|
תאריך פרסום : 30/07/2024
| גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
|
20230-12-21
20/07/2024
|
בפני השופטת:
יפעת אונגר ביטון
|
- נגד - |
התובעת:
אריאל רום השקעות בע"מ עו"ד אדם פרג' ועו"ד אורי שני
|
הנתבעת:
מימד שילובים בע"מ עו"ד משה קלדרון
|
פסק דין |
לפני תביעות שטריות בתיקים הנ"ל, שהדיון בהן אוחד.
עסקינן בשלושה שיקים המוחזקים בידי התובעת, נותנת אשראי ומורשית כחוק לניכיון שיקים, כדלקמן:-
-
שיק מספר 11949 ע"ס 195,000 ₪ לזמ"פ 20.6.21, משוך על ידי ר.צ הבונים בניה והנדסה בע"מ (להלן: "השיק הראשון");
-
שיק מס' 11950 ע"ס 195,000 ₪ לזמ"פ 5.7.21 משוך על ידי ר.צ הבונים בניה והנדסה בע"מ (להלן: "השיק השני");
-
שיק מס' 80018793 ע"ס 292,500 ₪ לזמ"פ 30.6.21 משוך על ידי המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ (להלן: "השיק השלישי").
טענות הצדדים, בתמצית
-
התובעת טוענת כי שלושת השיקים נמשכו לפקודת הנתבעת, שהסבה אותם כדין לחברת א.א.גרופ שיווק יזמות מימון והשקעות בע"מ (להלן: "גרופ"), וזו ניכתה אותם כדין אצל התובעת. התובעת טוענת לאחיזה כשורה בשיקים, לאחר שנתנה בעדם תמורה בתום לב.
-
הנתבעת מכחישה חבות. לשיטתה, מדובר בשיקים שחתימתה וחותמתה בהם זויפה, מעולם לא התקבלו אצלה ולא הוסבו על ידה. ההיפך הוא הנכון - השיקים הם חלק ממסכת ארוכה של שיקים שזייפה גרופ, בכוונה להונות. אין מקום לחייב את הנתבעת לפרוע אותם, לאיש.
-
הנתבעת צירפה חוות דעת של מומחית לבדיקת כתבי יד (להלן: "המומחית"), שקבעה, ברמת הוודאות, כי החתימות בשיקים הראשון והשלישי, אינם של מורשה החתימה הבלעדי בנתבעת - מנהלה ובעל המניות, אבי מיטב (להלן: "מיטב"). המומחית לא התבקשה לבדוק את השיק השני, אשר צורף לתיק ההוצאה לפועל בשלב מאוחר יותר (ראו פרוטוקול הדיון מיום 12.3.24, עמ' 5 שו' 18 עד עמ' 6 שו' 18).
-
כן טוענת הנתבעת לקיומו של השתק בעניינו של השיק השלישי, על יסוד פסק דין שניתן לגבי שיק זהה (מלבד מספרו), שתביעה לפירעונו בת.א 20362-04-22 נדחתה.
-
התובעת משיבה כי דין טענת הזיוף להידחות, מכוח הראיות שהביאה לסתירתה:
-
חשבונית שהפיקה הנתבעת למושכת המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ, המלמדת לכאורה על עסקת אמת בין הנתבעת למושכת (להלן: "הנסיבה הראשונה");
-
תמורה שנתנה גרופ לנתבעת בעד השיקים (להלן: "הנסיבה השנייה");
-
הסכם פירעון חוב עליו חתמה הנתבעת עם גרופ (להלן: "הנסיבה השלישית");
-
פירעונם המלא של שיקים אחרים שמשכה הנתבעת לטובת גרופ, נוכו אצל התובעת ונפרעו במלואם (להלן: "הנסיבה הרביעית").
-
השאלה המרכזית המחייבת הכרעה הינה, אם כן, האם הוכיחה התובעת את אותנטיות השקים?
