|
(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)
|
לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה בטענת המבקש כי המשיבה, חברת ביטוח העוסקת בין היתר בביטוח חיים ובביטוח דירות, גובה ממבוטחיה דמי ביטוח (פרמיה) ביתר בגין פרק הזמן שקדם למועד ההתקשרות בפוליסה, וזאת על אף שאותו לקוח לא בוטח בגין התקופה שקדמה להתקשרות. בעשותה כן, נטען בבקשת האישור, ביצעה המשיבה עוולות שונות כלפי ציבור לקוחותיה, ובכלל זה הטעיה צרכנית והפרה של הוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.
א. רקע
1.ביום 1.4.2014 הגיש המבקש, באמצעות באי כוחו, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). על פי הנטען בבקשה, המשיבה, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה"), גובה ממבוטחיה דמי ביטוח (פרמיה) ביתר בגין פרק הזמן שקדם למועד ההתקשרות בפוליסה. כך למשל, מבוטח אשר חתם על מסמכי ביטוח ביום ה-15 לחודש, ובאותו יום הונפקה לו הפוליסה, חויב בתשלום גם בגין 14 הימים שקדמו ליום ההתקשרות, החל מהיום הראשון של אותו חודש, וזאת על אף שאותו לקוח לא בוטח בגין התקופה שקדמה להתקשרות.
המבקש טוען בבקשת האישור כי הוא ואשתו נטלו מבנק הלוואה המובטחת במשכנתא לצורך רכישת דירה, ולשם כך הם התקשרו עם המשיבה, ביום 22.12.2013, בהסכם לביטוח הדירה ולביטוח החיים. אולם, תאריך תחילת הביטוח היה ביום 1.12.2013, והמשיבה גבתה פרמיה עבור כל חודש דצמבר, במקום לגבות פרמיה רק מיום ההתקשרות. למעשה טוען המבקש כי המשיבה גבתה תשלום באופן רטרואקטיבי, אולם לא ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי באופן רטרואקטיבי. המבקש טוען כי מדובר בהטעיה שלו ושל חברי הקבוצה משום שחברי הקבוצה סבורים כי הם משלמים דמי ביטוח עבור תקופה שחל בה הכיסוי הביטוחי, כאשר בפועל חלק מהתשלום נגבה בגין תקופה שהכיסוי הביטוחי אינו חל בה. עוד טוען המבקש כי מדובר בהפרת חוזה, העולה לכדי הפרת חובת אמון, בין חברי הקבוצה למשיבה, כי המשיבה מתעשרת שלא במשפט, וכי פעולת המשיבה מפרה את הוראות חוק חוזה הביטוח. עוד טוען המבקש כי חברות ביטוח אחרות נהגו כך בעבר, אולם חדלו מכך עקב בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו נגדן, והשיבו את הכספים שגבו בהסכמי פשרה.
המבקש העריך את נזקו האישי בסכום של 77 ש"ח, ואילו נזקה הכולל של הקבוצה הוערך ב- 10,000,000 ש"ח.
2.ביום 14.10.2014 הגישה המשיבה את תגובתה לטענות שהועלו בבקשת האישור. בתגובתה טענה המשיבה כי תאריך תחילת הביטוח נקבע ליום 1.12.13 לפי בקשתו המפורשת של המבקש, ועל מנת שיוכל, לטענתו, לקבל את כספי ההלוואה מהבנק. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש הסתיר מבית המשפט שבתחילה הופקה לו פוליסה המתחילה ביום 1.1.14, ורק בשל בקשתו, באמצעות סוכן הביטוח, הוקדם מועד תחילת הכיסוי הביטוחי ליום 1.12.13 (טענה הנתמכת במסמכים). בנוסף, בפוליסות משכנתא מעין זו, אשר הוצאה לפי בקשתו המפורשת של המבקש, גם הכיסוי הביטוחי חל באופן רטרואקטיבי, והמבקש קיבל תמורה עבור הפרמיה ששילם. המשיבה צירפה לתגובה שהגישה את נהלי החברה, ונתנה דוגמאות נוספות המראות על יישום הנוהל של החברה. עוד הוסיפה המשיבה כי סוגים מסויימים של פוליסות מבוססים על תחשיב חודשי ולא על בסיס יומי. כתוצאה מכך, בחודש הראשון מבוצע חיוב מתחילת החודש, גם אם זה עוד קודם למועד ההתקשרות, ובחודש האחרון, במקרה של ביטול הפוליסה, המבוטח מזוכה בגין כל החודש, לרבות התקופה בה היה מבוטח. המשיבה טוענת כי המבקש "יורק לבאר ממנה שתה", כי דין התביעה להידחות, וכי היא פועלת כדין ואין כל רלבנטיות להסדרי הפשרה שהושגו עם מבטחים אחרים. ביום 26.11.2014 הגיש המבקש את תשובתו לתגובת המשיבה.
