נגד
צדדים שלישיים:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ – 37949-05-16
2. אריה כהן – 37949-05-16, 29100-01-16, 5570-04-16
ע"י ב"כ עו"ד י' חאיק
רקע כללי
1. ביום 9.9.14, בכביש כברי-נהרייה, אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבות שלוש מכוניות שנסעו זו אחר זו ("תאונת שרשרת").
הרכב הראשון בשיירה היה רכבו של טוני חסרוני (להלן: "חסרוני"), התובע בתיק 29100-01-16.
הרכב השני היה רכבה של מרוות ספדי (להלן: "ספדי"), בו נהג בעלה אמיר ספדי, ותביעתה הוגשה בתיק 37949-05-16.
הרכב השלישי היה רכבה של חברת ל. עדן אחזקות בע"מ (להלן: "עדן"), בו נהג דוד אלפסי (להלן: "אלפסי"). עדן היא התובעת בתיק 5570-04-16.
2.רצה הגורל, ובאופן מקרי, היו שלוש המכוניות מבוטחות בביטוחים מקיפים בחברת הביטוח הפניקס (להלן: "הפניקס").
חסרוני וספדי קיבלו שניהם תגמולי ביטוח מהפניקס, והם תובעים את נזקיהם העקיפים (הפסד הנחת העדר תביעות, השתתפות עצמית וכדומה). עדן תובעת תגמולי ביטוח בשל הנזק לרכבה.
3.מתחילה הייתה מחלוקת בין הנהגים אודות נסיבות התאונה. בעוד חסרוני וספדי טענו, כי אלפסי הוא האחראי לכל נזקיהם, משום שהדף את רכב ספדי אל עבר רכב חסרוני, טענו עדן ונהגה אלפסי, כי אלפסי הצטרף לתאונה קיימת, דהיינו לפגיעת רכב ספדי ברכב חסרוני.
בפתח ישיבת ההוכחות הוסרה מחלוקת זו מעל הפרק, והוסכם על הכל, כי מי שנושא באחריות לקרות התאונה הוא נהג הרכב השלישי, אלפסי, אשר הדף את רכב ספדי אל עבר רכב חסרוני.
4.אין מחלוקת, כי פוליסת הביטוח שהוצאה לרכב השלישי, רכבה של עדן, כיסתה שימוש ברכב על ידי נהג מגיל 30 ומעלה.
אין מחלוקת, כי מי שנהג ברכב – אלפסי – היה בן 26 בעת התאונה.
עם זאת, לטענת עדן, חודשים אחדים לפני קרות התאונה פנתה לסוכן הביטוח שלה, אריה כהן (להלן: "סוכן הביטוח") וביקשה לשנות את תנאי הפוליסה, כך שזו תכסה נהג מגיל 24 ומעלה, וזאת לאחר שהחליטה להעסיק את אלפסי, ונוצר לטענתה הצורך בשינוי תנאי הפוליסה.
סוכן הביטוח מאשר טענת עדן. לטענתו, אכן נתבקש לעשות שינוי כאמור בתנאי הפוליסה, אישר את השינוי המבוקש, אך בפועל שכח לטפל בביצוע השינוי אל מול הפניקס.
הפניקס, מצדה, חושדת, כי עדן וסוכן הביטוח עשו יד אחת נגדה, ורק בדיעבד, לאחר קרות התאונה, רקמו שניהם יחד גרסה זו, על מנת להקנות כיסוי ביטוחי לתאונה, שלא היה לה בפועל כיסוי כזה.
5. במסגרת התיקים השונים הוגשו הודעות לצדדים שלישיים, באופן שנוצרו "חזיתות" בין כל הצדדים, לצורך הכרעה בכל מחלוקת שעשויה להתעורר בין מי מבעלי הדין לבין עצמם. סוכן הביטוח צורף לכל הליכים על ידי הפניקס, כצד שלישי.
6.השאלה העיקרית שיש להכריע בה היא, איפוא, שאלת קיומו של כיסוי ביטוחי לרכבה של עדן.
