כף רגל קלה צוברת אנרגיה או כף רגל מסוג SACH
לפי תעודת עובד הציבור, האביזרים מסופקים לאחר שניתן פסק דין בתיק, וכפוף לזכות שיבוב כלפי המבטחת (סעיף 2 לתעודת עובד ציבור שהוגשה ביום 11.4.21).
48.בהשלמה לתעודת עובד הציבור, מתאריך 21.4.21 העדה ציינה כי מכון לואיס מימן במסגרת פיילוט שהסתיים ולא הוארך תותבות אלקטרוניות (ממוחשבות), בטווח מחירים שבין 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪, כאשר המחיר תלוי בסוג הברך ומשך האחריות, והאחריות היא ל- 6 שנים. המחיר כולל גם שני טיפולים. בתעודה נוספת מתאריך 15.6.21 העדה ציינה כי השאלה האם התותבות האלקטרוניות ייכללו בסל הבריאות נמצאת בבירור ותידרש השלמה נוספת שתוגש ע"י משרד הבריאות בתוך 45 ימים.
49.מטעם מכון לואיס העיד מר קריאל, שהוא בקר /מפקח במכון לואיס. מכון לואיס הוא חברה פרטית העוסקת בהתאמת פרוטזות, סדים ונעליים. החברה פועלת מול הניזוקים ומול המממנים השונים (משרד הבריאות, משרד הביטחון, ביטוח לאומי וקופות החולים) (עמ' 9 ש' 20 – 23).
50.מר קריאל העיד על תהליך העבודה במכון לואיס. תחילה המטופל מקבל מרשם רופא לפי מבחן יכולת תנועה – AMP (שהזכיר פרופ' פסט). לאחר שהרופא נתן מרשם מתאים, המטופל פונה לבית מלאכה שממלא את כל הפרטים הדרושים. מכון לואיס בודק שהמפרט תואם לכללים. לאחר אישור מכון לואיס בית המלאכה מבצע את ההזמנה שמשולמת באמצעות מכון לואיס (עמ' 10 ש' 8 – 17).
הדיון בסוגי האביזרים:
51.הדיון באביזרים השונים יחולק לשלושה עניינים שונים:
א.הברך הממוחשבת – מהו סוג הברך הממוחשבת שיש לאשר (מבחינת רמת עלות) והאם קיים מימון של ברך ממוחשבת באמצעות של משרד הבריאות;
ב.האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות;
ג.תותבת רטובה (לא כלולה בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות).
ברך ממוחשבת
מימון ע"י משרד הבריאות:
52.העדויות בנושא מימון תותבת ממוחשבת מעלות את התמונה הבאה:
א. כיום משרד הבריאות אינו מממן ברך ממוחשבת. על פי תעודות עובד הציבור של גב' גרין היה פיילוט שהסתיים. בתעודת עובד הציבור הנוספת מתאריך 15.6.21 צוין כי בתוך 45 ימים יוחלט האם להמשיך במימון הברך הממוחשבת. מאז שמיעת הראיות חלפו אותם 45 ימים, ואין לפני בית המשפט ראיה לפיה הפיילוט המשיך.
העדה הסכימה שנכון למועד עדותה הפיילוט לאספקת ברך ממוחשבת באמצעות משרד הבריאות הסתיים בהיעדר תקצוב לכך, והנושא ממתין להחלטת וועדת הסל ומשרד האוצר (עמ' 23 ש' 17 – 26, עמ' 24 ש' 16 - 17).
ב.מר קריאל העיד כי אמנם אושרה ברך ממוחשבת מתוצרת מסוימת (עמ' 12 ש' 4), אך זאת דרך וועדת חריגים (עמ' 15).
53.הנתבעת טענה שאין מקום לפצות בגין עלות הברך הממוחשבת, שכן עלות זו ניתן לקבל באמצעות ועדת החריגים.
54.אני דוחה את טענת הנתבעת. אין מקום לקבוע קיומו של מימון המותנה בוועדת חריגים. לפי תעודת עובד הציבור של משרד הבריאות נעשה פיילוט בנושא אספקת ברך ממוחשבת, כך שסביר שאותם 3 מקרים שאושרו היו במסגרת הפיילוט, שהסתיים. בעצם העובדה שאישור המימון תלוי בוועדת חריגים יש כדי ללמד שאין מדובר בזכאות אוטומטית (כפי שקיימת ביחס ליתר האביזרים). ניזוק זכאי לקבל כל עלות שלא הוכחה לגביה זכאות חוקית ברורה (וראו גם דברי המומחה פרופ' פסט, עמ' 31 ש' 14 – 16, עמ' 36 ש' 4 - 7).
עלות ברך ממוחשבת:
55.תמונת המצב לפי העדויות:
א.לפי חוות דעת פרופ' פסט, עלות ברך ממוחשבת נעה בין 250,000 ₪ ל- 450,000 ₪. בסופו של דבר, במהלך שמיעת הראיות התברר שהעלות נמוכה מכך, כמפורט להלן.
