המחלוקת היא אם עמדה לנתבעות כשוכרות זכות לביטול הסכם השכירות.
1.בין הצדדים נחתם הסכם שכירות דירה ביום 11/5/15 במסגרתו שכרו הנתבעות דירה מאת התובע לתקופה של 12 חודשים החל מיום 1/6/15.
אין מחלוקת שביום 28/5/15 הודיעו הנתבעות לתובע על ביטול החוזה וביקשו כי ישיב לידן את השיקים שנתנו לו.
התובע הפקיד 2 שיקים שניתנו לו בגין חודשי השכירות הראשונים, אלא שאלו חוללו משניתנה לגביהם הוראת ביטול. בנסיבות אלה הגיש התובע השיקים לביצוע. לטענת התובע הודעת הביטול מצד הנתבעות היתה שלא כדין ולפיכך עליהן לשאת בנזקי התובע בגין הביטול ובכלל זה דמי שכירות עד למציאת שוכר חלופי, אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה וכד'.
2.מנגד טוענות הנתבעות שלאחר חתימת הסכם השכירות וקודם למועד תחילת ההסכם הציבה רעייתו של התובע דרישות נוספות שלא סוכמו בין הצדדים וזאת כתנאי לקבלת המפתח לדירה; כי לא הובהר פשרן של אותן דרישות; וכי התובע אף התחיל בנסיון איתור של שוכרים חלופיים. בנסיבות אלה החליטו לבטל את הסכם השכירות ולפיכך הן לא צריכות לשאת בכל חיוב שהוא כלפי התובע.
אין מחלוקת שנחתם בין הצדדים הסכם שכירות. המחלוקת היא כאמור אם עמדה לנתבעות זכות לביטול ההסכם.
על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות
3.כאמור, ביום 11/5/15 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות. תקופת השכירות היתה מיום 1/6/15.
לאחר חתימת ההסכם בין התובע לנתבעות, הודיע התובע לנתבעות בהודעת ס.מ.ס מיום 25/5/15 שעה 8:33 שההתנהלות בנושא הדירה תהיה מול רעייתו (נספח ה' להתנגדות).
4.עיון בהסכם השכירות מעלה שהנתבעות לקחו על עצמן כמקובל לשאת בדמי הארנונה ובדמי ועד הבית המתחייבים (סע' 12 להסכם השכירות. צורף כנספח ב' להתנגדות).
אין מחלוקת שהתחייבות לשאת בחיובי הארנונה כרוכה בהודעה לעיריית ת"א על 'החלפת מחזיק'. אין גם מחלוקת שהנתבעות התחייבו לפעול למסור ההודעה לעירייה.
5.בהתאם לנתונים שהובאו בפניי בסמוך ליום 26/5/15 (עמ' 1, ש' 33), כפי שעולה מהודעת הנתבעות לתובע מיום 27/5/15, דרשה רעייתו של התובע, הגב' שוורץ מהנתבעות להסדיר את נושא הארנונה בעיריית ת"א קודם למועד תחילת השכירות ועוד דרשה תשלום של דמי ועד הבית מראש לכל שנת השכירות. הגב' שוורץ אישרה בעדותה כי דרשה מהנתבעות את הדרישות האמורות: הסדרת ארנונה קודם ליום 1/6/15 (עמ' 11, ש' 22) ולא הכחישה גירסת הנתבעות כי דרשה גם תשלום מראש לשנה של דמי ועד הבית.
עיון בהסכם השכירות מעלה שמדובר בדרישות מצד הגב' שוורץ שלא בא זכרן בהסכם השכירות. הסכם השכירות אמנם מחייב את הנתבעות לשאת בתשלומי הארנונה ודמי ועד הבית, אך אין בו כל התנייה להסדיר את החלפת המחזיק עד למועד מסויים או לשלם את דמי ועד הבית מראש לכל שנת השכירות.