אין חולק, כי אם הייתה הסכמה בין הסוכן לבין המבוטח, כי תנאי הפוליסה ישונו כך שהיא תכסה נהג מגיל 24 ומעלה, הסכמה זו מחייבת את הפניקס, בהיות הסוכן שלוח שלה, גם אם הסוכן התרשל, ושכח - כטענתו - להודיע לפניקס על השינוי.
אולם, אם יימצא, כטענת הפניקס, כי גרסת הסוכן ועדן בדבר הסכמה לשינוי תנאי הפוליסה מבעוד מועד אינה אמת, ולמעשה מדובר בקנוניה ובשקר שלאחר מעשה, הרי שאין כיסוי ביטוחי בחברת הפניקס לרכב עדן, והפניקס אינה חייבת לשלם תגמולי ביטוח לעדן, כמו גם לשפות צדדים שלישיים על נזקיהם.
טענות הפניקס
7.במסגרת כתב הגנתה מפני תביעת עדן טענה הפניקס, כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה בשל גילו של הנהג ולאור תנאי הפוליסה, והכחישה את טענת עדן, כי דרשה במפורש מסוכן הביטוח להקנות לה כיסוי ביטוחי לנהג מגיל 24.
בהתייחס לטענתה החלופית של עדן, כי בכל מקרה קיים כיסוי ביטוחי יחסי, בהתאם ליחסי הפרמיות, טענה הפניקס, כי לא יעלה על הדעת שמבוטח יבקש להוזיל את הפרמיה כאשר הוא עורך ביטוח, אך לאחר מעשה יטען כי יש כיסוי יחסי, בכל מקרה, בהתאם ליחס הפרמיות בין הכיסוי המלא לכיסוי החלקי.
8.במסגרת ההודעה לצד שלישי ששיגרה הפניקס כנגד סוכן הביטוח טענה:
א. כי סוכן הביטוח מסר גרסאות שונות בפני הפניקס, על מנת להקנות כיסוי ביטוחי למרות שהנהג ברכב היה בגיל 26 בלבד, והכיסוי בפוליסה – מגיל 30;
ב. כי על סוכן הביטוח לפצות אותה בכל סכום שבו תחויב בתביעה – "מכוח העובדה כי הצד השלישי מעל בתפקידו ופעל בחריגה מהרשאה תוך שהצד השלישי עושה יד אחת עם הנתבעים 3-4 בבניית סיפור וטענות משפטיות על מנת להקנות כיסוי ביטוחי לאירוע" (סעיף 10 להודעה לצד שלישי).
9.לתמיכה בטענותיה הגישה הפניקס הגישה תצהיר קצר שנערך על ידי גב' מורן בנצור, עורכת דין, עובדת מחלקת התביעות המשפטיות.
בתצהיר הנ"ל נטען:
א. כי הפוליסה שהוצאה מכסה נהג מגיל 30 ומעלה;
ב. כי תביעת המבוטחת (עדן) נדחתה בשל העדר כיסוי ביטוחי לנהג, שכן גילו מתחת ל-30;
ג. כי גם בשנים קודמות הוצאו לעדן פוליסות ביטוח המכסות נהגים מגיל 30 ומעלה, "ואין כל רלבנטיות לעלות פוליסה כזו או אחרת. המדובר בהפרת חוזה מצד המבוטחת ולא בהחמרת סיכון".
ראיות נוספות מטעם הפניקס – לא הובאו.
טענות עדן והסוכן
10.סוכן הביטוח ועדן מציגים חזית אחת, על פיה סוכן הביטוח התבקש לעדכן את פוליסת הביטוח לרכב כך שתכלול נהג מגיל 24 ומעלה, וסוכן הביטוח אישר כי הדבר אכן ייעשה.
