לפני תביעה כספית שעניינה עיכוב בטיסה מאוסלו לתל-אביב ודרישת התובעים לפיצוי בגין עיכוב זה.
1.ביום 17.7.17 הזמינו התובעים דרך סוכנות "אשת טורס" 4 כרטיסים לטיסות ישראייר הלוך ושוב מתל-אביב לאוסלו ובחזרה, וזאת במסגרת הזמנת טיול מאורגן לתובעים ולשני ילדיהם.
2.אין חולק כי טיסת החזור מאוסלו לתל-אביב אמורה היתה לצאת ביום 26.7.17 בשעה 01:05 בלילה (להלן: "טיסת החזור").
אין חולק כי טיסת החזור המריאה לבסוף רק ביום 26.7.17 בשעה 11:00, קרי בעיכוב של
כ-10 שעות.
העיכוב בטיסת החזור הובא לידיעת התובעים ביום 25.7.17 בשעה 19:00 ממדריכת הטיול.
התובעים וילדיהם הועברו למלון בקרבת שדה התעופה שם שהו במשך הלילה.
3.התובעים עותרים בכתב התביעה לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום המגיע להם על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע"ב – 2012 (להלן: "החוק"), בסך של 3,070 ₪ בעבור כל אחד מ-4 כרטיסי הטיסה שרכשו התובעים להם ולילדיהם, וכן סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות, ביטול זמן, נסיעות והפסד יום עבודה. כמו כן, עותרים התובעים לחייב הנתבעת בתשלום פיצויים לדוגמא בהתאם לסע' 11 (א) לחוק, לאחר שזו התעלמה מפניית התובעים למתן ההטבה, טרם הוגשה התביעה.
4.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי יש לסלק התביעה כנגדה מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה, מאחר וההתקשרות בוצעה באמצעות מארגן הטיסה, חב' אשת טורס. נטען כי ככל ועומדת לתובעים עילה לפי החוק עליהם לפנות אל המארגן בלבד ממנו רכשו את כרטיסי הטיסה.
5.לגוף העניין, טוענת הנתבעת כי תכננה לבצע את טיסת החזור לפי לוח זמני הטיסות שלה באמצעות מטוס איירבס של הנתבעת אשר היה אמור להגיע משטוטגרט לת"א ולאחר מכן לבצע טיסה מת"א לאוסלו ובחזרה.
טוענת הנתבעת כי עם נחיתת המטוס בשטוטגרט ביום הטיסה התגלתה בו תקלה טכנית בלתי צפויה במנוע ימין של המטוס, כאשר הטמפ' במנוע ימין היתה גבוהה ב-80 מעלות מזו של המנוע השמאלי. לטענתה, מדובר בתקלת מנוע בלתי צפויה אשר לא אפשרה את השימוש במטוס עד השלמת הטיפול בתקלה. בתחילה סבר צוות הטכנאים כי הטיפול בתקלה יבוצע בפרק זמן קצר שלא יעלה על 4 שעות ונערכו ניסיונות לתיקון התקלה בהתאם להנחיות היצרן. ואולם, משלא הצליח הצוות המקצועי לפתור את התקלה בפרק הזמן שהוערך על ידם, מסרו לנתבעת כי הטיפול בתקלה ייארך מספר ימים ומשכך המטוס קורקע. במקביל לקבלת ההודעה על התקלה במטוס הפעילה הנתבעת נוהל משבר דחוף לטיפול בנושאים ובדקה חלופות להובלת הנוסעים במהירות האפשרית.
6.טוענת הנתבעת כי פעלה במקצועיות, שינתה לוחות זמנים, פינתה מטוס והצליחה להשיג את מלוא האישורים כך שטיסת החזור המריאה ביום 26.7.17 בשעה 11:00 בבוקר.
לטענתה, התקלה היתה בלתי צפויה לחלוטין, בבחינת כוח עליון, ולא היתה לה כל דרך לחזות אותה מראש. המטוס הינו מטוס חדש יחסית, בן כ-7 שנים בלבד, אשר מטופל בהתאם לתוכנית הטיפולים הנדרשת ועובר בדיקות תקופתיות בהתאם להוראות היצרן.
