-
לפני תביעת התובע יליד 1955, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בתאונה שארעה ביום 15.2.11 (להלן: "התאונה"). התובע, נשוי ואב לשבעה ילדים, עלה לישראל מאתיופיה. התובע מתקשה מאוד בדיבור בשפה העברית, אינו כותב בשפה זו ומתקשה מאוד להבינה.
-
התביעה הוגשה כנגד מעבידתו של התובע – הנתבעת 1, שאען אחזקות בע"מ ו/או שעאן ניקיון בע"מ (להלן: "החברה"), כנגד הנתבעת 2 – התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן: "התעשייה האווירית"), וכנגד הנתבעת 3 – מבטחתה מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), (החברה, התעשייה האווירית ומגדל יקראו להלן יחדיו לשם הקיצור: "הנתבעות").
-
החברה הינה חברה פרטית ששימשה כחברת כוח אדם ועסקה בין היתר, בהשמת עובדים בתחומי השמירה, הניקיון ועבודות כלליות. בהתאם למוסכם בין החברה לתעשייה האווירית, סיפקה הראשונה לאחרונה עבודות ניקיון ואחזקה. התובע הוצב על ידי החברה לעבודות ניקיון בתעשייה האווירית, ובמהלך עבודתו ארעה התאונה.
-
החברה הגישה הודעה לצד שלישי כנגד מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ וכנגד גבאי סוכנות לביטוח (2003ׂ) בע"מ. בהסכמת הצדדים נדחו ההודעות.
-
התעשייה האווירית ומגדל הגישו הודעה לצד שלישי כנגד החברה וכנגד הראל חברה לביטוח בע"מ. טרם שמיעת הראיות נדחתה, בהסכמת הצדדים, ההודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ.
-
בסיומו של יום על ביהמ"ש להכריע בתביעת התובע כנגד הנתבעות, ובהודעת התעשייה האווירית ומגדל כנגד החברה.
-
פסק-הדין ניתן לאחר שהובאו לפני הראיות כדלקמן:
ראיות התובע: תצהיר עדותו הראשית וחקירתו הנגדית של התובע וחוות דעתה וחקירתה הנגדית של מומחית הבטיחות המהנדסת מגיסטר ורדית איל-ביקלס (להלן: "הגב' ביקלס").
ראיות החברה: תצהירי עדויותיהם הראשיות וחקירותיהם הנגדיות של מר יובל טבקה, שבזמנים הרלוונטיים לתביעה היה בעלים ומנהל עבודה בחברה (להלן: "יובל"), ואחיו מר עמוס טבקה, שבזמנים הרלוונטיים לתביעה היה אחראי על ביצוע וחידוש הביטוחים בחברה (להלן: "עמוס").
ראיות התעשייה האווירית ומגדל: תצהיר עדותו הראשית וחקירתו הנגדית של מי ששימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כממונה הבטיחות בתעשייה האווירית מר שלמה גזית (להלן: "שלמה"), וחוות דעתו של מומחה בטיחות וחוקר תאונות מר אשר אסבן (להלן : "מר אסבן").
כן הגישו הצדדים תיעוד, ובנוסף שמעתי את סיכומיהם בעל פה של באי כוח בעלי הדין.
-
כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם ייאמר אחרת.
שאלת החבות
נסיבות אירוע התאונה
-
בכתב תביעתו המקורי וכן בכתב התביעה המתוקן (הראשון) נטען על ידי התובע כי הנתבעות, או מי מהן, הציבוהו לעבודה, בעבודות ניקיון של מטוס שהיה מצוי בחצרי התעשייה האווירית. לטענתו, נמסר לידיו סמרטוט לשם ביצוע הניקוי ותוך שהונחה לעבוד עם סולם נייד שהוצב במקום. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע עלה "...על הסולם לשם ביצוע עבודות הניקוי שהוטלה עליו. לפתע התקפל הסולם פנימה ו/או התפרק וכף ידו של התובע, שניסה להחזיק בסולם כדי לא ליפול, נתפסה בסולם, נמחצה ונפגעה כף היד ואצבעות היד..." (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן הראשון). בתמיכה לטענתו צירף התובע טופס בל/250 חתום על ידי החברה בו נכתב: "דחף סולם והסולם נפל עליו" (להלן: "הטופס").