3.במקביל, ניהלו הצדדים משא ומתן לסיום המחלוקות ביניהם על דרך הפשרה. ביום 2.3.2015 הוגשה לבית המשפט בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה"). במסגרת הסדר הפשרה הגיעו הצדדים להסכמה המבוססת לשיטתם על עיקרון של השבה מלאה. לפי הסדר הפשרה המשיבה תשיב סכום כסף המשקף את כל הפרמיה שהיא גבתה בגין התקופה שלפני ההתקשרות, וההשבה תבוצע בדרך של אומדן וממוצע, על מנת למנוע עלויות מיותרות אשר יהפכו את יישומו של הסכם הפשרה לבלתי יעיל.
במסגרת הסדר הפשרה הסכימו הצדדים כי מר אבי אייכלר, שהינו יועץ ביטוח ויועץ פנסיוני, ימונה לתפקיד הממונה על הסכם הפשרה (להלן: "הממונה"). הצדדים ציינו כי מר אייכלר מונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב כבודק להסכמי פשרה בתיקים דומים, והובעה באותם מקרים שביעות רצון מעבודתו.
מתכונת הסדר הפשרה התבססה על הסדרי פשרה שאושרו על ידי בתי המשפט בתיקים אחרים שהתנהלו נגד חברות ביטוח אחרות בגין עילת תביעה דומה. המדובר בתיקים נגד חמש חברות ביטוח (הראל, הפניקס, מנורה, כלל ומגדל) שהתנהלו כולם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואשר הסדרי הפשרה בהם אושרו בפסקי הדין המפורטים להלן:
א.ת.א. (מחוזי ת"א) 1792/07 פליטי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 20.12.2009 ע"י השופטת רות רונן);
ב.ת.א. (מחוזי ת"א) 1429/06 ברוט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 4.7.2010 ע"י השופטת ענת ברון. להלן: "עניין מנורה");
ג.ת.א. (מחוזי ת"א) 1795/07 היבנר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 7.9.2010 ע" השופט אבי זמיר);
ד.ת.א. (מחוזי ת"א) 1455/06 פוברצסקי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 25.12.2013 ע"י השופטת ענת ברון. פסק דין זה עסק בעניינן של חברות הביטוח כלל ומגדל. להלן: "עניין כלל ומגדל").
(להלן, יחדיו: "התיקים הקודמים באותו עניין").
4.ביום 18.3.2015 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור.
ביום 15.4.2015 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה אין מקום לדחות את הסדר הפשרה המתוקן על הסף, ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010. כן ניתנו הוראות בעניין פרסום הסדר הפשרה, העברתו להתייחסויות והגשת התנגדויות והודעות בדבר בקשה לצאת מהקבוצה.
הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה התקיים ביום 10.6.2015. טרם הדיון לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה, ולדיון עצמו לא התייצב אף אחד מחברי הקבוצה.
5.עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר הוגשה ביום 3.8.2015, על ידי עו"ד מיכל פליגלר (שטיין) מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), הייתה כי הם אינם מתנגדים להסדר הפשרה, אך כללה מספר הערות: ראשית, הובהר כי לא מדובר בהסדר של השבה מלאה, כפי שהצדדים טענו, שכן ההשבה נעשית לפי ממוצע, אשר יכול שיביא לתוצאה של השבה בסכום נמוך מהסכום שנגבה בפועל על ידי המשיבה. כמו כן, המשיבה לא מחזירה את כל הכספים, אלא מחריגה חלק מחברי הקבוצה מההשבה; שנית, על אף שההסדר מבוסס על הסדרי פשרה אחרים בהליכים נגד חברות ביטוח, הוא מיטיב בצורה פחותה עם חברי הקבוצה, בכך שהסדר זה אינו כולל השבה ישירה לחברי הקבוצה "מהשקל הראשון", ואינו כולל פניה יזומה של המשיבה לחברי הקבוצה שאינם כבר לקוחות המשיבה והם זכאים לסכום של 20 ש"ח או פחות. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, על המשיבה לפנות באופן יזום לכלל חברי הקבוצה, ללא תלות בגובה הפיצוי לו הם זכאים; שלישית, אף לחברי הקבוצה שתישלח אליהם המחאה ביוזמת המשיבה, היא תישלח לכתובתם כפי שהיא מופיעה ברישומי המשיבה, באופן שמסכל את הגעת ההמחאה אל חברי הקבוצה שהעתיקו את מקום מגוריהם. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, על המשיבה לפנות לחברי הקבוצה לכתובת שלפי מרשם האוכלוסין; רביעית, לא ניתן לדעת מראש כמה מתוך הכספים המיועדים להשבה יושבו לחברי הקבוצה וכמה כסף יוותר לתרומה. לפיכך, מוצע לחייב את הצדדים לדווח לבית המשפט מהו הסכום שלא הגיע לחברי הקבוצה, ולהותיר לשיקול דעת בית המשפט כיצד לחלק סכום זה (ב"כ היועמ"ש סבורה כי בשים לב לגובה סכום היתרה, יש לבחון גם אפשרות של ביצוע סבב שני של חלוקה); חמישית, נדרשת הבהרה על אילו פוליסות חל ההסדר, ועל אילו לא; שישית, אין הלימה בין חברי הקבוצה שעליהם חל מעשה בית דין לבין מקבלי הסעד. יש לקבוע בהסדר כי לא יתגבש מעשה בית- דין כנגד חברי קבוצה שהוחרגו מקבלת הסעד; שביעית, יש קושי לאשר את זכות הקיזוז שעומדת למשיבה בשל חוב הקיים לחבר קבוצה; שמינית, נקבע בהסדר הפשרה כי הממונה רשאי להחריג פוליסות אשר לטעמו לא צריכות להיכלל בקבוצה. יש להתנות כי כל צמצום או הרחבה של חברי הקבוצה יובא לאישור בית המשפט; תשיעית, אין לסמוך על הפרסום בעיתונות לעניין יורשים חוקיים של מבוטחים; עשירית, לעניין הגמול ושכר הטרחה, לא ברור האם הסכומים שנקובים בהסדר הפשרה הינם בנוסף לסכום ההשבה לקבוצה, או כחלק מהסכום.
