אשתו של בעל הדירה הוסיפה בדיעבד דרישות מכבידות להסכם השכירות, כמו תשלום ועד הבית מראש לשנה והעברת הארנונה על שם השוכרות עוד לפני שנכנסו לדירה. בית המשפט קבע שבנסיבות אלה ביטול החוזה נעשה כדין.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה באחרונה תביעה של בעל דירה בתל אביב, שהתקשר בהסכם שכירות עם זוג שוכרות במאי 2015, בגין ביטול הסכם שכירות, דמי שכירות עד למציאת שוכר חלופי והוצאות. הרשם הבכיר אורן כרמלי ציין כי הדרישות שהציבה רעיית התובע לשוכרות שכללו תשלום מיסי ועד בית מראש לכל השנה ורישומן כמחזיקות בעירייה עד למועד תחילת ההסכם, לא הופיעו בהסכם השכירות שנחתם בין הצדדים ומשכך החליט כי לשוכרות הייתה זכות חוקית לבטל את ההסכם.
לפי גרסת השוכרות בהסכם השכירות עליו חתמו במאי 2015 נקבע כי ייכנסו לדירה בתחילת יוני. שבועיים לאחר מכן הודיע להן בעל הדירה במסרון כי ההתנהלות בנושא הדירה תתבצע מול רעייתו. כבר למחרת, רעייתו פנתה אליהן ודרשה מהן להסדיר את נושא הארנונה בעירייה במיידי, ולפני כניסתן לדירה, ובנוסף דרשה תשלום של דמי ועד הבית מראש לכל שנת השכירות.
השתיים נבהלו מהדרישות המכבידות הללו, הודיעו לבעל הדירה על ביטול ההסכם וביקשו שישיב להן את השיקים שמסרו לו.
למרות זאת, בעל הדירה הפקיד את שני השיקים הראשונים בכל זאת ואז גילה שהשוכרות ביטלו אותם. לפיכך, הוא פתח נגדן בהליכי הוצאה לפועל שלנוכח טענות ההגנה שהעלו הועברו להכרעת בית המשפט.
בעל הדירה – שהפך לתובע – טען כי הודעת הביטול של הסכם השכירות לא ניתנה כדין ולפיכך על השוכרות-הנתבעות לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו בעקבות הביטול כגון הפסד דמי שכירות עד למציאת שוכר חלופי, אובדן ימי עבודה והוצאות נסיעה.
מהצד השני טענו הנתבעות כי הדרישות הנוספות שהציבה אשת התובע לא נכללו בהסכם המקורי ומעולם לא הסכימו להן – ועל כן ביטול החוזה נעשה כדין. עוד לדבריהן, נודע להן כי התובע החל לחפש אחר שוכרים חלופיים מיד עם קבלת הודעת הביטול ולכן לא נגרמו לו הפסדים. בכל זאת, מדובר בדירה בתל-אביב.
זכותן המלאה
הרשם הבכיר כרמלי קבע בתחילת דבריו כי הסכם השכירות אמנם חייב את הנתבעות לשאת בתשלומי הארנונה ודמי ועד הבית, אך לא היה בו שום תנאי שקובע כי עליהן להודיע לעירייה על החלפת מחזיקים עוד לפני הכניסה לדירה או לשלם את דמי ועד הבית מראש.
במצב דברים זה, החלטת רעיית התובע להתנות את הכניסה לדירה בקיום דרישות שלא מופיעות בחוזה הקנו לשוכרות את הזכות לבטלו. "הוספת דרישות שלא בא זכרן בחוזה השכירות החתום ועוד התניה מצד המשכיר כי מדובר בתנאים שיש למלא קודם לתחילת תקופת השכירות, שהמשמעות היא שאם לא כן לא תתחיל השכירות – מקנה לנתבעות זכות להודיע שהן לא מעוניינות עוד להתקשר עם כזה בעל בית בהסכם".
הרשם הבין לליבן של השוכרות שחששו לשכור דירה מהתובע ורעייתו לנוכח הדרישות הקשוחות והפתאומיות, ומשכך קבע כי ההסכם בוטל כדין. לבסוף הוא הורה על דחיית התביעה ועל סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד השוכרות, וחייב את התובע לשלם להן שכ"ט והוצאות משפט בסך 4,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד סיון טויזנר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.