בפני תביעה, שעניינה תשלום עבור מערכת מיזוג אוויר, שהתקינה התובעת בהזמנת הנתבע, במפעל דרוזנט שבעוספיא, המשמש לייצור כלי טיס של התעשייה האווירית (להלן: "המפעל").
התביעה החלה כבקשה לביצוע שטר בתיק הוצאה לפועל מס' 517384-05-16. ההתנגדות לביצוע שטר, שהגיש הנתבע, התקבלה בהסכמה ביום 15/11/16, והתיק עבר לסדר דין מהיר.
הצ'קים שהוגשו לביצוע הינם שלושה שיקים בסך כולל של 21,400 ₪ מתוך שישה צ'קים, שמסר הנתבע לתובעת. שלושה צ'קים נפרעו, ושלושת הצ'קים נשוא התביעה חוללו בהוראת ביטול: צ'ק מס' 497 לזמן פרעון 4/3/16 בסך 5,000 ₪, צ'ק מס' 428 לז.פ. 21/3/16 בסך 10,000 ₪ וצ'ק מס' 498 לז.פ.4/4/16 בסך 6,400 ₪.
ההתנגדות לביצוע שטר
לטענת הנתבע, במערכת מיזוג האויר, שתקינה התובעת, נמצאו ליקויים רבים, אם כי אי ההתאמה התגלתה רק לאחר מספר חודשים, כאשר התברר שהמערכת מיזוג אינה עומדת בדרישות הלחות הקיימות במפעל. בהמשך אף התברר שמערכת הקירור הותקנה באופן רשלני. הנתבע טען לנזקים רבים והוצאות. כתוצאה מאי ההתאמה במערכת המיזוג נאלץ הנתבע להתקין על חשבונו, שני מייבשי לחות בסך 18,480 ₪. הנתבע טען לניכוי הוצאות ונזקים אלה מהתמורה בגין אי ההתאמה, והגיש תביעה נזיקית נגד התובעת בסך 82,160 ₪ (ת"א 23397-12-16 ווהב נ' הכל לצרכן בע"מ).
טענות הנתבע
הנתבע טוען כי נשכר על ידי חברת דרוזנט לביצוע עבודות שיפוץ בבניין קיים במפעל, במסגרתו שכר את שירותי התובעת לביצוע עבודות מיזוג אוויר, לאספקת מערכת מיזוג אויר הכוללת תעלות ומזגנים ומערכת בקרת טמפרטורה ושמירת לחות בהיקף של 40,000 ₪, לא כולל מע"מ. לטענת הנתבע מספר חודשים לאחר התקנת המערכת מיזוג, בחודשי הקיץ, התברר כי המערכת הותקנה ללא מערכת לחות ובקרת טמפרטורה, כפי שהתחייבה התובעת לבצע ע"פ מפרט שנמסר לה, עובר לביצוע העבודות (נספח א' לתצהיר הנתבע מיום 26/2/17, להלן: "המפרט"). עוד טוען הנתבע, כי התקנת המזגנים אינה בטיחותית מאחר ותושבת המזגן קטנה מאורכו וחלקו של המזגן תלוי באוויר. לטענתו, התקיימו מספר פגישות במפעל עם מנהל התובעת, מנהל המפעל וקבלן החשמל לתיקון הליקויים הנטענים, אך התובעת התעלמה ודחתה את כל פניות הנתבע, כך שנאלץ הנתבע להתקין שני מתקני מייבשי לחות כפתרון זמני בסך 18,480 ₪, על מנת להקטין את נזקיו.
