1. לפניי תביעתו הכספית של התובע נגד הנתבעות לסך של 26,292 ₪, בטענה שהנתבעת 1 מכרה לו רכב לקוי ושהנתבעת 2 התרשלה כלפיו בעת בדיקת הרכב לפני רכישתו.
תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות
2.בכתב התביעה נטען כך:
א.התובע ביקש לרכוש רכב משפחתי מהנתבעת 1, שהציעה לו רכב מסוג "פורד" מ.ר. 55-216-75 (להלן: "הרכב"). הנתבעת 1 הציגה בפני התובע דו"ח בדיקה שנערך מטעמה ביום 26/5/15 במכון "קומפיוטסט" ודו"חות של היסטוריית הטיפולים ברכב. הנתבעת 1 טענה בפני התובע שכל הליקויים שנמצאו ברכב תוקנו.
ב.התובע ביקש לוודא את מצב הרכב ועל כן דאג לבדיקה נוספת ביום 3/6/15 במכון הנתבעת 2. בהסתמך על דו"ח הנתבעת 2 ועל מצגי הנתבעת 1, התובע ואשתו רכשו מהנתבעת 1 את הרכב ביום 8/6/15 תמורת סך של 95,000 ₪, כאשר מד הדרך הורה על 81,349 ק"מ.
ג. ביום 18/7/15, במהלך טיול משפחתי באבו-גוש, נדלקה בלוח המחוונים של הרכב נורת התרעה "צ'ק אנג'ן" כתומה. התובע עצר את הרכב בצד הדרך ומצא בספר הרכב שהנורה אינה מחייבת השבתה מיידית. ליתר ביטחון התובע פנה למוסך סמוך, שם אושר לו כי הוא יכול להמשיך בנסיעה חזרה לביתו ולמוסך באזור מגוריו.
ד.למחרת התובע פנה למוסך "פרי מוטורס" בפ"ת, שהוא מורשה יבואן "פורד". בבדיקת המוסך נמצא שהמנוע פגום ושיש להחליפו במנוע אחר. למוסך זומן שמאי רכב שביצע בדיקה מקיפה וקבע שהמנוע ניזוק בחלקיו הפנימיים ואינו ניתן לשיקום.
ה.השמאי מצא שהתקלה נגרמה מחוסר שימון של המערכות ושהיה על הנתבעת 2 לגלות בבדיקתה את הליקוי, שהוא בעל משמעות גבוהה והיה בו כדי להשפיע על החלטת התובע לרכוש את הרכב.
ו.התובע מייחס לנתבעת 1 הטעיה, תרמית, הצגת מצג שווא והסתרת מידע ולחילופין רשלנות בתחזוקת הרכב. הטענות נגד הנתבעת 2 הן להפרת ההסכם עם התובע ולביצוע בדיקה ברשלנות ובחוסר מקצועיות.
ז.התובע טוען כי הוא אינו יכול לדעת את הסיבה הממשית לכשל מנוע הרכב, שגמע בשירותו 1,651 ק"מ בלבד, ושיש להעביר אל כתפי הנתבעות את נטל הראיה שלא התרשלו לפי הכלל של "הדבר מדבר בעדו".
ח.סכום התביעה 26,292 ₪ כולל את סך הנזק לפי דו"ח השמאי 22,022 ₪, את שכ"ט השמאי בסך 1,770 ₪ וכן הוצאות נלוות ועגמת נפש בסך של 2,500 ₪.
3.בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 נטען כך:
א.הנתבעת 1 עוסקת במכירת כלי רכב משומשים מיד ראשונה. הרכב נמכר לתובע ללא אחריות וללא תיקונים וזאת בידיעתו המפורשת ובהתאם לתנאי ההסכם.
ב.הנתבעת 1 תחזקה את הרכב בהתאם להנחיות היצרן. מסנן השמן הוחלף כ- 3 חודשים בלבד לפני מכירת הרכב לתובע. לתובע הוצגו כל הטפסים והמידע הרלוונטי בדבר מצבו של הרכב ובהם דו"ח מכון "קומפיוטסט" מיום 26/5/15. נוכח ממצאי הדו"ח בדבר נזילת שמן, ביום 28/5/15 הרכב תוקן על ידי הנתבעת 1 במוסך "פרופשיונל מוטורס" בע"מ. ברגי אגן השמן חוזקו והנזילה נוקתה.
