פלונים נ' י. שנאור - ירושלים 9 בת ים בע"מ

תיק זה - על מה ותמ"א:

1. בארץ אהבתי הנדל"ן פורח, בארץ אהבתי מחכים למשיח. עד שתבוא אותה שעה ברוכה שכל צער משכיחה – מתרבים החולמים על שקדים וצימוקים, על איזו תשואת נדל"ן טובה, בשביל הילדים, מפני השיבה. בערי התמ"א שבמרכז הארץ הולמים עצבי האדמה מיוקר, הרחובות מתמלאים ברזלים ארוכים והבתים נחרשים או מושמים בנחושתיים, מי בתמ"א שלושים ושמונה על אחת ומי בתמ"א שלושים ושמונה על שתיים.

   במהלך הקמת פרויקט תמ"א של חיזוק והעמסה, כשעצמותיו החורקות של הבניין הזקן מתחככות עם התוספות החדשות לבניין, מתחככים הדיירים הוותיקים עם פועלי הקבלן. קול השעון המעורר הוא אנקת הברזל, ריח חביתת הבוקר נמסך בזיעת הטפסן שמחוץ לחלון המטבח, האבק וההמולה משתעלים מכל פינה, הנוף הוא המנוף.

   עם זאת, שטחית ההנחה כי יד היזם תמיד על העליונה. מהחתמת הדיירים על הסכם התמ"א [ראו "הקרב על התמ"א", ארץ נהדרת, שידורי קשת, 2014], ועד להתמודדות עם תלונותיהם ודרישותיהם של הדיירים במהלך הפרויקט, כל אחד לפי רצונותיו ולפי מזגו, כשהללו מחזיקים עדיין במפתחות דירותיהם ובכוחם להקשות על המלאכה – גם דרכו של היזם אינה סוגה במזומנים, ומי שכתב עוד טרם הולדת המדינה על הבנייה העברית כי "מקרבות הביניים עולה הבנאי, מלחמת הבית גבוהה ומגועשת", זאת, אולי גם זאת, ניבא. [ראו "הולדת הרחוב", נ' אלתרמן, מתוך "כוכבים בחוץ", 1938].

    

2. הניצים בפרויקט הדיוני שלפניי הם פליטי פרויקט כזה שהוקם בבת-ים בשנים 2017-2020. הקיטוב ביניהם הוליד דיון סוער, רווי רגש וקלוש אמון, ובבחינת "כמים הפנים לפנים" [משלי, כז', יט'], צייר כל אחד מהם את יריבו בצבעים של קונספירציה להתעשר שלא כדין.

    

3. התובעים הם בני זוג בעשור השביעי לחייהם, ובעלי דירה בקומה שנייה של הבית המשותף המצוי ברחוב ירושלים 9 בעיר [להלן – "הבניין"] שהתקשרו ביום 16.10.17 עם הנתבעת, חברה יזמית, בהסכם לחיזוק הבניין ותוספת של יחידות דיור על הבניין הקיים בהתאם לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) [להלן: "הסכם התמ"א"]. במסגרת התביעה עתרו לקבלת סך כולל של 141,900 ₪, בגין הפרה נטענת של התחייבויות הנתבעת כלפיהם כאשר אחר שהשביתה הנתבעת את המעלית בבניין היא התחייבה לשכן את התובעים בדירה חלופית על חשבונה בשים לב למוגבלותו הפיזית של התובע מס' 1, וכן לערוך שינויים בדירת התובעים, אך לא עמדה בכך.