טענות התובעת
התובעת טוענת כי ההתקשרות ביניהם הינה מבוססת על הסכמה בעל פה ועל הצעת מחיר שנשלחה על ידי התובעת לנתבע, במסרון מיום 21/11/15, ואושרה על ידי הנתבע, ולא נחתם בין הצדדים כל הסכם בכתב. (נספח א' לתצהיר התובעת, להלן: "הצעת המחיר"). לטענתה, מערכת מיזוג האוויר הותקנה לשביעות רצון הנתבע ומזמין הפרויקט, התעשייה האווירית, ולראיה הנתבע מסר את שלושת השיקים, נשוא התביעה, לאחר התקנת מערכת המיזוג, ובגינם הוציאה התובעת קבלות (נספח ב' לתצהיר התובעת). לדבריה, נשכרה על ידי הנתבע לשם התקנת מערכת מיזוג אויר בלבד, ועל מנת להתקין מערכת ויסות לחות, נדרש להכין מפרט מתאים, לרבות הצעת מחיר והסכמים נפרדים. התובעת מתארת כי עלות מערכת בקרת לחות גבוהה מעלות כל מערכת המיזוג. התובעת אישרה את קיום הפגישה במפעל, וטענה כי נציגה הסביר לנציגי המפעל שהמערכת מיזוג אינה אמורה לשלוט בוויסות הלחות מאחר ומדובר במערכת נפרדת, שכאמור אותה התובעת לא נשכרה לבצע. עוד ציינה כי המפרט, עליו מתבסס הנתבע כראיה להתחייבות לאספקת מערכת הלחות, לא הוצג בפניה, לא על ידי הנתבע, ולא על ידי התעשייה האווירית טרם ביצוע עבודות המיזוג. במיוחד מכחישה התובעת את התוספת שנכתבה בכתב יד לאחר פרק 15 למפרט "מתקני מיזוג אויר". "ניתונים שיש לקחת בחשבון 1. בקשת טמפ' ולחות בשני חדרים 18-25 מעלות צלסיוס 2. לוחות 20%-60%". של השליטה בלחות, על גבי מפרט זה, כתובה בכתב יד בלי חתימה על ידה.
התובעת טוענת כי הנתבע קיבל את מלוא התשלום עבור העבודות, שהיא ביצעה מאת המזמין, וכי לא הועלתה על ידי האחרון כל טענה נגד העבודות.
הראיות
הנתבע הגיש תצהירי עדות ראשית שלו, בו חזר על כל הטענות בהתנגדות לביצוע שטר. הנתבע צירף גם תצהירים של מר נאיף עסקאלה, מנהל המפעל, ושל מר כרמי נסראלדין, קבלן החשמל במפעל. כן הגיש חוות דעת מומחה, מר אדוארד קירמאיר, יועץ מיזוג אויר, מיום 25/9/17, התומכת לכאורה בטענותיו. על פי חוות הדעת, שנערכה על יסוד ביקור שביצע המהנדס קירמאיר במפעל, נמצא כי לא הותקנה מערכת בקרה והתראה לחריגה מתנאי טמפרטורה ולחות. עוד נמצאו ליקויים בהתקנת מערכת המיזוג ובאיכותה, כגון: מותג יחידות המיזוג, התקן הנדרש, התאמת תפוקת היחידות למפעל, אי התקנת סיפונים לנקזים וכו'. המהנדס הבהיר בחוות הדעת כי לא קיבל חומר כתוב, כגון תכניות, מפרט טכני, כתב כמויות, דפי קטלוג של ציוד, וטען לפי מידע שנמסר לו, כי מסמכים אלו ברשות הקבלן המבצע, היינו, התובעת (סעיף 3 לחוות הדעת). המהנדס המליץ על תכנון והתקנת מערכת מיזוג אויר חדשה, בהתאם לדרישות המפעל.
דיון ומסקנות
אין חולק בין הצדדים, שמערכת מיזוג האוויר סופקה לנתבע, למפעל, ללא מערכת בקרת לחות. אין גם חולק כי בגין ההתקשרות בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב, וקדמה לה הצעת מחיר במסרון.
מאחר ומדובר בטענת הגנה כנגד צ'קים, נטל הראיה בתיק זה מוטל על הנתבע.
"לרשותו של תובע שטרי עומדות חזקות ראייתיות שונות, דוגמת חזקת התמורה (סעיף 29 (א) לפקודת השטרות). מכוח חזקה זו, כאשר חלוקים הצדדים בשאלה עובדתית, כגון אם פרע הנתבע את הסכום הנקוב בשטר או שהוא פטור מלשלמו מסיבה כלשהי, על הנתבע השטרי להוכיח את גרסתו. כאשר בית המשפט מתקשה להכריע בין הגרסאות הסותרות, עליו לפסוק לטובת התובע. לעומת זאת, בתביעה על פי עסקת היסוד, חל הכלל הרגיל המטיל את חובת ההוכחה על התובע, "המוציא מחברו עליו הראיה" (ש. לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 85).