לפיכך, טוענת הנתבעת כי חל במקרה זה החריג המנוי בסע' 6 (ה) (1) לחוק הקובע כי נוסע אינו זכאי לכיסוי במקרים בהם העיכוב בטיסה התרחש בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת מפעיל הטיסה.
7.בדיון בפני העידו התובעים, נציג הנתבעת ראובן ברי וכן המנהל הטכני מטעם הנתבעת, זאב סקלי.
דיון והכרעה:
8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, החלטתי לקבל התביעה בחלקה.
למעשה, אין מחלוקת כי מועד טיסת החזור נדחה למעלה מ- 8 שעות. משכך, טיסת החזור תיחשב כ"טיסה שבוטלה" (סע' 1 לחוק).
סעיף 6 (א) לחוק קובע כי : "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן הטבות אלה :
(1) שירותי סיוע ;
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע ;
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה".
יודגש כי ככל וזכאי הנוסע להטבות על פי החוק, הרי שהוא זכאי לקבלן ממפעיל הטיסה (בענייננו הנתבעת) או מהמארגן. משכך, יש לדחות טענת הנתבעת להעדר עילה ו/או העדר יריבות מאחר והתובעים רכשו את כרטיס הטיסה ממארגן הטיסה, אשת טורס.
9.אין חולק כי התובעים קיבלו את שירותי הסיוע וכרטיס טיסה חלופי, ההטבות המנויות בסעיף 6(א)(1) ו- (2) לחוק.
המחלוקת בענייננו נוגעת להטבה המנויה בסע' 6 (א) (3) – הפיצוי הכספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק.
10.טוענת הנתבעת כי אין לחייבה בתשלום הפיצוי הכספי לפי סע' 6 (א) (3) מאחר ובנסיבות העניין חל החריג המנוי בסע' 6 (ה) (1) לחוק, לפיו נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".
הנטל להוכיח התקיימותו של החריג המנוי בסע' 6 (ה) (1) לחוק מוטל על הנתבעת.
11.לאחר שעיינתי בכתב ההגנה על נספחיו ושמעתי טיעוני נציג הנתבעת וכן את עדותו של המנהל הטכני מטעם הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה.
בפסיקה נקבע לא אחת כי תקלות טכניות הן דבר נפוץ וצפוי בכלי תחבורה. לא כל תקלה טכנית היא "נסיבה מיוחדת" שבעטיה יכולה מפעילת טיסה לפטור עצמה מאחריות לעיכוב בטיסה לפי סע' 6 (ה) (1) לחוק, אלא על מפעילת הטיסה להרים הנטל להוכיח כי מדובר בתקלה חריגה וייחודית אשר לא היתה בשליטתה וכי גם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה לא היתה יכולה למנוע אותה.
למעשה, על הנתבעת הנטל להוכיח בין היתר מהות התקלה שאירעה, אופן התחזוקה של המטוס, היות תחזוקה זו עומדת ברף המקצועי שנקבע ע"י יצרן המטוס, וכן הנמקה מדוע חרף התחזוקה שבוצעה בפועל אירעה אותה תקלה. (ראה לעניין זה ע.א. מחוזי (ת"א) 26921-07-10 פורסם בנבו).
12.בכתב ההגנה פירטה הנתבעת את תיאור התקלה כ" תקלה טכנית בלתי צפויה במנוע ימין של המטוס, כאשר הטמפרטורה של מנוע ימין של המטוס היתה גבוהה ב- 80 מעלות מזו של המנוע השמאלי". הא ותו לא.
לא ניתן כל הסבר מהי אותה תקלה שגרמה לעליית הטמפרטורה, מהו החלק התקול, אופן ביצוע התחזוקה של אותו חלק וכיוצ"ב. הנתבעת התמקדה בכתב ההגנה בפירוט הפעולות שבוצעו לאחר שהתגלתה התקלה על מנת לאתרה ולתקנה בהתאם להנחיות היצרן.