הנתבעת הציגה הצעת מחיר בסכום של 155,000 ₪ בצירוף מע"מ.
המחיר המשולם ע"י משרד הבריאות הוא 96,000 ₪ לפני מע"מ (עמ' 12 ש' 28). יש להניח שההפרש נובע מכוח הקנייה של משרד הבריאות.
על פי נתונים אלו לקוח פרטי (דוגמת התובע) יוכל להשיג ברך ממוחשבת בעלות של 155,000 ₪ בצירוף מע"מ.
מר קריאל, שהוא עד שהראה מומחיות ממשית בתחום זה (עמ' 18 ש' 26 – 29 וראו גם דברי פרופ' פסט – עמ' 31 ש' 17 - 19), הבהיר כי רמת המחירים זהה גם לסוג שסופק במסגרת מכון לואיס וגם לברכיים ממוחשבות מאותה רמה מתוצרת של חברות אחרות (עמ' 13 ש' 30).
ב.בתחום הברכיים הממוחשבות קיימים סוגי אביזרים בשתי רמות מחיר. שתי החברות שהוזכרו משווקות ברך ממוחשבת ברמת מחיר אחת (סביבות ה- 40 – 50 אלף דולר) (להלן: רמת המחיר הבסיסית) וכן ברך ממוחשבת ברמת מחיר גבוהה יותר (תוספת של כ- 120,000 ₪) (להלן: רמת המחיר הגבוהה) (עדות קריאל – עמ' 19 ש' 32 – עמ' 20 ש' 1, עדות פרופ' פסט – עמ' 26, עמ' 27 ש' 8 – 10, עמ' 35 ש' 15 – 19). הצעת המחיר שהציגה הנתבעת ביחס לרמת המחיר הבסיסית תואמת את עדויות המומחים לדבר.
ההבדל הביצועי בין שתי הרמות הוא באימפקט גבוה יותר ברמת המחיר הגבוהה כגון: קפיצה (העד קריאל - עמ' 20 ש' 12), שינוי כיוון, ריצה בהרים, מהירויות גבוהות ומשתנות (פרופ' פסט - עמ' 27 ש' 11 – 12, עמ' 28 ש' 10 - 11). הברכיים ברמת המחיר הגבוהה כוללות אלקטרוניקה ברמה מתוחכמת יותר (פרופ' פסט - עמ' 26 ש' 3 – 4).
עם זאת, לא הייתה מחלוקת על ידי שני המומחים לדבר: הן פרופ' פסט והן מר קריאל, שעוסק בכך באופן יומיומי ומכיר היטב את השוק, כי הברכיים בשתי רמות המחיר הן ברמה גבוהה, משוכללות מאוד, פועלות כולן בצורה זהה, וטובות לאדם שהוא פעיל מאוד, כולל פעילות ספורטיבית מתונה (עמ' 20 ש' 4 – 5, 19 – 20, עמ' 29 ש' 11 - 13).
ג.עוד לפי עדותו של מר קריאל, במקרה של הברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית אחד היצרנים לא מאפשר לשלב חלקים של יצרנים אחרים. עם זאת, יצרן אחר של ברך באותה רמת מחיר גבוהה, כן מאפשר לעשות זאת (פרו' עמ' 14 ש' 31 - 33).
טענות הצדדים:
56.התובע הפנה לכך שעסק בספורט, וטען שיש לפצות אותו בהתאם לעלות ברך ממוחשבת ברמת המחיר הגבוהה, לפי חישוביו העלות מסתכמת ב- 2,915,000 ₪. לחילופין, ערך חישוב בהתאם לרמת המחיר הבסיסית.
57.הנתבעת טענה שאין כל סיבה לממן ברך ממוחשבת ברמת המחיר הגבוהה, שכן לפי המומחה מטעם בית המשפט כמו גם עדותו של מר קריאל, אין הבדל ממשי באיכות בין שתי התותבות. לכן, לעמדת הנתבעת יש לממן עלות של ברך ממוחשבת לפי 155,555 ₪ בצירוף מע"מ.
הכרעה:
58.עמדת המומחה מטעם בית המשפט היא שהתובע עשוי להגיע לרמה של 3K (ראו בחוות הדעת ובחקירה הנגדית – עמ' 28 ש' 14 – 15). המומחה הדגיש שהפרוטזות ברמת המחיר הבסיסית של שני יצרנים יענו על צרכיו של התובע, ואפילו פרוטזה מסוג אחר שהיא זולה מהן (עמ' 27 ש' 8 – 10, עמ' 28 ש' 16 - 17). זאת ועוד, פרופ' פסט הבהיר כי הברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית תואמת רמת תפקוד של 2 K ועד 4K נמוך (low k4 ), כאשר רמת התפקוד הפוטנציאלית שייחס לתובע (3k ) היא רמה גבוהה מאוד. ברמת תפקוד זו, יחד עם הפרוטזה הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית, התובע יוכל "לתפקד, לקום, ללכת, להיכנס ולצאת למכונית, לעלות מדרגות בזהירות, לרדת, לצאת לבילוי רגלי, יוכל לטייל ולעשות את רוב הדברים" (עמ' 28 ש' 26 – 28), בהגבלה שלא ניתן להרכיב את הפרוטזה 24 שעות ביממה (עמ' 28 ש' 27 – 28).