המחלוקת העיקרית בתביעה זו נוגעת לתנאי הזמנת מערכת מיזוג האוויר מהתובעת. לאור זאת יש לבחון מה היו הנתונים שהעביר הנתבע לתובעת, מה הציעה התובעת לנתבע, ומה היו דרישות הנתבע.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 19/10/17, נחקרו בעלי הדין על תצהיריהם, וכן נחקרו העדים לרבות המומחה מטעם הנתבע.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם, עיינתי בראיותיהם וקראתי את סיכומי באי כחם, אני מחליטה לקבל את התביעה.
אני מתנצלת בפני הצדדים על האיחור במתן פסק הדין, עקב ריבוי תיקים, שנערמו על שולחני למתן פסק דין.
תנאי ההתקשרות בין הצדדים
התובעת טוענת שסיפקה את המערכת מיזוג בהתאם להצעת המחיר המוסכמת, אם כי המחיר הופחת בסופו של דבר ל- 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, כדברי הנתבע (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 1-2). הנתבע אינו חולק על סכום ההזמנה, 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום ששת הצ'קים, שמסר לתובעת. הנתבע העיד שהוסכם בין הצדדים שהמערכת מיזוג תעמוד בתנאי הלחות והטמפרטורה (80 אחוזי לחות), וזאת בהתאם למפרט שנמסר לנציג התובעת, עובר לשליחת הצעת המחיר, בו נרשם בכתב ידם של בעל המפעל, מר אנואר שעב, ושל מר נאיף עסאקלה, את תוספות דרישות הלחות (שם, עמ' 4, שורות 18-23).
לטענת התובעת, מערכת מיזוג האוויר סופקה בהתאם להצעת המחיר, שניתנה במסרון (נספח א' לתצהיר העדות הראשית של עד התביעה, מר סכס). שם נכתב "עלות מזגנים כולל תעלות ותריסים 14,900 ₪ עלות ספרינקלרים ומתזים 37500 ₪ עלות תקרה אקוסטית 60/60 35,000 ₪". ההתקשרות דנן היתה למזגנים כולל תעלות ותריסים. הנתבע טוען כי דרישות הלחות, הוסברו לנציג התובעת במפורש, בפגישה שנערכה במפעל, יחד עם מנהל המפעל וקבלן החשמל (העדים מטעמו), טרם ביצוע העבודות, וסוכם כי על התובעת לתכנן ולבצע את מערכת מיזוג האוויר בהתאם לדרישות הקיימות במפרט, וברשותו הודעת ווצאפ המאשרת זאת, אך לגרסתו, התובעת העלימה הודעה זו (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 1-23). ההודעה לא הוגשה וכך גם לא התכניות, אף שהנתבע העיד כי יש לו את זה בבית (שם, עמ' 6, שורות 1-4).
המהנדס מטעם הנתבע, מר קירמאיר, נחקר על חוות דעתו. יוזכר כי לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע צורף מכתב נשוא כותרת משרד "קירמאיר יאירי מהנדסים יועצים" מיום 13/11/16 חתום על ידי מר אופיר יאירי, המסכם ביקור במפעל ביום 10/11/16 (נספח ד' לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע). לאחר הישיבה המקדמית נערכה ביום 25/9/17 חוות דעת חתומה על ידי מר אדוארד קירמאיר. הוא הצהיר על ביקורו במפעל אך לא ציין מתי ביקר במפעל. בדיון התברר כי הביקור נערך בסוף חודש אוגוסט 2017 (פרוטוקול, עמ' 8, שורות 10-16). מר קירמאיר הצהיר בחוות הדעת כי לא קיבל שום חומר כתוב של קבלן המבצע כגון תכניות, מפרט טכני, כתב כמויות דפי קטלוג של ציוד וכי "לא התקבלו מסמכים אלא מקבלן מבצע" (סעיף 3 לחוות הדעת). בדיון טען כי הציגו בפניו את המפרט (נספח א' להתנגדות), אך טען שזה לא המסמך היחידי. לדבריו, קיבל דף נתונים בו היה רשום את בקרת הטמפרטורה והלחות עם ערכים במספרים (שם, עמ' 8, 27-31). עד ההגנה, מר נאיף עסאקלה, מנהל המפעל העיד כי הנתבע חתם על המפרט וכתבי כמויות (שם, עמ' 11, שורות 1-2). העד גם העיד כי המסמכים אמורים להיות בחזקת הנתבע (שם, עמ' 11, שורה 32 עד עמ' 12, שורה 4).