-
החברה הגישה כתב הגנה. בפרק "רקע עובדתי" בכתב הגנתה אישרה החברה כי התובע הועסק על ידה וטענה כי התבקש ביחד עם עובד נוסף לנקות מסוק. כן נטען כי בסמוך למסוק היה מוצב סולם השייך לתעשייה האווירית, וכי התובע לא התבקש ולא נדרש לעשות בו כל שימוש. יתרה מכך, נאסר עליו לעשות כל שימוש בסולם כלשהו במהלך עבודתו וכי ככל הנראה במהלך ביצוע עבודתו, הפריע הסולם לביצועה ועל כן החליט להזיזו, על מנת לפנות מקום שבו התכוון לנקות.
-
בתחשיב הנזק מטעמו חזר התובע על גרסתו כפי שהועלתה בכתב התביעה. החברה הכחישה כי נתנה לתובע הוראה לנקות מסוק, ושבה וחזרה על טענתה כי לא נדרש לעלות על סולם. כן שבה וחזרה על גרסתה כי התובע נפגע בעת ש"...הזיז את הסולם ממקומו או אז התקפל ואצבעו נתפסה בין חלקי הסולם..." (סעיף 8 לתחשיב הנזק).
-
עובר להגשת ראיות התובע, הוגשה מטעמו בקשה לתיקון כתב התביעה שנתמכה בתצהיר בא כוחו. בבקשה נטען כי במהלך "שחזור" נסיבות אירוע התאונה בנוכחות הגב' ביקלס, מר אסבן ובאי כוח בעלי הדין, מסר התובע כי התבקש על ידי איבגי לעלות על הסולם שהיה מוצב במקום ולנקות את המסוק משני צידיו. לאחר שסיים את הניקוי בצד אחד של המסוק, ביקש להזיז את הסולם לצידו השני ובעת שהתכופף כדי להרים את הסולם מתחתיתו על מנת לדוחפו, על גבי הגלגלים שהיו בצידו האחד, התקפל הסולם, נפל קדימה ונסגר על כף ידו הימנית. בחוות דעתם התייחסו גב' ביקלס ומר אסבן לגרסת התובע כפי שהוצגה על ידיו. הנימוק לבקשה לתיקון כתב התביעה היה קשיי תקשורת ושפה בין התובע לבא כוחו.
יאמר כי התובע דובר את השפה האמהרית וחקירתו הנגדית ותשובותיו תורגמו מעברית לשפה האמהרית ולהיפך. ניכר היה כי קיימים קשיי תקשורת של ממש עם התובע, ויש בכך כדי להסביר הסבר היטב את גרסאותיו המשתנות. עוד יצוין כי התקשורת שבין בא כוח התובע לבין התובע נעשתה באמצעות אחד מילדיו של התובע.
משהנתבעות השאירו לשיקול דעת ביהמ"ש את ההחלטה בבקשה - נעתרתי לבקשתו לתיקון כתב התביעה בשנית. יצוין כי אין חולק כי גובה הסולם נשוא התביעה היה מעל ל-2 מ'.
-
הוכח כי איבגי הורה לתובע לנקות את המסוק. לכתב תביעתו צירף התובע טופס בל/250 חתום על ידי מנכ"ל החברה לפיו התאונה ארעה בעת שהתובע דחף את הסולם אשר נפל עליו. החברה הודתה בכתב הגנתה כי איבגי היה בסמוך למקום אירוע התאונה, אם כי לא היה עד לה, אולם חרף זאת לא זימנה אותו לעדות. אם אכן איבגי לא השיב לפניותיו של יובל אליו בבקשה לשיתוף פעולה – לא הייתה כל מניעה לזמנו כעד באמצעות ביהמ"ש. משהנתבעות לא עשו כן ונוכח הראיות שהוגשו, לרבות טופס בל/250 ויומן הטיפולים במרפאת התעשייה האווירית בו נכתב "בזמן שימוש הסולם נסגר על אצבע 4 יד ימין" (נספח 3 לתצהיר התובע), ומשלא הובאה כל ראיה סותרת – שוכנעתי כי התאונה ארעה בעת שהתובע ביקש להזיז את הסולם ממקומו.