ג.התובע הפנה את הרכב לבדיקה מטעמו, שהעלתה כי המנוע תקין לחלוטין. התקלה נשוא התביעה לא הייתה קיימת בעת מכירת הרכב. שמאי התובע לא בדק את מסנן השמן ובדק את המנוע לאחר שפורק, כך שממצאיו שנויים במחלוקת.
ד.לאחר קרות הנזק התובע מיהר לתקן את הרכב בעצמו, מבלי לפנות לנתבעת 1 ולאפשר לה לבדוק את הרכב ואת הקשר הסיבתי הנטען בין נזילת השמן לבין הנזק למנוע.
ה.נסיעת התובע ברכב לאחר שנדלקה נורת ההתרעה ניתקה את הקשר הסיבתי בין תחזוקת הרכב על ידי הנתבעת 1 לבין הנזק. אם התובע אכן הפנה את הרכב לבדיקה במוסך באבו-גוש, עליו לתבוע את המוסך שהתיר לו להמשיך בנסיעה.
4.בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 נטען כך:
א.בדיקת מכון "קומפיוטסט" הצביעה על ליקוי בבלוק המנוע, על נזילות שמן ועל ליקויים נוספים שלא נמצאו בבדיקת הנתבעת 2, ומכאן שהרכב תוקן לפני הבדיקה. התובע ידע שברכב ישנם ליקויים המצריכים תיקונים במנוע לפי בדיקת "קומפיוטסט" ואף נהנה מהפחתת מחיר בגינם.
ב.נורת ההתרעה נדלקה זמן משמעותי לאחר מועד הבדיקה של הנתבעת 2, כך שאין קשר סיבתי בין הבדיקה לבין הנזק.
ג.בדיקת שמאי רכב מטעם הנתבעת 2 העלתה שלא היה ניתן לגלות את התקלה בבדיקה מוקדמת. השמאי קבע שהמנוע כשל עקב ליקוי בהזרקת הדלק לצילינדר מס' 3, באופן שגרם לשריפה לא מבוקרת בתא השריפה, להתכת הפלדה בתא ולחום שגרם לתפיסת טבעות הלחץ של בוכנה 3.
ד.אם התקלה נגרמה בשל מסנן שמן לא תקין, הרי שאין בכך כדי להטיל אחריות על הנתבעת 2, שלא מתפקידה לפרק ולהחליף חלקים מתבלים.
אופן ניהול ההליך
5.בדיון ישיבה מקדמית שהתקיים ביום 6/12/16 נשמעו עדויות קצרות של התובע ושל נציג טכני מטעמה של הנתבעת 1. בהמשך לכך מונה המהנדס ושמאי הרכב אינג' יצחק סמו כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט. המומחה ערך חוות דעת מיום 21/3/17.
6.בהיעדר הסכמה לפשרה התקיים דיון הוכחות, שבמהלכו נשמעו עדויותיהם של המומחה מטעם בית המשפט אינג' יצחק סמו, התובע ליאור שבתאי, מנהל רשת המוסכים של הנתבעת 1 מר שמואל גאולי וסמנכ"ל השירות של הנתבעת 1 מר רמי זיסמן. עם תום העדויות נשמעו סיכומים בעל פה.
דיון והכרעה
פרק א' - נסיבות גילוי הנזק לרכב
7.התובע חתם על תצהיר בתמיכה לכתב התביעה ונחקר על האמור בו. מעדותו עלה שביום שבת 18/7/15 הוא נסע עם משפחתו לטיול באבו-גוש, שבמהלכו נדלקה לפתע ברכב נורת "צ'ק אנג'ן" בצבע כתום (סעיף 10 לכתב התביעה). התובע הבהיר שרק הנורה המסוימת נדלקה, מבלי שנדלקו נורות אחרות, ושלא היה שינוי בתפקוד הרכב (עמ' 34, ש' 25-6).
התובע עצר את הרכב בצד, עיין בספר הרכב ומצא שהנורה אינה מצביעה על צורך להשבית את הרכב באופן מיידי, אלא על הפניה למוסך (סעיף 11 לכתב התביעה ; עמ' 34, ש' 31-26).