-
התובעת העידה מטעמה את מנהלה, לירון שטרית (להלן: "שטרית") ואת אילן ארביב בעלי גרופ (להלן: "ארביב"). מטעם הנתבעת העידו מיטב והמומחית.
הדין
-
סע' 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".
-
סע' 23(א) לפקודה מוסיף: "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו".
-
מבלי להכריע עתה בטענת השתק פלוגתא שהעלתה הנתבעת, אני מצטרפת לעמדתו של כב' השופט חסדיאל בפסק דינו בת.א 20362-04-22 הנ"ל, כי "אחר שניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענת זיוף נהפכה הקערה על פיה ועתה מוטל על התובעת הנטל להוכיח את אמיתות חתימת הנתבעת על השיק ועל פגם נטען זה לא יגבר אף אוחז כשורה".
-
קביעה משפטית זו מתיישבת עם ההלכה הפסוקה לפיה: "שיקים שלידתם והסבתם בזיוף, אין כוחם יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיהם או על פיהם כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו, או לאכוף פרעונו על כל צד שבו" (ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפא בן אחמד עוואד, פ"ד מד (1) 482).
-
מכאן שנטל ההוכחה והשכנוע על התובעת להוכיח כי עסקינן בשיקים כשרים, משמע אותנטיים וברי אכיפה.
-
מקובלת עלי טענתה של התובעת, כי הפסיקה הכירה במגוון דרכי הוכחה של מקוריות חתימה (חתימת אמת). בין היתר נקבע שהתובע רשאי להביא ראיות נסיבתיות בעלות משקל סגולי גבוה, לסתור את טענת הזיוף המועלית על ידי הנתבע (למשל ת.א (חיפה) 65768-03-16 זידאן ח'לאילה נ' עמאד ח'לאילה, המוזכר בסע' 15 לסיכומיה).
-
במצב דברים זה, ובמידה והתובע מצליח לשכנע בראיות נסיבתיות בעלות משקל רב, כי טענת הזיוף היא טענת שווא, עובר נטל הבאת הראיות אל הנתבע להסבר או להפריך את אותן ראיות נסיבתיות שהביא התובע. אם ייכשל בכך הנתבע – "יוותר מאזן ההוכחה נוטה לטובת התובע ומשמעותו של דבר תהא, כי התובע עמד בנטל השכנוע הדרוש בהליך אזרחי..." (עניין ח'לאילה הנ"ל). ברם, אם הנתבע יצלח את מתן ההסבר לראיות הנסיבתיות או יפריך אותן, התוצאה היא שבמאזן ההסתברות לא עמד התובע בנטל הרובץ עליו להוכחת אמיתות החתימה.
דיון והכרעה
-
לטעמי, ובניגוד לנטען בסיכומי התובעת, טענת הזיוף איננה כללית סתמית או בעלמא. מיטב הבהיר בתצהיריו כי החתימה המתנוססת בגב השיקים, על גבי חותמת הנושאת את שמה, איננה חתימתו ואינה דומה לחתימתו. כן נטען שהחותמת המוטבעת בגב השיקים אף היא איננה חותמת הנתבעת. לשם ההשוואה צורפו מסמכים הנושאים חתימה אותנטית של מיטב וחותמת אותנטית של הנתבעת.
-
מיטב הצהיר על ניכיון שיקים על ידי הנתבעת אצל גרופ, אולם טען כי שלושת השיקים דנא מעולם לא התקבלו אצל הנתבעת ולא נוכו על ידה. כמו כן, מעולם הנתבעת לא ערכה עסקה כלשהי עם מושכות השיקים, ולא בכדי אלה לא זומנו להעיד.
-
לתצהירו צירף את רשימת השיקים שהנתבעת הסבה לגרופ לשם ניכיון (נספח 1 לתצהיר), וזו אינה כוללת את השיקים בהם עסקינן. לטענתו, כלל לא ידע על קיומם של שיקים אלה, שזויפו מאחורי גבה של הנתבעת, בהטבעת שמה כשם הנפרעת ובזיוף חתימת ההיסב בגב השיקים, על מנת להסב אותם הלאה אל התובעת, במרמה ושלא כדין.
