מנע מעיריית בית שמש לשקם כביש משובש – ויפצה אזרח שנפל

קשיש שחזר מבית כנסת לביתו נפל ונחבל בדרך משובשת. הוא יפוצה ב-75,000 שקל על ידי העירייה ותושב השכונה שהתנגד לביצוע תיקון הרחוב.

ב-2012 ביקש תושב בית שמש כבן 70 להגיע לביתו. הוא נפל ונחבל בגבו ובידו כשצעד בקטע דרך משובשת. תביעה שהגיש נגד העירייה התקבלה לאחרונה. במקביל התקבלה הודעת צד שלישי ששלחה העירייה לאדם שגר בסמוך לאותה דרך, אשר התנגד לעבודות השיקום שביקשה לבצע במקום.

התובע סיפר שנפל כתוצאה מאבנים ובורות שהיו בדרך ונגרמו לו שברים ביד ובחוליות הגב.

העירייה טענה כי אין לה אחריות לנזק שכן לא הוכח שהיה מפגע במקום. עוד היא טענה כי התובע סבל מבעיות בריאותיות לפני התאונה ויכול להיות שנפל עקב איבוד שיווי משקל.

בנוסף לדבריה ב-2014 עבר התובע אירוע מוחי קשה ומאז הוא אדם סיעודי ותלותי ללא קשר לתאונה. בנסיבות אלה, טענות התובע ביחס לגובה הנזק ״מופרכות ומופרזות״.

העירייה הבהירה כי לפני התאונה שכרה קבלן לפתח את הרחוב כדי שיהיה רחוב ״הולנדי״ אך לאחר שהחלה בביצוע העבודות, שכן שטען לזכויות בדרך מנע באופן "גס ובוטה" את המשך ביצוען. היא אף פנתה למשטרה והתלוננה נגדו.

בנסיבות אלה לדבריה, אם תימצא אחראית לנזק יש להטיל את מלוא האחריות על השכן שמנע מהקבלן להשלים את עבודות שיקום הדרך המשובשת.

השכן טען מצידו כי העירייה היא זו שגרמה לרחוב להיות משובש כשהחלה לבצע בו עבודות מבלי שהפקיעה את השטח כדין. בנוסף לטענתו, התובע נפל רחוק מהשטח הסמוך לביתו כך שאין לו כל קשר לתאונה.

הייתה מודעת לסיכונים

השופט מוחמד חאג׳ יחיא מבית משפט השלום בירושלים ציין כי העדויות והמסמכים הרפואיים תומכים בגרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה. בנוסף, העירייה והשכן לא הוכיחו כי יש קשר בין מצבו הרפואי של התובע כפי שהיה קודם לתאונה לבין אירוע הנפילה.

הוא קבע שמתמונות שהוצגו עולה שמדובר היה בקטע של דרך עפר לא ארוכה במיוחד אך משובשת ומסוכנת. זאת בין היתר מאחר שמדובר במדרון תלול שאינו מכוסה אספלט או ריצוף אחר ושהונחה לצידו פסולת.

לדבריו, ניכר שלפני התאונה העירייה הייתה מודעת היטב לסיכונים שנשקפים למשתמשים ברחוב ואין לפטור אותה מאחריות מאחר שהשכן מנע את ביצוע העבודות. גם אם השכן נהג באופן בוטה ומאיים כלפי הקבלן ועובדיו, מצופה מהעירייה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להסיר או לצמצם את רמת הסיכון ברחוב.

כך למשל, היא יכלה לפנות לבית המשפט ולבקש צו שיאפשר לה את המשך ביצוע העבודות. כמו כן, היא יכלה להתקין שלטי אזהרה, לגדר את קטע הדרך המסוכן או להתקין מעקות בטיחות.

במקביל, השופט קבע שגם השכן אחראי לתוצאות התנהגותו שכן קיים קשר הדוק בין העובדה שמנע את ביצוע העבודות לבין הרעת מצב הרחוב ויצירת סיכון להולכי הרגל.

באשר לנזק, השופט קבע שהתובע נותר עם נכות של 14.5% ועל העירייה לפצות אותו ב-75,000 שקל בתוספת הוצאות של 7,500 שקל ושכ״ט עו״ד בשיעור 20%. השכן חויב להשיב לה מחצית מהסכום.

• ב״כ התובע: עו"ד שמעון ביטון
• ב״כ הנתבעים: עו"ד עופר קורנגוט, עו"ד ארמון אברג'יל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.