בכל זאת התובע פנה למוסך קרוב באבו-גוש, שהוא איתר באמצעות חיפוש באינטרנט. המוסך היה סגור, אך בעליו התגורר בסמוך ולבקשת התובע בדק את הרכב עם מחשב, הסתכל על המנוע ובדק שמן ומים. לאחר בדיקה שארכה כרבע שעה המוסכניק אישר לתובע שהוא יכול להמשיך בנסיעה (סעיף 11 לכתב התביעה ; עמ' 34, ש' 32 - עמ' 35, ש' 20 ; עמ' 36, ש' 21-1). התובע נשאל מדוע לא זימן לעדות את אותו מוסכניק מאבו-גוש והשיב שבשים לב לבדיקה הקצרה שנערכה מזמן כטובה וללא חיוב כספי, הוא סבר שהנ"ל כלל לא יזכור את העניין (עמ' 35, ש' 35-28).
למחרת התובע נסע עם הרכב למוסך "פרי מוטורס" בפ"ת, שבו בוצעו הבדיקות המקצועיות אשר גילו את הנזק למנוע (סעיף 12 לכתב התביעה).
8.טענות התובע לא נסתרו ועדותו הייתה מהימנה בעיניי. התובע שלל במפורש טענות שהועלו, שמלבד נורת "צ'ק אנג'ן" נדלקו נורות נוספות ברכב ושהנורה נדלקה עוד קודם לנסיעה לאבו-גוש. יתרה מכך, התנהלותו של התובע לאחר שנדלקה הנורה מעידה על כך שהוא ייחס לעניין חשיבות, שכן הוא פנה מיד למוסך מקומי וכבר למחרת פנה למוסך "פרי מוטורס". התנהלות זו מצביעה על כך שהתובע לא היה יוצא לטיול משפחתי בשבת כאשר הנורה כבר דולקת.
פרק ב' - חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
9.חוות דעת המומחה המוסכם מטעם בית המשפט, ועדותו בחקירה נגדית במענה לשאלות ב"כ הצדדים, העלתה את הממצאים ואת המסקנות שלהלן:
א.המומחה קיבל לעיונו את מלוא המסמכים שהיו מצויים בידי הצדדים וביקר במוסך "פרי מוטורס" בפ"ת בכדי לבדוק את המנוע. המנוע נמצא מונח בחצר המוסך, במצב מורכב וחלוד. לאחר שהמנוע פורק לחלקיו ונשטף המומחה ביקר שוב במקום וביצע את בדיקותיו. בנוסף המומחה ביקר במכון הנתבעת 2.
שטיפת חלקי המנוע וניקיונם לקראת בדיקת המומחה לא פגעו בממצאים וביכולת לבחון מה בדיוק אירע (עמ' 10, ש' 33-10).
ב.פלט הדיאגנוסטיקה של המנוע, המפרט את התקלות ברכב, לא נשמר על ידי מוסך "פרי מוטורס".
בכדי למחוק את בדיקות הדיאגנוסטיקה של מוסך "פרי מוטורס" יש ליזום פעולת מחיקה (עמ' 7, ש' 31-24 ; עמ' 13, ש' 32-19). הפלטים נחוצים כדי לבדוק מאיזו סיבה נדלקה ברכב נורת ה- "צ'ק אנג'ן" (עמ' 21, ש' 26 - עמ' 22, ש' 20).
ג.בוכנה מס' 3 של המנוע וטלטל 3 נמצאו חסרים ונטען כי נלקחו על ידי נציגי הנתבעת 2. תשובות הצדדים לפניית המומחה העלו שהחלקים הנ"ל לא נמצאים ברשותם. יתר 3 הבוכנות לא פורקו ואף לא פורקו המסבים שלהן מגל הארכובה של המנוע.
ד.בתא השריפה בראש המנוע לא נמצאו סימני התכה כפי טענת השמאי מטעם הנתבעת 2. טבעות הלחץ העליונות של הבוכנות התחממו ונתפסו. שסתומי הפליטה בראש המנוע, טבעות הבוכנות וראשיהן התחממו מעל לטמפרטורת הפעולה של המנוע וניכרו בהם סימני שמן שרוף ופיח. ביד הארכובה של בוכנה מס' 3 נמצאה שחיקה. בארבעת הצילינדרים של המנוע לא נמצאו סימני שחיקה.
תפיסת טבעות, הצטברות פחמן בבוכנות וגרידה בצילינדרים מעידים על חוסר בשמן ועל התחממות (עמ' 9, ש' 26 - עמ' 10, ש' 5).