-
אף כי אין רלוונטיות לשאלה האם התובע התבקש לנקות את המסוק באמצעות הסולם, אבהיר כי שוכנעתי כי עובר לתאונה התובע אכן ניקה את המסוק באמצעות הסולם, וכי לשם כך נעזר במוט שבקצהו סחבה. לא שוכנעתי כטענת החברה כי התובע התבקש לנקות את חלקו התחתון בלבד של המסוק מבלי לעמוד על הסולם, שכן זו אינה מתיישבת עם השכל הישר שעה שעסקינן במסוק המוצב בתצוגה. זאת ועוד, הנתבעות נמנעו מלהגיש את הנספחים להסכם מהם ניתן היה ללמוד על מהות העבודות שהיה על החברה לבצע ועל כן יש לזקוף זאת לחובתן.
-
תימוכין של ממש לנסיבות אירוע התאונה הובאו בחקירתו הנגדית של מר אסבן אשר הבהיר באופן חד משמעי כי חל איסור להזיז את הסולם ממקומו כשהוא פתוח, שכן הנחיה זאת אמורה להינתן לעובדים במסגרת ההסמכה לעבודה על סולם שגובהו מעל 2 מטר וזאת בהתאם להוראות תקנות הבטיחות בעבודה.
"ת:...הסולם לא יכול להיסגר אם לא נוגעים בו. וזה למה? כי הנעילות של הגובלים הן פשוט נעולות. עכשיו, אם התובע מר ט' א' אמר שהוא עלה, זה, זאת אומרת כשהוא עלה אין ספק בכלל שהגובלים, כי מהמשקל שלהם פשוט ננעלים. אז עכשיו יש לנו מצב שסולם פרוס מה שנקרא פתוח בזווית, הגובלים נעולים במקום. על מנת שהוא יקבל מכה כמו שהוא קיבל, הסולם צריך להיסגר. הסולם צריך להיסגר אם אנחנו יוצאים מהנחה שהגובלים סגורים זה בגלל שמההרמה שלו נפל ואז בנפילה הם נסגרו ונסגרו לו על הידיים. זאת, זה התרחיש היחיד שייסגר לו על הידיים ברגע שהוא ניסה להרים אותו, ואז הסולם שהוא בעצם, הוא ככה, אוקי? הוא נופל בעקבות הנפילה.
כב' השופט: כשהוא פתוח?
ת:בדיוק.
כב' השופט: בדיוק באותו אופן כמו שהוא עומד?
ת:בגלל הנפילה הגובלים שם השתחררו או נסגרו ואז זה נסגר לו על היד.
עו"ד אפלמן: ואז זה נסגר לו על היד. אוקי. אז עכשיו, הבנתי. וכדי לסכם את הנקודה גם הזו זאת אומרת בעצם זה ההסבר היחידי שיכול להיות לתאונה?
ת:לטעמי כן". (עמ' 83-84 לפרוטוקול)
האם מוטלת על הנתבעות חבות בנזיקין כלפי התובע?
-
אין חולק כי התובע לא הוסמך כדין לשימוש בסולם שגובהו מעל 2 מטר. כן הוכח באמצעות מר אסבן שהעיד מטעם הנתבעות, כי הזזת הסולם ממקומו באופן שבוצע על ידי התובע עלולה לגרום לנפילתו ולסגירת שלביו על ידיו. מר אסבן הבהיר באופן חד משמעי כי חל איסור מוחלט לעשות שימוש בסולם, לרבות הזזתו ממקומו בלא הסמכה כדין.
-
לא הובאה על ידי הנתבעות כל ראיה כי נתנו לתובע הוראות בטיחות לעבודה על סולם, לרבות איסור בדבר שימוש בסולם והזזתו ממקומו. עדות התובע בעניין זה לא נסתרה. זאת ועוד, לשיטת התעשייה האווירית, כפי שהובאה על ידי שלמה, היא אינה רואה את עצמה חבה בכל אחריות ליתן לעובדי החברה הוראות בטיחות, וכי גם באותם מקרים בהם ניתנו הוראות אלו על ידי התעשייה האווירית, הן ניתנו בשפה העברית בלבד. לשיטתו, האחריות בעניין זה מוטלת על החברה בלבד. כן העיד כי רק כאשר נגרמות תאונות בהן מעורבים עובדי התעשייה האווירית נערכים תחקירים, בעוד אשר תאונות בהן מעורבים עובדי קבלני משנה בלבד – אינן נחקרות. אבחנה זו מעוררת תמיהה ומלמדת על ליקוי חמור בהסקת מסקנות במקום עבודה האמור להנהיג שיטות עבודה ובטיחות ברמה גבוהה, הן בשל אופי עבודתו והן בשל מספר העובדים הרב המועסקים בשטחו.
