גיא נ' שמואלי ואח'

לפני תביעה לסילוק יד ופינוי ממקרקעין.

רקע וטענות הצדדים

1. התובע, הוא כיום הבעלים הרשום של מחצית המקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 15141, ביישוב אילניה, שעליה בנויים שני בתים המשמשים למגורים, זאת לאחר שבשנת 2001, בגדר הליך גירושין, הועברו מחצית המקרקעין הנוספים (שהיו בעבר בבעלות התובע) לגרושתו, מכוח הסכם גירושין במסגרת תיק תמ"ש 854/97, שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

    

2. התובע וגרושתו, חתמו על "הסכם שיתוף במקרקעין" שנערך ונחתם בתאריך 23.4.2001 (צורף כנספח 1 לת/1). במסגרת אותו הסכם נקבע בסעיף 2, כי הנחלה תחולק לשני חלקים, כמתואר בתשריט שצורף כנספח א' להסכם. חלק א', שסומן בצבע צהוב בתשריט, יכלול את הבית הנמצא באותו שטח והשטח הסמוך לבית (להלן: "הבית העליון"). חלק ב, המסומן בתשריט בצבע כתום, יכלול את הבית הנמצא בשטח וכן את השטח הסמוך לבית (להלן: "הבית התחתון").

3. כן נקבע בהסכם, כי לאישה תהא זכות שימוש וחזקה בלעדיים בבית העליון; ולבעל תהיה זכות שימוש וחזקה בלעדיים בבית התחתון.

4. סומן בתשריט בצבע ירוק, דרך גישה לנחלה, שתהא משותפת לשני הצדדים (התובע וגרושתו), ולכל אחד מהם או מי מטעמם תהא זכות מעבר לצורך ההגעה לבית שבחזקתו.

5. עוד נקבע בסעיף 8 להסכם כי "הצדדים יפעלו בהקדם המירבי לחלוקת הנחלה (פרצלציה) בלשכת רישום המקרקעין, באופן שהנחלה תחולק לשני חלקים בהתאם לחלוקה המתוארת בהסכם זה ובתשריט... ".

6. בסעיף 9 להסכם הוצהר על כוונת הגרושה למכור את חלקה בנחלה לנתבעים, בזו הלשון "האישה מצהירה על כוונתה למכור את זכויותיה בנחל לה"ה יעל ועופר שמואלי (להלן: "הקונה"), והבעל מסכים לכך והוא מוותר בזה על זכות מכל מין וסוג שהם, ובכלל זה זכות קדימה בקשר עם רכישת זכויות האישה בנחלה. לאחר מכירת הזכויות לקונה, יבוא הקונה בנעלי האישה לכל דבר ועניין בהסכם זה. הקונה ישא בכל ההוצאות הנדרשות לשם ביצוע החלוקה בלשכת רישום מקרקעין".

7. במקביל לחתימת הסכם השיתוף ובתאריך 23.4.2001, נחתם הסכם בגדרו רכשו הנתבעים את חלקה של הגרושה במקרקעין (נספח 2 לת/1).

8. הסכם השיתוף נרשם בלשכת רישום המקרקעין בתאריך 30.8.2001, לו צורף תשריט, שנערך על ידי המודד מוחמד שעבאן. על אודות אותו תשריט והחלוקה שבוצעה בגדרו חלוקים הצדדים, כפי שיפורט להלן.

   עיקר טענות התובע

9. התובע טוען, כי בשנת 2019 לצורך הקמת בריכה, הוא פנה למהנדס לעריכת בירורים ובדיקות לתוכנית הנדסית, במהלכם התברר לו שהנתבעים פולשים לשטח המקרקעין שבבעלותו בכ- 300 מ"ר, ללא הסכמתו וללא ידיעתו.

10. עוד טען התובע, כי מבירור נוסף שנערך על ידי בא כוחו, עלה, כי מודד מוסמך מטעם הנתבעים, בשם מוחמד שעבאן, ערך תשריט מדידה אשר התובע לא חתם עליו ואשר שורבב להסכם השיתוף והוגש ללשכת רישום המקרקעין כחלק בלתי נפרד מהסכם השיתוף במקרקעין שנחתם בין התובע וגרושתו. ללשכת רישום המקרקעין הוגשו 3 תשריטים, באחד העותקים נרשם שהתשריט הוכן עבור הנתבעים.

11. טוען התובע, כי הוא לא חתם על אותו תשריט, וכי אף הוא נערך לאחר 4 חודשים ממועד החתימה על הסכם השיתוף, כך שבמעמד החתימה על הסכם השיתוף ב"כ הגרושה ערך תשריט פשוט שבו הועבר קו באמצע הנחלה.