ה.הממצאים מעידים על כך שמנוע הרכב עבר התחממות קשה. ההתחממות נגרמה לאורך מספר רב יותר של ק"מ מאותם 1,600 ק"מ שהתובע נסע מאז שרכש את הרכב. זאת נוכח העובדות שנזילות שמן אובחנו כבר בדו"ח מכון "קומפיוטסט" ושמוסך "פרופשיונל מוטורס" הוסיף שמן מנוע.
ו.פעולות מוסך "פרופשיונל מוטורס" לחיזוק ברגי אגן שמן המנוע ולניקוי המנוע לא איתרו את מקור הנזילות, שיכלו להימשך מהאגן עצמו או ממקורות אחרים במנוע.
נורת מד לחץ השמן ברכב לא נדלקה (עמ' 15, ש' 35-32) על אף המחסור בשמן המנוע, שכן מחסור בשמן לא משפיע על לחץ השמן, אלא על הבוכנות שלא מקבלות אספקת שמן (עמ' 16, ש' 32-15). תפקידו של השמן הוא לקרר ובהיעדר שמן המנוע יתחמם וייהרס, ואולם הוספת שמן מנוע מדי פעם תאפשר את המשך השימוש והנסיעה ברכב (עמ' 17, ש' 1 - עמ' 18, ש' 4). ההתחממות ברכב נושא התביעה נמשכה בוודאות מעבר ל- 1,600 ק"מ, שכן הליקוי שהתגלה על ידי מכון "קומפיוטסט" לא תוקן ולא בדקו את מקורו, אלא הסתפקו בחיזוק ברגים ובהוספת שמן (עמ' 18, ש' 18 - עמ' 19, ש' 17 ; עמ' 25, ש' 28 - עמ' 26, ש' 11 ; עמ' 26, ש' 26 - עמ' 27, ש' 21).
ז.במסגרת הטיפולים שבוצעו ברכב לא ניתן היה להבחין בנזק שנגרם למנוע, שכן לא נערכה לו בדיקת דיאגנוסטיקה. טיפולי המנוע נועדו אך ורק לשמר את המצב הקיים לקראת העתיד ולא היה בהם כדי לתקן את מקור הליקוי. כך גם לגבי פעולת מוסך "פרופשיונל מוטורס" לחיזוק ברגי אגן השמן, המעידה על מחסור בשמן ואינה פותרת את הליקוי (עמ' 11, ש' 24 - עמ' 12, ש' 28).
ח.נורית ההתרעה "צ'ק אנג'ן" נדלקה, אך לא נטען שנדלקו נורות חום מנוע או לחץ שמן נמוך. מכאן שהתקלה במנוע לא נבעה מהתחממות יתר או מאובדן לחץ שמן מנוע. כמו כן, העובדה שהרכב הגיע בנסיעה למוסך "פרי מוטורס" מוכיחה שהמנוע לא נתפס ויצא מכלל שימוש כתוצאה מהתחממות יתר. מצב המנוע מעיד על כך שהרכב עבר התחממות קשה בעבר.
ט.לפי גרסת התובע ונציגי המוסך, נורת "צ'ק אנג'ן" נדלקה (עמ' 13, ש' 18-1) ומלבדה לא נדלקו נורות נוספות (עמ' 13, ש' 33 - עמ' 14, ש' 3). נורת "צ'ק אנג'ן" היא נורה כללית המעידה על תקלה באיזה מהחיישנים המותקנים ברכב כך שיש לבצע בדיקה, ואולם לאחר שהיא נדלקת ניתן להמשיך לנסוע ברכב והדבר לא גורם נזק למנוע (עמ' 16, ש' 14-2 ; עמ' 21, ש' 28-4).
הנורה הנ"ל מצביעה על תקלות לא מהותיות וכאשר היא נדלקת אפשר להמשיך בנסיעה למוסך ואף יותר מכך (עמ' 23, ש' 24-5 ; עמ' 24, ש' 33 - עמ' 25, ש' 8 ; עמ' 29, ש' 20-18). לצד התקלה הלא מהותית שגרמה לנורה להידלק נגרם נזק למנוע כתוצאה ממחסור בשמן שמקורו בתקלה מהעבר (עמ' 25, ש' 18-9).
י.החלפת התרמוסטט במוסך "פרי מוטורס" לא מעידה על תקינותו או אי תקינותו. מכל מקום, לא נורת "צ'ק אנג'ן" בודקת את התחממות המים במנוע אלא התרמומטר (עמ' 14, ש' 19 - עמ' 15, ש' 31). התרמוסטט ברכב לא היה תקול, שכן התרמומטר לא התריע (עמ' 19, ש' 23 - עמ' 20, ש' 20). בעת החלפת מנוע בכל מקרה מחליפים גם תרמוסטט (עמ' 31, ש' 30-23).