    

4. הסך הנדרש בכתב התביעה נמזג מדמי השכירות עבור הדירה אליה התפנו התובעים, מתשלום ארנונה כפול והוצאות חשמל ומים בתקופה בה נמסרה דירת התובעים לנתבעת במסגרת הפינוי האמור, מהתאמת המטבח בדירת התובעים בשל אי עמידת הנתבעת בהתחייבותה בקשר לכך, מתיקון מערכת המיזוג ומהחלפת דלת הכניסה שניזוקו על ידי הנתבעת, מעלות החלפת דלת בחדר השינה והתקנת תריס, חלף התחייבות הנתבעת לשאת בעלות זו, ומעוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

    

5. מנגד עמדה הנתבעת על כך שהפרויקט היטיב מאוד עם הדיירים הקיימים בבניין, לרבות התובעים, באשר הוא העלה את שוויה של כל דירה בבניין בכמיליון ₪, וכי הוא בוצע ע"י הנתבעת לעילא ולעילא תוך הקדמת לוחות הזמנים שנקבעו בהסכמים עם הדיירים ואף נמסר לכלל הדיירים לשביעות רצונם המלאה. אליה וקוץ בה אליבא דנתבעת – התובעים, באופן חריג לכלל דיירי הבניין, פעלו על מנת להכשיל, לחבל ולעכב את הפרויקט, הערימו קשיים חדשות לבקרים והציבו תנאים ודרישות בלתי סבירות בניסיון לסחוט הטבות שאינן מגיעות להם מהנתבעת. בהמשך לכך - דרישתם הכספית הנוכחית של התובעים מבוססת בחלקה על הצעה שהציעה להם הנתבעת לפנים משורת הדין ונדחתה על ידם, וברובה – אינה מבוססת ומטרתה להשית שלא כדין על הנתבעת את עלויות השיפוץ הפרטי אשר ערכו התובעים בדירתם.

    

    

    

    

   מסמך המריבה ופועלו ההדדי:

6. ביסוד ההליך ובשורש התביעה – מכתב שהוציאה הנתבעת ביום 8.12.19 תחת הלוגו הרשמי שלה שמצורף לכתב התביעה כנספח 7 תחת הכינוי "מכתב התחייבות החברה", ולמען הדיון בו ראיתי לנכון להביאו כאן ככתבו וכלשונו [להלן: "המכתב"]:

    

   לכבוד משפחת XXX – דירה 5

   ירושלים 9,

   בת ים

    

   בהמשך לחוות הדעת הדחופה שקיבלנו הן מיועץ המעליות והן מהקונסטרוקטור השבתנו את המעלית שפעלה בבניין בשל סכנה מיידית למשתמשים בה.

    

   לאור האמור, ולפנים משורת הדין מסכים היזם על פינוי משפחת XXX ל 6 חודשים זאת בשל מצבו הרפואי ומוגבלתו של מר פלוני.

    

   היזם ישא בתשלום בסך 5000 ₪ כפיצוי חודשי וסופי למשך התקופה דלעיל למר פלוני בלבד וכן במידת הצורך ישא היזם בדמי תיווך לדירה חלופית שתשכרו, מובהר כי האחריות על מציאת דירה והתשלום בגינה הינה עליכם בלבד.

    

   בנוסף, ובהתחשבות במצבו, נעתר היזם לבקשתו החריגה של מר פלוני לפרק את הבמה הקיימת באזור המטבח בדירה ולהנמיך את המטבח ב20 ס"מ כך שהמטבח ושאר חלקי הדירה יהיו במפלס אחד. היזם ירצף מחדש את אזור המטבח בהתאם לבחירתכם מתוך דוגמאות הריצוף הסטנדרטיות של היזם.

    

   היה ואינכם מעוניינים כי אנו נבצע את עבודות הריצוף ישולם לכם תשלום המורכב מעלות העבודה והריצוף לפי מ"ר כמקובל.

    

   בעת ביצוע העבודות יפתחו בדירה החלונות והדלת בחזית המזרחית בהתאם לתכנון החזית במלואה בהתאם לכל יתר דיירי הבניין באגף הו מצויה הדירה.

    

   בכבוד רב,

   י. שניאור ירושלים 9 בע"מ

    

    

7. ייאמר לאלתר – נוכח אשר יפורט להלן יצוקות התחייבויות הנתבעת המפורטות במכתב בבטון מזוין של ממ"ד שעל עוביו עמד כב' השופט ע' אלקלעי כבר בדיון קדם המשפט בתיק, טרם שפרש מכהונתו והתיק הועבר אליי, ולפיכך אין לשעות לניסיונותיה הסוררים של הנתבעת לקעקע את תוקפן.