ודוק, תיאור התקלה על ידי הנתבעת כתקלה "בלתי צפויה לחלוטין שהיא בבחינת כוח עליון" וכי "לא היתה לנתבעת שום דרך לחזות אותה מראש", אינו הופך את התקלה לכזו החוסה תחת החריג המנוי בסעיף 6(ה)(1) לחוק, מבלי לצקת תוכן ממשי, עובדתי וראייתי, לטיעון זה.
כך גם ביחס לטענה הכללית שנטענה בכתב ההגנה לפיה מטוסי הנתבעת עוברים כדרך שבשגרה את כל הטיפולים הנדרשים בהתאם להנחיות היצרן ומבוצעות בהן בדיקות שגרתיות, וזאת מבלי ליתן כל התייחסות שהיא לתקלה הספציפית שאירעה.
13.גם בעדותו של המנהל הטכני, זאב סקלי, לא היה כדי לסייע. מר סקלי הסביר ארוכות על מהות התקלה, איבוד כוח של אחד המנועים בשל שסתום שנפתח, וכן העיד על המאמצים שבוצעו כדי לתקן את התקלה.
באשר לבדיקות התקופתיות המבוצעות לאותו שסתום השיב כי : "פעם בשנה או פעם ב-1200 שעות טיסה, וזה בערך כל 3 או 4 חודשים".
כאשר נשאל העד מתי נבדק אותו שסתום השיב : "אני משיב שאני לא יכול להגיד תאריך מדויק כי לא בדקתי את זה, אבל זה נעשה במתחם של ה-3 או 4 חודשים שמותר על פי הוראות היצרן". עוד העיד כי התקלה הופיעה לראשונה בסוג זה של המטוס וכי מדובר במקרה נדיר מאוד וכי יכול והתקלה תתרחש גן כאשר מבוצעות בדיקות לשסתום על פי הוראות היצרן. כשנשאל העד כיצד, אם כן, אירעה התקלה במקרה הספציפי השיב : "אני יודע שהשסתום נתקע, מה בדיוק קרה אני לא יודע זאת מעבדה עושה את הבדיקה".
הנה כי כן, המנהל הטכני ידע אך להעריך בעדותו מהם נהלי התחזוקה של החלק התקול בהתאם להוראות היצרן, לא ידע להעיד מתי בוצעה בפועל התחזוקה בחלק התקול שגרם לתקלה, ואף לא ידע להעיד כלל מה גרם בפועל לכך כי השסתום נתקע ולגרימת התקלה.
הנתבעת לא צירפה לכתב ההגנה, ואף לא במסגרת עדותו של המנהל הטכני, מסמכים המעידים על מהות התקלה, נהלי תחזוקה על פי הוראות יצרן, דו"ח באשר למועד בו בוצעו פעולות התחזוקה בחלק התקול וכן דו"ח המעבדה המסביר מדוע אירעה התקלה בפועל.
14.זה המקום לציין כי ביום 3.6.18, 10 ימים לאחר הדיון בפני, ובטרם ניתן פסק הדין, הגישה הנתבעת בקשה לצירוף דו"ח תחזוקת החלק התקול במנוע. לבקשה צורפו מסמכים ומכתב נלווה של המנהל הטכני, סקלי, ובו הסבר כי על פי הוראות יצרן יש לבצע פעולת אחזקה באביזר התקול אחת לשנתיים וכי פעולת האחזקה האחרונה באביזר בוצעה בחודש מאי 2016, קרי בהתאם להראות היצרן.
לא מצאתי לקבל בקשת הנתבעת לצירוף הדו"ח וזאת ממספר טעמים. הדיון התנהל במסגרת בית משפט לתביעות קטנות והסתיים לאחר שנשמעו עדויות הצדדים והוגשו הראיות. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא הוגש הדו"ח קודם לכן. הנתבעת טענה בבקשה כי דו"ח זה לא היה בידיה במועד הדיון. ואולם, ממכתב סקלי שצורף לבקשה עולה כי הלה פנה לקבלת הדו"ח מחברת לופטהנזה רק לאחר הדיון בפני. לא ניתן כל הסבר מדוע לא טרחה הנתבעת לקבל ראיות אלו לידיה קודם לכן.
