כהן ואח' נ' אס.אר. אקורד בע"מ

התובעים משכנו את דירת מגוריהם לטובת הנתבעת להבטחת פירעון חובות חברת שלהבת שיווק התמר בע"מ לנתבעת. האם זכאים התובעים להפטר מהמשכון על דירת מגוריהם בשל הפרת חובות הזהירות וחובות הנאמנות החלות על הנתבעת כלפי ערב ממשכן, ומחמת הפרת חובות הגילוי לפי פרק ב' לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, וההגנות העומדות לערב יחיד על פי פרק זה.

א. מבוא

1.הנתבעת, אס. אר. אקורד בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "אקורד"), היא חברה ציבורית העוסקת במתן שירותי אשראי וניכיון שיקים.

2.מספר חברות בבעלות מר אליהו אריבי ("אריבי"), או בניהולו, בהן שלהבת שיווק התמר בע"מ (להלן: "חברת שלהבת"), ומועדים ייבוא ושיווק בע"מ (להלן: "חברת מועדים"), שעיסוקן שיווק נרות ושמנים, היו לקוחות של אקורד וביצעו אצל אקורד פעילות ניכיון שיקים. חברת שלהבת היא חברה בבעלות מר פינטו רפאל. חברת מועדים היא חברה בבעלות אריבי ואשתו (ראו עדות אריבי פרוט' עמ' 62).

3. ביום 1.2.2015 נחתם בין אקורד לבין התובעים (אייל ושרה כהן), וחברת שלהבת הסכם ואגרת חוב (נספח 3 לתצהיר מר אודי ניר) (להלן: "הסכם ואגרת חוב" או "הסכם המשכון"), בו מושכנו זכויות התובעים בדירת מגוריהם, אשר נמצאת ברחוב X, גוש X חלקה X, להבטחות פירעון חובות שלהבת לאקורד.

4.ביום 1.2.2015 נחתמה על ידי התובעים הצהרת לווים/ממשכנים. ביום 21.2.2015 נחתמה על ידי התובעים בקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא והוראה בלתי חוזרת. ביום 5.2.2015 נרשם אצל רשם המשכונות משכון על דירת המגורים של התובעים לטובת אקורד. נוסף לכך, ביום 25.2.2015 נרשמה אצל החברה המשכנת, חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ, התחייבות לרישום משכנתא ללא הגבלה בסכום לטובת אקורד. (נספחים 4-7 לתצהיר מר אודי ניר).

5.במכתב מיום 20.3.2018 אשר נשלח לאריבי, רפאל פינטו, חברת שלהבת וחברת מועדים, אקורד הודיעה כי בכרטסות חברת שלהבת וחברת מועדים נזקפות יתרות חוב מצטברות בסך 3,043,990 ש"ח. אקורד התריאה במכתבה כי אם לא ייפרע החוב, יבוצעו שטרי חוב וימונה כונס נכסים מטעמה על נכסי המקרקעין המשועבדים לטובתה (נספח 8 לתצהיר מר אודי ניר). העתק המכתב נשלח לתובעים.

6.ביום 17.6.2018 אקורד פתחה נגד התובעים תיק הוצאה לפועל (513938-06-18), בו הגישה בקשה לביצוע המשכון הרשום לזכותה על דירת התובעים.

7.לאחר זאת, ביום 26.7.2018, התובעים הגישו את תביעתם בהליך כאן בה עתרו להצהיר כי המשכנתה בדרגה ראשונה שנרשמה על דירת מגוריהם לטובת אקורד בטלה.

8.ביום 10.2.2019 (לאחר שביום 5.11.2018 הוחלף ייצוג התובעים), התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן בו עתרו להצהיר כי המשכון בדרגה ראשונה שנרשם לטובת אקורד על זכויות התובעים בדירת מגוריהם בטל. לחלופין עתרו לקבוע כי המשכון שנרשם מוגבל לכיסוי חובות חברת שלהבת בגין ניכיונות שביצעה חברת שלהבת במהלך עסקים רגיל שלה על יסוד שיקים של לקוחותיה, להבדיל משיקים של חברת מועדים 'וכי בכל מקרה המשכון מוגבל לסך מקסימלי של 150,000 ש"ח.

ב. תמצית טענות הצדדים

9.לטענת התובעים, אמנם במסמכי המשכון נכתב כי המשכון הוא ללא הגבלת סכום, אך טרם חתימת מסמכי המשכון הובהר והוסכם כי המשכון מוגבל לסכום של 150,000 ש"ח. לכן, חבות התובעים כלפי הנתבעת מוגבלת ל- 150,000 ש"ח.

10.עוד לטענת התובעים, הנתבעת הפרה חובות זהירות וחובות נאמנות בהן היא חבה כלפי התובעים. לטענתם, לאחר שנעשה המשכון, ללא ידיעתם, אקורד הסבה חובות של חברה אחרת, חברת מועדים, וזקפה אותם לחובת חברת שלהבת. לטענתם, המשכון הבטיח חובות של חברת שלהבת בלבד ולא הבטיח חובות של חברת מועדים. בהסבת חוב חברת מועדים לחברת שלהבת, אקורד הגדילה את החיוב הנערב, ביצעה בו שינוי מהותי, ומטעם זה, ובהתאם להוראות חוק הערבות, התובעים פטורים מהמשכון.

11.עוד לטענת התובעים, הנתבעת הפרה מספר חובות גילוי הרובצות עליה. בכלל זה נמנעה לגלות כי עוד טרם חתימת מסמכי המשכון, אקורד העמידה לחברת שלהבת מסגרת אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח. לטענתם, אילו פרט מהותי זה היה מובא לידיעתם, לא היו ממשכנים דירתם. עוד לטענתם, הנתבעת לא קיימה את חובות הגילוי אשר רבצו עליה כלפיהם בהיותה "נושה" כמוגדר בסעיף 19 לחוק הערבות. בכלל זה לא גילתה להם את עובדת היותם "ערב יחיד", את מסגרת האשראי שהעמידה לחברת שלהבת, ואת תנאי הריבית - אי גילוי שתוצאתו היא, לטענתם, הפטר מהמשכון.

12.לטענת הנתבעת, טענת התובעים בדבר הגבלת המשכון ל- 150,000 ש"ח היא טענה בעל פה נגד מסמכים בכתב, שכן במסמכי ההתקשרות עם התובעים נכתב במפורש כי המשכון מבטיח את החובות כלפי אקורד ללא הגבלת סכום. עוד לטענת הנתבעת, התובעים חתמו על מסמכי המשכון בפני עו"ד מטעם אקורד, ובפני עו"ד נוסף מטעמם. שני עורכי הדין הסבירו לתובעים את משמעות מסמכי ההתקשרות, ואישרו כי התובעים חתמו על המסמכים לאחר שהוסברו להם, וכן לאחר שהוסבר להם כי ערבותם היא לפעילות כספית עתידית.

13.עוד לטענת הנתבעת, תובע 1 הוא שותף של אריבי בעסקיו, ולכן הוא ידע את מהות והיקף הפעילות שנוהלה על ידי חברת שלהבת וחברת מועדים באקורד. בהתאם, המשכון חל על מלוא חובות חברת שלהבת וחברת מועדים. נוסף לכך, בהיותו של התובע שותף בחברת שלהבת, לאור סעיף 19 לחוק הערבות, התובעים אינם באים בגדר "ערב יחיד". לחלופין, חוב חברת שלהבת ללא ניכוי השיקים של מועדים הוא בסך של 487,501 ש"ח, בו התובעים חבים בכל מקרה בתוספת הריבית ההסכמית.

ג. גרסאות הצדדים

ג(1) גרסת התובעים

14.לטענת התובעים, שניהם אנשים עובדים (אייל עובד כמורה ושרה עובדת מטבח). הם רכשו במיטב כספם ובאמצעות הלוואת משכנתה מהבנק הבינלאומי את דירת מגוריהם אשר שועבדה לטובת הבנק המלווה. אין בבעלותם דירה נוספת. (סעיף 8 לתצהיר התובעים).

15.בסוף שנת 2014, לקראת סיום תשלומי הלוואת המשכנתה לבנק, כאשר נותרה יתרת תשלום בסך של כ- 150,000 ש"ח, התובעים נקלעו לקושי כלכלי לאחר שחיתנו בת אחת ועמדו בפני חתונות של שתי בנות נוספות, דבר שכרך עמו עלויות כספיות רבות. אריבי ששמע על הקושי של התובעים הציע להם את סכום יתרת ההלוואה (150,000 ש"ח) כהלוואה ללא ריבית, וסוכם כי התובעים יחזירו לו את ההלוואה בתוך כשלוש שנים ללא ריבית ולפי דרישה. (סעיפים 9-10 לתצהיר התובעים).

16.זמן קצר לאחר שאריבי פרע את הלוואת התובעים, הוא ביקש מהתובעים סיוע כטובה תחת טובה. לטענת התובעים, אריבי מסר להם כי הוא אחד מהבעלים והמנהל של חברת שלהבת, אשר מנכה שיקים של לקוחותיה אצל אקורד, וכי במהלך פעילותו העסקית הוא נזקק מעת לעת למימון ביניים מאקורד באמצעות ניכיון שקים של לקוחותיו. עוד מסר להם כי להבטחת החזר השיקים שמנוכים באופן שוטף ועל מנת להיטיב את תנאי ההתקשרות שלו עם אקורד, דרושה לו בטוחה. אריבי ביקש כי התובעים ישעבדו את דירתם כבטוחה מוגבלת בסכום אותו היו חייבים לו, 150,000 ש"ח, והתחייב כי בכל מקרה המשכון הוא עד לגובה 150,000 ש"ח, הסכום שהלווה להם. כן הבהיר לתובעים כי הסיכון שלהם נמוך מאוד מכיוון שמדובר בהבטחת החזר שיקים של לקוחות חברת שלהבת שנוכו להבדיל מהלוואה; כי מדובר בשיקים רבים של לקוחות שונים של חברת שלהבת בסכומים לא גבוהים; כי גם אם יסורבו חלק מהשיקים, הנתבעים הראשונים יהיו הלקוחות שנתנו את השיקים לחברת שלהבת, רק אחר כך חברת שלהבת ולבסוף התובעים; וכי בכל מקרה מדובר בעסקאות בסכומים לא גבוהים אשר גם במצטבר אינן עולים לסך 150,000 ש"ח. (סעיפים 11, 12, 15 לתצהיר התובעים).

17.התובעים הסכימו לשעבד את דירתם, אך זאת רק לאחר שקיבלו הבהרות הן ממנהל אקורד, מר עדי צים, כי מדובר בסיכון מוגבל בסכום האמור, והן מעורך הדין של אקורד, דוד אוחיון, אשר החתים את התובעים על סדרת מסמכים לרבות מסמך בו צויין הסך האמור אשר גם נאמר לתובעים בעל פה במפורש על ידו. (סעיפים 13, 16 לתצהיר התובעים).

18. ביום 29.1.2015 התובעים הגיעו יחד עם אריבי למשרדי אקורד על מנת לחתום על מסמכי השעבוד. טרם החתימה תובע 1 ("התובע" או "אייל"), נכנס למשרד הבעלים והמנהל של אקורד, מר עדי צים, על מנת לוודא כי השעבוד הוא עד 150,000 ש"ח בלבד. עדי צים אמר לאייל כי הוא מכיר את העסקה וכי התנאים הם כפי שאריבי אמר לתובעים. לטענת אייל, שוב הוא ביקש לוודא כי אין סיכון ושוב עדי צים השיב לו שהכול הוא כפי שאריבי אמר. (סעיפים 17-18 לתצהיר התובעים).

19. התובעים הופנו לחתום על מסמכי השעבוד בפני מי שהציג עצמו כעובד אקורד, עו"ד דוד אוחיון. התובעים ביקשו גם מעו"ד אוחיון לאשר כי בכל מקרה חוב התובעים לא יעלה על 150,000 ש"ח. עו"ד אוחיון אישר זאת ואמר כי הסיכון המקסימלי של התובעים הוא 150,000 ש"ח. לטענת התובעים, הם אף הוחתמו על מסמך עליו נרשם כי הסכום המקסימלי של האשראי המובטח באמצעות דירתם הוא 150,000 ש"ח. לטענתם, מסמך זה לא נמסר להם במעמד החתימה וכן לא נמסר להם כל מסמך אחר. לטענתם, נאמר להם כי העתק כל המסמכים יישלח להם בדואר לאחר שייחתמו על ידי אקורד אולם המסמכים לא נשלחו להם. (סעיפים 19-21 לתצהיר התובעים).

20. לטענת התובעים, בדיעבד התברר להם כי טרם חתימת מסמכי השעבוד, ביום 30.12.2014 חברת שלהבת התקשרה עם אקורד בהסכם ניכיון שיקים במסגרתו הועמדה לה מסגרת אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח (נספח 1 לתצהיר התובעים). הסכם זה והסכם התנאים הכלליים לא הוצגו לתובעים ולא הובאה לידיעתם מסגרת האשראי שניתנה לשלהבת. לטענת התובעים, אם היו יודעים נתונים אלה, לא היו מסכימים לערוב לסכום זה ולא היו ממשכנים לשם כך את דירת מגוריהם. (סעיפים 23, 55, 80 לתצהיר התובעים).

21. עוד לטענת התובעים, בדיעבד התברר להם כי הם הוחתמו על הסכם ואגרת חוב ללא הגבלה בסכום וכי בין ערימת המסמכים אשר חתמו אצל עו"ד אוחיון הוחתמו גם על "הצהרת לווים/ממשכנים" בה ויתרו בחתימתם על הגנת דירת המגורים, מבלי שהוסבר להם דבר בעניין. לטענתם, לא ניתן להם הסבר בעניין הגנות בית המגורים, לא הוסבר כי התובעים מוותרים על זכויות ולא הוסברה משמעות הוויתור. (סעיפים 24, 25, 57 לתצהיר התובעים).

22. לטענת התובעים, אריבי דאג להפגיש אותם עם עו"ד שלומי אדמוני שהוא עו"ד מטעמו של אריבי. עו"ד אדמוני אמר להם כי הם יכולים להיות בטוחים שלא ייפלו בעסקה וכי מצד אחד הסכום שאריבי הלווה לתובעים יהיה מובטח בבטוחה, ומצד שני הבטוחה תסייע לאריבי כי באמצעותה הוא יוכל להמשיך את ההתקשרות שלו עם אקורד ביחס לאשראי שביקשה חברת שלהבת מאקורד. לטענת התובעים, עו"ד אדמוני לא היה יועץ משפטי מטעמם והיה זה אריבי שהביאם אליו. לטענתם, עו"ד אדמוני ציין כי התובעים לא נוטלים כל סיכון וכי הם משעבדים את דירתם כבטוחה לאשראי מוגבל לסכום של 150,000 ש"ח. לאחר דבריו, התובעים חתמו על בקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא (סעיפים 27-28 לתצהיר התובעים).

23. עוד טענו התובעים כי מאחורי גבם וללא ידיעתם אריבי העביר חובות של חברת מועדים לחשבון שלהבת אצל הנתבעת. (סעיף 6 לתצהיר התובעים).