למרות שהנתבע והעדים מטעמו טענו במפורש, כי ברשותם עוד ראיות להתחייבות התובעת, שלכאורה מאשרים או מחזקים את גרסת הנתבע, לא הוצגו מסמכים נוספים מלבד המפרט, שגם עליו לא טרח הנתבע להחתים את נציג התובעת. הימנעות הנתבע מלהביא מסמכים אלו כתמיכה לגרסתו, מקום שניתן היה לעשות זאת, עומדת לחובתו וכפי שנקבע בע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פ"ד לה(1), 736, עמ' 762-763:
"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מביהמ"ש ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי ביהמ"ש להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".
בענייננו, לא הוצג בפני כל נימוק הגיוני מדוע לא הוגשו מסמכים אלו, הנמצאים בהישג ידו של הנתבע, כדבריו:
"ש. איפה האישור ששלחת לו?
ת. זה אצלו. ויש לי מיום 17.11.15 הודעת וואצפ שהוא קיבל אותה ונתתי לו את כל המפרט כולל הלחות ומה שמדובר עליו" (שם, עמ' 5, שורות 5-7).
"ש. איפה הצעת מחיר לתכנון מערכת מיזוג אוויר שהתובעת צריכה לתכנן?
ת. הוא נתן לי את זה, אני ובעל המפעל והמנכ"ל נתנו לו את מה שצריך והוא צריך לבנות את המערכת לפי המפרט שנתנו לו, ויש לי את זה בוואצפ לפני שעשיתי איתו את ההסכם ולפני שקיבל שקל אחד" (שם, עמ' 5, שורות 18-21).
ובהמשך השיב:
"ש. יש לך העתק מהתוכניות והתכנון שהתובעת הכינה עבורכם?
ת. יש לי את זה בבית. ונתתי את זה להם, לא ביקשו ממני את זה" (שם, עמ' 5, שורות 24-25).
הנתבע גם העיד כי התעשייה האווירית ביצעה בדיקה טרם פתיחת המפעל, בדיקה שככל הנראה יצאה תקינה, שכן הנתבע העיד שחברת דרוזנט שילמה לו את כל הכסף בגין העבודות (שם, עמ' 6, שורות 26-31). הדעת נותנת כי ברשות התעשייה האווירית או אצל דרוזנט מצויים מסמכים המעידים על תקינות מערכת מיזוג האוויר מאותה בדיקה שנערכה, וגם סביר להניח שאם היו ליקויים כלשהם במערכת המיזוג, לא הייתה חברת דרוזנט משלמת לנתבע את מלוא סכום העבודות. הנתבע נמנע מלהביא ראיה או כל ראיות אחרות מכל גורם כלשהו, המעידות על חובתה של התובעת לספק מערכת לחות כמופיע במפרט, באופן שקמה חזקה לחובתו שמדובר בראיה מזיקה לעניינו.
יתרה מכך, קיים קושי לקבל את גרסת הנתבע, כאילו דווקא הדרישות המהותיות מצידו, נרשמו בכתב לא שלו על גבי המפרט, שנמסר לתובעת טרם תחילת ביצוע העבודות. כל עדי ההגנה העידו כי התובעת לא חתמה על המפרט. במפרט נכתב בכתב יד את סוג העבודות בנפרד מצד שמאל בצמוד למחיר לכל סוג עבודה, בעוד שבצד ימין נרשם בכתב יד אחר את התוספת של מערכת הלחות. במילים אחרות, הצדדים ראו לנכון להפריד בין סוגי העבודות ומחיריהן, וביטאו זאת במפרט ובהצעת המחיר. היעדרן של דרישות בקרת הלחות מהצעת המחיר מקבלת משנה תוקף, שכן טכנולוגיה של מיזוג אוויר, מקררת את האוויר ולא מוסיפה לו לחות. אם אכן הייתה דרישה כזו מצד הנתבע והמזמין, מן הסתם הייתה דרישה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בהצעת המחיר או בכל מסמך אחר. כאמור העידו עדי ההגנה כי מסמכים כאלה קיימים בידי הנתבע, אך הם לא הוצגו. טענת הנתבע כי התובעת מסתירה את ההודעה הקודמת להצעת המחיר, כעולה מההודעה המחוקה בנספח א' לתצהיר העדות הראשית של התובע היתה אפשרית, אך הנתבע, העיד כי ההודעה נמצאת בחזקתו, אך לא הביא אותה, ולא טען כי ניסה לאתר או לשחזר את ההודעה, ככל שנמחקה על ידי התובעת.