    

8. נתחיל מהיסודות – שישה ימים קודם לתאריך המצוין בכתב יד על המכתב, ביום 2.12.19, פנתה התובעת מס' 2 [להלן: פלונית"] לעו"ד סמואל מסיקה, בא כוחם של בעלי הדירות המקוריות בבניין [להלן – "עו"ד מסיקה"] ויידעה אותו כי עובדי הנתבעת השביתו את פעולת המעלית בבניין באופן המקשה על בעלה [התובע מס' 1 – להלן "פלוני"] שמוגבל בתנועתו. עו"ד מסיקה גמל לה עוד באותו היום, בין היתר, בשאלה זו: "האם תרצו בשלב זה לעבור לדירה בשכירות על חשבון היזם עד לסיום העבודה?" [ראו נספח 3 לכתב התביעה].

    

   יומיים לאחר מכן, ביום 4.12.19, נערכת התכתבות נוספת בין פלונית, עו"ד מסיקה, והמהנדס איליה נמירובסקי, המפקח מטעם בעלי הדירות המקוריות [להלן: "איליה"], ובמסגרתה קבלה פלונית על כך שנראה כי הנתבעת מתחמקת מיישום סיכום בעל פה של פלונית עם מנהל הנתבעת מר יוסי בן שמעון [להלן: "יוסי"] לפיו הנתבעת תשלם "5,000 ₪ ודמי תיווך", והזהירה כי "אם היזם מתכוון לטרטר אותי ולגרון לי לחלות אז אני אדאג קודם לעצור לו את העבודה", ובעקבות כך כתב איליה – "דברתי עכשיו עם יוסי: הוא מסכים לשלם דמי תיווך ו-5000 ₪ לחודש לחצי שנה פינוי", ועו"ד מסיקה החרה החזיק אחריו בזו הלשון – "פלונית, יוסי ישלם את השכירות, אני אדאג לזה אישית" [נספח 4 לכתב התביעה].

    

9. טענתה של הנתבעת בתצהיר העדות הראשית של יוסי כי "התובעים דחו מכל וכל את הצעת הנתבעת מאחר שהם רצו שהנתבעת תשלם להם עבור עבודות נוספות וגם לא היו מוכנים למסור את הדירה לנתבעת על פי דרישתה ועל כן לא הושגה הסכמה בין הצדדים", נעדרת בסיס ראייתי של ממש, ולא סייעו לכך, בלשון המעטה, תשובותיו האמוציונליות והבלתי עקביות של יוסי במהלך חקירתו הנגדית על תצהיר זה.

    

   כל זאת שעה שתחילה תלה יוסי את ביטול ה"רצון הטוב" של הנתבעת המשתקף במכתב בכך ש"אם כבר הגעתי למצב שהגעתי לבית המשפט", וכן במעבר של התובעים "לכוחניות ולבתי משפט" [עמ' 6 לפרוטוקול העדות, שורות 6-16, שורות 30-39], דהיינו בעצם הגשת התביעה, אזי העלה טענה חדשה חסרת תימוכין לפיה –"אי אפשר לעצור לבן-אדם עבודה 3 חודשים דרך עיריית בת ים לחינם כל יום להביא לי הפיקוח על זה" [עמ' 7, שורות 1-8], וקינח הן בהודאה לפיה ביום 1.1.20, דהיינו עם תחילת תקופת השכירות של התובעים בדירה החלופית, נמסרו מפתחות הדירה לנתבעת והיא ביצעה בה עבודות עד למסירתה בהתאם לפרוטוקול המסירה מיום 1.3.20 שערך איליה [ראו עמ' 9, שורות 31-39, עמ' 10, שורות 1-28, וכן נספח 10 לכתב התביעה – להלן "פרוטוקול המסירה"], והן בטענה כבושה שאין לה כל עיגון לשוני במכתב, לפיה כללו ההסכמות בין הצדדים התחייבות של התובעים למסור לו את החזקה בדירה שלא רק על מנת לבצע בה עבודות, אלא גם על מנת להשתמש בה לצרכיו שלו, ומשל גילם אותו סך של 5,000 ₪ המצוין במכתב שווי של שכירות דירת התובעים ע"י הנתבעת [ראו עמ' 11, שורות 1-25].