יא.באופן תמוה, הנתבעת 2 לא שמרה את תוצאות הבדיקות שנערכו על ידה לרכב, אלא את טופס הסיכום בלבד, שלפיו המנוע היה תקין בעת הבדיקה. האמור בטופס הסיכום נוגד את ממצאי מכון "קומפיוטסט" ובהתאם למסקנותיו של המומחה הוא לא תואם את מצב המנוע.
יב.מסקנת המומחה היא שהמנוע ניזוק כאשר הרכב היה בבעלותה של הנתבעת 1. מסקנה נוספת היא שתוצאות הבדיקה של הנתבעת 2 אינן מתיישבות עם הממצאים והמסקנות אודות מצב המנוע בעת הבדיקה.
יג.הערכת הנזק בחוות דעת השמאי מטעם התובע בסך של 22,022 ₪ אכן משקפת את היקף הנזקים שנגרמו לרכב.
10.כאמור המומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמה, כך שלא הוגשו חוות דעת נוגדות ולא נשמעו עדויות של מומחים אחרים.
11.עם זאת, מנהל רשת המוסכים של הנתבעת 1, מר שמואל גאולי, שלל את מסקנת המומחה כי המנוע ניזוק עוד בזמן תקופת הבעלות של הנתבעת 1. לטענתו המנוע היה במצב תקין וכראיה הוא הפנה לדו"ח שבדק את מאפייני המנוע ביום הבדיקה במכון "קומפיוטסט", שלפיו הספק המנוע היה 190 כ"ס מתוך הספק של 202 כ"ס לפני נתוני היצרן (עמ' 44, ש' 29-13). העד הוסיף שנוסף לנתוני ההספק, היעדר סימני שחיקה על ארבעת הצילינדרים מעיד על שימון תקין (עמ' 45, ש' 33-27).
דא עקא שהדו"ח הנטען לא צורף לתצהירי הנתבעת 1, לא הועבר לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט ואף לא הוגש כמוצג בתיק. המשמעות היא שדברי העד מטעם הנתבעת 1 לא גובו ונותרו בגדר אמירה חסרת בסיס.
המומחה מטעם בית המשפט אמנם הסכים שהספק המנוע מעיד על טיבו ומצבו ואישר שהספק של 190 כ"ס מתוך 202 "זה לא רע. זה אומר שהוא היה בסדר בוא נגיד ככה" (עמ' 24, ש' 23-13), אך כאמור המסמך לא הוצג בפניו וחקירתו הנגדית בעניין זה הייתה שטחית וקצרה.
12.בשורה התחתונה לא מצאתי שחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נסתרה ואני מקבלה על ממצאיה ומסקנותיה. המסקנות העיקריות שעלו מחוות דעתו ומעדותו של המומחה הן אלה:
א.נזקי המנוע נגרמו בשל נזילות שמן שהמקור להן אינו ידוע, אך הן החלו עוד בתקופת בעלותה של הנתבעת 1 ולא תוקנו.
ב.תוצאות הבדיקה של הנתבעת 2 אינן משקפות את מצב המנוע בעת הבדיקה.
ג.אין דופי בהתנהלותו של התובע בכך שהמשיך בנסיעה לאחר שנורת "צ'ק אנג'ן" נדלקה. אין קשר בין התרעת הנורה לבין מצב המנוע.
פרק ג' - חבותה של הנתבעת 1
ג'1 - הנתבעת גילתה גילוי נאות
13.הנתבעת 1 חבה חובת גילוי נאות לתובע מכוח הוראותיו של סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח - 2008, הקובע כך (ס"ק ג' ו- ד' לא יצוטטו להלן מחוסר רלוונטיות):
"(א) לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)נחתם חוזה בכתב בינו לבין רוכש הרכב (בסעיף זה - החוזה);
(2)העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - טופס גילוי);
(3)רוכש הרכב אישר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.