-
עוד הוסיף, שכבר הוכח, בהליכים משפטיים אחרים, כי ארביב זייף שיקים ומסר אותם, בשם גרופ, לניכיון אצל התובעת. בין היתר נדחתה תביעת התובעת בתיק 54196-11-21 על בסיס הקביעה כי ארביב עסק בזיוף שיקים, חתימות וחותמות, ומסמכים נוספים. כן נסגר תיק הוצל"פ 538239-08-21 שפתחה התובעת לביצוע שטר, כיוון שהוכח כי מס' ח.פ של הנתבעת שהיה נקוב בשטר אינו הנכון ושונה מהמספר שציינה התובעת, במרמה, בבקשת הביצוע.
-
טענת הזיוף נתמכת, כאמור, בחוות דעת של המומחית. בסע' 2 לחווה"ד פורטו השיקים שנבדקו על ידה ובכלל זאת השיק השלישי והשיק הראשון, שסומנו על ידי המומחית א-8 וא-9. בשיקים אלה נדרשה לבחון – האם נחתמו על ידי מיטב, או שמא זויפו. מסקנה הברורה והנחרצת של המומחית היא: "קיימת שונות מוחלטת בין החתימות והחותמות שבמחלוקת (החותמות שנבדקו אינן שייכות להליך דנא – הח"מ) לבין החתימות והחותמת להשוואה" (סע' 3 לחווה"ד).
-
בסע' ב(4) לחווה"ד התייחסה לשיק השלישי וכתבה:
"הניגודים בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה באים לידי ביטוי במאפייני הכתב הבאים:
-
דגם חתימה שונה לחלוטין.
-
כיווני כתב שונים.
-
תפניות שונות בין קווי החתימה.
-
מיקום ההתחלה ומיקום הסיום.
-
גודל".
-
בסע' ב(5) לחווה"ד התייחסה לשיק הראשון וציינה אותם ניגודים במאפייני הכתב בין החתימה בשיק לחתימות ההשוואה, והוסיפה שקיים ניגוד גם בהתפרשות במרחב.
-
בסיכום ממצאיה, בסע' 6 לחווה"ד קבע המומחית: "הגעתי למסקנה שקיימת וודאות מוחלטת לשונות, קרי – הן החתימות והן החותמות שבמחלוקת זויפו". יצוין, שחלק ממסקנות המומחית היא ניגוד בסיסי בדגם החתימה, מה שמצביע על כך שהמזייף כלל לא הכיר את דגם החתימה של מיטב ועשה "קשקוש" ללא קשר או דימיון לחתימותיו האמיתיות.
-
ממצאיה ומסקנותיה של המומחית לא נסתרו בחקירתה הנגדית. ברוב השאלות התבקשה להתייחס לחתימות או חותמות במסמכים שלא עמדו לרשותה בעת הכנת חוות-הדעת, והשוואתן לחתימות או לחותמות בשיקים דנא. המומחית טענה שלא ניתן לערוך השוואה על דוכן העדים, ומתן תשובה מחייב בדיקה מקצועית מעמיקה. מענה זה מצוי במישור המקצועי ולא נסתר על-ידי התובעת בחוות-דעת נגדית, או בהפניה לספרות מקצועית.
-
על יסוד עדותו של מיטב וחוו"ד המומחית, ניתן היה לקבוע, על פי מאזן ההסתברות, כי הנתבעת עמדה ברף השכנוע להוכחת טענת הזיוף. אלא, שכאמור בסע' 13 לעיל, קיימת אפשרות לסתור הוכחה זו, באמצעות ראיות נסיבתיות בעלות משקל של ממש, שיהא בהן להפוך הקערה על פיה. האם עלה בידי התובעת לעשות זאת?