ג(2) גרסת הנתבעת

24.גרסת הנתבעת הובאה בתצהיר מר יהודה אודי ניר, אשר מסר את התצהיר המרכזי מטעם הנתבעת. אודי ניר מכהן אצל הנתבעת בתפקיד דירקטור.

25. לדברי ניר, במהלך שנת 2014 אריבי פנה אל אקורד על מנת שזו תעניק שירותים פיננסים לחברות שניהל אריבי בענף ייבוא/ייצור מוצרי נרות ושמנים. למיטב ידיעת אקורד, התובע, אייל כהן, שימש כשותפו של אריבי, שהוא איש עסקים המוכר היטב בקרב הציבור החרדי והדתי, ושולט ביד רמה בענף מוצרי הנרות והשמנים. (סעיפים 2-3 לתצהיר ניר).

26. במהלך שנת 2014, כחלק מפעילותו העסקית, אריבי פנה אל אקורד על מנת לקבל שירותים פיננסיים עבור חברות אותן הוא מנהל בענף ייבוא מוצרי נרות ושמנים. ביום 30.12.2014 נחתם בין אריבי לאקורד הסכם מסגרת למתן שירותים פיננסיים על ידי אקורד לחברת שלהבת שיווק התמר בע"מ. אריבי ערב באופן אישי להתחייבויות חברת שלהבת כלפי אקורד. (סעיפים 6-7 לתצהיר ניר).

27.לטענת ניר, בזמנים הרלוונטיים לתובענה, התובע היה מצוי בקשרים עסקיים עם אריבי. השניים הם (היו) בעלי מניות בחברה שלהבת תעשיות בע"מ ביחד עם אחרים, כאשר התובע מחזיק ב- 31% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה הנ"ל. בהיותו שותף של אריבי, התובע ידע או היה עליו לדעת, עובר לחתימתו על המסמכים נושא התובענה, כי אריבי מנהל אצל אקורד פעילות חוץ בנקאית עבור חברת שלהבת ועבור חברת מועדים ייבוא ושיווק בע"מ, וכן הוא ידע או היה עליו לדעת כי חברת שלהבת וחברת מועדים הן חברות אשר הפעילות העסקית/כלכלית שלהן שלובות זו בזו, והן קיבלו מאקורד שירותי ניכיון שיקים לצורך פעילותן השוטפת. (סעיפים 8-9 ונספח 1 לתצהיר ניר).

28.במהלך חודש ינואר 2015 אקורד הודיעה לאריבי כי היא מעוניינת למזער את סיכוני האשראי בפעילות חברת שלהבת וחברת מועדים, וכי לצורך המשך מתן שירותים פיננסיים לשתי החברות הנ"ל, על אריבי לספק לאקורד בטוחה הולמת קרי: משכון/שעבוד על נכס מקרקעין אשר יבטיח את מלוא התחייבויותיהן של שתי החברות, חברת שלהבת וחברת מועדים, וכן את התחייבויות אריבי כלפי אקורד. למיטב ידיעת אקורד, התובע היה מודע לכך בזמן אמת כאשר באותם המועדים יתרת העו"ש של שלהבת אצל אקורד הייתה אפסית. אריבי הציע לאקורד כבטוחה להתחייבויות חברת שלהבת וחברת מועדים את דירת התובעים. (סעיפים 10-11 ונספח 2 לתצהיר ניר).

29. ביום 29.1.2015 התובעים וחברת שלהבת חתמו על הסכם ואגרת חוב, בהם הוסכם, בין היתר, כי חברת שלהבת תבטיח את פירעונם של סכומי כסף שונים שתהיה חייבת לאקורד בקשר למתן השירותים הפיננסיים או בקשר לחיובים אחרים ו/או בקשר לחובות התובעים ו/או חובות אריבי ו/או חובות חברת שלהבת ללא הגבלה בסכום. אקורד דאגה לכך כי טרם התובעים יחתמו על מסמכי העסקה לרבות משכון זכויותיהם, שעו"ד דוד אוחיון יסביר להם את המשמעות המשפטית של חתימתם. עו"ד אוחיון אישר בחתימתו כי התובעים חתמו על ההסכם ואגרת החוב לאחר שהוסברו להם משמעויותיו. באותו מעמד נחתמו נספחי ההסכם ואגרת החוב הכוללים הצהרת לווים/ממשכנים ובקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתה והוראה בלתי חוזרת, וחתימת התובעים אומתה. (סעיפים 12 ו- 15-17 לתצהיר ניר).

30. ביום 8.2.2015 נרשם ברשם המשכונות משכון על זכויות התובעים בדירה לטובת אקורד. ביום 25.2.2015 נרשמה התחייבות לרישום משכנתה ללא הגבלה בסכום לטובת אקורד על זכויות התובעים בדירתם אצל החברה המשכנת. (סעיף 15 לתצהיר ניר).

31.התובעים חתמו תחילה בפני עו"ד אוחיון על אגרת החוב והצהרת לווים, ולאחר מכן חתמו על התחייבות לרישום משכנתא והוראה בלתי חוזרת בפני יועץ משפטי מטעמם, עו"ד שלומי אדמוני חי, אשר אישר בכתב כי הסביר לתובעים את משמעות חתימתם.

32. חברת שלהבת החלה מפרה את תנאי ההסכם באופן בוטה ובהפרות יסודיות. שיקים רבים שנמסרו לאקורד חזרו מבלי שנפרעו משום שנמשכו מחשבון מוגבל. ביום 30.3.2018 שוגר מכתב התראה מאת ב"כ אקורד אל חברת שלהבת, חברת מועדים ואריבי, בו הובהר כי אינם עומדים בהתחייבויותיהם וכי בכרטסות חברת שלהבת וחברת מועדים יתרת חוב בסך 3,043,990 ש"ח. ביום 17.6.2018 הנתבעת פתחה תיק הוצאה לפועל לביצוע המשכון/משכנתה. (סעיפים 25, 28 לתצהיר ניר).

33.ביחס לחוב בגינו הוגשה הבקשה למימוש המשכון על דירת התובעים, ניר הסביר כי בסיס החוב הוא של חברת שלהבת. לדבריו, בשלב מסוים חברת שלהבת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי אקורד. אז חברת שלהבת, באמצעות אריבי, ביקשה לפרוס את החוב אשר נוצר מניכיון שיקים של לקוחותיה באמצעות שיקים של חברת מועדים. אקורד הסכימה לכך, ומכאן בכרטיס של חברת שלהבת מופיעים השיקים של חברת מועדים אשר חוללו באי פירעון. השיקים של חברת מועדים בכרטיס של חברת שלהבת נועדו כאמצעי גביה של החוב של חברת שלהבת כלפי אקורד. עם זאת, אקורד לא מסרה לחברת שלהבת או לתובעים או לאריבי את השיקים של צדדים שלישיים אשר מהווים את בסיס החוב של חברת שלהבת כלפי אקורד, ואלו עדיין בחזקתה .(סעיפים 40-41 ו- 43 לתצהיר ניר).

ד. העדים

34.מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים. נוסף לכך, התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית של מר אליהו אריבי, מנהל החברות שלהבת שיווק התמר בע"מ ומועדים ייבוא ושיווק בע"מ. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מנהל סחר ואשראי לקוחות אצל הנתבעת מר עדי צים, ושל מר אודי ניר המכהן כדירקטור בנתבעת. כלל עדי הצדדים העידו גם בחקירה נגדית.

35.בהחלטה מיום 6.7.2023 הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום ראיית חשבון, רו"ח נחום אלמן. רואה חשבון אלמן הגיש את חוות דעתו ביום 6.2.2024.

ה. דיון

ה(1) מבוא

36.כמפורט להלן, נמצא כי דין התביעה להתקבל ויש לפטור את התובעים מחבותם על פי המשכון אשר נעשה לטובת הנתבעת על זכויות התובעים בדירת מגוריהם. זאת, אם בשל הפרת חובות הזהירות וחובות הנאמנות החלות על אקורד כלפי התובעים לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, ואם לפי סעיפים 5(ג)(2), 23(א)(1) ו- 23(א)(5) לחוק הערבות, מהטעמים כדלקמן:

א.התובעים או מי מהם אינם שותפים של חברת שלהבת או בעלי ענין בה. בהתאם, מעמדם הוא כשל "ערב יחיד" כאמור בסעיף 19 לחוק הערבות, וערבותם כפופה להגנות פרק ב' לחוק הערבות למעט סעיפים 21 ו- 25.

ב.אקורד לא קיימה חובות גילוי וחובות מסירת מידע לתובעים כדלקמן:

1.נציג אקורד לא נפגש עם התובעים טרם עשיית המשכון, ולא הסביר להם את מסמכי ההתקשרות, למי התובעים ערבים, מה היקף החובות הקיים והעתידי המובטח במשכון, ומה הם הסיכונים הכספיים של התובעים.

2.אקורד לא גילתה כי עוד קודם לעשיית המשכון היא העמידה לחברת שלהבת מסגרת אשראי, ולא גילתה את סכום מסגרת האשראי (2,500,000 ש"ח), ואת תנאי הריבית. נוסף לכך, לא גילתה לתובעים כי הם "ערב יחיד". (סעיפים 22(א)(1) ו- 22(ב)(1) לחוק הערבות).

3.אקורד לא שלחה לתובעים הודעות תקופתיות אודות מצב החוב המובטח במשכון.

ג.על אף שהסכם המשכון הבטיח חובות של חברה אחת, היא חברת שלהבת, אקורד זקפה לחובת חברת שלהבת את חובותיה של חברת מועדים. זאת ללא יידוע התובעים ומבלי קבלת הסכמתם. בכך גרמה לשינוי יסודי בחיוב הנערב.

ה(2) האם המשכון הוגבל בסכום?

37.לגרסת התובעים בתצהירם כמפורט לעיל, לתובעים הייתה הלוואה אישית מבנק מובטחת במשכנתה. על רקע מצוקה כספית של התובעים, אריבי שילם לבנק את יתרת הלוואת התובעים בסך של 150,000 ש"ח, והעמיד את התשלום כהלוואה לתובעים ללא ריבית. זמן קצר לאחר מכן, אריבי ביקש מהתובעים, כטובה תחת טובה, לשעבד את דירת מגוריהם לטובת אקורד, אצלה הוא מבצע ניכיון שיקים במסגרת פעילותו העסקית, כבטוחה מוגבלת לסכום אותו הלווה להם, כלומר, 150,000 ש"ח. בעדותו בחקירה נגדית, פרוט' עמ' 36-37, התובע תאר את הרקע לשעבוד דירת התובעים: "... הוא בא אליי מר אלי אריבי ואומר לי תשמע אני יודע אתה עכשיו בתקופה של מחתן את הילדים בוא אני אתן לך הלוואה בלי ריבית בלי כלום 150 אלף שקל אמרתי לו מצוין בוא תיתן לי. אחרי זה הוא בא אליי אומר לי אין בעיה עכשיו אתה עשית לי איזה שהיא אני עשיתי לך איזה שהיא טובה בוא תעשה לי גם אתה טובה, אתה מתכנן להחזיר לי את ה, אמרתי לו בוודאי שאני אחזיר לך אומר תשמע אבל תחתום שאתה מחזיר אמרתי לו אני אחתום שאני, לקחתי גם בלי חתימה בסדר אני אחתום לך אין לי בעיה אין לי בעיה לחתום לך איפה אתה רוצה? אז הוא אמר משנה לך איפה? משנה לי לא משנה לי איפה אני אחתום. כסף שלי לקחתי אני אחזיר. אז הוא אמר לי בוא ותחתום פה אז הוא לקח אותי לפה אז חתמתי פה אז הלכתי וחתמתי. אחרי זה הוא אמר תשמע השלמת החתימות אתה תבוא לעורך דין שלי, שם אני אבוא לעורך דין שלך שם... והוא גם הציע לי את זה בלי ריבית... תחזיר לי את זה עוד כמה שנים...". וכן בעמ' 39: "... הוא נתן לי 150 אלף שקל הוא אומר לי מיכאל תשמע אני עושה לך טובה בוא תחזיר לי טובה. בוא תהיה פייר תהיה הוגן איתי אמרתי לו בסדר אני אהיה אתך הוגן אז הוא אומר אז תחזיר לי את זה אתה מתכנן להחזיר? כן. אז בוא תחתום שאתה מחזיר לי והוא אומר ומבחינתי זה שקט אמרתי לו מבחינת יש שקט ואני חייב בין כה וכה להחזיר לך אני אחזיר...".

38.עוד לגרסת התובעים, ביום 29.1.2015 הם הגיעו יחד עם אריבי למשרדי אקורד על מנת לחתום על מסמכי המשכון. לגרסת התובע, טרם חתימת המסמכים, הוא נכנס למשרדו של הבעלים והמנהל של אקורד, מר עדי צים, על מנת לוודא כי המשכון מוגבל ל- 150,000 ש"ח. לדבריו, עדי צים אמר לו כי הוא מכיר את העסקה וכי התנאים הם כפי שאריבי אמר לתובעים. לטענת התובע, הוא ביקש בשנית לוודא כי אין סיכון, ועדי צים השיב לו בשנית שהכול הוא כפי שאריבי אמר. בחקירתו הנגדית התובע העיד: "...שם שבאתי לחברה [אקורד] שאלתי מי אחראי על זה שאלתי מי אחראי פה בחברה אני רוצה לראות מול מי אני חותם ומה אמרו לי הנה הוא [עדי צים] במשרד ניגשתי אליו ואמרתי לו תגיד לי אני לא רוצה שיהיה בעיות אני מבקש ממך תגיד לי אני לוקח מה אני לוקח אני מחזיר, מה שלא לא. לא תתבע יותר, הוא אמר לי מה שדיברת עם אלי הוא כאילו לא היה לו ראש לדבר איתי, לא שישב אצלו עוד מישהו במשרד או מה, אולי היה לו הרבה דברים בראש שהוא רצה לעשות כן אני לא יודע אין לי מושג אבל הוא כאילו מה אמרו לך מה כתבו לך בוא עזוב אותי, אמרתי לו חזרתי על זה פעמיים חזרתי על זה שלוש פעמים באיזה שהוא שלב זה כבר נמאס לו להגיד לך לאלי לך לאלי הוא עשה לי ככה ג'סטה עם היד הוא אומר לי נו, כאילו אתה חוזר על השאלה בווריאציה שונה, תפסיק עם זה. אמרתי טוב בסדר..." (פרוט' עמ' 35). וכן בעמ' 40: "... אני אמרתי לו [לצים] שלא יהיה בעיות כי מה שאני לוקח אני מחזיר שלא תבוא ותדרוש יותר הוא אמר לי מה שדיברת עם אלי זה הכל.".

39.ביחס לגרסת התובע כאמור בדבר הכניסה למשרדו של עדי צים על מנת לוודא כי השעבוד מוגבל ל- 150,000 ש"ח וחילופי הדברים ביניהם, עדי צים השיב בתצהיר עדותו הראשית כי הוא אינו זוכר כלל את הפגישה ולכן אין באפשרותו להתייחס לטענות הנ"ל. לטענתו, הוא לא מתעסק במארג הביטחונות של העסקאות. (סעיף 4).