    

10. גם איליה אישר בעדותו ביחס למכתב ולתכתובת שקדמה להוצאתו, שלה היה שותף כי : "זה היה חלק מהמשא-ומתן שהתנהל מול בעלי הקרקע, בעלי הדירה במקרה הזה. ויוסי כי הוא זה, זה מה שנמסר טלפונית, עוד פעם חשוב להדגיש זה נמסר טלפונית", וכן כי "זה היה איזה שהוא תהליך די ארוך של המשא ומתן והפגישות, שבסוף הגיע המסמך הזה".

    [ראו עמ' 3, שורות 27-29, עמ' 4, שורות 12-14].

     

11. זאת ועוד, כפירת הנתבעת בכתב הגנתה ביחס למכתב לפיה "התובעים מעולם לא קבלו הצעה זו, לא אשרו אותה, לא חתמו עליה", אחת דינה להיחסם כבר בפרוזדור העיוני שהרי סעיף 7 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, מורה במפורש כי: "הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה".

     

12. לתוקפו של המכתב, בנסיבות המתוארות בסעיף 8 לעיל, פועל יוצא הדדי. כשם שאין הנתבעת רשאית לחרוג מתוצאות הצעתה שנתקבלה, כך אין התובעים רשאים לחרוג מתוצאות קבלת ההצעה על ידם, ולעניין זה נכוחים דברי הנתבעת בסעיף 29 לסיכומיה.

     

13. כמצוטט בסעיף 8 לעיל הרי שנמסר לתובעים מראש כי הסכמת הנתבעת לעניין פינוי הדירה מסויגת בהיקפה לתקופה בת חצי שנה של שכירות בדירה חלופית, ולעלות חודשית של 5,000 ₪ בלבד שתישא בה. התובעים הסכימו לכך ולא ביקשו לשנות דבר בנוסחו של המכתב שנמסר להם המדבר על כך שהתשלום האמור יהיה "פיצוי חודשי וסופי למשך התקופה דלעיל", ואף זאת "לפנים משורת הדין". דומה אם כך שהתובעים עצמם ידעו כבר באותה העת כי ההסכמות הללו, המדברות בתקופת זמן קצובה, לא יתארכו מאליהן, כנטען השתא בכתב התביעה, לתקופה של תשעה חודשים, ואף לא יאמירו בהיקפן הכספי על סך כולל של 30,000 ₪, ולמרות זאת, לצורך הגשת התביעה, בחרו להתעלם מלשונן המפורשת של התחייבויות הנתבעת במכתב [ראו תשובות פלונית בעמ' 21 לעדותה, שורות 38-39, עמ' 22, שורות 1-2, שורות 11-16, עמ' 24, שורות 1-2, עמ' 25, שורות 6-33]. במבחן הגיונה של התנהלות זו של הצדדים לא מן המותר לציין כי על פי הסכם התמ"א תוכנן בכל מקרה שיפוץ של המעלית הקיימת באופן שהיה משבית אותה לתקופה מסוימת.

     

14. המכתב אף מסייג את התחייבות הנתבעת ביחס למטבח בדירת התובעים לפעולות אלה בלבד: "לפרק את הבמה הקיימת באזור המטבח בדירה ולהנמיך את המטבח ב20 ס"מ כך שהמטבח ושאר חלקי הדירה יהיו במפלס אחד. היזם ירצף מחדש את אזור המטבח בהתאם לבחירתכם מתוך דוגמאות הריצוף הסטנדרטיות של היזם", ולשון זו מתחרזת עם עדותו של איליה לפיה עניין הפעולות הנוספות שדרשו התובעים לצורך כך, המעוגנות בהצעת המחיר לעבודות נגרות של פירוק והרכבת המטבח הקיים שצורפה כנספח 13 לתצהיר העדות הראשית של התובעים, "לא התקדם" ו-"לא יצא לפועל" [ראו עמ' 4 לחקירתו, שורות 4-8]. על אחת כמה וכמה שעלות הקמתו של מטבח חדש, חלף פירוק והרכבה מחדש של זה הישן, אינה יכולה להיספג במרקם ההתקשרות האמור בין הצדדים.