-
כאמור, ארבע הן הראיות הנסיבתיות עליהן מסתמכת התובעת, ואבחן אותן על פי הקשרן לשיקים.
-
השיקים הראשון והשני – שיקים אלה משוכים, כנזכר לעיל, מחשבון חברת ר.צ. הבונים בניה והנדסה בע"מ. מכאן, שהנסיבה ראשונה הנוגעת לחשבונית שהוצאה לחברת המלך לעבודות עפר ושינוע, איננה רלוונטית להם.
נוסף לכך, עיון בהסכם בין גרופ לנתבעת, מיום 1.9.21 (להלן: "הסכם גרופ"), מעלה כי שיקים אלה לא נכללו בו, בניגוד לטענת התובעת. סע' 5 להסכם קובע: "הסכום האמור בסעיף 3 משקף המחאות ע"ש מימד שילובים בע"מ, יהב מיטב בע"מ, מבנה יסוד בע"מ, רום כנרת בע"מ, המלך לעבודות עפר בע"מ, בונה מאיר הארץ בע"מ, ע.א עדיאל ניהול בע"מ, עו"ד מיכאל עירוני, אבי ואלעד בע"מ, מ.ראקי בריכות ופיתוח בע"מ". עינינו הרואות, כי חברת ר.צ. הבונים בניה והנדסה בע"מ, לא נמנתה בין אלה שהמחאותיהם כלולות בהסכם גרופ. לכן, גם הנסיבה השלישית עליה מבקשת התובעת להסתמך אינה רלוונטית לשני השיקים הראשונים.
-
טענת התובעת, לפיה הנתבעת מסרה את השיקים הראשון והשני לגרופ, וקיבלה ממנה תמורה (סע' 8 לסיכומי התובעת), לא הוכחה. שטרית נמנע מלטעון זאת בתצהירו, והתחמק מלהשיב על השאלה בחקירה הנגדית:
"ש.אתה יכול להראות שיק בנקאי או העברה בנקאית לפיה א. גרופ נתן למרשי שיק בנקאי עבור ניכיון שיק?
ת.יש לי עסקה מול א.א גרופ מולו עבדתי. שילמתי לא.א גרופ תמורה מלאה מול כל שיק ושיק שנעשתה אצלי במשרד. א.א. גרופ חייבת לי כסף. יש לי כבר פסק דין כנגד א.א גרופ ששם חויבה לשלם לי".
(עמ' 13 שו' 28-32 לפרוט').
-
מאחר ושטרית לא סיפק מענה לשאלה אם הנתבעת קיבלה תמורה עבור השיקים, מצופה היה שארביב, בעלי גרופ, יראה מהי התמורה שנתנה גרופ לנתבעת במסגרת ניכיונם כביכול. אלא שגם ארביב נכשל בנקודה זו, חרף האמור בתצהירו (הסיפא לסע' 6).
-
ראשית יצוין, שארביב מבקש להסתמך על הסכם גרופ ביחס לכלל השיקים דנא, הגם שכאמור השיקים הראשון והשני כלל לא נכללו בהסכם זה. שנית, ארביב צירף לתצהירו כנספח 5 העתק של מסמך: קבלת שקים לנכיון מס' 1161. לפי מסמך זה, במסגרת הניכיון על גרופ לשלם לנתבעת 377,163 ₪ (סכום שני השיקים בניכוי עמלתה). אולם בדף העו"ש של עסקת ניכיון זו, פורטו תשלומים בסך 240,000 ₪ ו- 100,000 ₪ בלבד, שניהם במזומן, ללא כל סימוכין שיעידו על העברת הכספים בפועל, מתי הועברו, מי קיבל אותם והיכן. קל וחומר חסר מסמך חתום בידי הנתבעת המאמת שקיבלה סכומי מזומן אלה. משמע, התובעת וגרופ לא הוכיחו את מתן התמורה לנתבעת.
