הנתבע 1 הינו רופא שיניים שעבד בזמנים הרלבנטיים אצל הנתבעת 2 וברבות הימים רכש את הבעלות על הנתבעת 2. הנתבעת 4 הינה המבטחת.
3. התובעת פנתה לנתבעת 2 לשם קבלת טיפול רפואי.
הוכנה עבורה תכנית טיפול והטיפול ניתן.
4. על מנת שלא להאריך לא תתואר כל מסכת קבלת הטיפול הרפואי.
אליבא דהתובעת בעקבות הטיפול הרשלני נגרמו לה נזקים.
התובעת פנתה למרפאה, הנתבעת 2, נבדקה על ידי הנתבע 1 שסבר כי יש לבצע תיקון של השיקום אך בפועל התיקון לא בוצע משום שדרישתו לתשלום עבור התיקון לא נענתה מצד התובעת.
הדרישה לתשלום נובעת מהחלפת בעלויות גרידא. כלומר, בעת ההתקשרות הראשונית הייתה הנתבעת 2 בבעלותו של ד"ר מרק לוין, והנתבע 1 היה עובד של הנתבעת 2 ואילו בעת קביעת הצורך בשיקום הייתה הנתבעת 2 בבעלות הנתבע 1 אשר רכש את הבעלות, לשיטתו, ללא חובות העבר של המרפאה.
מכאן שלא ניתן היה להיפרע מהמרפאה בבעלות הישנה אך גם לא מהבעלות החדשה והתובעת נותרה מול שוקת שבורה.
5. לתמיכה בטענותיה צירפה התובעת חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר אנדי וולף.
הנתבעים מצדם הגישו שתי חוות דעת רפואיות שהוכנו על ידי ד"ר יואב גרוסמן וד"ר אלכס אברמסון.
6. נוכח הפערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, ד"ר יוסי גלייטמן.
חוות דעתו של ד"ר גלייטמן הוגשה ביום 29/3/23.
כמו כן השיב המומחה לשאלות הבהרה שנשאל.
היות והוגשה חווה"ד של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט והיות והמומחים הרפואיים מטעם הצדדים לא הועדו לא אתעכב על האמור בחוות דעתם.
7. בחוות הדעת של ד"ר גלייטמן נקבע כי תכנית הטיפול והשיקום הקבוע עונה על הדרישות מהרופא הסביר.
אולם נקבע:
" קיימים חסרים ברשומה בטפסי ההסכמה השונים, לא הוצג צילום סיטי עובר להשתלות, בניגוד למצופה מהרופא הסביר.
השתלים שהותקנו תקינים ומתפקדים למעט שני שתלים בעמדת שיניים 43-44...כיום יש צורך בהוצאת שני השתלים.
כפי שציינתי לעיל קיימים שברים מרובים בחרסינה. חלק מהכתרים לקויים עקב חוסר מרווח לניקוי והתאמה לקויה מצב שמחייב החלפת השיקום בשתי הלסתות.." (בסעיף 4. 'סכום' לחווה"ד, נספח ג' למוצגי התובעת)
המומחה הרפואי קובע את עלות הטיפול המתקן בסכום של 128,000 ₪ ומציין:
" מאחר ומקובל להחליף כתרים אחת ל- 10 שנים עקב בלאי ומאחר והגשרים שרתו את התובעת כ- 8 שנים גם אם לא בצורה מיטבית יש מקום לעניות דעתי לחלק את עלות הטיפול החוזר בחלקים שווים בין התובעת לד"ר רומן אציל. " (פרק הטיפול המתקן).