     

15. משלשיטתי ממצה המכתב את ההסדר בין הצדדים בכל הקשור לקשיים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהשבתת פעולת המעלית במהלך עבודות התמ"א, לא ראיתי צורך לדון בפלוגתות הצדדים ביחס לתקינות התנהלות הנתבעת בכל הקשור לתכנון הראשוני של המעליות בבניין, ולשינויים שנערכו בו.

     

    הבוקר אור ובחצר אבן בודדה מתגוללת:

16. אין חולק כי הנתבעת לא קיימה את המכתב, וחיללה את דבריה. היא לא שילמה לתובעים את הסך של 30,000 ₪, ולא ביצעה בדירתם את המצוטט מן המכתב ברישא לסעיף 14 לעיל.

     

17. עקב כך דרשו התובעים בתביעתם פיצויים בגין בסך של 141,090 ₪, אלא ששלוש פינות הן לתביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם:

    בפינה הראשונה – הטענה להפרת ההסכם - זו נתקבלה כאמור.

    בפינה השנייה – הטענה כי בכך גרם המפר נזק בהיקף מסוים.

    בפינה השלישית – הפיצוי המגיע לניזוק בהצטרף האמור לעיל.

    בהיעדר אחת מהפינות – לא תהיה תביעה.

     

    שני העקרונות האחרונים שוכללו בפסיקת בית המשפט העליון באופן הבא:

    "על-פי גישתנו, מוטל על הנפגע, המבקש לקבל פיצויים במסגרת סעיף 10 לחוק התרופות, הנטל ליצור תשתית עובדתית, שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק מזה ואת שיעור הפיצויים מזה. כשם שמידת הנזק אינה עניין, שנקבע על-פי אומדנא דדיינא, כן עניין הפיצוי אינו נקבע על-פי אומדנא דדיינא"..."על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי"

    [ראו ע"א 355-80 נתן אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד, לה (2) 800].

18. עתה ננפה בכברת האמור לעיל את רכיבי הנזק והפיצוי הכלולים בתביעה, כדלהלן.

     

19. ביחס ל"דמי השכירות לדירה חלופית שלא שולמו במשך תשעה חודשים" -

    רכיב זה מסויג במכתב עד לתקופה של חצי שנה ועד לסך של 30,000 ₪, שרק בו ניתן להכיר.

     

20. ביחס ל"תשלום ארנונה כפולה בגין דירתנו ובגין הדירה החלופית" –

    לרכיב זה אין עיגון בהסכמות הצדדים ואין להכיר בו, ומכל מקום - הדירה הושבה לתובעים כבר בסוף חודש פברואר 2020.

     

21. ביחס ל"התאמת המטבח בדירה בהתאם להתחייבות הנתבעת" –

    גם רכיב זה לא הוכח וזאת אחר שהתחייבות הנתבעת זוקקה במצוטט ברישא לסעיף 14, לעיל, אחר שהראיות היחידות שהוצגו לעניין זה הן שתי חשבוניות בגין עבודת נגרות להקמת מטבח חדש והתקנת שיש חדש למטבח ובנוסף חשבונית כוללנית ובלתי מפורטת בגין "עבודת שיפוץ", ואחר שפלונית אישרה זאת [עמ' 26, שורות 18-29].:

    " עו"ד אנגלר: אני שאלתי שאלה האם שיפצת את חדרי האמבטיה בדירה?

    העדה גב' פלונית: שיפצתי כבר הכל. הנה אמרתי שיפצתי הכל, לא הייתה לי ברירה, שיפצתי הכל. כי התחלתי עם צנרת למזגנים בריצוף, הייתי חייבת להרים ריצוף, אם הייתי צריכה להוריד במה, הייתי חייבת להרים את כל המטבח.

    עו"ד אנגלר: אבל שאלתי את האמבטיות.