יתרה מזאת, לא הוכחשה גירסת הגב' מיילגנדלר שהוסכם בינן לבין התובע על תשלום דמי ועד בית מראש לתקופה של 3 חודשים בלבד ואף נמסר לידי התובע שיק על תקופה של 3 חודשי מידי כל אחת מהנתבעות (סע' 12 לתצהיר הגב' מיילגנדלר);
עוד לא הוכחשה גירסת הגב' מיילגנדלר כי פעלה אותה עת להודיע לעירית ת"א על 'החלפת מחזיק', אלא שעשתה כן בפנייה באמצעות הדוא"ל (נספח ו' לתצהיר הגב' מיילגנדלר) ואמנם לא סיימה את התהליך מול העירייה קודם לתחילת הסכם השכירות (1/6/15), אך התחייבה להשלים את התהליך לאחר הכניסה לדירה (סע' 13 לתצהיר הגב' מיילגנדלר; הודעת ס.מ.ס מיום 26/5/15 שעה 14:05:49 שצורפה כנספח ג' לתצהיר התובע). למרות האמור המשיכה הגב' שוורץ לעמוד בתוקף על דרישתה להסדיר את נושא הארנונה קודם ליום 1/6/15.
6.לא זו בלבד שמדובר ב- 2 דרישות חדשות שלא בא זכרן בהסכם השכירות והדרישה לתשלום ועד בית מראש לתקופה של שנה אף נוגדת הסכמה קודמת בין התובע לנתבעות לתשלום מראש של 3 חודשים, אלא שנכון ליום 26/5/15 הגב' שוורץ התנתה את קיום החוזה באותן שתי דרישות חדשות ונכון לאותו יום לא הצליחו הצדדים להסכים על אותן דרישות (עדות הגב' מיילגנדלר בעמ' 1, ש' 35). מדובר בדרישות שהותנו בקבלת מפתח לדירה, באופן שמקנה לנתבעות זכות ביטול של הסכם השכירות.
7.העובדה כי מדובר בדרישות שהן תנאי לקיומו של החוזה מצד התובע עולה באופן מפורש מעדותה של הגב' שוורץ עצמה. בהתאם לעדותה "יש קריטריונים להיכנס לדירה" ובין היתר "להעביר את הרשויות על שמן לפני הכניסה לדירה..." והוסיפה "זה מה שדרשנו" (עמ' 11, ש' 22). עוד עולה מעדותה שרק לאחר מכן החליטה לוותר על אותם תנאים. לפי עדותה: "בסופו של דבר לא היתה התניה, בסופו של דבר התרציתי ואמרתי להם שיבואו לקבל את המפתח" (עמ' 12, ש'28). מעדותה של הגב' שוורץ כי התרצתה, עולה המסקנה כי קודם לכן ראתה בכך דרישה. יש בכך לאשש גירסת הנתבעות כי מועד העברת חיובי הארנונה על שמן ותשלום מראש של דמי ועד הבית הוצבו להן כדרישה, וזאת באופן שאינו תואם לתנאי הסכם השכירות שנחתם וכתנאי קודם לתחילת תקופת השכירות.
יושם לב כי למרות גירסתה של הגב' שוורץ שויתרה על אותן דרישות, למעשה לא הובאה בפניי כל ראייה כי אכן הודיעה לנתבעות שניתן לקיים את הסכם השכירות ללא כל התניה נוספת.
8.בהתאם לנתונים שהובאו בפניי ביום 27/5/15 פנו הנתבעות לתובע ו/או רעייתו בהודעת דוא"ל בה שטחו טענותיהן על הדרישות החדשות שנולדו. מאחר שמצד אחד נכון לאותו מועד הציגה הגב' שוורץ את הדרישות האמורות כתנאי קודם למועד תחילת ההסכם ומצד שני לא התקבלה אצל הנתבעות כל תגובה להודעה מיום 27/5/15 מצד התובע או רעייתו, בדין הודיעו הנתבעות לתובע על ביטול ההסכם וזאת בשל הצבת דרישות שהן מחוץ להסכם השכירות, תוך שחששו כי אופן התנהלותם של התובע ורעייתו בשלב זה מעיד על האופן בו הם ינהגו כלפיהן בכל תקופת השכירות. לא הוכחשה גירסת הנתבעות כי חילופי הדברים אף הגיעו לטונים צורמים (עמ' 2, ש' 15, ש' 17 וש' 29).