על פי טענת מנהלה של עדן, יחיאל לוי, בחודש יוני 2014 התחיל להעסיק את אלפסי כנהג המכבסה שבבעלות עדן. לתמיכה במועד תחילת ההעסקה צורף לתצהירו של לוי תלוש משכורת של אלפסי. כן צורף תצהירו של אלפסי, לפיו החל לעבוד ביוני 2014 כנהג המכבסה. עוד קודם לתחילת העסקתו של אלפסי, על פי הנטען, פגש יחיאל לוי את סוכן הביטוח בבית קפה בנהריה, וביקש כיסוי ביטוחי מתאים. לטענת יחיאל לוי, סוכן הביטוח אמר לו במפורש, שאין בעיה ושיראה את העניין כסגור. בדיעבד, ולאחר שהפניקס הודיעה שאינה מכירה בכיסוי הביטוחי, מסר לו סוכן הביטוח, כי שכח לשנות את תנאי הפוליסה כפי שהתחייב.
11.כאמור, סוכן הביטוח מסר תצהיר דומה.
לטענתו, רק לאחר שנדחה הכיסוי הביטוחי הבין, כי שכח לשנות את פרטי הפוליסה על פי בקשת המבוטח. עוד הוא טוען, כי מסר לפניקס שמדובר בטעות שלו, אולם זו סירבה להכיר בכיסוי הביטוחי למרות הודעתו.
מעמדו של סוכן הביטוח
12.סימן ו' בפרק א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, מוקדש למעמדו של סוכן הביטוח.
על פי הקבוע בסעיפים 32-36 לחוק הנ"ל, רואים את סוכן הביטוח כשלוח של המבטח, בכל הנוגע לכריתת חוזה הביטוח, חובת הגילוי, קבלת דמי הביטוח ומתן הודעות.
לעניין זה נפסק זה מכבר:
"אנו רואים כי המחוקק מייחס לסוכן ביטוח מעמד נכבד ככל הנוגע להיווצרות חוזה הביטוח ולמהלכו ומטיל אחריות לגבי חלק מפעולותיו על כתפי המבטח. העיסוק כסוכן ביטוח הינו עיסוק טעון רישוי, תוך שנדרשות כשירויות מסוימות... המחוקק כיוון לכך שבכל הקשור לפעילות סוכן הביטוח המוזכרת לעיל הנטל לפקח על פעולותיו ולוודא שהסוכן פועל בהתאם להרשאה שיקבל מן המבטח יוטל על המבטח ולא על המבוטח.
... על המבטח לוודא ששלוחו פועל בהתאם להרשאה, ועליו לוודא שהוא בוחר לו סוכן ביטוח מהימן שיפעל לשביעות רצונו. מובן, שכאשר חורג הסוכן כשלוח מההרשאה, יעמדו למבטח התרופות המנויות בחוק השליחות תשכ"ה-1965. לדעתי, אין מניעה שסוכן הביטוח יאמר למבוטח, כי הסיכום ביניהם כפוף לאישור חברת הביטוח ועד אז אין למבוטח כיסוי ביטוחי, אך עליו לעשות כן במפורש. אך במקרה כמו המקרה שלפנינו, שסוכן הביטוח אינו מסייג את הקיבול אלא מבטיח כי יש כיסוי ביטוחי החל מתאריך מסוים, יחייב הדבר את המבטח..." (ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811, 818).
13.מכאן, ככל שייקבע, כי סוכן הביטוח אכן אישר בקשתה של עדן להרחיב את הכיסוי הביטוחי לנהג מגיל 24, ומסר למנהלה של עדן כי "העניין סגור", אף אם שכח לעדכן את הפניקס בכך, הרי שיש באישורו של סוכן הביטוח כדי לחייב את הפניקס, ולהקנות כיסוי ביטוחי לאירוע כולו.
אם, לעומת זאת, ייקבע – כטענת הפניקס – כי סוכן הביטוח מעל בתפקידו, ועשה יד אחת עם המבוטח ב"בניית סיפור על מנת להקנות כיסוי ביטוחי לאירוע", הרי שמדובר במרמה של ממש, ובוודאי שאין מדובר בשליחות אשר מחייבת את השולח. במצב דברים כזה לא תהיה עדן זכאית לכיסוי ביטוחי כל שהוא, תביעתה נגד הפניקס תידחה, וכך גם הודעת צד שלישי כלפיה (בתיק ספדי), ותביעת הצד השלישי שהוגשה במישרין נגדה (בתיק חסרוני).