8. נשלחו שאלות הבהרה לד"ר גלייטמן. בין השאר נשאל המומחה הרפואי על ידי בא כח התובעת בשאלה מספר 12 "..לו הייתה התובעת נבדקת על ידך 3 שנים מאוחר יותר (מהמועד בו נבדקה בפועל על-ידך) קרי הכתרים היו נותרים בפיה של התובעת למעלה מ 10 שנים, האם ניתן היה לומר כי השיקום שרת את התובעת וכפועל יוצא התובעת אינה זכאית לפיצוי עבור הטיפול המתקן? "
המומחה השיב:
" 12.מקובל להחליף כתרים עקב בלאי ושחיקת חרסינה היא חלק מהבלאי. אם לאחר 10 שנים היה צריך להחליף את הגשר עקב בלאי ואם הטיפול נעשה כמצופה מהרופא הסביר לא היה מקום להטיל עלל הרופא לשאת בעלות הגשר החדש. אם הטיפול לא נעשה כמצופה יש מקום להטיל על הרופא עלות הטיפול המתקן. "
9. התשובה לשאלת ההבהרה מהווה חלק מחווה"ד הרפואית ולמעשה מתקנת אותה כשמשמעות התיקון הינה כי על הרופא, בנסיבות המקרה, לשאת בכל עלות הטיפול ולא רק במחציתו.
10. המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.
בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20.11.06) : "למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".
(משנה עירובין, ה). רוצה לומר, כי מדידת התחום נעשית על ידי מומחה הבקי בתחום.“
11. הצדדים כאמור לא עמדו על חקירת המומחה וחווה"ד לא נסתרה.
יתר על כן, הנתבע 1 בחקירתו הנגדית העיד: "קודם כל אני, לא אלך נגד מומחה שבית המשפט מינה אותו ", "אם הוא פסק, אז הוא פסק" (בעמוד 16 לפרוטוקול הדיון מיום 11/9/24 בשורות 12 ו-14).
אשר על כן, אני מאמץ את חוות דעתו של ד"ר גלייטמן וקובע כי עלות השיקום הינה 128,000 ₪ ולפי חוות הדעת מוטלת כולה על הנתבע.
12. הנתבע 1 התייחס בעדותו לתכנית הטיפול.
דא עקא ועל פי חוות הדעת התכנית הייתה סבירה.
הביקורת הייתה על השיקום.
13. ודוק; את השיקום ביצע הנתבע 1 (בעמוד 13 ש' 29-33 לפרוטוקול) ואף הודה שהוא אחראי לשיקום " אני לרגע לא אמרתי שאני לא אחראי על מה שביצעתי." (בעמוד 14 לפרוטוקול בשורה 1) ובהמשך, בעמוד 14 בשורה 25 לאחר מספר שאלות: "יש אחריות.".
14. יצוין כי התובעת פנתה אל הנתבע בשנת 2017 וכבר אז נדרש שיקום אף לשיטתו אך השיקום לא בוצע נוכח דרישתו לתשלום.
למותר לציין כי המצב נותר לפחות כשהיה מאחר ולתובעת לא היה כסף לטיפול (ע' 10 ש' 3-5).
15. יוצא אפוא שהשיקום שבוצע על ידי הנתבע 1 היה לקוי ונדרש תיקון.
אין משמעות להחלפת הבעלות על המרפאה היות וממילא השיקום בוצע במקור על ידי הנתבע 1 והוא אחראי על התיקון.
16. לפיכך אני מחייב את הנתבע 1 לפצות את התובעת במלוא עלות הטיפול המתקן לפי חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.
לא ניתן להסתמך על חוות דעת רפואית שהוגשה בתיק אחר, גם אם נערכה על ידי אותו מומחה, לעניין התייקרות תכנית הטיפול המתקן.
לסך של 128,000 ₪ יש להוסיף ריבית שקלית כהגדרתה בחוק מיום הגשת חווה"ד הרפואית, 29/3/23, ועד להיום.
17. הוצאות הנסיעה לביצוע התיקון אינן גבוהות כמתואר על ידי התובעת. אני אומד את ההוצאות בסכום של 2,000 ₪.
אין צורך בעזרת הזולת ולכן איני פוסק פיצוי בראש נזק זה.
18. אשר לפיצוי בגין כאב וסבל ובנסיבות המקרה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 60000 ₪.
הפיצוי בכללותו עומד על סכום של 190,000 ₪ (לכך יש להוסיף את הריבית השקלית כאמור בסעיף 16 לעיל).
19. הנתבעים יישאו באגרת בית המשפט, בשכ"ט המומחים הרפואיים ובנוסף בשכ"ט ב"כ התובעת בסכום כולל של 45,000 ₪.
התשלום ישולם בתוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעת תקבל את פסה"ד אחרת תתווסף ריבית פיגורים כחוק.
ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 60 ימים מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