59.בעצם העובדה שהפרוטזה ברמת המחיר הגבוהה מאפשרת תפקוד "קיצוני", להבדיל מתפקוד "מירבי" (שמתאפשר באביזרים בשתי רמות המחיר) (כלשונו של המומחה – עמ' 34 ש' 13), אין כדי לחייב מימון ברמת המחיר הגבוהה, משום שלפי עמדת המומחה התובע כלל אינו מתאים לרמת התפקוד הגבוהה, ואינו זקוק לה, ולמעשה, לא רק התובע, אלא מרבית האנשים מותאמים לרמת תפקוד k3 (עמ' 35 ש' 21 – 24). להזכיר, רמת התפקוד בעזרת הברך הממוחשבת ברמה הבסיסית מאפשרת פעילות ספורטיבית ויומיומית מלאה. למרות שנשאל מספר פעמים, המומחה שלל את הטענה לפיה יש להתאים לתובע פיצוי לפי ממוצע העלויות בין שני סוגי המחירים, והסביר שהברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית כלל אינה זולה, ויש שביעות רצון רבה מאוד מהשימוש בה (עמ' 35 ש' 9 – 19). פרופ' פסט סיכם וציין כי הסבירות היא שהתובע יסתדר לכל צרכיו ברמת תפקוד k3 גבוה, שהפרוטזה הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית מתאימה לה (עמ' 37 ש' 12 – 16).
60.לסיכום, לאור עדויותיהם החד משמעיות של שני מומחים לדבר, לפיהן תותבת ממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית תענה לכל צרכיו של התובע, מותאמת לרמת התפקוד שלו, ואף לרמה גבוהה יותר מזו שהתובע צפוי להגיע אליה, הפיצוי יחושב לפי עלות התותבת ברמת המחיר הבסיסית, בהתאם לעלות שהציגה הנתבעת, שנתמכה בעדויותיהם של פרופ' פסט ושל מר קריאל.
61.כיום התובע מרכיב ברך הידראולית, לפי עדותו – מתחילת השיקום (עמ' 45 ש' 2 – 3). לאור מועד התאונה, אנו לקראת חלוף הזמן שקצב המומחה להתקנת ברך ממוחשבת. מסיבה זו, לא ראיתי לדחות ב- 4 שנים נוספות את קבלת הברך הממוחשבת. אמנם המומחה התייחס לביצוע שיקום אינטנסיבי טרם הרכבתה, אך בזמן שחלף התובע היה פעיל, עובדה שיש לה משמעות גם לפי עמדת פרופ' פסט (עמ' 33 ש' 29 – 33). אין לפניי חוות דעת עדכנית לפיה התובע נותר באותה רמת תפקוד, ובמצב ראייתי זה עדיף לפצות את התובע באופן שהשימוש בתותבת הממוחשבת יהיה זמין לו באופן מידי.
62.לאור האמור, העלויות הן כדלקמן:
א.עלות ברך ממוחשבת: 155,555 ₪ בצירוף מע"מ: 182,000 ₪.
ב.החלפה אחת ל- 6 שנים (התובע חישב בסיכומיו את העלויות על בסיס החלפה אחת ל – 6 שנים לאור העדויות לפיהן האחריות היא לפרק זמן זה– עמ' 27 ש' 29), כלומר, עלות חודשית בסכום של 2,528 ₪.
ג.הפיצוי למשך 54 שנים נוספות (לפי תוחלת החיים) (מקדם: 320.6), החל מעוד 6 שנים (0.8375) – 678,774 ₪.
ד.סכום הפיצוי עבור תותבת ממוחשבת: 860,774 ₪.
עלויות האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות
טענות הצדדים:
63.התובע עתר לפיצוי בגין האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור. התובע טען כי חוזר משרד הבריאות 15/2014 יוצר קשיים מרובים והפנה לסעיף 1.3 לחוזר. התובע טען שיש למנוע מצב שבו יהיה תלוי "בחסדיו וברצונו הטוב של פקיד כזה או אחר" כלשונו.
64.הנתבעת הציעה לפצות לפי עלות ראשונית של רכישה. עם זאת, הנתבעת הציגה עלויות נמוכות יותר מהעלויות שננקבו בחוות הדעת, ועתרה למתן פיצוי לפי עלויות אלו.
הכרעה:
65.התרשמתי מתוך עדותם של גב' גרין ומר קריאל, כי אין קושי במימון האביזרים שנכללו בתעודת עובד הציבור של גב' גרין, החל ממועד פסק הדין ואילך. כמו כן, לפי עדותו של מר קריאל, אין מניעה לבצע החלפות ביחס לאביזרים הממומנים (עמ' 14).