    העדה, גב' פלונית: גם את, הכל שיפצתי הנה אני אומרת לך, שיפצתי הכל כבר. אם נכנסתי לשיפוץ, נכנסתי לשיפוץ כללי כן, הרסו לי חצי בית בתמ"א כן"

    [עמ' 12 לחקירתה, שורות 25-31].

    וגם זאת –

    "עו"ד אנגלר: אז למה לא ביקשת שזה יהיה כתוב גם על החשבונית?

    העדה, גב' פלונית: כי לא חשבתי, הייתי קטנונית אולי, לא חשבתי שזה הבעיה.

    עו"ד אנגלר: אבל למה רצית חשבונית ספציפית?

    העדה, גב' פלונית: על הסכום כן.

    עו"ד אנגלר: למה רצית כזאת חשבונית?

    העדה, גב' פלונית: בשביל התביעה ידעתי שאני תובעת כן.

    עו"ד אנגלר: אז אני אומר אם רצית את זה בשביל התביעה,

    העדה, גב' פלונית: אז טעות שלי.

    עו"ד אנגלר: טעות שלך.

    העדה, גב' פלונית: טעות שלי.

    עו"ד אנגלר: איך אני יודע,

    העדה, גב' פלונית: מותר לי גם לטעות"

    ודוקו – לאור טבעו ואופיו של הנזק המדובר, ניתן היה להביא נתונים מדויקים ביחס לעלות הישירה של קיום התחייבות הנתבעת במכתב ביחס להנמכת הרצפה במטבח, לרבות באמצעות עדויות של בעלי מקצוע שעבדו במהלך השיפוץ בדירה, באמצעות חשבוניות מפורטות, או באמצעות חוות דעת מומחה. זאת, גם זאת, גם זאת, לא נעשה.

     

    להשלמת התמונה האימפרסיוניסטית – אם בכתב התביעה טענו התובעים כי הקמת המטבח החדש בדירתם היא תוצאה של "אי העמידה של הנתבעת בהתחייבותה להסדיר כל הדירה במפלס אחד", באה פלונית והציגה במהלך עדותה, גרסת טלאים חדשה, הנרקמת תוך כדי דיבור, כמצוטט להלן:

    "עו"ד אנגלר: והייתה באיזה שהוא מקום התחייבות של הקבלן להתקין לך מטבח חדש?

    העדה, גב' פלונית: לא הייתה התחייבות, הוא אמר לי תביאי הצעת מחיר כשדיברנו על להוריד את הבמה, הבית צריך לחזור לתפקד אני לא יכולה עם במה חצויה לשתיים, כשהמקרר פה, ואני כבר מילא, רגל פה רגל פה לפתוח מקרר, אדם נכה יפול. אדם נכה יפול.

    עו"ד אנגלר: כלומר את אומרת בשום מקום הוא לא התחייב,

    העדה, גב' פלונית: אני לא אמרתי,

    עו"ד אנגלר: לשלם לך מטבח חדש.

    העדה, גב' פלונית: הוא אמר לי לא מטבח חדש, אמר לי תביאי הצעת מחיר.

    עו"ד אנגלר: אבל את תובעת בתביעה הזו מטבח חדש.

    העדה, גב' פלונית: אני לא תבעתי מטבח חדש, למה אתה שוב פעם חוזר על דברים שלא. הבאתי לו הצעת מחיר, כמו שהוא ביקש.

    עו"ד אנגלר: התביעה שלך, שהגשת פה לבית המשפט היא תביעה למטבח חדש לא?

    העדה, גב' פלונית: איפה כתוב מטבח חדש. תראה לי. אני כבר לא, איפה זה היה הדף הזה,

    עו"ד אנגלר: החשבוניות שצירפת לתביעה,

    העדה, גב' פלונית: מה צירפתי? חשבוניות שצירפתי, אחרי שעשיתי כן, השתתפות כן, הוא אילץ אותי לעשות את זה, נכון.

    עו"ד אנגלר: החשבוניות שצירפת,

    העדה, גב' פלונית: נכון,

    עו"ד אנגלר: רק שנייה, תקשיבי לשאלה אל תקטעי את דבריי. תקשיבי לשאלה, נספח 14 ונספח 15, אלה פריטים חדשים של מטבח.