12. התובע לא ידע על הפלישה בעת החתימה על הסכם השיתוף, והנתבעים הסתירו ממנו את התשריט ולא החתימו אותו עליו. ואין לפרש את עצם הגשת התשריט על ידי ב"כ התובע כהסכמה של התובע לתשריט.

13. עוד טען התובע שחלקם של הנתבעים בהתאם להסכם השיתוף והסכם המכר שנחתם בינם ובין גרושתו, הוא מחצית משטח המקרקעין ולא יותר.

14. התובע פנה לנתבעים לשם סילוק ידם מהמקרקעין, בין היתר, במכתב מתאריך 1.3.2021; ומשסירבו, הוגשה תביעה זו לסילוק ידם משטח הפלישה, מכח סעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תוך הריסת כל בניה שנערכה על ידם בשטח, וכן לחייב אותם בתשלום סך של 50,000 ₪ שהיא עלות השוות המצב לקדמותו.

15. כמו כן טוען התובע לתחולתו של סעיף 29 לפקודת הניזקין [נוסח משולב], מהטעם שהנתבעים ביצעו עוולה של הסגת גבול במקרקעין, ובהתאם הם חייבים לסלק את ידם משטח הפלישה ולהשיב אותו לבעלותו וחזקתו של התובע.

16. יוער, כי בתביעה עתר התובע לסעד של הצהרה על בעלותו במחצית המקרקעין ושהתשריט שהוגש לטאבו אינו תקף, אולם הסעד האמור נמחק.

    ההגנה

17. הנתבעים עתרו לדחיית התביעה. בין היתר הם טענו להתיישנות התביעה ולשיהוי. פירטו הנתבעים כי הסכם השיתוף נרשם בלשכת רישום המקרקעין כבר בתאריך 30.8.2001, ואם הוא אינו משקף את אשר סוכם בין התובע וגרושתו, היה עליו לפנות בהליך משפטי מתאים לא יאוחר מ- 7 שנים מאותו מועד.

18. לחלופין טענו הנתבעים לשיהוי, המעיד לשיטתם, על וויתור של התובע על זכות התביעה.

19. לגופם של דברים טענו הנתבעים כלהלן:

    • הנתבעים פעלו בהתאם לחובתם על פי סעיף 9 להסכם השיתוף, לשאת בכל ההוצאות הנדרשות לשם ביצוע החלוקה בנחלה בלשכת רישום המקרקעין; במסגרת פעולתם, הובן שהמסמך שצורף להסכם השיתוף, הנחזה לתשריט, לא תואם את העקרונות המקובלים לרישום, ועל כן לא ניתן להגישו במתכונתו;

    • הנתבעים פנו למודד מוסמך, מוחמד שעבאן, אשר ביקר בנחלה לשם עריכה וביצוע של תשריט, על פי העקרונות המקובלים;

    • התובע נכח בביקור המודד ויחד עם הנתבעים הנחה את המודד, ביחס לתיאור חלוקת הנחלה בתשריט, ובהסכמה מלאה; והיה שותף מלא להנחיית המודד ביחס לתיאור חלוקת הנחלה בתשריט;

    • בהתאם, המודד ערך את התשריט וזה הוגש ללשכת רישום המקרקעין יחד עם הסכם השיתוף אשר שניהם הוגשו לרישום בלשכת רישום המקרקעין על ידי ב"כ הצדדים שייצג אותם בעסקה, ונרשמו שם כדין.

    • בניגוד לטענת התובע, הוא חתם על התשריט הרשום;

    • כחיזוק לאמור לעיל, טענו הנתבעים, כי הוקמה חומה על ידי הצדדים בשנת 2003 אשר מחלקת את הנחלה בהתאם לתשריט הרשום;

    • התובע במשך כ- 20 שנה לא טען ולו טענה אחת כנגד חלוקת הנחלה, השימוש והחזקה בה שהם בהתאם לתשריט הרשום;

    • עוד טענו כי הטענה נגד תשריט הרשום היא טענה כנגד מסמך בכתב, ועל התובע להוכיח אותה בדרכים הקבועים בדין.

       

      ההליכים לפני בית המשפט המחוזי בנצרת

20. למען השלמת התמונה ייאמר, כי הדיון בתובענה דנן החל בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפני כבוד השופט יונתן אברהם, ואשר בהמשך העביר את הדיון לבית משפט זה.