66.טענת התובע ביחס לקשיים כלשהם בקבלת האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור, לא הוכחה.
סעיף 1.3 לחוזר משרד הבריאות קובע בסך הכול שאביזרים לא יסופקו לפני שניתן פסק דין בהליך. מכאן, שבכל הקשור לעלויות אלו לעבר יש לפצות לפי הוצאות בפועל ואין מקום לפיצוי לעתיד.
הטענה בדבר "קשיים פקידותיים" לא הוכחה. משרד הבריאות אינו גוף קיקיוני אלא זרוע של המדינה. משרד הבריאות קבע סל אביזרים מסוים שהניזוק זכאי לקבלם בדין, ואינו תלוי ב"חסדים" של פקידים. עוד נציין שגב' גרין הגיעה להיחקר על תעודת עובד הציבור לפי בקשת התובע, והיא לא נשאלה על היתכנות מצב שבו ניזוק לא יקבל את המגיע לו בהתאם לחוזר משרד הבריאות.
67.לפיכך, אני מקבלת את עמדת הנתבעת לפיה יש לפצות בגין עלות הרכישה הראשונית של האביזרים וללא החלפות.
68.ההפרש בין הצדדים ביחס למכלול בית הגדם, הברך ההידראולית וכף הרגל אינו גבוה. התובע ערך חישוב המגיע לסכום כולל של 59,000 ₪. הנתבעת הגיעה לסכום כולל של 44,000 ₪ (העלויות כוללות מע"מ). בהתחשב בכך שהעלות שהעריך המומחה הייתה 80,000 ₪, יש להניח שהתובע הציג עלות ממוצעת, שהיא סבירה בעיניי. לכך יש להוסיף שלפי קביעת המומחה עדיין נדרש שכל הרכיבים הקשורים לתותבת יסופקו על ידי בית מלאכה אחד (ראו תשובה 19 לתשובות מיום 11.8.20), כך שהתייחסות להצעת מחיר לרכיב כזה או אחר באופן מבודד אינה נכונה. תמיכה לכך יש בהצעת המחיר לכל המכלול שהנתבעת הציגה בשאלות הבהרה למומחה מיום 2.7.20. הצעה זו עמדה על כ- 50,000 ₪ בצירוף מע"מ (כלומר: סכום כולל של כ- 59,000 ₪, הוא העלות שננקבה על ידי התובע), ראו עמ' 77 למוצגי הנתבעת – שאלה 26 והצעות המחיר בעמ' 84 ובעמ' 86 למוצגי הנתבעת.
בהתאם, אני פוסקת בגין עלות המכלול סכום של 59,000 ₪.
69.גרביים לגדם: בהתחשב בתשובותיו של המומחה בדבר עלות הגרביים (80 ₪ בצירוף מע"מ), תשובות המומחה ביחס להחלפה, וכאשר הצדדים חלוקים על כמות ההחלפות, ולא הוצגו נתונים בדבר רכישת אביזר זה או קבלות, אני מעריכה את העלות עד היום בסכום כולל של 1,000 ₪.
70.כיסא גלגלים – ההפרש בין הצעת המחיר שהציגה הנתבעת (כ- 20,000 ₪) לבין הערכת המומחה (23,400 ₪) אינו משמעותי. אני פוסקת את הסכום לפי הערכת המומחה – 23,400 ₪.
71.קביים קנדיות: העלות הממוצעת בה נקב המומחה הייתה 750 ₪ בצירוף מע"מ, החלפה אחת לשלוש שנים. מאז התאונה חלפו ארבע שנים. לאור האמור, אני מעריכה עלות זו בסכום של 1,755 ₪.
72.כיסא רחצה – עלות של 3,000 ₪ לפי סיכומי הצדדים, כפי שנקבע בחו"ד המומחה.
73.החישוב לעיל מגיע לסכום של 88,155 ₪.
74.לפי מוצגי הנתבעת, היא שילמה במישרין לספק אביזרי אורתופדיה סכום כולל של כ- 101,000 ₪ (בתאריך 23.2.19 שולם סכום כולל של 53,750 ₪, בתאריך 28.11.19 שולם סכום כולל של 26,406 ₪, בתאריך 15.9.20 שולם סכום של 21,338 ₪). מדובר בתשלום עבור הרכישות הראשונות, שאמורות היו להיות מפוצות במסגרת רכיב זה. מאחר שלא הובאו ראיות להוצאות המדויקות, וייתכן שההערכה לוקה בחסר, לא ייפסק דבר ברכיב האביזרים, וזאת כנגד התשלומים התכופים ששולמו לספק.
תותבת לתנאי רטיבות
75.פרופ' פסט המליץ על פרוטזה לתנאי רטיבות בעלות של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ, ועל פי תעודת עובד הציבור של משרד הבריאות, אביזר זה אינו מסופק.