מחוות הדעת של המהנדס קירמאיר עולה, כי קיימים ליקויים במערכת המיזוג (סעיף 12 לחוות הדעת). עם זאת, המהנדס ציין בבירור כי לא נמסרו לו תכניות, מפרט טכני וכתב כמויות טרם מתן חוות דעתו, על כן, אני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומים, לפיה אין ממש בחוות הדעת בכדי להוכיח את חובתה של התובעת לספק מערכת מיזוג שתמנע הצטברות לחות.
משלא טרח הנתבע, מראש, טרם ביצוע העבודות, להחתים את התובעת על דרישות אלו, אין לו להלין אלא על עצמו, ולא עלה בידו להוכיח כי באה מצידו דרישה כזו מראש בשלב הזמנת מערכת המיזוג.
באשר לטענה כי התובעת היתה אמורה לבצע את התכנון למערכת מיזוג האוויר, שוב לא מצאתי כי הנתבע הוכיח שהתובעת התחייבה לבצע את התכנון. הנתבע טען בדיון כי על התובעת לתכנן את המערכת, כדבריו "הוא צריך לתכנן את המערכת יש לו מפעל והוא מתכנן את המערכת" (שם, עמ' 5, שורה 14-17). מנגד, טען נציג התובעת, מר ג'סאן סכס, בחקירתו הנגדית כי אינו מתכנן מיזוג אויר (שם, עמ' 12, שורה 21). סעיף 15.1.010 במפרט קובע כך: "תיכנון וביצוע מערכת מיזוג אויר ותכלול תעלות ומזגנים. הערה: המערכת תתוכנן ע"י יועץ חשמל או מיזוג". הנתבע לא הציג ראיה לפיה התובעת משמשת גם כיועץ מיזוג אויר, כדרוש במפרט וכטענתו לעיל. יתרה מכך, לא הוסבר מהיכן נבעו אותן דרישות לחות, שנרשמו בכתב יד על גבי המפרט. לא נטען אם היה מתכנן לפרויקט מטעם המפעל או מטעם התעשייה האווירית, שהרי טען הנתבע, שאת אותן דרישות כתב מנהל המפעל, טענה שהוכחשה על ידי מר עסאקלה בחקירה הנגדית, ובד בבד טען כי ביקש שדרישות אלו ירשמו (שם, עמ' 10, שורות 25-32). אני סבורה כי ההיגיון מצביע על כך שקבלן משנה, למרות שיש לו מפעל עם ציוד, כנטען, עדיין אינו בעל הידע הרלוונטי כדי לשמש יועץ מיזוג אוויר. ממכלול הנסיבות והעדויות, אני קובעת כי גם כאן לא השכיל הנתבע להוכיח בראיות את התחייבות התובעת לביצוע התכנון. מר אנואר סעב בעל המפעל, שנטען כי כתב את התוספת בכתב יד (שם, עמ' 4, שורות 18-27) לא העיד מטעם הנתבע.
טיב עבודת התובעת
לא מצאתי מקום לתת משקל משמעותי לחוות דעת המומחה. ראשית, המומחה הראשון שביקר במפעל ביום 11/10/16 לא ערך את חוות הדעת, אלא מר קירמאיר. אני מקבלת כי האחרון ביקר במפעל בסמוך לערכת חוות דעתו, אך לא הובהר מדוע לא נתן את חוות הדעת עורך המסמך המקורי, נספח ד' להתנגדות. איש מהמומחים לא צילם תמונות, המעידות על הפגמים החמורים הנטענים כגון נזילות, טפטופים והתקנה לא ראוייה, ואת התמונות של המזגנים התלויים צילם הנתבע או מי מטעמו. בדיון התברר עד כמה התמונות אינן יכולות להוות בסיס לחוות דעת מקצועית, כאשר הובהר בחקירת עד התביעה, מר ג'סאן סכס, כי התווית המעידה על התפוקה ושאר פרטי המזגן ממוקמת בצד הפנימי ולא החיצוני (פרוטוקול, עמ' 15, שורות 21-25).