    העדה, גב' פלונית: נכון.

    עו"ד אנגלר: נכון.

    העדה, גב' פלונית: כשלא תוקן ולא הוחלף כמו שהבאתי הצעת מחיר, אולי היינו מחזירים את המטבח הישן, נאלצתי להחליף, המטבח נשבר.

    עו"ד אנגלר: כאשר קיבלת את הדירה,

    העדה, גב' פלונית: כן.

    עו"ד אנגלר: המטבח היה שלם?

    העדה, גב' פלונית: שלם באיזה מובן שלם?

    עו"ד אנגלר: שלם, מורכב,

    העדה, גב' פלונית: לא היה שום דבר שלם.

    עו"ד אנגלר: מורכב על הבמה, שלם?

    העדה, גב' פלונית: המורחב עם שיש שבור עם חצי במה, עם ארונות שדפקו לי אותם העובדים שלו, שנכנסו לי לדירה וישנו ואכלו וחגגו.

    עו"ד אנגלר: למה זה לא מופיע בפרוטוקול המסירה?

    העדה, גב' פלונית: כתבתי שם, גנבו לי הרבה דברים.

    עו"ד אנגלר: איפה?

    העדה, גב' פלונית: איזה פרוטוקול?

    עו"ד אנגלר: בפרוטוקול המסירה, שצירפת, בפברואר,

    העדה, גב' פלונית: סליחה, אתה יכול לשאול אותו אם העברתי לו ביום העצמאות, של שנת 2020, שבאתי לדירה לקחת בגדי חורף, ונכנסתי ונהיה לי חושך בעיניים, שחצי ארון בחוץ עם אריזות ובלי דברים, ושלחתי לו ולעו"ד מסיקה, תמונה מה עשו לי בדירה. אז עו"ד מסיקה אמר לי חג שמח, ויוסי כשאמרתי לו אני אפנה למשטרה, הוא צחק ואמר לי נו, ומה יעשו במשטרה? והוא צדק בעלי אמר לי איך תפני המפתחות אצלו. את נתת לו מפתח, וזה נכון. נתתי לו חיסלו לי את הדירה".

    [ראו עמ' 18-19 לעדותה].

     

    אם לא די בכך - בפרוטוקול המסירה לא ציין איליה נזק למתקני המטבח עצמם, וגם הטענה הסתמית, שלא בכדי נאזקה בתוך סוגריים הן בכתב התביעה והן בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים, ולפיה הצורך בהחלפת השיש בדירת התובעים נבע מכך שהשיש הקיים "נשבר ע"י הנתבעת ו/או מי מטעמה", נותרה אף לאחר שלב הבאת הראיות בגדר דברים בעלמא.

     

22. ביחס ל"תיקון מערכת המיזוג שניזוקה ונזרקה ע"י הנתבעת" –

    בפרוטוקול המסירה צוין רק כך: "מזגן לא מחובר, יש לעתיק למקום קבוע ולחבר" [כך במקור], וכן כי "נסגרה הכנה למזגן שבוצעה בתיאום עם הדייר ע"י איש מזגנים של הדייר", ואיליה אישר זאת בחקירתו. מנגד, כבר בתגובת הנתבעת לפרוטוקול המסירה שנשלחה לאיליה ביום 8.3.20 צוין כי "לגבי עניין המיזוג – הותקנה תשתית מיזוג אוויר בהתאם לדרישות הדיירים ולפיכך לא ניתן לחבר את המזגנים הישנים". כך או אחרת, לא ניתן להשית על הנתבעת את עלות מערכות המיזוג החדשות שהתקינו התובעים בדירתם ללא שדרישה זו של התובעים תיתמך בחוות דעת מומחה שתעמוד במפורט ובמפורש על מהות הליקויים ו/או הנזקים הנטענים, ועל האפשרויות והעלויות של השבת המצב לקדמותו לרבות בדרך של העתקת המזגנים הישנים וחיבורם מחדש [וראו לעניין זה גם את תשובות איליה בעמ' 8, שורות 36-39, עמ' 9, שורות 1-6].