הצדדים אינם חלוקים על העלות, אלא על תדירות ההחלפה. התובע טען להחלפה אחת ל- 3 שנים. הנתבעת טענה כי ההחלפה צריכה להיות בתדירות נמוכה יותר מהתותבת הרגילה, שמוחלפת אחת ל- 6 שנים. אין ראיות ברורות לגבי אחריות יצרן בתותבת לתנאי רטיבות. עמדת פרופ' פסט הייתה שהחלפה היא לפי השימוש. בנסיבות אלו, ראיתי לקבוע תדירות החלפה של אחת ל- 5 שנים. כלומר, עלות חודשית של 780 ₪.
עלות תותבת ראשונית - 46,800 ₪.
חישוב למשך 54 שנים נוספות (מקדם: 320.6), החל מחלוף חמש שנים ממועד התאונה (חודש 1/23 – בעוד כשנה – מקדם היוון כפול 0.9709): 242,791 ₪.
סך הכול עלויות תותבת לתנאי רטיבות: 289,591 ₪
הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד
טענות הצדדים:
76.התובע עתר לפיצוי בגין עלות טיפולים פיזיותרפיים מעבר למכסה המוקצבת בסל שירותי הבריאות (12 טיפולים בשנה), סכום שנתי של 2,000 ₪. התובע העיד בתצהירו כי הוא מקבל תרופות במסגרת הזכאות הציבורית, אך נדרש לדמי השתתפות בעלות של כ- 200 – 300 ₪ לחודש. לכן, עתר לפיצוי לעבר בהתאם להערכה זו בסכום של כ- 10,500 ₪ ולעתיד, סכום של 83,500 ₪.
77.הנתבעת טענה כי אין אסמכתה לקיומן של הוצאות לעבר, וכן הפנתה לעמדת פרופ' פסט לפיה התובע לא יזדקק בעתיד לטיפולים כדי לשמר את מצבו.
חו"ד ושאלות הבהרה:
78.פרופ' פסט ציין שיידרשו לתובע מספר חודשים כדי להגיע לרמה תפקודית משופרת, תוך ביצוע שינויים תכופים והתאמות בפרוטזה. לשם כך, על התובע לעבור שיקום אינטנסיבי במסגרת אשפוזית, או במסגרת אשפוז יום לפחות 3 – 4 פעמים בשבוע. במסגרת זו עליו לקבל ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה לחיזוק הגפיים התחתונות ולימוד הליכה עם הפרוטזה.
כמו כן, לפי חוות דעתו של פרופ' פסט, לאחר החלפת הפרוטזה התובע יזדקק שוב לתרגול אינטנסיבי במשך מספר חודשים עם פיזיותרפיסט ובליווי צמוד של פרוסטטיסט כדי להפיק את התפקוד המירבי עם הפרוטזה החדשה.
פרופ' פסט ציין כי עדיף לקבל את הטיפולים במסגרת בית החולים במרפאת שיקום המטפלת בקטועים (עמ' 32 ש' 6 – 9). לא מדובר בטיפולים "לכל החיים" אלא סדרת טיפולים בעת החלפת המכשור (מברך הידראולית לברך ממוחשבת). מעבר לכך, הפעילות עם הרגל היא עצמה כל הפיזיותרפיה הדרושה (עמ' 33 ש' 29 – 32).
79.נוסף לכך פרופ' פסט המליץ על הפניה לרופא תעסוקתי לצורך שיקום תעסוקתי, וכן ציין שבמהלך חייו התובע יידרש למעקב וטיפול של רופאי שיקום, אורתופדים, רופאי כאב, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים ופרוסטטיסטים.
בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט ציין שהתובע לא יזדקק בעתיד לטיפולים כדי לשמר את מצבו. פרופ' פסט הוסיף שמטופלים שמתהלכים ומתפקדים באופן שוטף שומרים על רמת תפקודם. ייתכן שהתובע יזדקק לפיזיותרפיה בשלבים הראשונים לאחר החלפת פרוטזה או כשחל שינוי מסיבה כלשהי בתפקודו, אך הוא אינו רואה בעתיד צורך בטיפולים בדרך קבע.
80.אשר לתרופות, בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט ציין שהתובע עלול לסבול מכאבי פנטום או כאבי כתפיים ואז יזדקק לתרופות נוגדות דלקת או משככות כאבים.
דיון והכרעה:
81.מסקירת חוות הדעת ותשובותיו של פרופ' פסט עולה כי אין אינדיקציה לכך שהתובע יזדקק באופן קבוע לטיפולים פיזיותרפיים. פרופ' פסט הגביל את הצורך בטיפולים לשלב המעבר מברך הידראולית לברך ממוחשבת. בפועל, התובע אינו מקבל טיפולים כאלו.