חוות דעת המומחה מבוססת ברובה על מידע, שנמסר ממזמין חוות הדעת, ומן הצד האחר הוצהר כי לא הוצג לו כל מסמך. בדיון התברר כי הוצג למומחה המפרט ואף מסמכים נוספים, אך הם לא פורטו בחוות הדעת ולא הוגשו. המומחה מתייחס גם למידע שנמסר מ"קבלן שהוזמן לבצע תיקונים במזגנים המיני מרכזיים, מסר שהמזגנים עובדים עם קרר 22" (סעיף 5 לחוות הדעת) וקובע כי מכירת מזגן עם קרר זה הופסקה בארץ בשנת 2010 (סעיף 6 לחוות הדעת). המדובר בעדות שמועה בעניין הקרר, שלא נבדק על ידי המומחה. כך היה גם במכתבו של המומחה מר יאירי, שציין כי "בשיחת טלפון עם טכנאי מיזוג שנתן שירות ליחידות הנ"ל הובהר כי מדובר במערכות מיזוג הפועלות על פריאון R-22" האסור בחוק (סעיף 5 בפרק "הערות וליקויים" במכתב המומחה מר יאירי מיום 13/11/16). המומחה, מר קירמאיר גם העיד במפורש על העדר ידיעה אישית:
"...ש.אתה יודע בוודאות שהמפעל דרש מערכת שתטפל בלחות?
ת.זה מופיע במפורש במסמך שאת הראית לי לא הייתי עד שותף לתהליך של ההזמנה והתכנון" (פרוטוקול, עמ' 9, שורות 6-16).
התרשמתי כי חוות הדעת אינה משפיעה על התביעה כאן, ואין בה כדי לקבוע כי התובעת לא נתנה את התמורה, שהתחייבה לתת לנתבע. גם המומחה אישר כי הבעיה העיקרית הינה תכנון המערכת (שם), וכאמור הנתבע לא הוכיח כי חלק זה של העבודה הוטל על התובעת. עד ההגנה, מר עסאקלה, מנהל המפעל העיד כי אינו מומחה בתחום מיזוג האויר (פרוטוקול, עמ' 11, שורות 26-29) ומן הצד האחר העיד כי מר סכס מטעם התובעת תכנן את מערכת המיזוג לפי הדרישות שהוא פירט לפניו (שם, שורות 9-24), אך לא היה לו עותק מהתכנון (שם, עמ' 11, שורות 13-14). מר נסראלדין, החשמלאי, לא השיב לשאלה מי תכנן את מערכת המיזוג, אך העיד כי הוא עובד מטעם הנתבע, וקיבל את מלוא התשלום עבור עבודתו. הנתבע העיד כי כלל לא נכח בפגישה בין עד התביעה, מר סכס, למנהל המפעל מר עסאקלה ולחשמלאי מר נסראלדין בחודש מרץ 2016 לאחר 15/3/16 ולאחר שהתגלה הליקוי הנטען בבקרת הלחות (שם, עמ' 7, שורות 15-30). הנתבע אישר כי מאז לא היתה תקשורת בינו לבין נציג התובעת לאור ההליכים המשפטיים, להבנתי עקב אי כיבוד הצ'קים והגשתם לביצוע. התרשמתי גם מעדות המומחה כי יש לו ביקורת בעניין מקצועיות הנתבע, כאשר נשאל לעניין ליקויים נראים לעין בהתקנה: "זה סוג של ליקויים שאתה יכול לראות במעמד ההתקנה כבר התובעת התקינה את מערכת מיזוג האויר האדם שעובד מסביב עובר יכול לראות את זה?" ענה: "אדם שמבין בזה רואה" (שם, עמ' 9, שורות 2-5).