-
כאן המקום לציין, כי גרופ נהגה להשתמש לכאורה במסמך המהווה קבלה על מתן כספים במזומן (נספח 3 עמ' 4-7 לתצהיר ארביב), עליו אמור לחתום מי שהמזומנים נמסרו לידיו. ברם, ארביב לא צירף לתצהירו מסמכים כאלה ביחס לשיק הראשון ולשיק השני. אם אמנם שילמה גרופ עבורם במזומן, הכיצד לא צורפו קבלות?
-
אין די בכך שהתובעת תוכיח כי נתנה תמורה לגרופ. עליה להראות, בהתאם לטענתה כי מדובר בשיקים אותנטיים, כי מי שמסר לה אותם (גרופ), קיבלה אותם קודם לכן כנגד ערך.
-
ברי, כי בחקירתו הנגדית נדרש ארביב לספק סימוכין לטענתו כי גרופ שילמה לנתבעת במסגרת עסקת הניכיון הנ"ל, אך לאחרון לא היתה יכולת לספק את נדרש: "אתה מבקש משהו שהוא לא בשלוף...ואם הם קיימים והם קיימים בתיק, נמצאים במערכת שנקראת "יישות" הכל שם ואפשר לקבל כל חומר בכל שעה וכל שניה..." (עמ' 16 שו' 22-27 לפרוט'). ישאל השואל – אם הכל קיים וניתן בכל רגע נתון לקבל את הנתונים, מדוע לא צורף תיעוד כלשהו המעיד על ביצוע התשלום? הרי ארביב טרח לצרף מסמכים הקשורים לעסקה, הכל – מלבד הוכחת מתן התמורה. מדוע? לארביב ושטרית הפתרונים.
-
לאור האמור, לא הוכחה הנסיבה השנייה לעניין השיק הראשון והשיק השני.
-
התובעת ביקשה לבסס את טענתה לעסקת אמת בין הנתבעת לבין ר.צ הבונים בע"מ, באמצעות הצגת תמליל שיחה בין שטרית לבין רז פשרל מטעם ר.צ הבונים (נספח 4 לתצהיר שטרית). עיון בתמליל מעלה, כי לכאורה רז פשרל מאשר לנכות את שני השיקים. אולם, צבר של מספר גורמים מעלה ספק בקשר לאישור לכאורי זה:
-
התובעת לא צירפה, משום מה, את ההקלטה עצמה, אלא תמליל בלבד. לשטרית לא היה מענה מניח את הדעת לאי צירוף ההקלטה (עמ' 16 שו' 7-10 לפרוט').
-
עיון בתמליל מעלה כי הדוברת הראשונה לא ידעה במה מדובר ולא הכירה את שמה של הנתבעת: "מימד שילובים בע"מ? חכה רגע איתי על הקו. (לוחשת) מי זה...רק שניה, תן לי אני רוצה להעלות את רז, אני...שניה".
-
התובעת נמנעה מלזמן נציג מוסמך של חברת ר.צ הבונים בע"מ על מנת לאמת את השיחה, את עסקת היסוד עם הנתבעת ואת משיכת השיקים מחשבונה לפקודת הנתבעת.
-
בניגוד לשיק השלישי, במקרה זה התובעת לא צירפה חשבונית מס שהפיקה הנתבעת לחברת ר.צ הבונים, לצורך ביסוס הטענה כי נערכה ביניהן, במציאות, עסקת יסוד אמיתית.
-
השיק השלישי – להבדיל משני השיקים הראשונים, השיק השלישי נמשך לכאורה ע"י חברת המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ, ששמה נכלל בין הגורמים שהמחאותיהם נכללו בהסכם גרופ. כאמור, התובעת ביקשה להסתמך על כך, על מנת לשלול את טענת הזיוף. ראוי איפוא לבחון את טענות הצדדים בעניין אותו הסכם.