6.המבקש הגיש את התייחסותו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ביום 2.8.2015. לגבי ההערה הראשונה לעניין ההשבה המלאה, טוען המבקש כי העובדה שסכומי ההשבה מחושבים בדרך של אומדן וממוצע אינה אומרת כי מדובר בהשבה חלקית. המבקש עומד על כך שתתבצע השבה מלאה, גם אם על בסיס סטטיסטי; לגבי ההערה השנייה והשלישית לעניין אי פיצוי "מהשקל הראשון" ושליחה לכתובת המופיעה אצל המשיבה, טוען המשיב כי מדובר בהסכמה ראויה והוגנת במסגרת הסדר פשרה, ונותן דוגמאות לתובענות ייצוגיות שנקבעו בהן הסכמות דומות; לגבי ההערה הרביעית לעניין שיקול דעת בית משפט בחלוקת הכסף הנותר, טוען המבקש כי הדבר יביא לבדיקה פרטנית של סכום התביעה של כל חבר קבוצה, דבר המנוגד להסכם הפשרה שבא למנוע בדיקות פרטניות שכאלה; לגבי ההערה החמישית לעניין הפוליסות עליהם חל ההסדר, מבהיר המבקש כי הדבר צויין במפורש בהסדר הפשרה; לגבי ההערה השישית, לעניין היחס בין חברי הקבוצה לזוכים להטבה על פי הסדר הפשרה, משיב המבקש כי הקבוצות המוחרגות מהסכם הפשרה הן אלו להן אין עילה נגד המשיבה; לגבי ההערה השביעית לעניין זכות הקיזוז, המבקש טוען כי זכות הקיזוז היא כמובן בכפוף לכל דין בנושא; לגבי ההערה השמינית לגבי החרגת פוליסות על ידי הממונה, המבקש מבהיר כי כל שינוי בהסכם, על פי המלצת הממונה, יובא לאישור בית המשפט; לגבי ההערה התשיעית לעניין היורשים, המבקש טוען כי לא סביר לחייב את המשיבה לבצע פעולות איתור יורשים שאינם רשומים אצלה, ומעבר לכך מדובר, להערכתו, במקרים מעטים; לגבי ההערה העשירית לעניין הגמול ושכר הטרחה, הבהיר המבקש כי התשלום ייעשה בנוסף לתשלום לחברי הקבוצה, ולא מתוך התשלום לחברי הקבוצה.
7.המשיבה הגישה את התייחסותה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ביום 3.8.2015. המשיבה הפנתה את בית המשפט לפסק הדין בעניין מנורה, בו נמתחה ביקורת על התנגדות שהגיש היועץ המשפטי לממשלה להסדר פשרה שהיה מבוסס על פיצוי על בסיס סטטיסטי, ולא על תחשיב על בסיס פרטני. עוד הוסיפה המשיבה כי הצעות היועץ המשפטי לממשלה, כרוכות בהוצאות משמעותיות השומטות את הקרקע תחת כדאיות הפשרה, העומדות בבסיס הסכמת הצדדים בהסכם הפשרה. המשיבה טוענת כי הסכם הפשרה הינו הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת בין הצדדים.
ביום 10.9.15 הודיעה ב"כ היועמ"ש כי אין היא מוצאת להשיב על הדברים, וכי היא חוזרת על האמור בתגובתה להסדר הפשרה, ועל הערות המפורטות בה.
ב.עיקרי הסדר הפשרה
8.להלן עיקרי הסדר הפשרה, שהוגש כאמור לאישור בית המשפט ביום 2.3.2015. למען הסר ספק מובהר כי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה המתוקן, יגבר נוסח הסדר הפשרה המתוקן (אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת).
א.הגדרת הקבוצה - הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה בסעיף 1.1 של הסדר הפשרה כ- "כל אדם ותאגיד אשר התקשרו עם המשיבה לפי פוליסת ביטוח במועד כלשהו לאחר היום הראשון לחודש וחויבו גם בגין התקופה שקדמה למועד ההתקשרות בחודש הראשון, החל מיום 31 במרץ 2007, עד מועד אישור הסכם הפשרה".