40.לגרסת התובעים, במשרדי אקורד הם הופנו לחתום על מסמכי המשכון בפני עו"ד דוד אוחיון, וגם ממנו הם ביקשו לאשר כי חוב התובעים לא יעלה על 150,000 ש"ח. לטענתם, עו"ד אוחיון אישר זאת ואמר כי הסיכון המקסימלי של התובעים הוא 150,000 ש"ח. התובעים טענו כי הם הוחתמו על מסמך עליו נרשם כי הסכום המקסימלי של האשראי המובטח באמצעות דירתם הוא 150,000 ש"ח. לטענתם, מסמך זה לא נמסר להם במעמד החתימה וכן לא נמסר להם כל מסמך אחר. לטענתם, נאמר להם כי העתק כל המסמכים יישלח להם בדואר לאחר שייחתמו על ידי אקורד אולם המסמכים לא נשלחו להם. מסמך בו נרשם, על פי הטענה כאמור, כי הסכום המקסימלי המובטח בדירת התובעים הוא 150,000 ש"ח, לא הוצג.

41.לטענת התובעים, בדיעבד התברר להם כי הוחתמו על הסכם ואגרת חוב ללא הגבלה בסכום. התובעת העידה אודות החתימה מול עו"ד אוחיון: "... וכשעמדתי שם אמרתי איפה אני רוצה לדעת שזה 150 אני זוכרת ש[עו"ד] אוחיון קם ואמר תקשיבי גברתי אנחנו לא גונבים כסף מאנשים. 150 אלף שקל החוב זה מה שאנחנו כאילו תהיי חייבת לנו וזה מה ש, לא ניקח ממך יותר כסף, תחתמי כאן את פשוט מעבירה ממשכנתא A למשכנתא B במקום להמשיך לשלם לבנק את משלמת פה וזה מה שהיה לי בראש שבמקום לשלם לבנק אני ממשיכה לשלם אצלה אבל בשלב יותר מאוחר אנחנו עכשיו נקפיא את זה ואז ניתן לכם מתי שתוכלו תשלמו זה מה ששמעתי ממנו." (פרוט' עמ' 56-57).

42.העד המרכזי אשר העיד מטעם אקורד הוא אודי ניר אשר מכהן כדירקטור באקורד. לניר לא הייתה כל מעורבות בהתקשרות בין אקורד לבין חברת שלהבת וחברת מועדים. הוא לא היה מעורב בשעבוד דירת התובעים לטובת אקורד, והוא לא הכיר את התובעים. בעדותו בחקירה הנגדית הוא לא ידע לומר באיזה מועד החלה הפעילות של חברת שלהבת אצל אקורד, ואם היא ניהלה פעילות אצל אקורד לפני שהתובעים חתמו על מסמכי המשכון; הוא לא ידע מי בעלי זכויות החתימה בחברת שלהבת; הוא לא ידע לומר אם הסכם מסגרת האשראי של חברת שלהבת (מוצג ת/1) נחתם בתחילת ההתקשרות אתה; הוא לא ידע לומר מה סכום החוב המובטח בשעבוד דירת התובעים, ומה סכום החוב המיוחס לתובעים; הוא גם לא ידע לומר אם התובעים חתמו על ערבות אישית. נוסף לכך, הוא כלל לא הכיר את התפתחות החוב של חברת שלהבת ואת יתרות החובה שלה במועדים שונים (ראו למשל עמ' 85 לפרוט', שם כאשר נשאל אם הוא יודע איזה נתונים הוצגו לתובעים לגבי החוב של חברת שלהבת במועד חתימת מסמכי המשכון, השיב שאינו יודע). נוסף לכך, אין לניר ולא הייתה לו כל ידיעה אישית לא על הפעולות שבוצעו בחוב חברת מועדים, ולא על הסבת חוב מועדים לחברת שלהבת.

ה(3) חתימת המסמכים בפני עו"ד דוד אוחיון

43.התובעים חתמו על הסכם המשכון (הסכם ואגרת חוב מיום 29.1.2015) בפני עו"ד אוחיון. בעמוד האחרון בהסכם המשכון, תחת הכותרת "אישור עו"ד" מתאריך 1.2.2015 נכתב: "אני הח"מ דוד אוחיון עו"ד, מאשר בזה כי על המסמך דלעיל, לאחר שהוסבר להם משמעויותיו, חתמו הממשכנים שם: כהן אייל מיכאל ת.ז. 027800077 כהן שרה ת.ז. 029479201 וכן הלווה/הנערב שם שלהבת שיווק התמר בע"מ ח.פ. 515082238 באמצעות אריבי אליהו ת.ז. 027966035 והזדהה בפני באמצעות ת.ז. וכי החתימות הנ"ל מחייבות לכל דבר וענין."

44.התובעים חתמו גם על "הצהרת לווים/ממשכנים" מיום 1.2.2015 (נספח 4 לתצהיר ניר), על פיו התובעים קראו את ההסכם ואת אגרת החוב ויתר מסמכי ההסכם, והם מסכימים לתוכנו ולביצועו, וכי ניתנה להם הזדמנות סבירה לעיין במסמכי ההסכם. עוד על פי מסמך זה, התובעים הצהירו כי "בהסכם, ובהסכם המסגרת מפורטים בין היתר, סכום ההלוואה, סכום המסגרת שנקבל בפועל..." (סעיף 3). בסעיף 4 נכתב כי התובעים קראו את סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, כי הם מסכימים לקבלת סידור חלוף במקרה של מימוש המשכנתה וכי הם מוותרים על דיירות מוגנת. גם במסמך זה מופיע אישור עו"ד אוחיון מתאריך 1.2.2015. על פי לשון האישור, עורך הדין הסביר לתובעים את משמעויות המסמך והתובעים חתמו על המסמך לאחר שהסביר להם את תוכנו ומשמעותו. יוער כי לאור מועד אישוריו של עו"ד אוחיון, ניתן לקבוע כי הפגישה במשרדי אקורד לא התקיימה ביום 29.1.2015 אלא ביום 1.2.2025.

45.כמפורט לעיל, לטענת התובעים, לבקשתם, עו"ד אוחיון אישר להם כי חובם לא יעלה על 150,000 ש"ח, ואמר להם כי הסיכון המקסימלי שלהם הוא 150,000 ש"ח. לטענתם, אף נערך מסמך בו נרשם כי הסכום המקסימלי של האשראי המובטח בדירתם הוא 150,000 ש"ח. בעדותו אמר התובע אודות חתימת המסמכים מול עו"ד אוחיון: "תראה עורך דין אוחיון אמר לי ככה אתה לוקח כסף אתה מחזיר אמרתי לו מה שאני לוקח אני מחזיר. מה שאני לא לוקח אני לא מחזיר אז הוא אמר לי תדע לך אבל מה שאתה לוקח אתה מחזיר אמרתי לו נכון...בסך הכל מה שאנחנו דיברנו זה על מה שאני מקבל זה מה שאני מחזיר אמרתי לו בסדר גמור." (פרוט' עמ' 31-32). כוונת התובע באומרו "מה שאני לוקח אני מחזיר" הייתה להלוואה בסך 150,000 ש"ח שקיבל מאריבי. כמו כן, כוונתו בדבריו הנ"ל היא כי זה הסכום המקסימלי בו הוא מתחייב כלפי אקורד ובמשכון. ראו עדותו גם בעמ' 44: "הגבלת הסכום הייתה הבסיס לנכונותנו לחתימה בכלל וביצוע בפרט...".

ה(4) חתימת התובעים על בקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתה בפני עו"ד שלומי אדמוני

46.כשלושה שבועות לאחר חתימת ההסכם ואגרת החוב, התובעים חתמו על "בקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא הוראה בלתי חוזרת" (נספח 5 לתצהיר התובעים). מדובר בבקשה המופנית לחברה המשכנת לתת לאקורד כתב התחייבות לא לאשר את העברת זכויות התובעים בדירתם ללא הסכמת אקורד, וכן התחייבות כי זכות החכירה על הנכס לא תירשם בלשכת רישום המקרקעין, אלא אם באותו מעמד תירשם לטובת אקורד משכנתה בדרגה ראשונה ללא הגבלת סכום. בפסקה הראשונה התובעים הצהירו כי הם התחייבו לשעבד לטובת אקורד את דירתם בשל הלוואה שניתנה לחברת שלהבת ללא הגבלה בסכום. במסמך זה מופיע אישור עו"ד שלומי אדמוני מיום 21.2.2015, לפיו התובעים חתמו על המסמך לאחר שהסביר להם את משמעויותיו.

47.לטענת התובעים בתצהירם, עו"ד אדמוני לא היה יועץ משפטי מטעמם אלא עורך דינו של אריבי, ואריבי הוא זה שהביא אותם אליו. לטענתם, עו"ד אדמוני אמר להם כי הם יכולים להיות בטוחים שלא ייפלו בעסקה, וכי המשכון מיועד לכך שמצד אחד הסכום שאריבי הלווה לתובעים יהיה מובטח בבטוחה, ומצד שני הבטוחה תסייע לאריבי כי באמצעותה הוא יוכל להמשיך את ההתקשרות שלו עם אקורד ביחס לאשראי שביקשה חברת שלהבת מאקורד. עוד לטענת התובעים, עו"ד אדמוני ציין כי התובעים לא נוטלים כל סיכון וכי הם משעבדים את דירתם כבטוחה לאשראי מוגבל לסכום של 150,000 ש"ח. לטענתם, לאחר דבריו חתמו על המסמך הנ"ל. (סעיפים 27-28).

48.עו"ד אדמוני ייצג את התובעים בתחילתו של ההליך כאן. הוא הגיש את התביעה ביום 26.7.2018 וייצג במשך כשלושה חודשים עד 5.11.2018, אז הוחלף הייצוג. התובע ציין בעדותו כי עו"ד אדמוני הוא עורך דינו של אריבי, ותאר בעדותו את הנסיבות שבהן עו"ד אדמוני נטל על עצמו את ייצוג התובעים, ואת הנסיבות שבהן התובעים החליטו לפנות לעורך דין אחר שייצגם:

"ברגע שהגיע אליי חוב של 3 וחצי מיליון פניתי לאלי [אריבי] אמרתי לו תגיד לי מאיפה מגיע חוב כזה גבוה ומה זה קשור אליי בכלל? זה קשור לחברה שלך. הוא אומר לי מה אתה דואג מה הבעיה? נבוא לעורך דין נסדר את זה. אמרתי לו קח אותי לעורך דין. איזה עורך דין? הוא אמר לי לאדמוני אמרתי לו בסדר... לא שילמתי לו... אני לא משלם לו אמרתי לו אני לא משלם הדגשתי לו את זה, אני לא מוכן גם לשלם זה הוצאות שלך מה זה קשור אליי? הוא אמר בסדר אל תדאג מה אתה עכשיו זה אני אשלם לו... אז הוא התחיל לייצג אותי פתאום באה אשתי ואומרת לי תגיד לי אתה לא מבין שהיה פה איזה שהוא מהלך שאתה לא מספיק ערני? אמרתי לה מה אני לא מספיק ערני? היא אמרה לי תראה אתה אלי בא וסיבך אותך בכל הסיפור הזה אתה הולך וממשיך עם עורך דין שלו. מה קרה לך? תיקח עורך דין משלך. אמרת למה לקחת ולשלם אם הוא משלם? אז היא אומרת לי אבל זה עורך דין שלו, ולך תדע מה הוא יעשה לך אמרתי בסדר, בוא ניקח...." (פרוט' עמ' 33-34).

49.אריבי העיד כי לאחר שאקורד פתחה בהליכים נגד התובעים הוא "לקח להם" את עורך דין אדמוני שיגונן עליהם. (פרוט' עמ' 67).

50.מהראיות מתבקשת המסקנה כי עו"ד אדמוני הוא עורך דינו של אריבי. במסגרת שעבוד דירת התובעים לטובת אקורד, התובעים התבקשו על ידי אריבי לחתום על מסמך הבקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא בפני עו"ד (יש להניח שאקורד הנחו את אריבי להשלים להם מסמך זה לצורך הסדרת השעבוד). כאמור לעיל, אריבי הוא זה אשר גרם לתובעים לספק את המשכון על דירתם לטובת עסקיו, וחתימת המסמך הנ"ל, כמו עשיית השעבוד כולו הייתה אינטרס שלו. לאריבי לא היה אינטרס להפנות את התובעים לעורך דין משלהם. סביר גם שהוא רצה להימנע ממצב שבו התובעים ימצאו את עצמם צריכים להוציא כספים מכיסם לצורך תשלום לעו"ד. לכן, אריבי לקח את התובעים לעורך דינו, הוא עו"ד אדמוני. יש לציין כי עו"ד אדמוני ייצג גם את שותפו של אריבי בעסקיו, מר נתנאל פינטו, שהיה בעל מניות ודירקטור בחברת שלהבת. זאת כמשתקף מהמכתב מיום 24.4.2018, נספח 9 לתצהיר ניר.

51.לאחר שהתובעים הותראו לגבי מימוש המשכון על דירתם, והתוודעו בהפתעה גמורה לחוב העצום שנטען על ידי אקורד, התובע מיד פנה לאריבי. תיאורו של התובע את ההתנהלות בנקודת זמן זו הוא אותנטי ומהימן. בכלל זה תפיסתו הנכונה כי החוב הגדול לא קשור לתובעים אלא לאריבי שכן, לתובעים לא היה כל קשר לפעילות העסקית של אריבי ולא הייתה להם כל טובת הנאה מעסקיו (טענת התובעת לשותפות עסקית של התובע ואריבי נדחתה כמפורט להלן בסעיפים 70-75). התובעים קיבלו מאריבי הלוואה מוגבלת בסך 150,000 ש"ח. גם תפיסתו של התובע בתחילת הדרך, לפיה אין הצדקה כי הוא יישא בהוצאות עבור שכ"ט עו"ד בשל הסתבכותו של אריבי, היא אותנטית. אריבי שסיבך את התובעים, סיפק להם פתרון, ייצוגם על ידי עורך דינו מבלי לשאת בשכ"ט עו"ד. ראו עדות התובע בעמ' 46 ש' 4: "אני אמרתי לאריבי תפתור אותי מהבעיה הזאת הוא אמר בוא הוא לקח אותי לעורך דין שלו אדמוני...". בעקבות זאת, עו"ד אדמוני הגיש בשם התובעים את התביעה והבקשה לסעד זמני בהליך כאן. גם תיאור ההתפכחות של התובע בהמשך לגבי הצורך בייצוג נפרד על ידי עו"ד מטעם התובעים, בתבונת רעייתו, הוא אותנטי ואמין.