14.אעיר, כי במצב הדברים הנתון, לא היה, למעשה, כל מקום להגשת הודעה לצד שלישי נגד הסוכן בטענה לחריגה מהרשאה ומעילה בתפקיד, שכן – ממה נפשך: אם תתקבלנה טענות עדן, ייקבע כי יש כיסוי ביטוחי מתוקף מעמדו של סוכן הביטוח כשלוח של הפניקס, ואין עילה לחייב את סוכן הביטוח לשפות את הפניקס בגין "מעילה בתפקידו" או "חריגה מהרשאה"; ואם יידחו טענות עדן, משום שגרסתה המתואמת עם סוכן הביטוח אינה אלא שקר, ייקבע כי אין כיסוי ביטוחי, התביעות נגד הפניקס תידחנה, וממילא אין עילה לשיפוי בגדר ההודעות לצד שלישי.
נמצא, אפוא, כי ההודעות לצד שלישי שהגישה הפניקס נגד סוכן הביטוח – מיותרות, שכן ממילא אינן יכולות להתקבל.
דיון והכרעה בשאלת הכיסוי הביטוחי
15.בכל הנוגע לסוגיה העיקרית שבמחלוקת – סוגיית הכיסוי הביטוחי – הובאו, כאמור, עדויותיהם של יחיאל לוי הבעלים של עדן, סוכן הביטוח ונציגת הפניקס. גם נהגה של עדן, אלפסי, נחקר בקצרה על ידי ב"כ הפניקס בנוגע להעסקתו על ידי עדן.
16.על כף אחת של כפות המאזניים – עדויותיהם של סוכן הביטוח ושל יחיאל לוי, שתיהן מתארות פגישה מקרית בבית קפה, בסמוך לפני תחילת העסקתו של הנהג אלפסי, כשלושה חודשים לפני התאונה, ובה ביקש יחיאל לוי מסוכן הביטוח להוסיף כיסוי ביטוחי לנהג מגיל 24, וסוכן הביטוח אישר שהדבר יבוצע וניתן "לראותו כסגור".
על הכף השנייה – עדותה של גב' בנצור מהפניקס. כפי שצוין לעיל, אין בתצהירה טענות עובדתיות כל שהן שמצביעות על כך שגרסאות הסוכן והמבוטח אינן אמת. עדויות נוספות מטעם הפניקס לא הובאו.
בחקירתה הנגדית העידה גב' בנצור, כי היא עצמה לא ניסתה לבדוק את אמיתות טענותיו של הסוכן, ואינה יודעת אם גורם כל שהוא בפניקס ניסה לבדוק אותן (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 14-17). עוד העידה כי "עצם העובדה שמוגשת הודעה לצד ג' נגד הסוכן, זה אומר שהסוכן חרג מתפקידו. עצם העובדה שהוגשה הודעה, זה אומר שמישהו בפניקס בירר, לא אני ספיציפית" (שם, שורות 22-23).
17.כידוע, צד המבקש להוכיח מעשי מרמה שבוצעו על ידי האחר, נדרש להעמיד תשתית ראייתית ראויה לטענותיו. עליו להטות את מאזן ההסתברויות האזרחי, כך שביהמ"ש ישתכנע בטענותיו בשיעור של 51% לפחות, אלא שכדי להטות את מאזן ההסתברויות בטענת מרמה, יש להביא ראיות משמעותיות ובעלות משקל, מבחינת כמות הראיות וטיבן (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל, פ"ד מ(1) 589).
אין צורך להכביר מילים על כך, שאין בעדותה של גב' בנצור כדי להטות את מאזן ההסתברויות, לפי כל אמת מידה.
לא זו בלבד, שאין בתצהירה של גב' בנצור כדי להצביע על אותם נתונים עובדתיים שגרמו לפניקס לחשוד באמיתות דבריו של סוכן הביטוח, אלא שחקירתה הנגדית מלמדת, שכלל לא ברור אם נעשתה בדיקה מעמיקה של הטענות (חקירה כל שהיא, בירור על אודותיו של סוכן הביטוח, שיחה עמו ועם עובדיו, חקירת המבוטחים וכיו"ב), ואם נעשתה בדיקה כל שהיא, הרי שעורך הבדיקה לא הובא לעדות.