-
לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי החברה הפרה את חובתה כלפי התובע בעת שהורתה לו לעשות שימוש בסולם, או לחילופין לא הבהירה לו כי חל איסור לעשות שימוש כלשהו בסולם לרבות הזזתו ממקומו ובכך הפרה הוראת חובה חקוקה.
התעשייה האווירית חבה באחריות כלפי התובע בכך שלא פיקחה על עבודתו, לרבות על הנחיות הבטיחות הניתנות לעובדי החברה על ידי החברה, ובכך שניערה חוצנה מכל אחריות כלפי עובדיה. התעשייה האווירית פעלה בדרך זו על אף שידוע היה לה כי החברה אינה מעסיקה ממונה בטיחות מטעמה בשטח התעשייה האווירית.
-
סבורני כי לאור הנסיבות, האשם המוסרי מונח בעיקר לפתחה של החברה.
-
בנסיבות העניין, אין מקום להטיל על התובע רשלנות תורמת לאירוע התאונה.
-
לאור האמור לעיל, מצאתי לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, באחריות בנזיקין כלפי התובע, שכן פעלו ברשלנות שהביאה לקרות התאונה.
האם על החברה לשפות את התעשייה האווירית ומגדל?
-
אין חולק כי ההתקשרות שבין החברה לתעשייה האווירית הינה בהתאם להסכם. אמנם ההסכם לא צורף במלואו, אולם לא הייתה כל מניעה מצד החברה להגיש את מלוא עותק ההסכם שהיה ברשותה, ומשטענה זו הועלתה לראשונה במהלך שמיעת הראיות – דינה להידחות. זאת ועוד, ככל שהיה ברשות החברה עותק שלם של ההסכם, היא יכלה להגישו כראיה מטעמה, או להתנגד עם הגשת ראיות התעשייה האווירית להגשתו באופן חלקי. זאת ועוד, לא הייתה כל מניעה לפנות בבקשה להורות לתעשייה האווירית להמציא לחברה את מלוא עותק ההסכם על מנת שתוכל לשקול האם היא מבקשת להגישו כראיה מטעמה. משלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה.
-
אביא להלן מהוראות ההסכם:
"9. אחריות ובטיחות
9.1. הקבלן יהיה אחראי בלעדית, באחריות מוחלטת, לכל אובדן ו/או נזק ישיר ו/או עקיף – בין נזק גוף ובין נזק רכוש לרבות נזק תוצאתי, שיגרמו לתע"א ו/או לרכוש התע"א ו/או לעובדיה ו/או לצד שלישי כלשהו ו/או לקבלן ו/או לרכוש הקבלן ו/או לרכוש הנמצא בחזקתו ו/או לעובדים מטעמו – עקב מעשה או מחדל אשר נעשו על ידי מי מטעמו של הקבלן.
הקבלן לא יהיה אחראי לאובדן או לנזק לרכוש התע"א או לצד שלישי שיגרם ברשלנותה הבלעדית של התע"א או של עובדיה. האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מאחריותו החוקית של הקבלן.
9.2. בכל מקרה בו האחריות על-פי ההסכם ו/או על-פי דין מוטלת על הקבלן, יפצה הקבלן את התע"א מיד עם דרישה ראשונה, בכל סכום נזק ו/או הפסד שיגרמו לתע"א ו/או לעובדיה ו/או למי מטעמה, לרבות בהוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד, וכן ישפה הקבלן את התע"א בכל מקרה בו יגרם נזק לצד שלישי, בגובה הסכום שהתע"א תשא בו ו/או תחוייב לשלמו לצד שלישי כלשהוא, בין אם על-פי פסק דין, בין אם על-פי פסק בורר, בין אם על-פי חוק.
...
