבודה היתה יכולה לתרום (תמיכה או הפרכה) לנדבך הראייתי בהליך, ובפרט בשאלת המעשים המיוחסים לצד השלישי והחיכוכים הנטענים בינו לבין הקבלן. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב להיקף העדויות בהליך ביחס להתנהלות הצד השלישי, נראה שאי-גילוי היומנים האמורים אינו גורע מהתמונה הראייתית הכוללת, ואשר מצביעה על תרומתו המשמעותית של הצד השלישי להפסקת העבודות ברחוב ומניעת שיפוצו, ואף למעלה מכך, להרעת מצבו.

     

    סיכום ביניים

     

  62. על-יסוד האמור, נקבע בזאת כי הנתבעים חבים בנזיקין ועליהם לפצות את התובע בגין נזקיו. כמו כן, חב הצד השלישי לשפות את הנתבעים בשיעור מחצית (50%) הסכום שבו יחויבו.

     

  63. בשים לב לגילו של התובע במועד התרחשות התאונה, משנראה כי מצבו הרעוע של הרחוב המשובש נשאר כפי שהוא במשך תקופה ארוכה חרף העובדה שהסיכונים הנשקפים ממנו לעוברים ושבים היו נגלים לעיני העירייה והצד השלישי - לא מצאתי בנסיבות אלו להיעתר לבקשת הנתבעים להטיל אשם תורם בשיעור כלשהו על התובע.

     

    הנכות הרפואית ואומדן הנזקים

     

  64. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לא נתבקש להיחקר על חוות דעתו הרפואית. מכאן, בהעדר תשתית עובדתית או משפטית שמצדיקה לעשות כן, לא יסטה בית המשפט ממסקנות המומחה הרפואי מטעמו, ולכן נקבע בזאת כי נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה, היא בשיעור משוקלל 14.5%.

     

    כאב וסבל

     

  65. התובע עותר לפיצוי בגין ראש נזק זה סך 100,000 ₪. בתו של התובע תיארה את מצב אביה לאחר התאונה, כלהלן:

     

    "אבא שבר את היד ולא יכול לרדת, והמצב הנפשי שלו הוא נכנס לדיכאון, הוא ישב בבית ולא יצא לבית הכנסת ולא כלום כי אי אפשר היה להוריד אותו, הנפשי זה עקב היד שנשברה, הוא נמצא במצב נפשי לא טוב וזה הביא אותו לדיכאון ומזה הלחץ דם עולה. אני באתי כל פעם ושאלתי מה שלומו, שאלתי אם הוא רוצה ללכת הוא היה אומר לא. כשהיינו שואלים אותו מה נשמע, הוא היה בוכה, שהוא לא יכול ללכת לבית הכנסת. הוא היה פייטן, כולם מכירים אותו, הקול של אבא שלי היה... היו מזמינים אותו לשבתות חתן, זה הכניס אותו למצב עוד יותר לא טוב. גם כשהיה חזן ופייטן"

     

  66. מנגד, נטען כי בשל גילו של התובע בעת התאונה ומאחר ומדובר בפיצוי עבור כאב וסבל לתקופה מוגבלת, זאת מאחר והתובע עבר ביום 19.10.2014 אוטם מוחי שכתוצאה ממנו הוא משתמש בכיסא גלגלים ויש לו מטפל סיעודי צמוד, מצבו של התובע לא קשור לתאונה והוא "בולע" ומאיין את כל הטענות בדבר פיצוי הנובע מהתאונה בחלוף המועד מחודש אוקטובר 2014. הנתבעים סבורים כי יש להעמיד את גובה הפיצוי בראש נזק זה על סך 15,000 ₪.

     

  67. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, בשים לב לגילו המבוגר של התובע, שיעור נכותו הרפואית (14.5%), העובדה לפיה הוא נאלץ לגבס את ידו ולחבוש את רגלו עקב התאונה כמופיע בתמונות שצורפו לראיות התביעה, וכן בהתחשב במגבלה התפקודית בתנועותיו שנוצרה אצלו לאחר התאונה ומצבו הנפשי, נפסק בזאת פיצוי בראש נזק זה בשיעור 50,000 ₪.

     

    עזרת הזולת

     

  68. התובע טוען, בין היתר, כי עובר לתאונה הוא היה אדם פעיל שהולך לקניות ולבית הכנסת, ולביקורי משפחה בצורה עצמאית. התובע שימש כחזן ושליח ציבור בבית הכנסת. לאחר התאונה הוא הפך לאדם תלותי ומוגבל, סובל מדיכאון, ונזקק לעזרת הזולת גם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. התובע עותר לפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 25,000 ₪ לעבר ולעתיד.

     

  69. מנגד, נטען כי לא הוכח שהיה צורך בעזרה למשך שנתיים ממועד התאונה עד האירוע המוחי, לכן מוצע לפצות את התובע בגין ראש נזק זה בסך 3,000 ₪ בלבד.

