בעקבות תקלה במטוס: ישראייר תפצה נוסעים על ביטול טיסה

הנוסעים רכשו כרטיסי טיסה מאוסלו לישראל אך המטוס קורקע עקב שסתום תקול, והם הפסידו את הטיסה. טענת חברת התעופה כי מדובר ב"כוח עליון" נדחתה.

ארבעה בני משפחה שעוכבו באוסלו שבנורבגיה במשך 10 שעות תבעו מישראייר פיצוי בהתאם לחוק שירותי תעופה. בית המשפט קבע כי ישראייר לא הוכיחה שהתקלה במטוס הייתה כה חריגה שלא היה באפשרותה למנוע אותה, וחייבה אותה בתשלום של 9,000 שקל.  

ביולי 2017 היו אמורים ארבעת בני המשפחה לשוב לישראל באמצעות טיסת לילה של ישראייר משדה התעופה גרדרמואן שבאוסלו לתל אביב, אך הטיסה בוטלה לאחר שהמטוס קורקע בשטוטגרט שבגרמניה עקב תקלה טכנית שדרשה טיפול ממושך.

הטיסה החלופית נקבעה ל-11:00 בבוקר, בעיכוב של 10 שעות, והנוסעים הועברו ללון במלון בקרבת שדה התעופה.

בתביעה שהוגשה בדצמבר 2017 ביקשו התובעים פיצוי של 3,070 שקל לכל אחד מארבעת הכרטיסים שנרכשו לטיסה שבוטלה, בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה, וכן פיצויים "לדוגמה" (עונשיים) עקב התעלמותה של ישראייר מפניותיהם לפני הגשת התביעה.

בנוסף הם תבעו גם 2,000 שקל עבור החזר הוצאות, נסיעות והפסד יום עבודה.

מנגד, טענה ישראייר כי המטוס עוכב בלית ברירה עקב התחממות חריגה של המנוע הימני, ועם קבלת ההודעה על התקלה הופעל נוהל "משבר דחוף" שכלל בין היתר מציאת חלופות להובלת הנוסעים במהירות האפשרית. לדבריה, היא פעלה במקצועיות, שינתה לוחות זמנים ואף הצליחה לפנות מטוס ולהשיג את מלוא האישורים בזמן סביר.

ישראייר הוסיפה כי המטוס שיועד לטיסה היה חדש יחסית, בן 7 שנים בלבד, והוא נבדק וטופל בהתאם להוראות היצרן. היא ביקשה להתייחס למקרה ככוח עליון לא צפוי, ולפסוק כי חל כאן החריג לחוק ששולל את זכות הפיצוי אם העיכוב בטיסה חל בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה.

לא הוכיחה תחזוקה תקינה

בפתח דבריה, ציינה הרשמת הבכירה מרי יפעתי מבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה כי מועד הטיסה נדחה ליותר משמונה שעות ולכן הטיסה נחשבת ל"טיסה שבוטלה" בהתאם להגדרת החוק.

במקרה כזה חברת התעופה מחויבת להעניק לנוסעים שעוכבו שירותי סיוע וכן להשיב להם את כספם או להשיג להם טיסה חלופית. לצד זאת, היא צריכה לשלם להם את הפיצוי הכספי הקבוע בחוק.

הרשמת דחתה את טענת ישראייר כי מתקיים כאן החריג לחובת הפיצוי. היא קבעה שכדי לפטור עצמה מאחריות לביטול הטיסה היה עליה להוכיח שהתקלה הייתה כל כך חריגה וייחודית שלא היה באפשרותה למנוע אותה, אך היא לא עמדה בנטל.

לפי פסק הדין של הרשמת, ישראייר הייתה צריכה להביא ראיות לגבי מצבו של המטוס ולפרט מה הוביל לעליית הטמפרטורה במנוע, איזה חלק בדיוק היה תקול וכיצד היא דאגה לתחזוקתו טרם התקלה. ישראייר אמנם הביאה לעדות את המנהל הטכני שלה אלא שהוא לא ידע להשיב על שאלות אלה.

משכך, הרשמת הורתה לחברת התעופה לפצות את התובעים בהתאם למנגנון שקובע החוק, ולפיו הפיצוי נקבע בהתאם למרחק בין ישראל לבין אוסלו. מאחר שהמרחק לא עולה על 4,500 קילומטר סכום הפיצוי לכל אחד מהנוסעים יעמוד על 2,050 שקל.

לפיכך נפסקו לתובעים וילדיהם פיצוי כולל של 8,200 שקל בצירוף 800 שקל הוצאות משפט. עם זאת, הרשמת דחתה את תביעתם להחזר הוצאות ולהוצאות לדוגמה, מאחר שהתרשמה כי חברת התעופה השקיעה מאמצים לטיפול בתקלה ולמציאת פתרונות חלופיים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.