מובהר כי ההסכם חל על כל סוגי הפוליסות של המשיבה (ולא רק על ביטוחי חיים).
ב.עילות התביעה - עילות התביעה הוגדרו בסעיפים 19- 32 לכתב התביעה שצורף לבקשת האישור, כדלקמן:
עילות תביעה לפי חוק חוזה הביטוח:
"הנתבעת פועלת בניגוד להוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981... ועל כן מקימים לחברי הקבוצה עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה."
עילות תביעה לפי חוק החוזים:
"חיוב בגין תקופה שלא חל בה כיסוי ביטוחי מהווה גם הפרת חוזה... התנהלות הנתבעת מקימה גם עילות תביעה בגין חוסר תום לב, והתנהלות שלא בדרך מקובלת לפי סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, הן בשלב שלפני כריתת החוזה והן לאחריו."
עילות תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט:
"הנתבעת גם עושה עושר ולא במשפט. היא מקבלת שלא על-פי זכות שבדין נכס וטובת הנאה, שבאו לה מאדם אחר, ועל כן היא חייבת להשיב לאותו אדם אחר את הזכיה, הכל כאמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979."
ג. התחייבויות המשיבה – התחייבויות המשיבה לחברי הקבוצה הובאו בסעיף 2 להסדר הפשרה:
1.כל חבר קבוצה (שאינו נמנה על החריגים שיפורטו מסעיף 5 להלן), יהיה זכאי למחצית מדמי הפרמיה החודשית המשולמת במועד ההחזר או לפי הפרמיה האחרונה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חישוב ממוצע.
2.חברי קבוצה זכאים, שבמועד הרלוונטי יהיו לקוחות המשיבה, יקבלו את התשלום בדרך של הפחתה בדמי הביטוח החודשיים.
3.לחברי קבוצה זכאים, ואשר אינם לקוחות של המשיבה במועד ביצוע התשלום, תישלח המחאה לכתובת האחרונה הרשומה אצל המשיבה, ובלבד שסכום הזכאות עולה על 20 ש"ח. מובהר בזאת כי ההמחאה שתשלח תהיה המחאה משורטטת "למוטב בלבד". במקרה שההמחאה לא תיפדה תוך שישה חודשים ממועד ההמחאה - הסכום יועבר לתרומה.
4.חברי קבוצה שזכאים לסכום של 20 ש"ח או פחות יצטרכו לפנות אל המשיבה בתוך 30 ימים ממועד פרסום מודעה על אישור הסכם הפשרה לצורך קבלת התשלום. בהיעדר פניה הסכום יועבר כתרומה למרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.
5.למרות האמור לעיל, חברי הקבוצה המפורטים להלן לא יהיו זכאים לתשלום על פי הסדר הפשרה:
א.פוליסות ביטוח שיש בהן תקופת אכשרה.
ב.פוליסות ביטוח במסגרתן תחשיב הפרמיה הוא יומי.
ג.פוליסות ביטוח אשר במסגרתן המבוטח לא חויב בפרמיה בגין החודש הראשון להצטרפות.
ד.פוליסות ביטוח שבוטלו על ידי המבוטח לפני מועד אישור הסדר הפשרה, ולא נגבו דמי ביטוח בגין החודש הקלנדרי בו בוצע הביטול.
ה.פוליסות ביטוח שבוטלו עקב אי תשלום דמי הביטוח, והמשיבה לא תבעה או דרשה מהמבוטח דמי ביטוח בגין התקופה שניתן כיסוי בתוקף עד לביטול בפועל.
ו.פוליסות ביטוח שבוטלו עקב הפרת חובת הגילוי מצד המבוטח, והמשיבה החזירה למבוטח דמי ביטוח בעד תקופה שקדמה למועד כניסת הביטול לתוקף.
ז.מקרים בהם כתוצאה מהקדמת תחילת הביטוח ליום הראשון לחודש, המבוטח נהנה מגיל ביטוח מוקדם יותר, באופן שמניב לו חיסכון בדמי הביטוח.
ח.פוליסות ביטוח בעלות מרכיב חסכון בלבד, או רכיב חסכון בלבד בפוליסות שכוללות מרכיבים נוספים.
6.הממונה יהיה רשאי להמליץ על קבוצות מבוטחים, תקופות, פוליסות ורכיבי פוליסות אשר לטעמו לא היו צריכים לזכות בפיצוי, או על קבוצות מבוטחים שנקבע בהסכם כי אינם זכאים לפיצוי, אך התגלה כי יש לזכותם בפיצוי. המלצות הממונה ידונו על ידי הצדדים, ויובאו להכרעת בית המשפט (בצירוף עמדות הצדדים).
המשיבה הצהירה כי בפוליסות שאינן מבוססות על תחשיב חודשי, לא מבוצעת גביה בגין התקופה שקדמה למועד ההתקשרות. בנוסף הצהירה המשיבה שעוד טרם הגשת בקשת האישור, היא הפסיקה לחייב בדמי ביטוח בגין התקופה שקדמה למועד ההתקשרות, ובפוליסות בהן הפרמיה לא מבוססת על בסיס יומי, היא אינה גובה כלל פרמיה בגין חודש ההצטרפות לביטוח.