     

  70. כידוע, הנתבעים הגישו חוות דעת של מומחה רפואי מטעמם בתחום הנוירולוגיה. המומחה קבע בחוות דעתו כי מבחינה נוירולוגית, התובע סובל ממגבלה תפקודית קשה על רקע אירוע מוחי אסכמי שעבר שנתיים לאחר התאונה, בחודש אוקטובר 2014. האירוע האמור גרם לפרעות בדיבור וחולשת פלג גוף, וכל זאת ללא קשר לתאונה הנדונה בהליך. המומחה העריך כי לא נותרה לתובע נכות נוירולוגית בגין התאונה. לגישתו, נותרו אצל התובע נכויות בתחום הנוירולוגיה שאינן קשורות לתאונה: 40% נכות צמיתה בגין המיפרזיס משמאל, 20% נכות צמיתה בגין דיסארטריה, 10% נכות צמיתה בגין ירידה קוגניטיבית.

     

  71. בעדותו לפניי ציין המומחה כי חלה התדרדרות במצבו של התובע מאז מתן חוות הדעת. בחקירתו דבק המומחה בעמדתו לפיה אין קשר סיבתי בין התאונה לבין האוטם המוחי שעבר התובע משנת 2014 (עמוד 61). לגישת המומחה היה יכול להיות קשר כאמור לו היה מוכח כי אירוע הנפילה היווה טראומה לכלי דם צווארי, או שמא הנפילה הביאה להפסקת הטיפול באמצעות מדלל דם וזה גרם לשבץ מוחי (שורות 9-6, עמוד 61). בכל מקרה, לגישת המומחה, מרחק הזמן בין האירועים מנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לאירוע המוחי (שורה 9, עמוד 61). הסברו של המומחה סביר ומנומק, ולכן הוא מקובל עליי.

     

  72. לפי עדות בנו של התובע, מאז האירוע המוחי, אושר לתובע מטפל סיעודי לכל שעות היממה, לכל ימות השבוע (שורות 18-12, עמוד 10; ראו גם עדות אשתו של התובע: שורות 25-18, עמוד 17), ועדות בתו (שורות 2-1, עמוד 21).

     

     

     

  73. בשים לב לגילו של התובע וטיב הפגיעה בו (בכף היד ובגב), לתיאור מצבו לאחר התאונה ועד האירוע המוחי שעבר בהמשך, סביר ביותר שהוא נזקק לסיוע מוגבר של בני משפחתו, סיוע שהוא בר-פיצוי. על כן, נפסק בזאת פיצוי לתובע בסך 20,000 ₪ שמשקף ארבע שעות עזרה שבועיות, ביחס לתקופה ממועד התאונה ועד המועד שבו לקה באירוע המוחי כאמור ונזקק לסיוע סיעודי צמוד.

     

    הוצאות רפואיות וניידות

     

  74. התובע טוען כי בעקבות פגיעתו בתאונה הוא נאלץ לנסוע למספר רב של טיפולים וצילומים, וגם בעתיד יצטרך להמשיך טיפולים. התובע עותר לפיצוי בגין ראש נזק זה ביחס לתקופות העבר והעתיד בסך 20,000 ₪.

     

  75. מנגד, נטען כי אין לפצות את התובע בגין ראש נזק זה. התובע לא הוכיח כי היו לו הוצאות רפואיות ונסיעות. שנתיים לאחר התאונה בעקבות האירוע המוחי שעבר, הפך התובע לסיעודי ואין כל השפעה של הנכות שלו מהתאונה על הסיעוד המלא שהוא מקבל במשך כל שעות היממה.

     

  76. בשים לב לגילו של התובע וטיב הפגיעה שחייבה לגבס את היד, לא נראה כי הייתה פגיעה קלה יחסית. מהמסמכים הרפואיים שהוצגו, עולה כי התובע נזקק להמשך טיפולים ומעקב רפואי, על כל ההוצאות והטרחה שנגרמו עקב כך. מנגד, מרכיב מרכזי בתביעה זו הוא נזק מיוחד, שטעון הוכחה בראיות ממשיות, שלא הוצגו. לאחר כל אלה, ועל מנת שלא תקופח זכותו של התובע לפיצוי בראש נזק זה, נפסק בזאת פיצוי בסך 5,000 ₪.

     

    סיכום

     

  77. לאור האמור, התביעה מתקבלת וכך גם ההודעה לצד שלישי, באופן חלקי כל אחת, כמפורט לעיל.

     

  78. סיכום ראשי הנזק:

    • כאב וסבל - 50,000 ₪

    • עזרת הזולת - 20,000 ₪

    • הוצאות רפואיות וניידות - 5,000 ₪

      __________________________

      סך-הכל אומדן נזק - 75,000 ₪

       

  79. הנתבעים יישאו אפוא בסך הפיצוי דלעיל, זאת בנוסף להוצאות משפט בסך כולל 7,500 ₪ ושכר טרחת עורך-דין בשיעור 20% בצירוף מע"מ כדין.

     

  80. הצד השלישי יישא במחצית כל הסכומים בהם חויבו הנתבעים לפי סעיף 79 לעיל.

     

  81. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

     

    המזכירות - להודיע לצדדים ולשלוח להם את פסק הדין בדואר רשום. 

     

    ניתן היום, ג' ניסן תשע"ט, 08 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