21. הצדדים שם הגיעו להסדר דיוני למינוי מודד לשם בחינת השאלה אם קיים שוני בין התשריטים. בהתאם מונה המודד, משה מריין, בהחלטה מתאריך 15.12.2021, במסגרתה הוא נדרש לקבוע אם קיים שוני בין התשריט שהוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה על ידי התובע וגרושתו וזה שהוגש לרישום על ידי הנתבעים ללשכת רישום המקרקעין. וכי ככל שיש ביניהם שוני, יערוך המודד תשריט מתאים להגשתו ללשכת רישום המקרקעין והוא יבוא תחתיו של התשריט והבקשה לאישור שהגישו משפחת שמואלי.

22. לאחר מתן חוות הדעת של המודד ובתאריך 28.3.2022, התקיים דיון בתיק, ועלה כי הייתה מחלוקת בין הצדדים אם התשריט המאוחר שהוגש למומחה משקף את המפה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה. ובהתאם קבע כב' השופט אברהם שאין מנוס משמיעת ראיות בעניין זה. וכן נקבע, כי היות שמדובר בחריגה מההסדר הדיוני, לא יוגבלו הצדדים להביא כל ראיה להוכחת כל טענה בכתב הטענות שלהם. דהיינו, חזית המחלוקת נפתחה מחדש, ללא כל הגבלה, ובית משפט זה לא הוגבל לדיון בשאלת זהות התשריטים, וההסדר אליו הגיעו הצדדים.

23. בפרוטוקול הדיון מתאריך 15.11.2022, ניתן פסק דין חלקי, המורה על מחיקת סעד ההצהרתי, נוכח העובדה כי מחצית מהזכויות כבר רשומות על שם התובע כפי שהוא ביקש בתביעתו; ועוד ניתנה החלטה, המורה על החזרת הסעד של סילוק יד לתביעה, ונקבע כי הוא ידון לפני בית משפט שלום לו תועבר התובענה, יחד עם יתר הסעדים שנתבעו. עוד נקבע כי בנוגע להוצאות ההליך עד אותו שלב, תהיה שמורה הזכות לצדדים לטעון בסוף ההליך לפני בית המשפט השלום.

24. מכאן החל הדיון לפני בית משפט דנן.

    עדויות

25. מטעם התובע – העיד התובע, הוגש על ידו תצהיר עדות ראשית (ת/1).

26. מטעם הנתבעים – העיד נתבע 1, הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית (נ/4). העיד המודד מוחמד שעבאן מטעמו הוגש תצהיר עדות ראשית (נ/3). כמו כן העידה הגרפולוגית, פנינה אריאל, על חוות דעת שניתנה על ידה (נ/2), שבדקה אם החתימה המתנוססת על גבי המפה המצבית (נספח 1 לחוות הדעת) היא החתימה של התובע.

27. כל העדים נחקרו בחקירה נגדית.

28. הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.

    דיון והכרעה

29. לאחר בחינת כלל חומר הראיות שהונח לפני וטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שעל פיה דין התביעה להידחות, להלן אבאר.

     

30. לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין: "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". זכות ההחזקה במקרקעין, מוענקת לבעל הזכות, בין אם כבעלים רשום, או בר רשות ובין אם מכח זכות אחרת.

31. סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."

     

32. בענייננו, ועל פי רישום במרשם המקרקעין, התובע הוא הבעלים של מחצית מהזכויות בנחלה, והנתבעים יחדיו בעלים במחצית.

33. במקביל ובניגוד לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, וכאמור, קיים הסכם שיתוף במקרקעין, שנרשם בתאריך 30.8.2001 בלשכת רישום המקרקעין, מזה כ- 20 שנה, לו צורף תשריט השנוי במחלוקת בין הצדדים, אשר מחלק את השימוש בנחלה לא באופן שווה, ואשר על פיו פעלו הצדדים מאז אותו רישום.

     

34. ראשית מן הראוי לציין, כי הנטל להוכיח את שטח הפלישה, היקפו, ומה כולל בתוכו, מוטל על שכמי התובע, ובנטל זה הוא לא עמד, ולא ניתן לקבל את סעד של סילוק יד. התובע לא צירף חוות דעת של מומחה או כל ראיה המעידה על שטח מוגדר אשר ממנו הוא עותר לפינוי הנתבעים.