82.לפי עדותו של פרופ' פסט, טיפולי ההתאמה לתותבת מבוצעים במסגרת ציבורית (בית החולים). התובע לא צירף קבלות על הוצאות רפואיות עד כה. מתוך הערכה זהירה, ובהתחשב בכך שיכול שהתובע יזדקק לתרופות ולתשלום השתתפות בגינן, כמו גם הפגיעה בפריון ועלויות נלוות הכרוכות בכך אני פוסקת פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד ברכיב זה בסכום של 50,000 ₪.
דיור
83.פרופ' פסט המליץ על מגורים בקומת קרקע או בבית עם מעלית, והתאמת חדרי שירותים ומקלחת כך שיהיו רחבים ויותקנו בהם מאחזים. עוד המליץ על כך שכל חדרי הבית יהיו נגישים לכיסא גלגלים. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט שלל את הצורך בביצוע התאמות נוספות (הנמכת ארונות מטבח וכיורים, הנמכת נקודות תאורה, ריצוף מונע החלקה).
84.התובע העיד כי עד לתאונה התגורר בבית הוריו, בבניין בן שלוש קומות, בקומה השנייה. בבניין זה אין מעלית, ולכן, נאלץ לעבור להתגורר בדירה של סבתו, בקומת הקרקע באותו בניין. התובע ציין שדירת הוריו אף אינה מותאמת, ואילו הדירה של סבתו מותאמת למצבו משום שהיא עצמה מרותקת לכיסא גלגלים.
85.התובע עתר לפסיקת פיצוי לביצוע התאמות בדירה בסכום של כ- 200,000 ₪, ועל בסיס מעבר דירה כ- 5 – 10 שנים בחייו העריך את כלל הפיצוי ברכיב זה בסכום של 1,500,000 ₪.
86.הנתבעת טענה שהתובע לא הגיש חוות דעת או ראיה בקשר לעלות השולית של דירה מותאמת לעומת דירה שהתובע היה רוכש ממילא, כאשר עד היום התובע מתגורר בבית סבתו. את העלות הנוספת בגין התאמות הציעה להעמיד על סכום של 30,000 ₪.
87.על פי הפסיקה יש לפסוק ברכיב זה עלויות יתרות בלבד, הנובעות ממצבו הרפואי של התובע. באומדן, אני מעמידה את הפיצוי ברכיב זה על סכום של 100,000 ₪.
עזרת צד ג'
88.בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע, פרופ' פסט העריך שהתובע ייזקק לעזרה בניקיון דירתו, קניות ובישול. היקף העזרה הוערך למשך שעתיים ביום, שלושה ימים בשבוע. פרופ' פסט אישר כי ייתכן שהתובע בעתיד עם השנים יעדיף לשהות בכיסא גלגלים פרקי זמן ארוכים יותר, ובמקרה כזה יזדקק לעזרה בהיקף משמעותי יותר, שהוא אינו יכול לכמת.
89.התובע העיד כי מאז התאונה וגם כיום בני משפחתו מסייעים לו בכל תפקודי היומיום. התובע הוסיף כי בתקופת האשפוז ובשלב ההחלמה שנמשכו כשנה, בני משפחתו שהו באופן קבוע ליד מיטתו, הסיעו אותו וסייעו לו בביצוע כל פעולות היומיום. לשם כך נסעו למרחק של 70 ק"מ מכפר מגוריו ועד לבית החולים ימים רבים, תוך הפסד ימי עבודה.
התובע עתר לפיצוי בגין שלוש תקופות:
18 חודשים שלאחר התאונה – בתקופה זו התובע היה מאושפז. התובע העריך את עלות הפיצוי בסכום של כ- 1,000 ₪ ליום וסך הכול כ- 180,000 ₪;
בתקופה שמאז ועד היום (24 חודשים) – כאשר התובע נזקק לסיוע צמוד, בהתאם לחוות דעת פרופ' פסט עזרה בהיקף של כ- 26 שעות שבועיות, בעלות של 50 ₪ לשעה, וסך הכול 31,200 ₪;
לעתיד, התובע טען שעמדת פרופ' פסט לא לקח בחשבון את העזרה הדרושה לתובע כדי להתרחץ ולהתלבש, עבודה בשעות מפוצלות וזמני נסיעה של העובד. כן התובע טען שפרופ' פסט לא לקח בחשבון את הצורך בעזרה בזמן שיהיה ללא פרוטזה (שעתיים – ארבע שעות ביום). כן טען שחלק מהעזרה יידרש בשעות הערב, בסופי שבוע ובחגים, שאז העלות גבוהה ב- 50% - 100%. בהתאם, התובע הציע להעמיד את היקף העזרה על 50 שעות עבודה בחודש, כאשר שליש מהן שעות בערב, פיצול וסופי שבוע. בצירוף עלויות להפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורין נסיעות ודמי הבראה, העריך את העלות החודשית בסכום של 3,700 ₪ ולעתיד במקדם היוון של 60 שנים – 1,235,800 ₪.
