"צד המבקש להוכיח מעשי מרמה שבוצעו על ידי האחר, נדרש להעמיד תשתית ראייתית ראויה לטענותיו", כתבה השופטת דנה עופר בתגובה לטענותיה של "הפניקס" בתביעה שעסקה בתאונת שרשרת.
בית משפט השלום בעכו קיבל את תביעתה של מבוטחת בחברת הפניקס, וחייב את חברת הביטוח לשלם לה תגמולים בסך כ-18,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,700 שקל. השופטת דנה עופר דחתה את טענת המבטחת כי סוכן הביטוח והמבוטחת עשו יד אחת כדי להונות אותה.
התאונה שבה עסקה התביעה אירעה בספטמבר 2014 בכביש כברי-נהריה, ובה היו מעורבות שלוש מכוניות שנסעו בשיירה. רצה הגורל ושלוש המכוניות היו מבוטחות כולן בביטוחים מקיפים ב"הפניקס".
כל המעורבים הסכימו כי מי שנושא באחריות לתאונה הוא נהג הרכב השלישי בשיירה, הנמצא בבעלות חברת "עדן אחזקות".
בין הצדדים נוצרו "חזיתות" שונות, אולם המחלוקת העיקרית והחשובה שבה נדרשה השופטת עופר להכריע הייתה שאלת קיומו של כיסוי ביטוחי לרכבה של עדן, שכן פוליסת הביטוח כיסתה שימוש ברכב על ידי נהג מגיל 30 ומעלה, ומי שנהג ברכב היה בן 26 בזמן התאונה.
נהגי הרכב הראשון והשני בשיירה קיבלו שניהם תגמולי ביטוח מהפניקס, ובתביעתם תבעו רק נזקים עקיפים (הפסד הנחת היעדר תביעות, השתתפות עצמית וכדומה).
חברת עדן תבעה מהפניקס תגמולי ביטוח בשל הנזק לרכבה. טענתה הייתה כי חודשים אחדים לפני התאונה היא פנתה לסוכן הביטוח שלה, ושינתה את הפוליסה כך שהיא כיסתה נהגים מגיל 24.
סוכן הביטוח אישר את גרסה זו. הוא טען כי התבקש לעשות שינוי כאמור בתנאי הפוליסה, אישר את השינוי המבוקש, אך בפועל שכח לטפל בכך מול הפניקס.
הפניקס, מצדה, הגישה הודעת צד שלישי נגד סוכן הביטוח. היא הביעה חשד שהסוכן ו"עדן" עשו יד אחת נגדה, ולאחר התאונה רקמו יחד גרסה זו בשביל הכיסוי הביטוחי.
לא ביצעה בדיקה רצינית
בנוגע לסוגייה העיקרית שהייתה במחלוקת, השופטת עופר קיבלה את תביעתה של עדן תוך מתיחת ביקורת על "הפניקס". בעניין זה, מצד אחד ניצבו העדויות של בעלי עדן, וכן של הנהג וסוכן הביטוח, שסיפרו על פגישה בבית קפה קצת לפני העסקת הנהג, כאשר בעל החברה ביקש מסוכן הביטוח להוסיף כיסוי ביטוחי והסוכן אישר שהעניין "סגור".
מנגד, הפניקס הביאה לעדות יחידה את אחת מעובדותיה, שלא הציגה עובדות כלשהן שמצביעות על כך שגרסאות הסוכן והמבוטחת אינן אמת. אותה עדה מסרה שהיא עצמה לא ניסתה לבדוק את אמיתות טענות הסוכן, ואינה יודעת אם גורם כלשהו ניסה לבדוק אותן לעומק.
השופטת ציינה כי עדות זו אינה מטה את הכף לטובת הפניקס, ובוודאי שלא הובאה ראייה כלשהי לקנוניה. "צד המבקש להוכיח מעשי מרמה שבוצעו על ידי האחר, נדרש להעמיד תשתית ראייתית ראויה לטענותיו", הזכירה.
בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את גרסתה של עדן וסוכן הביטוח, שאמנם שכח לבצע את השינוי בחברת הפניקס, אך האישור שנתן לעדן מחייב את הפניקס מכח מעמדו כשלוח שלה.
"לאור קביעה זו, מוטלת על הפניקס החובה לפצות את מי שניזוק בתאונה, לרבות מבוטחה, כפוף להוכחת הנזק ביחס לכל תובע", סיכמה השופטת. מלבד תגמולי הביטוח וההוצאות לעדן, חויבה הפניקס חויבה לשלם לסוכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 שקל.
- ב"כ התובע 1: עו"ד ר' ג'ריס
- ב"כ התובע 2: עו"ד מ' פלאח
- ב"כ התובעת 3: עו"ד ק' רטוש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י' שקואי ואח'
- ב"כ צד ג': עו"ד י' חאיק
עו"ד דוד סער
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.