האיש טען כי השכנים פלשו לשטח שאמור להיות בבעלותו בהתאם להסכם הגירושין. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי התובע היה שותף לקביעת גבולות החלוקה ופעל על פיהם במשך שנים
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה תביעת פינוי שהוגשה על ידי בעלים של חצי נחלה במושב כנגד בני זוג שרכשו את המחצית השנייה מגרושתו. השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא קבעה כי התובע היה שותף להסכמות בדבר חלוקת השטח וגבולותיו, ופעל על פיהן במשך כעשרים שנה. בפסק הדין הודגש כי החומה בין שני חלקי הקרקע נבנתה מול עיניו של התובע, מבלי שהביע כל מחאה.
במרכז הסכסוך עומדת נחלה במושב אילניה, שעליה בנויים שני בתים המשמשים למגורים. בשנת 2001, במסגרת הליך גירושין, הועברה מחצית מהנחלה לגרושתו של התובע. באותה שנה נחתם הסכם שיתוף במקרקעין בין בני הזוג לשעבר, ובמקביל נחתם הסכם למכירת חלקה של הגרושה לנתבעים.
התובע הצהיר כי מאז שהנתבעים רכשו את חלקה של גרושתו, הוא סבר והאמין כי הם מחזיקים רק במחצית הזכויות בחלקה. ואולם, בשנת 2019, כאשר ביקש להקים בריכה בחלק שלו, גילה שהנתבעים פלשו לכ-300 מ"ר משטחו, ללא הסכמתו וללא ידיעתו. לטענתו, הנתבעים צירפו להסכם השיתוף שהוגש ללשכת רישום המקרקעין תשריט שהוא לא חתם עליו, המעניק להם שטח גדול יותר ממחצית הנחלה.
מנגד, הנתבעים טענו כי התובע היה שותף מלא לקביעת גבולות החלקה יחד עם המודד המוסמך שערך את התשריט. לדבריהם, החלוקה נעשתה בהתאם למצב הבנייה בשטח, והצדדים אף הקימו חומה משותפת בשנת 2003 על פי אותם גבולות.
עדות אמינה
השופטת נבילה דלה מוסא קיבלה את גרסת הנתבעים, וקבעה כי עדותו של המודד הייתה אמינה. המודד העיד כי התובע נכח בזמן המדידות והיה שותף לקביעת הגבולות. הוא ציין בעדותו כי ביקר בנחלה ב-2001, והתובע נכח בביקור במקום יחד עם הנתבע. באותו ביקור, בהתבסס על המפה ועל צורת המקרקעין והבנייה, נקבע בשטח בהסכמת הצדדים גבול חלוקת הנחלה בפועל ובהתאם נערך התשריט שבו סומן הגבול המוסכם.
עוד קבעה השופטת כי מקובלת עליה עדות המודד, לפיה התובע והנתבע חתמו על התשריט שנערך והוגש ללשכת רישום המקרקעין. היא ציינה כי אמנם החלוקה אינה שווה בשטחה - 1,145 מ"ר לתובע לעומת 1,754 מ"ר לנתבעים - אך לדברי המודד, הדבר נבע מאילוצי צורת המקרקעין והמבנים הקיימים.
השופטת הוסיפה שהתובע לא הצליח להפריך את טענת הנתבעים, וכי עדותו שלפיה לא ידע על החלוקה במשך למעלה מ-20 שנה אינה אמינה. היא ציינה כי בניגוד לטענתו, התובע חתום על התשריט השנוי במחלוקת והוא אף עשה בו שימוש בבקשות להיתרי בנייה שהגיש בעצמו. היא הוסיפה כי לאורך שנים נעשה שימוש בנחלה בהתאם לאותן הסכמות, ללא כל הסתייגות או טענה כלשהי מצד התובע.
"הרושם שהתקבל מעדותו של התובע הוא שהוא ידע על אודות כל הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעים, נהג בהתאם לאותה חלוקה בפועל, והחומה נבנתה מול עיניו", כתבה.
בסיכומו של דבר נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מישל סבג, עו"ד פאדיה עתאמלה-שלבי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד זיו יעיש
עו״ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.