(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן:
(1)שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה העוסק ברכב תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(2)שמו המלא של בעל הרכב, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה הבעלים תאגיד גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(3)מספר הבעלים הקודמים של הרכב, וככל הידוע לו - אם הבעלים הקודמים היה חברה שעיסוקה החכר - גם את שמה ומספרה של החברה;
(4)פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי;
(5)מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רישומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי;
(6)הסכום שישולם בעבור הרכב"
14.נוכח תנאיו של סעיף 14(ב)(4) לחוק, חלה על הנתבעת 1 החובה לפרט בפני התובע את הפגיעות שנגרמו לרכב. בפרשנות סבירה ניתן לומר כי "פגיעות" כוללות גם ליקויים משמעותיים ברכב, העשויים להשפיע על מחירו ועל שיקול הדעת של הרוכש בעת הקנייה.
15.בענייננו הנתבעת 1 הזמינה בדיקה במכון "קומפיוטסט הנדסה" ביום 26/5/15 והציגה את הדו"ח בפני התובע (נספח ב' לתצהירו של רמי זיסמן). בדו"ח סומן בבירור שמצב המנוע לא תקין ונרשמה האבחנה "בלוק מנוע. נזילת שמן". על בסיס ממצאי הדו"ח הנתבעת 1 מסרה את הרכב לתיקון במוסך "פרופשיונל מוטורס" בע"מ ביום 28/5/15 (נספח ב' וסעיף 5 לתצהירו של רמי זיסמן).
התובע אינו חולק על כך שהדו"ח הוצג בפניו ושהנתבעת 1 עדכנה אותו שבוצע תיקון (עמ' 33, ש' 33-26).
16.מסקנתי היא שהנתבעת 1 עמדה בחובת הגילוי הנאות לפי הוראות החוק, שכן מסרה לתובע את כל המידע שהיה ידוע לה נכון ליום מכירת הרכב.
ג'2 - הסכם הרכישה לא כלל אחריות חוזית
17.הסכם הרכישה של הרכב על ידי התובע מהנתבעת 1 צורף כנספח לתצהירו של מר שמואל גאולי. אין חולק על כך שהרכב נרכש על ידי התובע "ללא אחריות וללא תיקונים", כפי שנרשם במפורש בהסכם. המשמעות היא שהנתבעת 1 אינה מחויבת כלפי התובע לפי תנאי אחריות ולמעשה התביעה לא הוגשה בעילה מכוח אחריות חוזית.
ג'3 - טענה לפי חוק המכר
18.על פני הדברים, מכירת הרכב לתובע עם הליקוי המשמעותי במנוע מהווה "אי התאמה נסתרת" כמשמעותה בהוראות חוק המכר, התשכ"ח - 1968.
19.סעיף 15 לחוק המכר דן ב- "אי התאמה נסתרת" כלומר כזו ה- "ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה". סעיף 16 לחוק המכר כותרתו "העלמת אי התאמה" והוא דן באי התאמה ש- "נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה".
20.בסעיף 3.2 לתנאי ההסכם בין התובע לבין הנתבעת 1 נקבע ויתור מפורש על טענת פגם ו/או אי התאמה בקשר עם רכישת הרכב, "בכפוף להוראות חוק המכר התשכ"ח - 1968 לעניין אי התאמה נסתרת".
21.כאמור העלמת אי התאמה נסתרת עוסקת באי גילוי עובדות לקונה, אלא שבנסיבות העניין, כפי שפורט לעיל, שוכנעתי שהנתבעת 1 גילתה לתובע את העובדות שהיו ידועות לה.
ג'4 - טענות הנתבעת 1 לנזק ראייתי
22.הנתבעת 1 טענה בסעיף 31.1 לכתב הגנתה שהתובע מנע ממנה אפשרות להתגונן מפני התביעה וגרם לה נזק ראייתי מהותי, בכך שלא פנה אליה בזמן אמת כאשר הפקיד את הרכב במוסך "פרי מוטורס". בסעיף 9 לתצהירו של מר שמואל גאולי ובסעיף 8 לתצהירו של מר רמי זיסמן נטען שלנתבעת 1 לא ניתנה האפשרות לבדוק את הרכב.
23.התובע שלל את הדברים והעיד כך:
"ש:(מדברים יחד) מאחר ולקחת את הרכב למוסך למה לא פנית אלינו לשלמה סיקסט?
ש.ב.: למה לא פנית לשלמה סיקסט.
ת: שלמה סיקסט פניתי ברגע שהבנתי שזו תקלה משמעותית, פניתי לשלמה סיקסט.
ש: אחרי שכבר החליפו את המנוע ברכב.