     

23. ביחס ל"החלפת דלת בחדר שינה + התקנת תריס" –

    משבפרוטוקול המסירה לא מצא איליה ליקוי הנוגע לדלת עצמה, וציין את עניין התריס החשמלי כבקשה של התובעים ולא כאי התאמה למפרט, משהסעיף במפרט אליו הפנו התובעים בסיכומיהם עניינו "החלפת תריסים" ב"חלונות" הדירה, ומשפלונית גרסה בעדותה כי בידיה פניות שביצעה לנתבעת לעניין זה, אך אלה, משום מה, לא נכללו בחומר הראיות מטעם התובעים, לא בוסס אף הרכיב הזה. מכל מקום, גם החשבונית שצורפה על ידי התובעים לעניין זה, נוקטת בלשון "עבודות אלומיניום" ואינה מפרטת כדבעי את העבודות בגינן הוצאה.

     

24. ביחס ל"החלפת דלת כניסה" –

    גם רכיב זה לא נתמך בראיות לעניין נזק כלשהו שגרמה לו הנתבעת, והחשבונית שהוצגה בקשר לכך הוצאה כשנה וחצי לאחר מועד פרוטוקול המסירה.

     

25. ביחס ל"הוצאות חשמל ומים בדירתנו" –

    אפנה לאמור בסעיף 20 לעיל.

     

26. "ואחרי ככלות הקול והתמונה" –

    מלבד הראיות הדלות המפורטות לעיל ומלבד קולה האמוציונלי והבלתי עקבי של פלונית, שהוא בגדר עדות בעל דין יחידה ביחס לכלל הנזקים שאינם מצוינים בפרוטוקול המסירה, הגישו התובעים רק זאת לעין בית המשפט - ביחס למטבח - תמונה אחת [צילום תצורתו המקורית של המטבח, ראו נספח 8 לכתב התביעה], וביחס לדלת הכניסה - תמונה אחת [שתכליתה אינה ברורה, ראו נספח 19 לכתב התביעה]. על כן אתמה – היכן תמונות העבודות שנטען שביצעה הנתבעת במטבח? היכן תמונות הנזקים שנטען שהותירה? היכן תמונות העבודות שנטען שביצעו התובעים במטבח? היכן תמונות המיזוג הישן בדירה? היכן תמונות צנרת המיזוג החדשה הנטענת? היכן תמונות המיזוג החדש הנטען? היכן תמונות דלת היציאה בחדר השינה? היכן תמונות הדלת החלופית שנטען שהתקינו התובעים ותמונות התריס שהוסיפו? היכן תמונות הנזקים לדלת הכניסה?

     

27. ביחס ל"עוגמת נפש" –

    סוף דבר בתחילתו - התובעים לא טרחו להרחיב בנושא מעבר לאמירה הלקונית הקושרת את העניין למוגבלותו הגופנית של פלוני [שלא פורשה באמצעות תיעוד רפואי מפורט], ומשמצאתי טעם בטענות הנתבעת בסיכומיה המפנות הן לכך שפלוני כלל לא העיד במשפט, והן לחוסר הנוחות הגלום מלכתחילה בפרויקט התמ"א, כמתואר בפתיחת פסק הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אין די בכך שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם למכתב על מנת לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק בלתי ממוני המוסיף על התשלום שהסכימו לקבל בקשר עם אותו פתרון מסוים לחוסר הנוחות של התובעים שנמצא באותו מעבר לדירה חלופית למשך חצי שנה.

     

    בסופינו:

28. הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 ימים את הסך של 30,000 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.6.20, מועד תום תקופת מחצית השנה שסוכמה בין הצדדים, ועד למועד תשלומו בפועל.

     

29. 5129371במכלול המתואר בפסק הדין ובמכלול השיקולים המפורטים בסעיפים 152-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2019, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 ימים גם שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪, והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. לא ישולמו הסכומים האמורים במועד האמור - יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלומם בפועל.

    54678313

     

    ניתן היום, י"ג טבת תשפ"ה, 13 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.