9.על-פי הודעת ס.מ.ס מהגב' סיניאבר לגב' שוורץ מיום 26/5/15 שעה 22:28:28 הציעו הנתבעות לתובע ורעייתו לנסות וללבן את הדברים לאחר שחזרו וטענו כי מדובר בדרישות חדשות שהן תנאי מבחינת התובע לקיומו של ההסכם, אלא שהגב' שוורץ דחתה כל הצעה להידברות וכתבה כי הצדדים יפגשו ביום 1/6/15 ועד אז על הנתבעות להסדיר את העברת החשבונות (נספח ל' להתנגדות).
יתרה מזאת בהתאם לנתונים שהובאו בפניי הנתבעות שלחו לתובע הודעת דוא"ל ביום 27/5/15. לאותו דוא"ל לא הגיבו התובע או רעייתו וכבר ביום 28/5/15 עוד לפני השעה 14:28 (כפי שעולה מנספח נ' להתנגדות) העביר התובע את הדירה לידי מתווכת לצורך איתור שוכרים חלופיים.
הוספת דרישות שלא בא זכרן בחוזה השכירות החתום ועוד התניה מצד המשכיר כי מדובר בתנאים שיש למלא קודם לתחילת תקופת השכירות, שהמשמעות היא שאם לא כן לא תתחיל השכירות – מקנה לנתבעות זכות להודיע שהן לא מעוניינות עוד להתקשר עם כזה בעל בית בהסכם.
10.מכל האמור אני מוצא שבדין הודיעו הנתבעות לתובע על ביטול ההסכם ולפיכך לא צריכות לשאת בכל תשלום בגין הסכם השכירות, כך שדין התביעה להידחות.
משנדחתה התביעה אין משמעות עוד לטענת הקיזוז שהעלו הנתבעות בתצהירן.
11.משנדחית התביעה על התובע לשאת בהוצאות הנתבעות ושכ"ט עו"ד.
הנתבעת, הגב' סיניאבר לא התייצבה לדיון ההוכחות למרות שידעה על מועד הדיון זה מכבר, וזאת משהיא שוהה בחו"ל. בנסיבות אלה לכאורה זכאי התובע לפסק דין נגד הגב' סיניאבר בהעדר התייצבות. במקרה כזה תעמוד לגב' סיניאבר האפשרות להגיש בקשה לביטול פסק דין, שגם אם תידון לא יבוטל פסק הדין מחובת הצדק אלא לכל היותר יבוטל זה משיקול בית המשפט תוך התייחסות לטענות ההגנה שעלו בהתנגדות, כמו גם בדיון ההוכחות בפניי שממילא הנתונים בו רלוונטיים גם לגב' סיניאבר. באופן זה גם אם יבוטל פסק הדין שיינתן, יותנה הדבר בהוצאות, אותן יש לקחת בחשבון.
בנסיבות אלה אני מוצא שאין מקום ליתן פסק דין בהעדר התייצבות נגד הגב' סיניאבר, אך אני מוצא שיש לכפר על המחדל בדרך של הוצאות לתובע בסך של 2,000 ₪.
התוצאה:
12.אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.
התובע יישא בהוצאות הנתבעות ושכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪. מתוך הסכום ינוכו 2,000 ₪ בגין ההוצאות שהיה מקום לפסוק בגין אי התייצבות הגב' סינאבר כמובהר לעיל. אני מחייב אפוא את הנתבע לשאת בהוצאות הנתבעות סך של 4,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום.
אני מורה על סגירת תיקי הוצל"פ שמספרם 5105600715 ו- 5105310715. התובע יפעל לסגירת התיקים תוך 7 ימים מהיום.
התובע ישיב לידי הנתבעות באמצעות בא כוחן מלוא השיקים ו/או שטרי הערבות המצויים בידו בהקשר להסכם השכירות בין הצדדים שבוטל.
ניתן היום, כ' תמוז תשע"ח, 03 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