9.3. הקבלן מתחייב לבטח על חשבונו, במשך כל תקופת ההסכם והאופציה (אם תמומש), את עצמו ו/או עובדיו, בביטוחים המפורטים בנספח ג' המצ"ב להסכם (להלן: "הפוליסות"). התע"א תהיה מבוטחת נוספת בפוליסות שתכלולנה סעיף אחריות צולבת, הכל כמפורט בנספח ג' הנ"ל"
-
בחקירתו הנגדית אישר יובל כי היה על החברה לדאוג להוצאת ביטוח המכסה את חבותה, כמו גם את חבותה של התעשייה האווירית, לרבות המצאת אישור בדבר קיום ביטוח ראשוני, לטובת התעשייה האווירית בנוסח שצורף למוצגי התעשייה האווירית (נספח ד'). אין חולק כי במועד התאונה לא היה לחברה ביטוח תקף בחברת ביטוח כלשהי המכסה את אחריותה ו/או אחריות התעשייה האווירית לאירוע התאונה.
-
משעסקינן בביטוח ראשוני ולא בכפל ביטוח – התעשייה האווירית הייתה זכאית לשיפוי ממבטחתה של החברה בלא תשלום של דמי השתתפות. משהחברה במחדלה לא דאגה לכך – עליה לשפות את התעשייה האווירית בגין כל סכום שתחוב כלפי התובע על פי פסק-דין זה.
-
אביא להלן מהוראת נספח ג' להסכם:
"המבוטח א. שאען ...מתחייב לדאוג לעריכת הביטוחים הבאים בקשר לביצוע עבודות עבור התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן "התע"א") לפי הסכם מתאריך 6/08 בין התע"א לבין המבוטח.
1. פוליסת ביטוח אחריות כללית כלפי צד שלישי ברת תוקף על פי כל דין...
...
1.2 ... התע"א תצורף כמבוטח נוסף
1.3 סעיף אחריות צולבת
...
1.6 ביטוח החבות לפי פוליסת אחריות כלפי צד ג' יהיה ביטוח ראשוני וכל ביטוח אחר אשר בידי התע"א העשוי לחסות את הסיכונים המבוטחים בפוליסה האמורה, יהיה ביטוח עודף ללא זכות השתתפות..."
-
אין חולק כי בהתאם להסכם נאסר על החברה ועובדיה לעשות כל שימוש ברכוש כלשהו של התעשייה האווירית. בהתאם לסעיף 9.1-9.2 להסכם, האחריות הבלעדית והמוחלטת מוטלת על החברה לכל נזק שייגרם, לרבות נזק גוף למי מעובדיה, וכי עליה לשפות את התעשייה האווירית בגובה הסכום שתישא בו ו/או תחויב לשלמו לצד שלישי כלשהו. בהתאם לס' 9.1 סיפא להסכם, ההתחייבות לשיפוי לא תחול אם התאונה ארעה בשל אחריותה הבלעדית של התעשייה האווירית. לדעתי, מירב האחריות חלה על החברה הן משום שהיא זו שהורתה לתובע לעבוד על הסולם, על אף שידוע היה לה כי חל איסור לעשות שימוש ברכוש התעשייה האווירית לרבות בסולמות, והן בהיותה מעבידתו.
-
אמנם, בשנים האחרונות כפי שנקבע ברע"א 3740/07 זוגלובק בע"מ נ' פארס נאג'ר בע"מ ואח' (16.1.08), "...ישנה מגמה ומדיניות, ונטייתי כנטיית בית המשפט המחוזי הן בחוות דעת השופט סוקול והן בזו של השופט עמית היא לפרשנות מצמצמת ודווקנית של תניות שיפוי, משיקולי מדיניות שיפוטית" (כבוד השופט רובינשטיין). ברם, לשון ההסכם ברורה וחובת השיפוי מסויגת, מה גם שיובל לא חלק בעדותו על התחייבות החברה לפעול עפ"י ההסכם ולדאוג לביטוחה של התעשייה האווירית. ביטוח זה כפי שהוכח, לא הוצא בשל רשלנותו של יובל ואלמלא מחדלו זה, אף לא היה צורך להידרש לשאלת השיפוי, שכן ממילא התעשייה האווירית לא הייתה אמורה לשאת בחיוב הכספי, אלא המבטחת.
מסקנתי זו שונה ממסקנתי בת.א. (הר') 7759-07-11 זוהר טזבאו נ' ביטחון שירותים אבידר בע"מ ואח' (26.10.15), בו נקבע, על בסיס נסיבות שונות ונוסח שונה של ההסכם, כי לא חלה תניית השיפוט.
-
לאור האמור לעיל, הנני מחייב את החברה להשיב לתעשייה האווירית כל סכום שחויבה בו כלפי התובע על פי פסק-דין זה, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6% בגין הסכום שישולם על ידה בפועל לתובע, אגרת בימ"ש ושכ"ט המומחים בהם נשאה. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ועד להחזר המלא בפועל.