     

35. אשר לעניין תשריט החלוקה שבוצע על ידי המודד שעבאן ואשר צורף להסכם השיתוף בעת רישומו בלשכת רישום המקרקעין –

36. על פי ראיות הנתבעים, שוכנעתי, כי בעת עריכת התשריט על ידי המודד שעבאן התובע נכח במעמד אותה פגישה, הוא ראה את הסימונים שנעשו בשטח, והגבול נקבע בהסכמה, כך שאותה חלוקה שיקפה את המצב הקיים ויכולת השימוש בנחלות על פי מצב הבנייה בשטח. התובע לא הלין לאורך שנים על החלוקה והשימוש שבוצע בפועל; בהתאם לאותו תשריט והגבול שנקבע בו, נבנתה חומה משותפת, הוגשו בקשות להיתר בניה וכדו', ולא נשמעה כל טענה מפי התובע, לאורך 20 שנה, עד פתיחת הליכים אלה.

     

    להלן ניתוח עדויות הצדדים:

37. אקדים מסקנה לניתוח ואציין, כי עדות הנתבע ביחס לכך שהתובע ידע על אודות החלוקה בתשריט שצורף להסכם השיתוף ועל כך שהוא נכח בעת שבוצע ביקור על ידי המודד שעבאן, נתמכה בעדות המודד שעבאן שהותיר רושם אמין. גרסת הנתבעים מקבלת חיזוק גם לאור המצב הקיים בשטח, והשימוש שעושים הצדדים בפועל לאורך שנים. התובע לא הצליח להפריך טענה זו, שכן לא שוכנעתי על סמך עדותו שהוא לא ידע על אודות החלוקה שבוצעה מאז יותר מ- 20 שנה, שהוא פעל בהתאם לה!

    עדות התובע

38. התובע הצהיר, כי בעת הרישום הנתבעים לא צירפו את התשריט שצורף להסכם השיתוף כפי שהיה עליהם לעשות, אלא, הביאו מודד מטעמם, שערך תשריט חדש בהתאם לדרישתם של הנתבעים ומבלי לקבל את הסכמתו, והגישו תשריט זה לרשם המקרקעין מבלי שהוא חתם עליו, תוך הטעיה מצדם; לטענתו, התשריט שנעשה על ידי המודד שעבאן שונה בתכליתו מההסכמות שנקבעו בין הצדדים ומהתשריט שצורף להסכם השיתוף (סעיף 11, לת/1). הוסיף התובע, כי הוא לא נכח בעת ביצוע התשריט, ולא הנחה את המודד, ולא הסכים להגשת תשריט חדש, ואף לא יודע כי הוגש תשריט השונה מהתשריט שצורף להסכם השיתוף (סעיף 13 לת/1).

39. עוד הצהיר התובע, כי בהסכם השיתוף כתוב שחור על גבי לבן כי הוא הבעלים של מחצית מהזכויות, והתשריט שצורף לו שיקף הסכמה זו, במובן שהוא ביצע חלוקה בעין בשטח לפיה הוא מקבל מחצית מהזכויות בנחלה (סעיף 14 לת/1).

40. עוד הצהיר התובע, כי מאז שהנתבעים רכשו את חלקה של גרושתו, הוא סבר והאמין כי הם מחזיקים רק במחצית הזכויות כפי שרשום בטאבו (סעיף 15 לת/1). ועניין הפלישה נודע לו, רק לאחר שפנה למהנדס בשנת 2019 על מנת לבנות בריכה בחלק שלו (סעיף 22 לת/1; עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 20-22). בעקבות כך הוא פנה ללשכת רישום המקרקעין ואז נודע לו שהנתבעים שכרו מודד מטעמם, ערכו תשריט שונה, במסגרתו הגדילו את השטח של הבית העליון במרמה בכ- 300 מ"ר על חשבון הקרקע שלו (סעיף 24 לת/1).

41. כשנשאל התובע אם הוא עשה שימוש בתשריט באחת הבקשות להיתרי בניה שהוא הגיש, הוא נתן תשובה שאין היא מניחה את הדעת שעל פיה, כי הוא אינו מהנדס, הוא פנה למועצה, ומה שבוצע אחרי זה אינו בידיעתו כך שאין הוא יודע באיזה תשריט הם השתמשו וכי הוא אינו בקיא בפרטי המקרה (עמ' 18, ש' 12-14); וכשעומת התובע עם העובדה שבהיתר שהגיש בשנת 2002 הוא השתמש באותו תשריט הוא השיב: "אני לא יודע מה צורף, אם מדובר בשעבאן, יכול להיות שהוא השתמש במה שהיה לו מבלי שאדע מה יש לו ביד. נעזרתי בשעבאן לצורך תכנון הנדסי... אני פניתי לאחיו שיעשה תכנון הנדסי, יכול להיות שלקח ממנו את התשריט" (עמ' 19, ש' 1-4).