-
כאמור, לשיטת שטרית, הסכם גרופ מלמד על כך שהנתבעת קיבלה מגרופ סכומי כסף גבוהים, נותרה חייבת לה 3.5 מיליון ₪ וערכה עמה הסכם לפירעונו. הדבר מלמד על כשרותו של השיק השלישי, שנכלל באותו הסכם. לא זו אף זו, הנתבעת פעלה לפי ההסכם והגישה בקשה לבית המשפט למחוק תביעה שהגישה נגד גרופ. טוען שטרית, שלא יעלה על הדעת כי אדם יחתום על הסכם להסדרת חוב שאינו קיים, קל וחומר עם מי שהוא מייחס לו זיוף שיקים ומרמה כלפיו.
-
אמנם, שטרית לא נשאל בחקירתו הנגדית אודות הסכם גרופ, אולם מטבע הדברים שמאחר ולא היה צד לו, עדותו בעניין היא בבחינת עדות שמועה, על מה ששמע וקיבל מגרופ, ואין לו ידיעה אישית על החוב לכאורה או על נסיבות חתימת ההסכם ו/או פעולות שנערכו לאחר חתימתו.
-
מנגד, מיטב אינו מכחיש את ההסכם. אלא, שלטענתו דובר בטיוטת הסכם מותנה, שלא נכנס לתוקף, על פי סע' 18-21 להסכם עצמו. מיטב מסר הסבר לשאלה מדוע נמחקה התביעה שהוגשה כנגד גרופ, אם ההסכם לא נכנס לתוקף, והשיב: "עניתי על זה כבר בדיונים קודמים. אני אענה שוב, אני לא היחיד שרשום בתביעה הזו, יש שם 19 תובעים נגד א.א גרופ. לא נתתי אני את הרשות לבטל. זה בוטל. היה רשום סעיף בטיוטת ההסכם שיבוטל רק אם יצא לפועל ולמרות זאת הוא בוטל וידעתי על זה בדיעבד". טענתו זו לא נסתרה. לצד זאת, מיטב אישר שלא הגיש תביעה חדשה נגד גרופ, תחת התביעה שנמחקה.
-
עיון בהסכם גרופ (נספח 14 לתצהיר שטרית) מעלה כי אמנם מדובר בהסכם מותנה. סע' 18 להסכם קובע: "הסכם זה ייכנס לתוקף עם חתימת הזוכה (גרופ – הח"מ) על הסכם אל מול אקסיו מעטפת הון בע"מ". כמו כן, בסע' 19 להסכם באה הבהרה: "מוסכם בין הצדדים כי הזוכה עתידה לחתום על הסכם מול אקסיו מעטפת הון בע"מ, הסכם אשר ישקף את כלל ההסכמות ע"פ הסכם זה ולא לסתור אותו". ההיגיון להתלות את הסכם גרופ בחתימת הסכם מקביל בין גרופ לאקסיו מעטפת הון בע"מ (להלן: "אקסיו") ברור, שכן עלה שההמחאות נשוא הסכם גרופ, הוסבו ע"י גרופ לאקסיו. משמע, כי הנתבעת, כחלק מהחייבים שהתקשרו בהסכם גרופ, ביקשה להגן על עצמה, כך שאותן המחאות לא יעמדו לפירעון ע"י אף גורם, לאחר שתפרע אותן לגרופ.
-
אין חולק כי הסכם בין גרופ לאקסיו לא נחתם, ומכל מקום התובעת לא הוכיחה אחרת. משכך, למעשה הניסיון ליצור הסכם פירעון חוב בין גרופ לנתבעת (ואחרים) נכשל והסכם זה לא יצא אל הפועל. אני מקבלת, איפוא, את טענת הנתבעת כי אין בהסכם גרופ משום להעמיד לתובעת ראיה נסיבתית השוללת את טענת הזיוף. אוסיף, שבהסכם גרופ לא צוינו השיקים עליו הוא אמור היה לחול. מאחר וההסכם נערך לא רק עם הנתבעת לבדה, אלא עם חברות נוספות שבשליטת מיטב, לא ניתן לקשור באופן ישיר את השיק השלישי להסכם. כאמור, הקשר היחיד הוא ציון שמה של המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ, אלא שאליבא שטרית עצמו, התובעת החזיקה בידה שיקים רבים של חברה זו.