שיעור הנזק
הנכות הרפואית
-
כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בכף ידו הימנית. ממקום התאונה הועבר לטיפול ראשוני במרפאת התעשייה האווירית, משם הופנה לחדר המיון בביה"ח "אסף הרופא". בבדיקה בחדר המיון אובחן שבר מרוסק של הגליל הדיסטלי באצבע 4 ימין, חתך דורסלי מעל גליל אמצעי ו- DIP אצבע 4 ימין, והמטומה והרמה של הציפורן. לאחר טיפול ראשוני הועבר התובע להמשך טיפול ואשפוז במחלקה האורתופדית, ממנה שוחרר ביום 18.02.11. במהלך האשפוז, נותח התובע בהרדמה ובוצעה הטרייה של הפצעים, השלמת קטיעה, קיבוע אצבעות, חבישה ותפירה.
התובע שוחרר מבית החולים עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי.
-
התובע נבדק מטעמו על ידי פרופ' נרובאי, אורתופד, אשר בחוות דעתו מיום 21.07.11, מצא כי בגין התאונה נגרמה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10% לפי סעיף 43(4)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956, (להלן: "התקנות"), עקב הגבלת תנועות באצבע 4 ו- 5% נוספים לפי סעיף 44(4) לתקנות, בגין קשיון נוח באצבע 5. כן המליץ המומחה על הפעלת תקנה 15 במלואה, בנימוק כי התובע לא שב לעבודתו וכי הוא מוגבל בתפקוד היד.
-
התובע נבדק מטעם הנתבעות על ידי ד"ר מיכאל טנצמן, כירורג אורתופדי, אשר בחוות דעתו מיום 07.03.12, מצא כי בגין התאונה נגרמה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 5%, לפי סעיף 43(4)(ד) לתקנות, עקב הגבלה בתנועות פרק DIP וקטיעת גליל סופי של אצבע 4.
-
נוכח המחלוקת שבין מומחי הצדדים, מונה ד"ר אהוד שרצר, אורתופד, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. המומחה חלק על דעותיהם של מומחי הצדדים, לרבות על קביעת הוועדה הרפואית במל"ל שקבעה כי נגרמה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 5%. בבדיקתו את התובע ביום 25.05.12, מצא כי נגרם לתובע קיצור של גליל מרוחק באמצע 4 ימין והפרעת תנועה של מפרק DIP וגם PIP, וכי הפרעת תנועה זו מונעת מקצה האצבע להגיע לכף היד. כן מצא כי תנועות האצבעות השכנות 3 ו- 5 אינה מלאה, אם כי בדיקה פסיבית באצבע 5 העלתה תנועה מלאה. כמו כן, מצא כי נותרה צלקת רגישה מעט. המומחה קבע לתובע 10% נכות בהתאמה לתקנה 43(4)(ב) לתקנות, בגין קשיון לא נוח.
המומחה לא זומן לחקירה ולא נשלחו לו שאלות הבהרה.
הנכות התפקודית
-
התובע הינו חסר השכלה, מתקשה מאוד בשפה העברית וכשיר למעשה לעבודות פשוטות כדוגמת ניקיון וחצרנות, בהתחשב, בין היתר, בגילו. לטענת התובע, הוא מתקשה בהפעלת יד ימין הדומיננטית, מוגבל בעזרה בבית, בבישולים ובקניות. כן נטען, כי הוא מתקשה להרים חפצים כבדים, סובל מכאבים וכי הצלקת כואבת וקיימת הפרעה ליתר אצבעות כף היד.
-
בהתחשב בקשיים של התובע שאינם קשורים לתאונה, לנכותו הרפואית השפעה תפקודית בשיעור גבוה יותר משיער הנכות הרפואית, ומשכך מצאתי כי יהיה נכון לקבוע כי הינה בשיעור של 15%.
הפסד שכר לעבר
-
התובע החל את עבודתו בחברה ביום 01.05.10. בהתאם להמלצת הרופאים המטפלים, התובע לא היה מסוגל לעבודה עד ליום 31.5.11. שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על 4,100 ₪ נומינלי. כן, בוצעו הפרשות לקרן פנסיה.