52.לטענת הנתבעת, בתצהיר התובע מיום 23.7.2018 (שצורף לבקשה לסעד זמני), אין איזכור לטענה בדבר הגבלה המשכון ל- 150,000 ש"ח. לטענתה, באותו תצהיר התובע הצהיר כי עו"ד אדמוני הסביר לתובעים בלשון בהירה כי הם ממשכנים את דירת מגוריהם לטובת חובות שלהבת שיווק התמר בלבד, וכן על הוראה בלתי חוזרת לחברה הממשכנת שלא לרשום משכנתה נוספת על המשכנתה לנתבעת, וכן ויתור על הזכויות המגיעות לתובעים מכוח חוק הגנת הדייר. לטענתה, בסתירה להצהרתו הנ"ל, בעדותו, כשנשאל מה היה אצל עו"ד אדמוני, התובע השיב "לא זוכר", וכן אמר שהוא לא זוכר אם שוחח עם עו"ד אדמוני על הגבלת הערבות ל- 150,000 ש"ח. (פרוט' עמ' 43 ש' 33-36, עמ' 44 ש' 14-32). עוד לטענת אקורד (בסעיף 11 לסיכומיה), בתצהירם מיום 23.7.2018, התובעים הצהירו כי עו"ד אדמוני הסביר על מה הם חותמים ומה ההשלכה המשפטית של חתימתם.

53.עיון בסעיפים הנ"ל בתצהיר התובעים מעלה כי התובעים לא התייחסו בהם לעו"ד אדמוני אלא למעמד חתימת המסמכים במשרדי אקורד ולעו"ד אוחיון ("עורך הדין של הנתבעת"). התובעים הצהירו כי טרם חתימת המסמכים, הוסבר להם על ידי עורך הדין של הנתבעת כי הם חותמים על ערבות לחובות חברת שלהבת שיווק התמר; כי חברת שלהבת שיווק התמר מנכה שיקים אצל אקורד; וכי אם חברת שלהבת שיווק התמר תהיה חייבת לאקורד כסף, התובעים יצטרכו לשלם את חובה.

54.באשר לטענותיה הנ"ל של הנתבעת, יש לציין כי בתצהיר התובעים מיום 23.7.2018 אכן קיים קושי. בתצהיר זה לא פורטה גרסת התובעים לרקע להסכמתם לשעבוד דירתם, כלומר, תשלום הלוואת המשכנתה האישית של התובעים על ידי אריבי, ומתן הסכמתם לשעבוד דירתם על רקע חובם זה לאריבי בבחינת "טובה תחת טובה". בתצהירם הנ"ל גם אין אזכור לגרסתם לפיה, הובהר הן מול אריבי, הן מול עדי צים, והן מול עורכי הדין אוחיון ואדמוני, כי השעבוד מוגבל ל- 150,000 ש"ח.

55.לאחר שהוחלף ייצוג התובעים (ב- 5.11.2018), הוגש מטעמם כתב תביעה מתוקן. בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען כי כתב התביעה המקורי הוגש באמצעות עו"ד אדמוני, אליו התובעים הופנו על ידי אריבי; כי עו"ד אדמוני ייצג את אריבי ואת חברת שלהבת; כי לתובעים יש טענות קשות נגד אריבי, וכן נגד עו"ד אדמוני אשר החתים אותם על מסמכי אקורד מבלי להסביר להם את משמעותם; וכי, ככל הנראה, בעקבות הקשר בין עו"ד אדמוני לבין אריבי, והעובדה שעו"ד אדמוני ייצג אותו ואת חברת שלהבת, בכתב התביעה המקורי לא הוצגה מלוא היריעה בפני בית המשפט. בסיכומיהם טענו התובעים כי על רקע ייצוגם על ידי עורך דינו של אריבי "תובע 1 נדרש לילך בין הטיפות" (סעיף 6 לסיכומי התשובה).

56.עוד יש לציין אודות תצהירי התובעים מיום 23.7.2018, כי אלה היו ממוקדים בטענה בדבר הסבת חוב חברת מועדים לחברת שלהבת, וכן בטענה, לפיה המשכון הבטיח את החוב של חברת שלהבת ולא נעשה להבטחת חוב חברת מועדים. בתצהיר גם מובלעת הנחה, לפיה עיקר החוב שנתבע על ידי אקורד, אם לא כולו, הוא חוב של חברת מועדים ולא של חברת שלהבת.

57.מכל מקום, ביחס לטענותיה של אקורד כאמור, יש לקרוא את עדות התובע כמכלול ואת אמרותיו או מילותיו המצוטטות על ידי אקורד בהקשר של כלל אמירותיו. בעוד שבתצהירים שהוכנו על ידי באי כוחם של התובעים (הן על ידי עו"ד אדמוני ולאחר מכן על ידי בא כוחם הנוכחי), ניכרת טביעת היד של עורכי הדין בניסוח המשפטני של הגרסה העובדתית, מעל דוכן העדים התובעים דיברו בשפתם והתנסחותם הטבעיים, ומדבריהם עלתה תמונה אותנטית, לפיה אריבי ביקש מהם ולמעשה גרם להם לשעבד את דירתם בבחינת "טובה תחת טובה". זאת לטובת עסקיו של אריבי ולמרות שלתובעים לא הייתה כל נגיעה או טובת הנאה מעסקיו. עוד עלה כי טרם החתימה במשרדי אקורד, התובע ניסה לקבל הבהרות מעדי צים, אשר לא ראה לנכון לקרוא את התובעים למשרדו ולנהל איתם שיחה מסודרת טרם החתמתם על המסמכים, אלא פטר עצמו בכך שהפנה את התובע לאשר נאמר לו על ידי אריבי. ראו לעיל תיאורו של התובע בעדותו, לפיו לעדי צים לא היה עניין לשוחח עמו. זאת, הגם שהאינטרסים של אקורד שונים בתכלית מאלה של אריבי, וגם חובות הזהירות וחובות הנאמנות המיוחדות החלות על אקורד כמוסד אשר מעניק אשראי, כלפי ממשכנים, לא חלים על אריבי או על חברת שלהבת.

58.באשר לחתימת המסמכים בפני עו"ד אוחיון, התובע ציין אמירות כלליות של עו"ד אוחיון כגון "מה שאתה לוקח זה מה שאתה מקבל". וכן אמרתו של התובע: "בזמן שחתמנו הרי לא היה זמן להסברים ישבנו חתמנו הלכנו". וכן בעמ' 42: "... כתוב פה סך הכל שלאחר מסע [שכנועים] הכוונה של אלי שהוא שכנע. הסכמנו לשעבד את הדירה, וגם קיבלנו הבהרות ממנהל הנתבעת עדי צים שהוא אמר לי אלי אלי כי מדובר בסיכון מוגבל בסכום הן מהעורך דין של הנתבעת שזה דוד אוחיון הוא גם כן אמר את הדברים האלה זה בסדר ומה שאתה לוקח זה מה שאתה מקבל, אשר החתים אותנו על סדרת מסמכים...". ("מה שאתה לוקח זה מה שאתה מקבל" משמעותו 150,000 ש"ח). ובאשר לחתימת המסמך אצל עו"ד אדמוני, התובע תאר כי גם כאן אריבי אמר לו "תחזיר לי טובה תבוא גם לאדמוני תחתום שם", וביחס לאשר ארע שם אמר "אולי ישבנו אצלו שנייה, באנו לחתום".

ה(5) סיכום ביניים

59.במסמכים עליהם חתמו התובעים נכתב כי המשכון על דירת מגוריהם אינו מוגבל בסכום, וכלל הוא שיש לראות את החותם על מסמכי ההתקשרות כמי שמודע לתוכנם. (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, פ"ד נד(2) 559, 570: "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא"). עם זאת, במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, לתובעים גרסה מפורטת, עקבית ובעלת מספר רבדים קוהרנטיים, בדבר הגבלת סכום השעבוד, וזאת לא רק במערכת היחסים שביניהם לבין אריבי, אלא גם מול נציגיה של אקורד (עדי צים ועו"ד אוחיון).

60.על פי גרסת התובע כאמור, טרם חתימת המסמכים במשרדי אקורד, עדי צים לא שלל את הגבלת השעבוד ל- 150,000 ש"ח, ובנוסף אמר לתובע כי השעבוד הוא לטובת סכום כפי שהוסכם בין התובע לבין אריבי. עדי צים לא שלל את גרסת התובע, אלא טען שאינו זוכר לא את המעמד ולא את אותה שיחה קצרה עליהם הצהיר התובע. בנסיבות אלה, גרסתו הנ"ל של התובע לא נסתרה.

61.באשר לדין והדברים עם עו"ד אוחיון טרם החתימה, למרות שגרסת התובעים כאמור ביחס לחילופי הדברים בינם לבין עו"ד אוחיון, שהיה עו"ד מטעם אקורד, הובאו בפירוט רב הן בכתב התביעה המתוקן, והן בתצהיר עדותם הראשית, ועל אף שמדובר בגרסה אשר מתייחסת לעובדות מהותיות ומשמעותיות למחלוקת בין הצדדים, אקורד נמנעה מהבאת עו"ד אוחיון למתן עדות. משכך, גם גרסתם זו של התובעים אודות הדין והדברים בינם לבין עו"ד אוחיון, לא נסתרה. יצוין כי לאחר דיון ההוכחות אקורד הגישה בקשה להתיר לה את זימונו של עו"ד אוחיון למתן עדות, ובקשתה נדחתה בהחלטה מיום 25.1.2024.

62.באשר לגרסת התובעים בדבר השיח שנוהל עם עו"ד אדמוני, לאריבי היה אינטרס כלכלי אישי בחתימת התובעים על המסמך. האינטרס שלו והתנהלותו המתוארת מעידים כי לאורך כל הדרך הוא התנהל מול התובעים בתחכום שלא לומר בערמומיות, וניצל לטובתו הן את העובדה, שהם הרגישו שהם חייבים לו, והן את העובדה שהם סמכו עליו ונתנו בו את אמונם. עו"ד אדמוני הוא עורך דינו של אריבי אשר קיבל שכ"ט מאריבי ולא קיבל שכ"ט מהתובעים. נוסף לכך, עוד במעמד חתימת מסמכי הסכם המשכון, בין התובעים לבין אריבי היה ניגוד אינטרסים ברור בנוגע להיקף המשכון. לתובעים הגבלת המשכון ל- 150,000 ש"ח, הוא סכום הלוואת אריבי, הייתה קריטית, ואילו אריבי, כמו אקורד, היה מעוניין במשכון ללא הגבלת סכום. נסיבות אלה תומכות בגרסת התובעים, לפיה גם עו"ד אדמוני לא הסביר להם את התוכן והמשמעות של המסמך שאושר על ידו, וכן בהבנה שלהם ממנו, יחד עם דבריו של אריבי שנכח שם, שגם מסמך זה מתכנס לאותה הלוואה מוגבלת שאריבי נתן לתובעים. כלומר, עו"ד אדמוני לא הסביר לתובעים כי במסמך שעליו הם חותמים מדובר במשכון בלתי מוגבל בסכום, ולא הזהיר אותם כי החשיפה והסיכון העומדים לפתחם במקרה של מימוש המשכון על ידי אקורד הוא אובדן מלא של דירת מגוריהם. לאמור לעיל יש להוסיף כי לאחר שאקורד הגישה נגד התובעים את הבקשה למימוש המשכון, לצד ניגוד העניינים המתואר, ולנוכח גרסת התובעים ביחס לשיח שנוהל עם עו"ד אדמוני טרם חתימת הבקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא, ניגוד העניינים הנ"ל התרחב לניגוד עניינים גם בין התובעים לבין עו"ד אדמוני. ניגוד עניינים זה מספק את ההסבר לניסוח תצהיר התובעים מיום 23.7.2018 באופן שלא תפתח בו חזית נגד אריבי או נגד עו"ד אדמוני.

63.בנסיבות אלה אשר מתייחסות לחלקו של עו"ד אדמוני, היה מצופה מהנתבעת לזמן גם את עו"ד אדמוני על מנת שימסור עדות אודות הסבריו לתובעים טרם חתימתם על מסמך הבקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא, בכלל, ועל משכון ללא הגבלת סכום בפרט. גם לגבי עו"ד אדמוני, הנתבעת נמנעה מלזמנו למתן עדות. כתוצאה מכך, גם בכל המיוחס לעו"ד אדמוני, ובכלל זה האמרות שיוחסו לו בדבר הגבלת המשכון להלוואת אריבי לתובעים בסך של 150,000 ש"ח - גרסת התובעים לא נסתרה.

64.בשים לב לכך שהתובעים הם בעל ואשה, עדויותיהם הן, למעשה, עדות יחידה של בעל דין. עם זאת, העובדה שגרסתם מפורטת, הגיונית, ומעמידה תמונה מלאה ושלמה, מבססת את מהימנותה. מהנתבעת היה מצופה, לכל הפחות במסגרת נטל הבאת הראיות, לנסות לסתור את עדויות התובעים באמצעות עורכי הדין אשר אישרו את מסמכי המשכון (עו"ד אוחיון ועו"ד אדמוני). משלא עשתה כן, גרסת התובעים, לפיה, הן עדי צים, הן עו"ד אוחיון, והן עו"ד אדמוני, אישרו לתובעים, כי השעבוד מוגבל ל- 150,000 ש"ח, הוכחה במאזן ההסתברויות.

ה(6) חובות הגילוי

65.עיסוקה של אקורד הוא מתן שירותי אשראי וניכיון שיקים. לכן, החובות החלות על בנק, ובכללן חובות הגילוי והנאמנות, חלות גם עליה.

66.חובות הגילוי והנאמנות, שהן חובות מהותיות ומשמעותיות המוטלות על בנק, מעוגנות ומושרשות הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה. כך נאמר אודות חובות אלה בע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ, (28.12.2009), כבוד השופט א' רובינשטיין, ("עניין שמחוני"):

"מורכבותם של חוזים בנקאיים והקושי בהבנתם הובילו את החקיקה ואת הפסיקה לאורך השנים לשוב ולהדגיש את חובות הגילוי והנאמנות של הבנק כלפי לקוחותיו וכלפי מקבלי שירות. חובה זו מוצאת את ביטויה, בין היתר בסעיפים 3-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן חוק הבנקאות). שעניינם איסור הטעיה, איסור פגיעה לרבות ניצול מצוקה, וגילוי נאות (ראו רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י מערכות מתקדמות למורה נהיגה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף רחובות [פורסם בנבו]; ע"א 3690/07 ירדני נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו]; עניין הורש הנזכר מעלה)); ראו גם מ' רובינשטיין וב' אוקון "הבנק כסוכנות חברתית", ספר שמגר מאמרים חלק ג', עמ' 819). בע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309 נדונה שאלת תחולתו של חוק הבנקאות גם על מערכת היחסים שבין ערב לבנק, בהמשך לכך תוקן החוק (סעיף 17א לחוק הבנקאות) והחיל את החוק גם על ערב." (פסקה כ"ה).

67.סוגיה מרכזית אשר משליכה על השאלה אם על אקורד רבצו חובות גילוי כלפי התובעים, ואם כן, מה מהות חובות הגילוי והיקפן, היא האם התובעים באים בגדר "ערב יחיד" כאמור בפרק ב' לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 ("חוק הערבות"). לפיכך, תחילה תבחן סוגיה זו.

ה(7) האם התובעים הם "ערבים יחידים"?