ד.מינוי ממונה – הצדדים הסכימו למנות את מר אבי אייכלר כממונה על ביצוע הסכם הפשרה. תפקידי הממונה פורשו בסעיף 3 להסכם הפשרה. שכר הממונה ישולם על ידי המשיבה.
ה.מעשה בית דין – בסעיף 6 להסדר הפשרה נקבע כי:
"הסכם פשרה זה, בכפוף לאישורו, מהווה מעשה בית-דין כלפי כל חברי הקבוצה, למעט אלה שבית המשפט יאשר את יציאתם מהקבוצה כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות."
ו.המלצה לעניין גמול ושכר טרחה – בסעיף 5 להסכם הפשרה, הסכימו הצדדים להמליץ כי גמול התובע הייצוגי יעמוד על 5% מסכום ההטבה לקבוצה, בתוספת מע"מ, אם יהיה כזה; וכי שכר טרחת באי כוח הקבוצה יעמוד על סכום השווה ל- 13.5% מסכום ההטבה לקבוצה, בתוספת מע"מ.
ג.אישור הסדר הפשרה
9.לאחר בחינת הסדר הפשרה מצאתי כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה, וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. כן מצאתי כי הסדר הפשרה מהווה הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", ולפיכך יש מקום לאשרו. השיקולים אשר עמדו לנגד עיני הם אלה:
א.אין חולק כי חברת ביטוח אינה רשאית לחייב מבוטח בדמי ביטוח בגין תקופה שבה לא העניקה לו כיסוי ביטוחי (והשוו סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח). עקרון זה מקובל גם על המשיבה, וממילא התובנה לפיה יש לגבות את דמי הביטוח רק בגין התקופה שממועד עריכת חוזה הביטוח ואילך היא נקודת המוצא לדיון בהגינות ובסבירות הסדר הפשרה המוצע בתיק זה. בשים לב למוסכמה זו, סיכוייה של התובענה שלפניי הם גבוהים, וכנגזר מכך הסכם הפשרה בתיק זה (ובתיקים הקודמים באותו עניין) צריך להבטיח שלושה יעדים: 1. השבה מלאה (ככל הניתן) למבוטחים; 2. מניעת התעשרות של חברת הביטוח; 3. התנהלות תקינה של חברת הביטוח מכאן ולהבא. להלן אבהיר מדוע להערכתי הסדר הפשרה מגשים את שלושת היעדים הללו:
ב.השבה מלאה (ככל הניתן) למבוטחים – הסדר הפשרה אומנם אינו מבוסס על השבה מלאה של הסכום המדויק שמגיע לכל מבוטח שנפגע (להלן: "השבה על בסיס פרטני"), אולם הוא מבטיח השבה מלאה על בסיס סטטיסטי. במה הדברים אמורים? מאחר שבדיקה פרטנית של הסכום המדויק המגיע לכל חבר קבוצה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיבית גבוהות, הסכימו הצדדים כי הפיצוי ישולם על בסיס מספר הנחות, כמפורט להלן:
1. הזכאים לפיצוי יהיו (כמעט) כל המבוטחים שערכו את חוזה הביטוח שלא ב- 1 לחודש, וזאת מתוך הנחה שהמבוטחים הללו שילמו גם בעבור ימי החודש הקודמים למועד עריכת חוזה הביטוח.
מכלל זה הוצאו מספר קבוצות, לגביהן ניתן להניח כי לא נפגעו או כי הפגיעה בהם מתקזזת בהטבה שקיבלו בעקבות הקדמת מועד תחילת הביטוח. הקבוצות שיש להניח שלא נפגעו הן פוליסות ביטוח בהן יש תקופת אכשרה (לגביהן ההנחה היא כי המבוטח נהנה מקיצור תקופת האכשרה); פוליסות ביטוח בהן החישוב הוא יומי (לגביהן המשיבה הצהירה כי לא היה חיוב קודם ליום עריכת הביטוח); פוליסות ביטוח במסגרתן לא חויבה פרמיה בחודש הראשון; פוליסות ביטוח שבוטלו עקב הפרת חובת הגילוי, ושדמי הביטוח הוחזרו בגין התקופה שקדמה למועד כניסת הביטול לתוקף ופוליסות בעלות מרכיב חיסכון. הקבוצות שיש להניח כי הפגיעה בהם מתקזזת בהטבה הן פוליסות ביטוח שבוטלו על ידי המבוטח מבלי שנגבו דמי ביטוח בגין החודש הקלנדרי בו בוצע הביטול, פוליסות שבוטלו עקב אי תשלום דמי הביטוח, מבלי שנתבע תשלום בגין התקופה שניתן כיסוי עד לביטול בפועל, ומקרים בהם כתוצאה מהקדמת תחילת הביטוח ליום הראשון בחודש נהנה המבוטח מגיל ביטוח מוקדם יותר. יצוין כי במקרים אלו דאגו הצדדים לוודא כי ההטבה גבוהה באופן ממוצע מהנזק, או הורו לממונה כי יבצע בדיקות מדגמיות שיוודאו זאת.