ודוק, הנתבעת הינה חברת תעופה, גוף גדול בעל ידע ומומחיות בתחומו. הנתבעת המלווה ביועצים משפטיים, הגישה כתב הגנה ארוך ומפורט, ואף יוצגה בדיון על ידי נציג המייצגה כדרך שבשגרה בבית המשפט לתביעות קטנות.
משכך, לא היתה כל מניעה כי הנתבעת תטען בכתב ההגנה את מלוא טענותיה הרלבנטיות לצורך הוכחת התקיימותו של החריג בענייננו, ואף תצרף את מלוא המסמכים הנדרשים לכתב ההגנה. על אף שהנתבעת לא עשתה כן, אפשרתי לעד מטעמה, המנהל הטכני, להסביר בעדותו את מהות התקלה, להתייחס לנהלי האחזקה לפי הוראות היצרן, לביצוע פעולות האחזקה בפועל ולנמק מדוע אירעה התקלה. אלא, שהמנהל הטכני התייצב לצורך מתן עדותו וזאת מבלי שטרח לבדוק נתונים אלו ומבלי שהציג מסמכים רלבנטיים במהלך הדיון עצמו.
בנסיבות אלה, מתן היתר לנתבעת להגיש ראיות נוספות לאחר שהדיון הסתים זה מכבר פוגע בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות של התובעים ובאיזון בין בעלי הדין.
זאת ועוד, מהבקשה ומכתב ההסבר של המנהל הטכני סקלי עולה כי על פי הוראות היצרן יש לבצע בדיקת תחזוקה של האביזר התקול אחת לשנתיים. אלא, שטענה זו עומדת בניגוד לעדותו של סקלי בדיון בפני ולפיה יש לבצע בדיקת תחזוקה של השסתום אחת לשנה או לאחר 1200 ק"מ, שהם להערכתו כל 3-4 חודשים.
אם כן, הדו"ח שצירופו מבוקש עומד בסתירה לעדותו של סקלי בפני. מעבר לכך, גם אם היו מתקבלות הראיות הנוספות הנוגעות לנוהל התחזוקה של האביזר לפי הוראות היצרן והמועד בו בוצעה פעולת התחזוקה בשסתום, עדיין לא ניתנה הנמקה מדוע, אם אכן ביצעה הנתבעת פעולות התחזוקה בהתאם להוראות היצרן, אירעה התקלה.
15.לאור כל האמור לעיל, סבורני כי בחינת כלל נסיבות העניין מובילה למסקנה כי הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל עליה מכוח סעיף 6 (ה) (1) לחוק, ומשכך זכאים התובעים לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק.
16.יש לציין כי במהלך הדיון הפנה נציג הנתבעת לפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לתביעות קטנות בת"א אשר דחה תביעה שעניינה עיכוב בטיסת הנתבעת שיצאה מת"א לאוסלו ביום 26.7.17. נטען ע"י הנתבעת כי העיכוב אירע בגין התקלה באותו מטוס איירבס שהתגלתה בשטוטגרט וגרמה אף לעיכוב בטיסה בתיק בפני.
גם אם אקבל טענת הנתבעת ולפיה מדובר בעיכוב שנבע מאותה תקלה, הרי שמדובר בפסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות, על פי הנסיבות והעדויות שעמדו בפני ביהמ"ש בהליך שם, וממילא אין מדובר בהלכה המחייבת.
17.לעניין גובה הפיצוי הכספי - לאור מרחק הטיסה בין אוסלו לתל אביב, שאינו עולה על 4,500 ק"מ, זכאים התובעים וילדיהם כל אחד לפיצוי בסך של 2,050 ₪, ובסה"כ 8,200 ₪.
לא מצאתי בנסיבות העניין לפסוק פיצוי נוסף לתובעים מעבר לפיצוי הכספי הנקוב בחוק. כך גם לא מצאתי כי קיימת הצדקה לפסיקת הוצאות לדוגמא כנגד הנתבעת, כאשר התרשמתי כי הנתבעת דאגה למתן ההטבות הנוספות הקבועות בחוק והשקיעה מאמצים לאיתור התקלה ולמציאת פתרון להטסת הנוסעים בהקדם האפשרי במגבלות שתוארו על ידה.
18.לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 8,200 ₪ וכן הוצאות משפט בסך
של 800 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום.
ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