18.ב"כ הפניקס בסיכומיה השליכה יהבה על נתונים שונים שעלו מחקירתו הנגדית של סוכן הביטוח בביהמ"ש. לטענתה, עלה מחקירתו של הסוכן:
א. כי התקיימה שיחה בינו לבין מי מטעם הפניקס בעניין הכיסוי הביטוחי למבוטחת עדן, אף שבהתחלה שלל קיומן של שיחות כאלו;
ב. כי הוא אישר שעובדת משרדו, גב' יהודית, הייתה מטפלת בתיקי הפניקס בסוכנות הביטוח, ואישר כי היא עזבה את עבודתה;
ג. כי הוא אכן ביקש מהפניקס שלא ידברו על הנושא עם גב' יהודית, אף שבהתחלה ניסה להכחיש זאת.
19.אם אף אניח, כי יש ממש בכל הטענות הללו (ולא היא), ברי כי אין בהן משום תחליף לראיות בעלות משקל להוכחת מרמה וקנוניה בין סוכן הביטוח לבין המבוטח.
בעיקר לא ברור מה ביקשה הפניקס ללמוד מנושא מעורבותה של גב' יהודית מסוכנות הביטוח בטיפול בתיקי הפניקס. גב' יהודית הנ"ל, אשר פרטים מלאים שלה נמסרו לה על ידי סוכן הביטוח, לא הוזמנה לעדות, ואין בעצם הזכרת שמה כדי ללמד דבר. ממילא, טענת הסוכן הייתה, ששכח לעדכן את גב' יהודית בעניין שינוי תנאי הפוליסה שהתחייב אליו כלפי המבוטחת, ולכן השינוי לא בוצע בפועל (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 19-20). גם העובדה שסוכן הביטוח ביקש שלא ישוחחו עם גב' יהודית על העניין הוסברה על ידי סוכן הביטוח בעדותו, כאשר העיד – "אמרתי שידברו איתי כי אני הסוכן" (שם, שורה 16).
עצם קיומן של שיחות בין סוכן הביטוח, אשר ניסה לפעול מול הפניקס על מנת שתעמוד מאחורי דבריו ותאשר את קיומו של הכיסוי הביטוחי למרות שעדכון הפוליסה בפועל לא בוצע, אינו מעלה ואינו מוריד, ואינו תומך כהוא זה בחשדותיה של הפניקס.
20.לסיכום המקובץ לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי עדן הוכיחה, שפנתה מבעוד מועד אל סוכן הביטוח, וביקשה להוסיף כיסוי ביטוחי לנהג מגיל 24, על רקע רצונה להתחיל להעסיק נהג בחברה, והצורך שנוצר בביטוח כזה (צורך שלא היה קיים קודם לכן, כאשר מי שנהג ברכב היו יחיאל לוי, שגילו מעל 30, ואביו). סוכן הביטוח אישר בקשתה של עדן, והודיע לה מידית, כי שינוי תנאי הפוליסה יבוצע. בפועל, שכח הסוכן לבצע את השינוי בחברת הפניקס, אך האישור שנתן למבוטחת, עדן, מחייב את הפניקס, מכוח מעמדו של סוכן הביטוח כשלוח של המבטחת.
קביעה זו נסמכת על עדויותיהם של יחיאל לוי ושל סוכן הביטוח, אשר לא נסתרו באופן כל שהוא, נותרו איתנות לאחר החקירות הנגדיות, ולפיכך אני רואה לנכון לקבלן במלואן.
21.לאור קביעה זו, מוטלת על הפניקס החובה לפצות את מי שניזוק בתאונה, לרבות מבוטחה, כפוף להוכחת הנזק ביחס לכל תובע, כפי שיפורט בהמשך.
דינן של ההודעות לצד שלישי כנגד סוכן הביטוח – להידחות.
תביעת חסרוני
22.תביעת חסרוני נסמכת על אישור הפסדים שניתן לו על ידי המבטחת שלו, הלוא היא הפניקס עצמה.