ה(7)(א) מסגרת משפטית

68.בהסכם המשכון, אשר נחתם בין אקורד לבין התובעים, מדובר במשכון נכס להבטחת חיובו של אחר (חברת שלהבת), אשר מקנה לתובעים מעמד של ערבים. זאת לאור סעיף 12 לחוק המשכון המורה: "מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר, יהא דינו של בעל הנכס כדין מי שערב אותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון כאמור בחוק זה". (ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי, (15.12.2015), סעיף 37 ("עניין צוברי"). נוסף לאמור, כפי שנקבע בעניין צוברי, יש להחיל את ההגנות המוענקות ל"ערב יחיד" גם על "ערב ממשכן", בשינויים המתחייבים למעט סעיפים 21 ו- 25 לחוק הערבות. (כבוד השופט ח' מלצר, סעיף 52).

69.סעיף 19 לחוק הערבות קובע:

"19.בפרק זה –

"נושה" – מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;

"ערב יחיד" – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"ערב מוגן" – אחד מאלה:

(1)ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 שקלים חדשים;

(2)ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו."

ה(7)(ב) האם התובעים הם "שותפו של החייב" או "בעלי עניין בתאגיד החייב"?

70.כאמור בהגדרת ערב יחיד בסעיף 19 הנ"ל, שותפו של חייב או בעל עניין בתאגיד שהוא החייב, לא ייחשב ערב יחיד.

71.לטענת אקורד, אריבי והתובע היו שותפים עסקיים. אודי ניר טען בתצהירו כי בזמנים הרלוונטיים לתובענה, התובע היה מצוי בקשרים עסקיים עם אריבי. זאת בהתאם לשאילתת חברת שלהבת תעשיות בע"מ (נספח 1 לתצהיר ניר), לפיה התובע ואריבי הם (היו) בעלי מניות בחברה הנ"ל ביחד עם אחרים, כאשר התובע מחזיק ב- 31% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה הנ"ל. ניר טען בתצהירו כי בהיותו שותף של אריבי, התובע ידע או היה עליו לדעת עובר לחתימתו על המסמכים נושא התובענה, כי אריבי מנהל אצל אקורד פעילות חוץ בנקאית עבור חברת שלהבת וחברת מועדים וכן ידע ו/או היה עליו לדעת כי שלהבת ומועדים הן חברות אשר הפעילות העסקית/כלכלית שלהן שלובות זו בזו, וכי הן קיבלו מאקורד שירותי ניכיון שיקים לצורך פעילותן השוטפת. (סעיפים 8-9). כאשר נשאל בחקירתו הנגדית אם התובע היה שותף בחברה שלהבת שיווק התמר בע"מ, למרות שמדובר בחברות נפרדות, ולמרות שלתובע לא הייתה כל נגיעה לחברה שלהבת שיווק התמר בע"מ, ניר השיב שמבחינתו שלהבת שיווק התמר בע"מ ושלהבת תעשיות בע"מ "זה היינו הך" (פרוט' עמ' 79). רק לאחר מכן, כאשר ב"כ התובעים הקשה ושאל: "אני נותן לך כדוגמא אם אני שותף באסם השקעות זה הופך אותי גם להיות שותף באסם שיווק?" אז, למעשה, חזר בו מטענתו והשיב "וודאי שלא. בוודאי שלא." (פרוט' עמ' 80). עדי צים טען בעדותו כי התובעים היו שותפים בחברת שלהבת שיווק התמר בע"מ וכי הם החזיקו בה 38%-40% מהמניות (פרוט' עמ' 13 ש' 31-עמ' 14 ש' 4). אקורד הוסיפה וטענה כי תחום העיסוק של שלהבת תעשיות בע"מ הוא אותו תחום עיסוק של שלהבת שיווק התמר בע"מ ושל חברת מועדים.

72.התובעים טענו כי התובע אינו שותפו של אריבי ,וכי פרט לרכישת מניות אשר נעשתה בעבר בחברת שלהבת תעשיות בע"מ ,אשר אינה קשורה להליך זה, ואשר קרסה בשנת 2014, לא היו לתובע זכויות או סמכויות נוספות בחברת שלהבת תעשיות בע"מ, הוא לא היה שותף בחברת שלהבת שיווק התמר בע"מ, ולא הייתה לו מעורבות בעסקיו של אריבי. התובע מסר בעדותו בחקירה נגדית כי אריבי הציע לו לקנות מניות במחיר מוזל בחברה שלהבת תעשיות בע"מ וכי הוא רכש את המניות תמורת 3,000 ש"ח, לא קיבל משכורת משלהבת תעשיות בע"מ ולא הייתה לו שם זכות חתימה (פרוט' עמ' 28-29). לדבריו, הוא היה ערב לחובות שלהבת תעשיות בע"מ ושילם כ- 100,000 ש"ח לתשלום חובותיה.

73.החברה שלהבטחת פירעון חובותיה התובעים שעבדו את דירת מגוריהם היא שלהבת שיווק התמר בע"מ. בחברה זו התובעים או מי מהם לא היו שותפים או בעלי עניין. התובעים או מי מהם לא החזיקו מניות בחברה זו ולא שימשו בה בכל תפקיד. אין יסוד, אפוא, לטענת עדי צים, לפיה התובעים היו שותפים בחברת שלהבת שיווק התמר בע"מ וכי הם החזיקו בה מניות. העובדה, לפיה התובע היה בעל מניות בחברה אחרת ביחד עם אריבי, כמו גם הטענה לפיה החברות עסקו באותו תחום, אינה נוגעת לעניין שכן, לא מדובר בחובות של חברת שלהבת תעשיות בע"מ או משכון להבטחת חובות של חברת שלהבת תעשיות בע"מ.

74.עוד יש לציין כי מתדפיס החברה שלהבת תעשיות בע"מ שהגישה אקורד (נספח 1 לתצהיר ניר), בפברואר 2015 חשבון הבנק של שלהבת תעשיות הוגבל, ובאפריל 2015 שלהבת תעשיות ביקשה מבית המשפט צו להקפאת הליכים. כלומר, במועד עשיית המשכון לטובת אקורד, חברת שלהבת תעשיות בע"מ הייתה, למעשה, חברה לא סולבנטית ולא פעילה.

75.בנסיבות אלה, מעמדם של התובעים הוא כשל "ערב יחיד" כאמור בסעיף 19. הם משכנו את דירת מגוריהם לטובת חיוביה של חברת שלהבת. האשראי ניתן לחברת שלהבת על ידי אקורד, אשר מתן הלוואות הוא מהלך עסקיה הרגיל; התובעים אינם תאגיד; אינם "בן זוג" של שלהבת; ואינם שותפים של חברת שלהבת או בעלי ענין בה. בהתאם, ערבותם כפופה להגנות פרק ב' לחוק הערבות הניתנות לערב יחיד למעט סעיפים 21 ו- 25.

ה(8) אי מתן הסבר לתובעים על משמעות חתימתם על מסמכי השעבוד והשלכותיה על ידי נציג אקורד

76.טרם חתימת מסמכי המשכון, היה על אקורד לדאוג לכך כי נציגה המוסמך ייפגש עם התובעים, יסביר להם על מה הם חותמים, מה משמעות הדבר ומה היקף החובות הממושכנים. ראו פסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין בעניין שמחוני: "... אכן, מחד גיסא, חזקה על אדם החותם על מסמך שקרא והבין את תוכנו, בפרט שמדובר במסמך כה מהותי שעניינו משכנתא... עם זאת ברי מנגד כי הבנק לא עמד בסטנדרט ההתנהגות הבסיסי, וזו אף לשיטתו שלו עצמו... על נציג של הבנק היה לפגוש במערערת, להסביר לה על מה היא חותמת, מה משמעות הדבר ומה היקף החובות. המערערת לא פגשה בנציג הבנק, ולא הוסברו לה משמעות חתימתה והשלכותיה. קשה להלום התנהגות זו של הבנק, ותמהני עליה". (פסקאות ל'-ל"א).

77.אין חולק כי נציג מטעם אקורד לא נפגש עם התובעים, לא שוחח עמם, ולא הסביר להם את מהות המשכון, לטובת מי ומה הוא נעשה, מה הם סיכוניהם של התובעים וכו'. ראו לעניין זה עדות התובע בפרוט' עמ' 42: "בחברה אף אחד לא ישב איתי בחברה מטעם החברה לא היה איש אני רוצה לדעת שם של מישהו שישב איתי אף אחד לא ישב איתי." שני עדי ההגנה, עדי צים ואודי ניר, אף אחד מהם לא ישב עם התובעים טרם חתימת מסמכי המשכון או במהלך החתימה עליהם, ולא הסביר להם את משמעות המסמכים שעליהם הם הוחתמו, את היקף התחייבויותיהם כלפי אקורד, ואת היקף החוב הקיים והצפוי של חברת שלהבת. עו"ד אוחיון, אשר החתים את התובעים על מסמכי המשכון, הוא אמנם מטעם אקורד, אך מעבר לכך שהוא לא הובא על ידי אקורד למתן עדות, אין טענה בפי אקורד כי הוא ידע את פרטי ההתקשרות של אקורד עם חברת שלהבת, ואת התחייבויותיה של חברת שלהבת כלפי אקורד. ממילא עו"ד אוחיון לא יכל למלא אחר חובות מסירת המידע ומתן ההסברים לתובעים אשר מוטלות על אקורד.

78.אקורד לא הציגה כל מסמך שייש בו להעיד על מתן ההסברים וקיום חובות הגילוי. כך, אקורד לא הציגה את מסמך הגילוי כנדרש וכמתחייב בסעיף 1 לתקנות הערבות, תשנ"ח-1998, ביחס להיקף האשראי שבכוונתה להעמיד לחברת שלהבת ואת תנאיו. התובעים לא הוחתמו על הסכם מסגרת האשראי אשר נעשה עם חברת שלהבת ועל מסמך תעריפון העמלות, בו נרשמה מסגרת האשראי בסך של 2,500,000 ש"ח, ופורטו שיעורי הריביות השונות, עמלות הניכיון והעמלות האחרות. נוסף לכך, אקורד לא הציגה כל מסמך מתקופת הסכם המשכון שייש בו להעיד על עדכון התובעים לגבי מצב החוב בכלל, ולגבי העובדה שבמהלך שלוש שנים ממועד עשיית המשכון, החוב הלך והעמיק בפרט.

79.מתצהירי שני עדי אקורד, ניתן להתרשם כי אקורד הייתה מודעת לכשל המתואר בהתנהלותה, ולכך שאיש מטעמה לא נפגש עם התובעים טרם חתימת מסמכי המשכון או במהלך חתימתם, ולא סיפק לתובעים כל מידע או הסברים, ולכן, גם בעניין חובות הגילוי הרובצות עליה, וגם בעניין הסבת חובותיה של חברת מועדים לחברת שלהבת (סוגיה אשר תידון להלן בפרק ה(12)), היא שמה יהבה על הטענה, לפיה התובע ידע והיה מודע לכל המידע הנדרש בהיותו שותף עסקי של אריבי.

80.כך טען עדי צים בתצהירו כי למיטב ידיעתו ומבדיקה שעשה התברר כי התובע שימש כשותפו של אריבי בעסקיו, ולכן סביר להניח כי התובע ידע או שהיה עליו לדעת בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה כי אריבי מנהל באקורד פעילות אשראי חוץ בנקאית עבור החברות שלהבת ומועדים. עוד טען בתצהירו כי מכאן יש לקבוע כי התובע ידע כי שלהבת ומועדים הן חברות אשר הפעילות העסקית/כלכלית שלהן שלובות זו בזו, וכי הן קיבלו מאקורד שירותי ניכיון שיקים לצורך פעילותן השוטפת, והביטחונות נועדו להבטיח את האשראי לשתי החברות ולערבותו של אריבי כלפי אקורד. (סעיף 5). בדומה אודי ניר טען בתצהירו כי התובע היה מצוי בקשרים עסקיים עם אריבי, וכי בהיותו שותף של אריבי, התובע ידע או היה עליו לדעת עובר לחתימתו על מסמכי המשכון, כי אריבי מנהל אצל אקורד פעילות חוץ בנקאית עבור חברת שלהבת ועבור חברת מועדים, וכי הוא ידע או היה עליו לדעת כי החברות שלהבת ומועדים הן חברות אשר הפעילות העסקית/כלכלית שלהן שלובות זו בזו, וכי הן קיבלו מאקורד שירותי ניכיון שיקים לצורך פעילותן השוטפת. (סעיפים 8-9).

81.כפי שכבר פורט לעיל בסעיפים 72-73, התובע החזיק במניות בחברה אחרת, חברת שלהבת תעשיות בע"מ, חברה אשר נקלעה לקשיים עוד בפברואר-אפריל 2015 וחדלה מלפעול. לתובע אין ולא היה כל קשר לא לחברת שלהבת ולא לחברת מועדים, שתיהן חברות שנוהלו על ידי אריבי. הוא לא החזיק מניות בחברות אלה, לא שימש בהן בכל תפקיד, ולא היו לו לא מעורבות ולא ידיעה לא על פעילותן העסקית, לא על התחייבויותיהן כלפי אקורד, ולא על חובותיהן.

82.בעדותו בחקירה נגדית, התובע העיד חזור ושנה כי איש מטעם אקורד לא ישב עם התובעים ולא נתן להם כל מידע או הסברים בכלל, ולגבי סיכון הרובץ לפתחם של התובעים לחובות במיליוני ש"ח בפרט. התובע חזר ותאר כי כאשר ניסה לקבל מעדי צים אישור לסכום הממושכן, עדי צים פטר אותו בכך שהפנה אותו לאשר סוכם בינו לבין אריבי. הוא גם תאר באופן אותנטי כי הוא לא ידע ולא העלה על דעתו סיכון העולה כדי מיליוני ש"ח. כך העיד:

"...שאני מגיע לחברה לחתום על סכומים כאלה גבוהים לצורך העניין 3 וחצי מיליון כי זה היה סכום התביעה המקורי שלכם. אני מצפה לשבת עם בן אדם ראובן שמעון לוי לא אכפת לי מי מצפה לשבת יבואו יגיד לי תשמע לי קוראים כך וכך לך קוראים כך וכך העסק הוא כך וכך אתה נותן כך וכך מקבל אחוזים..." (עמ' 35).

"... אני טוען טענה אחת שאני בא לחתום ולעשות איזה שהוא עסק צריך שהדברים יהיו ברורים לי כולל כל המסמכים שיהיו ברורים מראש כולל ההיקף של החובות הדברים האלה אני חייב לדעת אותם ואז אני יכול להיות ערני אבל כשאני לא יודע את הדביר ואני מדבר עם מישהו או אומרים לי כל מה שאתה עכשיו זה מה שדיברת איתו אז יש לי בראש מה שדיברתי איתו [הכוונה לאריבי] ולא משהו אחר אז אין לי מה לפחד..." (עמ' 36).

"כשאני באתי למר עדי צים ושאלתי אותו שלא יהיה בעיות הוא אמר לי אלי אלי אלי אז מבחינתי רק הוא הי לי בראש אם אני הייתי מעלה בדעתי שעומד לי בן אדם אני בא שואל יושב איתו ליד שולחן כמו בן אדם תבין שזה עסקה של מיליונים לא ייתכן שאני אלך ברחוב יחד עם אשתי לצידי ואם אין דבר כזה בית משפט שלא תבענו מעולם אני אעבור ליד בן אדם ואני לא אכיר אותו ואני לא אדע שיש לי עסק במיליונים אני צריך לדעת עם מי יש לי עסק אז בבקשה שיבוא וידבר איתי". (עמ' 41).

83.לא ניתן להימנע, בנסיבות אלה, מהמסקנה, לפיה אקורד לא קיימה את החובה הבסיסית המוטלת עליה לדאוג ולוודא כי התובעים ייפגשו עם נציגה המוסמך אשר בקיא בתיק ובחשבון של חברת שלהבת, וכי נציג אקורד יסביר לתובעים על מה הם חותמים, למי הם ערבים, מה היקף החובות הקיים והעתידי של חברת שלהבת, ומה הם הסיכונים הכספיים, והיקף החיוב האישי אשר עלול לרבוץ על התובעים.

ה(9) חובות הגילוי והגנות פרק ב' לחוק הערבות

ה(9)(א) מסגרת משפטית

84.כאמור לעיל, מעמדם של התובעים הוא כשל "ערב יחיד" כאמור בסעיף 19 לחוק הערבות. בהתאם, ערבותם כפופה להגנות פרק ב' לחוק הערבות הניתנות לערב יחיד למעט סעיפים 21 ו- 25. בהינתן תחולת הגנות פרק ב' לחוק הערבות על התובעים, אקורד (המלווה) חבה לתובעים חובות גילוי שונות. "מטרתן של חובות הגילוי היא ליידע את הערב בדבר אופי התחייבויותיו והסיכונים הנשקפים לו כתוצאה מהערבות לה התחייב." (ת"א (י-ם) 5533-08-17 משה אורי בלוי נ' ישעיהו קצנלבוגן (22.6.2022), סעיף 64).

85.סעיף 22 לחוק הערבות קובע את חובות הגילוי המוטלות על נושה כדלקמן:

22".(א)נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את

כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:

(1)הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);

(2)שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;

(3)תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;

(4)היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;

(5)היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;

(6)תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);

(7)שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

(ב)נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

(1)היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;

(2)מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;

(3)היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;

(4)שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

(ג)גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.

(ד)גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור."

ה(9)(ב) אי גילוי הסכם המסגרת עם חברת שלהבת ומסגרת האשראי שהועמדה לחברת שלהבת

86.התובעים חתמו בפני עו"ד אוחיון על "הסכם ואגרת חוב" ו"הצהרת לווים/ממשכנים" ביום 1.2.2015. כחודש קודם לכן, ביום 30.12.2014, בין אקורד לבין חברת שלהבת, באמצעות אריבי, נחתמו הסכם מסגרת, הסכם תנאים כלליים להסכם מסגרת ותעריפון עמלות (מוצג ת/1). כאמור במסמך תעריפון העמלות, לחברת שלהבת הועמדה מסגרת אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח.

87.לטענת התובעים, רק בדיעבד התברר להם כי טרם חתימתם על מסמכי המשכון, ביום 30.12.2014 חברת שלהבת התקשרה עם אקורד בהסכם לניכיון שיקים מסחריים, ולשם כך הועמדה לה מסגרת אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח. לטענתם, הסכם מסגרת האשראי של חברת שלהבת לא הוצג להם ולא הובאה לידיעתם מסגרת האשראי שניתנה לחברת שלהבת. לטענתם, אם היו יודעים נתון זה, לא היו מסכימים לערוב לסכום זה ולא היו ממשכנים לשם כך את דירת מגוריהם. (סעיפים 13 ו- 80 לתצהיר התובעים).

88.אודי ניר אישר בתצהירו כי ביום 30.12.2014 נחתם בין אריבי לבין אקורד הסכם מסגרת למתן שירותים פיננסיים לחברת שלהבת שיווק התמר בע"מ. (סעיף 7).

89.עדות התובעים כאמור לא נסתרה על ידי אקורד. שני העדים מטעם אקורד לא הצהירו ולא העידו כי הסכם המסגרת שנחתם מול אריבי וחברת שלהבת, ומסגרת האשראי בסך של 2,500,000 ש"ח, גולו לתובעים טרם חתימתם על מסמכי המשכון. אקורד גם לא הציגה כל מסמך או ראיה אובייקטיבית אחרת ממנה ניתן יהיה להסיק כי מסגרת האשראי שהועמדה לחברת שלהבת כאמור ותנאיה גולו לתובעים. עוד חשוב לציין כי במועד חתימת מסמכי המשכון, לחברת שלהבת לא היה חוב לאקורד, ולשיטת אקורד עצמה התובעים ערבו "לפעילות כספית עתידית". (סעיף 35 לסיכומי הנתבעת).

90.להסכם המסגרת אשר נעשה בין אקורד לבין חברת שלהבת, צורף, כאמור, מסמך "תעריפון עמלות" בו נכתב כי נכון ליום 30.12.2014, כלומר, חודש לפני מועד הסכם המשכון, לחברת שלהבת אושר אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח. באותו מסמך פורטו שיעורי עמלות הניכיון והוגדרה הריבית החריגה. כאמור בסעיף 1 לתקנות הערבות, תשנ"ח-1998, שנושאו הוא מסמך הגילוי לפי סעיף 22 לחוק: "הגילוי לערב יחיד לפי סעיף 22 לחוק ייעשה במסמך נפרד מחוזה הערבות, תוך מתן הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימת חוזה הערבות...".

91.אקורד הסכימה (בסעיף 35 לסיכומיה), כי סעיף 22 לחוק הערבות מטיל עליה חובת גילוי כלפי הערב היחיד טרם חתימת מסמכי הערבות ,בנוגע לפרטים מהותיים שבין הנושה לבין החייב .וכי חובה זו חלה עליה גם כלפי ערב ממשכן. אלא שלטענתה, הוסבר לתובעים כי הם חותמים על "ערבות ללא הגבלה ביחס לפעילות כספית עתידית כעולה מהמסמכים הכתובים". אין לקבל טענה זו. לאור ההוראות המפורשות בחוק הערבות ותקנות הערבות כאמור לעיל, היה על אקורד לבצע לתובעים גילוי בכתב במסמך נפרד ממסמך ההסכם ואגרת החוב, ובו לפרט כי לחברת שלהבת אושר אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח. כן היה על אקורד לפרט באותו מסמך את שיעורי עמלות הניכיון ואת שיעור הריבית החריגה. לעניין שיעורי עמלות הניכיון, עמלות אלה הן, למעשה, שיעורי הריבית על האשראי הניתן לחברת שלהבת במסגרת ניכיון השיקים, ולכן הם באים בגדר שיעור הריבית שאותה היה על אקורד לגלות לתובעים. גילוי כאמור לתובעים לא נעשה על ידי אקורד.

92.עוד לטענת אקורד בסיכומיה, בסעיף 3 למסמך "הצהרת לווים/ממשכנים" עליו חתמו התובעים בפני עו"ד אוחיון (עמ' 42 לתצהיר ניר), התובעים הצהירו כי הם עיינו בהסכם המסגרת. בסעיף 3 למסמך הנ"ל נכתב: "ניתן לנו העתק מההסכם ונספחיו, והזדמנות סבירה לעיין במסמכי ההסכם ונספחיו ולהיוועץ בעו"ד מטעמנו, טרם חתימתנו על ההסכם ונספחיו. בהסכם, ובהסכם המסגרת מפורטים, בין היתר, סכום ההלוואה, סכום המסגרת שנקבל בפועל, שיעור הריבית, מועדי הפירעון ההלוואה, תקופת ההלוואה, והצעדים שאס. אר. אקורד רשאית לנקוט בשל אי תשלום במועד, לרבות העמדת ההלוואה ו/או החוב לפירעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה, ושיעור ריבית הפיגורים.".

93.גם טענה זו דינה להידחות. ראשית, בסעיף הנ"ל לא נכתב כי התובעים עיינו בהסכם המסגרת. גם לא נכתב כי ניתנה לתובעים האפשרות לעיין בהסכם המסגרת. נכתב כי התובעים עיינו "במסמכי ההסכם ונספחיו" כאשר הכוונה במילה "הסכם" היא להסכם ואגרת החוב. נוסף לאמור, במסמך כלל לא פורטו סכום מסגרת האשראי, שיעורי הריבית, מועדי הפירעון וכו', כנדרש בסעיף 22 לחוק הערבות ובסעיף 1 לתקנות הערבות, ואין בהפניה הלקונית והכללית לפרטים בהסכם המסגרת כדי למלא אחר חובת הגילוי.

94.התובע העיד כי הסכם מסגרת האשראי שנחתם עם שלהבת לא גולה לו ולא דובר איתו, וכי הוא לא העלה בדעתו כי לחברת שלהבת, שלהבטחת חובותיה מושכנה דירת המגורים, ניתן אשראי בסדר גודל שכזה. כך עדותו בעמ' 44: "... יום קודם כשנחתם בין אלי לבין חברת אס אר אקורד הסכם על 2 מיליון וחצי 2 400 לא זוכר מה זה לא הוצג בפניי תוכל להגיד לי למה זה לא נמצא בין כל המסמכים?" וכן בעמ' 55: "... הנתבעת לא גילתה לנו דבר על אודות גובה המסגרת שזה מה שישראל הציג לו שיום קודם לפני שאנחנו חתמנו, יום קודם היה חתימה על 2 וחצי מיליון 2400 לא זוכר מה הסכום שמה, ואת זה לא הוצג לנו כי דבר כזה שאתה מציג ואתה אומר תשמע תחתום על זה על 2 נקודה 4 מיליון זה היה מקפיץ אותי." ובעמ' 48: "... אם אתה היית בא ואומר לי מראש אתה יושב איתי ואומר לי תשמע מיכאל יש לנו פה עסקה הסכום הוא כזה וכזה הסיכון הוא כזה וכזה אין לי בעיה. אבל אם אתה לא אומר לי את זה אז אני לא מעלה בד[ע]תי דבר שאני לא מעלה בדעתי...".

95.אמירתו הנ"ל של התובע, לפיה אם היה נאמר לו כי לרשות חברת שלהבת עומדת מסגרת אשראי של 2,500,000 ש"ח, הדבר היה "מקפיץ" אותו, היא אותנטית. טרם עשיית המשכון, הן אריבי, הן עו"ד אוחיון, והן עו"ד אדמוני הרגיעו את התובע באומרם כי הסיכון המקסימלי בשעבוד הוא 150,000 ש"ח. נוסף לכך, זה הסכום אותו חבו התובעים לאריבי ואין בלתו. בנסיבות אלה, סביר שלמשמע הסכום הנ"ל של מסגרת האשראי (אם היה מגולה לו), התובע היה מעמיק בהשלכות מסגרת האשראי הנ"ל על המשכון. דבריו הנ"ל של התובע בעדותו גם מחדדים את המהות והרציונל של חובת הגילוי כאמור בסעיף 22 לחוק הערבות, ואת החשיבות המיוחסת בחוק לשקיפות המתחייבת מהנושה כלפי הערב או הערב הממשכן, ולחובת הנושה לספק לערב תמונה שלמה ומהימנה של היקף ההתחייבויות של החייב (במקרה דנן, חברת שלהבת) כלפי אקורד, על מנת שהממשכן יידע באופן הברור והמדויק מה הסיכונים הניצבים לפתחו בעת מתן המשכון. זאת לא כל שכן בנסיבות בהן מדובר במשכון דירת מגוריהם היחידה של התובעים לטובת אשראי שאין להם בו כל יד ורגל או טובת הנאה. בנסיבות המתוארות, יש אפשרות, לכל הפחות סבירה, לפיה אם התובעים היו יודעים את מסגרת האשראי, הם היו נמנעים מלמשכן את דירתם להבטחת חובות חברת שלהבת.

ה(10) תוצאות אי הגילוי

96.בסעיף 23 לחוק הערבות קבועות תוצאות אי הגילוי כדלקמן:

"23.(א)לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –

(1)בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

(2)בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(3)בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(4)בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

(5)בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.

(ב)הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט."

97.מאחר שאקורד לא גילתה לתובעים כי היא העמידה לחברת שלהבת מסגרת אשראי, וכן לא גילתה את סכום מסגרת האשראי אותה העמידה לחברת שלהבת, היא לא קיימה את החובה הקבועה בסעיף 22(א)(1) לגלות לתובעים טרם חתימת הסכם המשכון את הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה (אקורד) לבין חברת שלהבת (החייב). לאור סכום מסגרת האשראי, אין ספק כי משמעות אי הגילוי היא "פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה" כאמור בסעיף 23(א)(1). על כן, התובעים פטורים מערבותם.

98.התובעים פטורים מערבותם גם לאור הפרת חובת הגילוי הקבועה בסעיף 22(ב)(1) לחוק הערבות. על פי הוראת סעיף 22(ב)(1), היה על אקורד לגלות לתובעים על עצם היותם "ערב יחיד". אקורד לא קיימה גם דרישת גילוי זו (לשיטתה, התובעים כלל לא באים בגדר "ערב יחיד" משום שהתובע הוא שותפו העסקי של אריבי או שותף בחברת שלהבת). תוצאת אי גילוי זה קבועה בסעיף 23(א)(5) לחוק הערבות, ולפיה התובעים, שהם ערבים יחידים, פטורים מערבותם. (ת"א (י-ם) 5533-08-17 משה אורי בלוי נ' ישעיהו קצנלבוגן (22.6.2022), סעיפים 67-68).

ה(11) אקורד לא עדכנה את התובעים על התפתחות החוב והעמקתו

99.במועד חתימת הסכם המשכון (1.2.2015), לחברת שלהבת לא היה חוב לאקורד. טענת אקורד, לפיה החוב המובטח במשכון עומד על סך 3,043,990 ש"ח נודעה לתובעים רק לאחר חלוף למעלה משלוש שנים ממועד עשיית המשכון. זאת, ממכתב ב"כ אקורד מיום 20.3.2018 (נספח 8 לתצהיר ניר), שם נטען כי בכרטסות חברת שלהבת וחברת מועדים נזקפות יתרות חוב מצטברות בסכום הנ"ל.

100.אקורד לא עדכנה את התובעים בשום שלב על מצב החוב או על התפתחות החוב או על גדילתו והעמקתו. העד מטעם הנתבעת, אודי ניר, אשר נחקר בנושא זה, הודה ואישר כי אקורד לא שלחה לתובעים כל הודעה או עדכון כאמור. זאת ועוד, לשיטתו, כלל לא היה על אקורד לעדכן את התובעים על גדילת החוב והתפתחותו. לשיטתו, היה על התובעים להתעדכן ביוזמתם במצב החוב. ראו עדותו בפרוט' עמ' 88:

"עו"ד בודה:... אחרי שהדירה של כהן שועבדה האם אתם שלחתם להם איזה שהיא הודעה על יתרת החוב המובטח? אתם עושים פעולה כזאת פעם בשנה פעם בשנתיים?

מר ניר:לא, זה תפקידו של בעל החוב או בעל דירה בעל שעבוד שיבדוק את עצמו...

בית המשפט:... מתוקף תפקידך שהרי כיהנת כמנכ"ל, אדם שאין לו נגיעה לחברות או לחברה נושא המשכנתא במועד עשיית המשכנתא החברה שלטובתה נעשית המשכנתא אינה חבה כלל, כאשר החוב הולך וגדל עם הזמן האם הנתבעת אומרת שאין זה מתפקידה לעדכן את נותן המשכנתא על העמקת החוב? לא.

מר ניר:נכון לא." " (פרוט' עמ' 88).

101.אי משלוח ההודעות לתובעים על מצב החוב של חברת שלהבת הוא בניגוד להוראות המפקח על הבנקים: ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי, סעיף 6, שם נקבע כי כאשר מדובר בערבות ללא הגבלה בסכום, על התאגיד הבנקאי לשלוח לערב הודעה, בה יזכיר את קיום הערבות ואת סכומה בעת מתן ההודעה, וזאת אחת לשנה. בהתאם להוראה הנ"ל, היה על אקורד לשלוח לתובעים לפחות 3 הודעות בהן יפורט אם לחברת שלהבת קיים חוב לאקורד ואת סכומו.

102.התובע תאר בעדותו את תדהמתו מדרישת אקורד ומסכום החוב הנטען. כך בפרוט' בעמ' 45:

"ת:יום אחד אני מקבל תביעה על 3 וחצי מיליון מה זאת אומרת?

ש:אז זה פעם ראשונה שזה היה?

ת:פעם ראשונה שחברת אס אר אקורד הנכבדה פנתה אליי בבקשה של תשלום זה 3 וחצי מיליון ביום בהיר זאת אומרת אם החוב היה הולך ככה אתה חייב היום לצורך העניין 150 עובר שלושה חודשים לצורך העניין עוד 300 עובר עוד חצי שנה 600 אלף מיליון שקל, אם זה היה ככה הייתי ערני אם אף אחד לא מדבר איתי לא אלי ולא אתם אני לא יכול לדעת שישנו חוב אני לא יכול לדעת שיש לי עסקים במיליונים אז זאת אומרת אני צריך לדעת דברים. אז גם לא ישבתי עם בן אדם וגם לא פנו אליי."

וכן בעמ' 44: "איך אני יכול לדעת סכום שיהיה עוד שנה שנתיים אחרי זה? איך אני יכול לדעת?"

103.התובע אמר, כאמור, כי אם אקורד הייתה טורחת לעדכן אותו על התפתחות החוב, הוא היה "ערני", משמע: היה מזדעק עוד כאשר סכום החוב היה נמוך על מנת להסיר מעל התובעים את הסיכון של גידול החוב. זו תכלית חובת מסירת ההודעה התקופתית כאמור לעיל. להסב את תשומת ליבו של הערב הממשכן הן לכך שערבותו/המשכון עדיין בתוקף, והן לכך שחובו של החייב העיקרי (במקרה דנן, חברת שלהבת) הולך וגדל, הולך ומעמיק. עם קבלת ההודעה עומדת לרשות הערב הממשכן האפשרות לפעול, הן מול הנושה (אקורד) והן מול החייב (במקרה דנן, אריבי וחברת שלהבת), לעצירת המשך מתן האשראי או ביטול הערבות/המשכון בכל הנוגע לחובות שטרם נוצרו, זכות העומדת לערב על פי חוק הערבות, על מנת לצמצם נזקיו.

104.אי מסירת ההודעה כאמור והעובדה, לפיה אקורד אפשרה לחברת שלהבת להעמיק את חובה בהיקפים גדולים מבלי לטרוח ליידע את התובעים בשום שלב על סיכוניהם שהולכים ומחמירים ועל חשיפתם לחוב הולך וגדל, הם הפרה גסה של חובות הזהירות וחובות הנאמנות הבסיסיות המוטלות על אקורד העולה כדי ביטול המשכון. זאת, הן לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, סעיפים 5 ו- 17א., והן לפי עוולת הרשלנות כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. במועד משכון זכויות התובעים לחברת שלהבת לא היה כל חוב לאקורד. כאמור לעיל, אקורד לא גילתה לתובעים ולא פירטה בפניהם במעמד עשיית המשכון כי לחברת שלהבת ניתנה מסגרת אשראי בסך של 2,500,000 ש"ח. לא נאמר ולא הוסבר לתובעים כי סיכון כספי בסדר גודל שכזה הוא הסיכון העומד לפתחם. לא יעלה על הדעת כי אקורד לא תדאג לעדכן את התובעים מעת לעת על מצב החוב ועל כך שהחוב הולך וגדל, ולא ייתכן כי התובעים יתוודעו לראשונה לחוב העולה על 3,000,000 ש"ח (חוב העולה על שווי דירתם), רק לאחר חלוף למעלה משלוש שנים, ורק לאחר שהחוב הפך לחוב בעייתי שבגינו אקורד עומדת לפני מימוש הבטוחות.

ה(12) חוב חברת מועדים

105.במכתב ההתראה ששלחו ב"כ אקורד לחברת שלהבת, אריבי, מר נתנאל פינטו והתובעים, נכתב כי בכרטסות חברת שלהבת וחברת מועדים נזקפות יתרות חוב מצטברות המסתכמות בסך של 3,043,990 ש"ח. עוד נכתב במכתב כי אם לא ייפרע החוב, בכוונת אקורד למנות כונס נכסים על הנכסים המשועבדים ובכלל זה דירת התובעים. בהמשך, אקורד הגישה בלשכת ההוצאה לפועל נגד התובעים בקשה למימוש משכון. כמפורט באזהרה, תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חוב בסך של 1,996,671 ש"ח. התיק לא נפתח בגין מלוא החוב שנטען במכתב ההתראה משום שאקורד העמידה את סכום החוב על סכום התואם את שווי דירת המגורים של התובעים.

106.כאמור, חברת מועדים, שהיא חברה בבעלות אשתו של אריבי, ונוהלה גם היא על ידי אריבי (ראו סעיף 11 לתצהיר אריבי), ניהלה אף היא אצל אקורד חשבון ניכיון שיקים.

107.התובעים טענו כי החוב שנטען על ידי אקורד בסך של 3,043,990 ש"ח, כחוב שמובטח בשעבוד דירת התובעים אינו נכון. לטענתם, מאחורי גבם וללא ידיעתם אריבי העביר חובות של חברת מועדים לחשבון חברת שלהבת אצל אקורד. לטענתם, הם לא ידעו אודות זקיפת חוב חברת מועדים על חשבונה של חברת שלהבת, והדבר לא דווח ולא נאמר להם. לטענתם, הם לא שעבדו את דירתם להבטחת חוב חברת מועדים. (סעיפים 6, 32, 63 לתצהיר התובעים).

108.בהחלטה מיום 6.7.2023 הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום ראיית חשבון, רו"ח נחום אלמן. המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלות מה סכום החוב המקורי האישי והגולמי של חברת שלהבת לאקורד, ומה סכום החוב המקורי האישי והגולמי של חברת מועדים לאקורד. (בהחלטה מיום 6.7.2023 נפלה טעות סופר והיא תוקנה בהחלטה מיום 25.7.2023). רואה חשבון אלמן הגיש את חוות דעתו ביום 6.2.2024.

109.בחוות דעתו המומחה ציין כי כפי שעולה מהרישומים באקורד, כל התנועות הרישומיות לחובת חברת שלהבת החל מיום 8.3.2017 מתייחסות לניכיון שיקים שנמשכו על ידי חברת מועדים, ואשר בגינן אקורד הנפיקה לחברת שלהבת שני מסמכי קבלת שיקים לניכיון כדלקמן:

ביום 8.3.2017: קבלת שיקים לניכיון מס' 12708 בסך כולל של 2,025,000 ש"ח.

ביום 9.4.207: קבלת שיקים לניכיון מס' 12075 בסך כולל של 962,500 ש"ח.

סך הכול 2,987,500 ש"ח (סעיף 2.3.1.1 לחוות הדעת).

110.העד מטעם אקורד, אודי ניר, הסביר בתצהירו מדוע בחשבונה של חברת שלהבת הופיעו שיקים של חברת מועדים. לטענתו, בשלב מסוים חברת שלהבת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי אקורד. אז אריבי ביקש לפרוס את החוב אשר נוצר מניכיון שיקים של לקוחות שלהבת באמצעות שיקים של חברת מועדים. אקורד הסכימה לכך, ומכאן בכרטיס של שלהבת מופיעים השיקים של חברת מועדים אשר חוללו באי פירעון. לדבריו, השיקים של חברת מועדים בכרטיס של שלהבת נועדו כאמצעי גביה של החוב של חברת שלהבת כלפי אקורד. (סעיפים 41 ו- 43). כמפורט להלן, טענותיו הנ"ל של ניר אינן מדוייקות.

111.כאמור, נוסף לחשבון חברת שלהבת נוהל אצל אקורד חשבון נוסף ונפרד של חברת מועדים. אריבי, אשר העיד מטעם התובעים, הצהיר כי במהלך שנת 2016 עדי צים פנה אליו בדרישה לסלק את החוב בגין שיקים שנמסרו לניכיון משום שאינו מרוצה מאופי הפעילות של חברת מועדים. לדברי אריבי, בהעדר יכולת לשלם את השיקים שנוכו וטרם נפרעו) ושבגינם חברת מועדים כבר קיבלה מאקורד תמורה כספית, בינו לבין עדי צים סוכם שחברת מועדים תפרוס שיקים דחויים לתקופה ארוכה, וכי שיקים אלה ינוכו בחשבון של חברת שלהבת ועל חשבונה. אריבי הוסיף ופרט כי בחשבון חברת מועדים לאקורד לא היו בטחונות. זאת בשונה מהמצב בחשבון חברת שלהבת, שם הייתה לאקורד בטוחה, היא דירת המגורים של התובעים, ומכאן היתרון הגלום לאקורד במהלך המתואר. אריבי הצהיר כי לתובע לא היה מושג שכך נעשה, וכי הוא לא גילה לו זאת. (סעיפים 13, 14 ו- 18 לתצהיר אריבי).

112.גם בעדותו בחקירה נגדית אריבי תאר את המהלך, אשר במסגרתו חוב חברת מועדים נזקף על חברת שלהבת (פרוט' עמ' 62-63). בעדותו מסר כי בשנת 2016 היה לחברת מועדים חוב גדול לאקורד. אריבי לא זכר את סכום החוב וטען שהיה בין 600,000 ש"ח ל- 1,000,000 ש"ח. כן העיד:

"ואז מה שעשינו הוצאנו שמה את כל הצ'קים של הלקוחות ניכינו אותם כאילו פרסתי צ'קים פרסתי צ'קים של מועדים וניכינו אותם בשלהבת שיווק התמר, ואז כביכול כיסינו את החוב של מועדים על ידי ששמנו צ'קים בשלהבת שיווק התמר"

השיקים של מועדים שנוכו כאמור היו בסכום מלוא החוב של חברת מועדים וכך, במילותיו של אריבי עצמו, חוסל החוב של חברת מועדים. בהמשך העיד כי השיקים של מועדים חזרו:

"בית המשפט:והצ'קים של מועדים חזרו?

מר אריבי:חזרו וודאי."

113.כמפורט להלן, המשכון שנרשם על דירת המגורים של התובעים הבטיח את חובות חברת שלהבת. הוא לא הבטיח את חובות חברת מועדים.

114.כאמור, התובעים חתמו על "הסכם ואגרת חוב". הצדדים להסכם זה הם התובעים, שלהבת שיווק התמר בע"מ ואקורד. חברת שלהבת הוגדרה בהסכם השעבוד "הלווה" או "הנערב". חברת מועדים אינה צד להסכם המשכון.

בפסקה השלישית למבוא להסכם המשכון נקבע:

"והואיל והוסכם שהלווה יבטיח את פרעונם של סכומי כסף שונים שהלווה חייב ו/או ערב ו/או יהיה חייב לאס. אר. אקורד בע"מ, בקשר למתן השירותים ו/או בקשר לחיובים אחרים ו/או בקשר לחובות כהן אייל מיכאל, ת"ז 027800077 ו/או כהן שרה ת"ז 029479201 ו/או חובות אריבי אליהו ת"ז 027966035 ו/או חובות שלהבת שיווק התמר בע"מ ח.פ. 515082238..."

בסעיף 1.1 להסכם המשכון נקבע:

"אגרת חוב זו נערכה להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים ויגיעו לאס. אר. אקורד בע''מ מהלווה בקשר עם מתן השירותים ללווה, כפי שיהיו מעת לעת על ידי אס. אר. אקורד בע"מ, ו/או לחיובים על ידי אחרים ו/או בקשר לחובות או בכל דרך אחרת, בין שמגיעים מהלווה לבדו ו/או ביחד עם אחרים, בין שהלווה התחייב בהם ו/או יתחייב בהם בעתיד, בתור חייב ו/או בתור ערב ו/או בתור מסב ו/או אחרת, המגיעים ו/או שיגיעו בעתיד, העומדים לפירעון לפני מימוש הבטוחות שאגרת חוב זו חלה עליהן ו/או אחר כך, המגיעים באופן מוחלט ו/או בתנאי, המגיעים במישרין ו/או בעקיפין, ללא הגבלה בסכום, לרבות קרן, ריביות, הפרשי הצמדה מכל סוג המגיעים ושיגיעו מהממשכן לאס. אר. אקורד בכל אופן ודרך בגין קרן ו/או ריבית צמודות ובגין כל סכום צמוד אחר, עמלות והוצאות לסוגיהן, הכל כאמור במסמכים על פיהם ניתנו השירותים לממשכן ו/או לצדדים שלישיים להם ערב הממשכן לטובת אס. אר. אקורד בע"מ,  הוצאות מימוש השעבוד על פי אגרת חוב זו, שכר טרחת עו"ד, דמי ביטוח של הנכסים הממושכנים ככל שישולמו על ידי אס. אר. אקורד בהתאם להוראות אגרת חוב זו,  מס בולים ככל שיחול ותשלומים אחרים ו/או הוצאות אחרות על פי אגרת חוב זו (כל הסכומים אמור לעיל ביחד ולחוד ייקראו להלן: "הסכומים המובטחים")".

כאמור בסעיף 2.1 להסכם המשכון, התובעים משכנו את דירת מגוריהם להבטחת סילוק הסכומים המובטחים באגרת החוב. הסכומים המובטחים הם הסכומים המגיעים לאקורד מהלווה (חברת שלהבת) כאמור בסעיף 1.1. הלווה הנזכר במבוא ובסעיף 1.1 הנ"ל הוא חברת שלהבת. חברת מועדים לא נזכרת בהסכם המשכון.