42. אשר לבניית החומה בין שתי החלקות, העיד התובע, כי בנה עם הנתבע 1 את החומה, החומה נבנתה בשנת 2003, וכי נאמר לו שהחומה מחלקת את הנחלה לשני חלקים שווים, ולאחר מכן התברר לו שאין מדובר בחלוקה שווה (עמ' 21, ש' 14-23). התובע התבקש להתייחס לעובדה שהחומה מחלקת את הנחלה לשני חלקים לא שווים והיא תואמת את התשריט הוא השיב: "... עופר אמר לי שזה החצי. אני לא ראיתי את המפה, אלא את הסימונים בשטח. זה שאמרו שהייתי עם המודד, זה מצוץ מהאצבע, אני גרתי בתל אביב. עופר אמר לי שזה בגלל הדרך המשותפת והעקרונות המשותפים. אמרתי לו "בגלל שאנו חברים אני לא בודק אותך, אבל אם תהיה טעות, אתה תשלם על זה". היו סימונים, אבל כשלא רואים את המפה ולא רואים מידות, לא רואים את זה. החומה לכאורה מחלקת את השטח לחצי. אני האמנתי לו בתמימותי כמו שהאמנתי לגרושתי. לא שהיה מודד. אני והגרושה שלי לקחנו את המפה המצבית, לקחנו מטר, מדדנו אורך החלקה מהצפון לדרום, סימנו אמצע וזה הכל. האמנתי גם בתמימותי שהוא ייכנס מלמעלה, לא מהשטח שלי. הם ניצלו את האמונה שלי, הם ניצלו את המצב הקשה שלי." (עמ' 22, ש' 1-10). יש להדגיש כי בעדות זו של התובע הוא מאשר כי ראה את הסימונים שנעשו בשטח!.

43. בהמשך עדותו שוב הכחיש התובע כי הוא נפגש עם המודד שעבאן (עמ' 23, ש' 1-4).

     

44. עדות התובע ביחס לכך שלא ידע על אודות החלוקה שבוצעה בהתאם לתשריט שנעשה על ידי המודד שעבאן, לא מצאה לה תימוכין בראיות נוספות. והרושם שהתקבל מעדותו שהוא ידע על אודות כל הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעים, נהג בהתאם לאותה חלוקה בפועל, החומה נבנתה מול עיניו, והעדות שעל פיה אין הוא יודע איזה תשריט צורף לבקשה להיתר בניה משנת 2002 אינה משכנעת.

     

     

45. מה גם מן הראוי להדגיש, כי גרסתו של התובע בנוגע לקיומו של קו גבול אחר המחלק את הנחלה באופן שווה, הייתה כללית ביותר, ללא כל גיבוי באסמכתא. התובע וכאמור, טוען שבמעמד החתימה על הסכם השיתוף ב"כ הגרושה ערך תשריט פשוט שבו הועבר קו באמצע הנחלה, אולם, התובע לא הבהיר ולא הוכיח באמצעות חוות דעת כי אותה חלוקה "פשוטה" שבוצעה, אכן מחלקת את הנחלה לחלקים שווים והיא שונה מזו שנערכה על ידי המודד שעבאן.

46. בהיעדר נתונים אלה ובנוסף לכך שהתובע לא מפנה לשטח פלישה מוגדר, מביאים לידי מסקנה שעל פיה אין מקום להיעתר לסעד סילוק היד.

     

    עדות עדי ההגנה

    עדות נתבע 1

47. נתבע 1 הצהיר, כי בעת ביצוע פעולות הרישום בלשכת רישום המקרקעין, התברר שהמפה המצבית שצורפה להסכם השיתוף אינה תואמת את העקרונות המקובלים לעריכת תשריט הנדרש לצורך הגשתו לרישם. עקב כך הוא פנה למודד שעבאן, אשר ביקר בנחלה לשם עריכת וביצוע התשריט כדין, שאותו ניתן היא להגיש כנספח לבקשה לרישום הסכם השיתוף.

48. ציין נתבע 1 שהתובע נכח בביקור המודד והכנת התשריט, והיה שותף מלא בהנחיות שהתקבלו על ידי המודד לצורך קביעת גבול החלוקה בפועל. בהתאם נערך התשריט הרשום, בו סומן גם הגבול המוסכם של החלוקה כפי שהוסכם בפועל, והתובע וגרושתו חתמו על התשריט הרשום בפועל וזה הוגש ללשכת רישום המקרקעין במסגרת הבקשה לרישום הסכם השיתוף בנחלה (ראו סעיפים 11-14 לנ/4).

