תביעה נזיקית בגין מעשה כישוף

כללי

1. בפני תובענה כספית בגובה 200,000 שהגישה התובעת- האישה כנגד בעלה באותה עת (להלן: הנתבע" ו/או "האיש"). לתובענה שני ראשי תביעה האחד תביעה לנזקי גוף והשני תביעה רכושית בגין כספים שהתובעת מאמינה שהנתבע הבריח לאתיופיה  ובנה שם בית.
2. התיק נקבע להוכחות ליום 19.7.18 ואולם ביום 16.7.18 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יבוטל מועד ההוכחות, במקומו יגיש כל אחד מן הצדדים סיכומים קצרים מטעמו ובית המשפט ייתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק.

רקע וטענות הצדדים

3. הצדדים הינם יהודים עולים מאתיופיה אשר נישאו עוד באתיופיה  לפני כשלושים שנה ונולדו להם ארבעה ילדים . הצדדים חיים בנפרד זה מזה כשנה לפני הגשת התובענה. מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים היה בעיר xxxxxxx.
4. לגרסת התובעת בעדותה לפני פרידת הצדדים מרח עליה הנתבע בשנתה  מרקחת, שטיבה איננו ידוע לה, היא התעוררה והחלה מהומה (להלן "האירוע"). בדיעבד התברר לה כי את המרקחת הכין  לנתבע "מכשף" קהילתי ומטרתו הייתה לטשטש את דעתה ולפגוע בה (ס' 11 לתצהיר עדותה הראשית של התובעת).
5. לגרסתה מאז שהנתבע מרח עליה את המרקחת איננה אותו אדם; היא חשה חולשה, עייפות ופחדים

והדבר משפיע לרעה על חייה (ס'13 לתצהירה).

6. לטענתה באמור לעיל ביצע הנתבע כלפיה , עוולה של תקיפה ו/או הפרת חובה חקוקה ו/או רשלנות .
7. עוד לטענת התובעת, במהלך החיים המשותפים היה הנתבע מבריח סכומי כסף נכבדים למשפחתו שבאתיופיה, מאות שקלים מדי חודש. התובעת מאמינה שהנתבע הבריח סך מינימלי של 100,000 לאתיופיה. התובעת סבורה כי הנתבע בנה שם בית וכעת הוא נהנה מפירות השקעה זו שגם אותה הוא מסתיר ממנה והיא זכאית לפחות למחציתה (ס' 15 לתצהיר עדותה הראשית).
8. הנתבע מכחיש את טענות התובעת וטוען כי מדובר במחשבות שווא ובהזיות שלה, שכל קשר בינן לבין המציאות הוא מקרי בלבד. התובעת היא זו שהחליטה משום מה שעובר עליה משהו ועל סמך מחשבות תימהוניות אלה הגדילה לעשות ומאשימה אותו בכישוף ואין לו מושג בכלל על מה מדובר (ס' 9 לתצהיר עדותו הראשית ).
9. הנתבע גם מכחיש כל טענה להברחת כספים או לרכישת בית באתיופיה ושוב טוען להזיות של התובעת. הנתבע מדגיש כי בפועל הצליח בקושי לעמוד בכלכלת הבית ובתשלום ההוצאות השוטפות ומאז שעלה ארצה ביקר באתיופיה פעם אחת בלבד ,למשך חודש ימים ,לביקור משפחתי (ס' 13 ו-14 לתצהירו ).

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק ועיינתי בסיכומי הצדדים נחה דעתי כי דין התובענה על שני ראשיה להידחות בשתי ידיים.
11. באשר לתביעת הכישוף; התובעת לא תמכה עדותה בכל ראיה חיצונית על עצם קרות האירוע ואני מעדיף את עדות הנתבע כי האירוע כלל לא התרחש, על פני עדות האישה כי התרחש.
12. מעבר לכך התובעת לא הוכיחה דבר ולא הרימה את נטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליה. התעודות הרפואיות שצורפו על ידי האישה לתצהיר עדותה הראשית הינן סיכום ביקור אצל רופא משפחה מיום 21.11.17 דהיינו לאחר הגשת התביעה, וסיכום מחלה על הפלה שהייתה לה לפני שנים.
13. על פי הכתוב בסיכום הביקור של רופא המשפחה התלוננה התובעת על גירוד בכל הגוף ונקודות אדומות בגב והופנתה ליעוץ רופא אלרגיה. בתעודת הרופא הנ"ל ציין הרופא כי "לדבריה לפני 4 שנים ריסס לה בעלה לשעבר "משהו לדבריה רעל" ומאז מדי פעם יש לה גירודים". דברים אלה שלה  בביקור עומדים בסתירה לגרסתה בעדותה בשתי נקודות: האחת ,התובעת טענה בביקור כי הנתבע "ריסס " בניגוד לעדותה בו טענה כי הנתבע "מרח". השניה: בעדותה טענה הנתבעת כי האירוע היה עובר לפרידת הצדדים (ראה גם ס' 12 לסיכומיה) ,אשר אין מחלוקת שהייתה כשנה לפני הגשת התובענה,  בעוד שלפי דבריה לרופא האירוע היה לפני ארבע שנים, הרבה לפני מועד האירוע הנטען בכתב התביעה ובעדותה.
14. באשר לסיכום המחלה לגבי ההפלה שהייתה לה מדובר גם כאן באירוע מלפני כ-4 שנים לפני הגשת התביעה שעל פניו היה מוקדם בהרבה לאירוע ולא נטען לגביו דבר בכתב התביעה.
15. התובעת גם טענה כי ברשותה הקלטה של אחות הנתבע שהייתה שותפה למעשה (ס' 12 לתצהיר עדותה הראשית ), אך בחרה שלא לצרפה או לזמן את אחות הנתבע לעדות וגם זאת יש לזקוף לחובתה.
16. לו גם הייתי מקבל את גרסתה של התובעת באשר לקרות האירוע וכזכור איני מקבלה, הרי אין במסמכים שהוגשו כדי לבסס כל קשר סיבתי ולו לכאורה לאחריות הנתבע לתלונות התובעת על "חולשה עייפות ופחדים", ובית המשפט נעדר כלים כדי להעריך נזקי כישוף או אם הוא פעיל ואפקטיבי.
17. באשר לתביעה הרכושית: גם טענת התובעת כי האיש הבריח מאות שקלים מן הכספים המשותפים ובנה בהם בית ממנו מגיע לה חלק ואשר הוכחשה על ידי האיש, לא נתמכה בכל ראיה למעט עדותה, וגם כאן אני מעדיף את גרסת האיש שהכחיש הדברים על פני גרסת האישה, אשר גם לא הרימה את נטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליה בנקודה זו .

לסיכום

לאור האמור הנני דוחה התביעה שבנדון על שני ראשיה.

 בנסיבות העניין התובעת תישא בהוצאות לטובת הנתבע בסך 3000 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה