עשו "טובה" לחבר וכמעט איבדו את דירתם

בני זוג שנקלעו לקשיים כלכליים לקחו הלוואה ממכר, שמצדו ביקש לשעבד את דירתם לטובת נושה שלו. העניינים הסתבכו כשהנושה ביקשה לממש את הנכס. כך הם יצאו מזה

בני זוג שנקלעו לקושי כלכלי על רקע חיתון בנותיהם פנו למכר, ולוו ממנו 150 אלף שקל. בדיעבד הם גילו שה"טובה" שעשו לו בתמורה - שעבוד דירתם לטובת נושה שלו, חברת ניכיון צ'קים - סיבכה אותם עד צוואר, כשהנושה ביקש לממש את הנכס בשל חובות של למעלה מ-3 מיליון שקל. בני הזוג מיהרו לבית משפט השלום בפתח תקווה בבקשה לבטל את המשכון, והשופטת עדנה יוסף-קוזין נעתרה לאחרונה לבקשתם.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרו התובעים, בני זוג, כי בשלהי 2014 נקלעו לקושי כלכלי לאחר שחיתנו את בתם, ועמדו בפני חתונות של שתי בנות נוספות. לטענתם, מכר שלהם ששמע על הקושי הציע להלוות להם 150 אלף שקל ללא ריבית, תמורת "טובה": חתימה שלהם על מסמך שלפיו הם משעבדים את דירתם לטובת נושה שלו - חברה ציבורית שעוסקת במתן שירותי אשראי וניכיון צ'קים - עד לגובה הסכום הנ"ל.

ואכן, בפברואר 2015 חתמו התובעים, החברה הנושה, וחברה אחרת שבבעלות המכר ("החייבת") על הסכם שבו דירת התובעים תמושכן לטובת הנושה, וזאת להבטחת פירעון חובות החייבת. שלוש שנים חלפו ובני הזוג גילו לתדהמתם שהנושה פתחה נגדם תיק הוצאה לפועל, במסגרתו ביקשה לממש את דירתם בשל חובות של למעלה מ-3 מיליון שקל שחייבות לה חברות של המכר.

מכאן התביעה שהגישו בני הזוג לבית המשפט ביולי 2018, בה ביקשו לבטל את המשכון. לטענתם הוא מלכתחילה הוגבל לסכום של 150 אלף שקל, כך שאין מקום לחייבם בסכום גבוה יותר. מלבד זאת טענו התובעים כי הנושה הפרה מספר חובות גילוי הרובצות עליה, כגון שהעמידה לחייבת מסגרת אשראי בסך 2.5 מיליון שקל מבלי לספר להם. לטענתם אם היו יודעים על כך, לא היו ממשכנים את דירתם.

לעומתם טענה הנושה כי גרסת בני הזוג בדבר הגבלת המשכון ל-150 אלף שקל בלבד סותרת את מסמכי ההתקשרות, בהם נכתב במפורש שדירתם תבטיח את החובות כלפיה - ללא הגבלת סכום.

תחכום וערמומיות

אבל השופטת יוסף-קוזין האמינה לגרסת בני הזוג, כי חרף שתיקת מסמכי ההתקשרות הובטח להם על-ידי המכר שהשעבוד שלהם יוגבל ל-150 אלף שקל, סכום ההלוואה שנתן. לדבריה, היה למכר "אינטרס כלכלי אישי בחתימת התובעים על המסמך", כאשר "לאורך כל הדרך הוא התנהל מול התובעים בתחכום שלא לומר בערמומיות, וניצל לטובתו הן את העובדה שהם הרגישו שהם חייבים לו, והן את העובדה שהם סמכו עליו ונתנו בו את אמונם".

בהמשך קבעה השופטת שהנתבעת הפרה כלפי התובעים את חובת הגילוי. כך, נציג מטעמה לא טרח להיפגש עימם טרם עשיית המשכון ולא הסביר להם את מסמכי ההתקשרות, למי הם ערבים, מה היקף החובות הקיים והעתידי המובטח במשכון, ומהם הסיכונים הכספיים שלהם. יתרה מכך, הנושה לא גילתה לבני הזוג שקודם לעשיית המשכון היא העמידה לחייבת מסגרת אשראי של 2.5 מיליון שקל, באופן שאיפשר לחוב ללכת ולתפוח למימדי ענק.

בהקשר לכך הדגישה השופטת כי עצם האפשרות שהעניקה הנושה לחברה להעמיק את חובותיה כלפיה, מבלי ליידע את בני הזוג על כך, מהווה "הפרה גסה של חובות הזהירות והנאמנות הבסיסיות המוטלות על הנתבעת, העולה כדי ביטול המשכון".

לפיכך השופטת הורתה על ביטול המשכון. החברה הנושה חויבה לשלם לבני הזוג שכ"ט עו"ד בסך 50 אלף שקל, וכן הוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד שרגא בודה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עדי בראונשטיין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.