49. הצהיר נתבע 1 כי הוא נשא בעלות ההוצאות לעריכת התשריט הרשום, אך זאת לפי ההתחייבות שלו ושל נתבעת 2 בסעיף 9 להסכם השיתוף, וכי המודד שעבאן היה מוסכם מטעם שני הצדדים, שהתבקש על ידי כל הצדדים להכין תשריט שיותאם לאופני המדידה המקובלים לצורך הגשה ללשכת רישום המקרקעין והוא לא היה מודד מטעם הנתבעים בלבד (סעיף 27 לנ/4).

50. ייאמר, כי אכן עיון בסעיף 9 להסכם מלמד כי בין הצדדים הוסכם שהנתבעים הם אשר יישאו בעלויות הרישום. על כן, הזמנת המודד ותשלום שכרו על ידי הנתבעים אין בו להעיד כי הוא פעל אך ורק מטעמם. כך נקבע בסעיף 9 להסכם "... הקונה ישא בכל ההוצאות הנדרשות לשם ביצוע החלוקה בלשכת רישום מקרקעין".

51. עוד הצהיר נתבע 1, כי על פי התשריט הרשום וטבלת השטחים המפורטים בו, השטח המוסכם שנמסר לחזקת התובע הוא 1,145 מ"ר, והשטח שנמסר לחזקת הנתבעים 1,754 מ"ר, וכי סומנה דרך משותפת ירוקה שהתובע מאז הגשת התביעה מונע מהם לעבור דרכה (סעיפים 15-16 לנ/4).

52. הנתבע צירף לתצהירו העתק הבקשה לרישום, וטען, כי התובע וגרושתו חתמו עליה ועל התשריט שצורף לה, וחתימותיהם אומתו ואושרו על ידי בא כוחם, שטיפל מטעמם בהגשת הסכם השיתוף לרישום (סעיף 16 לנ/4, נספח 7). אכן, מעיון באותו מסמך עולה, כי אימות החתימות בוצע על ידי עו"ד אייל לוי, המסמך הוא מתאריך 28.8.2001, ותחת המבקשים נרשמו שמות התובע וגרושתו.

     

53. ואשר לשימוש שנעשה בפועל באותו תשריט שהוכן על ידי המודד שעבאן, נתבע 1 הצהיר כלהלן:

    • בתאריך 24.2.2002, נחתמה והוגשה על ידי התובע בקשה להיתר בניה שהוגדרה תוספת מגורים לבניין קיים, שהתבססה על התשריט הרשום (סעיף 19 לנ/4), הבקשה הוגשה כנספח 9 לראיות הנתבעים. כפי שתואר לעיל, עדות התובע ביחס לאי ידיעה בנוגע לתשריט שצורף לאותה בקשה אינה משכנעת ואינה מקובלת עלי.

    • עוד הוסיף הנתבע, כי יחד עם התובע, הוקמה, בשנת 2003 לערך, חומה בקו החלוקה בעין שסומן על פי התשריט, אשר מחלקת את הנחלה בהתאם לקו המוסכם לחלקים המוחזקים בפועל על ידי כל צד (סעיף 20 לנ/4). ובמשך למעלה מ- 20 שנה התובע לא טען כנגד חלוקת הנחלה, לרבות בעניין השימוש והחזקה בה (סעיף 21 לנ/4). גם בהקשר זה עדות התובע לא היה בה כלל ממש, עת טען שהוא סמך על נתבע 1 שהחלוקה הייתה שווה ולא ידע שמדובר היה בחריגה לטובת הנתבעים.

       

54. במהלך חקירתו הנגדית פירט נתבע 1, כי התשריט הוכן על רקע המפה המצבית שהביא התובע לצורך ההסכם. וכל הצבעים המתייחסים להסכם השיתוף, נצבעו במעמד עורכי הדין, התובע וגרושתו והנתבעים. וכי הם נהגו על פי אותה חלוקה שהמודד שעבאן הכין מאז ועד היום, (עמ' 42, ש' 5-9). הוסיף הנתבע: "... ב- 23.4.2001 בבוקר הם היו שותפים חצי-חצי, והם חתמו על הסכם שיתוף והסכימו על חלוקה שהיא לא חצי-חצי ואנחנו קנינו לפי הסכם השיתוף. אנחנו קנינו את כל מה שהוגדר הבית העליון. לזה חיים הסכים וכך חיינו 20 שנה בשכנות טובה" (עמ' 42, ש' 13-15). ועוד הוא העיד, כי מאז שניתן התשריט על ידי המודד שעבאן הוא ידע כי הוא מקבל את החלק הגדול והתובע ידע כי הוא מקבל את החלק הקטן יותר, הוא ידע שלחלק העליון קיים מטע זיתים שהוא גדול יותר (עמ' 42, ש' 21-25).

55. עוד הדגיש נתבע 1, כי המודד ביקר בשטח בנוכחות התובע, והכין את התשריט לבקשתם (עמ' 43, ש' 24-25; ראו גם עמ' 47, ש' 16-17).

56. עדות הנתבע ביחס לנוכחות התובע בעת ביקור המודד שעבאן, נתמכה בעדות המודד עצמו כפי שיפורט להלן.

    עדות המודד שעבאן

57. המודד שעבאן הותיר רושם אמין ומקצועי. הוא הדגיש כי התשריט שנערך על ידו, נערך בהתאם להסכמות הצדדים ולמצב הקיים בפועל בנחלה והמאפשר שימוש בשני חלקי הנחלה.

58. המודד שעבאן הצהיר, כי בשנת 2001 פנה אליו נתבע 1 וביקש כי הוא יכין תשריט חלוקה לנחלה, וזאת בהתבסס על שני מרכיבים: המפה המצבית שנערכה ונחתמה על ידי המודד מתניה חן – ציון, וצורת המקרקעין בהתחשב בכל הבנוי בהם (סעיף 4 לנ/3). ציין המודד כי נתבע 1 פנה אליו עקב כך שהמפה המצבית לא תאמה את העקרונות המקובלים למדידה על מנת שניתן יהיה להגישה במצורף להסכם השיתוף במקרקעין, לצורך רישומו בלשכת רישום המקרקעין (סעיף 5 לנ/3).

59. העיד המודד, כי הוא ביקר בנחלה בסמוך לאחר אותה פניה, והתובע נכח בביקור במקום, יחד עם הנתבע, ובהתבסס על המפה המצבית ועל צורת המקרקעין ועל הבנוי בהם, בהסכמת הצדדים ועל פי הנחייתם המשותפת של התובע ונתבע 1, נקבע בשטח גבול חלוקת הנחלה בפועל (סעיף 6 לנ/3). ובהתאם נערך התשריט שבו סומן גם הגבול המוסכם של החלוקה בעין של הנחלה בפועל; והן התובע והן הנתבע 1 חתמו על התשריט שנערך והוגש ללשכת רישום המקרקעין (סעיף 7 לנ/3).

60. הדגיש המודד, כי התשריט משקף במדויק את המוסכם בין התובע ונתבע 1 על פי המפה המצבית וצורת המקרקעין והבנוי בנחלה. והשטח שנמסר בהסכמה הדדית לתובע הוא 1,145 מ"ר והשטח שנמסר לחזקת הנתבע הוא 1 1,754 מ"ר.

    המודד נימק, ועדותו מקובלת עלי שכן היא עומדת במבחן השכל הישר, כי אומנם החלוקה האמורה לא מהווה חלוקה שווה ומדויקת של השטחים, אך דבר זה שכיח ולא חריג בנסיבות בהן צורת המקרקעין כופה זאת, כפי שהדבר נכון במקרה דנן (סעיפים 9-10 לנ/3). כמו כן העיד המודד, כי נתבע 1 נשא בתשלום שכר עבור הכנת התשריט אך המינוי שלו לעריכת התשריט ניתן בהסכמה הדדית של נתבע 1 והתובע, והוא פעל בעניין מטעם שניהם במשותף. נערכו שני העתקים לתשריט, אחד עבור התובע וגרושתו הנושא את שמם, ואחד עבור הנתבעים (סעיפים 12-13 לנ/3).

     

61. במהלך חקירתו הנגדית שוב חזר המודד על הדברים שנאמרו בתצהירו, ואשר עולים בקנה אחד עם עדות הנתבע, ולא נפלו בהם סתירות. תיאר המודד: "... קבענו יום אחד בנוכחות שני אנשים – עופר שמואלי וחיים גיא. עברנו על המפה שהראו לי שהייתה צבועה בכמה צבעים. אמרו שזה ההסכם שאמור להיות מוסכם ביניהם. קבענו בשטח איך יעבור הגבול הזה. על פי מה שסיכמנו בשטח ערכתי את התשריטים..." (עמ' 34, ש' 18-29). בהמשך הוא העיד: "אני מסכם ואומר: התבקשתי להכין תשריט לצורך הסכם החלוקה, הגעתי לשטח, היו שני הצדדים קבענו יחד איפה יעבור הגבול, הכנתי תשריט לפי בקשתם, חתמתי עליו והעברתי אליהם עותק לכל אחד. זה אותו עותק למעשה, אך בכל עותק שיניתי את השם.." (עמ' 35, ש' 1-5; ראו גם, ש' 21-25; עמ' 36, ש' 5-6; עמ' 40, ש' 18-19; ראו גם בעמ' 39, ש' 1-29 לעניין כך שהתובע נכח בעת הביקור בשטח).