בהתאם לאישור זה, כתוצאה מהפעלת הפוליסה נגרם לחסרוני נזק כדלקמן:
א. דמי השתתפות עצמית - 1,993 ₪;
ב. דמי השתתפות עצמית בירידת ערך - 246 ₪;
ג. נזק צפוי בעת חידוש פוליסה – הפסד הנחה -1,274 ₪;
ד. סך הכל – 3,513 ₪
אף שהפסד הנחת העדר התביעות (פריט ג' לעיל) ניתן היה להוכיח באמצעות פוליסות מאוחרות יותר (שכן מדובר בתאונה משנת 2014), ואף שהדבר לא נעשה על ידי התובע, איני רואה עילה מדוע לא לחייב את הפניקס לשלם לחסרוני את מלוא הפסדיו, בדיוק כפי שהעריכה אותם הפניקס עצמה באישור ההפסדים שנתנה לו. מעבר לכך יוער, כי חסרוני העיד בביהמ"ש, כי הוא נדרש מאז לתשלום פרמיה גבוהה יותר מבעבר (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 8), ואיני רואה סיבה שלא לקבל את עדותו בעניין זה.
23.לפיכך, אני מחייבת את הפניקס (כנתבעת ישירה בתביעת חסרוני) לשלם לתובע בתיק 29100-01-16 סכום של 3,513 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.1.16 ועד התשלום בפועל.
כן תשלם הפניקס לחסרוני הוצאות משפט בסך 1,100 ₪ (סכום הכולל גם את האגרה ששולמה), ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪. בקביעת שכר הטרחה לקחתי בחשבון, כי התקיימו בתיק זה שתי ישיבות.
תביעת ספדי
24.גם תביעת ספדי עוסקת בהפסדים עקיפים, שכן הנזק הישיר לרכב שולם על ידי הפניקס, כמבטחת הרכב בביטוח מקיף. הרכב ניזוק והוכרז כאבדן מוחלט, ולפיכך לא נדרשה ספדי לשלם השתתפות עצמית. עם זאת, נגרמו הפסדים אחרים.
ההפסדים הנתבעים הם כדלהלן:
א. הפסד הנחת העדר תביעות - 2,189 ₪;
ב. הפסד פרמיית מקיף לאחר ביטול הפוליסה - 1,717 ₪;
ג. ערך הגג שלא שולם על ידי חברת הביטוח - 6,486 ₪;
ד. שכירות רכב למשך חודשיים - 3,717 ₪;
ה. הפסדים לחברה ולעסק של התובעת - 1,000 ₪;
ו. סך הכל - 15,109 ₪
(יוער, כי סכום התביעה תוקן והועמד על הסך הנ"ל בפתח ישיבת ההוכחות).
25.אף שהפניקס שילמה, כאמור, את תגמולי הביטוח, היא לא הסכימה לכלול בהם סכום של 6,486 ₪ בגין תוספת לערך הרכב עבור חלון בגג הרכב. הטעם לסירובה של הפניקס כמבטחת הרכב לשלם רכיב זה של ערך הרכב אינו ברור, שכן לא צוין על ידי מי מהצדדים באופן מפורש באיזה מכתבי הטענות שלפניי.
על כל פנים, לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, המציינת את ערכו הכולל של הרכב, וכוללת בערך הרכב תוספת של 6%, בסכום הנ"ל, עבור גג נפתח. כן צורף לכתב התביעה אישור סוכן הביטוח עלואן מחמד אודות ההפסדים השונים, ובין היתר נרשם בו ערך הגג שלא שולם על ידי הפניקס בסכום הנ"ל. בנוסף צורפה תכתובת דוא"ל בין סוכן הביטוח לבין מחלקת תביעות רכב בפניקס, אשר גם בה ציינה הגב' יפית גרגיר ביטאון מחברת הפניקס: "ערך הגג שלא אושר הינו 6486 ₪ לפי דוח השמאי".
לטענת הפניקס, שילמה את מלוא ערך הרכב על פי המחירון, ולכן אין לחייבה ברכיב זה.