ת: מה פתאום לא.
ש: לפני שהחליפו את המנוע ברכב?
ת: ביום ראשון הבאתי את האוטו למוסך.
ש:כן.
ת:ביום שני בבוקר אמרו לי תשמע זו תקלה משמעותית. והדבר הראשון שעשיתי אחרי זה היה להתקשר למנהל הסניף, והוא אמר לי אני מצטער אתה קנית את זה בלי אחריות, אין מה לעשות. אמרתי לו טוב מה, זה לא נשמע לי שבזה אנחנו סוגרים את זה, תקלה מאוד מאוד משמעותית ודיי מיד אחרי שקניתי את האוטו. אז הוא אמר, נתן לי טלפון של אולי זה מוסך שירות או לא יודע מה, ענתה לי שם איזושהי מרכזנית, היא הפנתה את זה לאחראי יש לי את השם בבית,
ש:טוב בסדר.
ת:והוא חזר ונתן לי את אותה התשובה" (עמ' 37, ש' 34 - עמ' 38, ש' 17).
מצאתי שעדותו המפורטת של התובע בעניין זה הייתה מהימנה ואני מקבל אותה במלואה, כך שאין לטענת הנתבעת 1 לנזק ראייתי על מה לסמוך. הנתבעת 1 קיבלה מהתובע הודעה בזמן אמת והסתפקה במתן תשובה שהרכב נמכר ללא אחריות, כך שאין לה אלא להלין על עצמה.
ג'4 - הנתבעת 1 התרשלה בתיקון ובתחזוקת הרכב ועל כן היא חבה בפיצוי בגין הנזק
24.בסעיף 23 לכתב התביעה נטען כי הנתבעת 1 התרשלה בכך שלא תחזקה את הרכב כנדרש ובאופן מקצועי טרם מכירתו ובכך שלא נהגה כפי שהיה על מוכרת רכב סבירה לנהוג בנסיבות העניין.
25.כאמור, דו"ח חברת "קומפיוטסט הנדסה" אשר נערך עבור הנתבעת 1 ביום 26/5/15 הציג בפניה תמונה ברורה של מנוע "לא תקין" בשל נזילת שמן בבלוק המנוע.
הנתבעת 1 הציגה חשבונית של חברת "פרופשיונל מוטורס 1" בע"מ מיום 28/5/15, המעידה על כך שהרכב הועבר לטיפולה ביום 27/5/15. בחשבונית נכתב כך:
"עבודות
בדיקת נזילות שמן + שטיפה וניקוי
חיזוק ברגי אגן שמן מנוע לביטול נזילות + החלפת פקק ריקון
בדיקת מפלס שמנים - הוספת שמן מנוע.
חלפים
תרסיס לניקוי vmd36, פקק שמן פוקוס 3 + מונדאו 131 מק, שמן מנוע aw30 fe (1.5)".
בתחתית דף החשבונית נכתב כי "בתקלות התחממות וחוסר מים + נזילות / רטיבות שמן מנוע גרר - אין אחריות על נזק עתידי למנוע או לגיר".
26.בהתאם לממצאיו ולמסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, אנשי המוסך מטעמה של הנתבעת 1 לא איתרו את התקלה שגרמה לנזילות שמן המנוע וכפועל יוצא גם לא תיקנו אותה. הפעולות שבוצעו על ידם - חיזוק ברגי אגן השמן והוספת שמן מנוע - לא נועדו ולא יכלו לפתור את התקלה עצמה אלא שנועדו לשמור על המצב הקיים ולהאריך את חיי המנוע.
27.מסקנות המומחה מבססות את טענת הרשלנות שבהתנהלותה של הנתבעת 1 או מי מטעמה. הנתבעת 1 לא העידה מי מטעמה בדבר ההנחיות שניתנו למוסך ואף לא זימנה לעדות את מי מעובדי המוסך, אשר בדק את הרכב והחליט על סוג התיקון הנדרש.
28.אי הבאת העדויות הנ"ל פועלת לחובתה של הנתבעת 1 ומחזקת את המסקנה, שתיקון הרכב והפעולות שבוצעו בו לקראת מכירתו לתובע, נעשו ברשלנות.
29.הנתבעת 1 חבה חובת זהירות כלפי לקוחותיה הרוכשים ממנה את כלי הרכב המשומשים ובכללם התובע. הנתבעת 1, בעצמה ובאמצעות מי מטעמה, הפרה את חובת הזהירות וכתוצאה ישירה מכך הרכב נמכר עם המנוע במצבו כתוצאה מליקויי נזילת שמן.