62. אשר לקביעת המידות, נשאל המודד איך נקבעו על ידו, והוא השיב: "לפי מה שתיאמנו בשטח ועבודה משרדית כשהקו המפריד המופיע בנספח 5 הנחה אותי, וגם אחרי שקבענו את הגבול הזה בשטח בנוכחות שני הצדדים..." (עמ' 37, ש' 20-21). עוד הוא נשאל כיצד הסכם השיתוף קובע שהשטח מחולק לחצי בעוד התשריט אחרת הוא השיב: "זה הטאבו קובע חצי-חצי. יש הבדל שהקו שמבדיל בין שני המגרשים נקבע על פי הסכמה בין שני הצדדים, בפועל, בעין, פיזית, אמרו לי איפה עובר הקו" (עמ' 40, ש' 25-27).

     

63. מכאן מעדויות עדי ההגנה, שלא נסתרו על ידי התובע, עולה כי התובע נכח בעת ביקור המודד שעבאן בשטח, הגבול נקבע בשיתוף פעולה עם התובע, ובהסכמתו, ולאורך שנים נעשה שימוש בנחלה בהתאם לאותן הסכמות, ללא כל הסתייגות או טענה כלשהי מטעם התובע.

     

64. ייאמר, די היה באמור לעיל כדי להביא לידי דחיית התביעה. יחד עם זאת אתייחס למעלה מהצורך לחוות הדעת שניתנה על ידי הגרפולוגית מטעם הנתבעים.

65. על ידי הנתבעים הוגשה חוות דעת גרפולוגית אשר בחנה את חתימות התובע על מסמכים שונים שצורפו לחוות דעתה.

66. הגרפולוגית בחנה החתימה על נספח 1 "מפה המצבית" (נספח 5 לראיות הנתבעים, שסומנה על ידי הגרפולוגית חתימה 1); אל מול: חתימות 2-4, תשריטי חלוקה שלא ברורים דים ובתחתית של אותם דפים מופיעות חתימות; חתימה 5 "תוספת להסכם הגירושין" מתאריך 25.5.2001; חתימה 6 הסכם שיתוף במקרקעין מתאריך 23.4.2001; חתימה 7 התשריט שהוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה; חתימה 8 הסכם המכר מתאריך 23.4.2001.

67. הגרפולוגית קבעה, כי קיימת סבירות גבוהה מאוד כי מי שחתם חתימה 1, חתם גם את הדוגמאות להשוואה, דהיינו, התובע חתם על מסמך 1.

68. מעדות הגרפולוגית לא היה ברור אם היא הסתמכה על חתימות מקוריות של המפה המצבית או אם מדובר בהעתק צילומי (ראו עדותה בעמ' 27, ש' 34; עמ' 28, ש' 31-34). ומסמכים 5-8 היא בדקה העתק צילומי ולא מסמכים מקוריים (עמ' 29, ש' 1-5). ויש לציין גם כי החתימה שבמחלוקת מושא תיק זה, היא החתימה של התובע על תשריט החלוקה שנערך על ידי המודד שעבאן, ולא על המפה המצבית. מכאן שלא מצאתי כי יש בחוות הדעת כדי לתרום לשאלה שבמחלוקת בגדר הליך זה, ובשים לב לכך שצורפו תשריטים לא ברורים, והשאלה אם עסקינן הוא בתשריט שהוכן על ידי המודד שעבאן, שהוגש ללשכת רישום המקרקעין, לא לובנה.

     

69. לסיכום – לאור המקובץ לעיל, אין מקום להיעתר לסעד של סילוק יד. וכפועל יוצא מכך דין התביעה ליתר הסעדים להידחות; מקום שבו לא הוכח לפני כי השימוש של הנתבעים באותו שטח, נעשה בהתאם להסכם השיתוף והתשריט שהוכן על ידי המודד שעבאן, והתובע היה שותף לקביעת אותם גבולות ונהג על פיהם לאורך שנים. ובשים לב גם לכך שהתובע לא עותר לפינוי הנתבעים משטח מוגדר.

    סוף דבר

70. דין התביעה להידחות.

71. התובע ישא בהוצאות הנתבעים, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 15,000 ₪.

    הסכום ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

     

    ניתן היום, י"ב אלול תשפ"ד, 15 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.