במיוחד בחרתי שלא לקבל את חוות הדעת כראיה לטענות הנתבע לכשלון תמורה מלא, לאור העובדה שהכל מסכימים כי למרות הליקויים המהותיים, שנטענו, המפעל עבד מאז פתיחתו החגיגית ביום 1/3/16 (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 9-17) ולמצער עד לדיון ביום 19/10/17 (שם, עמ' 4, שורה 2). לא למותר להזכיר את טיב עבודת המפעל: מפעל לייצור חלפים לכלי טיס עבור התעשיה האווירית. קשה לקבל כי המפעל ממשיך ופועל במשך קרוב לשנתיים, כאשר מערכת המיזוג כה לקויה, עד שהיא דורשת החלפה מלאה. זאת ועוד, הנתבע העיד בפה מלא כי הוא קיבל את מלוא התשלום מהמזמינה, דרוזנט (שם, עמ' 4, שורות 30-31), וכי המזמינה הראשית, התעשיה האווירית בדקה את המפעל לפני תחילת הפעלתו.
אני דוחה את הטענה לפיה זכאי הנתבע לקזז את עלות שני מייבשי הלחות, שרכש ביום 16/3/16 (נספח ג' להתנגדות לביצוע שטר), ולהיפך, לאחר שלא קבעתי כי התובעת התחייבה לדאוג לבקרת הלחות, טענת הנתבע לפיה בהתקנת מייבשי הלחות נפתרה הבעיה, משמיטה את היסוד תחת טענתו כי היה צורך להחליף את כל המערכת, שהתקינה התובעת. המומחה לא נדרש לעניין, וכאמור הנתבע לא הוכיח כי ביצע כל פעולה נוספת במערכת המיזוג במפעל, שהמשיך לפעול במשך יותר משנה, כך שהטענה לתיקון זמני התבדתה. ב"כ הנתבע טען בפתח דיון ההוכחות בתשובה לשאלותיי כי המזמינה "דרשה תיקון ולכן הנתבע התקין מערכות חדשות על מנת להקטין את הנזק" ועוד כי הנתבע עומד להיתבע יחד עם התובעת (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 16-27). משלא הוגשה כל ראיה בעניין, אני קובעת כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו ולא נעשה על ידו דבר, והוא גם לא נתבע על ידי איש.
תשלום מלוא התמורה
התובעת הציגה שתי קבלות, שלטענתה הונפקו בזמן אמת, ונמסרו לנתבע (נספח ב' לתצהיר העדות הראשית), ולא מצאתי מקום לפקפק במהימנותן. אף איני מוצאת כי יש בספקות שעלו בעניין מועד עריכת הקבלות משום השפעה על השאלה נשוא ההכרעה כאן, באין חולק על התמורה, שהוסכמה, ואיזה צ'קים נפרעו ואיזה חוללו. אין חולק כי התאריך בקבלה מס' 157, 10/11/16, אינו הגיוני, שכן כבר בחודש מאי 2016 נפתח תיק ההוצל"פ בגין הצ'קים. מן הצד האחר בקבלה מס' 158 נראה תיקון בתאריך. לא הוגשו חשבוניות.
הנתבע העיד לא אחת כי מסר לנתבע חלק מהתשלום בסמוך לכריתת החוזה בעל פה ואת שלוש ההמחאות האחרונות לאחר ההתקנה, בדיקה שלו ולאחר בדיקה של התעשייה האווירית, כדבריו:
"ש. אז אם אני מסכמת את כל מה שאמרת את ההמחאות של כתב התביעה כרגע 3 המחאות אחרונות מסרת לו אחרי שראית שהמערכת עובדת?
ת. עובדת בקירור יש לדייק הפעלנו והיה חם בחוץ והיא פעלה והכל היה בסדר" (שם, עמ' 6, שורות 23-25).
ובהמשך -
"ש. התעשייה האוירית באה לבדוק שהמפעל עומד בתנאים שהיא זקוקה להם לצורך העבודה שלה?
ת. כן
ש. זה היה לפני הפתיחה?
ת. כן.
ש. אחרי שמסרת לו את ההמחאות?
ת. כן, אמרתי לך שהמזגנים עבדו בקירור איך נתתי לו את ההמחאות. נתתי לו בכיף" (שם, עמ' 7, שורות 1-7).
הנתבע לא חזר על טענת בא כחו לפיה כל שש ההמחאות נמסרו בגמר העבודה (סעיף 4 לבקשה), ולהיפך העיד כי מסר את ההמחאות ביום 15/11/15 (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 5-6).