2.ההחזר יהיה בגובה מחצית הפרמיה החודשית וזאת בהנחה שהתפלגות הנזק היא אחידה ונעה בין יום חיוב ביתר לעד שלושים ימי חיוב ביתר.
3.גובה הפרמיה לגבי פוליסות בתוקף יקבע לפי הפרמיה המשולמת במועד ההחזר בפועל, וזאת בהנחה שהיא אינה נמוכה מהפרמיה המשולמת בתחילת תקופת הביטוח. על ידי כך ביקשו הצדדים להימנע מהצורך לבצע חישובי הצמדה וריבית. גובה הפרמיה לגבי פוליסות שאינן בתוקף יחושב אף הוא על פי הפוליסה האחרונה ששילם המבוטח בתוספת הצמדה וריבית לפי חישוב ממוצע של 3.5 שנים אחרונות.
ביצוע ההשבה על סמך הנחות אלו מפשט את מתן הסעד, וזאת מבלי לפגוע בעקרון שההשבה לחברי הקבוצה היא של מלוא הסכום שנגבה מהם. עם זאת, בשונה מהשבה על בסיס פרטני, המבטיחה כי כל חבר קבוצה יקבל את הפיצוי או ההשבה להם הוא זכאי, השבה על בסיס סטטיסטי מביאה לכך שחלק מחברי הקבוצה מקבלים סעד ביתר וחלק מקבלים סעד בחסר. מבחינה זו נחותה השבה על בסיס סטטיסטי מהשבה על בסיס פרטני. מכאן, שאם העלות של ביצוע השבה על בסיס פרטני היא סבירה, בשים לב לסכום ההחזר הממוצע, יש, כעקרון, להעדיפה. ואולם, כאשר העלות של השבה על בסיס פרטני גבוהה באופן יחסי לסכום ההחזר הממוצע, יש מקום להסתפק בביצוע השבה על בסיס סטטיסטי. הטעם לכך הוא שאין זה יעיל במצבים אלו להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך פילוח הקבוצה באופן שיאפשר ביצוע השבה על בסיס פרטני (והשוו לעמדת השופטת ענת ברון בעניין מנורה, פסקאות 11 – 14).
הצדדים בתיק שלפניי הודיעו כי להערכתם ביצוע השבה על בסיס פרטני כרוך בעלות גבוהה, אשר המשיבה מסרבת ליטול על עצמה. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שדרך השבה זו אושרה גם בתיקים הקודמים באותו עניין, סברתי כי יש מקום לקבל את עמדתם שעלות ביצוע השבה על בסיס פרטני אינה מצדיקה את תועלתה. לפיכך יש לראות בפיצוי על בסיס סטטיסטי חלופה הולמת בנסיבות המקרה שלפניי.
ג.מניעת התעשרות של חברת הביטוח - הסעד שהוצע בהסדר הפשרה הוא החזרת כל הכסף שניגבה מהלקוחות בשנים האחרונות. ביחס לחברי הקבוצה שעודם לקוחות המשיבה יבוצע ההחזר באופן אוטומטי, באמצעות הפחתת דמי הביטוח בהם הם חייבים. ביחס לחברי הקבוצה שאינם לקוחות המשיבה כיום יבוצע ההחזר באמצעות שליחת המחאות לכתובת האחרונה הרשומה אצל המשיבה, ובלבד שהפיצוי המגיע להם הוא בסכום של 20 ש"ח ומעלה. סכומי הפיצוי שלא ישולמו למבוטחים (בין אם בשל כך שהם נמוכים מ- 20 ש"ח ובין אם בשל אי פדיון ההמחאה) יועברו כתרומה למרכז שניידר לרפואת ילדים. הסדר זה מבטיח כי בתום ביצוע הסדר הפשרה לא תיוותר טובת הנאה בידי המשיבה (וזאת בוודאי אם מביאים בחשבון את העובדה שבנוסף להשבה ולתרומה עליה לשאת בתשלום הגמול למבקשים ושכר טרחת באי הכוח המייצגים).
ד.התנהלות תקינה של חברת הביטוח מכאן ולהבא - ככל שהדברים נוגעים לסדרת התנהלות המשיבה מכאן ולהבא, הרי שהמשיבה הצהירה כי בפוליסות שאינן מבוססות על תחשיב חודשי, לא נעשתה גביה בגין התקופה שקדמה למועד ההתקשרות. כן הצהירה המשיבה שעוד טרם הגשת בקשת האישור, היא הפסיקה לחייב בדמי ביטוח בגין התקופה שקדמה למועד ההתקשרות, ובפוליסות בהן הפרמיה לא מבוססת על בסיס יומי, היא אינה גובה כלל פרמיה בגין חודש ההצטרפות לביטוח. יש להניח כי אם וכאשר המשיבה תחליט לחייב בגין החודש הראשון, תמנע מגביה רטרואקטיבית (ולא, יהווה הדבר עילה לתביעה ייצוגית חדשה נגדה).