115.התובעים חתמו גם על "בקשה למתן כתב התחייבות לרישום משכנתא הוראה בלתי חוזרת" (נספח 5 לתצהיר התובעים). במסמך זה התובעים הצהירו כי בהתאם לחוזה אג"ח הם התחייבו לשעבד לטובת אקורד את דירתם "בשל הלוואה שניתנה לשלהבת שיווק התמר בע"מ ח.פ. 515082238".

116.הנה כי כן, על פי מסמכי ההתקשרות בין אקורד לבין התובעים, המשכון על דירת מגוריהם של התובעים הבטיח אשראי שיועמד לחברת שלהבת בלבד. החוב בחשבון חברת מועדים לא היה מובטח בדירת התובעים. נוסף לכך, לחברת מועדים לא היו אמצעים לסילוק חובה. במסגרת המהלך כאמור של אקורד ואריבי, חברת מועדים, משכה שיקים דחויים לפקודת חברת שלהבת (שם היו לאקורד בטוחות). לכתחילה היה ידוע כי שיקים אלה לא יכובדו, שהרי חברת מועדים נעדרה יכולת כלכלית. למרות זאת, אקורד ניכתה את השיקים של חברת מועדים בחשבונה של חברת שלהבת. תמורת ניכיון השיקים הועברה לזיכוי חשבון חברת מועדים. אודי ניר אישר בעדותו כי לאחר פעולת ניכיון השיקים של חברת מועדים בכרטסת של חברת שלהבת, הכרטסת של מועדים אופסה (פרוט' עמ' 83). כצפוי, השיקים של חברת מועדים חזרו ויצרו חיוב בחשבון חברת שלהבת. כך החוב האישי של חברת מועדים בחשבונה הועתק לחשבונה של חברת שלהבת.

117.על פי ההלכה הפסוקה, "...על יחסי ערב-נושה חלים, בשינויים המחויבים: חובת תום הלב, חובת זהירות וחובת נאמנות (ראו: ע"א 1304/91 טפחות-בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309, 336 (1993); רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג (4) 804 (1999) (להלן: עניין ליברמן); ע"א 8098/09 כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ - סניף חדרה‏, [פורסם בנבו] פיסקה 53 (3.1.2012) (להלן: עניין כהן); ע"א 6547/12 עמר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נתיבות‏ [פורסם בנבו] (13.4.2015)), אשר עשויות להצדיק הפטר, מלא, או חלקי, של הערב מערבותו בנסיבות מסוימות, על דרך הקיזוז (עיינו: רוי בר-קהן ערבות בעמ' 316-299 (2006) (להלן: בר-קהן))." (עניין צוברי, כבוד השופט ח' מלצר, סעיף 35).

118.המהלך המתואר, אשר נעשה מאחורי גבם של התובעים, הוא בעליל בלתי חוקי, וזאת מעבר לכך שהוא בניגוד גמור להסכם המשכון שנעשה עם התובעים. בעשותה את המתואר, אקורד פעלה בחוסר תום לב קיצוני, והפרה בציניות ובאופן הבוטה ביותר את חובת הנאמנות אשר רבצה עליה כלפי התובעים. לא בכדי, במהלך הכנת חוות הדעת, אקורד הסכימה כי החוב הרלבנטי לתובעים לא כולל את החוב הנובע מהשיקים של חברת מועדים, אלא רק את החוב שהיה לחברת שלהבת כלפי אקורד נכון ליום 7.3.2017, כלומר טרם עסקאות הניכיון שביצעה חברת שלהבת בשיקים של חברת מועדים (סעיף 2.2.1 לחוות דעת המומחה). התנהלות אקורד כאמור מצדיקה הפטר מלא של התובעים מערבותם ומהמשכון על דירת מגוריהם. זאת נוסף לזכאות התובעים לביטול ערבותם, כמפורט להלן, מכוח סעיף 5(ג)(2) לחוק הערבות.

119.סעיף 5 לחוק הערבות שנושאו הוא "שינוי בחיוב" קובע:

"5.(א)הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין

הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב.

(ב)הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב.

(ג)חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב –

(1)למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן;

(2)לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב."

120.החלופה החלה בנסיבות המקרה דנן היא זו הקבועה בסעיף 5(ג). במקרה דנן, במסגרת הסכמה בין אקורד ובין אריבי, חברת מועדים וחברת שלהבת, חוב חברת מועדים בסך של 2,987,500 ש"ח (סעיף 2.3.1.1 לחוות הדעת המומחה), נזקף לחובת חשבון חברת שלהבת. זאת "מאחורי גבם של התובעים", מבלי לבקש את הסכמתם ומבלי ליידע אותם. מדובר ב"שינוי יסודי" מובהק כאמור בסעיף 5(ג)(2). לא מיותר להדגיש כי החוב אשר הועבר מחשבון חברת מועדים הוא יותר מפי 6 מיתרת חובה של חברת שלהבת נכון למועד עריכת חוות הדעת. (487,501 ש"ח). בהתאם, כקבוע בסעיף 5(ג)(2), ולא כל שכן כאשר לתובעים כלל לא הייתה הזדמנות להתנגד לשינוי הנ"ל בזמן אמת, הם זכאים לביטול ערבותם.

ה(13) טענת אקורד כי המשכון מבטיח את ערבויותיו האישיות של אריבי

121.אקורד טענה בסיכומיה (סעיף 15), כי המשכון על דירת התובעים מבטיח גם את ערבותו של אריבי כלפי אקורד, ואפילו אם יש ממש בטענות התובעים בעניין העברת חוב חברת מועדים לחברת שלהבת, אין זה מעלה או מוריד משום שניתן לממש את המשכון לשם הבטחת התחייבויות ערבות אריבי כלפי אקורד. אקורד טענה כי גובה החוב העדכני של אריבי כלפי הנתבעת הוא 2,782,005 ש"ח, וכי דירת התובעים משמשת בטוחה לחוב זה. אקורד, ככל הנראה, סומכת טענתה על סעיף 24.16 לאגרת החוב אשר נמצא בסעיף 24 שהוא סעיף הגדרות, שם "חובות בגין ערבויות לצד שלישי" מוגדרות כ"כל חוב ו/או התחייבות קיימת ו/או שתהיה לממשכן כלפי אס. אר. אקורד בקשר ו/או בגין ערבות שנתן ו/או שייתן הממשכן לאס. אר. אקורד להבטחת חובות ו/או התחייבויות קיימים ו/או עתידיים של צדדים שלישיים כלשהם כלפי אס. אר. אקורד, לרבות ערבות שנתו ו/או שייתן הממשכן לאס. אר. אקורד להבטחת חובות ו/או התחייבויות קיימים ו/או עתידיים ולרבות ערבות שנתן ו/או שייתן ערב לאס. אר. אקורד להבטחת חובות ו/או התחייבויות קיימים ו/או עתידיים של הממשכן".

122.טענת אקורד כאמור, לפיה המשכון על דירת התובעים מבטיח את התחייבויותיו האישיות של אריבי כלפי אקורד, ובכלל זה את הערבויות האישיות שהוא [אריבי] נתן לאקורד משוללת יסוד. בכותרת ההסכם ואגרת החוב רשום שמה של חברת שלהבת בלבד והיא מוגדרת כ"'הלווה' או 'הנערב'". אריבי כלל לא מופיע בכותרת ההסכם והוא לא מוגדר לא כלווה ולא כנערב. מהוראות ההסכם, ובכלל זה המבוא להסכם בו מדובר בשירותי אשראי או הלוואות לחברת שלהבת בלבד בהתאם להסכם בין חברת שלהבת לבין אקורד, ברור כי המשכון נועד להבטיח את חובות חברת שלהבת ואת חובותיה בלבד.

123.אם אכן המשכון על דירת התובעים נועד להבטיח את התחייבויותיו האישיות של אריבי כלפי אקורד, היינו מצפים כי הדבר היה נרשם בהסכם באותיות קידוש לבנה, ובנוסף לכך, היה ניתן לתובעים פירוט מלא של התחייבויותיו האישיות של אריבי ובכלל זה ערבויותיו האישיות הן לחברת שלהבת והן לחברת מועדים, ושל היקפן הכספי המלא הקיים והעתידי. דבר מזאת לא נעשה על ידי אקורד. לא ניתן שלא לקבוע כי הטענה הנ"ל, כמו גלגול חוב חברת מועדים על חברת שלהבת, אף היא נגועה בחוסר תום לב, שכן בטענתה הנ"ל, אקורד אשר התקשרה עם התובעים אך ורק ביחס לחברת שלהבת, מבקשת להטיל את חובה של חברת מועדים על התובעים בדרך הפתלתלה הנ"ל של הרחבת המשכון לערבותו האישית של אריבי לחובות חברת מועדים.

ה(14) סכום חובה של חברת שלהבת

124.הגם שנמצא כי יש לפטור את התובעים מערבותם ומהמשכון, להשלמת התמונה ועל מנת שלא יימצא הנייר חסר, תובא להלן ההתייחסות ליתרת החוב של חברת שלהבת לאקורד.

125.המומחה מטעם בית המשפט, רואה חשבון אלמן, צרף לחוות דעתו רשימה שהועברה אליו על ידי אקורד. ברשימה זו פורטו שיקים אותם חברת שלהבת ניכתה אצל אקורד לפני 8.3.2017 (עד 7.3.2017), אשר מסתכמים ב- 1,222,933 ש"ח (סיכום סכומי הקרן של השיקים). שיקים אלה, לטענת אקורד, חוללו באי פירעון ומהווים את חתך החובות של שלהבת לאקורד שמקורם אינו בחברת מועדים. בהתאם, קבע המומחה כי נקודת המוצא של אקורד לגבי החוב של שלהבת במנותק מהחוב שמקורו בחברת מועדים, אינה גבוהה מהסך של 1,222,933 ש"ח. (סעיף 2.3.2.1).

126.כאמור בחוות הדעת, הוסכם בין הצדדים בנוכחות המומחה, כי לצורך תיק זה יש להביא בחשבון מתוך הסך הנ"ל של 1,222,933 ש"ח, כחוב של חברת שלהבת הרלבנטי לתחשיבי המומחה בכל הנוגע לתובעים, רק את השיקים של צדדי ג' שנוכו על ידי חברת שלהבת, שהסתכמו בסך כולל של 759,823 ש"ח, ולא להביא בחשבון את 7 השיקים האחרונים ברשימה הנ"ל (נספח א' לחוות הדעת), שהם שיקים שנמשכו על ידי חברת שלהבת עצמה ואשר מסתכמים ב- 463,110 ש"ח. לא בכדי אקורד הסכימה, כאמור, כי במסגרת חוב חברת שלהבת המובטח במשכנתה יש להביא בחשבון רק את השיקים של צדדי ג' שנוכו על ידי חברת שלהבת, ולא להביא בחשבון את השיקים (7 במספר), אשר נמשכו על ידי חברת שלהבת עצמה, שכן, בהתאם להסכם המסגרת בין שלהבת לבין אקורד, ההתקשרות היא לניכיון שיקים שמקורם מלקוחות חברת שלהבת שניתנו לחברת שלהבת עבור סחורה. אקורד לא הייתה רשאית להעמיד לחברת שלהבת אשראי אחר. ראו בתנאים הכללים להסכם המסגרת (מוצג ת/1), במבוא, בהגדרת המחאה מאושרת כאמור בסעיף 1.1, וכן בסעיפים 2, 7.4 ו- 7.5.

127.כמפורט בהמשך חוות הדעת, אקורד מסרה למומחה כי 4 שיקים מרשימת השיקים נפרעו כדלקמן:

שיק מספר 2430130 שנמשך על ידי מעגל הזמן שיווק בע"מבסך 53,816 ש"ח.

שיק מספר 5000786 שנמשך על ידי משיח בן ציון בסך 12,310 ש"ח.

שיק מספר 5000787 שנמשך על ידי משיח בן ציון בסך 12,310 ש"ח.

שיק מספר 11869 שנמשך על ידי ש. שלס מתקפלים בע"מ בסך 6,450 ש"ח.

סך הכול 84,886 ש"ח.

בהתאם, לאחר הפחתת 4 השיקים הנ"ל שנפרעו בסך כולל של 84,886 ש"ח מתוך יתרת החוב בסך 759,823 ש"ח, יתרת החוב היא בסך של 674,937 ש"ח.

עוד מסרה אקורד למומחה כי מתוך שיק מספר 1015 בסך של 41,400 ש"ח שנמשך על ידי יוסף משיח נפרע סך של 37,600 ש"ח )ויש אישור בחתימת חברת שלהבת שהשיק הוחזר לה). לאחר הפחתת סכום זה, יתרת החוב היא בסך של 637,337 ש"ח. (סעיף 2.3.2.3 וכן ראו את הערת המומחה בפסקה הרביעית).

128.המומחה ציין כי הונחה דעתו כי יתרת החוב הנ"ל בסך של 637,337 ש"ח היא בגין שיקים אשר הושבו על ידי אקורד לחברת שלהבת בלא שגבתה אותם ממושכיהם. זאת כחלק מעסקת החלפת שיקים של צדדי ג' של חברת שלהבת בשיקים של צדדי ג' של חברת מועדים שנמסרו לאקורד.

129.עוד כמפורט בחוות הדעת, בישיבות שנערכו עם המומחה, ב"כ אקורד, אשר שימש ככונס נכסים של אריבי ורעייתו, גב' דבורה אריבי, מסר כי אקורד קיבלה סכומים כדלקמן:

דיבידנד מאריבי בסך של 6,278 ש"ח.

דיבידנד מדבורה אריבי בסך של 23,148 ש"ח.

תמורה נטו ממימוש מגרש משועבד של אריבי 284,077 ש"ח.

בנוסף, על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין התקבל מנתנאל פינטו סך של 400,000 ש"ח.

סך הכול 713,503 ש"ח.

כמפורט בחוות הדעת, הצדדים הסכימו כי מאחר שכל הסכומים הנ"ל התקבלו על חשבון החוב הכולל של חברת שלהבת, מועדים ואריבי ("קבוצת אריבי"), יש לייחס מהם לחוב של חברת שלהבת חלק יחסי כיחס החוב של חברת שלהבת (759,823 ש"ח) מתוך החוב הכולל של קבוצת אריבי (כ- 3,600,000 ש"ח) שמהווה 21%. בהתאם, מחוב חברת שלהבת קוזז סך של 149,836 ש"ח (21% מ- 713,503 ש"ח).

בהתאם, לאחר הפחתת 149,836 ש"ח מיתרת החוב בסך של 637,337 ש"ח, יתרת קרן החוב של שלהבת היא 487,501 ש"ח. (סעיף 2.3.2.4).

ו. סוף דבר

130.התביעה מתקבלת.

131.ניתן בזה צו הצהרתי הפוטר את התובעים מכל חבות על פי הסכם המשכון (הסכם ואגרת חוב מיום 1.2.2015). כמו כן, אני מורה כי המשכון/משכנתה בדרגה ראשונה שנרשם לטובת הנתבעת על זכויות התובעים בדירת מגוריהם בטל.

132.הנתבעת תשלם לתובעים את אגרות בית המשפט בצירוף ריבית שקלית כחוק ממועד תשלומן, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ש"ח.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ה, 14 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.