דין טענה זו להידחות, הן משום שהפניקס לא הגישה מסמכים תומכים בטענתה (חישוב מחירון שהוצג בעת הדיון לא הוגש כראייה, ולא צורף לתצהיר או לכתבי טענות), והן משום שהתובעת הוכיחה – (א) קיומו של גג נפתח ברכב (באמצעות חוות הדעת ובאמצעות רישיון הרכב שצורף לכתב התביעה); (ב) ערכו של גג נפתח בחישוב ערך הרכב (באמצעות חוות הדעת, שלא נסתרה, ואשר עורכה לא נתבקש על ידי הפניקס להתייצב לחקירה על חוות דעתו); ו-(ג) את העובדה שלא קיבלה תגמולי ביטוח מהמבטחת שלה (הפניקס) בגין רכיב זה (באמצעות תכתובת שנערכה בין הסוכן לבין מחלקת התביעות בפניקס).
לאור כל אלו, זכאית ספדי לפיצוי גם בגין רכיב זה, שעבורו לא קיבלה תגמולים מהפניקס, כמבטחת שלה.
26.ספדי זכאית לפיצוי גם בגין נזקים עקיפים נוספים, בהתאם לאישור ההפסדים, דהיינו – הפסד הפרמיה ששולמה מראש עבור שנה, והפסד הנחת העדר התביעות. כל אלו בהתאם לאישוריה של הפניקס עצמה (נספחים 5 ו-6 לכתב התביעה).
מנגד, אני דוחה את תביעת ספדי לתשלום דמי שכירות עבור רכב חלופי, ולתשלום הפסדים שנגרמו לעסק.
הפסדי העסק לא הוכחו כלל. דמי שכירות אמנם שולמו, אך כפי שעולה מהקבלות שצורפו לכתב התביעה, דמי שכירות שולמו על ידי חברת גשרים מסחר שילוח ועמילות מכס בע"מ. הטענה כי מדובר בחברה בבעלות ספדי אינה יוצרת זיקה בין הפסד זה לבין התובעת, ולפיכך אין לחייב את הפניקס לשלם לתובעת הפסד נטען זה.
27.הפניקס אינה נתבעת בתביעת ספדי, אלא צורפה לתביעה זו כצד שלישי על ידי עדן.
לאור האמור, אני מחייבת את עדן ואלפסי, יחד ולחוד, לשלם לספדי סך של 10,392 ₪ (רכיבים א', ב', ג' בסעיף 24 לעיל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה, 18.5.16, ועד התשלום בפועל.
כן ישלמו עדן ואלפסי לספדי הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ (סכום הכולל גם את האגרות ששילמה בתביעתה ובהודעה לצד שלישי בתיק 29100-01-16), ושכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪. בקביעת שכר הטרחה לקחתי בחשבון, כי התקיימו בתיק זה שתי ישיבות.
28.ההודעה לצד שלישי ששלחו עדן ואלפסי כנגד הפניקס – מתקבלת במלואה, כך שעל הפניקס לשפות את המודיעים (עדן ואלפסי) בכל סכום שישלמו לתובעת ספדי על פי פסק דין זה. נושא ההוצאות ושכ"ט עו"ד ביחס להודעה זו יובא בחשבון בהמשך, במסגרת ההתייחסות לתביעת עדן עצמה.
תביעת עדן
29.תביעת עדן היא תביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מקיף.
לתביעה צורפה חוות דעת שמאי לפיה לרכב עדן נגרם נזק בסך 17,340 ₪, בגין פגיעת החזית הקדמית של הרכב, וכן ירידת ערך בסך 1,200 ₪. בנוסף תובעת עדן את שכ"ט השמאי, בהתאם לקבלה שצורפה, בסך 1,280 ₪ (כולל מע"מ – אף שלא היה מקום לכלול רכיב זה בתביעה המוגשת על ידי חברה).
במסגרת כתב התביעה ציינה עדן, כי בהתאם לתנאי הפוליסה חלה עליה השתתפות עצמית בסך 1,995 ₪, ולפיכך ניכתה סכום זה מסכום התביעה. סך הכל תבעה עדן – 17,825 ₪.