ה.באת כוח היועמ"ש העלתה מספר הערות להסדר הפשרה. חלקן של הערות אלו קיבלו מענה באמצעות הבהרות להסדר הפשרה שפורטו לעיל, וחלקן כבר זכו להתייחסות. להלן עמדתי ביחס להערות הנותרות:
1. באת כוח היועמ"ש סבורה כי על המשיבה לשלוח פיצוי לכל חברי הקבוצה, וזאת לאחר שתוודא את כתובתם במרשם האוכלוסין. המשיבה בדיעה כי אין מקום להטיל עליה את העלויות הכרוכות במשלוח המחאות לזכאים לסכום הנמוך מ- 20 ש"ח, ובקיום הליך בירור כתובות מול מרשם האוכלוסין. עמדת המשיבה סבירה בעיני, בסייג אחד. מקובל עלי כי כאשר ההשבה צריכה להתבצע באמצעות המחאה בנקאית יש הגיון בהגבלת הסכום המינימאלי של ההמחאות הנשלחות, וזאת לאור העלויות הכרוכות בביצוע ההחזר. כן אינני רואה הצדקה לחייב את המשיבה לקיים בירור כתובות מול מרשם האוכלוסין בטרם משלוח כל ההמחאות. ואולם, ככל שלא מבוצע בירור כאמור, יש מקום לבצע בירור כאמור ביחס להמחאות בסכום של 50 ש"ח ומעלה שלא נפדו בתוך התקופה שנקבעה לכך. לפיכך הריני להורות כי המשיבה תבחר באחת משלוש דרכי הפעולה המפרטות להלן:
א. העברת קובץ עם כל פרטי הזכאים לפיצוי של 20 ש"ח ומעלה למרשם האוכלוסין, ומשלוח כל ההמחאות לכתובות העדכניות המוזנות במרשם האוכלוסין.
ב. העברת קובץ עם פרטי הזכאים לפיצוי של 50 ש"ח ומעלה אשר ההמחאות שנשלחו אליהם לא נפדו למרשם האוכלוסין, ומשלוח ההמחאות לכתובות העדכניות המוזנות במרשם האוכלוסין. במקרה זה יינתנו 90 יום נוספים לגביית ההמחאות החדשות שישלחו, ורק לאחריו תועבר היתרה שתצטבר לתרומה.
ג.ביצוע חלופה ב' ע"י באי הכוח המייצגים, אליהם יועבר הקובץ האמור ע"י המשיבה. במקרה זה יהיו באי הכוח המייצגים רשאים לפנות לביהמ"ש בבקשה להגדלת שכר טרחתם בשים לב לעלויות הנוספות בהם נשאו.
באת כוח היועמ"ש מתבקשת לסייע בביצוע בירור הכתובות מול מרשם האוכלוסין. ככל שיידרש לשם כך צו שיפוטי, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט. עלות השאילתא לבירור הכתובות תושת על המשיבה.
2.ב"כ היועמ"ש הציעה לקיים סבב שני של חלוקה, בטרם העברת הכספים לתרומה – אינני רואה צורך בקיום סבב שכזה, מקום שההשבה הניתנת לכל חבר קבוצה היא מלאה (גם אם על בסיס סטטיסטי).
3.ב"כ היועמ"ש סבורה כי מאחר שחברי הקבוצה השייכים לאחת משמונה הקבוצות המנויות בסעיף 1.2 להסדר הפשרה אינם זכאים לכל הטבה על פי הסדר הפשרה, אין מקום ליצור מעשה בית דין כלפיהם. טענה זו אינה נכונה בעיני, שכן לממונה יש אפשרות לבחון את עניינם של חברי הקבוצה הללו, ולהעביר המלצה שתבחן על ידי הצדדים ותוכרע ע"י בית המשפט. מכל מקום, הצדדים סיכמו שביחס לחברי הקבוצה הללו לא יחול מעשה בית דין המונע תביעה פרטנית, אלא כל שייחסם בפניהם היא האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בעילות שנידונו בהליך זה. סיכום זה נראה בעיני סביר בנסיבות העניין.
4.ב"כ היועמ"ש סבורה כי יש לסייג את זכות המשיבה לבצע את ההחזר על דרך הקיזוז. מקובלת עלי בעניין זה התייחסות באי הכוח המייצגים, לפיו די בסייג, המובן מאליו, כי הקיזוז יהיה בהתאם להוראות כל דין.