-
בהקשר לשיק השלישי, התובעת ביקשה להסתמך עוד על הנסיבה הראשונה, קרי – חשבונית מס שהופקה לכאורה על ידי הנתבעת לחברת המלך בע"מ (נספח 7 לתצהיר מיטב). על פי חשבונית זו, כביכול שכרה המלך את שירותי הנתבעת לביצוע: "חפירות ודיפונים באזור תעשייה אריאל שרון 10 בנתיבות" בתמורה ל- 3.5 מיליון ₪ בצירוף מע"מ. התובעת טוענת כי החשבונית משקפת עסקת אמת בין הנתבעת לחברת המלך, מה שתומך בטענתה כי לא מדובר בשיק מזויף.
-
מיטב הכחיש את הוצאת החשבונית מכל וכל, וטען כי מדובר בחשבונית שהופקה בעקבות מעשה מרמה. בתצהירו טען, כי ישראל טייב, שלוח של גרופ, הגיע למשרדי הנתבעת ושכנע את הפקידה "בדרכי עורמה ומרמה" להנפיק את החשבונית. אלא שמיד עם היוודע לו הדבר, הוציא חשבונית ביטול (נספח 8 לתצהירו), עליה דיווח מיד לרואה החשבון ולמע"מ. אליבא מיטב, התובעת מודעת היטב לחשבונית הביטול ואף מחזיקה בהעתק ממנה, אולם בכוונת מכוון הסתירה אותה מעיני בית המשפט, תוך שהיא חוזרת ומפנה לחשבונית.
-
אין חולק כי הנתבעת לא הביאה לעדות את הפקידות אשרת או שירן, לאמת בעדותן את המפגש עם ישראל ואת נסיבות הוצאת החשבונית. אמנם, טוב היה לו הנתבעת הייתה מעידה מטעמה את הפקידה הרלוונטית, אך בהינתן כי התובעת הינה זו שביקשה להסתמך על החשבונית, הנטל להוכחת נכונותה ואי ביטולה, רובץ עליה ולא על הנתבעת.
-
מאידך, התובעת לא זימנה לעדות את ישראל להפריך את הנטען נגדו. בהקשר זה ראוי לציין את תשובתו של מיטב בחקירתו הנגדית, לשאלה מדוע לא זימן מטעמו את ישראל: "ראוי לציין שרגע לפני שנכנסת שאלתי אותך איך הצליח להשיג את ישראל כי לא מצאנו אותו גם מתחת לאדמה. שאלתי אותך" (עמ' 17 שו' 33 עד עמ' 18 שו' 2). רוצה לומר כי הנתבעת נתנה הסבר מניח את הדעת לאי זימון העד הרלבנטי, ואילו התובעת, שעל פניו יודעת לאתרו, ויתרה על זימונו. עובדה זו מצטרפת לאי זימון נציג מוסמך מחברת המלך בע"מ, לאמת את עצם קיומה של עסקת יסוד אמיתית בינה לבין הנתבעת, ללא כל הסבר. לטעמי, מחדלים אלה פועלים לחובת התובעת, בפרט כאשר גם בפסק דינו של כב' השופט חסדיאל בתיק 20362-04-22, וגם בתצהירו של מיטב, באה התייחסות לאי זימון נציג של חברת המלך, והייתה לתובעת שהות להפיק את הלקח ולזמנו.
-
במכלול האמור, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת הוכיחה די הצורך כי החשבונית שהופקה על ידה בוטלה כדין ואין בה כדי לשקף עסקה כלשהי עם חברת המלך בע"מ.