30.הפניקס לא הגישה חוות דעת נגדית, עם זאת לטענתה, לא הוצגו קבלות בדבר ביצוע התיקונים בפועל. מנהלה של עדן אף ציין בתצהירו, כי התיקון בוצע בעלות של 10,000 ₪ בלבד, על מנת שניתן יהיה להמשיך לנסוע עם הרכב. התיקון בוצע, על פי האמור בקבלה, רק בחודש מאי 2015, ועל כן ספק אם אכן היה נחוץ לצרכי נסיעה בטיחותית, כנטען.
דין טענות הפניקס להידחות. משלא הוגשה חוות דעת נגדית, ובשעה שחוות הדעת והתמונות שצורפו לה מתעדות נזק שנגרם לרכב באירוע התאונתי מיום 9.9.14, על המבטחת לשלם תגמולי ביטוח בגין הנזק, כפי שהוכח.
31.בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לחייב את הפניקס לשלם לעדן את נזקיה בסך 17,629 ₪ (מלוא הנזק, בניכוי השתתפות עצמית), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה, 4.4.16, ועד התשלום בפועל.
בנוסף תשלם הפניקס לעדן הוצאות משפט בסך 2,700 ₪ (סכום הכולל בתוכו גם אגרות למיניהן, לרבות אגרות בהודעות לצד שלישי), ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ). שכר הטרחה נקבע בשים לב לסכום התביעה, להתקיימות שתי ישיבות בביהמ"ש, ולצורך בהגשת הודעות לצד שלישי.
הודעות לצד שלישי נגד סוכן הביטוח
32.דין שלוש ההודעות לצד שלישי אשר שלחה הפניקס נגד סוכן הביטוח – להידחות.
לאור דחייתן, תישא הפניקס בהוצאות סוכן הביטוח, בסך 500 ₪, ובשכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ (כולל מע"מ). בקביעת שכר הטרחה לקחתי בחשבון את העובדה שמדובר בשלוש תביעות שאוחדו, את סכומי ההודעות לצד שלישי, וכן את העובדה כי התקיימו בתיק זה שתי ישיבות.
סוף דבר
33.בחינת הראיות שהובאו בפניי בסוגיית הכיסוי הביטוחי מעלה, כי עלה בידי מבוטחת הפניקס, עדן, להוכיח, כי כמה חודשים לפני התאונה פנתה לסוכן הביטוח, ביקשה שינוי בתנאי הפוליסה כך שזו תכסה גם נהג מתחת לגיל 30 (מעל גיל 24), ובקשתה אושרה מיידית על ידי סוכן הביטוח.
גרסה זו של עדן נתמכה בעדותו של סוכן הביטוח עצמו, ומנגד – לא הביאה הפניקס ראיות כל שהן להפרכת גרסה זו, או לתמיכה בחשד המקנן בקרבה, כי מדובר בקנוניה ובמרמה שלאחר מעשה.
אישורו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח, כמוהו כאישור המבטחת עצמה, בהיות הסוכן שלוח של המבטח.
פועל יוצא מכך, יש לקבוע כי פוליסת הביטוח שהוצאה לרכב עדן מקנה כיסוי ביטוחי לאירוע נשוא תביעה זו, ומחייבת את הפניקס לשלם תגמולי ביטוח למבוטחת שלה, ופיצויים לצדדים שלישיים, אשר ניזוקו בשל רשלנותו של נהג המבוטחת.
34.החיובים הכספיים המוטלים על הפניקס כלפי כל אחד מהגורמים פורטו לעיל, ביחס לכל אחד מהצדדים בנפרד.
כל התשלומים שנקבעו לעיל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן – יישאו אלו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.
35.בשולי פסק הדין יצוין, כי טרם שולמו במלואן כל האגרות הנחוצות בגין הודעות צד שלישי שהוגשו בתיקים השונים.
על מגישי ההודעות (הפניקס + אלפסי ועדן) לדאוג לתשלום האגרות החסרות לאלתר, שאם לא כן, תועבר גבייתן למרכז לגביית אגרות וקנסות.
המזכירות תותיר את התיק פתוח, על מנת לאפשר תשלום באמצעות גזברות בית המשפט, וזאת למשך 21 יום מהיום.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