5.ולבסוף, ב"כ היועמ"ש העירה כי אין זה ראוי שבמקרה של פוליסת ביטוח חיים למשכנתא, כאשר המבוטח נפטר, נטל הפניה הוטל על היורשים. הקושי בעניין זה הוא שלמשיבה אין מידע מי הם היורשים בנסיבות אלו, שכן מוטב פוליסת הביטוח הוא הבנק (שוודאי אינו זכאי להשבה). אכן יש ממש הן בהערה והן בעמדת המשיבה. לפיכך הריני להורות כי במקרה כזה יופעל ההסדר של סעיף 2.9 להסדר הפשרה, ואולם על הבנק לשלוח מכתב ובו הודעה על הזכאות, ועל הדרך להגיש תביעה לגביה, לכתובתו של הנפטר (ליורשי הנפטר תינתן במקרה זה תקופה של 90 יום ממועד משלוח המכתב לממש את הזכאות). ככל שהמשיבה אינה מעוניינת לעשות כן, תעביר רשימה של הזכאים הללו לבאי הכוח המייצגים, והם ידאגו למשלוח המכתבים, ויהיו זכאים לפנות לבימה"ש בבקשה להגדלת שכר טרחתם בשים לב לעלויות הנוספות בהן נשאו.
10.לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין, וזאת בהתאם למפורט בפסק דין זה.
ד. מינוי בודק
11.במקרה שלפניי מצאתי כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה ללא מינוי בודק, וזאת הן לאור העובדה כי מתווה ההסדר דומה מאוד למתווים שהוסכם עליהם בתיקים שעסקו באותה הסוגיה, והן לאור העובדה שהצדדים הסכימו ביניהם על מינוי ממונה הבקיא בעניין שיפקח על הסדר הפשרה, ויהיה בכוחו לדרוש מהצדדים כל מידע רלוונטי, ואף לפנות לבית המשפט לקבל הוראות בכל עניין. הצדדים הסכימו כי הממונה יפרסם חוות דעת לגבי גובה התשלומים.
ה. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים
12.כאמור לעיל, הצדדים המליצו כי המשיבה תישא בתשלום הגמול למבקש בסך של 5% מסכום ההטבה לקבוצה (בתוספת מע"מ, אם יהיה כזה) ושכר הטרחה לבאי כוח הקבוצה יעמוד על סכום השווה ל- 13.5% מסכום ההטבה לקבוצה, בתוספת מע"מ. אחוזים אלו מהווים שיעור סביר בהתחשב בשלב הדיוני בו הושגה הפשרה ולהשקעה שנדרשה מבאי הכוח המייצגים בעת ניהול הליכי המשא ומתן.
ו. סוף דבר
13.לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה.
14.מר אבי אייכלר ממונה בזאת כממונה על הסכם הפשרה. הממונה יהיה מוסמך לפעול בהתאם למפורט בהסכם הפשרה, ויעביר לבית המשפט דיווחים אחת לשלושה חודשים, החל מיום 1.2.2016, בדבר התקדמות ביצוע הסדר הפשרה. שכרו של הממונה ישולם על ידי המשיבה.
15.חבר קבוצה אשר נתקל בבעיה בקשר לביצוע הסדר הפשרה יהיה זכאי לפנות לבאי הכוח המייצגים, והם יטפלו בתלונתו מול המשיבה (וככל שיסברו שהעניין מעורר קושי הנוגע גם למבוטחים נוספים, גם מול הממונה), וזאת מבלי שחבר הקבוצה יידרש לשלם שכר טרחה או כל תשלום אחר בגין הטיפול.
16.הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבות, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. נוסח ההודעה, אשר יותקן בשים לב לאמור בפסק דין זה, ויכלול הבהרה בדבר האמור בפסקה 15 לעיל, וכן הפניה לכתובת אינטרנט פשוטה בה ניתן יהיה לעיין בהסדר הפשרה ובפסק דין זה, יועבר לאישור בית המשפט עד ליום 1.11.15.
17.התרומה למרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, תבוצע בתוך 45 ימים ממועד חוות הדעת הסופית של הממונה.
18.הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים, כאמור בסעיף 12 לעיל, ישולם בהתאם לאמור בסעיף 5.4 להסכם הפשרה, בכפוף לכך שלבאי כוח המייצגים ישולם רק 50% משכר הטרחה על בסיס הסכום המוערך, ו- 50% הנותרים ישולמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, רק עם מתן אישור בית המשפט להשלמת ביצוע הסדר הפשרה.
19.המשיבה תמסור לבית המשפט הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 4.9.2016. להודעה זו יצורף תצהיר מטעם המשיבה בו ימסרו פרטים בדבר ביצוע כל אחת מהתחייבויותיה של המשיבה על פי ההסדר. התצהיר יתייחס, בין השאר, לנושאים הבאים:
א.פירוט של מספר מקבלי התשלום והסכום הכולל ששולם להם, תוך הבחנה בין לקוחות המשיבה במועד ביצוע התשלום ומי שאינם לקוחות המשיבה באותו מועד;
ב.מספר חברי הקבוצה שזוכו על דרך הקיזוז, וסך הסכומים ששולמו בדרך של קיזוז.
ג.הרכב הסכום שהועבר כתרומה, תוך הבחנה בין פיצויים שלא נפדו לפיצויים שלא נשלחה המחאה ביחס אליהם.
כן יצורפו להודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה אישור הממונה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה ואישור בית החולים שניידר בדבר ביצוע התרומה.
20.המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
תז"פ 2.11.15, 5.9.2016
ניתן היום, ח' חשוון תשע"ו, 21 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