-
אוסיף, שעל פניו עמדה לרשות התובעת ראייה טובה להוכחת אמיתות השיק השלישי, לו הייתה מוכיחה שגרופ העבירה בפועל כספים במזומן לנתבעת עבורו, כפי שעולה לכאורה משוברי התשלום (נספח 3 לתצהיר ארביב). שוברי תשלום אלה, ארבעה במספר, בסך כולל של 1,830,000 ₪, נחזים כחתומים ע"י מי שקיבל את הכסף בפועל (במזומן) – עומר חמו, נושא ת.ז מס' XXX. ברם, התובעת לא מצאה לזמן את אותו עומר, לא הבהירה מה הקשר בינו לבין הנתבעת, ולא ציינה מדוע סכומים שהיו אמורים להיות משולמים למיטב, שולמו לעומר. הימנעות זו, מלזמן את מי שקיבל לכאורה סכומי עתק במזומן, מטילה בעיני עננה שחורה כבדה, על טיעוני התובעת וגרופ כולם.
-
בסיכום האמור עד כה, להבנתי לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל שלילת טענת הזיוף, כאשר גם חוות דעת גרפולוגית לסתור, לא הביאה.
-
מעל לצורך אוסיף כי עדותו של מיטב נמצאה, ככלל, מהימנה בעיני. הוא לא היסס לאשר כי טעה בטענתו בתצהיר, לפיה הנתבעת החזיקה חותמת אחת בלבד, כאשר הוצגו לו מסמכים המלמדים כי לנתבעת היו שתי דוגמאות של חותמות. הוא אף הודה כי אישר ופרע במלואו שיק שנכלל בנספח 1 כשיק מבוטל. שטרית עצמו הצהיר כי מדובר באדם מהימן שדאג לפרוע שיק שמסר וחולל.
-
להבדיל מכך, לא יכולה להיות מחלוקת שהתובעת מבקשת להסתמך בטענותיה על עדותו של ארביב, מי שכבר נקבע לגביו, בותר מפסק דין אחד, כי זייף חתימות, חותמות ושיקים ועשה בהם שימוש שלא כדין. ארביב חייב כספים רבים, לנושים רבים, ובכלל זאת לתובעת, בסכומים המגיעים כדי מיליוני ₪, התובעת עצמה קיבלה פסק דין נגדו בשל חובו העצום כלפיה.
-
ואם לא די בכל הנאמר לעיל, אני מוצאת לקבל טענת ב"כ הנתבעת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה לאחיזה כשורה בשיקים. עיון בהם מלמד כי בגב השיק קיימים קשקושים ומחיקות של חתימות. בפרט מדובר בחתימה של: "גוף פיננסי מפוקח: גמא...". שטרית העיד בתצהירו שקיבל את השיקים שלמים ותקינים למראה, ומתעלם מהקשקושים והמחיקות. התובעת לא טרחה לציין כיצד קשור הגוף הפיננסי גמא לשיק השלישי, ולמעשה רב הנסתר על הגלוי.
-
אמנם, התובעת הוכיחה מתן תמורה לכאורה לגרופ, אך אין בכך כדי להעניק לה מעמד של אוחזת כשורה, כאשר נכשלה בחובת תום הלב בעת קבלת השיקים. התובעת כשלה מלוודא עם הנפרעת – הנתבעת, את כשרותם, והסתפקה בשיחת אימות אחת לכאורה, רק עם אחת ממושכות השיקים. שטרית הודה בחקירתו הנגדית שלא ערך שיחת אימות עם הנתבעת, טרם קבלת השיקים לניכיון. כאמור, אין די בקבלת אישור מהמושך. חובתו של נותן אשראי מפוקח, קיימת כלפי כל אחד ואחד מהחתומים על השיק, לרבות כלל המסבים והנסבים. התובעת לא עמדה בחובתה זו והדבר עומד לה לרועץ.
-
מסקנתי היא איפוא כי דין התביעה להידחות, על כל חלקיה. התובעת תישא בהוצאות משפט ועליהן תוסיף שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.
ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ד, 20 יולי 2024, בהעדר.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|