30.הנתבעת 1 התרשלה ולא נהגה באופן שבו היה מצופה ממנה לנהוג כמוכרת רכב סבירה ומכאן שדינה של תביעת התובע נגדה להתקבל.
פרק ד' - אחריותה של הנתבעת 2
31.בתאריך 3/6/15, טרם רכישת הרכב, התובע העביר אותו לבדיקה לפני קניה במכון הנתבעת 2, שערכה דו"ח בדיקה (סעיף 6 ונספח ח' לכתב התביעה). בדו"ח הבדיקה של הנתבעת 2 סומן שהמנוע במצב תקין ללא תוספת הערות כלשהן. לאחר הבדיקה ובהסתמך על המצג שהוצג לתובע ע"י נציג הנתבעת 2 בנוגע למצב הרכב, התובע ואשתו גמרו בדעתם לרכוש אותו (סעיף 7 לכתב התביעה).
32.בסעיפים 2 ו- 3 להסכם הבדיקה שנחתם על ידי התובע והנתבעת 2 נקבע כך:
"2. הננו מאשרים בזאת את אחריותנו למצבו הטכני של הרכב עפ"י ממצאי הבדיקה. האחריות הינה לתקופה של שלושה חודשים מיום בדיקת הרכב, או לתקופה של 3,000 ק"מ מיום בדיקתו, לפי המוקדם שבמועדים, והיא כפופה לבלאי סביר של הרכב ולמערכותיו במהלך תקופה זו.
3. האחריות מתייחסת למערכות העיקריות של הרכב: מנוע (למעט בלאי ואיכול קורוזיבי פנימי ובלתי נראה לעין), מערכת הנעה, היגוי ומתלה, שילדה ומרכב, ולאלו בלבד".
33.בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, תוצאות הבדיקה של הנתבעת 2 אינן מתיישבות עם הממצאים ועם המסקנות אודות מצב המנוע בעת הבדיקה.
המומחה ציין בחוות הדעת, שביום 21/3/17 הוא ביקר במכון הנתבעת 2 בכדי לקבל מידע ואף נפגש עם בודק הרכב מר זאב בן ארי, שמסר כי אין בידיו תיעוד של הבדיקה למעט הדו"ח עצמו. המומחה סבר כי יש לתמוה על אובדנו של התיעוד (סעיף 7(י) לחוות הדעת).
34.הנתבעת 2 בחרה שלא לזמן לעדות את בודק הרכב מטעמה או כל גורם מקצועי אחר במכון, שיכול היה להסביר את ממצאי הבדיקה, בניסיון לסתור את מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט.
35.חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מלמדת על רשלנות מקצועית של הנתבעת 2 בביצוע הבדיקה. אין ספק כי הנתבעת 2 חבה חובת זהירות כלפי לקוחה התובע, אשר הסתמך על ממצאי הדו"ח כאשר החליט לרכוש את הרכב. ניתן להניח בסבירות גבוהה, כי אילו ממצאי הדו"ח היו מצביעים על ליקוי במנוע, כפי שמומחה בית המשפט ציפה למצוא בדו"ח, התובע היה נמנע מרכישת הרכב או שהיה עומד על תיקון מלא, כך שהנזק היה נמנע ממנו.
36.הנתבעת 2 אחראית לפיכך לנזקי התובע הן מכוח רשלנותה והן מכוח הוראות הסכם ההתקשרות שנחתם בינה לבין התובע.
סיכום
37.בהתאם למסקנות שפורטו לעיל, תביעת התובע נגד שתי הנתבעות מתקבלת באופן מלא.
38.על הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:
א.סך הנזק לפי דו"ח השמאי 22,022 ₪ ושכ"ט השמאי בסך של 1,770 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום מתן פסק הדין.
ב.אגרת התביעה בסך 755 ₪.
ג.חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך 1,755 ₪.
ד.שכ"ט עו"ד בסך של 5,567 ₪ (כולל מע"מ).
39.ביחסים שבין הנתבעות, אני מוצא כי בנסיבות העניין מידת אחריותה של הנתבעת 1 היא בשיעור של 70% ומידת אחריותה של הנתבעת 2 היא בשיעור של 30%.
40.סכומי פסק הדין ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ניתן היום, י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.