90.הנתבעת טענה כי עדותו של התובע בדבר העזרה שקיבל מבני משפחתו לא נתמכה בכל ראיה, וכיום התובע מתגורר עם משפחתו, כך שאין מקום לפסיקת עזרה לעבר.
אשר לעתיד, הנתבעת הסתמכה על עדותו של פרופ' פסט וציינה כי לאור העובדה שהתותבת תאפשר תפקוד הכולל ספורט, טיול, שימוש במדרגות ועוד, העמידה את הפיצוי על 960 ₪ בחודש.
הכרעה:
91.עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט, שאמון על קביעת תפקודו של התובע ומידת הצורך בעזרה, לא נסתרה.
לפי העדויות של פרופ' פסט ושל מר קריאל התותבת המותאמת מאפשרת חיים רגילים ותפקוד יומיומי תקין. גם היום, עדותו של התובע הותירה רושם של מי שמתפקד בסך הכול באופן עצמאי. העזרה הנדרשת אינה בפעולות היום יום אלא בעיקר בעבודות בית. כמו כן, חלק מהאביזרים המסופקים לתובע, כגון קביים וכיסא גלגלים, נועדו לאפשר לו תפקוד עצמאי גם כאשר הוא ללא פרוטזה. מכאן, שטענת התובע לפיה יש להתחשב במרכיב של עזרה לתקופות אלו, מתעלמת ממטרת פסיקת הפיצויים בגין האביזרים השונים.
לאור האמור, אני מאמצת את קביעותיו של פרופ' פסט. בהתחשב בעלות של כ- 55 ₪ לשעה, מדובר בסכום חודשי של כ- 1,500 ₪.
92.אשר לעבר, די במהותה של הפגיעה, בצירוף האשפוזים והטיפולים הרבים, כדי להעיד שהתובע נזקק לעזרה וסיוע של בני משפחה, אף אם לא שולמה תמורה בגינה, וזאת כעזרת מיטיבים.
אני מעריכה את עזרת בני המשפחה בסכום של 3,000 ₪ לחצי השנה הראשונה, 2,500 ₪ לשנה נוספת, ומאז ועד היום בסכום של כ- 1,500 ₪ (הסכום האחרון - לפי היקף העזרה שקבע פרופ' פסט). מצרף הסכומים הוא 75,000 ₪.
93.לעתיד – 480,000 ₪ לפי הכפלת פיצוי החודשי בהתאם לפרמטרים שקבע פרופ' פסט, למשך תוחלת חייו של התובע (54 שנים נוספות, מקדם – 320.6).
94.בהתחשב בכך שייתכן שעם התקדמות הזמן התובע יזדקק לעזרה מוגברת, כפי שקבע פרופ' פסט, ומנגד, העובדה שכלל האוכלוסייה המבוגרת נזקקת לעזרה יתרה, אני מעמידה את הפיצוי לעבר ולעתיד ברכיב זה על 600,000 ₪.
ניידות
95.לפי חוות דעתו של פרופ' פסט התובע יזדקק לרכב אוטומטי בגודל בינוני ומעלה. פרופ' פסט ציין שהתובע יכול ללכת עם קביים כשאינו משתמש בפרוטזה ולכן יוכל להסתדר בכניסה לרכב ללא כיסא הגלגלים. אם התובע ייאלץ להשתמש בכיסא גלגלים הוא יזדקק למכונית עם תא מטען רחב מספיק כדי לאחסן את הכיסא וכן רובוט לאיסופו.
96.התובע העיד שלפני התאונה לא הייתה לו מכונית. לאחר התאונה רכש מכונית מתוצרת מיצובישי דגם סופר לאנסר שנת ייצור 2009. התובע ציין שאף שלפי ההסדר מול המוסד לביטוח לאומי הוא זכאי לרכוש מכונית חדשה, הפטור החלקי ממס הסתכם בסכום של 54,000 ₪, כך שעלות מכונית חדשה המותאמת למגבלותיו הייתה כרוכה בהשקעה נוספת של כ- 100,000 – 130,000 ₪, סכום שאינו מתאים לאמצעיו הכספיים הנוכחיים.
97.התובע עתר לפיצוי ברכיב זה בסכום של 1,856,640 ₪, לפי עלות רכישה ראשונית בסכום של 200,000 ₪ ועוד הוצאות אחזקה ופחת בשיעור של 2.48% ובהיוון ל- 60 שנים.
98.הנתבעת טענה כי לא הוכחה טענת התובע לפיה יהיה עליו לרכוש מכונית מותאמת, שכן לפי עדותו – הוא, הוא נוסע כיום ברכב של אחיו (עמ' 46 ש' 1 – 18, עמ' 47 ש' 1 – 3). הנתבעת כפרה בחישובים של התובע, שהתעלמו מכך שהוא היה רוכש רכב גם אלמלא התאונה כמו גם התבססו על שווי שימוש ברכב לצורך קביעת גובה החבות במס הכנסה, נתון שכלל אינו קשור לעלות שימוש ברכב. הנתבעת הציעה ברכיב זה סכום של 100,000 ₪.