דווקא מספרי הצ'קים וזמני פרעונם תואמים לכך שקבלה אחת הוצאה בנובמבר 2015 עבור שלושה צ'קים ע"ס 10,000 ₪ כל אחד במספרים עוקבים (426-428) ובזמני פרעון עוקבים (21/1/16 עד 21/3/16) וקבלה שניה בינואר 2016 עבור שלושת הצ'קים האחרים, שניים עוקבים (497-498, לז.פ. 4/3/16, 4/4/16) ואחד, שנפרע, ואינו בסדרה.
התנהלות הנתבע בהתקשרות
מעדות הנתבע, ניתן ללמוד כי הקל ראש בהתקשרות עם התובעת, ולא ערך הסכם מפורט בכתב לעבודה כה משמעותית, והסתפק בהצעת מחיר במסרון. הנתבע התרשל כשבחר לבדוק את פעולת המערכת מיזוג בקירור בלבד, מבלי לוודא את תקינות המערכת בהתאם לכלל הדרישות במפעל ובפרט לרמת הלחות הנדרשת, ככל שדרישה כזו הוצגה לנתבע או לתובעת. הנתבע לא טען כי בדק את אופן ביצוע המערכת מיזוג בהתאם לדרישות הלחות, המופיעות במפרט, אני דוחה את טענתו לפיה הפרטים, שנרשמו בכתב יד על נספח א' להתנגדות נדרשו על ידי המזמינה, המפעל או על ידו מאת התובעת.
לא ניתן לקבל כי התעשיה האווירית, המזמינה הראשית, לא ערכה את בדיקת המפעל כראוי, אלא ההיפך הוא הסביר. לא הוצג כל מסמך דחייה, בקשה לתיקונים או הודעת קיזוז מהתשלום לנתבע מאת התעשיה האווירית או המפעל. המפעל שילם לנתבע את התמורה.
לאמור יש להוסיף כי חרף טענות הנתבע אודות פניותיו לנציג התובעת, פניות, שכאמור נדחו, לא טרח הנתבע להציג ולו פניה אחת אודות הליקויים הנטענים, עד ליום 23/6/16 שאז הגיש התנגדות. הדבר תמוה, ופועל לחובתו. הנתבע טען כי עבודות המיזוג בוצעו ברשלנות וגרמו לו לנזקים כבדים. ב"כ הנתבע העלה בסיכומים טענות עובדתיות כגון בעניין תקלה בסוף שנת 2016, אך לא הניח לכך תשתית עובדתית, והפנה לנספח ג' להתנגדות, רכישת מייבשי הלחות במרץ 2016 (סעיף 10 לסיכומי הנתבע).
סיכום
הנתבע לא הוכיח כי הדרישות למערכת בקרת לחות היוו חלק מתנאי ההתקשרות בינו לבין התובעת. אני קובעת, איפוא, שהמערכת מיזוג אוויר סופקה על פי המוסכם, ולא הוכחה אי התאמה ביחס לתנאי ההזמנה.
על אף שמדובר בצדדים קרובים, וטענת כשלון תמורה חלקי, ומקל וחומר כשלון תמורה מלא, עשויה להקים הגנה, אני דוחה את טענות הנתבע בעניין.
אני קובעת כי לא הונחה תשתית ראייתית לטענה כי מערכת המיזוג, שהתקינה התובעת במפעל פגומה, וזקוקה להחלפה מלאה, אלא ההיפך הוא הנכון, המפעל המייצר חלקי כלי טיס עבור התעשיה האווירית, עבר ביקורת שלה, פעל לפחות קרוב לשנתיים לאחר העלאת הטענות על ידי הנתבע, הנתבע קיבל את מלוא התשלום מהמזמין עבור עבודת התובעת ואחרים, ולא היה זכאי לבטל את הצ'קים.
חוות הדעת נערכה ללא בסיס במסמכים, אף כי בדיון נטען כי היו מסמכים נוספים; לא הוברר מדוע הוחלף המומחה, ושני המומחים הסתמכו על מידע מכלי שני, מאת הנתבע או מאת טכנאים שונים. ובמיוחד חוות הדעת לא תרמה מאומה בשאלת היקף עבודת התובעת לפי הסכמת הצדדים.
אני מקבלת את התביעה, ומורה על המשך הליכי גביית הצ'קים בתיק ההוצל"פ שבכותרת.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,510 ₪.
ניתן היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