-
התובע לא שב לעבוד בחברה. ביום 02.12.11 החל התובע לעבוד בעבודה בחברת גינון. לדבריו, התקשה מאוד להתקבל לעבודה בחברת הגינון בשל קשיי השפה והנכות שנגרמה לו.
להערכתי בהתחשב במהות הפציעה, תקופת החלמה, גילו והכשרתו של התובע, הוא לא היה כשיר בפועל לעבודה מעבר לתקופת אי הכושר שנקבעה לו ע"י רופאיו. מצאתי לפסוק לתובע אובדן כושר מלא לעבודה לתקופה של 5 חודשים, וסה"כ 20,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה מיום 15.2.11 וריבית ממחצית התקופה בסך של 1,047 ₪ וסה"כ הפיצוי בגין תקופה זו 21,547 ₪.
-
בתקופת עבודתו בחברת הגינון, השתכר התובע סך של כ-2,000 ₪ לחודש. כן, בוצעו הפרשות לקרן פנסיה. בחודש דצמבר 2013 פוטר התובע מעבודתו. מאז פיטוריו לא שב התובע למעגל העבודה.
-
בגין התקופה שמיום 15.7.11 ועד ליום 16.4.15 מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך של 615 ₪ לחודש וסה"כ בגין 45 חודשים – 27,675 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה ממועד התאונה וריבית ממחצית התקופה בסכום של 1,728 ₪ וסה"כ 29,403 ₪.
-
סה"כ הפסד השכר לעבר 50,950 ₪.
הפסד כושר השתכרות לעתיד
-
התובע הינו כיום כבן 60 ועד לגיל 67 נותרו לו 7 שנות עבודה. על בסיס נכות תפקודית בשיעור של 15% ושכר בשיעור של 4,260 ₪ לפי ערכו נכון למועד פסה"ד, הנני פוסק לתובע פיצוי בסך של 48,360 ₪ בגין הפסד השתכרות לעתיד.
הפסד הפרשות לקרן פנסיה
-
התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן הפרשות מעביד לקרן פנסיה. הנני פוסק לתובע ברכיב זה פיצוי בסך של 12,000 ₪.
נזק לא ממוני
-
בהתחשב בשיעור הנכות ומגבולותיו של התובע כתוצאה מנכותו זו, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך של 50,000 ₪, לפי ערכו נכון למועד פסק הדין.
עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד
-
שוכנעתי כי בתקופה שבסמוך לאחר התאונה נדרש התובע לעזרת קרוביו. מצאתי לפסוק לתובע ברכיב זה, על דרך של אומדנה, פיצוי בסך של 3,000 ₪.
הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי
-
התאונה הינה תאונת עבודה, ועל כן על המל"ל לשאת בהוצאותיו של התובע לטיפול רפואי. יחד עם זאת, בתוך עמי אני יושב וידוע כי המל"ל אינו מכסה את כל ההוצאות, ועל כן מצאתי לפסוק לתובע, על דרך של אומדנה, פיצוי בסך של 3,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי.
סיכום
-
להלן סיכום נזקי התובע:
הפסד השתכרות לעבר-50,950₪
הפסד השתכרות לעתיד-48,360₪
אובדן הפרשות לפנסיה-12,000 ₪
נזק לא ממוני-50,000 ₪
עזרת צד שלישי-3,000 ₪
הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה-3,000 ₪
סה"כ -167,310 ₪
תשלומי המל"ל
-
התאונה הוכרה כתאונת עבודה ושולמו לתובע תשלומים על ידי המל"ל, אותם יש לנכות מהפיצוי שנפסק לתובע בסך כולל של 12,278 ₪ לפי ערכם למועד פסה"ד.
סוף דבר
-
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 155,032 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6%, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. כן, תישאנה הנתבעות באגרת בית המשפט ובשכר טרחת המומחים ששולם על ידי התובע. ההוצאות תישאנה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל הוצאה ועד התשלום המלא בפועל.
-
הנני מחייב את הנתבעת 1/הצד השלישי, להשיב לנתבעות 2-3 את כל התשלומים שתשלמנה בפועל לתובע, בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בגין ההודעה, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום על ידי הנתבעות 2-3 ועד למועד ההחזר. כן יישאו באגרת בית המשפט ובהוצאות הנתבעות בגין תשלום למומחים, כשההוצאות תישאנה הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה.
ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