99.לאור טיבה של הנכות ופגיעתה בניידותו של התובע, הצורך ברכישת רכב מותאם בעתיד ועלויות יתרות בגין ניידות, אני פוסקת סכום גלובאלי של 600,000 ₪ לעבר ולעתיד.
כאב וסבל
100.בגין 79% נכות ו- 386 ימי אשפוז: 186,619 ₪
(הסכום הנקוב בסיכומי התובע נמוך יותר. הפער נובע מהזמן שחלף מאז הגשת סיכומי התובע ועד למועד מתן פסק הדין).
ניכויים
תשלומים תכופים
101.לפי מוצגי הנתבעת, שהתובע לא חלק עליהם, שולמו לתובע הסכומים הבאים:
סכום של 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט בחודש 11/19 (בת"ת 17314-09-19), בצירוף הצמדה וריבית (על סכום הנטו בלבד) נכון למועד פסק הדין: 51,838 ₪
סכום של 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט בחודש 4/21 (תוספת לתיק מוצגים של הנתבעת מיום 5.7.21), בצירוף הצמדה וריבית (על סכום הנטו) נכון למועד פסק הדין: 51,211 ₪.
סך הכול תשלומים תכופים נטו נכון למועד פסק הדין: 103,049 ₪.
מל"ל ניידות ונכות כללית
102.התובע מקבל קצבת נכות כללית וקצבת ניידות.
103.לסיכומי הנתבעת צורפה חו"ד אקטוארית עדכנית מיום 23.11.21 לפיה תשלומי המוסד לביטוח לאומי הם כדלקמן:
-
קצבת נכות כללית לעבר לרבות הפרשי הצמדה – 159,137 ₪
-
היוון קצבת נכות כללית לעתיד, על יסוד ההנחה שהקביעה הזמנית כיום (דרגת אי כושר של 100%) תהפוך לקבועה – 794,422 ₪.
-
היוון קצבת ניידות שהתובע קיבל ויקבל: 568,246 ₪.
104.התובע טען שיש לבצע תיקונים שונים בחוות הדעת האקטואריות. לאחר עיון בטיעוני התובע ובתשובת האקטואר מטעם הנתבעת, אני דוחה את טענות התובע.
אשר לגמלה ששולמה ותשולם לשנת 2021 בגין נכות כללית, אמנם שולמה גמלה בסכום של 3,321 ₪ (ולא 3,700 ₪), אך התובע התעלם מכך שהוחלט על ביצוע תשלום מענק חד פעמי, שיוביל להעמדת הגמלה על סכום של 3,700 ₪ לשנת 2021. בעניין זה ראו סעיף 222 ד (א) וסעיף 222 ד (ז) יחד עם הפריט הראשון ללוח ח 1 א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995.
אשר לתשלומי הצמדה, מדובר בשערוך מינימלי וחוקי של הגמלאות ששולמו, כך שאף בנושא זה אין כל טעות. גם בפסיקת הפיצוי בגין הרכיבים השונים הבסיס היה ערכם כיום.
סיכום
105.להלן סיכום פרטי הרכיבים והניכויים:
הפסדי שכר לעבר:319,199 ₪
הפסדי שכר לעתיד:1,978,419 ₪
הפרשות סוציאליות עבר ועתיד:287,202 ₪
תותבת ממוחשבת:860,774 ₪
תותבת לתנאי רטיבות: 289,591 ₪
עלות אביזרים לפי תע"צ קוזזה כנגד תשלומים תכופים לספק.
הוצאות רפואיות עבר ועתיד:50,000 ₪
דיור:100,000 ₪
עזרה עבר ועתיד:600,000 ₪
ניידות עבר ועתיד:600,000 ₪
כאב וסבל:186,619 ₪
סך הכול:5,271,804 ₪
בניכוי -
תשלומים תכופים לתובע:103,049 ₪
נכות כללית לעבר:159,137 ₪
ניידות עבר ועתיד:568,246 ₪
סך הכול:830,432 ₪
יתרה:4,441,372 ₪
106.אין עדיין קביעה צמיתה של המוסד לביטוח לאומי - נכות כללית, ולכן, מסכום זה יוקפא סכום גמלת נכות כללית לעתיד מהוונת, בסכום של 794,422 ₪. אם קביעת המוסד לביטוח לאומי – נכות כללית, תהיה נמוכה מהנקוב בחוות הדעת האקטוארית, התובע יהיה זכאי לקבל סכום נוסף בגובה ההפרש שבין היוון הגמלה שתיקבע לבין הסכום של 794,422 ₪.
107.אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 3,646,950 ₪ בצירוף שכ"ט בסכום כולל של 554,701 ₪ וכן הוצאות המשפט. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את סכומי ההפרשים, ככל שיהיו, בהתאם לסעיף 106 לעיל, ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כדין, וזאת בתוך 30 ימים לאחר שהתובע ימציא כדין את קביעת המל"ל.
ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
